מיזמי שידוכים של ישיבות יותר פתוחים

מיזמים כללים ולחפש מתוכם בחורים מישיבות יותר פתוחות.

בכללי, תגדירי בצורה קולעת מה הנקודה העיקרית שאת מחפשת וכך תוכלי להסביר בצורה קצרה ובהירה מה חשוב ומעניין אותך

היכולת להאמין ולהבין דברים לעומקם ולא בצורה שטוחה נובעת מהיכולת לא לקבל דברים כמובנים מאליהם.

לעניות דעתי אין זה נובע בהכרח מתוך היותם דוסים, אלא מצורת חשיבה לא מפותחת ויכולת שכלית ממוצעת.

מנגד, גם לבעלי חשיבה מפותחת עשויה להיות התנהגות דומה לבחורים שהצגת, אך מתוך בירור ותפיסה בהירה של הנושא. לכן יש לבחון כל מקרה ברצינות.

ובכן, לשאלה היכן למצוא אותם, האפשרות האידיאלית שמצאתי עד היום היא לבקר את עצמי מיקומים מקבילים. מכיוון שלא עלה בידי הדבר, הסכמתי בדעתי שאסתפק בלימוד תורתם של רבנים כאלה ובציפייה לישועת ה' במציאת אישה המתאימה לפי המשדך כל השידוכים.

את החיפוש

נשמע שההצעות שלך כרגע מתבססות בעיקר על החברה שלך, וזה מניה הצעות שפחות רלוונטיות לך

אז כדאי לחפש אקטיבית במקומות שיכולים להיות רלוונטיים יותר

למשל לפנות לשדכנים שמתעסקים עם חברה דוסית ולומר להם מראש שאת מחפשת מישהו מאוד דוס אבל פתוח מחשבתית ולא מקובע...

@ברוקולי פה היא השדכנית האלופה של הפורום והיא לגמרי יכולה לעזור למצוא חבר'ה כאלה

או בנעוץ למעלה יש רשימה של שדכנים ומיזמים

או עוד אופציה שאולי יכולה לעזור אם כי אני לא יודע בדיוק מה הגיל שלך ובאיזה טווח גילאים של בחורים את מחפשת

אבל אם נניח שאת מחפשת בחורים עוד בשלב הישיבה גבוהה/הסדר

אז אפשר לנסות לפנות לישיבות דרך שדכנים רשמיים שלהם או לנסות למצוא איכשהו אנשים שטיפה מכירים אותך ויכולים לקשר אותך

נראלי במקומות האלה יותר נפוץ (אני אומר את המוכרים אז אם מישהו פה מכיר יותר ממני מוזמן להוסיף)

הר עציון וירוחם שזה סגנון גושניקי שהוא נחשב יותר פתוח

או אם את מחפשת משהו יותר קוקניקי אז יש את מעלה אדומים

וגם במרכז הרב בית אל ומצפה יריחו קצת אבל באמת צריך לכוון מראש ולומר שאת מחפשת את הסגנון הפתוח מחשבתית

המון בהצלחה! ותזכרי שבוודאי ישנו שם...

ויש היום הרבה יותר מבעבר סגנונות שונים, גם לדתיים חזקים. יכול להיות שפגשת "צול"רים" בלבד?

אולי הבעיה היתה בשלב הבירור?

אישית מגדיר את עצמי פתוח מאוד, אבל בצורה מסויימת בגישה הפוכה ממך.

אני לא בא בכלל בכיוון של להסכים ולהצדיק את התורה. אני בגישה שכל התורה נובעת מגזירות אלוהיות (מהר"ל) או טעמים אלוהיים נסתרים (רבינו בחיי ברמב"ם), וחשיבה אלוקית ורוח הקודש בלימוד תורה שבעל פה שחופפת על החכמים.

אני שלם לגמרי עם הענין שזה אלוהי ולא שכלי מתוך כמה וכמה הנחות אמוניות ופילוסופיות.

המקום שבו הפתיחות שלי נובעת: 1. אני חשוף מאוד לעולם הכללי, למדע, לאמונות, לדתות ולתרבויות שונות, וזה בכלל לא מאתגר את התורה שלי, כי התורה מגיעה מדבר על מציאותי, והעולם הוא רק כלי שבו מתבטא התורה ומגלה אותה. 2. דווקא בגלל שהתורה היא אלוהית על שכלית, כדי לתפוס אותה צריך להיות יותר גמיש ולא מקובע, כי גם מקובעות מסויימת בעבודת ה', היא מצמצמת את ההתגלות האלוהית. לכן, למעשה אני יותר פתוח באופן פרקטי כדי לתת לאור האלוהי מקום להתפשט. 

המילה 'פתוח' לגבי בן-אדם, זאת הגדרה כל כך רחבה שנוגעת להמון צורות, תחומים והתנהגויות, וזה שונה לכל אחד ואחת.

גם אם מנסים להגדיר את זה רק בתחום האמוני והדתי, זה כל כך שונה.

יש שם בחורים בהחלט דוסים ושהתורה בהחלט חלק עצום מחייהם והם מחויבים לה. והגישה שם מהיכרותי גם קצת יותר שכלתנית וגם יותר פתוחה חשיבתית (למשל - תלכי ותשאלי רב על משהו, הוא לא תמיד יתן פסיקה חד משמעית. הוא יכול כזה לדון בסוגייה איתך, הרי יש כמה פוסקים וכו)

זה במובן הפרקטי של הלכה למעשה.

ברמה התפיסתית, נראה לי שגם שם תמצאי משהו קצת יותר בסגנון שלך. רק אגיד, שבסוף, לא מכירה אמירה שצריך להאמין בכל מצווה ובכל הוראה בתורה. מכירה שצריך לעשות. מכירה אמונה בה'.

בעיניי מספיק להאמין בה' ובמצוותיו ולהחליט שאת מקבלת על עצמך את חוקי התורה. ואז זה ממש לא משנה אם את מאמינה בשעטנז ומבינה או לא, כי את מחוייבת לתורה וככה את חיה את חייך.

בקיצור, הנקודה שלי היא שפתיחות מחשבתית לאו דווקא באה לידי ביטוי בפרקטיקה של קיום מצוות.

ושכן יש היבט של פתיחות מחשבתית במובן של הפסיקות האחרונות, שבהם יש מגוון… ויש מצב שבחור יותר פתוח מחשבתית גם ילך לפי פסיקות אחרות ו"פתוחות" יותר. אבל זה לא בהכרח. 

חשיבה שיכלית קרה זה כן, ממש משהו שמאפיין שם את האווירה והלימוד.

אבל, ממה שאני מבין, ספקנות זה לא אידיאל על פי המיינסטרים שם.

וביקורתיות זאת כותרת שכוללת הרבה דברים.

בסוף, מי שנמצא בעמדה ביקורתית מסוגל לחשוב מחוץ לקופסא וזה מקנה עמדה שפותחת אופקים.

מעניין, על איזה אמצע אתה מדבר בדיוק? איך ה"אמצע" מקנה פתיחות מחשבתית

אני אתן לך דוגמה, פעם אמרתי דבר תורה קצר בנושא אמונה ואמרתי איזה משפט שקשור במושגי קבלה. הקבוצה (שבחוריה כבר היו בשיעור מכובד בישיבה) התחילה לצחקק. רק אחרי שהם הבינו שזה מספר בסיסי באמונה הם לקחו את הדברים ברצינות. אבל בגלל חוסר פתיחות הם לא יודעים את הכלל הבסיסי בלימוד הנושאים הללו.

אדם שלא מאמין לשום דבר הוא טיפש באותה מידה כמו אדם שמאמין לכל דבר.

המשותף בין שתיהם, ששניהם לא מבררים את האמת. אחד דוחה טענה בלי לברר אותה ואחד מקבל טענה בלי לברר אותה. המשותף לשניהם זה ששניהם לא עוברים תהליך של בירור.

עמדה ביקורתית גם איננה סותרת ענווה. כמו שר' חיים מוולז'ין מפרש ב"רוח חיים" על מסכת אבות "והוי מתאבק בעפר רגליהם". מתאבק מלשון מאבק. במשא ומתן עם ת"ח צריך ממש להאבק ולהקשות כמה שניתן, וביחד עם זה ובלי סתירה כלל, צריך לעשות זאת מתוך הבנה שהאדם המתאבק נמצא "בעפר רגליהם". 

ביקורת זה לא למהר לפסול או להכריע, ביקורת היא להסתכל על דבר ולנסות להבין אותו למדוד אותו. זה לא בהכרח לשלול או לאשר, זה לבדוק, למדוד, להבין, לחקור, לשאול, להעמיק.

חוסר פתיחות איננה קשורה לאם אדם ביקורתי או לא, אלא לדפוסי חשיבה של אנשים וקבוצות מסויימים. יש כאלה שמריחים חוסר אמון במקומות מסויימים. לא תמיד זה רציונאלי, לא תמיד זה נכון. חשד שהוא רציונלי הוא יכול להיות הרבה פעמים גם מדוד. לחשוד זה טוב, במידה מסויימת, תלוי במה.

בודאי שבכל דרך חינוכית יש יתרונות ויש חסרונות. בכל דרך חינוכית יש תלמידים טועים שיקחו אותה למקום אחר.

יהיו כאלה שירצו להאמין באמונה עיוורת לאמונת חכמים.

יהיו כאלה שירצו שהכל יסתדרל פי הרציונל שלהם בלי להיות בענווה כלפי ת"ח גדולים.

אבל זה לא אומר שום דבר על האמת.

אמונת חכמים היא הדבר הכי רציונלי שיש ואמונת חכמים פותחת אופקים. אין שום סתירה

תלמידים שלא שימשו כל צרכם אומרים דברי הבל כאילו זה סותר. זה ממש לא סותר. להיפך זה משלים.

לכן, אין פה לענ"ד "אמצע", יש פה דברי אמת ויש דברי שקר, כדאי לא לערבב אותם זה בזה.

מזה שמערבבים אותה זה בזה מגיעה הרבה כפירה לעולם

קצת מקורות בנושא

רוח חיים - Avos 1:4 יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים | ספריא

סיפור של הרב עדין שטיינזלץ על ביקורתיות, שממנו לקחתי את הטענה - הרב עדין שטיינזלץ - סיפורים וזיכרונות לעילוי נשמתו | Facebook

הגדרה של המילה ביקורת מGemini - 

"בעוד שהביקורתי מוגבל על ידי השכל שלו העניו יכול להתרחב מעבר לכך"

משמע - ביקורתי הוא לא פועל מתוך ענוה

משמע - ביקורתי מוגבל ע"י השכל שלו

על זה חלקתי בהודעה הקודמת.

גם הדוגמא שהבאת איננה קשורה לביקורתיות (אלא לחשדנות), וגם לכך התייחסתי.

אתה מתאר את המונח "ביקורת" כעניין שצריך לסייג או לאזן

לעומת זאת, אני טוען שהמונח ביקורת איננו צריך סייג או איזון אלא פשוט לתפוס אותו בצורה האמיתית שלו.

ממילא, שתופסים את העניין בצד האמיתי שלו אפשר לקחת אותו במלא העוצמה שלו.

בעיני, אתה ערבת את המושג "ביקורת" עם כל כל מיני ביטויים אחרים שלא קשורים אליו כמו "ענווה" או "חשדנות". לכן היה לי צורך להגיד מה זה באמת ביקורת, שלזה באמת לא התייחסת, כדי להפריד את הביקורת מהמושגים הנ"ל שערבבת (לטענתי) ביחס אליו.

המשמעות העיקרית של מה שיוצא בעיני מהדיון הזה - אם רואים צורך לאזן את הביקורתיות בהכרח יוצרים צרות אופקים, זה בעיני עניין שלילי שאין לו יתרון מיוחד.

ממקום של הפקרות והתרשלות כמו שהרבה דוסים נוטים לחשוב..

בכולופן, מוצאים חבר'ה כאלה בחוץ.בחיים.

פחות בעולם הישיבות, רציתי לומר גושניקים אבל לא חושב שהם נופלים להגדרה הזאת

באופן פרדוקסלי, ברגע שאדם מביע ביקורת על משהו, הוא נעשה משועבד למה שהוא מביע עליו ביקורת.. השיעבוד בא לידי ביטוי בכך שהוא מתמקד על פי אמות המידה של מי שהוא מביע ביקורת עליו. תחשוב על זה ;)

ובאמת אין לי מה להגן על דוסים, גם אם הרבה יגידירו אותי כדוס זה לא נחשב מבחינתי מעגל זהות מרכזי, כי דוס זה מילה שמבטאת בעיני משהו מאוד חיצוני

שהגדרות מסוימות, שלי ברור מה המשמעות שלהן, נתפסות בצורה אחרת לחלוטין אצל הצד השני - שיכול להיות הצד המשדך, או האדם עצמו.

מיהי דוסית?

כתבתי פעם סידרה של שאלות על מיהו דוס, כאן: בעיני זה סובייקטיבי - לקראת נישואין וזוגיות

גם כאן, מהי ההלכה? לפי איזה רב?

לענייננו, מבחינה פרקטית, לא הייתי משתמשת בכותרות של "דוס", "פתוח" - אלא לפרט - מול עצמך, ומול הדרכים שבהם את מוצאת מדויטים (שדכנים\כרטיסים וכו') - מה כלול מבחינתך בכותרת הזאת.

לא פירטת על גילאי הבנים שאת יוצאת איתם - לא דומה מישהו בן 20 למישהו בן 30 - אחד כנראה הוא טרום צבא, ונמצא בתוך אווירה של ישיבה, שגם משליך על תפיסת העולם הנוכחית שלו, ואחד כבר רחוק מאוד מחיי הישיבה, ואיך וכמה מתבטא עולם הרוח אצלו כנראה מאוד שונה. בעיניי, זה מבטא את זה שתהליך ההתבגרות אצל נשים וגברים במגזר הדת"ל הוא שונה. נשים עוברות מהר יותר אל מחוץ למסגרת, ונדרשות לעמת את האידיאלים אל מול המציאות, להגדיר לעצמן את תפיסת עולמן. הגברים עוברים תהליך איטי וארוך יותר, ולעיתים גם מוגן יותר (נניח בצבא, מסלול הסדר יכול להיות די דומה לחממה), אתה לא לגמרי עצמאי, סדר היום שלך נקבע ע"י אחרים, פחות נדרש לעצמאות.

אם נשווה רגע בחורה בת 24 - נניח שעשתה שנה שירות לאומי+שנת מדרשה, היא יכולה כבר להיות עם תואר, עובדת. יכולה להיות עצמאית כלכלית, דואגת לעצמה. לעומת מישהו שעשה הסדר - עד גיל 23 הוא בישיבה, ואולי אפילו נשאר עוד שנה, כי הוא דוס, נכון? אז בגיל 24 הוא עדיין בישיבה. לא בהכרח עצמאי, לא בהכרח דואג לעצמו לתזונה, לבוש וכו'. לא בהכרי נדרש לחיבור בין עולם הרוח לעולם המעשה. לא נדרש להסתובב בסביבה ששונה ממנו. האם זה אומר שהוא בהכרח סגור? לא. 

מהניסיון שלי, אפשר למצוא אנשים שתיארת בכל מקום. הם לא מרוכזים במקום אחד ספציפי. גם בישיבות שנחשבות "סגורות" תוכלי למצוא "פתוחים", גם במקומות "לא דוסים" אפשר למצוא "דוסים" וכו'. אל תפחדי מכותרות, צריך לבדוק לגופו של עניין - לראות שההגדרות שלך מתאימות להגדרות שלו. אין תבנית אחת שמוציאה דווקא אנשים כאלה, אלא כל אחד עובר את תהליך עיצוב האישיות שלו בעצמו.

אני ניסיתי לתאר, להסביר, למה בדיוק אני מתכוונת - גם למשדך וגם לבחור עצמו. ולפעמים, גם אחרי שהוא אמר כן, אחרי שדיברנו הוחלט שבעצם לא. לדוגמה, מישהו שהגדיר את עצמו פתוח מחשבתית, פירטתי לו כל מיני דברים שאני מגדירה ככה, ושאלתי אותו אם הוא סבבה עם זה. אמר שלא, וכך זה נגמר. וכמובן, קרה גם הפוך, שתיארתי כמה אני דוסית, והצד השני הודיע שזה פחות מתאים לו.

לקרוא לצבא "חממה" זה חוסר הבנה מוחלט של המציאות. גם בהסדר, ק"ו בשאר המסלולים אם בכלל. אין יותר ניפוץ בועה מצה"ל.

לא בא לזלזל בך חלילה, אבל החלק הזה פשוט מנותק לחלוטין מהמציאות.

להגיב "חחחחחחחחחחח" זה זלזול.

להסביר שזה לא נכון בעיניך, זה יכול להיות מאוד מכבד

אבל כן סטטסטית תפיסת עולם "פתוחה" תהיה רווחה בישיבות "פתוחות" יותר.

כמובן, שיש סקאלה רחבה בכל עניין של פתיחות מחשבתית ביחס לישיבות.

וגם בשביל הדוסים התמימים והצדיקים שקוראים אותנו.

יכולה לתת דוגמאות למה זה "פתוח מחשבתית" ?

כדי שהחבר'ה הטובים יבינו במה מדובר...

וכמובן גם אני. אבל זה על הדרך.

לדעתי יהיה נחמד שכל דוס שקרא "לאחרונה אני מרגישה שאיבדתי עניין בבחורים דוסים" והרגיש דקירה -קלילה- בלב...

ישמע על כמה דוגמאות של "פתיחות מחשבתית" ואולי יגיד לעצמו "אה, אז אני לא בעניין..הכל טוב" ואז הדקירה בלב..כאילו לא היתה.

או..שאולי זה יגרום לו להיפתח קצת ולהיות גמיש יותר, במידה שאחרי התייעצות עם הרב שלו, הוא יחשוב שזה הדבר הנכון.  לא יודע.

מקווה שהבקשה סבירה ומובנת.

תודה.

יש כמובן את השאלה של מיהו דוס.

אבל אני גם מתישהו הבנתי שאני לא מחפשת דוס. לא מתאים לי מישהו שלא מספיק בחיי המעשה. כמובן שיקפיד על הלכה ומצוות והכל, אבל הבנתי שמישהו שמוגדר כדוס (לפי מה שעולה לרוב האנשים לראש) פחות מתאים לי. אני לא צריכה מישהו שנשאר בישיבה מעבר. ולא צולר. אני רוצה מישהו שילמד או יעבוד, יקבע עיתים, ישמור מצוות, וזהו שהבית יהיה מחובר לתורה אבל לא יהיה שקוע בזה. אין לי שום דבר נגד, פשוט זה לא מתאים לי.

את לא צריכה לרצות אף אחד. לא מתאים לך דוס? אז לא.

זה לא אומר שהוא לא דתי או לא מקפיד על מצוות.

(מסייגת, אני באה ממקום חרדי ויכול להיות שמבחינתי מישהו פתוח הוא יותר סגור משרוב תושבי הפורום חושבים. אבל העיקרון זהה)

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.