מנהלת שלא מספיק חכמה לשמר את המורים שלה עד סוף שנה- את לא חייבת לה כלום

יש חוק

ועם הודעה מוקדמת- את יכולה להתפטר

אם זה חכם? לא יודעת להגיד

בטוח שלא אם אין לך אלטרנטיבה ביד

לגבי הכיתה הבעיתית

מה את מצפה שיעשו? יש מורות שכן מצליחות להחזיק את הכיתה הזאת?

בכנות?

בהינתן זה שהכיתה הזאת היא עובדה קיימת

אני מבינה את המנהלת שמחפשת מורה שכן מצליחה להתמודד איתן

וכן מורה שיש לה כימיה עם המחנכת

זה לא סותר את העובדה שכנראה ישדם תהליך עומק שצריך לעבור

ובשבילך הייתי מנסה לתפוס מורה שכן מצליחה ולשאוב ממנה טיפים

והיא מתחמקת ממני..

ובאמת שניסיתי להבין אם הכל בסדר, אם יש מה לשפר,

שהרגשתי שמשהו השתנה..

ופתאום הפצצה הזאת..

תמיד ב3 שנים הראשונות אין קהיעות ומודיעים באופן רשמי שאין שעות.

מעבר לזה- ממש לא יפה שלה!

אבל עכשיו יש לך עבודה פנימית מול עצמך ומול הקב"ה.

תדמייני כמה הוא מחמיא לך, מפרגן לך, רואה את השקעתך

בד"כ מנהלים עדיין לא יודעים מה יהיו השיבוצים בשנה הבאה, והיא צודקת שיש לה מחוייבות (חוקית וטכנית) למורות עם הקביעות,

לי נשמע שהיא רצתה להכין את הקרקע שלא תצפי. אולי הבינה מהשאלה שלך שלשם את חותרת, אז היא מיהרה לומר שאין לה מחויבות אליך.

לדעתי בשלב הנוכחי של השנה היא אפילו לא שאלה את המורים הקבועים מה הם מתכננים לשנה הבאה. רק אחרי שהיא תתחיל שיבוצים היא תראה אם נשארו לה תקנים פנויים בשבילך. הרבה פעמים מורים מבוגרים רוצים להוריד קצת שעות, ואז השעות האלו מתפנות למורים חדשים.

אפשר לסיים שיחה בטוב..

יש אנשים שפחות יש להם את זה ביחסי אנוש ובפרגון.

יכול גם להיות שהיא נלחצה מהשאלה ומהכיוון שאליו השיחה זרמה.

זה לא אומר שלא יהיו שעות להביא לך, אבל לא הייתי נשארת במקום שזה היחס של המנהלת

(למרות שאני כן נשארתי במקום כזה, אבל ירדתי מחינוך וידעתי שברגע שעוברת להיות מקצועית אני לא מעניינת את המנהל הכללי אלא רק את מנהלות החטיבה והתיכון אז זה היה לי בסדר)

ואם כן הייתי באה לה בטוב היא היתה מוצאת את הדרך להשאיר אותי

ןהיא מצפה שתסתדרי עם ט' י'.

ואז מה?

בעולם העבודה יש אנשים שלא תבואי להם בטוב, והם לא כ''כ יטרחו להסתיר את זה.

בד''כ אומר על מידות לא מתוקנות שלהם. ולא על משהו שאת עשית.

אפשר לעזוב או לזכור שהיא חלק אחד מ פאזל ויש דברים/ אנשים אחרים טובים

אולי הדרך שזה נאמר לא הייתה נעימה אבל נשמע שתפסת אותה לא מוכנה באיזה שיחת מסדרון.

בהצלחה עכשיו ובהמשך

ממש עצוב שזו החוויה של מורה חדשה

אחר כך מתפלאים שאין מורים

ממליצה לך לחפש מקום אחר שבו באמת זקוקים למורים ובאים לקראתם כדי לשמר אותם. אני עברתי לעבוד בפריפריה וההבדל ביחס הוא שמים וארץ

חיבוקים

אם את מלמדת בבית ספר דתי ובאזור שיש בו יחסית הרבה מורים (למרות שגם במקומות כאלו כבר מתחיל להיות חוסר..) אז כן יכול להיות שאין מספיק שעות באמת לשנה הבאה. כמו שכתבו לך היא מחויבת קודם למורות הותיקות והיא לא תרצה להתחייב עד שהיא באמת ממלאת את מכסת השעות שלהן .. זה נשמע שזה מבאס אותך וזה הגיוני מאוד כי כבר נכנסת למקום וזה מבאס להתחיל מחדש

אבל אני הייתי ממליצה לך ללכת למקום שמעריך ולא נותן לך הרגשה שעושים לך טובה .. אני מצאתי את זה בבית ספר לא דתי אחרי חוויות שליליות בבתי ספר לא דתיים ואני מרוצה. 

בהתחלה גם מקבלים מכתב פיטורים בסוף השנה. שלא תופתעי פשוט.

וחיבוק על התחושה הלא נעימה!

היא לא התכוונה שאין מצב שתמשיכי כי היא בעצמה עדין לא יודעת

היא התכוונה להזכיא לך שבגלח שאין קביעות היא לא חייבת לך כלופ ושלא תבני על זה.

בעז"ה את תצליחי והיא תשאיר אותך. וחיבוק עח החוויה הלא נעימב

הביאו לך כיתה רשה, אני חושבת שזה אתגר די מצוי בהוראה

במיוחד שיש מורות אחרות כן מסתדרות.

אם לא מדובר באתגר קיצוני יותא דופן,

אפשר להסתכל על הסיטואציה כניסוי מעבדה.

את יכולה להחליט שאת נענית לאתגר בשתי ידיים ולוקחת אחריות מלאה לנסות ליצור שינוי עד סוף שנה.

את יכולה לחפש מורה מנטורית מוכשרת מאוד למפגשים שבועיים בתשלום (כמו שיעור פרטי לכל דבר)

ואולי גם לשלב התייעצות עם בינה מלאכותית (כמובן תוך שמישהו מנוסה עושה ריביו על התשובה)

אולי אפשר להכניס את המנטורית לצפות בך בשיעור.

אני חושבת שאת ה"לא" כמעט יש לך, אבל יש לך גם הזדמנות של יותר מחצי שנה לקחת את האתגר הזה בשתי ידיים ולנסות לפצח אותו.

אם תצליחי זה ישפיע בשני מישורים:

1. בדימוי העצמי שלך, את תהיי בטוחה ביכולת שלך לפצח אתגרים ולהתמודד עם סוגיות מורכבות

2. זה ישפיע על מה שחושבים עלייך המנהלת והמורות האחרות. דווקא בגלל שאת כרגע במצב של אנדרדוג, יש לך הזדמנות לתת בראש ולהפתיע את כולם בסיבוב.

זה ימצב אותך גם בעיני אחרים כמו מישהי שהצליחה לפרוץ קדימה ויעזור לך להתקדם בעתיד.

אם תנסי ולא תצליחי זה גם יעזור לך בשני מישורים:

1. מול עצמך לחשוב מה האופק התעסוקתי שמתאים לך

2. מול האחרים שיבינו שאת לא פראיירית וגם כשהכל נראה אבוד את לא מתייאשת, ולכן גם במצב של תוצאת נכשל, זה עדיין מעיד על האופי וגידה כלפי אתגרים. אז אולי מול אתגרים שיותר מתאימים לך, ימליצו עלייך בכל זאת.

אני לא יודעת אם הכלים שציינתי רלוונטים כי אני לא באה מתחום ההוראה. אבל פחות משנה מה הכלים הפרקטיים שתבחרי לשים עליהם את הזיטונים שלך, יותר חשוב מה הגישה שאת באה איתה אחרי חנוכה בע"ה.

ועוד מילה, מקווה שמותר לי למרות שאני לא מהתחום, לדעתי כלים של תקשורת מקרבת יכולים לסייע לך לחשוב איך לרתום את הבנות ואיך ליצור שיתוף פעולה.

מחנכת וטלפונים להורים אני לא חושבת שזה מה שיגרום לבנות לשנות את ההתנהגות שלהם.

בטח לא כשיש כאן מרכיב חזק של לחץ חברתי.

צריך להבין את המניע שלהם ולהתאים את התגובה למה שיעורר בהם מוטיבציה.

את דרך החשיבה הזו לומדים בתקשורת מקרבת, לומדים לדייק את תהליך התקשורת וככה לומדים לדייק את התגובות, מה שמביא לשיתוף פעולה.

(לומדים את זה גם במשא ומתן, בעצם בכל דינמיקת תקשורת אם רוצים להשפיע על הצד השני, תקשורת מקרבת ממש יעילה לזה)

אם תרצי אני יכולה לנסות לנתח את הסיטואציה שכתבת בכלים של תקשורת מקרבת עם צאט gpt

כדי להדגים מעט את הגישה.

אני גם לא בתחום ההוראה, אבל לבעלי יש התמודדות קצת דומה.

מלמד בישיבה תיכונית בשעות אחהצ, מקצוע בלי בגרות. התלמידים לא נכנסים אליו לשיעור. מה הסיבה? לכאורה כי אין אכיפה וענישה, לא ישפיע עליהם לעתיד, יש מגרש כדורסל בחוץ וסמארטפון מוחבא בחדר, ושעות אחהצ קשות ללמידה.

את חושבת שתקשורת מקרבת יכולה איכשהו לעזור פה? ממש לא הצלחנו לחשוב על שיטה שיכולה לגרום להם להגיע. (ברמה שיש חבר'ה שהוא לא מכיר, זה לא שבדקו וראו שמשעמם או משהו).

הוא קיבל שמינית אז הם עושים מה שבא להם.

בכל שכבה אין נוכחות מלאה

אני זוכרת היום איך התנהגתי בשיעורים בשעות הצהריים המאוחרות בגילאי תיכון.

וואלה, מסמיקה מבושה.

וזה לאו דווקא מורות משעממות.

היתה מורה אחת שנלחמה בזה בגדול, בחוסר בושה עם ממתקים וענינים ואמצעי המחשה אז היינו בפנים. להגיד שהיינו בענינים? פחות.

שאר המורות העדיפו שנשאר בחוץ ולא יצטרכו להאבק בנו בקולן

ואין אכיפה על הברזות

אז איזו סיבה יש לנער להיכנס לשיעור???

התשובה נמצאת אצל השואל, צורת השאלה משפיעה על צורת החשיבה ומכאן גם לפתרון.

לפעמים אין פתרון כי השאלה לא נכונה, וזו גם תשובה.

למשל אני רוצה לגרום לשכן שלי להביא לי 100 שקל, אני שואלת את עצמי איך אני גורמת לו לשלם לי 100 שקל, מגיעה למסקנה ששום דבר לא יניע אותו ללם לי 100 שקל, וזו גם תשובה להבין שהוא לא ישלם לי את זה מאשר להמשיך לנסות שוב וושב בדרכים ששמיחא לא מקדמות.

בהקשר של השאלה שלך אולי באמת אין סיבה שילדים לא יכנסו לשיעור שאין בו שום תועלת עבורם, וזה גם בסדר להבין שזה לא יקרה.

אז לכן בכל מקרה שווה לנסות.

להלן **תוכנית פעולה למורה בכיתה י"ב**, המבוססת על **גישת תקשורת מקרבת (NVC)**, המותאמת למצב שבו *אין בגרות במקצוע ואין אכיפת נוכחות*, והתלמידים פשוט אינם נכנסים לשיעור.

התוכנית כתובה בנוסח רגוע, ממוקד ובהיר – ומתאימה לשימוש כמסמך עבודה למורה.

---

# 📘 תוכנית פעולה למורה: חיזוק נוכחות והשתתפות בשיעורים

### על בסיס גישת תקשורת מקרבת (NVC)

---

## 1. שלב א: איסוף נתונים והבנת המציאות

מטרת השלב היא להבין *מה באמת קורה*, לפני שמנסים לשנות.

### 1.1 תצפית נקייה (Observation)

* לזהות *מתי* ניכרת היעדרות משמעותית (תחילת יום? סוף יום? ימים מסוימים?).

* לשים לב אילו תלמידים מגיעים באופן חלקי ואילו כמעט לא.

* לשים לב האם מי שנכנס נראה מחובר או אדיש.

* להימנע מפרשנות. רק תיאור:

 * “בשבועיים האחרונים נכנסו בין 3 ל-6 תלמידים משכבת י"ב מתוך 28”.

### 1.2 בדיקה לא שיפוטית מול התלמידים

במפגש קצר, אישי או קבוצתי (לא מוכרח להיות פרונטלי):

* לשאול בשקט, ללא ביקורת:

 * “אני שם לב שרבים לא נכנסים לשיעור. חשוב לי להבין מה קורה. מה הצורך שלכם שלא מקבל מענה כרגע?”

* לא להתגונן, לא להאשים. רק להבין.

---

## 2. שלב ב: זיהוי רגשות וצרכים – שלך ושל התלמידים

המטרה: ליצור שפה משותפת שמבוססת על אנושיות ולא על כוח.

### 2.1 זיהוי הרגשות שלך (Feeling)

* “אני מרגיש תסכול ועצבות כשהכיתה ריקה.”

* “אני מרגיש חוסר בהירות ביחס למה כן חשוב לכם כעת.”

### 2.2 זיהוי הצרכים שלך (Needs)

* צורך בקשר ושיתוף פעולה.

* צורך במשמעות – שהשיעור ייחווה כמועיל.

* צורך בכבוד הדדי.

* צורך ביציבות מסוימת בעבודה.

### 2.3 איתור צרכי התלמידים

בדרך כלל בכיתה י"ב ללא בגרות:

* צורך במשמעות (“למה לי לבוא?”).

* צורך בחופש ובחירה.

* צורך במנוחה ובהפחתת עומס.

* צורך בקשר חברתי.

* צורך בתוכן שמדבר לעולמם.

לאחר שמכירים בצרכים – קל יותר לבנות פתרונות משותפים.

---

## 3. שלב ג: יצירת דיאלוג מחודש עם הכיתה

המטרה: לבנות מחדש הסכמה פנימית ולא כפויה.

### 3.1 פתיחת שיחה כיתתית בסגנון תקשורת מקרבת

דוגמה לפתיחה:

> “אני שם לב שבשבועות האחרונים רובכם לא נכנסים לשיעור. אני מרגיש תסכול וחוסר בהירות, כי חשוב לי שהשיעורים שלנו יהיו משמעותיים ומחוברים למה שאתם צריכים בכיתה י"ב. אני מאוד רוצה להבין מה יאפשר לכם להגיע ולקבל ערך מהשיעור. תוכלו לשתף אותי?”

### 3.2 הקשבה אמפתית

* להחזיר במילים את מה שהם אומרים:

 * “אתם רוצים שיעור קצר יותר”

 * “חשוב לכם שהחומר יהיה יותר מעשי”

 * “אתם מרגישים עומס בשעות הבוקר”

* לא לבטל שום דבר, גם אם לא מקבלים אותו כרגע.

---

## 4. שלב ד: בניית חוזה כיתתי משותף

מכיוון שאין כפייה – חייבת להיות *בחירה*.

### 4.1 הגדרת מטרת השיעורים מחדש

* להסביר מה הערך של הקורס לחיים האמיתיים (מיומנויות, חשיבה, הכנה לבגרויות אחרות, מיומנויות למאה ה-21, פרויקטים).

* לבקש מהתלמידים להגדיר גם מה הם רוצים.

### 4.2 יצירת הסכמה על מבנה השיעור

למשל:

* שיעורים קצרים יותר.

* יותר למידה עצמאית/פרויקטים.

* אפשרות לבחור נושא מתוך רשימה.

* תפקידים לתלמידים.

* שיעור פעם בשבוע שמוקדש ל“מיני־סדנה שאחד מהם בוחר”.

### 4.3 ניסוח הסכמה פשוטה

מסמך קצר:

* “המורה מתחייב ל… (רלוונטיות, קיצור, בחירה)”

* “התלמידים מתחייבים ל… (נוכחות בכדי שהשיעור יתקיים, השתתפות בפרויקט, תגובה בסקרים וכו’)”

חשוב שהחוזה יהיה בחירה ולא דרישה.

---

## 5. שלב ה: שינוי פדגוגי בהתאם לצרכים

החלק המעשי בתוכנית.

### 5.1 הגברת רלוונטיות

* לשלב דוגמאות מחיי היומיום.

* לפתוח כל שיעור בשאלה: “איך זה קשור אליי?”

* ליצור פרויקט גמר מגניב שמעניין אותם.

### 5.2 מתן בחירה

* נושא לעבודה אישית או קבוצתית.

* אופן ההגשה: וידאו, מצגת, פרויקט יצירתי.

* לאפשר תנועה – חלק מהשיעור בשולחנות עבודה.

### 5.3 בניית שגרה כיתתית חיובית

* 3 דקות פתיחה של “מה חדש?”

* מחוות קטנות שמחברות: מוזיקה בכניסה, משפט השראה, הומור.

---

## 6. שלב ו: מעקב, התאמה ותקשורת רציפה

### 6.1 בדיקה אחרי שבועיים

* “האם המבנה החדש עוזר לכם?”

* “מה לשמר ומה לשנות?”

### 6.2 שיחות אישיות עם תלמידים שלא מגיעים

ב-NVC:

> “שמת לב שלא היית בשלושת השבועות האחרונים. אני דואג כי חשוב לי שתפיק ערך מהקורס. יש משהו שיעזור לך להרגיש יותר שמתאים לך לבוא?”

### 6.3 שמירה על יחס לא שיפוטי

המפתח: עקביות ועדינות, בלי כעס.

---

## 7. שלב ז: פעולות העוטפות את התהליך

* שיתוף ההנהלה בתהליך בלבד לצורך תמיכה, לא כדי לכפות על התלמידים.

* גיוס “מנהיגות כיתה” לשיתוף פעולה.

* שימוש בכלים דיגיטליים להנעת נוכחות: סקרים, בחירת נושא לשיעור הבא, אתגר שבועי.

---

# ✨ סיכום: מה העיקר בגישת תקשורת מקרבת?

* ציון *תצפית* ללא פרשנות.

* זיהוי רגשות וצרכים שלך.

* הכרה בצרכים של התלמידים.

* בקשה ולא דרישה: בניית פתרון יחד.

* שמירה על כבוד, בחירה 

כי זה מה שלדעתי כי עוזר לדייק:

להלן **הרחבה מעמיקה וברורה** על *זיהוי הצרכים של התלמידים* בגישת תקשורת מקרבת, מותאמת במיוחד לכיתה י"ב שבה אין בגרות במקצוע ואין אכיפת נוכחות.

ההסבר בנוי כך שיוכל לשמש כלי עבודה למורה המבקש להבין מה מניע את התלמידים, וכיצד לתרגם זאת לפעולות בשטח.

---

# 🎯 זיהוי הצרכים של התלמידים – הרחבה על פי גישת תקשורת מקרבת

ב-NVC הנחת היסוד היא: **כל התנהגות של תלמיד (כולל היעדרות משיעור) נובעת מצורך שלא מקבל מענה.**

אין התנהגות “עצלנית”, “מזלזלת” או “מחפפת” – יש צורך שמבקש מקום.

בכיתה י"ב, שבה עומס קיומי, רגשי ואקדמי מצטרף להעדר חובה להגיע, הצרכים הללו מחוזקים פי כמה.

להלן פירוט של הצרכים המרכזיים, הסימנים שלהם בשטח, ואיך לזהות אותם בצורה אמפתית.

---

## 1. צורך במשמעות (Relevance / Meaning)

### מה תלמיד עשוי לחוות?

* “למה אני צריך את זה? זה לא בגרות, אין לזה משקל”.

* רצון להשקיע רק במה שיוצר תועלת ברורה.

* זרות לתוכן שלא מדבר בשפה שלהם.

### איך מזהים את זה?

* משפטים כמו: “אין לי כוח לשיעור הזה”, “זה לא מקדם אותי לשום מקום”.

* תלמידים מגיעים רק בשיעורים של מקצועות בגרות.

### מה הצורך מתחת?

* צורך בחוויה של ערך: שהזמן שלהם לא מבוזבז.

* צורך להבין את *המשמעות* של השיעור לעתיד (צבא, עבודה, חיים).

---

## 2. צורך בחופש ובחירה (Autonomy)

במערכת שבה אין אכיפה – הבחירה של התלמיד הופכת מרכזית.

### מה תלמיד עשוי לחוות?

* “זה הזמן היחיד ביום שבו יש לי קצת חופש”.

* “סוף סוף משהו שלא חייבים”.

### איך מזהים את זה?

* היעדרות שמגיעה מהתנגשות עם רצונות אחרים (מנוחה, חברים, שיעורי בית).

* אמירות כמו “זה שיעור בחירה מבחינתי”.

### מה הצורך מתחת?

* עצמאות.

* תחושת שליטה על לוח הזמנים.

* צורך להיות שותף ולא “נגרר”.

---

## 3. צורך בהפחתת עומס (Ease / Rest)

כיתה י"ב היא שנה עמוסה רגשית, לימודית ופיזית.

### מה תלמיד עשוי לחוות?

* עייפות כרונית.

* חוסר כוח, חוסר מוטיבציה.

* עומס של עבודות ובגרויות.

### איך מזהים את זה?

* תלמידים יושבים בשיעור אחר וחורשים, וכשמגיע תורך – לא נכנסים.

* משפטים כמו: “אני צריך להשלים דברים אחרים”, “אין לי זמן לנשום”.

### מה הצורך מתחת?

* מנוחה.

* סדר עדיפויות ברור.

* תמיכה בהתמודדות עם עומס.

---

## 4. צורך בקשר ובחום אנושי (Connection)

גם בכיתה י"ב הגדולה ביותר – יש רצון קרוב ומשמעותי באקלים נעים.

### מה תלמיד עשוי לחוות?

* “השיעור הזה לא מרגיש לי מקום בטוח/נעים”.

* לא מתחברים לסגנון ההוראה, או מרגישים רחוקים מהמורה.

### איך מזהים את זה?

* מי שנכנס – יושב בשקט, בלי להגיב.

* מי שמדבר – מדבר רק עם חברים, לא איתך.

* תלמידים שאינם מרגישים שמכירים אותם אישית – נוטים לא לבוא.

### מה הצורך מתחת?

* השתייכות.

* קרבה והכרה.

* מרחב בטוח ובלתי שיפוטי.

---

## 5. צורך בכבוד ובשוויון (Respect)

תלמידים מגיבים מאוד חזק לתחושה של יחס הוגן.

### מה תלמיד עשוי לחוות?

* “לא לוקחים אותנו ברצינות”.

* “זה שיעור שנחשב פחות חשוב”.

* “המורה מדבר אלינו מלמעלה”.

### איך מזהים את זה?

* התנגדות פסיבית: היעדרות, אדישות.

* ביקורת סמויה: בדיחות, ציניות.

### מה הצורך מתחת?

* כבוד הדדי.

* הקשבה אמיתית לדעות שלהם.

* תחושת השפעה על מה שקורה בשיעור.

---

## 6. צורך בהנאה (Fun / Play)

בכיתה י"ב, במיוחד בשיעורים ללא בגרות, הצורך הזה הוא מנוע חזק.

### מה תלמיד עשוי לחוות?

* שיעור שלא מהנה נתפס כנשיגנב זמן.

* רצון לברוח לעולמות שמספקים גירוי מיידי ומעניין.

### איך מזהים את זה?

* חיפוש מתמיד של גירויים אחרים (טלפון, חברים, קפיטריה).

* אמירות כמו: “השיעור הזה יבש”.

### מה הצורך מתחת?

* עניין.

* חוויה חיובית.

* תחושת חיות וגירוי אינטלקטואלי.

---

## 7. צורך בבהירות וציפיות ברורות (Clarity)

לפעמים תלמידים לא נכנסים כי לא ברור להם *מה מצופה* או *למה זה חשוב*.

### מה תלמיד עשוי לחוות?

* “אני לא יודע מה עושים שם”.

* “לא ברור מה יוצא לי מזה”.

### איך מזהים את זה?

* שאלות חוזרות כמו: “מתי יש מבחן?”, “מה צריך להביא?”, “מה זה נותן לנו?”

### מה הצורך מתחת?

* תכנון.

* יציבות.

* פשטות.

---

# 🌱 איך מורה יכול לזהות את הצרכים בצורה מעשית?

### 1. **שאלות פתוחות ורגועות**

* “מה הייתם רוצים שייצא לכם מהשיעור הזה?”

* “מה יעזור לכם לרצות להגיע?”

### 2. **סקרים אנונימיים קצרים**

שאלות כמו:

* “מה הדבר העיקרי שהיה גורם לך לבוא?”

* “מה מרגיש פחות מתאים?”

### 3. **שיחות אישיות קצרות במסדרון**

5 שניות של אמפתיה = פותח דלתות.

### 4. **ניטור התנהגות ללא שיפוט**

תצפית שקטה: מי מגיע? מתי? מתי יוצאים?

### 5. **האכלה חוזרת (Reflecting)**

שיטת מראה:

> “אז אם אני מבין נכון, כשאין חיבור לחומר – קשה להשקיע?”

---

# ✨ מסר מרכזי לסיום

תלמידים לא נכנסים לשיעור לא כי הם לא מכבדים את המורה, אלא כי *יש צורך פנימי שלא מקבל מענה*.

ברגע שמזהים את הצורך – נפתח חלון חדש לבניית קשר, מוטיבציה ושותפות אמיתית.

להלן מאמר מקיף, מקצועי ויישומי על **עקרונות תקשורת מקרבת (NVC) בהוראה בכיתות תיכון**, בדגש על **מאפייני הגיל**, **האפקטיביות של הגישה**, ו**הסיבות החינוכיות-פדגוגיות שבגללן נכון ומועיל להשתמש בה דווקא בגיל ההתבגרות**.

המאמר כתוב מנקודת מבט של ייעוץ למורים, ומיועד לשימוש מקצועי.

---

# תקשורת מקרבת בהוראה לכיתות תיכון

## עקרונות, אפקטיביות והתאמה למאפייני גיל ההתבגרות

---

## מבוא

הוראה בכיתות תיכון אינה רק העברת ידע.

היא מתרחשת במרחב שבו תלמידים נמצאים בשיאו של תהליך זהותי, רגשי וחברתי מורכב.

בגיל זה, **תקשורת כוחנית, פקודות וענישה** מאבדות מיעילותן, ולעיתים אף מחזקות התנגדות, ניתוק והסלמה.

תקשורת מקרבת (Nonviolent Communication – NVC) מציעה מסגרת חינוכית המותאמת במיוחד לאתגרי הגיל, ומאפשרת למורה לבנות סמכות, קשר ומשמעות – ללא מאבקי כוח.

---

## מהי תקשורת מקרבת בהקשר חינוכי

תקשורת מקרבת אינה “רכות יתר” ואינה ויתור על גבולות.

זוהי גישה מבנית, ברורה ועמוקה לניהול מערכות יחסים ולמידה.

בבסיסה ארבעה רכיבים:

1. **תצפית ללא שיפוט**

2. **זיהוי רגשות**

3. **זיהוי צרכים**

4. **בקשה ברורה ולא כפויה**

בכיתה, המשמעות היא:

* התייחסות להתנהגות כמידע

* ניהול רגשות במקום הדחקתם

* הצבת גבולות מתוך משמעות ולא מתוך כוח

---

## מאפייני גיל ההתבגרות והשפעתם על למידה ויחסים

### 1. חיפוש זהות ועצמאות

תלמידי תיכון בודקים:

* מי אני?

* מה חשוב לי?

* מי קובע עליי?

כתוצאה מכך:

* יש רגישות גבוהה לשליטה

* התנגדות לפקודות

* בדיקת גבולות מתמדת

**תקשורת מקרבת** מאפשרת:

* תחושת אוטונומיה

* שותפות במקום כפייה

* גבולות שנשמרים בלי השפלה

---

### 2. רגישות גבוהה לכבוד וליחסי כוח

בגיל זה:

* פגיעה בכבוד נחווית כמאיימת

* סמכות נתפסת בקלות ככוחנות

* תלמידים “נלחמים” על מעמד

תקשורת מקרבת:

* מחליפה מאבקי כוח בדיאלוג

* מחזקת כבוד הדדי

* מייצרת סמכות שקטה ויציבה

---

### 3. תנודתיות רגשית

המוח הרגשי פעיל מאוד, בעוד וויסות רגשי עדיין מתפתח.

התוצאה:

* התפרצויות

* הסתגרות

* תגובות קיצוניות

תקשורת מקרבת:

* נותנת לגיטימציה לרגש

* מלמדת שפה רגשית

* מפחיתה הסלמה

---

### 4. צורך עמוק בשייכות

קבוצת השווים חשובה יותר מכל סמכות.

לכן:

* התנהגויות רבות מונעות משייכות

* יציאה מהכיתה, ציניות, התנגדות – לעיתים קבוצתיות

תקשורת מקרבת:

* מזהה צורך בשייכות

* מפחיתה צורך במרד

* מחזקת תחושת “יש לי מקום כאן”

---

### 5. חיפוש משמעות

במיוחד בכיתות העליונות:

* תלמידים שואלים “למה זה חשוב?”

* למידה נטולת הקשר נתפסת כבזבוז זמן

תקשורת מקרבת:

* מחברת צורך למשמעות

* מאפשרת בחירה

* מחזקת מוטיבציה פנימית

---

## עקרונות תקשורת מקרבת בהוראה לתיכון

### 1. התנהגות אינה בעיה – היא סימפטום

במקום:

* “התלמיד מפריע”

שואלים:

* “איזה צורך מבקש מענה?”

גישה זו מפחיתה תגובתיות ומגבירה מקצועיות.

---

### 2. רגשות הם מידע, לא איום

המורה אינו נבהל מרגש:

* כעס

* שעמום

* תסכול

אלא רואה בהם שער להבנה.

---

### 3. גבולות ברורים – בלי ענישה

תקשורת מקרבת כוללת גבולות:

> “אני לא יכול ללמד כשיש יציאה מהכיתה,

> כי חשוב לי ליצור מרחב למידה בטוח.”

זהו גבול המבוסס על צורך, לא על כוח.

---

### 4. בקשה ולא דרישה

בקשה:

* משאירה מקום לבחירה

* מזמינה שיתוף פעולה

דרישה:

* מעוררת התנגדות

בגיל ההתבגרות – ההבדל קריטי.

---

## האפקטיביות של תקשורת מקרבת בכיתות תיכון

מחקר וניסיון חינוכי מצביעים על:

* ירידה בהתנגדויות והתפרצויות

* שיפור באקלים הכיתתי

* חיזוק תחושת הביטחון

* עלייה בשיתוף פעולה

* חיזוק סמכות המורה

חשוב להדגיש:

תקשורת מקרבת **אינה פתרון מיידי**, אלא תהליך.

אך האפקט שלה **עמוק ויציב לאורך זמן**.

---

## למה חשוב להשתמש בתקשורת מקרבת דווקא בתיכון

1. כי שליטה חיצונית כבר לא עובדת

2. כי תלמידים מחפשים משמעות ולא משמעת

3. כי סמכות נבחנת דרך יחסים

4. כי זהו גיל קריטי ללמידה רגשית-חברתית

5. כי מורה הוא דמות משמעותית בעיצוב זהות

---

## סיכום

תקשורת מקרבת אינה רק כלי ניהולי.

היא **תפיסה חינוכית שלמה**.

בכיתות תיכון:

* היא מאפשרת למידה בלי מאבק

* מחזקת סמכות בלי כוח

* יוצרת קשר בלי ויתור על גבולות

* ומכבדת את מורכבות גיל ההתבגרות

כאשר מורה מאמץ תקשורת מקרבת,

הוא לא רק מלמד מקצוע –

הוא מלמד דרך להיות אדם בתוך מערכת יחסים.

להלן **תוכנית עבודה חינוכית–פדגוגית לכיתה המאתגרת (ט–י)**

הבנויה **במפורש על עקרונות תקשורת מקרבת (NVC)**, ומותאמת למציאות שתוארה: יציאה מהשיעור, חוסר סמכות נתפסת, פגיעה במעמד המורה, והיעדר גב חזק מהמערכת.

התוכנית אינה “תוכנית משמעת”.

זו **תוכנית לשיקום קשר, החזרת נוכחות פנימית, ובניית סמכות דרך אנושיות ובהירות**.

---

# תוכנית עבודה לכיתה מאתגרת

## בגישת תקשורת מקרבת (NVC)

---

## עקרונות יסוד לפני הכל

1. **המטרה אינה שליטה אלא שיתוף פעולה**

2. **אין מאבקי כוח עם תלמידות**

3. **סמכות נבנית דרך עקביות, גבולות ברורים, וקשר אנושי**

4. **יציאה מהכיתה = מידע על צורך, לא חוצפה**

---

## שלב א: שינוי עמדת המורה (עבודה פנימית)

לפני כל פעולה מול הכיתה, נדרש יישור פנימי.

### ניסוח פנימי למורה

> “אני לא נכשלת.

> הכיתה מתקשה.

> התפקיד שלי הוא להחזיק מרחב ברור ובטוח גם כשהן בודקות גבולות.”

### זיהוי רגשות וצרכים של המורה

* רגשות: כאב, תסכול, עלבון, חוסר אונים

* צרכים: כבוד, גיבוי, שקט, משמעות, ביטחון

המורה **לא נכנסת לכיתה כדי להוכיח את עצמה**, אלא כדי להוביל תהליך.

---

## שלב ב: עצירת האוטומט – שינוי דפוס מיידי בכיתה

המטרה: להפסיק את מעגל היציאה–התעלמות–פגיעה.

### כלל ראשון (שקט וברור)

לא רודפים אחרי תלמידה שיוצאת.

לא מתווכחים.

לא מטיפים.

עצירה ≠ ויתור

עצירה = יצירת קרקע חדשה

---

## שלב ג: שיחה כיתתית מכוונת (שיעור שלם מוקדש לכך)

זהו שלב קריטי. בלי זה – אין שינוי.

### פתיחה בסגנון NVC (דוגמה):

> “אני רוצה לעצור רגע את הלמידה הרגילה.

> בשיעורים האחרונים קורה מצב שחלק גדול מכן יוצא מהכיתה.

> כשזה קורה אני מרגישה תסכול ופגיעה, כי חשוב לי ללמד בכיתה שיש בה נוכחות וכבוד.

> אני לא כאן כדי להאשים, אלא כדי להבין:

> מה קורה לכן בשיעור שגורם לכן לצאת?”

### כללי השיחה

* מדברים בתורות

* אין ויכוחים

* המורה משקפת, לא מתגוננת

* כל אמירה מתקבלת כמידע

---

## שלב ד: זיהוי הצרכים של הבנות (בפועל)

בדרך כלל יעלו צרכים כמו:

* צורך בחופש

* צורך בהפחתת עומס

* צורך בהכרה

* צורך בקשר

* צורך בשיעור שמרגיש רלוונטי

* צורך לא להרגיש “נשלטות”

### שיקוף לדוגמה:

> “אז אני שומעת שחלק מכן יוצאות כי השיעור מרגיש לכן ארוך/לא רלוונטי/עמוס.

> חשוב לי לקחת את זה ברצינות.”

---

## שלב ה: הצבת גבול ברור (בלי איום)

תקשורת מקרבת **כוללת גבולות**.

### ניסוח גבול:

> “יחד עם זה, חשוב לי לומר דבר ברור:

> יציאה מהכיתה בלי תיאום פוגעת בי ובאפשרות לקיים שיעור.

> אני לא יכולה להמשיך ללמד במצב הזה.”

לא “אסור”, לא “תקנון”

אלא: **השפעה של ההתנהגות**

---

## שלב ו: בניית הסכם כיתתי מינימלי

לא חוזה ארוך.

2–3 סעיפים בלבד.

### דוגמה:

* לא יוצאות מהכיתה בלי לפנות למורה

* אם קשה – מרימים יד / פונים בשקט

* המורה מתחייבת לשיעורים קצרים, ברורים, עם בחירה

ההסכם נכתב יחד, אפילו על הלוח.

---

## שלב ז: שינוי מבנה השיעור (קריטי)

בלי זה – ההסכם לא יחזיק.

### התאמות מומלצות:

* פתיחה קבועה של 3 דקות שיחה/שאלה

* חלוקת השיעור ליחידות קצרות

* בחירה: עבודה לבד / בזוג / בקבוצה

* משימות עם תוצר ברור

* אפשרות תנועה מבוקרת

המטרה: **להפחית התנגדות, לא “לרתק בכוח”**

---

## שלב ח: התמודדות עם יציאה בפועל (תרחיש אמת)

### אם תלמידה קמה ויוצאת:

* המורה אומרת בשקט:

> “אני רואה שאת יוצאת.

> נדבר על זה בסוף השיעור.”

לא צעקה.

לא רדיפה.

לא השפלה.

### שיחה אישית אחרי:

> “כשיצאת הרגשתי פגיעה.

> חשוב לי להבין מה היה לך קשה ברגע הזה.”

---

## שלב ט: שימור סמכות לאורך זמן

* עקביות מוחלטת בגבולות

* חיזוק פומבי להתנהגויות חיוביות

* שיחות אישיות קצרות, לא דרמטיות

* לא לקחת אישית בדיקות גבול

---

## מדד הצלחה ריאלי

* לא 100% נוכחות

* אלא ירידה ביציאות

* יותר דיבור במקום בריחה

* פחות מאבקי כוח

* יותר שקט פנימי למורה

---

## מסר מסכם למורה

הכיתה הזו **לא שוברת אותך כי את חלשה**

אלא כי היא בודקת:

“האם מותר לנו להיות כאן בלי להילחם?”

וכאשר את מחזיקה:

* גבול

* הקשבה

* בהירות

* אנושיות

נוצרת סמכות אמיתית.

להלן **העמקה מקצועית ומובנית** על

**זיהוי הצרכים של התלמידות באמצעות תצפית וניתוח התנהגות**,

ככלי עבודה למורה וכיועץ חינוכי, בגישת תקשורת מקרבת (NVC).

הטקסט מיועד לשימוש מעשי, לא תאורטי.

---

# זיהוי צרכי תלמידות באמצעות תצפית וניתוח תוצאות

## בגישת תקשורת מקרבת (NVC)

---

## עיקרון מפתח

ב-NVC **התנהגות היא תמיד אסטרטגיה**.

לעולם לא הבעיה עצמה.

המשימה של המורה:

לא “לפרש אופי”,

אלא **לפענח איזה צורך מנסה ההתנהגות לשרת**.

---

## שלב א: תצפית נקייה מהערכה

תצפית = תיאור עובדתי בלבד, ללא פרשנות.

### ❌ תצפית שגויה (עם פרשנות):

* “הן מזלזלות בי”

* “הן חוצפניות”

* “הן עושות דווקא”

### ✅ תצפית מדויקת:

* “ב-20 הדקות הראשונות נכחו 6 תלמידות, לאחר מכן יצאו 10”

* “יציאות מתרחשות בעיקר בשלב ההסבר”

* “אותן תלמידות יוצאות שוב ושוב”

רק לאחר שיש תצפית נקייה – מותר לעבור לניתוח.

---

## שלב ב: זיהוי דפוסים חוזרים

המורה מתבקשת לשאול:

* מי יוצאות?

* מתי?

* באילו שיעורים?

* באיזה שלב בשיעור?

* מי נשארות?

* מה מאפיין את הנשארות?

### דוגמאות לדפוסים:

* יציאה מיידית בתחילת השיעור

* יציאה אחרי 10–15 דקות

* יציאה רק כשיש משימה עצמאית

* יציאה רק כשיש הקשבה פסיבית

* יציאה של קבוצת תלמידות קבועה

דפוס = רמז לצורך.

---

## שלב ג: תרגום דפוס → צורך

זה לב העבודה הייעוצית.

### דוגמה 1: יציאה בתחילת השיעור

**תצפית:**

תלמידות יוצאות מיד עם הצלצול.

**ניתוח אפשרי:**

* צורך בחופש

* צורך בהפחתת עומס

* קושי במעבר בין שיעורים

* חוסר חיבור רגשי למורה

**בדיקה אמפתית:**

> “אני שמה לב שקשה לכן להישאר בתחילת השיעור.

> מה קורה לכן בדיוק ברגע הזה?”

---

### דוגמה 2: יציאה בזמן הסבר פרונטלי

**תצפית:**

בזמן דיבור המורה – יציאה מוגברת.

**ניתוח אפשרי:**

* צורך בהפעלה

* קושי בקשב

* צורך בתנועה

* חוויית שיעמום או חוסר רלוונטיות

**בדיקה אמפתית:**

> “כשאני מסבירה הרבה, חלק מכן יוצאות.

> האם זה מרגיש לכן ארוך מדי או לא ברור?”

---

### דוגמה 3: יציאה קבוצתית קבועה

**תצפית:**

אותה קבוצת תלמידות יוצאת יחד.

**ניתוח אפשרי:**

* צורך בהשתייכות

* דינמיקה חברתית

* חיזוק הדדי להתנגדות

* הימנעות מבושה או חשיפה

**בדיקה אמפתית (פרטנית):**

> “אני שמה לב שאת יוצאת בדרך כלל עם עוד בנות.

> מה נותן לך היציאה יחד?”

---

### דוגמה 4: הישארות שקטה בלי מעורבות

**תצפית:**

תלמידות נשארות אך לא משתתפות.

**ניתוח אפשרי:**

* צורך בביטחון

* פחד מטעויות

* חוסר אמון

* חוסר חיבור

**בדיקה אמפתית:**

> “את כאן, אבל מרגישה רחוקה.

> מה היה עוזר לך להרגיש יותר בנוח להשתתף?”

---

## שלב ד: ניתוח תגובת התלמידות לשינויים

תלמידות “מדברות” דרך תגובה לשינוי.

### שינוי קטן → בדיקת תגובה

לדוגמה:

* קיצור ההסבר

* פתיחה אישית

* מתן בחירה

* שינוי מקום ישיבה

### ניתוח:

* ירידה ביציאות → הצורך נענה

* אין שינוי → צורך אחר

* החמרה → התנגדות לצורך לא מוכר

תגובה = משוב חי.

---

## שלב ה: זיהוי צרכים לפי תגובה רגשית

רגש = אינדיקציה לצורך.

| רגש שנראה | צורך אפשרי      |

| --------- | --------------- |

| שעמום     | עניין, משמעות   |

| כעס       | כבוד, גבול      |

| זלזול     | חוסר שייכות     |

| אדישות    | חוסר חיבור      |

| התנגדות   | צורך באוטונומיה |

המורה שואלת:

“מה הצורך שמבקש מקום כאן?”

---

## שלב ו: הצלבת מידע

מורה מיומנת:

* לא מסתמכת על אירוע אחד

* לא על תלמידה אחת

* לא על פרשנות בודדת

אלא:

* תצפית

* דפוס

* בדיקה אמפתית

* שינוי קטן

* ניתוח תגובה

זהו תהליך מחזורי.

---

## שלב ז: שמירה על עמדה מקצועית

המורה לא:

* מאבחנת

* מנתחת אישיות

* שופטת

המורה כן:

* מתבוננת

* מקשיבה

* בודקת

* מתאימה

---

## משפט מפתח למורה

> “אני לא צריכה לדעת למה הן כאלה.

> אני צריכה להבין מה הן צריכות עכשיו.”

---

## סיכום ייעוצי

זיהוי צרכים אינו נעשה דרך שאלון בלבד,

אלא דרך **קריאה מדויקת של ההתנהגות**.

כאשר מורה:

* מתבוננת בלי שיפוט

* מנתחת דפוסים

* בודקת דרך שיח ושינוי

* מגיבה לצרכים ולא להתנהגות

הכיתה מפסיקה להילחם

ומתחילה להגיב.

מעולה.

להלן **המשך מקצועי ומובנה** הכולל:

1. **מפת צרכים ייעודית לתלמידות כיתות ט–י**

2. **תרגול מעשי: מה לומר בכל תרחיש נפוץ בכיתה**

  הכול בגישת תקשורת מקרבת, מותאם לכיתה מאתגרת ולמציאות שתוארה.

---

# 1. מפת צרכים לתלמידות כיתות ט–י

## (כלי אבחון מהיר למורה)

המפה בנויה כך:

**התנהגות נראית → צורך סביר → תגובת מורה תואמת**

---

### א. יציאה מהכיתה בלי רשות

**צורך אפשרי:**

* אוטונומיה

* הימנעות מתחושת חוסר שליטה

* הפחתת עומס רגשי

* שייכות לקבוצה

**מה לא לומר:**

* “לא יוצאים!”

* “זה חוסר כבוד”

**מה כן לומר (בזמן אמת):**

> “אני רואה שאת יוצאת.

> נדבר על זה אחר כך.”

**מה לומר בשיחה אישית:**

> “כשיצאת הרגשתי קושי, כי חשוב לי לנהל שיעור עם נוכחות.

> מה היה לך קשה ברגע הזה?”

---

### ב. זלזול מילולי / ציניות

**צורך אפשרי:**

* כבוד

* נראות

* הגנה עצמית

* שייכות חברתית

**מה לא לומר:**

* “אל תתחכמי”

* “חוצפה”

**מה כן לומר:**

> “כשנאמרת ההערה הזאת הרגשתי פגיעה.

> חשוב לי לדעת מה ניסית להגיד באמת.”

---

### ג. שעמום גלוי / ניתוק

**צורך אפשרי:**

* עניין

* משמעות

* גירוי

* חוויה

**תגובה מותאמת:**

> “נראה שקשה להתרכז כרגע.

> בואו נחשוב יחד איך להפוך את החלק הזה ליותר מעניין.”

---

### ד. התנגדות שקטה (שתיקה, חוסר שיתוף)

**צורך אפשרי:**

* ביטחון

* הגנה מבושה

* זמן

* אמון

**מה לומר:**

> “אין חובה לדבר עכשיו.

> אם תרצי לשתף אחר כך – אני כאן.”

---

### ה. הפרעות חוזרות

**צורך אפשרי:**

* תשומת לב

* חיבור

* צורך להישמע

**מה לומר:**

> “אני שומעת שיש לך הרבה מה להגיד.

> חשוב לי גם לשמור על רצף השיעור.

> נוכל לדבר על זה בסוף?”

---

# 2. תרגול: מה לומר בתרחישים נפוצים

## (Scripts מוכנים לשימוש)

---

## תרחיש 1: תלמידה קמה ויוצאת באמצע השיעור

### בזמן אמת (קצר, רגוע):

> “אני רואה שאת יוצאת.

> נדבר אחרי השיעור.”

### אחרי השיעור:

> “כשיצאת הרגשתי תסכול, כי חשוב לי שתהיה נוכחות.

> מה היה לך קשה ברגע הזה?”

---

## תרחיש 2: קבוצה של תלמידות יוצאת יחד

### בזמן אמת:

> “אני מבקשת רגע לעצור.

> חשוב לי להבין מה קורה לכן.”

(אם הן יוצאות בכל זאת – לא לרדוף)

### בשיחה כיתתית:

> “אני שמה לב שכשקבוצה יוצאת יחד זה פוגע בשיעור.

> מה נוכל לעשות אחרת בפעם הבאה?”

---

## תרחיש 3: תלמידה אומרת “משעמם לי”

### תגובה לא מתגוננת:

> “תודה שאת אומרת את זה.

> מה היה הופך את זה לפחות משעמם עבורך?”

---

## תרחיש 4: תלמידה אומרת “זה לא חשוב”

### תגובה מקרבת:

> “את צודקת לשאול על משמעות.

> בואי נבדוק יחד למה זה כן או לא רלוונטי.”

---

## תרחיש 5: חוסר שיתוף מוחלט

### תגובה:

> “אני רואה שקשה כרגע להשתתף.

> אני לא לוחצת.

> חשוב לי שתהיו כאן בצורה שמתאימה לכן.”

---

## תרחיש 6: התפרצות רגשית

### תגובה:

> “נראה שקורה לך משהו חזק עכשיו.

> אנחנו נעצור רגע.”

(לא להמשיך חומר)

---

# 3. כלי ייעוצי: שאלות שמפענחות צורך

המורה יכולה לשאול את עצמה:

* מה ההתנהגות מנסה להשיג?

* איזה צורך לא מקבל מענה?

* מה קורה להן רגע לפני?

* מה קורה להן אחרי?

* מה משתנה כשאני משנה משהו קטן?

---

# 4. עוגנים פנימיים למורה

משפטים שעוזרים להישאר יציבה:

* “הן לא נגדי – הן בעד עצמן”

* “התנגדות היא בקשה שלא יודעת לדבר”

* “אני מחזיקה גבול, לא מאבק”

* “סמכות שקטה מנצחת כוח”

---

## סיכום

כאשר מורה:

* רואה דפוסים ולא התקפים

* שואלת על צרכים ולא מאשימה

* מגיבה בעקביות וברוגע

* מציבה גבולות בלי כעס

הכיתה נרגעת בהדרגה

והקשר מתחיל להיבנות.

מה ששיתפתי פה זה ממש על קצה מזלג של תקשורת מקרבת,

וצאט כמו הצאט, כותב תשובות קצת גנריות.

בגלל שמדובר פה בתלמידים ואירועים אמיתיים ולא בכתיבת מאמר תיאורטי,

אבי חושבת שממש כדאי לא להסתפק בזה.

יש ספרים בנושא תקשורת מקרבת לפי שרוצה ללמוד לעומק,

וגם אם נעזרים בבינה מלאכותית,

לא להסתפק ב10 דקות של שיחה עם הצאט, כמו שאני עשיתי, אלא לחפור ולאתגר שיכתוב ניתוח יותר מעמיק, ויכתוב תוכנית עבודה יותר ריאלית.

המטרה פה הייתה רק להדגים בכלל מה זה תקשורת מקרבת.

בפועל, כשאני משתמשת בעקרונות, זיהוי הצרכים שלי ושל האדם השני ברמת דיוק גבוהה, מאפשרת פתרונות ששני הצדדים יקבלו,

כי כשיש מענה לצורך, הצד השני יקבל את הפתרון, כשאין מענה לצורך שלו, שם נוצרת התנגדות.

אני משתמשת בזה המון בעבודה, בקשרים משפחתיים ובחינוך ילדים,

זה לא תהליך של 10 דקות עם הצאט,

זה חשיבה מעמיקה באמת מה מניע את האדם שמולי?

לדוגמה לפני כמה זמן מנהל בכיר בחברה אצלנו שיתף אותי בתחושת תסכול שיש תהליך מסויים שחשוב לו וחעבודה שלו, שהוא לא מצליח לקדם מול המנכל.

הסברתי לאותו מנהל בכיר, שלצערי, לא משנה כמה התהליך שהוא מתאר חשוב *לו*

משנה איפה התהליך הזה פוגש את מה שחשוב *למנכל* ושם ללחוץ.

למרות שהוא צודק בעיקרון, המנכל "צריך" לתמוך בתהליכים שחשובים לעובדים שלו, אבל זו לא גישה מקדמת.

חשבנו יחד, איפה התהליך שהוא רוצה לקדם, פוגש את מה שחשוב למנכל. מצאנו נקודת חיבור.

ואז הצעתי לו שיכתוב מייל ששם דגש על נקודת החיבור, שיפרט איך היא תעזור למה שהמנכל אוהב, ואז לפרט את הכלים שיעזרו להגשמת נקודת החיבור, שזה תמיכה בתהליך שאותו אדם שדיברצי איתו ניסה לקדם תקופה ארוכה ללא הצלחה.

אחרי שבוע הוא שיתף אותי שהמנכל ענה לו שהנושא אכן חשוב והוא קשוב לעזור לו עם התהליך שהוא רוצה (משהו שקשור להסרת חסמים) ואז גם אני דחפצי מנקודת הממשק שלי מול המנכל,

ואחרי 8 חודשים של התעלמות מוחלטת, הנושא עלה לדיון בישיבת הנהלה תחת היתרונות הבאים:

1. אני כקולגה הייתי מגוייסת מראש להצלחת התהליך, גם כי הוא השתמש בעצה שלי, וגם כי לפני כן כבר העליתי את נקודת הממשק לעבודה שלי.

2. המנכל כבר התייחס לנושא, הוא לא יכול פתאום לסגת מול כל חברי ההנהלה ולהגיד שזה לא מקבל תיעדוף כרגע.

3. שאר חברי הצוות יודעים שיש בעיה עם התהליך, זה כבר לא משהו שהוא רק ביני לבין אותו אחד לבין המנכל. עכשיו יש כבר השלכות רוחביות יותר של מנהיגות וקשב לצורכי המנהלים בחברה, זה זה ימשיך להתמסמס, זה יערער את המנהיגות.

בקיצור, צורת חשיבה של תקשורת מקרבת, שמחפשת נקודת חיבור ולא צדק.

שמזהה צרכים, מפרידה מפרשנויות, ומוכוונת פתרון, יכולה ממש לשנות את התמונה.

אצלנו בעבודה העבודה עם רגשות פחות דומיננטית,

כלומר היא חשובה בשביל לזהות את הצרכים שלי, פחות משפיעה על צורת הפתרון,

אבל בעבודת חינוך אני חושבת שגם רכיב הרגשות הוא משמעותי, אבל רק אם יודעים להפריד לחלוטין בין ההתנהגות, הצורך, והרגש.

להתסצכל על כל רכיב בנפרד בתוך אותו אירוע.

למשל הילד שלי אמר לי מילה לא יפה:

תצפית: אמר מילה לא יפה

רגש: נעלבתי

צורך שלי: כבוד

צורך של הילד: יחס

תגובה: זה לא נעים לי כשאומרים לי מילה לא יפה, אני מבינה שאתה רוצה שאתייחס אליך.

גבול: לא משתמשים במילים לא יפות..

הצעת חלופה: אתה רוצה לבקש ממני לספר לך סיפור במקום זאת?

נותנים מקום לרגש, אבל לא מגיבים מתוך הרגש, לא נותנים לרגש לנהל אותנו.

אם אענה מתוך הרגש תגובה מתלהמת בסגנון של: מה זה, לא מדברים כך לאמא!

אני עושה הפוך ממה שאני מצפה ממנו.

אם אני מצפה מהילד שיכבד אותי גם כשהוא חש מתוסכל מכך שלא התייחסתי אליו, כלומר שיפריד בין הרגש הלגיטימי לתגובה,

אז איזה דוגמה אישית אני נותנת לו כשאני בעצמי מגיבה מתוך הרגש?

טוב התכוונתי לסכם ויצא חופר ברמות..אז רק אסגור את זה בכמה מילים:

תקשורת מקרבת זו צורת תקשורת שמניעה לפעולה את הצד השני באופן שיענה על הצרכים של שנינו.

מניסיון אישי בכמה תחומים בחיים:

כשמזהים נכון לעומק את הצרכים של שני הצדדים, ומגבשים פתרון שעונה על הצורך של שני הצדדים, זה תמיד עובד!!

כשהפתרון לא עובד, זה אומר שלא דייקנו את הצרכים. חוזרים למפת הצרכים. מנתחים עוד רמזים לגבי מה יכול להיות הצורך המדוייק מאוד שלנו ושל השני, ואז חושבים על פתרון שיענה על הצורך המאוד מדוייק.

אם הפתרון עובד, הצד השני מגיב כמו שרצינו אבל עדיין אנו חשים תסכול, זה אומר שלא דייקנו מספיק את הצורך שלנו, כלומר למעשה ויתרנו עליו ברמה מסויימת, וזה גם לא כדאי.

הכי טוב זה כשהפתרון ממלא את הצרכים באופן מדוייק, ואז שני הצדדים מרוצים, וזה בעצם מעיד על תקשורת טובה.

מומלץ מאוד בנושאים של דינמיקות של משפחה מורחבת, זה וואו!

יש ביוטיוב הרצאה של מרשאל רוזנברג (4 סרטונים)

מומלצת מאד.

את הספר הסגול אני לא אהבתי, מאד מעייף ולי היה קשה לצלוח אותו..

יתכן שבאמת בסוף לא יהיו לה שעות, אבל בתחילת שנה זה ממש רחוק כדי לדעת מי ימשיך איתה שנה הבאה.

יש הבדל בין מנהלת שביוני אומרת 'אין לי שעות בשבילך לשנה הבאה' לבין להגיד את זה במחצית הראשונה... מה היא יודעת בכלל על שנה הבאה.

(אלא אם כן שאלת אותה על זה ישירות ואז זה סיפור שונה)

ולכן אני אומרת שזה גועל נפש, כי זה כנראה הגיע באמת כדי 'להעמיד במקום' ולהגיד 'את לא טובה מספיק'...

תבדקי מה החוק אומר ואם את מעוניינת להישאר שם. מורים (ממלאי מקום) מחפשים בכל מקום כמעט בארץ, ועדיף להיות במקום שחווים בו חוויות של הצלחה והערכה של הצוות וההנהלה.

היא אמרה את זה כאילו "על הדרך" "אגב"..

והאדמתי מההלם...

גם בסוגריים, מי אמר לך שאני בקטע להישאר?!

שאת חושבת שאת עושה לי טובות..

ממש מתבאסת להמשיך ככה תשנה..

עם כיתות ט'-י אני גם ככה מסיימת בסוף המחצית ואז היא סגרה איתי עד סוף שנה בכיתות אחרות..

ומרגישה מנוצלת

שהיא לקחה את השאלה שלך האם את מרוצה ממני למקום של האם תמשיכי איתי גם שנה הבאה, ולכן השיחה התגלגלה ככה. אז אם היא היתה מחמיאה לך, זה לא היה מסתדר עם התשובה שלא בטוח שיש לה שעות לשנה הבאה.

סתם מחשבה שעלתה לי.

חוץ מזה מסכימה מאוד עם מה שתקומה כתבה.

זה בהחלט לא נעים ופתאומי לקבל תגובה כזו לא אמפתית, אבל מהצד שלך גם לא הייתי שואלת אותה שאלה אישית בצורה פתאומית ככה על הדרך.

לשקף נקודה קצת אחרת, דווקא בקשר לשיחה עם המנהלת.

כמובן רק מתוך מה שכתבת, ואני לא הייתי שם, אז אני לא באמת יודעת.

ממה שאת מתארת, השיחה עם המנהלת נעשתה כבדרך אגב. זאת אומרת, לא הייתה לכם פגישה רשמית, או שיחה מסודרת. זה היה על הדרך

יכול להיות שהיא לא הייתה פנויה לשיחה כזו באותו הזמן, ולכן היא הגיבה כמו שהגיבה. כי הייתה טרודה בעוד הרבה דברים אחרים, והניסוח יצא לה פחות מוצלח.

כי כמו שכתבו כאן, יכול להיות שמה שהיא אומרת נכון, שהיא מחוייבת למורות עם וותק, ובאמת לא תמיד קל למצוא למורה מתחילה מספיק שעות. אבל היה מתאים שזה ייאמר אחרת

אולי אבל, זה ש"תפסת" אותה לשיחה, בלי שהיא הייתה מוכנה לזה, גרם לזה לצאת ככה.

זו שאלה לגמרי לגיטימית מול מנהל להבין האם מרוצים מהביצועים שלך העובדת, אבל זו לא שאלה לשיחת מסדרון. בהנחה שבאמת רוצים תשובה אמיתית ורוצים גם ללמוד מזה. ונראה לי יותר נכון להגיע מתוך מקום שמראה את מה שאת עושה ומה את יכולה לשפר, מאשר להבין אם מרוצים ממך. אני הייתי מרגישה שזה קצת ישיר מידי אם מישהו היה שואל אותי את זה ככה.

אז בעצם יכול להיות שכל השיחה הייתה נראית אחרת והייתי יוצאת בחוויה אחרת, אם זה היה יותר מסודר ומאורגן. 

סיטואציה דומה שתלמידים עושים מה בא להם

מעדכנת כל הזמן הורים, מתקשרת וחופרת, שולחת למנהל ולמחנכים צילום של הנוכחות.

מענישה בהשארות שעה נוספת סוף היום. לא חסר מה לעשות.

לגבי שנה הבאה אני באמת לא יודעת אם זה משהו שיודעים בשלב הזה.. אני אישית לא הייתי שואלת אם היא מרוצה ממני כי זה שם אותי בעמדה קטנה מולה. ואם היא נתנה לך תחושה כזאת, למה שתרצי להשאר? יש מלא מקומות טובים. אל תתפשרי. 

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

זה הדבר הראשון שצריך להילקח בחשבון

אם טוב לך ככה מעולה

אבל אם לא - אז צריך להיזהר עם ריצוי כזה לדעתי

יש גם הרבה אפור באמצע כמובן, אבל טובת היולדת היא מה שחשוב קודם כל. בעיניי.

😵😵

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

👍👍

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

לפחות בהודעה את נשמעת שלקחת את זה בקלילות.. סחטיין!!!

לא לשאוב.

לסחוט להקלה

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

יש שם מסעדות מהממות, יש שם מקומות שמרגישים כמו חול, אם את בקטע של אקסטרים אפשר לעשות איזה משהו ואחכ ללכת למסעדה טובה, תלוי מה את רוצה, שופינג, אוכל, חוויות..?

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

ממש בתוך הטייטו? איך עושים את זה?

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

שלא נראה שיש לי דלקת גרון.

סבלתי ממש אז הלכתי אח''כ לרופא פיזי והוא אמר דלקת חריפה ברורה בלי משטח אפילו.

מאז אני בתהיה עד כמה הטייטו יעיל וכמה אפשר לסמוך עליו.

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

זה בדיוק מה שאני צריכה

כל הזמן אותו דבר וכל פעם מחדש אני מופתעת מהעוצמות של זה וכל פעם מפחיד אותי מחדש

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

אמרו שאין ככ מה לעשות עם זה ועם הגיל זה ישתפר, שלחו לבדיקות סיטי וברונכוסקופיה אבל גם עושים רק בקיץ את הבדיקה לא בתקופות כאלה שהם הכי דליקים

קשוח

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

תמונה אחת ממש חמודה

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

לא התעמקתי בזה.

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

יותר דימומים.

וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט

נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור

כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים

אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים

לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט

זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות

אפשר להיות יחד עם הכתמים האלו?

כלומר מבחינה רגשית לא נראה לי שייך בכלל כי זה מרגיש כמו מחזור כשיש כתמים, אבל אני שואלת מבחינה הלכתית.

אז כדאי לשאול את הרב שלכם

אנחנו קיבלנו הנחיות מסויימות וזה לא הגביל אותנו כמעט

אומרים שצריך ללכת עם תחתונים צבעוניים,

אבל לא הבנתי- אם יש כתמים ודימומים אז הולכים כל הזמן עם פד/ מגן תחתון, לא? אני לא יכולה להסתובב בלי כשיש כתמים או כשאני יודעת שיכול כל רגע להיות כתמים.

ואז- הלכתית זכור לי שזה לא מקבל טומאה,

אבל איך מסתדרים כמה חודשים ללכת עם זה? בקושי שבוע אני שורדת וזה מציק ומגרד ומגביר הפרשות.

בתחתונית רב פעמית צבעוניות

או בתחתוני מחזור לדימום חלש (לא הרחבות ממש למחזור)

זה הרגשה הרבה יותר נעימה

עם כל הכביסות. צריך לכבס בלי מרכך ובלי מייבש וזה משגע אותי הכביסה הנוספת הזאת כל יום. (לפעמים אני שומרת ומכבסת פעם ביומיים אבל זה מגעיל שעומד ככה יומיים וגם אז זה עדיין משגע)

חוץ מזה שיש היום כאלו זולים באליעקספרס שאפשר לחדש יותר בתדירות

חשבתי שזה הורס את כל הספיגה.