והנה שני המחקרים שהם מפנים אליהם:

Acupuncture for the induction of labour: a double-blind randomised controlled study - PubMed

Acupuncture to induce labor: a randomized controlled trial - PubMed

מעתיק טקסט שכתבתי השבוע בשרשור אחר בפורום:

ברפואה מבוססת ראיות קשה יותר למדוד השפעה של תרופות/טיפולים למצבים שממילא נעלמים, לעומת השפעה של דברים שלא נעלמים מעצמם באופן ספונטני.

למשל:

תארי לך כדור או טיפול, שייתנו לכל הילדים בני השנה שעוד לא התחילו ללכת, במטרה לעזור להם ללכת. בתוך חודש 30% מהם יתחילו ללכת, וואו! איזו הצלחה! אלא ש... ממילא בגיל הזה 30% מהילדים מתחילים ללכת, ולכן איך כאן כל ראיה ליעילות של הטיפול או התרופה (האחוזים סתם בשביל הדוגמה). בדיוק בגלל זה חייבים קבוצת ביקורת גדולה שתקבל טיפול פלצבו, ורק אחרי שנשווה את התוצאות של שתי הקבוצות נוכל לדעת בוודאות האם הטיפול יעיל או לא.

לכן גם אם אני אקח מנת חומוס כנגד אפטה בפה, זה יעבוד. האפטה תיעלם, פשוט כי אפטות נעלמות גם ללא שום טיפול.

בקיצור, אין בכך ראיה ליעילות הטיפול.

ולעניין שבנידון:

אם ניקח 100 נשים בשבוע 39 להריון, ונעשה לכולן דיקור סיני, ברור שיהיו כאלה שיילדו ביום למחרת, פשוט כי ממילא נשים בשבוע 39 צפויות ללדת ביום למחרת באחוז מסוים מהמקרים גם ללא כל התערבות.

באותה מידה, יש מאות אלפי נשים בארץ שילדו יום אחרי ששתו תירוש בקידוש, פשוט כי יש מיליוני נשים שעושות קידוש על תירוש ויש מיליוני ילדים שנולדו בשבת.

האם זה אומר שהתירוש אחראי לכך? לא, זה מקרי לחלוטין, ובדיוק בגלל זה חובה לעשות קבוצת ביקורת בשביל להבין האם יש השפעה אמיתית.

של הפלצבו גדולה יותר ככל שמשקיעים בו יותר/חושבים שערכו רב יותר( יש מחקרים על זה),

הרי שבמקרה הזה, אם יש השפעה של פלצבו, ובהנחה שאשה לא תצליח להעניק לעצמה את ההשפעה הזו ללא איזשהי פרוצדורה רפואית שתשרה אותה, היה הגיון לבדוק גם את השפעת הפלצבו מול קבוצת ביקורת שלא קיבלה שום טיפול. כי הרבה נשים היו מוכנות להשקיע בטיפול רפלקסולוגיה גם אם ההשפעה שלו היא 'רק' פלצבו.

בנוסף, בדיווח הזה אין נתונים לגבי דברים נוספים שמעניינים אישה הרה, כמו משך הלידה, ההתערבויות הרפואיות הנוספות לפניה, במהלכה או אחרי הלידה, ונראה לי שכן יש איזו הנחה בציבור( שאולי גם נתמכת מחקרית, אין לי מושג) שכשאשה מגיעה ללידה רגועה יותר הלידה קלה יותר. לכן גם אם יש כאן רק אפקט פלצבו שמשפיע, אם הוא משפיע לטובה זה לגמרי שווה.

( בהערת אגב, אמא שלי עברה לפני איזה עשרים שנה ניתוח במיניסקוס בברך, אליו נשלחה על ידי אורטופד סטנדרטי, ונותחה על ידי בבית חולים רגיל וכו'. בן משפחה רופא התעקש שהניתוח הזה הוא לא יותר מפלצבו ושגם אם סתם ירדימו את הברך ויבצעו חתכים קטנים זה יעזור אותו הדבר, וטען שיש מחקרים שבדקו זאת, לא ראיתי בעצמי. בכל מקרה, הניתוח עזר וגם אם זה היה רק פלצבו, זה בהחלט היה שווה את זה... )

ועם כל מה שכתבתי, אני מבינה את הנקודה שלך,

ומסכימה עם רוב מה שאתה כותב.

א. מסכים, כמובן שלפצבו יש השפעה, והיא גדלה ככל שאנחנו מאמינים בסיכוי של הטיפול להצליח.

ב. בדרך כלל במחקרים רפואיים יש שתי קבוצות, אחת שקיבלה את הטיפול/תרופה שרוצים לבדוק, ואחת שקיבלה פלצבו. כלומר ברוב המקרים לא משתמשים בקבוצה שלא מקבלת טיפול כלל.

יש לזה כמה סיבות (לשם הדוגמה נדבר על כדור ניסיוני נגד כאב ראש, שלא עובד, כלומר הטיפול החדשני צפוי להיכשל בניסויים):

* אם נשווה קבוצה שקיבלה טיפול בכדור האמיתי לקבוצה שלא קיבלה טיפול כלל, מאוד ייתכן שהקבוצה שקיבלה את הכדור האמיתי תדווח על פחות כאבי ראש בגלל אפקט הפלצבו, וכך זה ייראה כאילו הכדור כן עובד - למרות שהוא לא. אם רוצים לבדוק את הכדור עצמו ולבודד את משתנה הפלצבו, חייבים שכל הקבוצות יקבלו טיפול כלשהו.

* במחקר יש חשיבות גדולה לסמיות כפולה, כלומר גם המשתתפים בניסוי וגם המטפלים בניסוי לא יודעים מי מקבל טיפול אמיתי ומי לא. אם יש קבוצה שלא מקבלת טיפול כלל, אז ברור למטפלים מי בקבוצה הזאת וגם למשתתפי הניסוי עצמם זה ברור. מי שלא יקבל טיפול יבין מיד שהוא בקבוצת הביקורת, ורק האכזבה יכולה לגרום לו לדווח על יותר כאבי ראש.

* צריך לבחון אנשים שמאמינים ביכולת הטיפול לרפא אותם, ומי שלא מקבל שום טיפול - בוודאי לא מאמין שיש אפשרות שה"שום טיפול" ירפא אותו.

ג. די בהבנה שהטיפול משפיע כמו אפקט פלצבו, אפילו שההשפעה אכן קיימת, בשביל לקבוע שהוא לא יעיל. כלומר אם 15% מהנשים בניסוי ילדו ביום למחרת, וזה נכון גם לקבוצה שקיבלה טיפול באמת וגם לקבוצה שקיבלה טיפול דמה, די בכך בשביל לקבוע שהטיפול לא יעיל לנושא שנבדק.

ד. הטענה שאפילו אם זה רק פלצבו אז זה עדיין שווה - בעייתית מאוד בגלל הרבה סיבות, בין היתר:

1. המטפל נדרש לשקר למטופל שהטיפול יעיל, כי אם המטופל בעצמו לא יאמין לזה אז כמובן שלא יהיה אפקט פלצבו. 

2. אפקט פלצבו מצליח באחוזים נמוכים כשמדובר במדדים סובייקטיבים (כאב ראש, חרדה, בחילה וכיוצ"ב), ובאחוזים מזעריים כשמדובר בנתונים אובייקטיבים (כמו חום הגוף, לחץ דם, הפרעות קצב וכו'). אם 90% מהאנשים שיקחו סוכרזית יתחילו להרגיש שכאב הראש שלהם נעלם, זה אומר שסוכרזית היא כבר לא פלצבו אלא תרופה יעילה. הסיבה שזה נקרא פלצבו היא שהאחוזים מאוד מאוד נמוכים.

כלומר להגיד "מה זה משנה אם זה עוזר אובייקטיבית או עוזר בגלל פלצבו" זו שגיאה, כי "עזרה" ברמה של פלצבו תעבוד רק אצל אחוז מאוד מאוד מאוד נמוך מהאנשים. 

3. במידע אובייקטיבי שאפשר למדוד ולא נתון לפרשנות או חוויה של המטופל עצמו (כמו: חום גוף, הפרעות בקצב הלב, וכן התחלת לידה לצורך העניין), אפקט פלצבו לא שורד לאורך זמן.

גם אם נביא למישהו עם חום תרופת דמה להורדת חום, וזה יגרום לחום באמת לרדת - בכדור השני זה יהיה פחות יעיל, ובשלישי הגוף כבר לא יגיב בכלל לפלצבו.

אגב, זה קרה בכיוון ההפוך בחיסוני הקורונה: גם בקבוצת הדמה שקיבלה חיסון של סליין בלבד, היו בערך 15% מהאנשים שפיתחו חום ביום של החיסון, רק בגלל הידיעה שזאת תופעת לוואי של החיסון האמיתי.

אבל כאשר הביאו לאנשים את המנה השנייה כעבור 3 שבועות, קבוצת הפלצבו כבר לא פיתחה חום (לעומת הקבוצה שקיבלה את החיסון האמיתי שפיתחה חום עוד יותר גבוה מהפעם הראשונה). כלומר פלצבו לא יעיל לאורך זמן.

4. אפשר לטעון "נו טוב, גם אם לא יועיל לפחות זה לא יזיק". אלא שמדובר במדרון חלקלק ביותר: מי שיראה שדיקור סיני "עזר לו" במקום שבו רפואה מבוססת ראיות לא עזרה, יתחיל לחפש פתרונות ברפואה אלטרנטיבית גם בפעמים אחרות, עד שהוא יביא את עצמו למצב של סכנה ממש. 

אחד האנשים העשירים בעולם, סטיב ג'ובס, ניסה לטפל בסרטן שלו באמצעות רפואה אלטרנטיבית בלבד (כולל דיקור סיני), במשך תקופה מאוד ארוכה. בסוף לא רק שהגידול לא עצר או נעלם, אלא הוא אף גדל וג'ובס נאלץ לעבור ניתוחים להסרתו. בספר שהוציא הוא אמר שהוא מצטער על כך שבזבז חלון זמן כה יקר בטיפולים אלטרנטיביים במקום רפואה אמיתית. 

בדיעבד אי אפשר לדעת האם הרפואה מבוססת הראיות הייתה יכולה להציל אותו, אבל ברור שהסיכויים היו הרבה הרבה יותר גדולים אם היה מתחיל מיד ולא מתעכב כמעט שנה בחיפושיו אחר רפואה אלטרנטיבית.

בנוסף, בואו לא נשכח שהטיפול עצמו כואב, פותח פתח לזיהומים (אמנם אם נעשה בצורה סטרילית אז זה סיבוך נדיר), ובאופן כללי העור שלנו לא אמור להידקר ולהיחדר לחינם.

מי שרוצה להיכנס ללידה רגועה, יכולה לעבור מסאז'ים נעימים, מוזיקה שהיא אוהבת, אוכל נחמד ומנחם... יש הרבה דרכים להירגע גם בלי לתת להן סגולות רפואיות שהופרכו בניסויים.

ה. אותו קרוב רופא משפחה כנראה לא התלהב מהניתוח הזה, אבל אין סיכוי שבית החולים יבצע ניתוח שלא הוכחה יעילותו הרבה הרבה מעבר לאפקט הפלצבו.

נ.ב.

סליחה שאני חוזר לדוגמה של עצמי, ללמוד מאנקדוטות זה נגד האני מאמין שלי, אבל בכל זאת...

גם הטיפול שעשו לי, היה בגדר "אם לא יועיל לפחות לא יזיק". 

והוא הזיק. אוהו כמה שהוא הזיק...

אז מה יש לדיקור סיני להזיק?

כלומר, זה שאתה סבלת מטיפול שהזיק לך לא באמת קשור לעניין פה. זה שעל שניהם נאמר משפט דומה לא באמת מקשר בין המקרים.

ודווקא בהקשר של לידה, גם הרפואה הקונבנציונאלית יודעת ומסכימה שהתקדמות הלידה תלויה ההורמונים, שמושפעים בצורה ישירה מהמצב הרגשי והנפשי של האישה.

אז יש לי ניחוש שדווקא פה לאפקט הפלצבו יש השפעה הרבה יותר משמעותית מאשר במקרים שנבדקו במחקרים שהזכרתי.

וזה שאתה משכנע אותנו פה שזה לא באמת עוזר אלא רק פלצבו, יפגע ביכולת של לעזור למי שתאמין לך...😏

ולמה לשלם על פלצבו? אם ההשפעה של הפלצבו מזערית ובאחוזים נמוכים ממש?

וגם בחדר לידה. בשערי צדק, אולי יש שירות כזה בעוד בתי חולים.

אני מניחה שבית החולים בחר לשלם על זה כי זה גם עוזר להביא יותר יולדות, ולא בהכרח כי מאמינים בתועלת של זה.

אבל כן מעניין לעשות שם מחקר שבודק את קצב הלידה של נשים שכן מקבלות טיפול במהלך הלידה, לבין נשים שלא מקבלות טיפול. יכול להיות שבאמת כל ההשפעה היא רק פלצבו, אבל כמו שכתבתי - דווקא בלידה נשמע לי הגיוני שפלצבו משפיע לא מעט....

(מן הסתם לא יעשו, כי זה כביכול לא עומד בתנאים של מחקר אמיתי, כי לא מחפשים לגלות השפעה של פלצבו אלא השפעה אמיתית. אבל לדעתי כן היה מעניין לבדוק את זה...).

וזה בדיוק מה שמעניין אותי - אם גם בלידה ההשפעה של הפלצבו היא מזערית כל כך ובאחוזים כל כך נמוכים.

כי זה שראו השפעה מזערית של פלצבו בכדורים נגד כאבי ראש, לא באמת מלמד כלום על השפעת פלצבו בלידה.

ודווקא בגלל שלידה כל כך מושפעת מהמצב הרגשי והנפשי של האישה, נשמע לי לא מופרך שאישה שמאמינה שעשו לה משהו שאמור לקדם את הלידה, זה באמת יוכל לקדם אותה (וזה עדיף בעיני מהתערבויות רפואיות שלפעמים נותנים כדי לקדם את הלידה, שאולי מוכחים יותר אבל גם כוללים יותר סיכונים).

אבל לדעתי זה בדיוק הפוך - כאב ראש נחשב לסימפטום סובייקטיבי (אדם אחד יכול לצרוח מכאב ואדם שני יכול להיות יחסית רגוע, בעוד דווקא לשני יותר כואב). אין באמת דרך למדוד את זה.

לידה זה לא דבר סובייקטיבי אלא אובייקטיבי, יש מדדים ש"אי אפשר לזייף" והם לא תלויים ביכולת הניסוח או התחושות הסובייקטיביות של היולדת.

מהמחקר עולה שככל שנושא המחקר הוא יותר אובייקטיבי ופחות סובייקטיבי, כך הפלצבו משפיע פחות. כי יותר קשה "לעבוד על הגוף" מאשר "לעבוד על התודעה". 

יותר קשה לגרום ללחץ דם לעלות מאשר לגרום לי לדווח שהבחילה פחתה, יותר קשה לגרום להפרעות קצב להיעלם מאשר לגרום לי לדווח שאני מצליח להיות יותר מרוכז בכיתה.

אני מבין מה את אומרת, שהדוגמה של לידה שונה כי הנתונים האובייקטיבים מושפעים ממצב הרוח וכד', אבל גם נתונים אובייקטיבים אחרים (כמו דופק ולחץ דם) מושפעים מהתודעה שלנו (למשל יש לך דופק גבוה כשאת מתרגשת לקראת אירוע גדול) ועדיין פלצבו כמעט לא משפיע עליהם.

שוב - אם יש לך מחקרים שבדקו את זה, אני מוכנה לשמוע.

אבל אם שנינו מדברים פה על פי ההיגיון שלנו, אז פה אני לגמרי חולקת.

זה לא דומה בעיני להשפעה על דופק או לחץ דם.

ואני חושבת שדווקא בנושא הזה, הרפואה פחות מבינה מה באמת גורם לגוף שלנו להתחיל את הלידה או שהתהליך יתקדם. יש לרפואה כלים לגרום ללידה להתחיל (לפעמים עובדים יותר, לפעמים פחות), יש לרפואה כלים שיכולים לקדם את הלידה (כנ"ל), לפעמים ההתערבויות הרפואיות מובילות לעוד סיבוכים שמובילים גם לניתוח לפעמים.

אבל אין לעולם הרפואה הבנה אמיתית של מה שקורה בתהליך טבעי, בלי ההתערבות הרפואית. מה גורם לגוף של אישה להתחיל תהליך של לידה, מה גורם ללידה להיתקע באמצע, או לחזור להתקדם, וכו'.

כי זה עולם כל כך מורכב, וכל כך קשור בעולם הרגשי והנפשי שלה.

ולכן אני כן חושבת שדווקא פה יש משמעות גדולה לאמונה של האישה על מה שקורה. ולדעתי זה משהו שמעניין לחקור אותו. 

אם אפקט פלצבו היה באמת עוזר להרבה אנשים, הוא כבר לא היה פלצבו.

נניח היו מביאים כדור לשתי קבוצות עם כאב ראש:

לקבוצה אחת כדור אקמול,

לקבוצה אחת כדור סוכרזית.

בקבוצה של האקמול אנחנו מצפים לבערך 90% משתתפים שידווחו על הקלה בכאב הראש.

אם בקבוצה של הסוכרזית יהיה דיווח של 90%, או אפילו 70%, סימן שזה בכלל לא פלצבו אלא טיפול יעיל (ואז נצטרך להתחיל לחקור את המנגנון שגורם לזה).

וזאת לא בדיחה - יש תרופות שהתגלו ממש במקרה, למשל תרופות לשליטה באינסולין אצל סוכרתיים שבמקרה התגלה שהן יעילות לירידה במשקל, ורק אז התחילו לבדוק את המנגנון.

אבל בפועל המציאות היא שאפקט פלצבו עובד על אחוזים ספורים בלבד, ואם גם אלה שקיבלו דיקור אמיתי וגם אלה שקיבלו טיפול דמה הגיבו אותו דבר לטיפול - סימן שבשתי הקבוצות התגובה נבעה מפלצבו ולא מהטיפול עצמו, ובשתי הקבוצות התגובה הייתה אצל אחוזים בודדים בלבד.

לכן לא שייך להגיד "אז מה אם זה פלצבו, העיקר שזה עובד". כי אם זה פלצבו - אז ברוב מוחלט של המקרים זה לא עובד. ואם זה היה עובד, זה לא היה נקרא פלצבו (אפילו אם המנגנון לא היה ברור).

כשאני אומרת שזה עשוי לעזור גם אם זה רק פלצבו, אני מתכוונת שיכול להיות שיהיו שתי מטפלות - אחת ש'למדה' את השיטה ושמה את המחטים במקומות מדויקים שאמורים לקדם את הלידה, ואחת שלא למדה כלום ושמה את המחטים איפה שנראה לה. אז אולי באמת לא יראו הבדל משמעותי בתוצאות בין שתיהן, אולי מה שבאמת יקדם את הלידה זה לא הנקודות הספציפיות ששמים בהן את המחטים כי עצם היעילות של הדיקור הסיני הופרכה כבה במחקרים על דברים אחרים, לפי מה שאתה כותב. אולי באמת כל ההשפעה היא רק דרך האמונה של האישה בזה שעשו משהו שיקדם את הלידה שלה.

אבל עדיין אני חושבת שפה יש סיכוי שזה יעבוד רק מעצם זה שהאישה מאמינה שבאמת מטפלים בה ועושים לה משהו שיקדם את הלידה (ולמעשה במציאות הנוכחית גם המטפלת מאמינה שהיא באמת עוזרת לה).

אז מבחינתי אפשר לוותר על ההשוואה מול מטפלת שלא באמת למדה (וגם מן הסתם לא מאמינה במה שהיא עושה). מה שמעניין אותי זה ההשוואה מול מי שלא מקבלת בכלל טיפול במהלך הלידה.

וכמובן שלכל לידה יש את הסיפור שלה, ולכן אי אפשר ללמוד ממקרים הסיפורים פרטיים.

אבל אם יבדקו באופן רוחבי את כל מי שמגיעות ללדת בבית החולים, וישוו בין מי שרוצה לקבל דיקור במהלך הלידה לבין מי שבוחרת שלא לקבל, ויראו שיש הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בקצב התקדמות הלידה, אז יש פה משהו שבאמת משפיע ויכול לעזור...

אם כבר בדקו את זה גם בהקשר של לידות וגילו שגם פה ההשפעה היא מזערית, אז בסדר. אבל נשמע לי מהדברים שאתה כותב שזה לא נבדק בהקשר הזה. ולדעתי לידה זה כן סיפור אחר, כי המצב הרגשי והנפשי של האישה משפיע באופן מהותי על הלידה. זה אחד המקומות שהקשר בין גוף לנפש הוא הכי חזק לדעתי.

כמו שכתבתי קודם - יש עוד נתונים אובייקטיבים שמושפעים מהתודעה, למשל דופק שעולה כשאנחנו מתרגשים, ולפי המחקרים פלצבו כמעט ולא משפיע על מדדים אובייקטיבים גם במצב הזה.

אבל בכל זאת אני מסכים איתך שלידה זה מצב מיוחד, וכבר לימדונו רבותינו שבשביל יולדת מותר לעשות בשבת פעולות שאסורות במקרים אחרים של חולי, גם מה שיעזור ליולדת להיות רגועה ושמחה ולא רק מה שימנע ממנה למות, מתוך ההבנה שמצב הרוח של היולדת מאוד מאוד משפיע על הלידה.

אבל... אם מצב הרוח שלה חשוב, למה חייבים פלצבו?

אפשר דברים בדוקים וידועים: שיחה או חיבוק מאדם אהוב (עד מתי שמותר ), מגע נעים כמו מסאז', קרמבו, מוזיקה טובה... יש עוד הרבה דרכים להשפיע על מצב הרוח של אשה גם בלי לדקור ולפצוע אותה.

הלכתי לבינה המלאכותית וביקשתי שתעזור לי למצוא מחקרים שיענו על השאלה שלך (שלמען האמת הפכה להיות גם השאלה שלי, כי היא מאוד מסקרנת).

אז בינה מלאכותית כמו בינה מלאכותית, נתנה לי כמה מחקרים שלא עונים להגדרה שביקשתי ממנה...

למשל המחקר הזה:

Acupuncture to induce labor: A randomized controlled trial

לקחו נשים שהיו אחרי התאריך המשוער, ונתנו לחציין דיקור אמיתי ולחצי השני דיקור דמה (למרות שביקשתי מחקר שבו קבוצת הביקורת לא קיבלה שום טיפול). דווקא בקבוצה של הדיקור האמיתי לקח בממוצע יותר זמן עד הלידה (אולם בהפרש זניח - 68 לעומת 65 שעות מרגע הטיפול), לא היו הבדלים משמעותיים בצורך לעשות זירוז חיצוני, במשך הלידה עצמה, ובקרעים שנוצרים בלידה.

אנסה למצוא זמן לחפש מחקרים בעצמי, אני מניח שהיו כאלה פשוט כי זה מתבקש אבל לא באמת מידיעה...

האמת שלא נראה לי שעשו כבר מחקר כזה, כי הכללים של מחקרים היום לא מחפשים את גודל ההשפעה של אפקט הפלצבו, אלא מנסים לנטרל את האפקט, בשיטה של 'סמיות כפולה' כמו שהזכרת כבר.

אז למרות שגם אתה מסכים שזה מתבקש, לדעתי לא נעשו כאלה (אבל רק לפי ההיגיון שלי, לא באמת חיפשתי)...

אגב, מניסיון - דיקור סיני לא פוצע, כששמים את המחט זה דוקר לשניה ואחר כך כבר לא מרגישים, וכשמוציאים את המחטים לא נשאר שום פצע, כי המחטים מאוד דקות ולא נכנסות עמוק בכלל.

ולמה לא פשוט לעשות משהו אחר שיעשה מצב רוח טוב - חיבוק, קרמבו וכו'? כי זה משהו אחר.

כבר כתבתי שברפואה לא באמת מבינה עד הסוף את המנגנון של מה מוביל אישה ללידה. זה לא רק עניין של מצב רוח טוב.

אצלי למשל התחילו צירים בלידה הראשונה רק אחרי שסיימתי לכתוב ולשלוח דו"חות של העבודה. וזה ידוע שלהרבה נשים הלידה מגיעה רק אחרי שהם סיימו מטלות שהטרידו אותן. (יש גם כאלו שלא, אבל זו כן תופעה ידועה). פה לא מדובר במצב רוח טוב, אלא במצב תודעתי שמרגיש ש'אפשר כבר ללדת'.

גם פה - דיקור סיני לא עושה מצב רוח טוב. הוא גורם לאישה לשכב בנחת במשך כמה זמן, מתוך אמונה שזה מקדם את הגוף שלה ללידה. אם זה עוזר יותר מחיבוק או קרמבו - אני לא יודעת, צריך לבדוק במחקר מסודר. אני משערת שכן (לא במקום, חשוב גם לדאוג לאווירה טובה ורגועה. אבל זה נותן פה משהו אחר שלדעתי גם יכול להוסיף).

אז אין צורך לדקור כלל...

אפשר להשתמש במחטים מתקפלות, כמו שעושים במחקרים על קבוצת הביקורת.

ואולי זה בדיוק מה שעושות המדקרות בשערי צדק?

*חיוך קונספירטיבי*

מחקרים מראים על יעילות כלשהי בדיקור סיני?

@פשוט אני.. ?

וברצינות:

יש קונצנזוס מדעי על כך שלדיקור סיני אין יעילות.

מעט המחקרים שטענו אחרת לא עמדו בכללים מקובלים לצרכי מחקר רפואי, ולא הצליחו לשחזר אותם בניסיונות חוזרים.

בשערי צדק עם מדקרת מדהימה

וזה ממש קידם את הלידה ב"ה

אבל אם את מבררת בשביל השראת לידה- זה יעבוד רק אם הגוף מוכן ללידה, כמו כל נסיון אחר

ולא עזר לכלום. וגם היה לא כיף (כואב קצת, לא הכי נחמד). הייתי בשבוע 41 אבל כנראה הגוף לא היה מוכן בכל זאת.

אבל- כשילדתי, תוך כדי הלידה הגיעה מדקרת מטעם ביה"ח, ואחרי כמה זמן סוף סוף האפידורל השפיע יותר והצלחתי לנוח קצת ולהירגע. אז אולי זה כן עוזר לפעמים.

הגיעה לי מדקרת מטעם הבי"ח. למחרת קמתי מירידת מים…

בסוף ילדתי עם פיטורין אבל יש מצב שזה קצת קידם. אי אפשר להוכיח באמת קשר …

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

תודה לך

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

https://spiru-life.co.il/collections/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/products/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

בהתאוששות האמת..(אצלי)

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

לא זכרתי מדויק...

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

1. האם לשים בתינוקיה

2. האם לחזור לאותו בי"ח

3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

בכמה חדרים בודדים

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)