..דף תלוש

I want to get better

Danm it I want to get better

Or maybe I'm not

Maybe I don't care anymore

Maybe it's all too much for me

Maybe I should go live alone and escape the whole world

Maybe I should * myself

Maybe no one cares about me

I want to * so bad

It's been 950 days now

And I wanna break it so bad

It's gonna mess up my whole future I know

?But do I even have a future

Maybe I'm screwed so bad that I shouldn't even try

And maybe it's the * talking right now

But damn it I wanna * myself right now

I finished a whole carton of cigarettes in this weekend and I don't care

I don't wanna eat right now and I have to

Fuck it

I wanna run away from this place

I'm reading a really sad book and maybe it's affecting me

God I hate myself

Are you even exist? Or you just a made up stuff of people who are too sad and have to made up some crap about a divine being

Aaaaaaaaaaa I want to run away

I have to eat and then I have to clean and I hate this and I hate myself and I feel like letting go

Aaaaaaaaaaa I wanna scream and disappear

God if you're exist please help me


 

(Don't worry about me I'll be fine

Or maybe not)

..דף תלוש

ובנוסף להכל גם זה

סבא אני מתגעגעת

אני לא מאמינה שעוד רגע עוברת שנה

זה לא יכול להיות ששנה אתה לא איתנו

י"ט כסלו

איזה תאריך מיוחד בחרת לך

תאריך שיותר בחיים לא אשכח

סבא אני צריכה אותך פה איתי

סבא תתפלל עליי שם למעלה

אני צריכה את התפילות שלך

תגיד שם לאלוהים שאני צריכה אותו יותר מתמיד

תשמור עליי שם מלמעלה טוב סבא?

אני צריכה שמירה

אני צריכה אות אני צריכה סימן שאלוהים איתי

אני צריכה סימן שאתה איתי

שומר עליי ולא עוזב

סבא שלי אני מתגעגעת

..דף תלושאחרונה

דמט עם העיניים הרעות

זה אמור לרוקן לי את הראש ממחשבות ובמקום זה אני רק חוזרת לאותו יום

לעיניים הרעות

גאד

אפשר שהן יימחקו לי מהזיכרון בבקשה

אני ככ רוצה לשכוח אותן

ככ ככ רוצה.

באלי לישון עד אינסוף אפשר

..הרמוניה

הבנתי למה אני תמיד חוזרת לכאן וממה אני בורחת.

איזה צעד.

--מחכה לרחמים~

זה מתחיל להיות קשה

בא לי לשרוף הכל וללכת

אולי מה שאני מחפשת לא קיים בכלל

אבל

בוודאי ישנו שם


אז איך אדע? 

--מחכה לרחמים~אחרונה

אולי אני קצת מפחדת

מפחדת שיהיה טוב

מפחדת שאשכח מה רציתי להיות

איבדתי אמון, איבדתי תקווה, נשארתי לבדיוני.ו.

אני אבוד

אני סובל 

אני נושא כאב מיום ליום.

אני מוצף חרדה

לא מפסיק לבכות

כבר לא רואה ערך

לא רואה משמעות

אני מטשטש את החושים כדי לברוח מהמציאות

בודדתי את עצמי

זאת בחירה שלי לאורך כל הדרך

אני לא מאמין שהאנשים הקרובים אליי יכולים לעור

הפכתי למוגבל

נהייתי פגיע

והימים האחרונים עוברים עליי באופן קשה במיוחד

אני מפוחד

מעצמי יותר מהכל

אני מאוס בעיניי

מנותק מהחוויות הכי בסיסיות

מנותק מאלוקים

אני דוחה את כולם

מתבוסס במחשבות שרודפות אותי

יום ולילה

אין לי אלוקים

אין לי אמונה

אין צוהר בליבי לחמלה

אני קמל

אין בי כוחות לקחת אחריות

אני מחולל

בגוף ובנפש

אני רוצה לצרוח

ואני לא רוצה לשמוע מילה

לא מעצמי

ולא מאף אחד אחר

האוזניים שלי ניצלות בלחשושי השטנה האלה

אני מכור

בהימור בין השטן לאלוקים

אני לא רוצה יותר בכלום

אין לי עניין בהצלחה

רק קח ממני את הסבל

אני מתגולל בעולם בביזיון

ממקום למקום

מן הפח אל הפחת

קח אותי לגיהנום

להישרף בצואה רותחת

רק קח ממני את הבחירה

את תחושת האשמה

שאני זה שהורס את חיי במו ידיי

תן לי לעבור בין כל הדוקטורים בעולם

יגידו אתה ככה ואתה ככה

כל הפסיכולוגים

יגידו תעשה ככה תעשה ככה

לא עשיתי כמוטל עליי?

הנשמה שלי כבר חרוכה עקורה

נפש עקרה

למה אלוקים?

למה העמדת אותי בניסיון שאני לא יכול לעמוד בו?

בחיים ללא נחמה

הדמעות שלי עצמן יורדות בחטא ופשע

נסתלק ממני צלם אלוקים

וירדה עליי חשכת עולם

מילים עוצמתיות ושורפות אתה מוזמן לפרוק בפרטי יאחכְּקֶדֶם
עכשיו טוב? עכשיו טוב?יוני.ו.אחרונה

אתה לא שפוי

ראית מה שראית

ונשארת אכזר

מה שממתגנט אל הטוב

בצורה המעוותת שלך

נרקב.

למה ה'?

למה לקחת ממני את המקום היחיד

שאי פעם הרגשתי שייך?

למה הרגת את האדם היחיד

שאי פעם אהבתי?

אני כמו חיגר

כמו עיוור

חולה רוח

הכאב פסיכוסומטי

ועליבות ההלך המסכן

מהלכת מעליו

לחשושי המילים של ההולכים רכיל

הם צעקות באוזניים שלי

אני אוכל ואקיא אוכל ואקיא

אקעקע את הגוף

כסימן לנצחיות השברון של הנפש

אני לא שייך לפה

המחשבות שלי רצות כמו רכבות

אל מחנות ההשמדה

אל חוב שאי אפשר לפרוע

ההזדמנות לחיות בכאב

בייסורים שיכלו כל חלקה טובה

אל טיפשות הלב ורפיון השכל

שנתפשטו באדם כמו מחלה ממארת

וכמו צרעת כולם מתרחקים

והנשמות הטובות מתגלות

גסות, מלאות רחמים

ולא יכולות לפצות על החסר.

ומה עם הרחמנות שלי?

כמה כאב היא מסיבה לי?

סכין שעמלתי להשחיז,

יום יום שעה שעה,

במטרה אחת

לתקוע בלב החולה של רודפיי

עד שהשגתי אותם

צמא נקמה

גואל דם

גיליתי שהלב החולה הוא רק שלי

ועדיין הייתי מוכן להשלים את המשימה.

ופתאום הסכין קהתה

ונשאר התסכול.

בין החיים והמוות

בנדודים חסרי קץ

הנשמה פרחה

לא יכולה לסבול את תחלואי הגוף

את ההשלמה עם הכאב המפעם

של זמניות תיכלת עולם הפירוד

והגוף מתהלך בשר ולא דם

משתנע

משתגע בעצמו, כמו כפלי המוח האומלל

פיתולי התהומות הקוראים לקול צינורך

זה ייגמר תכףזיויק
ממש תכף
צריך להאמיןזיויקאחרונה
יש ברירה? לא.
..דף תלוש

אבל למה אני מרגישה שנכשלתי

שסבא מסתכל עליי מלמעלה ורואה שאני לא מצליחה

לא מצליחה להתמודד

נאבקת על כל נשימה

סבא אני נשבעתי לחיות בשבילך

ואני לא מצליחה לקיים את ההבטחה

סבא תגיד לאבא שם למעלה שיעזור לי קצת

אני לא מצליחה לבד

תשמור עליי מלמעלה טוב?

סבא אני מתגעגעת

לא מאמינה ששנה אתה לא איתנו

--מחכה לרחמים~

אבא

אני גם רוצה להתגעגע

תן לי

בבקשה

יהיה לי כל

--מחכה לרחמים~

זה הרבה לבקש?

אני גם רוצה להתגעגע

לבכות

--מחכה לרחמים~

קח את הדמעות האלה

תראה את התפילה שבהן

תראה את הכאב

מדממות

--מחכה לרחמים~אחרונה
שלמסע הזה יהיה סוף טוב 
--מחכה לרחמים~

החיבוקים האלה

התזכורות הקטנות

המעברים האלה וואי

קשה לי להכיל את זה

איך נושמים את זה

תודה

..דף תלוש

הם ראו אותי

והם הבינו

ואכפת לי אבל גם קצת אין מה לעשות אז יאללה שיהיה

הוא אמר לי היום שהוא למד * דרך התורה ושאלתי איך ולא הבנתי את כל ההסברים הארוכים שהוא הסביר לי

אתמול לא היה לי * וזה עשה לי חרדה וגם את מה שהיה לא הצלחתי ככ

אתמול בכלל היה קצת לא משהו

והפעילות הזאת

היא התחילה לבכות. וזה היה ככ קשה

ולא ידעו מה לעשות

והיא בכלל ברחה כי היא אמרה שהיא הייתה מתחילה לבכות שם מול כולם והיא לא רצתה

אי אפשר להדחיק. אי אפשר להתעלם

ואני אמרתי על הנשיונל גיאוגרפיק ואיך הוא היה מושיב אותנו לראות איתו

וכל מה שאמרו פשוט עשה געגוע ככ גדול

סבא אני מתגעגעת

והיום כן היה לי אבל לקח לי ככ הרבה זמן כי באמת זה היה מגעיל והיה לי קשה

ובכלל כל העיסוק הזה היה לי קשה

ידעתי שיהיה לי קשה אבל לא תיארתי עד כמה

זה הזכיר לי את האולפנה וגם שם היה לי קשה

ושכולם מסתכלים עליי

למה זה חזר להיות ככ קשה

אני יודעת שהיא תעשה לי בעיות ואולי אפילו תגיד לי להשלים אבל כאילו מה אפשר להשלים ואיך ומתי

אין לי כח בכלל בכלל

מחר יהיה עמוס

ואני חייבת לדבר איתו ואני לא רוצה ולא יודעת איך

אני אדבר איתה עכשיו קצת אולי זה יעזור לסדר לי את הראש טיפה

אלוהים מה קורה לי

מה זה החיים האלו

אמרתי לה שאני לא דתייה אבל מאמינה

היא שאלה במה אני מאמינה

אמרתי שאני משתדלת וזה און אנד אוף אבל משתדלת להאמין שיש אלוהים ושהוא אוהב אותי ומקבל אותי כמו שאני בלי שאני אצטרך להשתייך לאיזו משבצת כדי שהוא יאהב אותי

היא אמרה שכל הכבוד ובטח קשה להאמין ככה

הלוואי שזה היה ככה פשוט

הלוואי.

טאטע אם אתה שומע

תעשה שיהיה קצת פחות כואב

בבקשה.

טוב?

..דף תלושאחרונה

מה שכן הם צחקו על טראומה וזה כאב לי מדי 

אולי יעניין אותך