אני בוגרת מאוד. אבל אדם מאוד חופשי, לא יכולה לחשוב שאני יהיה מחוייבת לאדם אחר.

חוץ מזה שזה דרך חיים שאני לא ישנה. 
לפני ששלחתי את ההודעה הסתכלתי קצת על תגובות וראיתי מה דעתם של הרבה מהאנשים האלה.
ולפי דעתי אין בעיה להיות בקשר עם בנים. זה לא משו שמשפיע, כמו שבגלל שיש לי חברות זה ימשוך אותי אליהם או יגרום לי לא לרצות להתחתן.

בכל אופן, זה לא בהכרח בעייתי שלא בא לך כרגע. זה תלוי בגיל ותלוי בסיבות.

איך ישפיע? הרי את שומרת על ייחודיות לבעלך ורק הוא בראש שלך ולא גברים אחרים גם אם הם "ידידים" לעת צרה ח"ו. ורק אליו את פונה כשקשה לך, או לפחות רוצה לפנות.

אה סליחה התבלבלתי, את לא.

צחוק בצד, אם תוכלי לשתף למה זה לא בעייתי אשמח לשמוע.

ולגבי עצה, מסכים מאוד עם העצה של @נוגע, לא נוגע, הריחוק גורם לרצון להתקרב ולחוות קצת מהצד השני, ברגע שיש לי מהצד השני מספיק שממלא אותי לא פלא שיהיה לי חוסר רצון לעלות שלב. ואין בעיה לא להיות מוכנה, וכל מי שמרגיש לא מוכן, שיעשה טובנ לו ולאחרים, יתבגר יתבשל נפשית ויצא, אני פשוט חושב שזו לא הבעיה אצלך.

אבל כן שומרת נגיעה וכל מיני דברים בסגנון.
אני בשלה מבחינת בגרות אבל נפשית אני עדיין בלחץ מזה

א. למה אתה כן חושב שיש בעיה בקשר בנים בנות.
ב. מה אתה חושב שכן הבעיה

קודם כל כי חז"ל אמרו.

ודבר שני מהיגיון בריא, אם לגבר נשוי יש ידידות, משמע אשתו לא האישה היחידה בראש שלו, וכנ"ל לבחורה, אם לבחורה יש ידידים חס ושלום, מה הייחוד של בעלה? שהיא בחרה להתחתן איתו? אוקיי ו? הרי ציינת כבר ש-"חוץ מזה שזה דרך חיים שאני לא ישנה" אז תתחתני בסוף, ועדיין תשמרי על קשר הדוק עם הידידים שלך שישתפו אותך בחיים שלהם ואת תשתפי בשלך, משמע את מחפשת משהו מהם(גם אם זה רק ברמת הדיבור) שבעלך לא מצליח לספק לך..כי אם תגידי שלא, אז מה הטעם בקשר איתם? לכיף? כי גם "לכיף" משמע שבעלך לא מצליח לספק לך סוג של " כיף" שהידידים שלך כן, וזה גבירתי, מתכון לאסון וחורבן הבית.

כנ"ל לגבי גבר, לא נראה לי שאף בחורה הייתה רוצה להיות נשואה לגבר שיכול לקבל הודעה מאיזו גברת נטולת חיים "איך עבר היום?" בשעה 19:00 בערב..תקנו אותי אם אני טועה.

ולגבי איפה הבעיה, אני לא מתיימר להיות איזה מבין גדול, אבל כבר אמרתי שאני מסכים עם @נוגע, לא נוגע , יש לך כרגע ידידים שמספקים לך אנרגיה גברית שאת מחפשת וצריכה(וזה מובן ולגיטימי, ככה השם ברא את העולם, גבר צריך אישה ואישה צריכה גבר), דמייני אם לא היו לך ידידים בכלל, מה היית עושה? היה תורם לרצון להתחתן? לא שאני אומר שצריך להתחתן כי מחפשים לדבר עם בני המין השני, אבל זה צורך שמלמד על רצון להתקדם לכיוון.

כי פשוט מאוד אני לא יודעת מי הוא. אני מאמינה שאני יבחר מישו שימלא אותי ואני לא ירגיש צורך להשלים אותו ממישו אחר.
וכן אני לא ישקר שיש משו במה שאתה אומר.

בעבר היו לי הרבה ידידים, כולל כשיצאתי לדייטים.

לאחרונה זה לא ככה. הגיע שלב שפשוט הרגשתי שזה לא מספק וממלא אותי. שאני צריכה מעבר. זה לא הגיע מדייטים אלא פשוט תחושת מיאוס כזו. של זה לא מה שאני רוצה. כיום יוצא לי להתכתב עם גברים, גם לפעמים על דברים אישיים יחסית, אבל זה לעתים רחוקות, ועם הקשר מסויים. זה לא שאנחנו ידידים אלא מתנהגים בצורה ידידותית אחד עם השניה. ואני לא חושבת שיש עם זה בעיה.

רוצה להישאר בקשר עם גברים? תהני. זה נטו שלך. ואני אישית לא חושבת שזה רע.

ואגב, לא כתבת בת כמה את. ותיזהרי אם את כותבת שאת בת 16 אבל בשלה😂🙈

אבל יש גילאים שזה יותר בסדר לדעתי ויעבור. 

אם את נפשית לא מסוגלת כי את מתמודדת בגבורה עם משהו אחר כרגע ואז הכנסת לעצמך מחשבה מגבילה של זה יותר מידי .. למרות שאת הכי צריכה את זה כרגע להיות ביחד.

או שזה מקרה אחר לחלוטין

אם את מרגישה שכרגע סתם מתוך נוחות של לימודים חברים עבודה ..כלומר הרצון של זוגיות עדיין לא נפתח לגמרי, וזה לא בסדר העדיפויות שלך כרגע (בשלב הזה בחיים) אז כן צריך לחכות שיפתח.

( ולא זה לא כולל לצאת סתם עם בחורים ולהעביר לך את הזמן )

בהצלחה בשני המקרים 

אבל הרגש והלב לא מוכנים.

ניתחת את זה?

זה לב העניין

מה שאת צריכה לעשות זה :

1. להתנתק מכל החברים, הידידים והסלטים.

2. לקנות שמלת כלה. לתלות על ארון הבגדים. תזכורת יומיומית מה הדבר שיעשה לך הכי טוב בחיים.

לא פשוט, אבל משתלם מאוד.

בהצלחה.

אני חיה איתם כל החיים. הם חברי ילדות.

לא יוצאים אם לא מכוונים לחתונה. 

חברות נפשית שלא למטרת חתונה הרסנית לדעתי לשני הצדדים.

אבל לגבייך -

האם את רוצה להיות מוכנה?

מה הדבר שיהפוך אותך מלא מוכנה לכן מוכנה?

האם זה משהו שייקח שבוע? חודש? שנה?

אני ממליצה לדבר עם מישהו\מישהי מהעולם האמיתי, שיש לו ניסיון חיים, שכבר נשוי לפחות מספר דו ספרתי של שנים, ולדבר איתו על המושג הזה של מוכנות.

בעיקרון לא כל כך יודעת. בגלל זה שאלתי לדעתכם.
אם היה אפשר אז להיות נשואה חופשיה, אבל מבינה שזה לא כל כך אפשרי

דוקא החיים הזוגיים והשותפות יכולים לפתוח הרבה דלתות. ואם יהיה לך נעים להיות איתו ותתחתנו תוכלי לעשות את כל ההרפתקאות הנ"ל איתו ביחד..

אבל הרצון לשותף ולחיבור זוגי זה משהו שאמור להגיע בטבעיות עם השנים. 

אלא אם את חושבת שכדאי לך לעורר את הצורך הזה, ואז את יכולה ללכת לייעוץ מקצועי.

היא שבשלב ראשוני יותר יצירת קשר גורל עם אדם אחר יוצרת שעבוד בנפש

כאשר מגיע השלב המתאים אז הנפש מרגישה חופשית גם במרחב הזוגי

לאן ליבך נוטה?

לדעתי:

אם את צעירה מ25 - אז חכי שתרצי.

אם את בין 25 ל30 - צריך לבחון אם כדאי לעבוד על זה או שאפשר לחכות לרצון.

אם את מעל 30 - כדאי לעבוד על הרצון.

" אני לא מוכנה לזוגיות, עדיין מחפשת את עצמי בעולם… עכשיו יכול להיות שאני יפתח תוך כדי אבל לא ממש נראלי“

זה ממש באסה כי  “הוא מאמי ומותק"

אבל זה עדיין לא אומר שאת מוכנה!

עצם זה שאת מודעת לזה זה מדהים וניכר שאת בתהליך גדילה וכמו כל תהליך גדילה זה כואב

עצם השאלה שאת מעלה ביחס לחופש ולזוגיות זה מדהים; כי זה פתח לבירור אישי איך את רואה את עצמך במערכת יחסים בפרט ובכלל בחיים

נשמע לי טבעי מאוד להקשיב לאינטואיציה ולהבין שלא מתאים עכשיו

וכן זה גובה מחיר אבל לטווח הארוך זה מן הסתם שווה את זה

לזוגיות. שניכם יכולים להפסיד מזה.

חכי קצת. 

את צודקת לדעתי... לפני שצריך לרצות אדם מסויים צריך לרצות את הנישואין עצמם.

וכאן עולה אלייך השאלה האם את רוצה להיות מוכנה?

בעיניי זה סימן לברר מה זה נישואין ואיפה את רוצה שזה יכנס בחיים שלך.

מציעה לא לחכות שדברים יקרו באופן טבעי אלא לכוון את החיים שלך בחכמה.

אבל גם מאוד מאוד מפחיד אותי לדאוג לעוד אדם ולהיות מחויבת אליו.

מצד שני את גם נעזרת.. אז זה מתקזז 😃

"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם.

כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ.

גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם."

קהלת ד

פחד ממחויבות- לכולם יש במידה מסוימת. אבל ברגע שתראי את הטוב במחוייבות הזאת הרצון שלך יגבר על הפחד.

לדוגמא שהמחוייבות הזאת היא יציבות, היא התמסרות יפיפיה וייחודית, היא נתינה ואהבה אמיתית.

את מוצאת עצמך (בדמיון) חיה בערכים האלה יום יום ומוצאת בהם ערך וסיפוק?

אם עדיין את מרגישה שלא בא לך, אולי את צריכה לבנות בעצמך עוד משהו. 

לכל אדם יש זוגיות לפני הזוגיות שלו עם אדם אחר- זו הזוגיות שלו עם עצמו. 

מי שאת תהיי זה מי שאת מביאה לזוגיות.

זה נחמד להתייעץ בפורום אבל האמת שאף אחד פה לא יכול לענות לך תשובות, להעמיק באישיות שלך במקומך ולפתור את הפחדים.

זו עבודה קדושה ויקרה שהיא שלך.

קחי את עצמך ברצינות, תבדקי האם את מכוונת ומה הצעדים המעשיים שאת צריכה לעשות.

נ.ב

אולי הפסקה הזאת לא תהיה רלוונטית לך ולא פירשתי אותך נכון אבל ברשותך כותבת בכל זאת

חזרתי להודעה הראשונה שלך, את אומרת שם שאת מחפשת את עצמך. האם את יודעת מה את רוצה למצוא? כי חיפוש עלול להתבלבל עם שוטטות, ושוטטות היא דבר גרוע (בתור מישהי שזה קרה לה).  אולי עד עכשיו אמרו לך שהכל בנחת ואין מה למהר, אבל האמת שזה לא נכון. לא משנה באיזה גיל, אנחנו צריכים להיות מכוונים. לדעת מה אנחנו רוצים ולא לשוטט.

ועוד משהו, המטרה היא לא אנחנו. אנחנו דור שלמד לטפח את עצמו, ושכל הבעיות זה כי לא מספיק הקשבנו לעצמנו או לא קיבלנו מה שצריך... ו.... זה אוי ואבוי. זה בור. אנחנו חייבים להבין שהחיים שאנחנו חיים הם לא סביב עצמנו. לא לנסות להבין את הרצונות *שלנו* כי אנחנו יכולים לרצות את הדבר הלא טוב בכלל. התכלית נמצאת מחוץ לעצמנו. ורק מבט שכלי אובייקטיבי יכול לעזור לנו להבין לאן לנווט את ספינת חיינו.

בהצלחה קפטן של"א🫡😉

לא מוכנה=ללא רוצה?

נאמר מכאלו שכבר התחתנו שהם לא הרגישו מוכנים

כנ"ל לגבי הורות וכשזה קרה זה פשוט זרם.

יש להרגיש לא מוכן אך הרצון שם ואם זה אפשר כנראה לעבוד

ויש לא מוכן ממקום שפשוט לא רוצה עדיין...

תשאלי את עצמך האם את רוצה או לא רוצה

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.