זה ממש שונה בין אנשים.

אבל תחשבי עם עצמך על כמה דברים- כיף לך להיות איתו? את מחכה להיפגש? מצליחה להיות פתוחה איתו ולשתף אותו? יש משיכה? התקשורת ביניכם זורמת? 

זה כמובן מעבר להאם הוא מה שאת מחפשת "על הנייר" כי זה מנהסתם בדקתם כבר. 

ויש אנשים שיגידו שחודש זה הרבה, יש כאלו שיגידו שכלום. זה משתנה לפי מה שאת רגילה אליו. וגם אם אצלך זה נחשב הרבה, אל תילחצי מזה. כל אחד עם הקצב שלו.

באמת על הנייר זה בדיוק מה שני רוצה אבל מרגישה כאילו איזה חסימה כזאת

אולי זה בגלל שהוא לא כזה פתוח ומשתף אז אני לא מרגישה לגמרי בנוח לשתף בעצמי

קיצור בגדול כן כיף נחמד מחכה אבל מרגישה כאילו אני קצת מסתכלת מבחוץ

פשוט לדבר איתו על זה

שאת מרגישה שאת רוצה יותר לשתף ולהעמיק

אבל זה קשה לך שהוא לא מתחיל להיפתח יותר גם

זה גם יעזור פרקטית וגם עצם השאלה מקרבת...

את זה יותר

אבל בסוף אם את חושבת שיש פוטנציאל אז שווה לך להשקיע ולהוביל טיפה

וזה ממש לא חייב להיות בקטע מלחיץ או דורש

אפשר סתם לשאול אותו איך הוא רואה את השלב של הקשר כרגע ומה הוא חושב שיקדם אותו...

הגיוני שהוא באמת עדיין לא בשלב הזה והוא מרגיש שהוא עוד צריך דברים לפני אבל לפחות תדעי מה קורה ומה המצב מבחינתו

אל תיבהלי מזה. אל תנסי להכריח את עצמך להרגיש. כי את זה בכיף שלך. את יוצאת להנות. כמובן שלמטרת חתונה, אבל את לא פה בשביל לסבול אלא בשביל להנות. אחרי כמה זמן תראי איפה את עומדת.

יכולה לשתף שכשאני הבנתי שאני פשוט רוצה להנות, זה נפתח הרבה יותר. כי לא הרגשתי שאני חייבת משו לאף אחד.

לדעתי זה זמן מוקדם מכדי להגיד לו מפורשות שאת לא מרגישה מספיק פתוחה, גם כי אם את סגורה איך תגידי את זה? אבל כן לדבר על נושאים יותר עמוקים מבחינה רגשית, ובכללי לנסות להרגיש בנוח אחד עם השניה.

והגיוני לגמרי שאם הוא לא נפתח גם לך יהיה קשה. תנסי לקחת את זה יותר לאט ובנחת. אף אחד לא רודף אחרייך. יש דברים שפשוט צריכים את הזמן שלהם. 

במיוחד שאין לי מושג מה הוא באמת חושב הוא כל הזמן כזה טוב ונחמד אלי וזה מרגיש לי כאילו הוא לא מתלבט וברור לו שהוא רוצה להתחתן איתי וזה מלחיץ אותי יותר כי אני מרגישה כאילו לא בסדר

גם אני הייתי שם

ואז הבנתי שאת לא יכולה לחיות חיים אחרים רק כדי לרצות אדם אחר שלא בטוח שאת רוצה

קודם תהיי סגורה על עצמך את מחויבת לחשוב על עצמך .. כי אם את איתו כי לא נעים לך ואת לא רוצה לפגוע וכי הוא חמוד אליך

משהו חסר

תבררי עם עצמך בעדינות מה

כאילו אני מסתכלת בחוץ ..  אולי אומר לשקול שוב את הקשר

מה חסר לך בקשר? 

מרגישה כזה אטימות מצידי כלפיו כאילו אנחנו ברמה של דייט ראשון כבר חודש

מרגיש לי מוזר שהוא מתפדח להיפתח ושהוא מובך מדי בשתיקות ושהוא מנסה כל הזמן לומר משהו ושהוא לא נותן לעצמו להירגע ולזרום ולהביא את עצמו באמת

וזה באמת מה שאני מחפשת

מבנה של קשר בריא ומה קורה כשהקצב שונה? מיכל וולשטיין על זוגיות - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דייטים 1 עד 3 - שלב של הפוזות - מראים את הצדדים היפים, מנסים יותר למשוך. באופן טבעי זה קורה.

דייטים 4 עד 5 - שיחת יחסנו לאן - מבינים מה רוצים אחד מהשני, איפה כל אחד נמצא ועד כמה יש עניין לשני הצדדים זה בזו וזו בזה.

דייט 6 עד 9 - מכניסים כבר יותר אלמנטים של אינטימיות. לאו דווקא אינטימיות ברמה הכי גבוה אבל כן לשתף עניינים יותר אישית ויותר בצורה אישית.

דייט 10 ומעלה - בונים את הקשר על ידי הצפת נושאים וצבירת חוויות עד לחתונה בעז"ה

ממה שאני מבין את בשלב השני ולא המשכת לשלב שיותר אינטימי.

תחשבי שאם זה בחור שאת מרגישה בנוח איתו ורוצה לשתף אותו בסודות שלך הקשר משתדרג בצורה אחרת. יותר מצפים לפגישות, יש יותר קסם וסוד במפגש.

לכן, זה לא חשוב כמה זמן אתם יוצאים או איזה דייט אתם, השאלה עד כמה ניסיתם להעמיק בדינמיקה. דינמיקה משמעותית מובילה לקשר משמעותי.

ומה הכוונה להעמיק בדינמיקה? בסוף קשה מאוד להגיע לחברות של 100 אחוז כשנפגשים אפילו פעמיים בשבוע וכשאסור לגעת

צריך להגיע לרמה מסויימת של דינמיקה לא? 

אלא לתת מסרת כללית.

ברור שזה הרבה יותר גמיש.

מי אמר שצריך 100%?

ולהעמיק בדינמיקה זה להעמיק. זה קשה בתנאים הנוכחיים אבל זה גם מאוד טבעי להעמיק קשר בין איש לאישה.

אנחנו אנשים שונים, ורמת הרגישות שלנו שונה.

נניח שאת הולכת לקנות לעצמך בגד חדש. האם מה שמצאת הוא הבגד הכי מהמם בעולם, ואת צריכה לעדכן את כל העולם ואישתו שמצאת את הבגד המושלם?

יש כאלה, מתלהבות.

ואם אני קונה בגד, ואני לא גומרת עליו את ההלל, זה אומר שמשהו לא בסדר בי?

זה יותר אומר משהו על האופי שלי, איך אני מגיבה למה שקורה.

(ואיך את באופן כללי בקבלת החלטות?)

גם כאן - איך מערכות היחסים שלך עם אחרים? איזה רגשות את מרגישה שם? האם שם את מרגישה משהו מיוחד?

תשאירי את דיסני בדיסני. את צריכה לבחון את עצמך מול עצמך, לא מול אחרים.

ממה שאני מבינה, לא רע לך בקשר. אבל מצד שני, לא וואו, ולכן את בהתלבטות הזאת.

חוץ מהרגש הזה, את מרוצה מהקשר בינכם? מהתקשורת? מהיחס שלו? מהשקפת העולם שלו?

מה אתם עושים בדייטים? עושים משהו מעבר ללדבר? עשיתם דברים מעניינים ביחד? 

דייט ספסל (גם אם זה בבית קפה...) מפגיש אותנו עם צד מסוים, ואולי כדאי לנסות להכיר בצדדים אחרים, בהיקשרים שונים. אולי תתכננו ללכת למסיבת חנוכה כלשהי יחד (אצל משפחה\חברים)?

ובעיני, אם עובר עוד שבוע-שבועיים, ואתם עושים דברים, ואת מרגישה ששום דבר לא מתקדם - לכי לאיש מקצוע.

מישהו שאולי יעזור לך להסתכל על הדברים, לעשות סדר ברגשות ובמחשבות.

אני גם קצת חוטאת בזה אבל זאת לא הנקודה, אני לא מחפשת דיסני אני מחפשת להרגיש באמת בטוב ובנוח עכשיו אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לבחון אותו ולא יכולה פשוט לסמוך עליו באמת

לא עשינו הרבה מעבר ללדבר שנינו לא טובים בלמצוא דברים מעניינים אבל כן הכנו כזה אוכל ביחד ויצאנו לאכול איפשהו ושיחקנו טיפה עם קלפים וכזה אבל לא מעבר

לא נראלי נלך למסיבת חנוכה מרגיש לי מוזר ללכת איתו

אני מתייעצת מלא בכל מקרה עם אמאבא המחנכת שלי מהשמינית הרבנית מהמדרשה וכזה יש יותר טוב מזה?

למה אי אפשר פשוט להיות?

למה מוזר ללכת למסיבת חנוכה?

אני לא מכירה את הדמויות שאיתם את מתייעצת. אבל אולי כדאי למצוא מישהי שזה תחום המומחיות שלה - ואולי מישהי שגם יש לה מבט קצת חיצוני עלייך שתוכל להגיד לך דברים שאולי לאחרים לא נעים להגיד.

ועוד עניין - דיברת איתו על זה?

שיתפת אותו איך את מרגישה בקשר?

את יודעת איך הוא מרגיש?

מה קורה בתקשורת בינכם?

ואמרתי שאני רוצה שזה ישתנה ושאני אפתח אבל אני לא מצליחה 

הוא אמר שממש טוב לו והוא לא מציף התלבטויות כאילו הכל אצלו חלק וזה ממש מוזר לי אמרתי לו את זה והוא היה מובך נורא וטיפה שיתף אבל עדיין לא מרגיש לי נוח

בתקשורת בעיקר מדברים על דברים חיצוניים ולפעמים קצת מעמיקים אני מרגישה שזה קשה לו להעמיק

ללכת יחד ליועץ זוגי?

יש מצב שתוכלו להרוויח מהמפגש המשותף הזה המון

גם במצב כזה של חודש בקשר הולכים לייעוץ זוגי? אם צריך ייעוץ בשלב הזה זה לא אומר שזה לא זה?

ממה שאני קוראת כאן (ואולי אני טועה לחלוטין)

נראה שחסר לכם קצת כלים ומיומנויות כדי לנתב את הקשר.

ללכת ליועץ נישואין לא אומר שעשיתם משהו לא בסדר, לא אומר שהקשר עלה על שרטון, לא אומר שאתם הולכים להתארס מחר -

זה רק מקום שיכול לעזור לכם להתבונן על הקשר.

וגם אם הקשר הזה לא יצלח - הכלים והמיומנויות שתקבלו רלוונטיים גם לקשרים נוספים.

(כי מה את חושבת שיהיה שונה בקשר הבא?)

תהיה יותר זורמת ובנוח? 

כל אחד בנפרד?

וגם להפך...

אבל הרעיון הוא להתמקד במה שלפנייך ולמצות נכון את האפשרות.

השקפה כללית ודתית,

תכונות ותכונות משלימות,

שאיפות..

זה דברים שאת ממש יכולה לסדר על הנייר.

אבל

אני זוכר ששמעתי סיפור מרב חרדי

שסיפר על אישה שלא רצתה להמשיך להפגש עם הבחור,

כי הוא בקושי מסתכל עליה.

אז שאלו את הבחור, מה הסיפור ? למה אתה לא מסתכל עליה ?

אז הוא אמר, "ראיתי אותה פעם אחת, מבחינתי זה מתאים. היא לא שלי עדיין, אני לא יכול להסתכל ככה סתם"

היום :

יש להם 7-10 ילדים (לא זוכר ת'מספר מדוייק) וזוגיות טובה. הכל מעולה.

אי אפשר להשליך מחברה שבה דברים כאלו מקובלים לחברה שבה זה לא.

אם חיים בחברה שבה מצופה לפתח גם אינטימיות רגשית בקשר לפני החתונה, אי אפשר לוותר על זה.

יצאתי עם מישהי 8 דייטים ועדיין הרגשתי שלא הצלחתי להיפתח ולהרגיש בנוח.

וכשהגיע המשבר הראשון זה הלך והתמסמס עד שנפרדנו...

זה לא היתה אשמת הבחורה, אלא אני שלא הבנתי איך להעמיק קשר.

לא הייתי שם איתה באמת למרות שהיא רצתה...

לדעתי אפשר לפתח קשר שעומד במקום, אבל צריך את הנכונות והרצון משני הצדדים.

עצה שלי- ואפשר לומר עצה כללית לבנות:

*במקום שאין אנשים, תהיי איש!* את מרגישה מבוי סתום? את רוצה שהדייט יראה אחרת? תנסי לחתור לשם.

נכון, נשים אוהבות להיות יותר פסיביות ובעת הצורך גדולה, לרמוז לגבר בנימוס. אבל אנחנו הגברים עם של אוטיסטים, לא בקיאים ברמזים כמוכם.. לא מתוך רוע ח''ו, המוח הגברי פחות שם לב לדקויות.

לכן אני מציע לך לנסות ליזום קצת. לא ממקום של להחליף את הגבר, שירגיש מאויים, אלא לזרוק לו רעיונות והוא יחליט. יש לכם בינה יתרה בנות, תנצלו אותה 😉

תחשבי על שאלות עומק שיאלצו אותכם להיפתח בקשר לאט לאט. זה יגרום לכם להבין אחד השני ולהזדהות עם חוויות עבר.

תשתפי פאדיחה שקרתה לך והוא יאלץ לענות גם.

כדי לעבור לשלב הבא בקשר, של גיבוש כימיה ואהבה עלי לבוא בראש של אני מוכן לשחרר.

אני לא דרוך להגן על עצמי כמו מאדם זר, אלא יש לי אמון מסויים שבניתי עם הצד השני ואני יכול מדי פעם להראות חולשה (לא להגזים כן? לשמור על הפאסון).

זאת תהיה נקודת מבחן שלכם האם יש פה פוטנציאל לקשר טוב, או רק אהלן-אהלן מנומס

*ככה נמדדת אהבה:*

המוכנות לקבל את השני על מעלותיו וחסרונותיו, (אליהם אני נחשפים יותר ויותר עם הזמן..) מרצון אמיתי!

ואם זה לא הולך? אז ייתכן שמשהו בתת המודע שלו

או שלך לא מתחבר, אולי אין מספיק רצון להמשיך ממנו או ממך ולא יודעים לבטא את זה. וזה לגיטימי. לא מתחתנים עם כל אדם בשוק. ואפשר להמשיך הלאה לחפש את הדג הבא בים.

לשחרר זה טיפ שאני משתדל ליישם ועובד לי לא רע. מדייט לדייט למדתי יותר.. וכשתגיע המישהי הנכונה אני אהיה מוכן יותר בשבילה, אדע להתחבר אליה בגדלות.

מאחל לך מלא הצלחה, גם אם לא בקשר הזה אז בהבא וחתונה עוד השנה😉

כלומר, אם פרקטית את והוא לא נפתחים רגשית בקשר, ומדברים יותר על שאיפות, ערכים, וכו (מנחשת, כי צריך לדבר על משהו), קשה להרגיש. משהו בקשר מראש קצת טכני.

נשמע שהאופציות שאת מתלבטת ביניהן זה או להמשיך בתקווה שמשהו ישתנה (אבל אולי זה סתם למרוח ולבזבז זמן וחבל לך), או להיפרד לשלום.

ואני אומרת, למה?

זה בחור שאת מכירה בכללי? כלומר, נניח אם תחליטו שלא מתאים וביי ביי, יהיה לך ממשק איתו בעתיד?

כי אם לא, מה יש לך להפסיד?

את רוצה שיהיה רגש ופתיחות רגשית? תביאי את זה. תיחשפי. תספרי. תפתחי. זה יוצר קרקע פורייה לשיח רגשי, ויותר סיכוי שהוא יפתח בפנייך גם כן.

אבל אל תספרי בשביל לשאול חזרה. אל תספרי בשביל לבחון את התגובה. תספרי בשביל לתת צ'אנס לקשר עמוק.

ברור שכשתספרי דברים אישיים התגובות שלו יותר משמעותיות מאשר כשמדברים באוויר על שאיפות. וברור שאם את נפתחת יש יותר מקום לשאול אותו שאלות רגישות על עצמו. אבל לבחון כל הזמן קשר זה מעייף. וחוסם.

תני לעצמך x מפגשים שבהם את קופצת למים, ורק אח"כ מסתכלת ובוחנת.

ונניח שהוא לא איש שמתאים לך? נניח שנחשפת והוא לא נחשף חזרה וזה "סתם"? מה יקרה? אז מישהו יסתובב בעולם כשהוא יודע עלייך משהו אישי. ואותו מישהו, שיצאתם חודש והחלטתם שלא, כבר לא רלוונטי ומשמעותי, אז מה יש לך להפסיד?

ואגב. אני לא ככ בקטע של "שיהיה גבר ויוביל", אבל גם אם מסתכלים בהיבט כזה. רגש זה משהו יותר נשי. הגיוני שמי שיוביל במובן הזה זו האישה. ובכללי אגיד שמהזוגות שאני מכירה, בדרכ הגבר נפתח בעיקר לאשתו. כלומר ברור שיש הבדל בין שיח רגשי בחברות (נניח בינך לבין חברה טובה שלך) לבין שיח רגשי בזוגיות. אבל מראש, לרוב, השיח הרגשי בין בנות הוא יותר מעמיק ופתוח מאשר השיח הרגשי בין בנים. 

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.