כפי שאתה אומר, צריך תקשורת טובה וזה תהליך שנבנה. בניית קשר היא עבודה גדולה, וזה בגלל שקשר עצמו הוא דבר אינסופי. גם עבודת המידות היא עבודה אינסופית, בגלל שהנפש היא אינסופית, "לא עליך המלאכה לגמור ואין בין חורין אתה להבטל ממנה". תהליך של בניית הקשר הוא זה שגם מביא לו את העוצמה שלו, עוצמה אינסופית שעדיין לא יצא לך להכיר. 

גם במערכות יחסים אחרות אם תבחין יש תהליכים. הם פחות גרנדיוזים, כי באמת המערכת יחסים בין איש לאישה היא הכי עוצמתית שיש, גם בשלב הבנייה שלה.

בסוף לא נראה לי שיש מצוי ורצוי. תנסה לרגע לעבור לצד השני ולשאול, מתי נראה לך שכיף לו שמתעניינים בו? מתי נראה לך שהוא מקבל בטחון? מרגיש יותר בנוח? אתה יכול לשאול את עצמך מתי אתה מרגיש בנוח. אמון הוא דבר שנבנה, ולכן כדאי לעבור תהליך הדרגתי. בצורה הכי פשוטה, אתה רואה את השפת גוף של הבחורה ויכול לנסות לראות איך היא מגיבה לשאלות שלך.

אני באמת חושב שקשר נבנה בעיקר כשהאישה נפתחת ומשתפת מהרבה סיבות, ואם זה לא קורה הקשר באמת יכול להיתקע. תנסה לשאול שאלות של רגש ופחות השאלות ריאיון של ההתחלה. וכשהיא נפתחת ומשתפת ועונה באמת, תקשיב ותתעניין ואל תגיב בצורה שיכולה לסגור אותה שוב כי אז היא תחשוב פעמיים אם כדאי לשתף אותך ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

וגם לפעמים השאלות הרגילות הן דווקא אלו שמשעממות חופרות וגורמות לנו להישאר במיינדסט של "ריאיון" וסוגרות אותנו אולי כדאי לשנות ולגוון קצת.

אני מדבר על צעד בסיסי יותר שהתקשורת תהיה הדדית ושאני לא  אהיה "על הדרך של הבחורה כי היא נמצאת בשירות לאומי\מדרשה לימודים אקדמיים

לא תוכל לדעת מראש ..מתי אתה "על הדרך של הבחורה" או מתי הבחורה פשוט סגורה ולוקח לה זמן להפתח למרות שהיא לגמרי בעניין שלך.
יהיה סימן אחד...ואז עוד סימן...
וזה גם עניין של ניסיון לזהות את זה בצורה מהירה יותר עם הזמן.

מה שכן חשוב :
אתה הבוס.
אתה קובע.
תקבע מראש : מה קורה כאשר אתה מזהה סימנים לא מתאימים :
שואל ? מברר איתה ? או מיד חותך כי זה לא הגיוני ומתאים לך שכבר בדייט שני תהיה תקשורת חד צדדית.

הכל הולך. אתה קובע. כי אתה  זה שהולך לישון עם זה וקם עם זה בבוקר. 
 העיקר שתהיה שלם עם כל החלטה שתעשה. כי זה יתן לך את המוטיבציה להמשיך שוב עד שתמצא מישהי שהחיבור יתפוס.

בהצלחה.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.