מדובר על גילאים 4 עד 8
מה הלוז ערב אצלכם? אשמח שתשתפומישי 22
מדובר על גילאים 4 עד 8
אצלנו בן רבע לששכבתחילה
18:00 ארוחת ערב + משחק עם אבא
18:30 מקלחת
18:45-19:00 הולך לישון
בסביבות שש ורבע ארוחת ערבואילו פינו
רבע לשבע מקלחות
שבע ורבע וחצי במיטות
הגדולה נשארת בסלון לקרוא ספר/לגמור שיעורי בית והיא נכנסת למיטה בשמונה ורבע בערך..
גילאי שנתיים וחצי, 5 ו7
גילאים קצת אחריםשמש בשמיים
בן ארבע וחצי ובן שנתיים. חוזרים מהגן בסביבות שלוש, הם תמיד חוזרים רעבים אפילו שאוכלים בצהרון, אז אוכלים משהו קל. אני מקלחת אותם בסביבות ארבע וחצי, מקלחת ארוכה ואז להלביש והכל, בערך בחמש ורבע הם לבושים, אח"כ הם משחקים ואני מכינה ארוחת ערב, אוכלים בין חמש וחצי לשש וחצי משתנה בין ימים, מורחת אותם עד רבע לשבע ואז בן ארבע וחצי נרדם תוך רגע, בן שנתיים נשאר ער, נכנס ויוצא, הולך לישון בשמונה.
אבל הבדל מהותי אצלינו- הם קמים לי ממש מוקדם בבוקר, ברבע לשש הגדול כבר עירני, הקטן בשש מצטרף אליו.
לקראת רבע לשש ארוחת ערבבוקר אור
ביו שש ורבע לשש וחצי כשמסיימים לאכול מקלחות
רבע לשבע התארגנות צחצוח שיניים התלבשות וכו'
שבע קוראים סיפור במיטה אם הם מוכנים
לפעמים אם דברים קצת מתעכבים אז קצת יותר מאוחר אבל עד שבע וחצי הם במיטות
אין לי טיפים טובים, אצלנו גם הולכים לישון מאוחרבארץ אהבתי
משתדלת להכניס למיטות ב8, לרוב זה נגרר לכיוון 8:30 ולפעמים גם אחרי. וכמעט אף פעם לא נרדמים לפני 9, לפעמים גם 9:30 ויותר.
(גילאי 9,7,3. הגדולה הולכת לישון לבד מאוחר יותר).
אבל אצלנו מתחילים לקום ב7. בית הספר במרחק 5 דקות הליכה מהבית אז זה מקל על הבקרים.
מתקלחים ישר כשחוזרים מהמסגרותואז את תראי
בשעה 17:30 בערך ארוחת ערב
קצת משחקים
שיעורי בית
עבודה בחוברות
18:30 אוכלים פרי או ירק מי שרוצה
18:45 מצחצחים שיניים
19:00 במיטה ולא תמיד נרדמים, אז אפשר לשמוע סיפור
הגדולה מסיימת שיעורי בית ומצטרפת באיזור 20:00
תנסי לשים אצבע איפה הקושישופטים
אני מאוד אוהבת שעון חורף בקטע הזה, בשמש ששוקעת מוקדם עושה להם מוזה לישון ואני לא צריכה לשכנע יותר מדי.
אני יודעת אצלנו למשל ארוחת ערב נמרחת כי כל רגע רוצים להוסיף עוד משהו, וכל אחד אוכל משהו אחר, אז משתדלת שיהיו אחרי מקלחת.
בכל אופן בעלי אחראי על ההרדמות שלהם אז תלוי מצי הוא חוזר, אבל סביב 18:00 ארוחת ערב, 19 כבא אחרי אוכל ואז בד"כ הוא מגיע ומדבר איתם קצת ומשכיב לישון באזור 19:30.
הגילאים הרלוונטיים בני 3.5-8.5, תכלס את בם 3.5 אפשר להשכיב גם לפני אבל היא מפחדת לפספס.
אצלנוoo
אין משהו קבוע
ארוחת ערב/ מקלחת/ שעת שינה לפי מה שזורם
לפעמים לפני 20:30 לפעמים אחרי
ככה גם הקימה
הילד קם ביקיצה טבעית
לפעמים לפני 6 לפעמים אחרי 7
לעיתים רחוקות לא קם עד 7 פלוס ואז מעירים אותו (קם בקלות)
מנסהטארקו
יש לי בן 7 וחצי שקם כמו קפיץ בדכ לפנינו
ובת כמעט שנתיים שלפעמים צריך להעיר אבל היא גם דיי מהר מתאפסת על עצמה.
בעיקרון צריכים לקום בערך בשבע-שבע ורבע.
סביב 18 ומקסימום 18:30 ארוחת ערב
כשהקטנה מסיימת היא מיד מתקלחת מקלחת מהירה ואחריה הגדול נכנס, בדכ לפני 19 הוא כבר במקלחת ואני כבר מתחילה להשכיב אותה-היא צריכה שישבו לידה.
משתדלים שהגדול יהיה במיטה עד 19:30 ואז הוא יכול לקרוא או לשמוע פודקאסט עד 20 או גג 20:15 ומיד אחכ הוא נרדם בדכ..
לפעמים מדלגים על מקלחות(מתקלחים יום כן יום לא אלא אם התלכלכו, בעיקר בחורף)
ואז הם יכולים להיות במיטות אפילו לפני או שיש זמן לסיפור או משו..
נראלי העניין העיקרי זה הסרט נע של האוכל-מקלחות, ולהתחיל מספיק מוקדם..
כן ברור לי שזה שהם רק שניים, ורק אחת שצריך ממש לקלח, ואנחנו בדכ שנינו בסביבה פה בערב, מקל עלינו מאוד..
ואגב מתי צריך לצאת אצלכם מהבית?טארקו
אולי הפתרון הוא לא בהכרח להעיר מוקדם
אלא להוריד דברים מהבוקר ואז לצמצם טווחים שם? יש סיכוי?
אצלנו אנחנו משתדלים שהילדים יהיו לבושים מהלילה, אוכל לגדול מוכן
ואז צריך רק נעליים, קוקיות לקטנה ולצאת..
זה עדיין לוקח זמן כי כל דבר לוקח זמן בבוקר
אבל הרבה יותר קל
תודה רבה לכולכן על התשובות!! אני קוראת בעיוןמישי 22
את הקטנים (עד גיל 6 כזה) אפשר לקלח לפני ארוחת ערבאמאשוני
ארוחה ב18:00-18:30 עד 19:00 גג.
הקטנים מצחצחים שיניים, קוראים ספר ודי מעסיקים את עצמם.
הגדולים יותר מסיימים התארגנות ערב
20:00 כולם במיטות. תמיד יש ילד שזקוק לקצת יותר ליווי בערב אבל זה הזמנים פחות או יותר.
תנסי להבין מה הצוואר בקבוק.
יש לך ילדים שצריכים עזרה בשיעורי בית?
האם ארוחת ערב מוכנה בשעה מוקדמת? אולי תכיני אפילו ערב קודם? (כלומר אחרי שנרדמים לבשל אוכל למחרת)
אצלינושיפור
ארוחת ערב בסביבות 18:00
נכנסים להתקלח לקראת 19:00
בסביבות 19:30 לרוב כולם עם פיג'מה במיטות, קריאת שמע, אני לומדת איתם ומספרת להם סיפורים עד 20:00 (הייתי יכולה בקלות לקצר את זה, אני לא רוצה שיישנו מוקדם מדי כי אז קמים לפני 6)
מדליקה להם פודקסט של מבוגרים- שמרדים את הקטנים, והגדול קורא לנו לכבות כשהאחים ישנים ונמאס לו לשמוע- לקראת 20:30.
כולם מתעוררים בעצמם בין 6:15 ל6:45.
גילאי 2-6
אצלי קטנים יותרהשקט הזהאחרונה
אבל מראש מקציבה לכל דבר יותר זמן ממה ש"אמור" לקחת, כדי שיוכלו להמרח.
ואם משהו בכל זאת נמרח יותר, אז מקצרת זמנים מהדבר הבא..
17:30-18:00 ארוחת ערב
18:00-18:30 מקלחות (ואז למשל אם ארוחת הערב נמרחה, אז מתקתקת יותר את המקלחות)
18:30-19:00 התארגנות, סיפור, ולישון.
משתדלת ממש שעד 19:00 יהיו במיטה גם אפ לוקח להם זמן להרדם (נניח לקטנה שבשנה האחרונה של המעון עכשיו) כדי שהגוף כבר יהיה במנוחה גם אם עוד לא נרדמים
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
נכון, כתבתי כתגובההבוקר יעלה
למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.
לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין
פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד.
מרגישה כבדהאפרסקה
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
תודה
ניקזמני
לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
👍סטודנטית אלופהאחרונה
יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
נשמע קשוחכולנה
אוינעמי28אחרונה
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
התקנת התקןניקזמני
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת
ממתקית
חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר
של העובר אפשר לזהות את המין...
