1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - מרי.

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 2/6 

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - ציור, משלב באמצעות קליגרפיה.

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - בעיקר חריזה שלימה (לא שור וחמור) ונושאים שמחים ומוארים.

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - כתיבת סיפורים מתגלגלת.

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - שהיה לי צמאון עז לכתוב ופשוט לא מצאתי על מה.

7. זמר לא מוכר אהוב – אביב בכר (חפשו את השיר 'ואם יש אהבה בתוכי').

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - ענני גשם עבים הנדמים קלים כנוצה, משוטטים להם בנחת בשמי תכלת, משתעשעים בשמש על הארץ במשחקי אור וצל.

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)... @מוריה. 

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי -  אברהם איבגי

2. בן 21 (להתחיל לחשוב שלישיות מ120? למזלי סיימתי כבר את הבגרות במתמטיקה)

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - להיות בדיכאון תמידי ובכל זאת לשכנע את עצמי ואת הסביבה שאני בסדר? כישרון אדיר. ציניות שעוזרת לי לחפות על כל הבלאגן? מדהים. לשלב ביניהם זה כמו.. בדידות כנראה.

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - שום דבר לא מיוחד בי או בכתיבה שלי. בסך הכול עוד בן תמותה.

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - רק את עצמנו כנראה. וזה לא ייגמר לעולם.

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - לקבל את זה שהכתיבה שלי היא בינונית כמו האדם שכתב אותה. ואת כל הרעיונות שאי פעם חשבתי עליהם חשבו לפניי. וגם אם לא - הם עד מהרה יישכחו.  שזה בכלל לא אמור להפריע לי כי בכל מקרה כולם מתים וכבוד זה חסר משמעות.

7. זמר לא מוכר אהוב – שתי זמרים שהכרתי לאחרונה. Nina Simone ו pale jay ובאופן כללי מוזיקת dream pop ואלטרנטיבי.

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) -

הווו אדממה

את אומנם פולי סויה וזה צומח

אך כעת לאחר בישול את אוכל קולח

אוכל אני אוהב

אוכל זה דומם.

(מחיאות כפיים סוערות)

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו-

@תות"ח! 

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - אבא דידה

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 6/1

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - נגינה. ממש לא, פעם הייתי מנסה לנגן שירים שאני כותב, אבל נחלתי כישלון חרוץ

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - אממ.. חרוזים? עצבים? אורך?

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - תרגילי כתיבה, השתתפתי בפורום אינטרנטי אחר בתרגילי כתיבה, בהם ניתנה לנו מילה והיינו צריכים לכתוב סיפור המשלב אותה, כנושא וכדו'. מנהל הפורום ההוא מסתובב כעת בערוץ, אבל אני אתן לו לחשוף את עצמו אם יחפוץ בכך

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - שכתבתי סיפור, כבר כמה פרקים, ולא הצלחתי להמשיך אותו. לא כי לא היו לי רעיונות, פשוט לא הצלחתי להוריד אותם לכתב.

7. זמר לא מוכר אהוב – לא נראה לי שהוא לא מוכר, אבל אני אלך על אליעזר בוצר.

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - הדשא, בחורף הסגריר,

כשהוא כל כך ירוק והכל סביב קריר,

כשהמים נוצצים על גבעוליו ברוך,

והוא נשמט, כמו מזמין אותי לדרוך.

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)... אמנם אני לא תמיד מבין את הכתיבה שלך, אבל אני מרגיש את העומק שבה @צדיק יסוד עלום

לזכור תמיד – להעמיד עקרונות לפני האישיות. אה אחי?

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - מיני

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - בשישית השניה

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - אני אוהבת הרבה תחומים של אמנות ציור, מוזיקה, בישול ועוד..

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - אממ לא יודעת מה מייחד אותה.. יכולה לומר שאני כותבת בד''כ את התובנות שלי מתוך התבוננות. לעיתים התבוננות בעולם, לרוב התבוננות בתוכי פנימה, שזה גם עולם..

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - האמת שהתחילו פה לנתח את השירים והיתירות שהמילים וזה נפלא ומרתק בעיני

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - אחד האתגרים שלי הוא חריזה. כשאני מנסה לכתוב בחרוזים זה יוצא ארוך ומסורבל ולא מבטא את התחושות שלי בדיוק מספק..

7. זמר לא מוכר אהוב – הכי פחות מוכר שמצליחה לחשוב עליו זה הרב דוד רפאל בן עמי

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - דוממים אהובים עלי יש הרבה, מהם קטנים, מהם גדולים, מהם קרובים, מהם רחוקים.. והמכנה המשותף הוא שהם מרחיבים את ליבי ומביאים אותי אל עצמי. ישנו הבית שלי, ישנו הים על גליו, וישנה המחברת הזו, עליה אני כותבת כעת (לא ממש כעת, אבל העיקרון;))

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה). @בין הבור למים שהכתיבה שלה שובה אותי

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - פקוקי

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - חשבונות של מעלה, אני בן 26 תובב"א

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - נגינה

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - לא יודע להגיד. אני יודע שהייתי מזהה טקסט שכתבתי בערימה של 400 טקסטים אחרים. הסגנון שלי פרוע, האסוציאציות מולידות משחקי מילים באסתטיקה אהובה עלי. בכתיבה ספרותית אני מאוד משתדל להבליט אלמנטים ריאליסטיים

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - אני חושב שככל שיותר יגיבו על הטקסטים המתפרסמים, זה יהיה יותר טוב. תגובה טובה היא תגובה שבה הקורא מספר לכותב מה הוא פגש בקטע. זה יכול להיות ארוך, זה יכול להיות קצר; זה יכול להיות עמוק, זה יכול להיות קל. אבל כשיש מפגש בין כותב לקורא יש חיבור שעבורו שווה לכתוב.

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - גבורת ההתמדה. כל כך קל זורם וכיפי לפרסם קטע לירי נטול צורה מסגרת וחוקים. כל כך קשה להתמיד בשיר עם חריזה ומשקלים קבועים או להתמיד בכתיבת סיפור בהמשכים. זה דורש גבורה! אגב, שמתי לב שכתיבת דיאלוגים היא אולטרה מאתגרת. שבח לתסריטאים

7. זמר לא מוכר אהוב – אביב גדג' ומהר

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - "בנפול העוגן שפרוח-שפראח בטראח אחד של שוס, הטיל הזה מותך ברזל צלל לי בום לראש" [דני סנדרסון, נחירה פומבית]

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)...

בין הבור למים שכבר תויגה

לזכור תמיד – להעמיד עקרונות לפני האישיות.

ויש אנשים שאני מאוד סקרן לשמוע עליהם (קחו את זה כהזמנה לפרט יותר), אז אתייג...

@נחלת 

@רחל יהודייה בדם 

@זיויק 

@הוד444 

@נקדימון 

@זכרושיצאנולרקוד 

השאירו מתנת פלא ונעלמו (באופן מסוים) -

@תמהון לבב 

@טיוטה 

@ידידיה ג 

@יוני.ו. 

@כנר✍️ 

@שושומושו. 

@כל קול קן כן 

@שלי💘 

@כְּקֶדֶם 

@עלמה1 

@לא חדשה 

@סתם אחת פשוטה 

@אני הנני כאינני מעריך את המילים היפות

האמת כבר הרבה זמן לא יצא לי לבקר בפורום או לכתוב בכללי אולי זה יחזיר לי קצת.

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - 

'פולקע',  הכינוי ברובו יצא לגמלאות עוד לפני שערוץ מאיר לילדים היה משהו כך שאין קשר 

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 

2

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - 

לא חושב שיש לי 

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - 

שאלה מצויינת, לא מרגיש כרגע שיש משהו ספציפי

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - 

כמו שכתבתי למעלה די התנתקי לאחרונה כך שאין לי תגובה

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - 

כמה אני מוכן לתת למחשבות האפלות דרור לנייר וכמה להיאבק בהם תוך כדי הכתיבה

7. זמר לא מוכר אהוב – 

 Jorge Rivera-Herrans  ממליץ במיוחד על העבודה שלו epic the musical 

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - 

קצת רמאות כי זה שילוב של 3 דוממים: תה ספר וספה.

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)...

 @אני הנני כאינני 

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי -

מעדיפה להישאר קפיץ כאן

תיראו מופתעים - אבל זה לא באמת השם שלי

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? -  2? 3? התבלבלתי בחישוב

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) -

אין לי כישרון בכלום (זה

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? -

שאני עצלנית מדי לכתוב אז היא כמעט ולא קיימת

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? -

לא נמצאת פה מספיק כדי לדעת

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)...

@ימח שם עראפת, הוא כותב מעולה ומצחיק אותי מאוד רוב הזמן אפילו שאני שמאלנית

לזכור תמיד – להעמיד עקרונות לפני האישיות.

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - קפיברה

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - 2

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - 

ציור לצערי ממש לעיתים רחוקות

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - 

בלגן

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - 

יותר אתגרים

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - 

..

7. זמר לא מוכר אהוב – 

אוהד מנשרי

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - 

הוא גיטרה ישנה נושנה

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו @ימח שם עראפת 

1. בין הבור למים? אני לא אדם מכוּנה מאוד, לרוב פשוט נקראת בשמי.

2. ממש פעוטה של השישית השנית

3. אני אוהבת מאוד אומנות, כך שמוצאת אותה בתחומים רבים אך לא כישרונית די בכדי לפתח את כולם. אני נוגעת מעט בציור צילום ועריכה, נמשכת בעבותות לעולם המשחק והתיאטרון, ניגנתי תקופות שונות על כלים שונים ופרשתי, בדיוק מתנסה בחליל, כל הקשור לנפש הוא תחביב שלי, וזו אומנות שאני פוגשת ומצליחה/נדרשת לשלב בעיקר בלימודים.

4. לא אכפת לי להיות לא מובנת, זה גם החיסרון שלי. אני באה לגלות סוד, לעיתים אני נבוכה לחלוק אותו אז אני עוטפת אותו בשכבות של מליצה וסתר. לעיתים איני יודעת אותו בעצמי ולכן מסתובבת סביב לנקודה, לרוב אני לא מוצאת דרך אחרת להמתיק.

5. רק על עצמי לספר ידעתי, אולי עקביות, רציפות, אני נוטה להגיח ולהעלם.

6. לסלק רעשים, לדבר אמת, לזקק, לזכך

7. HOZIER (לפניו היה אביתר, שהוא כמובן מוכר, אך לשם המחשה, הוא השתווה לו.)

8. אבל דבר לא דומם

9. נמלאת באושר על כל כותב וכותבת שפוגשת. מעריכה כל מתבונן ומתאבק ומתעקל אל תוך הדף או הפתקים בטלפון. כיף וממלא היה לי לשמוע שיש מי שננגע מכתיבתי. רוצה לומר שאינה שלי אבל היא ממני.

1. הכינוי שלי שהכי רחוק מהשם המקורי - עוגיה

2. באיזה שישית מ-120 שנותי אני נמצא? - ראשונה, כן,כן, אני קטנה🍼😅

3. איזה תחביב או כשרון נוסף יש לי מלבד כתיבה? (מצליחים לשלב ביניהם בפועל? שתפו!) - אני אוהבת מאוד מוזיקה וציור אבל לא ממש יוצא לי לשלב ביניהם, המקסימום זה לשמוע שירים תוך כדי שאני כותבת😅

4. מה מייחד את הכתיבה שלי? - ארוכה מאוד, דוגרית ולפעמים לא לגמרי סגורה על עצמה, כמוני😜...

5. מה אפשר או כדאי לקדם בפורום? - יותר דיונים והמלצות על כתיבה, יש פה אנשים שאוהבים לכתוב ואני בטוחה שיש לכולם הצעות ייעול לכתיבה מניסיון אישי שלהם אז תשתפו...

6. מה האתגר הגדול ביותר שחוויתי בכתיבה? - צרות של עשירים ברוך ה' אבל מלא רעיונות שיש לי ואני לא מצליחה לכתוב אותם כי אני  לא עומדת בקצב...

7. זמר לא מוכר אהוב – הוא כן מוכר אבל אני אוהבת מאוד מאוד מאוד את הכתיבה של ישי ריבו, כל פעם כשאני שומעת שיר שלו אני מתפעלת מחדש...

8. הדומם האהוב עלי בבריאה (בתיאור שִירִי בבקשה) - 

כותל, לרדת במדרגות, לראות אותו מרחוק, להתקרב, לגלות כמה הוא עצוםםם, להתפלל, להתחבר, לשמוח, להעיף מבט על קליפת הסלע ולגחך, קיר של אבנים מול כיפה של זהב, אבל באבנים יש קדושה ובזהב טומאה, ברור מה עדיף.....

9. פרגן ותייג לניק שאתה מעריך את הכתיבה שלו (עדיפות לניק שעוד לא הגיב פה)... אמממ, @ריק סאנצ'ז לא הגיב פה עדיין ואני מתחברת לכתיבה שלו, אם אני עניתי על זה שלושה חודשים אחרי שזה עלה-גם אתה יכול😉

אני בראש של לפעמים כזה ואת הרוב לא

צמרמורותת.

דוגרי בכיתי. יפה וכ"כ כואב כמה שזה נכוןן

2. חדמ"ש.

3. לא ממש...

אני שם לב ש1 ו2 די דומים, רק ש1 הוא קונקרטי (משפט מסוים) ו2 הוא כללי (דמות או רעיון ספרותי).

זה מגניב שזה ככה! בזמן שאני כותב אני עוד לא יודע שלשם זה הולך

1. ברור, מאוד. מחשבות מה מי שאני כותבת עליו היה עושה בסיטואציה מסויימת שקוראת או איך הוא היה מגיב אם היה רואה אותי עושה את זה... וגם הסתכלות יותר רחבה על דברים, הבנה שלא הכל שחור או לבן ויש עוד צדדים לכל דבר...

2. אני כותבת כבר בערך ארבע שנים על אותן דמויות אז הן גדלות יחד איתי כזה... יש דברים שכתבתי לפני שלוש שנים שאני לא מסוגלת לקרוא כי זה ממש לא אני עכשיו אבל זה כן אני של פעם...

כששואלים אותי על מה אני כותבת אני עונה שעל עצמי כי גם אם זה לא השם שלי שם-עדיין אני כותבת את החיים שלי, הרצונות, החוויות, הפחדים... לכן אני לא מסיימת סיפורים, סוג של כל עוד החיים שלי ברוך ה' ממשיכים-גם הדמויות ימשיכו לחיות...

3. האמת שלא לגמרי הבנתי את השאלה אז כאילו, כנראה שלא...😅

4 שנים??? זה המון, מדהים. איזו התמדה, אני מקנא בך...

וממש מסכים עם המשפט בסוף סעיף 2 - יצירה אמיתית לא יכולה להסתיים בשרירותיות של הכותב... היא חיה כמו שהוא עצמו חי

לגבי 3 - @ימח שם עראפת אני עונה גם לך- יש כתיבה עוצמתית, חיה, יכולה להיות מלאת שמחה ודאות ואור ויכולה להיות מלאת כאב פחד וחרדה, אבל בין כך ובין כך הסיבה שבסופו של דבר יצא שיר/טקסט מוצלח זה העוצמה הרגשית שלו, גם אם נכתבו כבר שירים/טקסטים דומים בעבר.

אבל יש כתיבה שבה *פיצחתי משהו* - טקסט שבו נגעתי בנקודה משמעותית. לא רק אפקט רגשי אלא ממש "פואנטה", זיהוי, הבנה על החיים...

מה שמלווה אותי הוא מה שמלווה את הכתיבה שלי. הכאב ממנו אני ניזון בשביל המשמעות.

המילים השונות כמו כן המסקנות - מתחלפות כל הזמן.

מהסיפא אני מבין יותר טוב את הרישא. איזו גישה קודרת!!! אפילו המסקנות לא משנות ומתחלפות באופן קבוע. "אני כואב משמע אני קיים"

תודה

א. לפני שנים, כשהכתיבה הייתה לי מזור אקוטי, הייתי זוכרת כל אות וכל שורה משיר, הייתי משננת אותם כאילו היו תפילה או לחש. לאט שכחתי אותם, כעת לא יכולה לצטט שיר אחד בעל פה או לזכור מהיכן נלקחה שורה. הם עדיין עשויים ללוות אותי.

ב. פעם בעקבות שיתופי פרוזה כאן בפורום החלטתי להתנסות בכתיבת ספר, למעשה כתבתי ארבעה פרקים בלבד, אך הדמויות תפסו אותי כה חזק שחלמתי עליהם תקופה ארוכה. רק בדיעבד של כמה שנים יכולתי לזהות כי את סיפור חיי כתבתי אז אל תוך דמויות אחרות. (מדהים כמה עיוורים אל ההווה אנחנו עשויים להיות)

ג. שיר או טקסט שיש בו חוזק ועמקות יחד הוא כזה שמתנגן ומנגן באותו הניגון של מה שהוא מתאר ומספר. אצל חלק עצם היכולת להלום עד כדי כך זו ההשתאות, למשל גרוסמן או גורי שהמוזיקה של שיריו עקובה מדם. ואצל כותבים כמו צייטלין, אליעזר שטיינמן, בובר ועוד שאיני זוכרת, זו ההארה שהם מצליחים לנבא מתוך ההלימה הזו של התרוממות רוח, שברון לב, השתנקות, השתוקקות, אהבה.

נ.ב. תחושה של עניתי אבל לא על השאלות שנשאלתי עליהן

א- יפה. מעניין מה את מרגישה כלפי זה. וגם שאלה - האם את כותבת כיום פחות או יותר מבעבר, כשהיא היוותה "מזור אקוטי"? מפתיע שנשכחו המשפטים! אני זוכר טקסטים מלפני 8 שנים, חלק אפילו כמעט בעל פה.

ב- נפלא! קודם כל בראבו על עצם כתיבת ארבעת הפרקים... זה קשה אימים וגם מההיכרות עם הכתיבה שלך לא נראה לי שקל לך במיוחד להישאר בגבורת הפרוזה הקונקרטית והמדודה ולא לברוח אל הלירי האבסטרקטי המופשט הדו-משמעי.

ולגבי זה שבסופו של דבר כתבת את עצמך - זה נפלא! כי זה אכן מה שקורה, ולמרבה המבוכה זה קורה והכותב לא מודע לזה בזמן אמת. כמה וכמה מהשלדים שבניתי לסיפורים שכתבתי ינקו אחד לאחד מנקודות יסודיות בחיי. "אמת, כי אתה הוא יוצרם"

ג- רק על ג' לא ענית בדיוק כפי השאלה.

מסכים לגמרי... אני קורא עכשיו ספר קצת מעל לרמתי אבל בכל זאת מסתקרן, של המשורר הגרמני פרידריך הלדרלין, הנקרא "על מהלך הרוח השירית" והוא מנסה לבנות שם מודל פוסט-פילוסופי להגיע ל"אמת" דרך האסתטיקה. הוא מזהה את הכתיבה והשירה כפתח להגיע לשלמות אסתטית...

לכן מסכים שההלימה הזו בין אווירה לתוכן, בין חומר לצורה כל כך קריטית...

אבל בשירים שלך (את וכתיבתך מעניינות במיוחד לשאלה דידן!) את מרגישה שעיקר האפקט שלהם הוא בתוכן, או באווירה? האסתטיקה של העברית הגבוהה ומשחקי המילים האבסטרקטיים היא עניין אחד; האווירה והאפקט הרגשי-חווייתי הן עניין שני; והתוכן, כלומר הפואנטה היא ענין שלישי. מה עבורך הוא העיקר?

ג. מרתק! מעניין מה המהלך שהוא עושה שם. זה מתחבר לי לגבורת ההתמדה שכתבת עליה. מה הופך את הספר למעל לרמתך?

עכשיו ספציפית אני לא מרגישה שום אפקט. רק כאוס הדוק כמו המחוך של שלגייה. האווירה המסגרתית היא לדעתי מכורח הסופר אגו, לו ידעתי לגבור עליו. לעיתים רוצה את החיטוט באות ובזריית הנפש (אפשר לומר אסתטיקה). התוכן הוא העיקר, אבל הוא לא נקודת המוצא, הוא תגמול ולתחושתי אינו שלי.

שמא המרירות הכתיבה את דבריי כעת.

באותו האופן שאני החומר והשיר צורה כך השיר הוא חומר ופירושו צורה. וכל אחד בא ועושה בו כבשלו. קריטי אבל האם לא בלתי נמנע? שלמות אסתטית? האמנם?

מה עבורך העיקר?