כעיקאון, אדם שיש לו חצר עם שני פתחים, צריך להדליק בשניהם מפני החשד (חומרת החובה "מפני החשד", מסובכת מעט. דומני שהתוס' דן בנושא. אבל ברור שזו הלכה שמופיעה בגמרא ויש לה ראיות מעבר להלכות חנוכה).
לפי זה, לכאורה כל אדם שיש לו שני בתים - חייב להדליק בשניהם, ואם כן, אסור גם לצאת מהבית לנופש אם אין מי שידליק כל ערב נרות חנוכה בבית. זה לכאורה היקש פשוט, אבל ההלכה מאטד קשה ליישום: איך יתנהג, אם כן, אדם שיש לו הרבה בתים בהרבה מקומות (בהנחה שהם לא מאויישים), וזה לא דבר נדיר (כבר בגמרא מסופר על רבי אליעזר בן חרסום ורבי טרפון שהיו להם נדלן רבים). לכאורה עליו להדליק נרות חנוכה במקומות רבים בעולם בכל ערב!
יתכן שבית שהוא חא גר בו באותו לילה, לא נחשב לבית שלו לעניין זה. אבל זה קצת מוזר נוכח הנימוק של "מפני החשד". והדבר גם תמוה, לאור הפסיקה שאכסנאי שיש לו כניסה נפרדת, מדליק בכניסה שלו ולא משתתף בפרוטה (כמו שהיה נוהג מעיקר הדין לו לא הייתה לו כניסה נפרדת).
הסתכלתי בקטנה בספר של הרב הררי, שהוא כתב שראוי וכדאי שימנה שליח שידליק שם נרות (אאל"ט מציין חוברת של הר"מ אליהו), אבל לא משתמע שזו חובה לעיקובא.
אשמח לשמוע על מקורות או את חוות הדעת של חכמי המקום.
