נאמבר וואן -ביטחון עצמי

רצוי עם הומור

אבל ביחד עם כבוד ועדינות

בקיצור- ג'נטלמניות

וככה גם אם היא אומרת לא הכל טוב ונפרדים בחיוך

כשטסתי לחו"ל בקיץ האחרון וחיכינו בשדה תעופה דיברנו אני וחברות שלי עם משפחה נחמדה, ואז אחרי כמה דקות שהאבא שואל אותי מי אני ומה אני הוא מצביע על הבן שלו ומציג לי אותו ושואל אותי אם אני רוצה את המספר, לא היה נראה לי הסגנון אז איכשהו יצאתי מזה בכבוד, אבל אני חושבת שאם הוא היה נראה יותר בקו שלי הייתי יכולה לזרום...

אני מדבר על דוסיות דוסיות..

ותהיה אותנטי תסמוך על עצמך, לא צריך להצמד למשהו מסוים

יש כל כך הרבה דרכים להגיד את זה

בסוף ה' מחליט אם תמצא חן בעיניה, ואתה בכנות בלב יודע שעשית את ההשתדלות שלך (כוונות טובות ומעשה נכון)

אני מרגישה שזה לא מכובד לפנות ישירות.

אני גם לא חושבת שצריך לחפש, אבל כן אפשר להיות "עירני" כי בסוף הבחור מחפש את החצי המשלים שלו למטרה טובה, להקים בית, ואם באמת יש פוטנציאל (ולא כל בחורה שניה יאללה ננסה) אז למה לא?

למרות שמבינה את הרעיון של לפנות ישירות.

יש דרך איך פונים לבחורה. בשידוך. זה פגישה לצורך חתונה. אני לא מחפשת חתן בשוק. כשבאים לחפש מישהו להקים איתו בית זה צריך להיות בצורה יותר מכובדת ורצינית.

ככה אני מבינה. אבל ברור שלך ועוד מלא בנות זה לא מפריע וזה בסדר. אבל זה שזה לא עושה טוב בנפש כשמחפשים ברחוב זה ברור לי.

גם אני הרגשתי ככה תקופה. אבל מרגישה שעברתי את השלב הזה... כרגע רואה את החיים אחרת.

אם אפשר להוסיף, סליחה שאני אומרת את זה... 

אבל הדת והצניעות לא צריכות "לסרס" את הכנות האנושית

דתיים הם לא רובוטים

דוגמא לא קשורה- בחור דוס אחד פעם אמר לי שהוא לא אוהב את ירושלים. 

את יודעת איך הערכתי את הכנות שלו להגיד את הלא פוליטיקלי קורקט הזה? את יודעת איך במדרשה היה לחץ חברתי חיובי הזיה? 

כן, זה חיובי להתלבש בצניעות, ולהיות בל"חית ולהיות עם אורות בעיניים כי אני לומדת תורה. אבל אם אין לי אורות בעיניים?!...

למה השפיטה החיצונית הזאת... ברגע שיצאתי מהבועה המגזרית (היה את זה גם באולפנה וזה היה הפעם הראשונה שנתקלתי בתופעה הלא יפה הזאת) הכל נראה הרבה יותר אמיתי וכנה.

כשעושים דברים בפשטות, כנות וצניעות... ומכוונה טובה.... התוצאה שונה לחלוטין. 

כביכול המעשה זהה, אבל הוא שונה כל כך! לא דומה אדם אחד שיפנה אלייך ב"נשמה", לאדם אחר שיגיד לך את המילה הזאת. ההרגשה שזה עושה שונה, האוירה שזה יוצר אחרת. וזה יכול להיות ההבדל בין ראוי ולא ראוי. בין צורה כשרה ללא כשרה. 

בקיצור מה שרציתי להגיד בזה זה שזה לא חייב להתפרש ככה כרחובי וכולי...

ומצד שני כל מקרה לגופו.

מי שזה עובד בשבילו, מצויין.

אבל באופן כללי אני לא בעד.

אני לא חושבת שזה הפתרון.

(אין לי איך להאריך את התגובה)

כמובן שזו לא הדרך המרכזית למצוא אשה

אבל זו גם דרך אפשרית

ראית אותה הרגע באוטובוס, חנות או לא משנה מה.....

איך תגיע אליה?

חייב לדעת פרטים בסיסים כדי לדעת איך למצוא אותה... דרך צד שלישי.

פעם בחור עשה את זה... ואמרתי למסור לו שלא... ואז הוא הלך ודיבר איתי ישירות והערכתי את זה. למרות שעדיין אמרתי שלא היתה לי הערכה לעצם זה שהוא לא התייאש בקלות.

יכול להיות שלא כל הבנות חושבות כמוני, אבל אתה בעיניים שלי - לא פונים לבחורה שנראית שומרת מצוות ישירות. זה קצת להעמיד בסיטואציה לא נעימה (את שתי הצדדים אגב, אם זה לא מתאים. בטח כשזה ישירות in your face)

וכי זו לא הדרך המקובלת ממה שאני יודעת לפחות אז בעיניי זה גם פחות מתאים

תעשה את זה ותוך 3 חודשים אתה מתחת לחופה.

תכין כרטיס ביקור "(השם שלך), מחפש את האחת". (אתה יכול לחשוב על טקסט מתאים אחר. הכל טוב. תתייעץ)

שורה שניה "ווצאפ ________"

תלך ברחוב, מעבר חצייה ברמזור אדום,  תור בסופרמרקט, תחנת אוטובוס. מקום ציבורי. פתוח. עם אנשים. לא מבודד.

תראה מי שמוצאת חן בעיניך

תשאל "היי, סליחה, איך אני מגיע למקדונלדס ?" (או שאלה אחרת, אבל משהו לא קשור)

לא משנה מה היא תגיב,  תן לה להגיב, לעכל, להתבונן, להפנים מי אתה בכלל, 2 שניות,

ואז תגיד "סתם אני צוחק, אבל רציתי להראות לך משהו. תסתכלי" ותדאג שאתה מוסר לה את הכרטיס (ללא נגיעה כמובן)

לפני שהיא רואה מה רשום שם.

-איך- שהיא מסתכלת מה רשום בכרטיס, באותו רגע, אתה שואל "מה דעתך ?"

מהשלב הזה, לא משנה מה קורה, אתה צריך להתמודד עם הסיטואציה, בקלילות. כמו שאתה עם חבר.

כלומר, אתה בכלל לא מוטרד ממה שיקרה.

מה שיהיה, יהיה. בקטנה.

תדמיין באותו רגע שבעוד 5 דקות אתה -בכל מקרה- זוכה ב 20 מיליון שקל בלוטו. זו ההרגשה שצריכה להיות לך. ביטחון של פיל.

וזהו. תעשה את זה 100 פעם. אחת מהן תתפוס ותוך 3 חודשים אתה מתחת לחופה.

נ.ב - לא עשיתי את זה אפילו פעם אחת. אז אל תבנה על ניסיון שלי. אבל אתה תצליח. בהצלחה.

דיברתי עם מישהי בחנות ואז הוא פנה אליה ואז היא פנתה אלי הוא היה ממש ביישן והתפדח הלך חוזר .

שיעור תורה ( הוא הביא לי ספר שהביאו שם ואז פיתח שיחה)

מסעדה (תפס אותי שאני קמתי לנטילה בצד בלי פאדיחות)

בכביש ( צרחתי עליו והוא צייר לי לב עם מספר..)

טוב עזוב לא יודעת אני לא כל-כך אוהבת שמתחילים איתי ככה זה תלוי באיזה מצב רוח אני

את מגיעה הבייתה, עברת יום קשה בחיים ואולי גם בעבודה.

בעלך מכין אוכל לילדים בבית מחכה לך כבר 3 שעות מאז שהיית אמורה להגיע.

והוא בשיא החוצפה והעזות מוציא בקבוק יין ומציע לך לשתות איתו משהו הערב.

את מסתכלת עליו ומסתכלת על הבקבוק, חוטפת לו את הבקבוק, לוקחת ספל של חצי ליטר, שופכת את הבקבוק ומתיישבת על הספה.

הוא אמר לך "אני אוהב אתך", את אמרת לו "אני אותך, רק אל תעלה לי על העצבים עכשיו!!"

דוסיות עושות דברים כאלו?

אני אישית לא נוגע באלכוהול, אבל, זה בהחלט פותח את הלב ומרגש מידי פעם.

יש אנשים שהם יותר מופנמים ויש כאלו שפחות.

דמויות "ישיבתיות" יותר בדרך כלל פחות מוחצנות.

אבל, יש כל מיני סוגים ומינים. למשל, ספרדים חמים או אחרים שאוהבים לשתות.

אני נזכר בסיפור מהגמרא על אותה האחת שהגיעה לבית הדין של אחד מהמפורסמים.

היא טענה שהיא יורשת מבעלה את היין, הטענה בבית הדין הייתה שנשים לא שותות יין ועוד כל מיני טענות אלו או אחרות.

מתארת הגמרא שאותה אשת תנא או אמורא (הזיכרון...) "חשפה את זרועה" בבית הדין כדי להראות שהבעלה היה משקה אותה יין ושהיא זכאית לירושה של היין שלו.

ראה זאת אחד הדיינים ומיהר לסיים את הדין ורץ לביתו.

ולמה? דמו התחמם!!

הלך לאשתו ואמר לה שכמה שהוא צדיק, דמו חם.

היא התפלאה על הדבר, מכיוון שבעלה לא כזה ... ישיר בתחומים האלו.

לאחר דין ודברים שאלה אותו אשתו, מה קרה היום בבית הדין שהתעצבנת ככה?

סיפר לה מה שקרה ואיך שאותה האחת חשפה את זרועה.

יצאה אשתו מהבית, ורדפה אחרי אותה אשת תלמיד חכם, חלק אומרים עד קצת העיר ואחרים עד עיר אחרת.

קיצור טיפלה בה ובנזקים שהיא גרמה לצדיק שלה.

אז לחכמים יש ביקורת על כל מיני דברים, אבל, הם לא עיוורים למציאות.

אני אישית לא הייתי מנסה להתחיל עם מישהי מערכת יחסית סתם ככה ברחוב, אבל, במקומות מסויימים כמו שיעור תורה או מקומות שיש בהם מעט מטען ותוכן, הייתי לפחות מגשש.

היי,

נראה לי שאת יכולה להתאים לבחור שאני מכיר,

אפשר מספר? 😅 

מישהו היה פונה אלייך ככה היית נותנת?

פנה אלי ככה מישהו, אבל באמת בשביל חבר.

ורציתי לומר לו שאני רוצה אותו ולא את החבר 😅 

הוא היה כבר נשוי?

אבל יצאתי באמת עם החבר שלו והיה קשר טוב מאוד.. (: 

נראה לי שזה עבד רק כי זה באמת היה בשביל החבר😅

לתת ככה מספר ושבאמת יצא מזה משהו רציני!

לדעתי לא הייתי נותנת ישר, הייתי שואלת שאלות.

(ובהתחלה זה היה נשמע שהוא שואל בשבילו אבל אומר כאילו בשביל החבר, שזה עוד יותר לא מוצלח בעיניי...)

לא מניסיון אישי אלא מידע כללי וניסיון של אחרים.

יש הבדל בין ללכת ברחוב, בחורה מגיעה מולך ואתה פונה אליה, שומעת אותך בפעם הראשונה, ראתה אותך 3 שניות.

הסיכויים כאן לרעתך, כי היא תהיה זהירה מאוד. וחשדנית (אלא אם אתה..כוכב  עולה מהעשירון העליון של הגברים, מר מקסים)

אם אין ברירה וזה חייב להיות במצב כזה

אז .עדיף..שאתה תחלוף על פניה (כלומר היא תעבור אותך ) ואז תפנה אליה.

במצב כזה, אתה לא חוסם אותה והיא תרגיש יותר נח להתעלם ולהמשיך הלאה או להסתובב ולענות לך אם בא לה.

אבל, כמובן שסיטואציה הרבה יותר טובה,

זה למשל, שאתה והיא ממתינים בקופה או בדלפק כמה דקות.

ואז אתה מדבר עם המוכר או הפקידה ודרכם, אתה משדר לבחורה איך אתה מדבר, איך אתה נשמע, מה הסגנון והמון זמן לעבד את המידע עליך.

כמובן תוך כדי שאתה מדבר עם הפקידה או המוכר, מבט קטן לכיוון שלה, איתות. אולי חצי חיוך. להרגיש את הסיטואציה.

ורק אחרי כמה דקות, אם למשל שניכם יצאתם החוצה לרחוב, אז אם תפנה אליה הסיכויים הרבה הרבה יותר גבוהים שהיא תגיב לך כמו שאתה רוצה.

עדיפות גבוהה מאוד לסיטואציות "ברחוב" שבהן היא יכולה לראות ולשמוע אותך כמה דקות לפני שאתה פונה אליה.

בהצלחה.

אני נניח רוצה להכיר מסגנון מסויים ואני רוצה לפנות לבחורה בסגנון הנ"ל ברחוב והיא מהמגזר החרד"לי 

איך אני יודע שהיא לא תירתע מזה?

וזה נשמע לי ממש מטריד..

אם מישו יבקש את המספר טלפון שלי סתם ככה באמצע הרחוב אני בחיים לא אתן לו

ואני תומכת,

תעשה את זה!

אישית הייתי שמחה שהיו פונים אלי בטבעיות ובצורה מכובדת.

אבל מציעה לא "להתחיל" איתה, לא להציע לה לצאת,

רק לקחת פרטים ולתת לה את שלך כדי ששניכם תוכלו לברר אחד על השני ולחשוב על זה ברצינות כשאתם בבית ולא ככה באמצע הרחוב.. 

הזוג שהכיר בקו 67 חזר מהחתונה באוטובוס שבו ניצתה האהבה

סיפור אהבה יוצא דופן בירושלים: משה ומרים, שהכירו לראשונה באוטובוס קו 67 של חברת אקסטרה, חגגו את חתונתם בדרך מקורית במיוחד - נסיעה באותו קו שבו התחילה דרכם המשותפת.
הכל החל בבקשה תמימה למטען בטלפון, שהובילה להחלפת מספרים, להתאהבות ולחתונה.

(תפתחו את את המחשבון או תעשו בראש)

בשבילי דוסית זו אחת שבפנים היא אוהבת את הקב"ה ומסתכלת עלי תמיד בעין טובה ככל האפשר.

מה אתה התכוונת?

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

הטיילת בארמון הנציב

גן הורדים

הליפתא

עין חנדק

עין לבן

גן סאקר

מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:

בית הקפה בגן הבוטני

בית קפה בסנטר 1

המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)

מניח שמוסולין גם לא יקר

פלאפל דורון

פלאפל בן יעקב

(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)

ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.

בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.

יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.

לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.