שולחת לו אחרי יום אם יש תשובה לגבי העניין, לא עונה.
אחרי שבוע שולחת שוב, קורא ולא עונה..
שיקרא ויגיד שהוא לא הצליח במשימה/ שהוא עוד לא מגיע לזה.
בינתיים העובדה שאין לי תשובה ממנו משבשת לי מלא דברים.
ומצד שלו זה חוצפה שאני מטרידה אותו על זה?
תחתכי, תקבלי החלטה. אם את יכולה להסתדר בלי זה - אוקיי. אם זה חשוב, תעשי מה שצריך
הייתי מתנצלת קלות בהתחלה רק כדי לרכך את זה ואז אומרת מה שאני צריכה ממנו. אם זה חשוב לך, זה בכלל לא משנה שזה טרדה בעיניו. שיבין שיש דברים שחשובים גם לאחרים חח
תקשיבי ככה מהחלטה לביצוע מצדיעה לךך
איך הלך?
אבל הוא גם התנצל ואמר שלא הספיק לעשות את זה
מקוה שקיבלת ממנו תשובה כנה ושהוא הבין שזה חשוב לך
לא. זו חוצפה שהוא לא עונה....
יחד עם זאת, אולי הוא חולה? אולי הוא בדיכאון חורף? אולי קראו לו למילואים?
כתוב ש"בצדק תשפוט עמיתך"....אז אין ברירה, חייבים ללמד זכות. מאוד
ייתכן שאחרי שהוא יסביר, תראי את השתיקה שלו באור אחר.
יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם.
כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.
כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.
אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו?
לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח
אז כן
בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי
זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא.
רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.
רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי
מפרגנת להם
עבודה קשה
אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל
כשזה מתאים
למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים
מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר
כדי לפרנס מקומיים
מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)
לא כי אני מרגיש אחריות כלכלית עליהם, אלא כי זו עבודה שוחקת, עם בוס מעצבן והרבה לחץ מסביב, וזה שלב בחיים בדר"כ, וזה משמח אותם מאוד, ולא דורש ממני הרבה.
אני גם לא יוצא למסעדות אז זה בעיקר בחתונות.
בחתונות אם דאגו לי במיוחד.
לשליחים לא
בעלי השמחה נותנים בדרך כלל
במסעדות כן (מקומות עם הגשה לשולחן)
אישית חשוב לי שלא יצא סטיגמה על דוסים (או יותר נכון דוסיות) שהם קמצנים.
פיצריות ציפס וכו אז לא.
שליחים לא יצא לי.
למלצרים במסעדה
שליחים- לא יצא לי אף פעם להזמין...
אני עושה את זה כי ככה מקובל
אולי זה יותר מתאים ל"נבל ברשות התורה", עוד לא החלטתי...
פתית שלגמחפשת אנשים שגדלו עם הורים עם פוסט טראומה/ פוסט טראומה מורכבת.
אם יש כאן בפורום, יעזור לי מאוד מענה לכמה שאלות.
תודה!
לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש! עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י
טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.
אפילו תוך גדי
הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!
לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה
זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא
כאן, ליד הכיור, השיש....
השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני
אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך, לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות
עם דעת וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי, Young man.......
א
אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים
במסגרת תורנית איזושהי, אז בלי לשמוע משהו תורני, אני
מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ.
הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי
ודומיו - יותר. הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!
ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים
ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....
אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים
לציבור של בעלי תשובה, או אנשים
שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,
מלאי מחשבה, משהו!!
א גיט ווך!
לילמנוחה!
הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום...
אין לי את האפשרות. אבל נהנתי מאד
שלא אכשיל מישהו חס ושלום
בהחלט היתה משכיחה לי את האבל.
אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?
זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....
הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.
שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:
אנחנו לא שופטים אף אחד.
מדהים. תודה!
תודה!!!
אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא
מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש
ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!
לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.
את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)
באמת קומה שניה, כי השיעורים
הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)
פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת
מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה
מופלא, כמה עמוק.....
מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.
אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים
המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)
להשפיע יותר.
עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא
פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו
מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם
שמרו מצוות).
ואולי אני טועה.
זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...
מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו.
הרב אורי שרקי
הרב מיכאל אברהם
הרב אליהו זיני
הרב שמואל אליהו
הרב גיא אלאלוף
יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.
הרב יגאל לוינשטיין
הרב שניאור אשכנזי
הרב צבי בן פורת
הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)
כשיהיה זמן סוף סוף....
שיעורים על מצבי נפש - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"
הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה
וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.
ממליץ עליהם חח
כדאי לשמוע
