מרגישה שמאבדת את זה
עצות לסידור כביסה וקיפולה
גרביים שנעלמות כלללל הזמן
מה עושים ???? מרגישה אבודה
מרגישה שמאבדת את זה
עצות לסידור כביסה וקיפולה
גרביים שנעלמות כלללל הזמן
מה עושים ???? מרגישה אבודה
אולי הן נבלעות בתוך בגדים, מצעים?
ניסית לכבס גרביים ותחתונים בלבד, למשל?
זו העצה הכי טובה שיש לי לתת לך והלוואי והייתי עומדת בה בעצמי, אבל כשכן זה פשוט נחת
גרביים שנעלמות - קני מליון זוגות אותו דבר. יש איזה חור שחור שבולע גרביים באופן לא מוסבר. זה מקל על האבדן🤭
תמיד נעלם לי
משתדלת לכבס ברשת זה עוזר (לאחסן בסל כביסה ברשת ואז להכניס מרוכז)
הרבה גם נעלם כי נושר להם מהרגליים במשך היום..
גרבי בוגרים- מציעה לקנות משהו אחיד לכולם ככה אין מלא רווקים ורווקות
וחוסך מלא עבודת שידוכים
אם לא- יש צמדנים כאלה שצריך לחנך את כל המשפחה לשים על הגרבייםש להם וזה די נאכס מבחינתי
(אבל את רגע אחרי ניתוח מה את לחוצה מהכביסות עכשיו?)
לבנים גופיות גרביים דברים קטנים של תינקוות- רק ממיינת לסלסלאות בלי לקפל, בכל אופן בתקופות לחץ.
כשיש הררים אני מעדיפה למיין לפי אנשים/סוגים (מכנסיים/חולצות/פיזמות)
ככה יש דרך למצוא משהו וכשממיינים לפי סוגים (אגב את זה גם בת ה3 שלי יכולה לעשות)
אז הקיפול הולך מהר יותר.
גם בגיהוצים יותר מהר לגהץ פריטים מסוג מסוים (חולצות מכופתרות ואחכ שמלות שלי ואחכ פריטי ילדים מעצבנים. למה אני עדיים ממשיכה לקנות בגדי ילדים שצורכים גיהוץ? שאלה מעולה)
זה מעולה
אם לא זה מעצבן כי לפתוח קרש ומגהץ בשביל פריט זה קצת טרחני
(במיוחד שזה לרב בגדי שבת אז ממילא לפני שבת צריך לגהץ אותם)
עוד משהו שצריך איפה לשמור את כל הכביסה הלא מגוהצת, ובדרך כללה יא מתקמטת.
ראיתי שמרבית הפעמים שאני מגהצת במיידי, זה ממש 'להעביר גיהוץ'
אחרי זמן זו עבודה.
יש חדר גדול והרבה מקום.
את הבגדים שמצריכים גיהוץ שמה בארון, תולה על הקולבים, מכנסים לבנים ולבעלי מקפלת במדפים, כשהכביסה היבשה יורדת מחבלי הכביסה מכניסה לארון בלי לגהץ.
האמת שבעלי מגהץ לעצמו כל ערב את הבגדים שילך איתם למחרת לעבודה.
אני מגהצת לעצמי ביום יום.
בשישי בצהריים אני זו שמגהצת את החולצות לשבת לבנים ולבעלי.
נראה לי
בצבע אחיד
ככה שהן מתאימות לכל הקטנים
ולגדולים יותר יש גם טווח רחב ופשוט קניתי אחד בשחור ואחד בלבן
זרקתי את כל הגרביים האחרות
וקניתי 2 מארזים מכל סוג
נאבדות מלא גרביים אצלינו וככה תמיד יש מספיק לכולם
ולכביסה אחן לי
טובעת בעצמי בים הבגדים
1. לכל ילד מלאאא גרביים בדיוק באותו מידה אותו צבע.
2. לכל ילד גרביים שונות, ככה גם לילדים קל לזהות.
3. תופסני גרביים, מכירה? אם מצליחים לעמוד בזה זה גאוני ומציל מאוד.
דורש חינוך של הילדים ולעמוד על זה. אבל אפשרי. מצרפת קישור. תופסני גרביים - gulevy גולבי
גרביים- אני קונה לילד אחד נגיד מלא גרביים חלקות שחורות
לילד אחר מלא גרביים חלקות כחול כהה וכו' וככה לא רודפת אחרי זוגות
דבר שני, אחרי שמורידים כביסה מהחבל או מהמייבש מניחים על הכורסה אצלנו ואז אני רואה את ההר הגבוה קמצטבר ולא יודעת מאיפה להתחיל...
אז אני מבקשת מאחד הילדים למיין לי (טוב שיש לי ספה ענקית...חח) ערימה של אבא ואמא, ערימה של התינוק, ערימה של שמוליק וכו'..
ואז יש לי מלא ערימות קטנות לאורך הספה, אני ניגשת לערימה אחת נניח של שמוליק, מקפלת הכל הכל, שמה לו בארון, וככה עוברת לערימה הבאה וזה הרבה יותר מתקתק. לפעמים אין פה שיתוף פעולה ואני זאת שעושה את המיון הזה... מה לעשות.
וטיפ אחרון - להדליק לי שיעור/ פודקאסט/ראיון מעניין ואז זה זורם תוך כדי הקיפול.
וֹ.. כן, כביסה זאת משימת חיים
אין לי מייבש, אז זה שונה.
תולה על כל מתקן את הבגדים של אותו חדר
ומקפלת על המתקן מיד כשמורידה.
למעט מצעים ומגבות שתולה לע חבל אז לא מקפלת מיד- אין לי ערמות כביסה לקיפול.
כנ"ל גרביים- כשאני תולה אותם הם כבר זוגות אחד ליד השני, אז זה ישר לקפל ולשים במקום.
זו העצה הכי טובה שלי.
אין לי בעיה שהכביסה תישאר גם 3 ימים על החבל אבל אם אין לי זמן לקפל אז לא מורידה 🤷♀️
לגבי גרביים - את יכולה לכבס בתוך רשת או לקנות גרביים באותו צבע ככה שזה יקל עלייך את החיפוש.
אני מכבסת גרביים לבד, בלי פריטים נוספים ומשתדלת גם לתלות זוגות אחת ליד השניה אם יש לי זמן.
כששמים בסל כביסה, לשים מקופלות אחת בשניה ולפתוח כשמכניסים למכונה (או בסל מיוחד) במכונה עצמה לשים בתוך רשת גדולה
אם מייבשים במייבש להשאיר ברשת וכשיוצא לשבת עם הרשת ולא להשאיר אותה פתוחה סתם, רק בשביל לקפל בחזרה, וככה גם אם את לא מקפלת מיד את הכל, זה לפחות לא מתפזר
אם על החבל, אז צריך באמת לשים לב מיד כשמתייבש לקפל ולקוות שלא נפל מהחבל ונאבד🙈
לגבי קיפול כביסה, עדיף מיד כשמתייבש לקפל, אבל מודה שלא תמיד מצליח לי..
לי גם עוזר לפעמים למיין לערימות לפי חדרים או אנשים וככה להתקדם בערימות קטנות, איכשהו זה עושה לי את זה יותר זריז מערימה אחת ענקית מבולגנת
כשמכניסים לכביסה, ואז אין מצב להכניס גרביים בודדות למכונה (כמובן שאני מפרידה אותם לפני ההכנסה למכונה, אבל לפחות הם באותה מכונה)
ואז כשאני תולה, אני תולה אותם בזוגות ומיד כמורידה מחברת.
מקווה שהובנתי..
סל קש יפה לכביסה הנקייה, שתחכה בתוכו במקום על הספה בסלון.
ונגיד השבוע, קיפלתי ככה-
מוצ''ש חיכו לי 3 מכונות. אז קיפלתי בגדים שלנו + של הבנים, ואת כל הבגדים של הבנות זרקתי חזרה לתוך הסל הענק.
היום הכנסתי עוד שתי מכונות-
אז קיפלתי את כל הבגדים של הבנות, מהסל + מה שיצא מהמכונה, ואת הבגדים של שאר המשפחה החזרתי לסל הגדול.
בעצם יש לי עוד תחנה של כביסה נקייה שאף אחד לא רואה, והיא עוזרת לי למיין ולהשתלט (והרבה יותר קל לקפל כל פעם רק לחדר אחד, כי הבעיה המרכזית אצלי היא החלוקה של הכביסה המקופלת...).
עוד טיפ שאני מכירה אבל לא מתאים לי אישית, זה לכבס מראש לפי חדרים.
לשים סל כביסה בכל חדר, ולהכניס כל פעם מכונה לפי החדר הספציפי, ואז ישר לקפל ולארון (או אפילו רק גיגית עם כל הבגדים של החדר הנ''ל).
לי לא עובד כי רוב הכביסה מצטברת במקלחת, וכי חשוב לי להפריד צבעים ולא להפעיל מכונות חצי ריקות. אבל יש כאלה שאומרות שזה נהדר להן.
לקנות סלים בינוניים ולמיין לתוכם את הכביסה לפי חדרים ישר מהחבל/מייבש.
אני קניתי סלסלה לכל ילד כי הם יודעים לקפל בעצמם אבל לא יודעים למצוא את הבגדים שלהם בהררי הכביסה הנקיה.
בחזוני הכביסה ממויינת כברירית מחדל אבל אנחנו עדיין לא שם ואני ממיינת לסלסלות פעם או פעמיים בשבוע (ובשאר הזמן מחטטת בהר לחפש גרב או זוג תחתונים)
לק"י
הבעיה שאצלינו רוב הסלים כרגע מלאים במשחקים שצריכים מיון🤭
ועוד לא הגעתי לזה....
אז באידיאל אני צריכה לקנות עוד כמה סלים. בפועל אני עוד לא שם....
לק"י
אבל זה כבר מלפני הסוף (אבל אז באמת היה לי פחות כח ואנרגיות).
לכן קניתי סל אחד יפה, עם מכסה, שעומד בסלון.
לצערי אין לי איפה להניח ערימה של סלי כביסה.
אם כל סל נמצא בחדר שלו-
אז איך אני ממיינת את הכביסה שהרגע הורדתי מהחבל?
ממה שאני מדמיינת, אני אצטרך כל פעם לחכות לילד האחרון שירוקו את הסל שלו עד שאוכל למיין שוב את הכביסה- ולא בא לי להיות במצב הזה...
מה שהכי קשה לי בכביסה- זה החלוקה של הכביסה המקופלת לחדרים/ארונות.
אז אם אני מבינה נכון, מה שמציעים כאן זה לעבור בין החדרים ולחלק את הכביסה, פשוט לפני קיפול. או לעבור בין החדרים לאסוף את הסלים כדי למיין אליהם. אבל זה לא עוזר לי, כי אין לי כח להסתובב כל יום בכל החדרים...
אם כל הסלים היו במקום אחד- זה היה לי נוח. ואז נגיד הייתי מקפלת סל של חדר אחד, ומפזרת רק אותו.
אבל ערימת סלים זה מכוער באמצע הסלון.
אז הפתרון שלי הוא שכל פעם חדר מסוים מתקפל (+ כביסה שלנו, כי לחדר שלנו ממילא אני הולכת), וכל השאר מחכה בסבלנות למחר/מחרתיים כשיגיע תורו.
גם אם הם בגיל שלא יודעים לקפל.
ותכלס הגיוני שחלקם יצליחו לקפל ברמתם...
אבל אני די מופתעת שאת לא מגיעה לכל החדרים גם ככה...
שהייתי מצליחה לגרום לבעלי הכביסה לעשות את מה שהם אמורים לעשות.
אולי אז הם היו לוקחים את הערימות שלהם מהספה...
הגעתי למסקנה שלא שווה לי לחכות את היומיים-שלוש-שבוע שלוקח להם לקחת את הכביסה, אז אני שמה להם בחדר בעצמי. גם למתבגרות.
לא גאה בזה, אבל זה מה ששומר על השפיות שלי (עושה לי רע כשהספה מבולגנת).
וכן, אני נכנסת לחדרים שלהם כמעט ורק לקראת השינה. שאר היום אני והקטנים בעיקר במרחבים הציבוריים.
אולי זה אחרת אם המשחקים או הספרים גם מאוחסנים בחדרים של הילדים.
אצלי כמעט כמעט הכל במרחב הציבורי. בחדרים מתלבשים וישנים (חוץ מהמתבגרות כמובן).
באידיאל זה זמן טוב להכניס כביסה למקום (כאמור אני גם ממש לא שם)
לפי רעיון גאוני שקיבלתי פה בפורום (לצערי לא זוכרת ממי) ומיישמת בבית, כמה פשוט ככה גאוני.
בחדר כביסה יש סלים כמס' החדרים בבית (אצלי פלוס לכביסה לבנה/ מגבות ומצעים) בנוסף בכל חדר יש סל לכביסה נקיה. כל ילד שמוריד בגדים שם אותם בסל של החדר שלו, אני מכבסת לפי חדרים ואז תולה על המתקן מכונה שהיא בעצם של חדר אחד (מקסימום שניים), כשמתייבש מביאים את סל הכביסה הנקיה (גם אם הוא מלא) ומורידים אליו את כל מה שעל המתקן ומחזירים לחדר. הילדים בזמנם הפנוי מקפלים (או לא מקפלים אבל זה לא מפריע וכשהם צריכים משהו הם מוצאים בקלות). לקטנים אני מקפלת בזמן ההשכבה וכו...
בחדרים הסלים נמצאים בפינה/ בין הארון לקיר/ מתחת לשולחן
ואז הכל בסדר
מידי פעם משדכים זוגות
כל יום מכונה שתיים או שלוש. תלוי כמה אתם עושים
לא להשאיר בגדים לקיפול יותר מיום .
הסוד זה לא לצבור
גם בשעה מאוחרת אני ינסה לקפל עשר דקות מאשר לצבור .
אצלי זה לא עובד לצערי 😭
ערימות כביסות... אני היחידה שעל זה ואם לא אבוי
גם כביסות מלוכלכות
רק לאחרונה בעלי נכנס לעניינים כשהתאשפזתי-לגבי כביסה מלוכלכת
אבל כל הקניות מסתובבות
זה מתיש אותי
גם הילדים לא יודעים לשמור על סדר מינימלי בארונות שזה ממש מבאס
מסתדרת עם סל כביסה אחד ל8 נפשות.
וגם אם לא הספקנו לקפל זה לא מצטבר לערימות לא נגמרות
האם מכבסים כל יום
האם יש מייבש
כמה בגדים הילד מלכלך ביום...
העיקר שלא יהיו סתם בגדים מיותרים שיוצרים ערימות
עכבר בלוטוסהשארתי בין הידיים לכל ילד 4-5 סטים ליומחול ו3-4 לשבת
את השאר העליתי למעלה/העברתי הלאה. כשיש בין הידיים יותר בגדים אז מחזור הכביסה-ייבוש-קיפול-פיזור גדל
אם יש לי צורך כי בגד התבלה, אני אוריד מה'בנק' בגדים שהעליתי למעלה
ויש ילדים שאני לא מקפלת להם, אלא מניחה בסלסלות/מגירות
בכללי מינימליסטיות עד כמה שאפשר (כל אישה והמינימום האישי הנוח שלה) מפחית מאוד עבודה בכל תחום בבית
עריכה: עכשיו ראיתי שכתבו לך דברים דומים
כי הבגדים התחילו למלא את כל הבית בהגזמות
אהל קצת הסתבכתי יש לי לכל ילד בחורף סטים של ארוך דק וסטים של עבה יותר ביניים כזה
וגם את הפוטרים העבים ולא מספיק לי אחד מכל סוג כי לפעמים צריך יום אחרי יום
אם אני אשים מכל סוג 4 זה שוב נהיה המון
אני משאירה בערך
4 חולצות ארוך דק
3 מכנסיים דקים
4 מכנסיים עבים
כמה גופיות
ועברנו השנה לקפו'צונים. 2 לכל אחד במקום מליון פוטרים. גם ככה במוסדות חם מידי בד"כ לפוטר, אז שיטת הבצל מתאימה. רק לקטנטנים אני משאירה.
לשבת השארתי רק ארוך דק וסוודר (אבל לא קר אצלינו בד"כ ברמה שזה יפריע... מקסימום אם יהיה קפוא ילבשו מכנסון דק מתחת)
ברור שיש כאן כמות אבל זה עדיין משאיר שפיות לעומת ערמות בגדים
משתמשת בכולם
פשוט מתקשה להיפרד
ולתינוקת הזמנתי ועוד לא הגיע 3 סטים ויש לי גם עוד סוודר רוכסן
אני מכבסת ואז במייבש גם ככה כדי לא לצבור ונוח לי שהמחזור כביסה מהיר
וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..
בקיצור יש לכן פתרון?
אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.
כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.
התור בשעה של פקקים?
שיהיה בהצלחה!!
הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.
אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?
מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..
אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...
זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..
אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..
אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס
ושישי, מקווה שיהיה בסדר
תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות
כי בעלי שם.
כן
והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...
וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..
בהצלחה רבה!!
לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.
גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.
בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.
בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..
יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?
רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.
קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:
תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.
מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.
הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.
מה שקורה בפועל בעבודה:
אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.
כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.
אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.
זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:
אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.
אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.
קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.
אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.
אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).
ממש תודה לקוראות ולעונות
זה הפרעת קשב
אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.
את נהינת מהעבודה?
את מסופקת?
יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?
או שאת נורא נפגעת גם מדברים?
פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.
ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.
דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?
גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?
אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.
אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש
אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי
אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.
נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.
אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.
ואני לא מצליחה לצאת מזה
נסי לעבוד מהמשרד...
קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל
אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..
חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.
מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.
חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה
במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור
אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית
אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה
יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך
אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.
אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.
לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.
ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.
מזדהה עם כל מילה
עוקבת
זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.
קשה לך בכללי עם החלטות?
ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.
חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני
אין לי עצות, רק הזדהות
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
אינסטלציה
לימודים יחסית קלים
אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.
בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.
עוד רעיון-
מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
ואת עם מניעה?
קטעים שלא תכננת
אחלה מתנה לשנה החדשה
תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️
נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..
מונעת עם דיאפרגמה 😉
חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי
הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן
רק טוב
כאמור, דיאפרגמה 😅
אם אפשר לשאול
איך מנעת עם הדיאפרגמה?
הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?
כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃
מוציאה רק 6 שעות אחרי...
ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉
פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈
ולי בדיקות של לייף היו אמינות.
אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?
בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷
משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה
(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)
במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים
ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...
קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש
אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈
שאולי תהיה מתקפה
ובלי קשר
צה"ל נערך באילת ובערבה
יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן
ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת
במקום להתעסק בחג ובקדושה
אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו
זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.
והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.
אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.
בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?
פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.
והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל
גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.
אבל:
דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.
דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.
הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:
"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)
ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.
שיוכח אחרת
(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)
שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.
ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?
לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.
בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.
יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום
כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..
בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!
עושה מאד טוב לנפש.
שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!
שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...
כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...
(לא מדברת עלייך אלא בכללי)
איזור דרום
הלוואי ויהיה לכן
ד"ר רוני איצקוביץ
עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים
אבל נראה לי שהוא לא זול...
יקרנית בטירוף
אבל שווה כל שקל.
ערבי. באשקלון
עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.
הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו
אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...
הערבים שטיפלו בילדים שלי
היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם
וזה תחום קשה
הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד
לק"י
אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.
לק"י
והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.
ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!
(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).