וגם לא בנים..

הגדול שלי בן 8

אבל בפשטות הייתי נותנת לה תקציב חודשי (מה שנקרא דמי כיס..) לשטויות כאלה שתתנהל איתו בעצמה. זה יכול להיות חינוך טוב לכלכלה. ולדבר איתה על תזונה נכונה. שלא תוציא את כל הסכום על שטויות של אוכל אלא שתקנה לעצמה פה ושם גם תכשיט מטופטן או דברים אחרים שהיא *רוצה*.

באופן כללי בעיני הורים אחראים לתת לילד את כל מה שהוא *צריך* ויכולים לפרגן גם במה שהוא *רוצה* אבל פה יש להם גם אפשרות להתחיל לחנך אותו להתנהלות כלכלית נכונה.

לק"י

אני כן אומרת להם (וגם לקטנים, שיש להם כסף מדמי פורים וכדומה), שגם אם זה הכסף שלהם, לא כדאי לקנות הרבה ממתקים.

אצלינו הם קטנים יותר, אז זה שונה. אבל בעיקרון פעם בשבוע אני הולכת איתם לקנות ממתק. ובעלי גם לפעמים לוקח פעם בשבוע.

בגיל גדול יותר הייתי משחררת כנראה. אבל כן מדברת על זה שלא כדאי וזה לא בריא לאכול יותר מידי שטויות (יש לנו בבית חטיפים ושוקולדים, ואני אומרת להם את זה. שלא יגזימו).

כי היא יודעת שיש לה תקציב מוגבל.

והתקציב הוא כי זיהית אצלה *צורך* בכסף ל*רצונות*.

אז את נותנת לה מענה על הצורך. כמובן שאת גם יכולה לעודד אותה לעשות בייביסיטר כדי שיהיה לה יותר כסף לרצונות שלה.

אבל בסופו ש דבר האינטרס פה הוא לתת לה להוציא בתבונה. ואת ז היא תלמד ע"י ניהול התקציב הקטן שתתנו לה. ובחודששיגמר לה הכסף אחרי שבועיים היא תבין שפשוט אין עוד..

כמובן בשיח נכון שמלווה את התהליך 

בעזהי"ת

זה לא כסף שהוא צ'ופר מבחינתי אלא צורך, וצורך אני נותנת לילדים שלי- כמו שאני נותנת להן אוכל, בית ובגדים ללא תמורה. וכמו שאני לא אגיד לבת שלי 'היום לא סידרת את החדר אז אין ארוחת ערב', אני לא אגיד לה 'לא עזרת אז לא תקבלי דמי כיס'. 

כן להגדיר מה הסכום שהוא צורך ולא אקסטרה.. אני כן חושבת שהיכולת לקנות מידי פעם פינוקים פה ושם בשליטה של המתבגרת זה צורך.

מעודדת תזונה נכונה גם כשקונים משהו טעים (נניח להעדיף יוגורט מפנק)

כשהילדים היו ביסודי נתתי כסף מדי פעם כשהיו מבקשים

ילד אחד היה מבקש הרבה

לפעמים הייתי מפנה אותו לקחת חטיף מהארון ולא לקנות

כשהם יצאו לישיבות נתתי להם לנהל לבד את התקציב

כשהם הבינו את המשמעות של ניהול כלכלי ע"י כרטיס אשראי/ מזומן

הם גם למדו פחות לבזבז

כתלות בעבודה/ משו אחר?

לא יודעת אם זה טוב או לא...

כן מנסה להגיד לה לקנות אוכל, ולא כל יום ממתק... אלא מידי פעם.

אבל לא יודעת כמה מתוך זה עובד.

לא יודעת אם אני נוהגת נכון, ככה מרגיש לי...

והם יודעים בדיוק מתי וכמה יקבלו, זה לא מותנה בשום דבר ובכסף הזה אני לא מתערבת במה הם קונים.

מעבר לזה משתדלת שבבית יהיה שפע של אוכל וגם של שטויות אבל דברים ביתיים כמו עוגות עוגיות ממתקים ביתיים שלפחות יהיה אפשר לנשנש דברים פחות גרועים 

היא עושה בייביסיטר מגיל מאד צעיר וגם יש לה כסף ממתנות וחגים.

בעזהי"ת

מספיק שהן יוצאות פעם בחודש לאוכל שהוא יותר מפיצה וזה כבר רוב התקציב. 

הבת שלי עוד לא לגמרי בגיל (הגדולה בכיתה ו'), נתנו להן עשרה שקלים לחודש מתחילת כיתה א' אבל מודה שאנחנו לא ממש עומדים בזה כי לא זוכרים וגם להן אין ממש צורך בזה אז דיי הפסקנו, כשהן מבקשות הן מקבלות וזה עוד סכומים מזעריים אז זה סבבה לנו (נניח שני שקלים לקנות ממתק במכולת אחת לחודש, נו שויין). 

עכשיו למשל יש חודש ארגון ויש קיוסק בסניף, נתנו לכל אחת מהגדולות (ד' וו') 20 שקלים לכל החודש בתחילת החודש ולבחירתן מה לעשות עם זה ואיך לחלק. 

אני כן רואה שחברות של הגדולה מתחילות לרצות וכשהיא תגיע, בטח נתחיל מ50 בכיתה ז' אבל יש לה חברות שמקבלות הרבה יותר.. 

אצלי אני לא מביאה להן שקל לשטויות.

הבנות שלי עובדות, מרוויחות יפה, ומוזמנות להשתמש בכסף כראות עיניהן. אחת באמת קונה איתו מדי פעם גומי וכאלה- אבל זה נדיר למדי.

ויש בבית יש אוכל בשפע, וגם פינוקים שאפשר לקחת לאולפנא (ונקנו בזול בסופר/ב'משנת', ולא במחירים של השמיני...). אז למה שאביא להן כסף נוסף?

כשהגדול שלי למד בישיבה ולא היה מסוגל לאכול את האוכל של חדר האוכל, כן הייתי מציידת אותו בסכום קבוע מראש כל יום, שהיה אמור להספיק לאוכל- והוא יכל לבחור מה לאכול ואיך להשתמש בכסף- כי הישיבה היתה צמודה למרכז מסחרי.

אבל שוב, זה היה כסף לארוחת צהריים. לא ל'שטויות'. 

ובאולפנה יש את השמיני- שמוכרות כל מיני מתוקים. וגם חנות קרובה ולפעמים היא רוצה להתפנק. לא רואה בזה בעיה כשזה במידה. כילדה אני זוכרת שלא היה לי כסף מהבית וההורים סמכו על מה שאקבל באולפנא, והייתי ממש מרגישה קושי לראות חברות נהנות לקנות דברים בין הארוחות גם אם זה נחשב שטויות ולי לא היתה היכולות.

ובכלל כמתבגרת זכורה לי תחושת הרעב הגדולה..

אני לא מסכימה לה להכנס לבתים בגיל הזה..

גרים בעיר.

מבינה שאתם בישוב ולכן השוני

דווקא בתיכון, כשהלימודים עמוסים יותר, ובטח אם יש פנימיה הדרכה וכו יש פחות זמן לעבוד מבכיתה ו'.

לפחות אצלנו זה ככה

שכבר אפשר לעבוד בו, ומצד שני באמת ההוצאות גדולות.

בעיני 2 כיוונים:

1. מדי פעם לפנק באיזה שטר באהבה אבל לא כל יום..

2. לתת דמי כיס שמבחינתכם כוללים גם אופציה לקניות האלה, וככה היא תחשב בעצמה מה איך וכמה.

אישית כן מתחברת לאופציה א' שמאפשרת ככה לפנק בכיף כשמתאים, מצד שני יש צדדים לכאן ולכאן..

ולא זכור לי שנתתי למישהו כסף לבזבוזים. הילדים שלי עבדו/עובדים בעבודות קטנות בגיל ההתבגרות, או קיבלו מידי פעם סכום כלשהו מסבתא, אז אם בא להם לקנות משהו בשמיני/ מקום אחר, זה מכספם.

מצד שני אני קונה דברים שיהיה בבית מהסופר (הבדל משמעותי במחיר) ואם בא להם הם יכולים לקחת לבי"ס. בד"כ לא לקחו ממתקים. יותר נגיד חטיף אנרגיה וכדו'. משתדלת גם להכין צידה לדרך, איזשהם עוגיות או קרקרים ביתיים למי שיוצא להרבה זמן. לא תמיד הם לוקחים. להפתעתי, ככל שהם גדלים הם צורכים פחות שטויות. ומחפשים יותר אוכל בריא.

בצבא למשל זה הדבר שהכי חסר לפעמים. איזה סלט טעים או אוכל ביתי ומזין.

גם גרה בעיר,
הבנות שלי עשו בייבי סיטר בגיל הזה, אצל שכנים, מכרים וכדו'
עשו קייטנות בחופשים (בשנים שלפני בתי הספר של החופש, ש"גנבו" להן את הלקוחות),
הבנים וגם הבנות שטפו מדרגות (בבניין שלנו),
אחד הבנים גם עבד בארגון החדרים לאורחים במוסד חינוכי שעושה אירוחים בשבתות.



 

גם של מוכרים. בעיר. ביישוב יש תחושה אחרת שאפשר להגיע בכל זמן וסוג של דלת פתוחה..

זה מאפשר להיות יותר ברוגע בנוגע לעניין הזה

למרות שבשום מקום אין הרמטיות

בעיר המנטליות אחרת

אבל דוקא הילדים שלי חושבים שפה יש פחות עבודה.

בייביסיטר, בטח יש חברים/ משפחה שישמחו לא? או מישהי אחרי לידה שצריכה קצת עזרה אחה"צ עם הילדים.

אצלינו עושים גם קייטנות בחופשים שאין בהם קייטנה בגן.

גיהוץ, ניקיון (בגיל קצת יותר גדול)

בישובים אולי זה באמת יותר קל, אם איזה ילד מחליט שהוא רוצה קצת כסף, מודיע בישוב שהוא מכין פנקקים/פיצה/עוגות/פלאפל ומוכר 😀. אותי זה מצחיק, הילדים שלי לא עושים את זה. אבל  יש גם יתרונות בלגור בחור...

אבל הבת שלי הלכה לשכנות מגויסות, משפחות שאני מכירה, עזרה להן כשהן היו איתה יחד, לקחה עשר ש''ח לשעה וכולם מרוצים (מגיל תשע כבר).

לא יודעת, לא מפחיד בעיני בכלל. קצת מביך, אבל אחרי שמתגברים פעם-פעמיים, זה יופי של דבר לכל הצדדים.

לק"י

לשם מתאימות שאלות על הגיל הזה.

פורום אמהות מיועד לגילאי בית ספר ומעלה.

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!