זה ממש שונה בין אנשים.

אבל תחשבי עם עצמך על כמה דברים- כיף לך להיות איתו? את מחכה להיפגש? מצליחה להיות פתוחה איתו ולשתף אותו? יש משיכה? התקשורת ביניכם זורמת? 

זה כמובן מעבר להאם הוא מה שאת מחפשת "על הנייר" כי זה מנהסתם בדקתם כבר. 

ויש אנשים שיגידו שחודש זה הרבה, יש כאלו שיגידו שכלום. זה משתנה לפי מה שאת רגילה אליו. וגם אם אצלך זה נחשב הרבה, אל תילחצי מזה. כל אחד עם הקצב שלו.

באמת על הנייר זה בדיוק מה שני רוצה אבל מרגישה כאילו איזה חסימה כזאת

אולי זה בגלל שהוא לא כזה פתוח ומשתף אז אני לא מרגישה לגמרי בנוח לשתף בעצמי

קיצור בגדול כן כיף נחמד מחכה אבל מרגישה כאילו אני קצת מסתכלת מבחוץ

פשוט לדבר איתו על זה

שאת מרגישה שאת רוצה יותר לשתף ולהעמיק

אבל זה קשה לך שהוא לא מתחיל להיפתח יותר גם

זה גם יעזור פרקטית וגם עצם השאלה מקרבת...

את זה יותר

אבל בסוף אם את חושבת שיש פוטנציאל אז שווה לך להשקיע ולהוביל טיפה

וזה ממש לא חייב להיות בקטע מלחיץ או דורש

אפשר סתם לשאול אותו איך הוא רואה את השלב של הקשר כרגע ומה הוא חושב שיקדם אותו...

הגיוני שהוא באמת עדיין לא בשלב הזה והוא מרגיש שהוא עוד צריך דברים לפני אבל לפחות תדעי מה קורה ומה המצב מבחינתו

אל תיבהלי מזה. אל תנסי להכריח את עצמך להרגיש. כי את זה בכיף שלך. את יוצאת להנות. כמובן שלמטרת חתונה, אבל את לא פה בשביל לסבול אלא בשביל להנות. אחרי כמה זמן תראי איפה את עומדת.

יכולה לשתף שכשאני הבנתי שאני פשוט רוצה להנות, זה נפתח הרבה יותר. כי לא הרגשתי שאני חייבת משו לאף אחד.

לדעתי זה זמן מוקדם מכדי להגיד לו מפורשות שאת לא מרגישה מספיק פתוחה, גם כי אם את סגורה איך תגידי את זה? אבל כן לדבר על נושאים יותר עמוקים מבחינה רגשית, ובכללי לנסות להרגיש בנוח אחד עם השניה.

והגיוני לגמרי שאם הוא לא נפתח גם לך יהיה קשה. תנסי לקחת את זה יותר לאט ובנחת. אף אחד לא רודף אחרייך. יש דברים שפשוט צריכים את הזמן שלהם. 

במיוחד שאין לי מושג מה הוא באמת חושב הוא כל הזמן כזה טוב ונחמד אלי וזה מרגיש לי כאילו הוא לא מתלבט וברור לו שהוא רוצה להתחתן איתי וזה מלחיץ אותי יותר כי אני מרגישה כאילו לא בסדר

גם אני הייתי שם

ואז הבנתי שאת לא יכולה לחיות חיים אחרים רק כדי לרצות אדם אחר שלא בטוח שאת רוצה

קודם תהיי סגורה על עצמך את מחויבת לחשוב על עצמך .. כי אם את איתו כי לא נעים לך ואת לא רוצה לפגוע וכי הוא חמוד אליך

משהו חסר

תבררי עם עצמך בעדינות מה

כאילו אני מסתכלת בחוץ ..  אולי אומר לשקול שוב את הקשר

מה חסר לך בקשר? 

מרגישה כזה אטימות מצידי כלפיו כאילו אנחנו ברמה של דייט ראשון כבר חודש

מרגיש לי מוזר שהוא מתפדח להיפתח ושהוא מובך מדי בשתיקות ושהוא מנסה כל הזמן לומר משהו ושהוא לא נותן לעצמו להירגע ולזרום ולהביא את עצמו באמת

וזה באמת מה שאני מחפשת

מבנה של קשר בריא ומה קורה כשהקצב שונה? מיכל וולשטיין על זוגיות - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דייטים 1 עד 3 - שלב של הפוזות - מראים את הצדדים היפים, מנסים יותר למשוך. באופן טבעי זה קורה.

דייטים 4 עד 5 - שיחת יחסנו לאן - מבינים מה רוצים אחד מהשני, איפה כל אחד נמצא ועד כמה יש עניין לשני הצדדים זה בזו וזו בזה.

דייט 6 עד 9 - מכניסים כבר יותר אלמנטים של אינטימיות. לאו דווקא אינטימיות ברמה הכי גבוה אבל כן לשתף עניינים יותר אישית ויותר בצורה אישית.

דייט 10 ומעלה - בונים את הקשר על ידי הצפת נושאים וצבירת חוויות עד לחתונה בעז"ה

ממה שאני מבין את בשלב השני ולא המשכת לשלב שיותר אינטימי.

תחשבי שאם זה בחור שאת מרגישה בנוח איתו ורוצה לשתף אותו בסודות שלך הקשר משתדרג בצורה אחרת. יותר מצפים לפגישות, יש יותר קסם וסוד במפגש.

לכן, זה לא חשוב כמה זמן אתם יוצאים או איזה דייט אתם, השאלה עד כמה ניסיתם להעמיק בדינמיקה. דינמיקה משמעותית מובילה לקשר משמעותי.

ומה הכוונה להעמיק בדינמיקה? בסוף קשה מאוד להגיע לחברות של 100 אחוז כשנפגשים אפילו פעמיים בשבוע וכשאסור לגעת

צריך להגיע לרמה מסויימת של דינמיקה לא? 

אלא לתת מסרת כללית.

ברור שזה הרבה יותר גמיש.

מי אמר שצריך 100%?

ולהעמיק בדינמיקה זה להעמיק. זה קשה בתנאים הנוכחיים אבל זה גם מאוד טבעי להעמיק קשר בין איש לאישה.

אנחנו אנשים שונים, ורמת הרגישות שלנו שונה.

נניח שאת הולכת לקנות לעצמך בגד חדש. האם מה שמצאת הוא הבגד הכי מהמם בעולם, ואת צריכה לעדכן את כל העולם ואישתו שמצאת את הבגד המושלם?

יש כאלה, מתלהבות.

ואם אני קונה בגד, ואני לא גומרת עליו את ההלל, זה אומר שמשהו לא בסדר בי?

זה יותר אומר משהו על האופי שלי, איך אני מגיבה למה שקורה.

(ואיך את באופן כללי בקבלת החלטות?)

גם כאן - איך מערכות היחסים שלך עם אחרים? איזה רגשות את מרגישה שם? האם שם את מרגישה משהו מיוחד?

תשאירי את דיסני בדיסני. את צריכה לבחון את עצמך מול עצמך, לא מול אחרים.

ממה שאני מבינה, לא רע לך בקשר. אבל מצד שני, לא וואו, ולכן את בהתלבטות הזאת.

חוץ מהרגש הזה, את מרוצה מהקשר בינכם? מהתקשורת? מהיחס שלו? מהשקפת העולם שלו?

מה אתם עושים בדייטים? עושים משהו מעבר ללדבר? עשיתם דברים מעניינים ביחד? 

דייט ספסל (גם אם זה בבית קפה...) מפגיש אותנו עם צד מסוים, ואולי כדאי לנסות להכיר בצדדים אחרים, בהיקשרים שונים. אולי תתכננו ללכת למסיבת חנוכה כלשהי יחד (אצל משפחה\חברים)?

ובעיני, אם עובר עוד שבוע-שבועיים, ואתם עושים דברים, ואת מרגישה ששום דבר לא מתקדם - לכי לאיש מקצוע.

מישהו שאולי יעזור לך להסתכל על הדברים, לעשות סדר ברגשות ובמחשבות.

אני גם קצת חוטאת בזה אבל זאת לא הנקודה, אני לא מחפשת דיסני אני מחפשת להרגיש באמת בטוב ובנוח עכשיו אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לבחון אותו ולא יכולה פשוט לסמוך עליו באמת

לא עשינו הרבה מעבר ללדבר שנינו לא טובים בלמצוא דברים מעניינים אבל כן הכנו כזה אוכל ביחד ויצאנו לאכול איפשהו ושיחקנו טיפה עם קלפים וכזה אבל לא מעבר

לא נראלי נלך למסיבת חנוכה מרגיש לי מוזר ללכת איתו

אני מתייעצת מלא בכל מקרה עם אמאבא המחנכת שלי מהשמינית הרבנית מהמדרשה וכזה יש יותר טוב מזה?

למה אי אפשר פשוט להיות?

למה מוזר ללכת למסיבת חנוכה?

אני לא מכירה את הדמויות שאיתם את מתייעצת. אבל אולי כדאי למצוא מישהי שזה תחום המומחיות שלה - ואולי מישהי שגם יש לה מבט קצת חיצוני עלייך שתוכל להגיד לך דברים שאולי לאחרים לא נעים להגיד.

ועוד עניין - דיברת איתו על זה?

שיתפת אותו איך את מרגישה בקשר?

את יודעת איך הוא מרגיש?

מה קורה בתקשורת בינכם?

ואמרתי שאני רוצה שזה ישתנה ושאני אפתח אבל אני לא מצליחה 

הוא אמר שממש טוב לו והוא לא מציף התלבטויות כאילו הכל אצלו חלק וזה ממש מוזר לי אמרתי לו את זה והוא היה מובך נורא וטיפה שיתף אבל עדיין לא מרגיש לי נוח

בתקשורת בעיקר מדברים על דברים חיצוניים ולפעמים קצת מעמיקים אני מרגישה שזה קשה לו להעמיק

ללכת יחד ליועץ זוגי?

יש מצב שתוכלו להרוויח מהמפגש המשותף הזה המון

גם במצב כזה של חודש בקשר הולכים לייעוץ זוגי? אם צריך ייעוץ בשלב הזה זה לא אומר שזה לא זה?

ממה שאני קוראת כאן (ואולי אני טועה לחלוטין)

נראה שחסר לכם קצת כלים ומיומנויות כדי לנתב את הקשר.

ללכת ליועץ נישואין לא אומר שעשיתם משהו לא בסדר, לא אומר שהקשר עלה על שרטון, לא אומר שאתם הולכים להתארס מחר -

זה רק מקום שיכול לעזור לכם להתבונן על הקשר.

וגם אם הקשר הזה לא יצלח - הכלים והמיומנויות שתקבלו רלוונטיים גם לקשרים נוספים.

(כי מה את חושבת שיהיה שונה בקשר הבא?)

תהיה יותר זורמת ובנוח? 

כל אחד בנפרד?

וגם להפך...

אבל הרעיון הוא להתמקד במה שלפנייך ולמצות נכון את האפשרות.

השקפה כללית ודתית,

תכונות ותכונות משלימות,

שאיפות..

זה דברים שאת ממש יכולה לסדר על הנייר.

אבל

אני זוכר ששמעתי סיפור מרב חרדי

שסיפר על אישה שלא רצתה להמשיך להפגש עם הבחור,

כי הוא בקושי מסתכל עליה.

אז שאלו את הבחור, מה הסיפור ? למה אתה לא מסתכל עליה ?

אז הוא אמר, "ראיתי אותה פעם אחת, מבחינתי זה מתאים. היא לא שלי עדיין, אני לא יכול להסתכל ככה סתם"

היום :

יש להם 7-10 ילדים (לא זוכר ת'מספר מדוייק) וזוגיות טובה. הכל מעולה.

אי אפשר להשליך מחברה שבה דברים כאלו מקובלים לחברה שבה זה לא.

אם חיים בחברה שבה מצופה לפתח גם אינטימיות רגשית בקשר לפני החתונה, אי אפשר לוותר על זה.

יצאתי עם מישהי 8 דייטים ועדיין הרגשתי שלא הצלחתי להיפתח ולהרגיש בנוח.

וכשהגיע המשבר הראשון זה הלך והתמסמס עד שנפרדנו...

זה לא היתה אשמת הבחורה, אלא אני שלא הבנתי איך להעמיק קשר.

לא הייתי שם איתה באמת למרות שהיא רצתה...

לדעתי אפשר לפתח קשר שעומד במקום, אבל צריך את הנכונות והרצון משני הצדדים.

עצה שלי- ואפשר לומר עצה כללית לבנות:

*במקום שאין אנשים, תהיי איש!* את מרגישה מבוי סתום? את רוצה שהדייט יראה אחרת? תנסי לחתור לשם.

נכון, נשים אוהבות להיות יותר פסיביות ובעת הצורך גדולה, לרמוז לגבר בנימוס. אבל אנחנו הגברים עם של אוטיסטים, לא בקיאים ברמזים כמוכם.. לא מתוך רוע ח''ו, המוח הגברי פחות שם לב לדקויות.

לכן אני מציע לך לנסות ליזום קצת. לא ממקום של להחליף את הגבר, שירגיש מאויים, אלא לזרוק לו רעיונות והוא יחליט. יש לכם בינה יתרה בנות, תנצלו אותה 😉

תחשבי על שאלות עומק שיאלצו אותכם להיפתח בקשר לאט לאט. זה יגרום לכם להבין אחד השני ולהזדהות עם חוויות עבר.

תשתפי פאדיחה שקרתה לך והוא יאלץ לענות גם.

כדי לעבור לשלב הבא בקשר, של גיבוש כימיה ואהבה עלי לבוא בראש של אני מוכן לשחרר.

אני לא דרוך להגן על עצמי כמו מאדם זר, אלא יש לי אמון מסויים שבניתי עם הצד השני ואני יכול מדי פעם להראות חולשה (לא להגזים כן? לשמור על הפאסון).

זאת תהיה נקודת מבחן שלכם האם יש פה פוטנציאל לקשר טוב, או רק אהלן-אהלן מנומס

*ככה נמדדת אהבה:*

המוכנות לקבל את השני על מעלותיו וחסרונותיו, (אליהם אני נחשפים יותר ויותר עם הזמן..) מרצון אמיתי!

ואם זה לא הולך? אז ייתכן שמשהו בתת המודע שלו

או שלך לא מתחבר, אולי אין מספיק רצון להמשיך ממנו או ממך ולא יודעים לבטא את זה. וזה לגיטימי. לא מתחתנים עם כל אדם בשוק. ואפשר להמשיך הלאה לחפש את הדג הבא בים.

לשחרר זה טיפ שאני משתדל ליישם ועובד לי לא רע. מדייט לדייט למדתי יותר.. וכשתגיע המישהי הנכונה אני אהיה מוכן יותר בשבילה, אדע להתחבר אליה בגדלות.

מאחל לך מלא הצלחה, גם אם לא בקשר הזה אז בהבא וחתונה עוד השנה😉

כלומר, אם פרקטית את והוא לא נפתחים רגשית בקשר, ומדברים יותר על שאיפות, ערכים, וכו (מנחשת, כי צריך לדבר על משהו), קשה להרגיש. משהו בקשר מראש קצת טכני.

נשמע שהאופציות שאת מתלבטת ביניהן זה או להמשיך בתקווה שמשהו ישתנה (אבל אולי זה סתם למרוח ולבזבז זמן וחבל לך), או להיפרד לשלום.

ואני אומרת, למה?

זה בחור שאת מכירה בכללי? כלומר, נניח אם תחליטו שלא מתאים וביי ביי, יהיה לך ממשק איתו בעתיד?

כי אם לא, מה יש לך להפסיד?

את רוצה שיהיה רגש ופתיחות רגשית? תביאי את זה. תיחשפי. תספרי. תפתחי. זה יוצר קרקע פורייה לשיח רגשי, ויותר סיכוי שהוא יפתח בפנייך גם כן.

אבל אל תספרי בשביל לשאול חזרה. אל תספרי בשביל לבחון את התגובה. תספרי בשביל לתת צ'אנס לקשר עמוק.

ברור שכשתספרי דברים אישיים התגובות שלו יותר משמעותיות מאשר כשמדברים באוויר על שאיפות. וברור שאם את נפתחת יש יותר מקום לשאול אותו שאלות רגישות על עצמו. אבל לבחון כל הזמן קשר זה מעייף. וחוסם.

תני לעצמך x מפגשים שבהם את קופצת למים, ורק אח"כ מסתכלת ובוחנת.

ונניח שהוא לא איש שמתאים לך? נניח שנחשפת והוא לא נחשף חזרה וזה "סתם"? מה יקרה? אז מישהו יסתובב בעולם כשהוא יודע עלייך משהו אישי. ואותו מישהו, שיצאתם חודש והחלטתם שלא, כבר לא רלוונטי ומשמעותי, אז מה יש לך להפסיד?

ואגב. אני לא ככ בקטע של "שיהיה גבר ויוביל", אבל גם אם מסתכלים בהיבט כזה. רגש זה משהו יותר נשי. הגיוני שמי שיוביל במובן הזה זו האישה. ובכללי אגיד שמהזוגות שאני מכירה, בדרכ הגבר נפתח בעיקר לאשתו. כלומר ברור שיש הבדל בין שיח רגשי בחברות (נניח בינך לבין חברה טובה שלך) לבין שיח רגשי בזוגיות. אבל מראש, לרוב, השיח הרגשי בין בנות הוא יותר מעמיק ופתוח מאשר השיח הרגשי בין בנים. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.