החתולים לא חושבים כך.....

גם כלבים לא אוהבים  אותם...

זה נכון.

ואני אפילו לא בטוח איפה שמעתי אותן, שיש להם להקות מצליחות.. או סגנון פופ כלשהו..

זה מה שאני יודע על קוריאנים..

אם הכוונה היא למנהיג קוריאה הצפונית.....דובי?!  רצית לאמר אולי ..חזיר. או...עכברוש. הוא בפירוש   מ  ג   ע   י   ל!

תרבות הגויים

אבל באמת ניסיתי להבין את זה

הם לא מתקרבים לקרסוליים של יהודים בשום בחינה

אבל בהשוואה לאמריקאים... אני מעדיפה אותם אולי?

תרבות המזרח

הרבה פחות מפונקים ומרוכזים בעצמם

תרבות כזו של שכליות (עד מכאניות)

גינוני כבוד

ועוד כמה דברים

הכל נחמד אבל טו מאץ' כמובן... אבל עדיין זה מעניין

בטיקטוק ושות', ובסרטים (לא ראיתי כבר כמה שנים בערך אבל פעם אהבתי סדרות קוריאניות)

אין לי טיקטוק אבל אני כן מכירה דברים😶

שנמכרות *לך* כצורכת תרבות זרה *בקפידה*.

למה הם נואשים להשקיע הון במשפיעני רשת שיציירו אוטופיה קוריאנית?

השאלה היא חצי מהתשובה.

את רוצה פייק? הגדרת "תרבות" יפה.

את רוצה מציאות? תתחילי לחשוב בביקורתיות ולצרוך את הידע שלך ממקורות שונים.

אולי תישארי בחלומות על סיאטל עיר האורות הנקייה עם האנשים החרוצים,

ואולי, תגלי דברים שיפתיעו אותך לגמרי.

מסכימה איתך אבל אני לא בחלומות (התכוונת לסיאול?) אני לגמרי רואה שם גם דברים מזעזעים ומודעת לצד האפל. עדיין, כל דבר חדש שאני רואה מביא אותי למחשבות ויש מה ללמוד מכל דבר.

כמו שתראה כפר שאנשים שם כאילו תקועים בזמן... זה מעניין, זה מגניב איך שהם חיים אבל לא היית מתחלף איתם.

סיאול כן. לחשוב זה טוב, ללמוד זה טוב, מה שמעורר אותך למחשבה מבורך, לא קראתי את כל השירשור,

הנקודה היא לא להסתנוור, מצד אחד לשמור על ספק בריא מצד שני לא להתחרפן שהכל שקר. לחקור בביקורת.

את עושה את זה את יודעת שאת בדרך הנכונה, ולא כי אני אמרתי. לא צריך אותי בשביל זה.

עניין אנתרופולוגי בתרבות והיסטוריה זה מסקרן וגם מלהיב. ומעשיר מאוד ברמה האישית וגם הכללית. התכוונתי לענד שגם שם אפשר להימשך אחר חלומות. הם לא בהכרח פנטזיות, (שהיית "מתחלפת" איתם,) אלא הזהירות להימנע מכל מעורבות רגשית (גם "בחיים לא הייתי מתחלפת") שעלולה להטות אותך מאובייקטיביות.

זה הגיוני?

פתחת נקודה למחשבה

מקדים ואומר - לא מכוון אליך אישית חלילה.

צריך להזהר מהדימיונות האלו. בצד הגברי ידועה המלכודת של "בלונדינית עם עינים כחולות כמו בסרטים". הרבה פעמים זה מקבע את הטעם שלנו בתת מודע לדברים לא ריאליים וגם לא באמת טובים לנו.

ואם אחרי כל זה עדיין למישהי נשאר הרצון הזה -בדוק יש גר צדק שמחכה לה איפהשהו ;)

לקחתם את זה רחוק, אני לא עפה עליהם עד כדי כך....

אבל זה שיש פה דמיונות כנראה נכון ממש

אסור , אי אפשר לדמיין קצת? רק להיות עם שתי רגליים וראש יציב על הכתפיים, כל הזמן?

גם אני הייתי רוצה להיות על טהרת הקודש, אבל מה לעשות, זה לא הולך כל כך, למרות המאמצים (שגרמו

לי להיות נוקשה וביקורתית וחונקת....

היום, חשבתי על כך שהקב"ה אולי חפץ בסוג כזה של עבודה, אחרת למה זה לא הולך?

למשל, מוסיקה ספרדית שאני שומעת לאחרונה. המילים - טוב, אנו יודעים על מה הלטינואמריקאים

שרים כל הזמן - אהבה, אהבה, אהבה..  (וזה עוד עדין), ואני גם קצת מבינה את המילים (לא צריך

להתעמק הרבה, הם צועקים את זה לאורך כל ה cancion, אבל המנגינה כל כך יפה והזמר -

משהו......)

בטח שזה לא מתאים ליהודים - מדי רגשי, מדי לוהט, מדי הלב  שעוסקים בו כל הזמן corazon

אז אם אכפה על עצמי לא לשמוע, בשום אופן ודי!  לא חושבת שזה ייטיב אתי. איזו מרירות

עלולה לזחול אל תוך הcorazon שלי.....

יש לי קצת רגשי אשמה. לא אומר שלא. אפשר לבקש מהקב"ה שיסיר ממנו את המשיכה

הזו לשיר.....אבל בשלב כזה, זה לא יהיה אמיתי והרי חותמו של השם - אמת!

מתארת לעצמי, שאחרי זמן מה, זה ידעך, המוקסמות מהשיר (או שלא).

ובעצם, כבר השם עזר לי טיפה בנהייה הזו; למרבה האכזבה, מתברר שכל

הלהקה, כלי הנגינה וכו', זה    AI. נורא מאכזב.

ובכל זאת, חושבת שהשירים והזמר הם אותנטיים. יש גבול כמה לאפשר לגולם

לקום על יוצריו!

חושבת שכל אחד עם העבודה שלו. לעולם לא אוכל להיות כמו מישהי ממאה שערים

או מכל שכונה חרדית. תמיד תהיה לי הגרסא דינקותא הנושפת בעורפי....

והיום, כפי שאמרתי קודם, הרהרתי בכך, שככה השם רוצה אותי. את צורת

ודרך העבודה שלי. יש לו כבר צדיקים וצדיקות כנראה מספיק. ואפילו אם

לא, לא נראה לי שממני תבוא הישועה...

אני מאוד מקווה שאיני מקלקלת כאן את אף אחד עם המוסיקה הספרדית

שלי , באמת. אם כן, נא ליידע אותי.

סינגור קטן - אני כבר סבתא אז אין צורך להתרגש ממני, וגם לא להסיק

מכך שלנצח ועד 120 נישאר תקועים עם הגרסה דינקותא הלא למהדרין

שלנו (אם יש מישהו כזה בפורום הצדיקי הזה, באמת). כל אחד, כפי שאמרתי,

והדרך שלו. לא בכוונה, אבל ככה זה. הגיע הזמן אולי להשלים עם זה.

אחרי 120כבר אראה מה השם חשב על הcorazon למיניהם 

אולי יש גם שם מחלקה כזו לאוהבי שירים לטינים וכאלה...

אולי המשפט האחרון הוא ליצנות.  סליחה השם.

לשמוע רק שירים קדושים זו מעלה עצומה אבל זה לא עובד בכפיה 

זה עובד רק דרך התחזקות אמיתית

רק אל תגררי את הקב"ה לשם. חולשות זה דבר אחד, להפוך אותן לאידיאל זה כבר משהו אחר לגמרי.

זה בסדר גמור לחשוב ולהרגיש מה שאת מרגישה. אני למשל מוצאת את היפנים  יפים, וחברה שלי מזדעזעת מכך.

כל מלוכסני העיניים מעניינים אותי, כי לא רגילים לעיניים האלה. אז פשוט מעניין להתבונן בהם ולמצוא את ההבדל

ביניהם למרות העיניים הדומות; בכלל, כל דבר שונה, מסקרן. לפחות אותי. זה בסדר גמור. אף אחד לא חשד בך

בהעדפת הקוריאנים על עם ישראל. גם השיער שלהם יפה, נכון? חלק כזה ושחור - רוב המזרח הרחוק יש להם

שיער שחור כחול כזה.

מה לעשות, לא נולדנו וגדלנו במאה שערים , וזהו. איך אומר רבי נחמן:

כל העולם כולו הוא גשר צר והעיקר, לא לפחד כלל.

זה כמו ללכת על קורה באולם ספורט - בשיווי משקל. לא ליפול לא לצד הזה ולא לצד האחר.  לא קל ולא פשוט.

במיוחד (לדעתי), לאלה שהגיעו מהעולם החילוני, או קשורים עדיין לעולם החילוני איכשהו (מוסיקה, ספרים

שהם טובים אבל לא ספרי קודש ולא ספרים יהודים וכו'). גרסא דינקותא....יש אנשים כאלה. היו מעדיפים

להיות מאה אחוז על טהרת הקודש, אבל, מה לעשות, זה לא כל כך הולך....

ואולי הקב"ה אוהב גם את דרך העבודה הזו; על ההתלבטויות המלוות אותה, החרטות, הקימה,

ואולי גם הכישרון לשלב בין השניים, אולי יש בזה איזה עושר...

אגב, אם היינו אוכלים חתולים וכלבים, גם לנו היו עיניים מלוכסנות......?

חחח מטורף שכולם עם העיניים והשיער😄

זה מסקרן, כן.

אגב, הטיפוח הקוריאני ברמה גבוהה... הBB קרם המפורסם ביותר הוא קוריאני (של "מישה" מכירה? או שהשטויות האלה רק בראש שלי😅) וגם קרם הגנה (ביוטי אוף ג'וסון)

גם כל שיטת האיפור מיוחדת כי הם מגדירים יופי בצורה שונה... אידיאל היופי שם הוא מראה בובתי. זה מוגזם, אבל יש משהו יפה במראה הרך.

שוב, הם מוגזמים בהכל, אבל מביאים משהו מרענן. עוד דוגמא זה הריקודים (של להקות הבנות... לא הבנים). ההיפ הופ שם פחות טום בוי ופחות גנגסטרי, יותר אלגנטי ונשי. 

שוב מסייגת- זה בסוף אותו ג'יפה, זה לא שהם טהורים.

האמת שלגבי הפסקה השניה... לא, אני לא אשלה את עצמי שאני בסדר בזה שאני בין העולמות, אני נחשפת מדי.

החלום שלי, זה להיות חכמה ובקיאה בחוכמות כאלו של מדע, טבע, שפות, ידע עולם, אבל מהמקום הנכון. לא כמו עכשיו... מודה. 

ראינו פעם סרטון קוריאני שמישהו העלה וצילם את עצמו עם.....קיפודו.

כן כן. הוא הכניס אותו לכיור האמבטיה , שפשף וקרצף אותו קרצף היטב

(גם הקוצים, אבל במיוחד את הבטן העירומה והוורודה), ואחר כך ייבש

אותו עם פאן (אולי רצה אוכל נקי.....לא לא , זה בצחוק).

הוא היה כל כך יסודי ונחוש והקיפודון נראה כל כך....אומלל....

רצינו להרוג אותו!

(לא את הקיפוד)

הם נהיו פופולריים בתרבות העולמית ⬅️ הם נראים חמודים ⬅️ אפילו למי שאין קשר אליהם חושב שיש בהם "קסם"
החוליה החסרה היא זאת הראשונה, השיווקית, אבל כנראה יש לה כמה וכמה תשובות. העניין הוא, שזה לא התחיל בחמידות ובקסם שלהם. לענ"ד.
והיותר חשוב, היא האבחנה שהקסם שלהם נראה למי שנמצא בתוך ה"תרבות העולמית". זר, פחות יבין את זאת...
וד"ל 

רק אותי זה מתסכל, ואין לי כבר כוחות

(לא כדאי להגיב נראה לי)

עמי אירופה.

אבל הדרומיים כמו התאילנדים ההודים הפיליפינים לא אכזרים.

אבל עם שנוטה לאכזריות גם יהיה נוטה לאיפוק ונימוס עם הוא מתורבת

אבל כל העניין עם הכתות שלהם שם בהודו (קסטות?) - נורא. הכת הנמוכה ביותר - איזה בוז, איזו התעללות,

קראתי שפעם, אם צל של מישהו מהכת הירודה (בעיניהם), נפל על מישהו מאחת הכתות הגבוהות, זה נחשב

שטימא אותו....ומכים אותם, ונותנים להם את העבודות הכי בזויות ומגואלות ושופכים על פניהם חומצה (לא כולם עושים את זה כמובן),

ורוצחים אותם, ואין איש פוצה פה ומצפצף.....באחת מחוברות נשיונל גיאוגרפיק, היתה עליהם

כתבה. מזעזע.

(חשבתי לעצמי כשקראתי: אם הייתי בהודו, ושייכת (כולי תקווה....) לאחת הכתות הגבוהות יותר,

האם הייתי שונה? האם היחס שלי אליהם היה אחר? מן הסתם - לא.

האם, כגויה, בתקופת השואה, הייתי מחביאה יהודים במסירות נפש, למרות הסיכון שלי, של משפחתי,

הייתי עושה זאת?  אני אוהבת לחשוב שאולי כן, אבל מן הסתם - לא.

ועכשיו, כאן, כיהודיה, יכול להיות שיש בי משהו מההתנשאות המכוערת הזו, מהבוז? מן הסתם.....כן.

כולי הערצה והתפעמות מהאנשים האלה, שמצליחים להתעלות מעל תכונות אנושיות מכוערות כאלה..

אשריהם! 

שבעניין אכזריות ואהבת מלחמה, העמים הצפוניים ניכרים בזה.

וכן באיפוק ונימוס.

הדרומיים יותר חברהמנים וגומלי חסדים אבל יותר פראיים.

אגב מתי יהודים עשו לגויים מה שעושים לקאסטות הנמוכות בהודו או מה שהאירופאים עשו ליהודים?

(אגב בלי קשר, ניסיון ההצדקה המוסרית של ההודים זה שמי שהתגלגל בקאסטה נמוכה זה בגלל שבגלגול הקודם הוא היה רשע. לכן הם אומרים שמוצדק להעניש אותו)

קלטתי באיחור את התרתי משמע של עצמי 🙈

לא זכו - נעשית להם סם טימטום.

אולי ככה זה כשלא מברכים בתורה תחילה.

לא יכולה להתייחס כי לא רוצה לשמוע מוסיקה עכשיו.

אבל מעניין אם זה אכן  הכצעקתה? 

אין צורך לשמוע כדי לראות את האבסורד.

למה הרי נדרש הווקאלי? בגלל האבלות, כדי לא לעורר שמחה.

אז לייצר ווקאלי שמח (!) ולהגדיל ולצרף לו "רוקדים" זה שיא חדש של בורות או של זילזול באבלות של שלושת השבועות.

ווקאלי שמח זה אוקסימורון בהקשר יהודי הלכתי.

צריך להקשיב לשיעורים. זה היה כל כך מזמן. אמנם עברנו דורות

של רדיפות ומיתות משונות עקב זה,  אבל הזמן עושה את שלו

גם במובן השלילי.

ונוסף לזה, הלוואי וזה היה השרץ העיקרי והיחיד

שאוחזים ביד......מה עם לשון הרע, כעס, שנאת

חינם , מחלוקות וכיוצא בהנה?

כולנו יושבים על הרצפה בחצות ואומרים בבכי

תיקון חצות?....

כולם מתנהגים באחווה ורעות כפי שזה מתבטא

בזמנים של מלחמה?

ודאי שזה יותר בולט ולא ראוי, אבל.......

אם כבר, עדיף לחזור לדינא דגמרא לגבי איסורי האבלות, ולהשקיע בלימוד ובירור ענייני המקדש (בכל אופן בוודאי שזה עדיף מפלפולי פלפולים בהלכות מוקצה) ובצעדים מעשיים לבניין בית המקדש בפועל במקום בכל חומרות איסורי האבלות.

זה כ"כ אבסורדי, זה כמו שאדם גווע מרעב יתחנן ויבכה למישהו שיתן לו אוכל, ובמקום לתת לו הוא רק יבכה איתו ביחד.

זה מדהים איך יש פה שיקוף של הטעות של רוב שומרי התומ"צ ביחס לעלייה לארץ (רק שאז היו חילונים שיצילו אותנו). במקום להתעסק בעיקר מתעסקים במסביב. במקום שטבח ומלחמה ואומן יגרמו להרבה מסורתיים להתחזק, בית מקדש היה יכול לעשות את זה.

זה מה שקורה כשמונים 2025 להולדתו ימש במקום למנות לחורבן.

אך נעסוק נא בלימוד זכות על עם קודשו, ולא חלילה בקטרוג.

אה, וגם פעם עברתי ליד חנות בגדים באיזור חרדי והתנוסס שלט גדול: "מבצעי בין המיצרים" - עכשיו ברמת החשבון ההלכתי, אפשר להבין אותם. הם צריכים להתפרנס, אז גורמים שלקונים זה יהיה 'דבר האבד' וככה לא מפסידים שלושה שבועות. ובכל זאת...

בציבור הדת"ל אין דברים כאלה?

נו, שיהיה.

להבדיל מאיסור נגינה בשלושת השבועות, שהסיבה שלו ברורה לחלוטין - להמעיט בשמחה.

אין לנשים יהודיות מצווה ללכת מנוולות, מותר להתאפר ולהתייפות וללבוש בגדים חגיגיים, ומנגד גם אשה עם גוף מכוער לא יכולה ללכת חשוף.

פשוט אני היקר. אני מעריכה את דעותיך ונהנית לקרוא מה שאתה כותב.

במקרה הזה כאב לי לקרוא את המילים ''נבל'' ו ''טובל ושרץ בידו'' בהקשר לישראל בש שאני מכירה אישית מיום היוולדו.

לעצם העניין, קורים מצבים שאדם זקוק מסיבות שונות למוסיקה שמחה ומקפיצה גם ב3 השבועות. (לדוג'- אדם בדיכאון שזקוק למוסיקה, אישה כמוני שזקוקה למוזיקה כדי לקבל כוח לקום לנקות את המטבח ולהכין משהו לאכול למשפחה שלי, או הילדה האוטיסטית שלי שחייבת להזיז את עצמה מבחינה בריאותית וזה מתאפשר רק עם מוזיקה מאוד ספציפית. בטוחה שיש עוד מצבים)

בשביל זה- טוב שהדבר הזה קיים. אני מרגישה יותר זוכרת את החורבן ואת האבלות עם מוסיקה ווקלית. גם כשאני חייבת להדליק מוסיקה - בגלל ימי האבל מעדיפה ווקלית. וטוב שיש מבחר.

המגן אברהם הוסיף איסור על 'ריקודים ומחולות', ההשלכה שעשו חלק מפוסקי דורינו מ'ריקודים ומחולות' לכל מוזיקה מוקלטת, היא מאוד מרחיבה (חלקם מסבירים שבעצם היה צריך לאסור תמיד, אבל הנח וכו', אז כששומעים נאסור)

כששאלנו את מרן הגר"א שפירא זצ"ל על שמיעת מוזיקה, ענה: "אם זה מוסיף לך יראת שמיים תשמע".  בישיבה ההשכמה היתה עם מוזיקה, בחרו שירים שמתאימים לאווירת הימים הללו.

אם כבר הרבה יותר סביר ושומר על ההתייחסות הראויה לימים אלו - לשמוע מוזיקה שקטה, בדגש על שירי כיסופים לגאולה ולמקדש, מלשמוע שירים סוערים ומקפיצים, גם אם הם רק בפה. 

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

"דע מה למעלך ממך" וגו'. לא משתלם להסתיר ולעוות דברים, בסופו של דבר, הכול יתגלה.

עושה מה שחתולים עושים.

ולהבין מה באמת קורה בפנים.

אני לא יודע לאיזה מובן אתה מתכוון.

הייתי אומר לך שהערך העליון שלי זה יראת ה', אבל זה לא ממש "ערך" במובן הרגיל, זה יותר איזשהו עיקרון מופשט.

הייתי אומר שקשה לענות על זה סלי איזה מבחן שבודק התנגשות מסויימת.

למשל, לעבוד מ8 עד 8 ולהרוויח הון תועפות

או לעבוד בעבודה ממוצעת פחות שעות ולהיות יותר עם המשפחה.

תביא דוגמאות שאפשר יהיה לבחון את הערכים.