החתולים לא חושבים כך.....

גם כלבים לא אוהבים  אותם...

זה נכון.

ואני אפילו לא בטוח איפה שמעתי אותן, שיש להם להקות מצליחות.. או סגנון פופ כלשהו..

זה מה שאני יודע על קוריאנים..

אם הכוונה היא למנהיג קוריאה הצפונית.....דובי?!  רצית לאמר אולי ..חזיר. או...עכברוש. הוא בפירוש   מ  ג   ע   י   ל!

תרבות הגויים

אבל באמת ניסיתי להבין את זה

הם לא מתקרבים לקרסוליים של יהודים בשום בחינה

אבל בהשוואה לאמריקאים... אני מעדיפה אותם אולי?

תרבות המזרח

הרבה פחות מפונקים ומרוכזים בעצמם

תרבות כזו של שכליות (עד מכאניות)

גינוני כבוד

ועוד כמה דברים

הכל נחמד אבל טו מאץ' כמובן... אבל עדיין זה מעניין

בטיקטוק ושות', ובסרטים (לא ראיתי כבר כמה שנים בערך אבל פעם אהבתי סדרות קוריאניות)

אין לי טיקטוק אבל אני כן מכירה דברים😶

שנמכרות *לך* כצורכת תרבות זרה *בקפידה*.

למה הם נואשים להשקיע הון במשפיעני רשת שיציירו אוטופיה קוריאנית?

השאלה היא חצי מהתשובה.

את רוצה פייק? הגדרת "תרבות" יפה.

את רוצה מציאות? תתחילי לחשוב בביקורתיות ולצרוך את הידע שלך ממקורות שונים.

אולי תישארי בחלומות על סיאטל עיר האורות הנקייה עם האנשים החרוצים,

ואולי, תגלי דברים שיפתיעו אותך לגמרי.

מסכימה איתך אבל אני לא בחלומות (התכוונת לסיאול?) אני לגמרי רואה שם גם דברים מזעזעים ומודעת לצד האפל. עדיין, כל דבר חדש שאני רואה מביא אותי למחשבות ויש מה ללמוד מכל דבר.

כמו שתראה כפר שאנשים שם כאילו תקועים בזמן... זה מעניין, זה מגניב איך שהם חיים אבל לא היית מתחלף איתם.

סיאול כן. לחשוב זה טוב, ללמוד זה טוב, מה שמעורר אותך למחשבה מבורך, לא קראתי את כל השירשור,

הנקודה היא לא להסתנוור, מצד אחד לשמור על ספק בריא מצד שני לא להתחרפן שהכל שקר. לחקור בביקורת.

את עושה את זה את יודעת שאת בדרך הנכונה, ולא כי אני אמרתי. לא צריך אותי בשביל זה.

עניין אנתרופולוגי בתרבות והיסטוריה זה מסקרן וגם מלהיב. ומעשיר מאוד ברמה האישית וגם הכללית. התכוונתי לענד שגם שם אפשר להימשך אחר חלומות. הם לא בהכרח פנטזיות, (שהיית "מתחלפת" איתם,) אלא הזהירות להימנע מכל מעורבות רגשית (גם "בחיים לא הייתי מתחלפת") שעלולה להטות אותך מאובייקטיביות.

זה הגיוני?

פתחת נקודה למחשבה

מקדים ואומר - לא מכוון אליך אישית חלילה.

צריך להזהר מהדימיונות האלו. בצד הגברי ידועה המלכודת של "בלונדינית עם עינים כחולות כמו בסרטים". הרבה פעמים זה מקבע את הטעם שלנו בתת מודע לדברים לא ריאליים וגם לא באמת טובים לנו.

ואם אחרי כל זה עדיין למישהי נשאר הרצון הזה -בדוק יש גר צדק שמחכה לה איפהשהו ;)

לקחתם את זה רחוק, אני לא עפה עליהם עד כדי כך....

אבל זה שיש פה דמיונות כנראה נכון ממש

אסור , אי אפשר לדמיין קצת? רק להיות עם שתי רגליים וראש יציב על הכתפיים, כל הזמן?

גם אני הייתי רוצה להיות על טהרת הקודש, אבל מה לעשות, זה לא הולך כל כך, למרות המאמצים (שגרמו

לי להיות נוקשה וביקורתית וחונקת....

היום, חשבתי על כך שהקב"ה אולי חפץ בסוג כזה של עבודה, אחרת למה זה לא הולך?

למשל, מוסיקה ספרדית שאני שומעת לאחרונה. המילים - טוב, אנו יודעים על מה הלטינואמריקאים

שרים כל הזמן - אהבה, אהבה, אהבה..  (וזה עוד עדין), ואני גם קצת מבינה את המילים (לא צריך

להתעמק הרבה, הם צועקים את זה לאורך כל ה cancion, אבל המנגינה כל כך יפה והזמר -

משהו......)

בטח שזה לא מתאים ליהודים - מדי רגשי, מדי לוהט, מדי הלב  שעוסקים בו כל הזמן corazon

אז אם אכפה על עצמי לא לשמוע, בשום אופן ודי!  לא חושבת שזה ייטיב אתי. איזו מרירות

עלולה לזחול אל תוך הcorazon שלי.....

יש לי קצת רגשי אשמה. לא אומר שלא. אפשר לבקש מהקב"ה שיסיר ממנו את המשיכה

הזו לשיר.....אבל בשלב כזה, זה לא יהיה אמיתי והרי חותמו של השם - אמת!

מתארת לעצמי, שאחרי זמן מה, זה ידעך, המוקסמות מהשיר (או שלא).

ובעצם, כבר השם עזר לי טיפה בנהייה הזו; למרבה האכזבה, מתברר שכל

הלהקה, כלי הנגינה וכו', זה    AI. נורא מאכזב.

ובכל זאת, חושבת שהשירים והזמר הם אותנטיים. יש גבול כמה לאפשר לגולם

לקום על יוצריו!

חושבת שכל אחד עם העבודה שלו. לעולם לא אוכל להיות כמו מישהי ממאה שערים

או מכל שכונה חרדית. תמיד תהיה לי הגרסא דינקותא הנושפת בעורפי....

והיום, כפי שאמרתי קודם, הרהרתי בכך, שככה השם רוצה אותי. את צורת

ודרך העבודה שלי. יש לו כבר צדיקים וצדיקות כנראה מספיק. ואפילו אם

לא, לא נראה לי שממני תבוא הישועה...

אני מאוד מקווה שאיני מקלקלת כאן את אף אחד עם המוסיקה הספרדית

שלי , באמת. אם כן, נא ליידע אותי.

סינגור קטן - אני כבר סבתא אז אין צורך להתרגש ממני, וגם לא להסיק

מכך שלנצח ועד 120 נישאר תקועים עם הגרסה דינקותא הלא למהדרין

שלנו (אם יש מישהו כזה בפורום הצדיקי הזה, באמת). כל אחד, כפי שאמרתי,

והדרך שלו. לא בכוונה, אבל ככה זה. הגיע הזמן אולי להשלים עם זה.

אחרי 120כבר אראה מה השם חשב על הcorazon למיניהם 

אולי יש גם שם מחלקה כזו לאוהבי שירים לטינים וכאלה...

אולי המשפט האחרון הוא ליצנות.  סליחה השם.

לשמוע רק שירים קדושים זו מעלה עצומה אבל זה לא עובד בכפיה 

זה עובד רק דרך התחזקות אמיתית

רק אל תגררי את הקב"ה לשם. חולשות זה דבר אחד, להפוך אותן לאידיאל זה כבר משהו אחר לגמרי.

זה בסדר גמור לחשוב ולהרגיש מה שאת מרגישה. אני למשל מוצאת את היפנים  יפים, וחברה שלי מזדעזעת מכך.

כל מלוכסני העיניים מעניינים אותי, כי לא רגילים לעיניים האלה. אז פשוט מעניין להתבונן בהם ולמצוא את ההבדל

ביניהם למרות העיניים הדומות; בכלל, כל דבר שונה, מסקרן. לפחות אותי. זה בסדר גמור. אף אחד לא חשד בך

בהעדפת הקוריאנים על עם ישראל. גם השיער שלהם יפה, נכון? חלק כזה ושחור - רוב המזרח הרחוק יש להם

שיער שחור כחול כזה.

מה לעשות, לא נולדנו וגדלנו במאה שערים , וזהו. איך אומר רבי נחמן:

כל העולם כולו הוא גשר צר והעיקר, לא לפחד כלל.

זה כמו ללכת על קורה באולם ספורט - בשיווי משקל. לא ליפול לא לצד הזה ולא לצד האחר.  לא קל ולא פשוט.

במיוחד (לדעתי), לאלה שהגיעו מהעולם החילוני, או קשורים עדיין לעולם החילוני איכשהו (מוסיקה, ספרים

שהם טובים אבל לא ספרי קודש ולא ספרים יהודים וכו'). גרסא דינקותא....יש אנשים כאלה. היו מעדיפים

להיות מאה אחוז על טהרת הקודש, אבל, מה לעשות, זה לא כל כך הולך....

ואולי הקב"ה אוהב גם את דרך העבודה הזו; על ההתלבטויות המלוות אותה, החרטות, הקימה,

ואולי גם הכישרון לשלב בין השניים, אולי יש בזה איזה עושר...

אגב, אם היינו אוכלים חתולים וכלבים, גם לנו היו עיניים מלוכסנות......?

חחח מטורף שכולם עם העיניים והשיער😄

זה מסקרן, כן.

אגב, הטיפוח הקוריאני ברמה גבוהה... הBB קרם המפורסם ביותר הוא קוריאני (של "מישה" מכירה? או שהשטויות האלה רק בראש שלי😅) וגם קרם הגנה (ביוטי אוף ג'וסון)

גם כל שיטת האיפור מיוחדת כי הם מגדירים יופי בצורה שונה... אידיאל היופי שם הוא מראה בובתי. זה מוגזם, אבל יש משהו יפה במראה הרך.

שוב, הם מוגזמים בהכל, אבל מביאים משהו מרענן. עוד דוגמא זה הריקודים (של להקות הבנות... לא הבנים). ההיפ הופ שם פחות טום בוי ופחות גנגסטרי, יותר אלגנטי ונשי. 

שוב מסייגת- זה בסוף אותו ג'יפה, זה לא שהם טהורים.

האמת שלגבי הפסקה השניה... לא, אני לא אשלה את עצמי שאני בסדר בזה שאני בין העולמות, אני נחשפת מדי.

החלום שלי, זה להיות חכמה ובקיאה בחוכמות כאלו של מדע, טבע, שפות, ידע עולם, אבל מהמקום הנכון. לא כמו עכשיו... מודה. 

ראינו פעם סרטון קוריאני שמישהו העלה וצילם את עצמו עם.....קיפודו.

כן כן. הוא הכניס אותו לכיור האמבטיה , שפשף וקרצף אותו קרצף היטב

(גם הקוצים, אבל במיוחד את הבטן העירומה והוורודה), ואחר כך ייבש

אותו עם פאן (אולי רצה אוכל נקי.....לא לא , זה בצחוק).

הוא היה כל כך יסודי ונחוש והקיפודון נראה כל כך....אומלל....

רצינו להרוג אותו!

(לא את הקיפוד)

הם נהיו פופולריים בתרבות העולמית ⬅️ הם נראים חמודים ⬅️ אפילו למי שאין קשר אליהם חושב שיש בהם "קסם"
החוליה החסרה היא זאת הראשונה, השיווקית, אבל כנראה יש לה כמה וכמה תשובות. העניין הוא, שזה לא התחיל בחמידות ובקסם שלהם. לענ"ד.
והיותר חשוב, היא האבחנה שהקסם שלהם נראה למי שנמצא בתוך ה"תרבות העולמית". זר, פחות יבין את זאת...
וד"ל 

רק אותי זה מתסכל, ואין לי כבר כוחות

(לא כדאי להגיב נראה לי)

עמי אירופה.

אבל הדרומיים כמו התאילנדים ההודים הפיליפינים לא אכזרים.

אבל עם שנוטה לאכזריות גם יהיה נוטה לאיפוק ונימוס עם הוא מתורבת

אבל כל העניין עם הכתות שלהם שם בהודו (קסטות?) - נורא. הכת הנמוכה ביותר - איזה בוז, איזו התעללות,

קראתי שפעם, אם צל של מישהו מהכת הירודה (בעיניהם), נפל על מישהו מאחת הכתות הגבוהות, זה נחשב

שטימא אותו....ומכים אותם, ונותנים להם את העבודות הכי בזויות ומגואלות ושופכים על פניהם חומצה (לא כולם עושים את זה כמובן),

ורוצחים אותם, ואין איש פוצה פה ומצפצף.....באחת מחוברות נשיונל גיאוגרפיק, היתה עליהם

כתבה. מזעזע.

(חשבתי לעצמי כשקראתי: אם הייתי בהודו, ושייכת (כולי תקווה....) לאחת הכתות הגבוהות יותר,

האם הייתי שונה? האם היחס שלי אליהם היה אחר? מן הסתם - לא.

האם, כגויה, בתקופת השואה, הייתי מחביאה יהודים במסירות נפש, למרות הסיכון שלי, של משפחתי,

הייתי עושה זאת?  אני אוהבת לחשוב שאולי כן, אבל מן הסתם - לא.

ועכשיו, כאן, כיהודיה, יכול להיות שיש בי משהו מההתנשאות המכוערת הזו, מהבוז? מן הסתם.....כן.

כולי הערצה והתפעמות מהאנשים האלה, שמצליחים להתעלות מעל תכונות אנושיות מכוערות כאלה..

אשריהם! 

שבעניין אכזריות ואהבת מלחמה, העמים הצפוניים ניכרים בזה.

וכן באיפוק ונימוס.

הדרומיים יותר חברהמנים וגומלי חסדים אבל יותר פראיים.

אגב מתי יהודים עשו לגויים מה שעושים לקאסטות הנמוכות בהודו או מה שהאירופאים עשו ליהודים?

(אגב בלי קשר, ניסיון ההצדקה המוסרית של ההודים זה שמי שהתגלגל בקאסטה נמוכה זה בגלל שבגלגול הקודם הוא היה רשע. לכן הם אומרים שמוצדק להעניש אותו)

קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.

לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.

וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.

תענוג. 

וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;

 כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!

חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!

(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)

לאחשוורוש קראו חשיירשא בפרסית.

לכורש,  כורוש במלרע בפרסית kurush.

לדרייווש, לזכרוני דריוש במלרע daryush.

ואגב מרדכי זה שם שמגיע מאכדית לא מפרסית.

פורים שמח אוהב אותך נקדימון❤️!

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.

אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.

(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה

ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.

ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.

אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

ולא בשנת 5786+166?

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.

אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

פורים שמח

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

ראוי לציין שהרמ"א כתב את הספר כי הוא לא יכל לקיים באותה שנה לחגוג פורים כראוי אז הוא עסק במגילה ובדרשות בנושא במקום.

כך הוא כותב בהקדמתו שם (אות ו)

מחיר יין, הקדמה ה' | Sefaria Library

עם השם הזה. יש סיכוי שאני אהיה יעד לחיסול 🤯

אבל אם צריך לחפש חשדות:

1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.

מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅

אלמנטרי, ווטסון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב