זה ממש שונה בין אנשים.

אבל תחשבי עם עצמך על כמה דברים- כיף לך להיות איתו? את מחכה להיפגש? מצליחה להיות פתוחה איתו ולשתף אותו? יש משיכה? התקשורת ביניכם זורמת? 

זה כמובן מעבר להאם הוא מה שאת מחפשת "על הנייר" כי זה מנהסתם בדקתם כבר. 

ויש אנשים שיגידו שחודש זה הרבה, יש כאלו שיגידו שכלום. זה משתנה לפי מה שאת רגילה אליו. וגם אם אצלך זה נחשב הרבה, אל תילחצי מזה. כל אחד עם הקצב שלו.

באמת על הנייר זה בדיוק מה שני רוצה אבל מרגישה כאילו איזה חסימה כזאת

אולי זה בגלל שהוא לא כזה פתוח ומשתף אז אני לא מרגישה לגמרי בנוח לשתף בעצמי

קיצור בגדול כן כיף נחמד מחכה אבל מרגישה כאילו אני קצת מסתכלת מבחוץ

פשוט לדבר איתו על זה

שאת מרגישה שאת רוצה יותר לשתף ולהעמיק

אבל זה קשה לך שהוא לא מתחיל להיפתח יותר גם

זה גם יעזור פרקטית וגם עצם השאלה מקרבת...

את זה יותר

אבל בסוף אם את חושבת שיש פוטנציאל אז שווה לך להשקיע ולהוביל טיפה

וזה ממש לא חייב להיות בקטע מלחיץ או דורש

אפשר סתם לשאול אותו איך הוא רואה את השלב של הקשר כרגע ומה הוא חושב שיקדם אותו...

הגיוני שהוא באמת עדיין לא בשלב הזה והוא מרגיש שהוא עוד צריך דברים לפני אבל לפחות תדעי מה קורה ומה המצב מבחינתו

אל תיבהלי מזה. אל תנסי להכריח את עצמך להרגיש. כי את זה בכיף שלך. את יוצאת להנות. כמובן שלמטרת חתונה, אבל את לא פה בשביל לסבול אלא בשביל להנות. אחרי כמה זמן תראי איפה את עומדת.

יכולה לשתף שכשאני הבנתי שאני פשוט רוצה להנות, זה נפתח הרבה יותר. כי לא הרגשתי שאני חייבת משו לאף אחד.

לדעתי זה זמן מוקדם מכדי להגיד לו מפורשות שאת לא מרגישה מספיק פתוחה, גם כי אם את סגורה איך תגידי את זה? אבל כן לדבר על נושאים יותר עמוקים מבחינה רגשית, ובכללי לנסות להרגיש בנוח אחד עם השניה.

והגיוני לגמרי שאם הוא לא נפתח גם לך יהיה קשה. תנסי לקחת את זה יותר לאט ובנחת. אף אחד לא רודף אחרייך. יש דברים שפשוט צריכים את הזמן שלהם. 

במיוחד שאין לי מושג מה הוא באמת חושב הוא כל הזמן כזה טוב ונחמד אלי וזה מרגיש לי כאילו הוא לא מתלבט וברור לו שהוא רוצה להתחתן איתי וזה מלחיץ אותי יותר כי אני מרגישה כאילו לא בסדר

גם אני הייתי שם

ואז הבנתי שאת לא יכולה לחיות חיים אחרים רק כדי לרצות אדם אחר שלא בטוח שאת רוצה

קודם תהיי סגורה על עצמך את מחויבת לחשוב על עצמך .. כי אם את איתו כי לא נעים לך ואת לא רוצה לפגוע וכי הוא חמוד אליך

משהו חסר

תבררי עם עצמך בעדינות מה

כאילו אני מסתכלת בחוץ ..  אולי אומר לשקול שוב את הקשר

מה חסר לך בקשר? 

מרגישה כזה אטימות מצידי כלפיו כאילו אנחנו ברמה של דייט ראשון כבר חודש

מרגיש לי מוזר שהוא מתפדח להיפתח ושהוא מובך מדי בשתיקות ושהוא מנסה כל הזמן לומר משהו ושהוא לא נותן לעצמו להירגע ולזרום ולהביא את עצמו באמת

וזה באמת מה שאני מחפשת

מבנה של קשר בריא ומה קורה כשהקצב שונה? מיכל וולשטיין על זוגיות - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דייטים 1 עד 3 - שלב של הפוזות - מראים את הצדדים היפים, מנסים יותר למשוך. באופן טבעי זה קורה.

דייטים 4 עד 5 - שיחת יחסנו לאן - מבינים מה רוצים אחד מהשני, איפה כל אחד נמצא ועד כמה יש עניין לשני הצדדים זה בזו וזו בזה.

דייט 6 עד 9 - מכניסים כבר יותר אלמנטים של אינטימיות. לאו דווקא אינטימיות ברמה הכי גבוה אבל כן לשתף עניינים יותר אישית ויותר בצורה אישית.

דייט 10 ומעלה - בונים את הקשר על ידי הצפת נושאים וצבירת חוויות עד לחתונה בעז"ה

ממה שאני מבין את בשלב השני ולא המשכת לשלב שיותר אינטימי.

תחשבי שאם זה בחור שאת מרגישה בנוח איתו ורוצה לשתף אותו בסודות שלך הקשר משתדרג בצורה אחרת. יותר מצפים לפגישות, יש יותר קסם וסוד במפגש.

לכן, זה לא חשוב כמה זמן אתם יוצאים או איזה דייט אתם, השאלה עד כמה ניסיתם להעמיק בדינמיקה. דינמיקה משמעותית מובילה לקשר משמעותי.

ומה הכוונה להעמיק בדינמיקה? בסוף קשה מאוד להגיע לחברות של 100 אחוז כשנפגשים אפילו פעמיים בשבוע וכשאסור לגעת

צריך להגיע לרמה מסויימת של דינמיקה לא? 

אלא לתת מסרת כללית.

ברור שזה הרבה יותר גמיש.

מי אמר שצריך 100%?

ולהעמיק בדינמיקה זה להעמיק. זה קשה בתנאים הנוכחיים אבל זה גם מאוד טבעי להעמיק קשר בין איש לאישה.

אנחנו אנשים שונים, ורמת הרגישות שלנו שונה.

נניח שאת הולכת לקנות לעצמך בגד חדש. האם מה שמצאת הוא הבגד הכי מהמם בעולם, ואת צריכה לעדכן את כל העולם ואישתו שמצאת את הבגד המושלם?

יש כאלה, מתלהבות.

ואם אני קונה בגד, ואני לא גומרת עליו את ההלל, זה אומר שמשהו לא בסדר בי?

זה יותר אומר משהו על האופי שלי, איך אני מגיבה למה שקורה.

(ואיך את באופן כללי בקבלת החלטות?)

גם כאן - איך מערכות היחסים שלך עם אחרים? איזה רגשות את מרגישה שם? האם שם את מרגישה משהו מיוחד?

תשאירי את דיסני בדיסני. את צריכה לבחון את עצמך מול עצמך, לא מול אחרים.

ממה שאני מבינה, לא רע לך בקשר. אבל מצד שני, לא וואו, ולכן את בהתלבטות הזאת.

חוץ מהרגש הזה, את מרוצה מהקשר בינכם? מהתקשורת? מהיחס שלו? מהשקפת העולם שלו?

מה אתם עושים בדייטים? עושים משהו מעבר ללדבר? עשיתם דברים מעניינים ביחד? 

דייט ספסל (גם אם זה בבית קפה...) מפגיש אותנו עם צד מסוים, ואולי כדאי לנסות להכיר בצדדים אחרים, בהיקשרים שונים. אולי תתכננו ללכת למסיבת חנוכה כלשהי יחד (אצל משפחה\חברים)?

ובעיני, אם עובר עוד שבוע-שבועיים, ואתם עושים דברים, ואת מרגישה ששום דבר לא מתקדם - לכי לאיש מקצוע.

מישהו שאולי יעזור לך להסתכל על הדברים, לעשות סדר ברגשות ובמחשבות.

אני גם קצת חוטאת בזה אבל זאת לא הנקודה, אני לא מחפשת דיסני אני מחפשת להרגיש באמת בטוב ובנוח עכשיו אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לבחון אותו ולא יכולה פשוט לסמוך עליו באמת

לא עשינו הרבה מעבר ללדבר שנינו לא טובים בלמצוא דברים מעניינים אבל כן הכנו כזה אוכל ביחד ויצאנו לאכול איפשהו ושיחקנו טיפה עם קלפים וכזה אבל לא מעבר

לא נראלי נלך למסיבת חנוכה מרגיש לי מוזר ללכת איתו

אני מתייעצת מלא בכל מקרה עם אמאבא המחנכת שלי מהשמינית הרבנית מהמדרשה וכזה יש יותר טוב מזה?

למה אי אפשר פשוט להיות?

למה מוזר ללכת למסיבת חנוכה?

אני לא מכירה את הדמויות שאיתם את מתייעצת. אבל אולי כדאי למצוא מישהי שזה תחום המומחיות שלה - ואולי מישהי שגם יש לה מבט קצת חיצוני עלייך שתוכל להגיד לך דברים שאולי לאחרים לא נעים להגיד.

ועוד עניין - דיברת איתו על זה?

שיתפת אותו איך את מרגישה בקשר?

את יודעת איך הוא מרגיש?

מה קורה בתקשורת בינכם?

ואמרתי שאני רוצה שזה ישתנה ושאני אפתח אבל אני לא מצליחה 

הוא אמר שממש טוב לו והוא לא מציף התלבטויות כאילו הכל אצלו חלק וזה ממש מוזר לי אמרתי לו את זה והוא היה מובך נורא וטיפה שיתף אבל עדיין לא מרגיש לי נוח

בתקשורת בעיקר מדברים על דברים חיצוניים ולפעמים קצת מעמיקים אני מרגישה שזה קשה לו להעמיק

ללכת יחד ליועץ זוגי?

יש מצב שתוכלו להרוויח מהמפגש המשותף הזה המון

גם במצב כזה של חודש בקשר הולכים לייעוץ זוגי? אם צריך ייעוץ בשלב הזה זה לא אומר שזה לא זה?

ממה שאני קוראת כאן (ואולי אני טועה לחלוטין)

נראה שחסר לכם קצת כלים ומיומנויות כדי לנתב את הקשר.

ללכת ליועץ נישואין לא אומר שעשיתם משהו לא בסדר, לא אומר שהקשר עלה על שרטון, לא אומר שאתם הולכים להתארס מחר -

זה רק מקום שיכול לעזור לכם להתבונן על הקשר.

וגם אם הקשר הזה לא יצלח - הכלים והמיומנויות שתקבלו רלוונטיים גם לקשרים נוספים.

(כי מה את חושבת שיהיה שונה בקשר הבא?)

תהיה יותר זורמת ובנוח? 

כל אחד בנפרד?

וגם להפך...

אבל הרעיון הוא להתמקד במה שלפנייך ולמצות נכון את האפשרות.

השקפה כללית ודתית,

תכונות ותכונות משלימות,

שאיפות..

זה דברים שאת ממש יכולה לסדר על הנייר.

אבל

אני זוכר ששמעתי סיפור מרב חרדי

שסיפר על אישה שלא רצתה להמשיך להפגש עם הבחור,

כי הוא בקושי מסתכל עליה.

אז שאלו את הבחור, מה הסיפור ? למה אתה לא מסתכל עליה ?

אז הוא אמר, "ראיתי אותה פעם אחת, מבחינתי זה מתאים. היא לא שלי עדיין, אני לא יכול להסתכל ככה סתם"

היום :

יש להם 7-10 ילדים (לא זוכר ת'מספר מדוייק) וזוגיות טובה. הכל מעולה.

אי אפשר להשליך מחברה שבה דברים כאלו מקובלים לחברה שבה זה לא.

אם חיים בחברה שבה מצופה לפתח גם אינטימיות רגשית בקשר לפני החתונה, אי אפשר לוותר על זה.

יצאתי עם מישהי 8 דייטים ועדיין הרגשתי שלא הצלחתי להיפתח ולהרגיש בנוח.

וכשהגיע המשבר הראשון זה הלך והתמסמס עד שנפרדנו...

זה לא היתה אשמת הבחורה, אלא אני שלא הבנתי איך להעמיק קשר.

לא הייתי שם איתה באמת למרות שהיא רצתה...

לדעתי אפשר לפתח קשר שעומד במקום, אבל צריך את הנכונות והרצון משני הצדדים.

עצה שלי- ואפשר לומר עצה כללית לבנות:

*במקום שאין אנשים, תהיי איש!* את מרגישה מבוי סתום? את רוצה שהדייט יראה אחרת? תנסי לחתור לשם.

נכון, נשים אוהבות להיות יותר פסיביות ובעת הצורך גדולה, לרמוז לגבר בנימוס. אבל אנחנו הגברים עם של אוטיסטים, לא בקיאים ברמזים כמוכם.. לא מתוך רוע ח''ו, המוח הגברי פחות שם לב לדקויות.

לכן אני מציע לך לנסות ליזום קצת. לא ממקום של להחליף את הגבר, שירגיש מאויים, אלא לזרוק לו רעיונות והוא יחליט. יש לכם בינה יתרה בנות, תנצלו אותה 😉

תחשבי על שאלות עומק שיאלצו אותכם להיפתח בקשר לאט לאט. זה יגרום לכם להבין אחד השני ולהזדהות עם חוויות עבר.

תשתפי פאדיחה שקרתה לך והוא יאלץ לענות גם.

כדי לעבור לשלב הבא בקשר, של גיבוש כימיה ואהבה עלי לבוא בראש של אני מוכן לשחרר.

אני לא דרוך להגן על עצמי כמו מאדם זר, אלא יש לי אמון מסויים שבניתי עם הצד השני ואני יכול מדי פעם להראות חולשה (לא להגזים כן? לשמור על הפאסון).

זאת תהיה נקודת מבחן שלכם האם יש פה פוטנציאל לקשר טוב, או רק אהלן-אהלן מנומס

*ככה נמדדת אהבה:*

המוכנות לקבל את השני על מעלותיו וחסרונותיו, (אליהם אני נחשפים יותר ויותר עם הזמן..) מרצון אמיתי!

ואם זה לא הולך? אז ייתכן שמשהו בתת המודע שלו

או שלך לא מתחבר, אולי אין מספיק רצון להמשיך ממנו או ממך ולא יודעים לבטא את זה. וזה לגיטימי. לא מתחתנים עם כל אדם בשוק. ואפשר להמשיך הלאה לחפש את הדג הבא בים.

לשחרר זה טיפ שאני משתדל ליישם ועובד לי לא רע. מדייט לדייט למדתי יותר.. וכשתגיע המישהי הנכונה אני אהיה מוכן יותר בשבילה, אדע להתחבר אליה בגדלות.

מאחל לך מלא הצלחה, גם אם לא בקשר הזה אז בהבא וחתונה עוד השנה😉

כלומר, אם פרקטית את והוא לא נפתחים רגשית בקשר, ומדברים יותר על שאיפות, ערכים, וכו (מנחשת, כי צריך לדבר על משהו), קשה להרגיש. משהו בקשר מראש קצת טכני.

נשמע שהאופציות שאת מתלבטת ביניהן זה או להמשיך בתקווה שמשהו ישתנה (אבל אולי זה סתם למרוח ולבזבז זמן וחבל לך), או להיפרד לשלום.

ואני אומרת, למה?

זה בחור שאת מכירה בכללי? כלומר, נניח אם תחליטו שלא מתאים וביי ביי, יהיה לך ממשק איתו בעתיד?

כי אם לא, מה יש לך להפסיד?

את רוצה שיהיה רגש ופתיחות רגשית? תביאי את זה. תיחשפי. תספרי. תפתחי. זה יוצר קרקע פורייה לשיח רגשי, ויותר סיכוי שהוא יפתח בפנייך גם כן.

אבל אל תספרי בשביל לשאול חזרה. אל תספרי בשביל לבחון את התגובה. תספרי בשביל לתת צ'אנס לקשר עמוק.

ברור שכשתספרי דברים אישיים התגובות שלו יותר משמעותיות מאשר כשמדברים באוויר על שאיפות. וברור שאם את נפתחת יש יותר מקום לשאול אותו שאלות רגישות על עצמו. אבל לבחון כל הזמן קשר זה מעייף. וחוסם.

תני לעצמך x מפגשים שבהם את קופצת למים, ורק אח"כ מסתכלת ובוחנת.

ונניח שהוא לא איש שמתאים לך? נניח שנחשפת והוא לא נחשף חזרה וזה "סתם"? מה יקרה? אז מישהו יסתובב בעולם כשהוא יודע עלייך משהו אישי. ואותו מישהו, שיצאתם חודש והחלטתם שלא, כבר לא רלוונטי ומשמעותי, אז מה יש לך להפסיד?

ואגב. אני לא ככ בקטע של "שיהיה גבר ויוביל", אבל גם אם מסתכלים בהיבט כזה. רגש זה משהו יותר נשי. הגיוני שמי שיוביל במובן הזה זו האישה. ובכללי אגיד שמהזוגות שאני מכירה, בדרכ הגבר נפתח בעיקר לאשתו. כלומר ברור שיש הבדל בין שיח רגשי בחברות (נניח בינך לבין חברה טובה שלך) לבין שיח רגשי בזוגיות. אבל מראש, לרוב, השיח הרגשי בין בנות הוא יותר מעמיק ופתוח מאשר השיח הרגשי בין בנים. 

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

דיברתי עם בחור עשרים דקות לפחות רק כדי לגלות שהוא לא קשור אלי .. אבל הוא הביא לי מתכון לסלט חצילים אז לפחות יצא מזה אוכל .

אני כל הזמן אומרת לעצמי בראש תתפקסי תזכרי מה רצית וזה עוזר לי בגדול .

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.