הוא: היי, חדשה כאן?
היא: כן. השבוע הגעתי. ואתה?
הוא: אני מבקר כאן כל שבוע בערך, כבר הרבה שנים. את נראית לי מוכרת.
היא: גם אתה נראה לי מוכר. (מקמטת את מצחה וחושבת) אה! אני יודעת מאיפה אני מכירה אותך - 40 יום לפני הכריזו את השם שלי בשבילך. איפה היית?
הוא: לקחתי את הזמן שלי, שיחקתי משחקים, הייתי בטוח שהכל יעבוד בקצב שלי והחיים יחכו לי. כשסוף סוף התעוררתי והתחלתי לחפש כבר לא מצאתי אותך.
היא: חיכיתי הרבה שנים, התפללתי וקיוויתי ובסוף התייאשתי. התחתנתי עם מישהו אחר. היה קצת קשה בהתחלה ולא זרם כמו לזוגות אחרים אבל עבדנו קשה וב"ה הקמנו בית מאושר לתפארת. אני צופה מכאן על כל הנכדים והנינים המתוקים שלי. ואתה?
הוא: חיפשתי וחיפשתי עד שהתייאשתי. אין לי על מי לצפות.
הוא: טוב, היה נחמד לפגוש אותך אחרי כל השנים האלו אבל אני כבר צריך ללכת, אני שומע מרחוק את החזן מסלסל "והוא רחום". נפגש בשבת הבאה. אולי.




