נאמבר וואן -ביטחון עצמי

רצוי עם הומור

אבל ביחד עם כבוד ועדינות

בקיצור- ג'נטלמניות

וככה גם אם היא אומרת לא הכל טוב ונפרדים בחיוך

כשטסתי לחו"ל בקיץ האחרון וחיכינו בשדה תעופה דיברנו אני וחברות שלי עם משפחה נחמדה, ואז אחרי כמה דקות שהאבא שואל אותי מי אני ומה אני הוא מצביע על הבן שלו ומציג לי אותו ושואל אותי אם אני רוצה את המספר, לא היה נראה לי הסגנון אז איכשהו יצאתי מזה בכבוד, אבל אני חושבת שאם הוא היה נראה יותר בקו שלי הייתי יכולה לזרום...

אני מדבר על דוסיות דוסיות..

ותהיה אותנטי תסמוך על עצמך, לא צריך להצמד למשהו מסוים

יש כל כך הרבה דרכים להגיד את זה

בסוף ה' מחליט אם תמצא חן בעיניה, ואתה בכנות בלב יודע שעשית את ההשתדלות שלך (כוונות טובות ומעשה נכון)

אני מרגישה שזה לא מכובד לפנות ישירות.

אני גם לא חושבת שצריך לחפש, אבל כן אפשר להיות "עירני" כי בסוף הבחור מחפש את החצי המשלים שלו למטרה טובה, להקים בית, ואם באמת יש פוטנציאל (ולא כל בחורה שניה יאללה ננסה) אז למה לא?

למרות שמבינה את הרעיון של לפנות ישירות.

יש דרך איך פונים לבחורה. בשידוך. זה פגישה לצורך חתונה. אני לא מחפשת חתן בשוק. כשבאים לחפש מישהו להקים איתו בית זה צריך להיות בצורה יותר מכובדת ורצינית.

ככה אני מבינה. אבל ברור שלך ועוד מלא בנות זה לא מפריע וזה בסדר. אבל זה שזה לא עושה טוב בנפש כשמחפשים ברחוב זה ברור לי.

גם אני הרגשתי ככה תקופה. אבל מרגישה שעברתי את השלב הזה... כרגע רואה את החיים אחרת.

אם אפשר להוסיף, סליחה שאני אומרת את זה... 

אבל הדת והצניעות לא צריכות "לסרס" את הכנות האנושית

דתיים הם לא רובוטים

דוגמא לא קשורה- בחור דוס אחד פעם אמר לי שהוא לא אוהב את ירושלים. 

את יודעת איך הערכתי את הכנות שלו להגיד את הלא פוליטיקלי קורקט הזה? את יודעת איך במדרשה היה לחץ חברתי חיובי הזיה? 

כן, זה חיובי להתלבש בצניעות, ולהיות בל"חית ולהיות עם אורות בעיניים כי אני לומדת תורה. אבל אם אין לי אורות בעיניים?!...

למה השפיטה החיצונית הזאת... ברגע שיצאתי מהבועה המגזרית (היה את זה גם באולפנה וזה היה הפעם הראשונה שנתקלתי בתופעה הלא יפה הזאת) הכל נראה הרבה יותר אמיתי וכנה.

כשעושים דברים בפשטות, כנות וצניעות... ומכוונה טובה.... התוצאה שונה לחלוטין. 

כביכול המעשה זהה, אבל הוא שונה כל כך! לא דומה אדם אחד שיפנה אלייך ב"נשמה", לאדם אחר שיגיד לך את המילה הזאת. ההרגשה שזה עושה שונה, האוירה שזה יוצר אחרת. וזה יכול להיות ההבדל בין ראוי ולא ראוי. בין צורה כשרה ללא כשרה. 

בקיצור מה שרציתי להגיד בזה זה שזה לא חייב להתפרש ככה כרחובי וכולי...

ומצד שני כל מקרה לגופו.

מי שזה עובד בשבילו, מצויין.

אבל באופן כללי אני לא בעד.

אני לא חושבת שזה הפתרון.

(אין לי איך להאריך את התגובה)

כמובן שזו לא הדרך המרכזית למצוא אשה

אבל זו גם דרך אפשרית

ראית אותה הרגע באוטובוס, חנות או לא משנה מה.....

איך תגיע אליה?

חייב לדעת פרטים בסיסים כדי לדעת איך למצוא אותה... דרך צד שלישי.

פעם בחור עשה את זה... ואמרתי למסור לו שלא... ואז הוא הלך ודיבר איתי ישירות והערכתי את זה. למרות שעדיין אמרתי שלא היתה לי הערכה לעצם זה שהוא לא התייאש בקלות.

יכול להיות שלא כל הבנות חושבות כמוני, אבל אתה בעיניים שלי - לא פונים לבחורה שנראית שומרת מצוות ישירות. זה קצת להעמיד בסיטואציה לא נעימה (את שתי הצדדים אגב, אם זה לא מתאים. בטח כשזה ישירות in your face)

וכי זו לא הדרך המקובלת ממה שאני יודעת לפחות אז בעיניי זה גם פחות מתאים

תעשה את זה ותוך 3 חודשים אתה מתחת לחופה.

תכין כרטיס ביקור "(השם שלך), מחפש את האחת". (אתה יכול לחשוב על טקסט מתאים אחר. הכל טוב. תתייעץ)

שורה שניה "ווצאפ ________"

תלך ברחוב, מעבר חצייה ברמזור אדום,  תור בסופרמרקט, תחנת אוטובוס. מקום ציבורי. פתוח. עם אנשים. לא מבודד.

תראה מי שמוצאת חן בעיניך

תשאל "היי, סליחה, איך אני מגיע למקדונלדס ?" (או שאלה אחרת, אבל משהו לא קשור)

לא משנה מה היא תגיב,  תן לה להגיב, לעכל, להתבונן, להפנים מי אתה בכלל, 2 שניות,

ואז תגיד "סתם אני צוחק, אבל רציתי להראות לך משהו. תסתכלי" ותדאג שאתה מוסר לה את הכרטיס (ללא נגיעה כמובן)

לפני שהיא רואה מה רשום שם.

-איך- שהיא מסתכלת מה רשום בכרטיס, באותו רגע, אתה שואל "מה דעתך ?"

מהשלב הזה, לא משנה מה קורה, אתה צריך להתמודד עם הסיטואציה, בקלילות. כמו שאתה עם חבר.

כלומר, אתה בכלל לא מוטרד ממה שיקרה.

מה שיהיה, יהיה. בקטנה.

תדמיין באותו רגע שבעוד 5 דקות אתה -בכל מקרה- זוכה ב 20 מיליון שקל בלוטו. זו ההרגשה שצריכה להיות לך. ביטחון של פיל.

וזהו. תעשה את זה 100 פעם. אחת מהן תתפוס ותוך 3 חודשים אתה מתחת לחופה.

נ.ב - לא עשיתי את זה אפילו פעם אחת. אז אל תבנה על ניסיון שלי. אבל אתה תצליח. בהצלחה.

דיברתי עם מישהי בחנות ואז הוא פנה אליה ואז היא פנתה אלי הוא היה ממש ביישן והתפדח הלך חוזר .

שיעור תורה ( הוא הביא לי ספר שהביאו שם ואז פיתח שיחה)

מסעדה (תפס אותי שאני קמתי לנטילה בצד בלי פאדיחות)

בכביש ( צרחתי עליו והוא צייר לי לב עם מספר..)

טוב עזוב לא יודעת אני לא כל-כך אוהבת שמתחילים איתי ככה זה תלוי באיזה מצב רוח אני

את מגיעה הבייתה, עברת יום קשה בחיים ואולי גם בעבודה.

בעלך מכין אוכל לילדים בבית מחכה לך כבר 3 שעות מאז שהיית אמורה להגיע.

והוא בשיא החוצפה והעזות מוציא בקבוק יין ומציע לך לשתות איתו משהו הערב.

את מסתכלת עליו ומסתכלת על הבקבוק, חוטפת לו את הבקבוק, לוקחת ספל של חצי ליטר, שופכת את הבקבוק ומתיישבת על הספה.

הוא אמר לך "אני אוהב אתך", את אמרת לו "אני אותך, רק אל תעלה לי על העצבים עכשיו!!"

דוסיות עושות דברים כאלו?

אני אישית לא נוגע באלכוהול, אבל, זה בהחלט פותח את הלב ומרגש מידי פעם.

יש אנשים שהם יותר מופנמים ויש כאלו שפחות.

דמויות "ישיבתיות" יותר בדרך כלל פחות מוחצנות.

אבל, יש כל מיני סוגים ומינים. למשל, ספרדים חמים או אחרים שאוהבים לשתות.

אני נזכר בסיפור מהגמרא על אותה האחת שהגיעה לבית הדין של אחד מהמפורסמים.

היא טענה שהיא יורשת מבעלה את היין, הטענה בבית הדין הייתה שנשים לא שותות יין ועוד כל מיני טענות אלו או אחרות.

מתארת הגמרא שאותה אשת תנא או אמורא (הזיכרון...) "חשפה את זרועה" בבית הדין כדי להראות שהבעלה היה משקה אותה יין ושהיא זכאית לירושה של היין שלו.

ראה זאת אחד הדיינים ומיהר לסיים את הדין ורץ לביתו.

ולמה? דמו התחמם!!

הלך לאשתו ואמר לה שכמה שהוא צדיק, דמו חם.

היא התפלאה על הדבר, מכיוון שבעלה לא כזה ... ישיר בתחומים האלו.

לאחר דין ודברים שאלה אותו אשתו, מה קרה היום בבית הדין שהתעצבנת ככה?

סיפר לה מה שקרה ואיך שאותה האחת חשפה את זרועה.

יצאה אשתו מהבית, ורדפה אחרי אותה אשת תלמיד חכם, חלק אומרים עד קצת העיר ואחרים עד עיר אחרת.

קיצור טיפלה בה ובנזקים שהיא גרמה לצדיק שלה.

אז לחכמים יש ביקורת על כל מיני דברים, אבל, הם לא עיוורים למציאות.

אני אישית לא הייתי מנסה להתחיל עם מישהי מערכת יחסית סתם ככה ברחוב, אבל, במקומות מסויימים כמו שיעור תורה או מקומות שיש בהם מעט מטען ותוכן, הייתי לפחות מגשש.

היי,

נראה לי שאת יכולה להתאים לבחור שאני מכיר,

אפשר מספר? 😅 

מישהו היה פונה אלייך ככה היית נותנת?

פנה אלי ככה מישהו, אבל באמת בשביל חבר.

ורציתי לומר לו שאני רוצה אותו ולא את החבר 😅 

הוא היה כבר נשוי?

אבל יצאתי באמת עם החבר שלו והיה קשר טוב מאוד.. (: 

נראה לי שזה עבד רק כי זה באמת היה בשביל החבר😅

לתת ככה מספר ושבאמת יצא מזה משהו רציני!

לדעתי לא הייתי נותנת ישר, הייתי שואלת שאלות.

(ובהתחלה זה היה נשמע שהוא שואל בשבילו אבל אומר כאילו בשביל החבר, שזה עוד יותר לא מוצלח בעיניי...)

לא מניסיון אישי אלא מידע כללי וניסיון של אחרים.

יש הבדל בין ללכת ברחוב, בחורה מגיעה מולך ואתה פונה אליה, שומעת אותך בפעם הראשונה, ראתה אותך 3 שניות.

הסיכויים כאן לרעתך, כי היא תהיה זהירה מאוד. וחשדנית (אלא אם אתה..כוכב  עולה מהעשירון העליון של הגברים, מר מקסים)

אם אין ברירה וזה חייב להיות במצב כזה

אז .עדיף..שאתה תחלוף על פניה (כלומר היא תעבור אותך ) ואז תפנה אליה.

במצב כזה, אתה לא חוסם אותה והיא תרגיש יותר נח להתעלם ולהמשיך הלאה או להסתובב ולענות לך אם בא לה.

אבל, כמובן שסיטואציה הרבה יותר טובה,

זה למשל, שאתה והיא ממתינים בקופה או בדלפק כמה דקות.

ואז אתה מדבר עם המוכר או הפקידה ודרכם, אתה משדר לבחורה איך אתה מדבר, איך אתה נשמע, מה הסגנון והמון זמן לעבד את המידע עליך.

כמובן תוך כדי שאתה מדבר עם הפקידה או המוכר, מבט קטן לכיוון שלה, איתות. אולי חצי חיוך. להרגיש את הסיטואציה.

ורק אחרי כמה דקות, אם למשל שניכם יצאתם החוצה לרחוב, אז אם תפנה אליה הסיכויים הרבה הרבה יותר גבוהים שהיא תגיב לך כמו שאתה רוצה.

עדיפות גבוהה מאוד לסיטואציות "ברחוב" שבהן היא יכולה לראות ולשמוע אותך כמה דקות לפני שאתה פונה אליה.

בהצלחה.

אני נניח רוצה להכיר מסגנון מסויים ואני רוצה לפנות לבחורה בסגנון הנ"ל ברחוב והיא מהמגזר החרד"לי 

איך אני יודע שהיא לא תירתע מזה?

וזה נשמע לי ממש מטריד..

אם מישו יבקש את המספר טלפון שלי סתם ככה באמצע הרחוב אני בחיים לא אתן לו

ואני תומכת,

תעשה את זה!

אישית הייתי שמחה שהיו פונים אלי בטבעיות ובצורה מכובדת.

אבל מציעה לא "להתחיל" איתה, לא להציע לה לצאת,

רק לקחת פרטים ולתת לה את שלך כדי ששניכם תוכלו לברר אחד על השני ולחשוב על זה ברצינות כשאתם בבית ולא ככה באמצע הרחוב.. 

הזוג שהכיר בקו 67 חזר מהחתונה באוטובוס שבו ניצתה האהבה

סיפור אהבה יוצא דופן בירושלים: משה ומרים, שהכירו לראשונה באוטובוס קו 67 של חברת אקסטרה, חגגו את חתונתם בדרך מקורית במיוחד - נסיעה באותו קו שבו התחילה דרכם המשותפת.
הכל החל בבקשה תמימה למטען בטלפון, שהובילה להחלפת מספרים, להתאהבות ולחתונה.

(תפתחו את את המחשבון או תעשו בראש)

בשבילי דוסית זו אחת שבפנים היא אוהבת את הקב"ה ומסתכלת עלי תמיד בעין טובה ככל האפשר.

מה אתה התכוונת?

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.