זה ממש שונה בין אנשים.

אבל תחשבי עם עצמך על כמה דברים- כיף לך להיות איתו? את מחכה להיפגש? מצליחה להיות פתוחה איתו ולשתף אותו? יש משיכה? התקשורת ביניכם זורמת? 

זה כמובן מעבר להאם הוא מה שאת מחפשת "על הנייר" כי זה מנהסתם בדקתם כבר. 

ויש אנשים שיגידו שחודש זה הרבה, יש כאלו שיגידו שכלום. זה משתנה לפי מה שאת רגילה אליו. וגם אם אצלך זה נחשב הרבה, אל תילחצי מזה. כל אחד עם הקצב שלו.

באמת על הנייר זה בדיוק מה שני רוצה אבל מרגישה כאילו איזה חסימה כזאת

אולי זה בגלל שהוא לא כזה פתוח ומשתף אז אני לא מרגישה לגמרי בנוח לשתף בעצמי

קיצור בגדול כן כיף נחמד מחכה אבל מרגישה כאילו אני קצת מסתכלת מבחוץ

פשוט לדבר איתו על זה

שאת מרגישה שאת רוצה יותר לשתף ולהעמיק

אבל זה קשה לך שהוא לא מתחיל להיפתח יותר גם

זה גם יעזור פרקטית וגם עצם השאלה מקרבת...

את זה יותר

אבל בסוף אם את חושבת שיש פוטנציאל אז שווה לך להשקיע ולהוביל טיפה

וזה ממש לא חייב להיות בקטע מלחיץ או דורש

אפשר סתם לשאול אותו איך הוא רואה את השלב של הקשר כרגע ומה הוא חושב שיקדם אותו...

הגיוני שהוא באמת עדיין לא בשלב הזה והוא מרגיש שהוא עוד צריך דברים לפני אבל לפחות תדעי מה קורה ומה המצב מבחינתו

אל תיבהלי מזה. אל תנסי להכריח את עצמך להרגיש. כי את זה בכיף שלך. את יוצאת להנות. כמובן שלמטרת חתונה, אבל את לא פה בשביל לסבול אלא בשביל להנות. אחרי כמה זמן תראי איפה את עומדת.

יכולה לשתף שכשאני הבנתי שאני פשוט רוצה להנות, זה נפתח הרבה יותר. כי לא הרגשתי שאני חייבת משו לאף אחד.

לדעתי זה זמן מוקדם מכדי להגיד לו מפורשות שאת לא מרגישה מספיק פתוחה, גם כי אם את סגורה איך תגידי את זה? אבל כן לדבר על נושאים יותר עמוקים מבחינה רגשית, ובכללי לנסות להרגיש בנוח אחד עם השניה.

והגיוני לגמרי שאם הוא לא נפתח גם לך יהיה קשה. תנסי לקחת את זה יותר לאט ובנחת. אף אחד לא רודף אחרייך. יש דברים שפשוט צריכים את הזמן שלהם. 

במיוחד שאין לי מושג מה הוא באמת חושב הוא כל הזמן כזה טוב ונחמד אלי וזה מרגיש לי כאילו הוא לא מתלבט וברור לו שהוא רוצה להתחתן איתי וזה מלחיץ אותי יותר כי אני מרגישה כאילו לא בסדר

גם אני הייתי שם

ואז הבנתי שאת לא יכולה לחיות חיים אחרים רק כדי לרצות אדם אחר שלא בטוח שאת רוצה

קודם תהיי סגורה על עצמך את מחויבת לחשוב על עצמך .. כי אם את איתו כי לא נעים לך ואת לא רוצה לפגוע וכי הוא חמוד אליך

משהו חסר

תבררי עם עצמך בעדינות מה

כאילו אני מסתכלת בחוץ ..  אולי אומר לשקול שוב את הקשר

מה חסר לך בקשר? 

מרגישה כזה אטימות מצידי כלפיו כאילו אנחנו ברמה של דייט ראשון כבר חודש

מרגיש לי מוזר שהוא מתפדח להיפתח ושהוא מובך מדי בשתיקות ושהוא מנסה כל הזמן לומר משהו ושהוא לא נותן לעצמו להירגע ולזרום ולהביא את עצמו באמת

וזה באמת מה שאני מחפשת

מבנה של קשר בריא ומה קורה כשהקצב שונה? מיכל וולשטיין על זוגיות - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דייטים 1 עד 3 - שלב של הפוזות - מראים את הצדדים היפים, מנסים יותר למשוך. באופן טבעי זה קורה.

דייטים 4 עד 5 - שיחת יחסנו לאן - מבינים מה רוצים אחד מהשני, איפה כל אחד נמצא ועד כמה יש עניין לשני הצדדים זה בזו וזו בזה.

דייט 6 עד 9 - מכניסים כבר יותר אלמנטים של אינטימיות. לאו דווקא אינטימיות ברמה הכי גבוה אבל כן לשתף עניינים יותר אישית ויותר בצורה אישית.

דייט 10 ומעלה - בונים את הקשר על ידי הצפת נושאים וצבירת חוויות עד לחתונה בעז"ה

ממה שאני מבין את בשלב השני ולא המשכת לשלב שיותר אינטימי.

תחשבי שאם זה בחור שאת מרגישה בנוח איתו ורוצה לשתף אותו בסודות שלך הקשר משתדרג בצורה אחרת. יותר מצפים לפגישות, יש יותר קסם וסוד במפגש.

לכן, זה לא חשוב כמה זמן אתם יוצאים או איזה דייט אתם, השאלה עד כמה ניסיתם להעמיק בדינמיקה. דינמיקה משמעותית מובילה לקשר משמעותי.

ומה הכוונה להעמיק בדינמיקה? בסוף קשה מאוד להגיע לחברות של 100 אחוז כשנפגשים אפילו פעמיים בשבוע וכשאסור לגעת

צריך להגיע לרמה מסויימת של דינמיקה לא? 

אלא לתת מסרת כללית.

ברור שזה הרבה יותר גמיש.

מי אמר שצריך 100%?

ולהעמיק בדינמיקה זה להעמיק. זה קשה בתנאים הנוכחיים אבל זה גם מאוד טבעי להעמיק קשר בין איש לאישה.

אנחנו אנשים שונים, ורמת הרגישות שלנו שונה.

נניח שאת הולכת לקנות לעצמך בגד חדש. האם מה שמצאת הוא הבגד הכי מהמם בעולם, ואת צריכה לעדכן את כל העולם ואישתו שמצאת את הבגד המושלם?

יש כאלה, מתלהבות.

ואם אני קונה בגד, ואני לא גומרת עליו את ההלל, זה אומר שמשהו לא בסדר בי?

זה יותר אומר משהו על האופי שלי, איך אני מגיבה למה שקורה.

(ואיך את באופן כללי בקבלת החלטות?)

גם כאן - איך מערכות היחסים שלך עם אחרים? איזה רגשות את מרגישה שם? האם שם את מרגישה משהו מיוחד?

תשאירי את דיסני בדיסני. את צריכה לבחון את עצמך מול עצמך, לא מול אחרים.

ממה שאני מבינה, לא רע לך בקשר. אבל מצד שני, לא וואו, ולכן את בהתלבטות הזאת.

חוץ מהרגש הזה, את מרוצה מהקשר בינכם? מהתקשורת? מהיחס שלו? מהשקפת העולם שלו?

מה אתם עושים בדייטים? עושים משהו מעבר ללדבר? עשיתם דברים מעניינים ביחד? 

דייט ספסל (גם אם זה בבית קפה...) מפגיש אותנו עם צד מסוים, ואולי כדאי לנסות להכיר בצדדים אחרים, בהיקשרים שונים. אולי תתכננו ללכת למסיבת חנוכה כלשהי יחד (אצל משפחה\חברים)?

ובעיני, אם עובר עוד שבוע-שבועיים, ואתם עושים דברים, ואת מרגישה ששום דבר לא מתקדם - לכי לאיש מקצוע.

מישהו שאולי יעזור לך להסתכל על הדברים, לעשות סדר ברגשות ובמחשבות.

אני גם קצת חוטאת בזה אבל זאת לא הנקודה, אני לא מחפשת דיסני אני מחפשת להרגיש באמת בטוב ובנוח עכשיו אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לבחון אותו ולא יכולה פשוט לסמוך עליו באמת

לא עשינו הרבה מעבר ללדבר שנינו לא טובים בלמצוא דברים מעניינים אבל כן הכנו כזה אוכל ביחד ויצאנו לאכול איפשהו ושיחקנו טיפה עם קלפים וכזה אבל לא מעבר

לא נראלי נלך למסיבת חנוכה מרגיש לי מוזר ללכת איתו

אני מתייעצת מלא בכל מקרה עם אמאבא המחנכת שלי מהשמינית הרבנית מהמדרשה וכזה יש יותר טוב מזה?

למה אי אפשר פשוט להיות?

למה מוזר ללכת למסיבת חנוכה?

אני לא מכירה את הדמויות שאיתם את מתייעצת. אבל אולי כדאי למצוא מישהי שזה תחום המומחיות שלה - ואולי מישהי שגם יש לה מבט קצת חיצוני עלייך שתוכל להגיד לך דברים שאולי לאחרים לא נעים להגיד.

ועוד עניין - דיברת איתו על זה?

שיתפת אותו איך את מרגישה בקשר?

את יודעת איך הוא מרגיש?

מה קורה בתקשורת בינכם?

ואמרתי שאני רוצה שזה ישתנה ושאני אפתח אבל אני לא מצליחה 

הוא אמר שממש טוב לו והוא לא מציף התלבטויות כאילו הכל אצלו חלק וזה ממש מוזר לי אמרתי לו את זה והוא היה מובך נורא וטיפה שיתף אבל עדיין לא מרגיש לי נוח

בתקשורת בעיקר מדברים על דברים חיצוניים ולפעמים קצת מעמיקים אני מרגישה שזה קשה לו להעמיק

ללכת יחד ליועץ זוגי?

יש מצב שתוכלו להרוויח מהמפגש המשותף הזה המון

גם במצב כזה של חודש בקשר הולכים לייעוץ זוגי? אם צריך ייעוץ בשלב הזה זה לא אומר שזה לא זה?

ממה שאני קוראת כאן (ואולי אני טועה לחלוטין)

נראה שחסר לכם קצת כלים ומיומנויות כדי לנתב את הקשר.

ללכת ליועץ נישואין לא אומר שעשיתם משהו לא בסדר, לא אומר שהקשר עלה על שרטון, לא אומר שאתם הולכים להתארס מחר -

זה רק מקום שיכול לעזור לכם להתבונן על הקשר.

וגם אם הקשר הזה לא יצלח - הכלים והמיומנויות שתקבלו רלוונטיים גם לקשרים נוספים.

(כי מה את חושבת שיהיה שונה בקשר הבא?)

תהיה יותר זורמת ובנוח? 

כל אחד בנפרד?

וגם להפך...

אבל הרעיון הוא להתמקד במה שלפנייך ולמצות נכון את האפשרות.

השקפה כללית ודתית,

תכונות ותכונות משלימות,

שאיפות..

זה דברים שאת ממש יכולה לסדר על הנייר.

אבל

אני זוכר ששמעתי סיפור מרב חרדי

שסיפר על אישה שלא רצתה להמשיך להפגש עם הבחור,

כי הוא בקושי מסתכל עליה.

אז שאלו את הבחור, מה הסיפור ? למה אתה לא מסתכל עליה ?

אז הוא אמר, "ראיתי אותה פעם אחת, מבחינתי זה מתאים. היא לא שלי עדיין, אני לא יכול להסתכל ככה סתם"

היום :

יש להם 7-10 ילדים (לא זוכר ת'מספר מדוייק) וזוגיות טובה. הכל מעולה.

אי אפשר להשליך מחברה שבה דברים כאלו מקובלים לחברה שבה זה לא.

אם חיים בחברה שבה מצופה לפתח גם אינטימיות רגשית בקשר לפני החתונה, אי אפשר לוותר על זה.

יצאתי עם מישהי 8 דייטים ועדיין הרגשתי שלא הצלחתי להיפתח ולהרגיש בנוח.

וכשהגיע המשבר הראשון זה הלך והתמסמס עד שנפרדנו...

זה לא היתה אשמת הבחורה, אלא אני שלא הבנתי איך להעמיק קשר.

לא הייתי שם איתה באמת למרות שהיא רצתה...

לדעתי אפשר לפתח קשר שעומד במקום, אבל צריך את הנכונות והרצון משני הצדדים.

עצה שלי- ואפשר לומר עצה כללית לבנות:

*במקום שאין אנשים, תהיי איש!* את מרגישה מבוי סתום? את רוצה שהדייט יראה אחרת? תנסי לחתור לשם.

נכון, נשים אוהבות להיות יותר פסיביות ובעת הצורך גדולה, לרמוז לגבר בנימוס. אבל אנחנו הגברים עם של אוטיסטים, לא בקיאים ברמזים כמוכם.. לא מתוך רוע ח''ו, המוח הגברי פחות שם לב לדקויות.

לכן אני מציע לך לנסות ליזום קצת. לא ממקום של להחליף את הגבר, שירגיש מאויים, אלא לזרוק לו רעיונות והוא יחליט. יש לכם בינה יתרה בנות, תנצלו אותה 😉

תחשבי על שאלות עומק שיאלצו אותכם להיפתח בקשר לאט לאט. זה יגרום לכם להבין אחד השני ולהזדהות עם חוויות עבר.

תשתפי פאדיחה שקרתה לך והוא יאלץ לענות גם.

כדי לעבור לשלב הבא בקשר, של גיבוש כימיה ואהבה עלי לבוא בראש של אני מוכן לשחרר.

אני לא דרוך להגן על עצמי כמו מאדם זר, אלא יש לי אמון מסויים שבניתי עם הצד השני ואני יכול מדי פעם להראות חולשה (לא להגזים כן? לשמור על הפאסון).

זאת תהיה נקודת מבחן שלכם האם יש פה פוטנציאל לקשר טוב, או רק אהלן-אהלן מנומס

*ככה נמדדת אהבה:*

המוכנות לקבל את השני על מעלותיו וחסרונותיו, (אליהם אני נחשפים יותר ויותר עם הזמן..) מרצון אמיתי!

ואם זה לא הולך? אז ייתכן שמשהו בתת המודע שלו

או שלך לא מתחבר, אולי אין מספיק רצון להמשיך ממנו או ממך ולא יודעים לבטא את זה. וזה לגיטימי. לא מתחתנים עם כל אדם בשוק. ואפשר להמשיך הלאה לחפש את הדג הבא בים.

לשחרר זה טיפ שאני משתדל ליישם ועובד לי לא רע. מדייט לדייט למדתי יותר.. וכשתגיע המישהי הנכונה אני אהיה מוכן יותר בשבילה, אדע להתחבר אליה בגדלות.

מאחל לך מלא הצלחה, גם אם לא בקשר הזה אז בהבא וחתונה עוד השנה😉

כלומר, אם פרקטית את והוא לא נפתחים רגשית בקשר, ומדברים יותר על שאיפות, ערכים, וכו (מנחשת, כי צריך לדבר על משהו), קשה להרגיש. משהו בקשר מראש קצת טכני.

נשמע שהאופציות שאת מתלבטת ביניהן זה או להמשיך בתקווה שמשהו ישתנה (אבל אולי זה סתם למרוח ולבזבז זמן וחבל לך), או להיפרד לשלום.

ואני אומרת, למה?

זה בחור שאת מכירה בכללי? כלומר, נניח אם תחליטו שלא מתאים וביי ביי, יהיה לך ממשק איתו בעתיד?

כי אם לא, מה יש לך להפסיד?

את רוצה שיהיה רגש ופתיחות רגשית? תביאי את זה. תיחשפי. תספרי. תפתחי. זה יוצר קרקע פורייה לשיח רגשי, ויותר סיכוי שהוא יפתח בפנייך גם כן.

אבל אל תספרי בשביל לשאול חזרה. אל תספרי בשביל לבחון את התגובה. תספרי בשביל לתת צ'אנס לקשר עמוק.

ברור שכשתספרי דברים אישיים התגובות שלו יותר משמעותיות מאשר כשמדברים באוויר על שאיפות. וברור שאם את נפתחת יש יותר מקום לשאול אותו שאלות רגישות על עצמו. אבל לבחון כל הזמן קשר זה מעייף. וחוסם.

תני לעצמך x מפגשים שבהם את קופצת למים, ורק אח"כ מסתכלת ובוחנת.

ונניח שהוא לא איש שמתאים לך? נניח שנחשפת והוא לא נחשף חזרה וזה "סתם"? מה יקרה? אז מישהו יסתובב בעולם כשהוא יודע עלייך משהו אישי. ואותו מישהו, שיצאתם חודש והחלטתם שלא, כבר לא רלוונטי ומשמעותי, אז מה יש לך להפסיד?

ואגב. אני לא ככ בקטע של "שיהיה גבר ויוביל", אבל גם אם מסתכלים בהיבט כזה. רגש זה משהו יותר נשי. הגיוני שמי שיוביל במובן הזה זו האישה. ובכללי אגיד שמהזוגות שאני מכירה, בדרכ הגבר נפתח בעיקר לאשתו. כלומר ברור שיש הבדל בין שיח רגשי בחברות (נניח בינך לבין חברה טובה שלך) לבין שיח רגשי בזוגיות. אבל מראש, לרוב, השיח הרגשי בין בנות הוא יותר מעמיק ופתוח מאשר השיח הרגשי בין בנים. 

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.