לק"י

הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).

לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

כדי לאשר אבחנת אוטיזם בודקים שני מרכיבים-קשיי תקשורת בתחומי עניין חזרתיים , אצל מחוננים אני חושבת שאין תחומי עניין חזרתיים...

והיום מבינים גן שהמרכיב החושי (הקושי בוויסות חושי, חיפוש תחושה, רתיעה מתחושה ) הוא מרכיב מהותי מהתקשורת ואפילו שחלק מקשיי התקשורת נובעים מהמרכיב התחושתי והמוצפות מגירויים, (זה במחקרים, לא הכל מאוד מבוסס עדיין) מרכיב שאצל ילד מחונן לא חייב לבוא יחד עם המחוננות (אני מחוננת ואין לי שום קושי תחושתי, הבן שלי על הרצף והאמת שאני לא רואה דמיון, והוא בתפקוד גבוה עם יכולות קוגניטיביות גבוהות לדברי הפסיכולוג) . כן מאפיין את האוטיסטים איים של יכולות (גם לא תמיד) שיכולים להזכיר מחוננות, ואני מניחה שיש מחוננים על הרצף לא מאובחנים/מחוננים עם קשיים רגשיים ותחושתיים שאינם על הרצף, בסוף מאוד קשה לייצר אבחנה מבדלת בגיל הצעיר, במיוחד אצל ילדים בתפקוד גבוה, אבל אני חושבת (ומהיכרות אישית) שמחוננים כן ידביקו את הפער החברתי כשיגדלו, כי הם ובני גילם יתאזנו , אוטיסטים לא ידביקו את הפער, גן אם הם בתפקוד גבוה וזה לא בולט...

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)

ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

לק"י

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

הגורם הוא אחר

ולכן המענה צריך להיות אחר

בתהליך האבחון של אוטיזם או הםרעת קשב שוללים את השני

בגלל אימפולסיביות

והרגישות היא לרועץ כי הם נפגעים מהר או לא סולחים מהר. אבל זה מן הסתם תלוי איזה בעיה ואיזה רמה 

לגיל יותר גדול

כאילו מעל 20

אוטיזם זו לקות

מחוננת זו יכולת

אפשר לקשור לקות ליכולת ויכולת ללקות

זה לא אומר שזה בהכרח נכון

יש מחוננים שאין להם שום לקות או בעיה מיוחדת

רק נטו יכולות גבוהות 

זו שונות נוירולוגית

לפחות על פי ההגדרה

הלכתי לבדוק את ההגדרה

זו אכן לא לקות אלא הפרעה

אבל באותו רעיון

אוטיזם זו הפרעה ומחוננות זו לא הפרעה אלא יכולת

אוטיזם: ממה זה נגרם, איך מזהים, איך מאבחנים? | שירותי בריאות כללית

עדיין נותרתי בתהיות, האמת...🙈 כי באמת בנות פה מתארות קשיים למחוננים שיוצאים מגדר המחוננות הבסיסית.

אבל אולי באמת ההבדל הוא שאוטיסטים לא יודעים לתקשר כמו שצריך עם הסביבה ומחוננים - עם כל הקושי - כן יודעים...

(אני פשוט מסתמכת על מה שאני מכירה... בעלי מחונן כנראה, אבל אין כמוהו יודע לתקשר עם אנשים, והבן שלי גם מחונן, אבל מתקשה בתקשורת, ובאמת אובחן לאחרונה עם אוטיזם... אבל זה לקח זמן, כי הוא בתפקוד גבוה)

מחוננים מראים התנהגויות של אוטיסטים

אוטיסטים הם מחוננים.

וזה לא נכון. לרוב.

יש קשיים חברתיים ויש יכולות קוגניטיביות לפעמים דברים מופיעים ביחד. ולפעמים יכולת מסוימת משפיעה על משהו אחר.

ילד עם רמה קוגניטיבית מאוד גבוהה יכול להיות שיתקשה להשתעמם בלימודים, להסביר את עצמו כל הזמן, ויעדיף שיחות מבוגרים. (לאנשים יראה קושי תקשורתי).

ילד עם אוטיזם יראה עניין מוגבר בתחום מסוים, (לדוג' מתמטיקה, שחמט) , וימעט להשקיע משאבים בתחומים אחרים או ביצירת קשרים, אז יראה מחונן באותו תחום.

לק"י

שמתוארים פה.

אבל לא עשיתי מחקר בנושא.

המכשיר הזה של די-ג'יים שמכוון עוצמות ותדרי קול?

שמעתי פעם משל ממש יפה, מפסיכולוגית שמתמחת באבחון אוטיזם, שאבחון הוא כמו אקולייזר-

יש כמה וכמה מאפיינים, שאצל כל אחד מאפיין אחר חזק יותר, ואחר יותר חלש. ויש הרבה אנשים 'נוירוטיפיקליים' (= לא אוטיסטים), שיש להם מאפיינים מסוימים של אוטיזם.

אבל כדי להגדיר מישהו רשמית כ''אוטיסט''- צריך שסך המאפיינים, והעוצמה שלהם, כבר יביאו לצרימה.

אז יש נוירוטיפיקליים עם תחומי עניין ספציפיים. או עם תנועות סטריאוטיפיות (זה נגיד קשור להפרעות קשב).

יש נוירוטיפיקליים עם רגישות לרעש או עם קשיים במעברים. בוודאי שיש עם קושי בהבנה חברתית.

אף דבר כזה בפני עצמו לא יגדיר אדם כאוטיסט.

רק כשיש מספיק מאפיינים יחד (אבל לאו דווקא הכל), והם יביאו להפרעה משמעותית בתפקוד- רק אז תהיה אבחנה.

ועכשיו אוסיף משלי, שאכן גם למחוננים, כמו לאוטיסטים, יש צורת חשיבה שונה משל שאר האוכלוסייה.

ויש מתאם בין אוטיזם למחוננות (כלומר, בקרב מחוננים תמצאי יותר אחוזים של אוטיסטים מבשאר האוכלוסייה). לכן הגיוני בעיניי גם שאצל אוטיסטים יהיו יותר מאפיינים של הרצף, למרות שזה לא מגיע לסף אבחנה רשמית.

(אני גם יודעת שבקרב מחוננים יש יותר בעלי הפרעות קשב, ויותר קשיים רגשיים. בסוף להיות חריג, גם אם זו חריגות שנתפסת כ'מתנה', יוצר כל מיני סוגי הפרעות נלוות).

וממש בקיצור-

יש קשר. יש דמיון. ויש לא מעט שהם גם וגם.

אבל זה לא באמת אותו דבר.

אבל זה לא הסבר שלי, אלא של המאבחנת האלופה הזו.

וגם לי זה ממש עשה סדר.

ומוסיפה סרטון על מאפייני הילד המחונן, כמובן שלא כל הילדים יסבלו מכל הקשיים המתוארים, אבל חשוב להבין את מי שכן סובל על מנת להתנהל מולו נכון יותר.

המחונן 24/7 - פורטל עובדי הוראה | מרחב פדגוגי

יש גם סרטונים/ הרצאות על מחוננים על הרצף, אולי זה יעזור להבין את הנושא יותר טוב.

אני גם חושבת שכל המתואר לא קשור בהכרח למחוננות

בעבר מחונן עם אוטיזם נקרא תסמונת אספרגר

אוטיזם הוא ספקטרום .יש אנשים וילדים בתפקוד נמוך מאוד או גבוה .

או ממש מעל הנורמה .

כמו תסמונת אספרגר.

המאפיין הוא קושי בהבנת מצבים חברתיים.

קושי בהבנת סטואיציות חברתיות רגשיות .

אצל מחוננים להבדיל יש פער בין היכולות הקוגניטיבית הגבוהות.ליכולת החברתית והרגשית.

פעמים רבות הן מוקפצים כיתה,זה מוסיף על הקושי והפעם.

פעם חשבו שלא סביר להגדיר את כל מיי שיש לו קושי חברתי קל או בינוני כאוטיסט 

כללית אבחנו כאוטיסטים אנשים בתפקוד נמוך למדי.

היום הרחיבו את ההגדרה וכל מי שאיפשהו על הקשת נכנס תחתיה.

בעיני זה לא נכון..

עושה עוול עם אנשים בתפקוד גבוה- וגם עם אוטיסטים בתפקוד ממש נמוך.

יש איזה בעיה עם אוטיזם.

 זה משהו שאין שום בדיקה שיכולה למדוד את רמתו, זה בסוף אבחון סובייקטיבי של מאבחן (לכן צריך אבחון כפול, ועדיין. ידוע שיש רופאים שנותנים יותר ופחות בקלות את האבחנה)

זה משהו שאין דרך לשלול לפני הלידה, למנוע דרך בדיקות גנטיות (עובדים על זה, אבל זה עוד ייקח זמן) לכן לעומת בעיות אחרות יש המון אוטיזם אצל אנשים במעמד סוציו אקונומי ממש גבוה

מה שגורם לזה שיש להם לובי ממש רחב וחזק מול גופי ממסד

מה שגורם לזה שיש להם הרבה זכויות

ולכן לאנשים שהם גבוליים- להידחק לפעמים לתוך ההגדרה שהיא כאמור קצת אלסטית.

ועכשיו אחרי שהקלדתי את כל זה רואה שמאנונימי, אז סליחה ממש, אבל אם אמחק לא יהיה לי סבלנות להקליד שוב.

הזוי בעיני שהבן שלי יקבל אותה הגדרה ואותן זכויות כמו ילד שלא עצמאי בשום דבר

זה לא הוגן כלפי שני הצדדים

ולגמרי רואב שיש היום הרבה אבחון יתר בדילאים הצעירים

וזו הסיבה שכרגע עוד לא פנינו לביטוח לאומי עם האבחון של הבן שלנו... (כנראה שנעשה את זה בסוף בגלל סיבות אחרות)

אצל הבת שלנו לא שאלו אותנו זה היה אוטומטית מיד אחרי האבחון הסופי בקופה...

אבל אני כן חושבת שגם בתפקודים גבוהים צריך קצבה כלשהי. בסופו של דבר, גם בהם צריך עזרה מקצועית...

זה לא עוזר לאף אחד.

וילדים בתפקוד גבוה יכולים עם מימון וסבסוד להגיע לחיים תקינים.

זה לא פחות חשוב.

אם זה מנחם אותך,

אוטיסטים בתפקוד נמוך ממש מקבלים יותר מ100% נכות ולכן הקצבה שלהם בפועל תהיה יותר גבוהה

ובדר"כ לומדים במסגרת חנ"מ שעולה למדינה הון, מניחה שאם הילד שלך בתפקוד ככ גבוה ואובחן בגיל מאוחר הוא בחינוך רגיל

ואוטומטית מקבל הרבה הרבה פחות.

ובכל מקרה אין טעם בהתחסדות הזאת.

יש המון דברים מעוותים בראש של בט"ל.

למשל, על אלרגיה (מסכנת חיים או חשש למסכנת חיים) מקבלים אוטומטית 50% נכות.

למרות שזה כאב ראש גדול- אין לזה שום עלויות.

אבל צליאקים, שהתזונה שלהם יקרה יותר

לא זכאים לכלום.

גם סכרתיים, שזה הרבה יותר משפיע על איכות חיים לא בהכרח מקבלים (לפעמים כן, אבל זה פרוצדורה והרבה יותר סבוך מאלרגיה)

לא רואה סיבה לא לקחת. 

זה ישפר את איכות חייו של הבן שלכם? מעולה.

זה כבר מעודד.

בכל אופן, כנראה שאכן נפנה לביטוח הלאומי בגלל הסיבות האחרות, "ועל הדרך" נקבל את הקצבה. בתקווה שאכן נשתמש בה לטובתו (ושהוא יסכים שנעזור לו...)

נותן קצבה לפי הרבה פרמטרים ולא רק לפי אבחנה

יש כמה וכמה דרגות

עם התייחסות לרמת תפקוד קוגניטיבי / צורך בעזרה/ צורך בהשגחה/ תפקוד פיזי

אל דאגה

ביטוח לאומי לא יתנדב לתת קצבה למי שלא זקוק לה

העניין הוא שלכאורה הבן שלי עצמאי ומסתדר לבד... לכן לא נעים לנו.

אבל אין לדעת איך הוא יהיה בבגרות, כשיצטרך להיות לגמרי עצמאי. ומכיוון שאז קשה יותר לקבל קצבה, אולי כן נכון שעכשיו יהיה לו משהו בשביל להתבסס עליו בעתיד.

של ביטוח לאומי נראה שהאבחנה עצמה מזכה בנכות

גם בתפקוד עצמאי

חוסר תפקוד כמראה מביא לעיתים לקצבאות שגבוהות מ100%

ASD - הספקטרום האוטיסטי - מי זכאי לקצבת ילד נכה? (לפי מחלות וליקויים) | ביטוח לאומי

לק"י

וגם את זה לא תמיד מקבלים.

גם ילדים שברור שצריכים השגחה תמידית, גם אם הם יחסית עצמאיים (מתלבשים לבד, אוכלים לבד וכדומה. לא הכוונה לעצמאות מלאה, יציאה מהבית לבד וכו').

מה שמגיע לך, מגיע

זה ביטוח לאומי שצריך להיות יותר מדויק עם המשאבים שלו על מנת שהמענה יהיה הכי טוב

אמרה לי פעם שהמדינה משקיעה הרבה התפקודים הגבוהים, כי אם הם מממשים את הפוטנציאל שלהם, הם הרבה פעמים מכניסים למדינה המון כסף (יש להם נטייה ללכת לעבוד בהייטק...).

לא יודעת על מה זה מבוסס, אבל אולי ירגיע לך את המצפון.

המחוננות יכולה לגרום לפער בין הילד המחונן לשאר הילדים (מבחינת יכולות, תחומי עניין, קנאה אפילו של שאר הילדים כלפיו)

וגם פער בין הילד והדברים שהוא קולט, להבנה שלו את הסיטואציה.. למשל קליטה של משפטים של המבוגרים והבנה של ההקשר אבל חוסר הבנה מול מי אפשר להשתמש במשפט כזה.

ואז זה יכול לייצר איזשהו פער שנראה כקושי תקשורתי חברתי אבל כשהשנים יעברו והפער יצטמצם זה יראה אחרת. 

ואגב, ראיתי הבוקר ראיון בהידברות עם חני ליפשיץ על הבת האוטיסטית שלה, וחשבתי עלייך. שווה צפייה

(יוטיוב כבר יודע להציע לי דברים שקשורים לאוטיסטים🤭 אבל גם סתם דברים של הידברות...)

ב"ה הילדים שלי בתפקוד גבוה יותר מהבת שלה, אבל עדיין היה לי מה ללמוד מזה...

גם אני לא הכרתי את הקשר בין מחוננים לצורך מוגבר בשקט, רגישות לרעשים וקושי במעברים. אבל גם הדברים האלה יש אנשים נוירוטיפיקליים שסובלים מהם, אז יכול להיות אנשים שהם גם עם רגישות חושית מוגברת וגם מחוננים ולא על הספקטרום.

(שאני זיהיתי בה את עצמי, אגב)

אבל לכאורה זה לא קשור למחוננות, אלא משהו בפני עצמו... (אני למשל לא מחוננת🤭)

או לא במינון גבוה. כך שהם כנראה גם לא תחת הגדרה של "אדם רגיש מאוד".

נורמטיביים

שמתפתחים בצורה תקינה מכל הבחינות?

זה כדי לא להגיד התפתחות תקינה (כי אז יגידו, מה אוטיסטים הם לא תקינים)

או נורמלים (כי אז אפשר להגיד, רגע אוטיסטים לא נורמלים).

רוצים להתייחס למגוון הנוירולוגי

סוג של פוליטיקה קורקט.

אפשר להתחבר לזה או לחשוב שזה מוגזם

וטיפיקל- אופייני, טיפוסי.

אנשים עם התפתחות נוירולוגית טיפוסית=רגילה,

מול אנשים שהם 'מגוונים נוירולוגית' - על הרצף, adhd וכדו'.

נראה לי שעיקר השימוש הוא באמת מול אוטיסטים, אבל אולי פשוט נראה לי כך כי אני מתעניינת באוטיזם( הבן שלי על הספקטרום)

ובכלל המילה הזאת בעצמה נשמעת כמו איזה לקות או מחלה

הוא כדי לא לחלק את העולם ל'נורמליים' מול 'לא נורמליים', שזו הסתכלות הגיונית אבל גם שיפוטית.

יש ציבור של אנשים אוטיסטים בתפקוד גבוה, ששמחים בזהות האוטיסטית שלהם ולא מתייחסים אליה כלקות, אלא כשונות.

לכן מתייחסים למושג גיוון נוירולוגי, שבו יש מי שמתפתח בצורה טיפוסית ומי שהמוח שלו אוטיסטי, אבל אין צורך בהגדרות שמחליטות מי נורמלי ומי לא. 

אני מאמינה שאת רואה את ההבדל בין אוטיסטים בתפקוד נמוך למחוננים... צריך לזכור שאוטיזם זה רצף מאוד רחב, ובעצם נוגע לכל חלקי האוכלוסייה. (גם כמות האבחונים היא מאוד גדולה, המספר האחרון ששמעתי היה שהערך 1 ל30 ילדים מאובחן על הרצף)

כמו שכתבתי בתגובה למישהי אחרת-כדי לאבחן אוטיזם בודקים קשיי תקשורת-שיכולים לנוע על רצף מאוד רחב של קשיים, יש אוטיסטים שנמצאים בבואה משלהם וקשה מאוד לייצר איתם קשר כלשהו ויש אוטיסטים שחפצים בקשר ומחפשים אותו-אבל לא מצליחים לעשות זאת באופן מותאם.

דבר נוסף שבודקים באבחון-תחומי עניין מצומצמים/חזרתיים או התנהגויות חזרתיות, שגם פה-זה יכול להיות ילד שיודע הכל על סוגי מכוניות שונות או ילד שכל היום דופק שני חפצים אחד לשני כי אוהב את הרעש שזה משמיע.

לאוטיזם מתווסף העניין התחושתי שהיום מבינים שהוא מאוד דומיננטי במאפיינים של הלקות-חיפוש אחרי גריה, קושי בוויסות חושי, רתיעה ממרקמים שונים ועוד.

מעבר לרצף התקשורתי והתפקודי בתוך הרצף האוטיסטי קיים גם שוני בין אנשים-כי אוטיזם קיים בכל חלקי האוכלוסייה, יש ילדים על הרצף בתפקוד גבוה עם קוגניציה גבוהה מהרגיל, ממוצעת או נמוכה מהרגיל, ולהפך-יש ילדים בתפקוד נמוך שהקוגניציה שלהם גבוהה, תקינה או נמוכה.

מחוננות לעומת זאת קשורה רק לרמת האינטליגנציה, וכיום גם בודקים אותה בצורה יחסית מצומצמת בדרך המבחני מחוננים של בית ספר, ילדים מחוננים הרבה פעמים חווים קשיים רגשיים בגלל הפער בקוגניציה בינם לבין חברים שלהם (ולפעמים גם מורים שלהם) והפער בקוגניציה לבין היכולות הרגשיות שלהם.

בנוסף יש קשיים תחושתיים בלי קשר לאוטיזם, זה מאפיין גם של הפרעות קשב, וגם לפעמים יש קשיים בוויסות החושי בלי קשר לבעיות קשב וריכוז או אוטיזם, אלא יש אנשים עם קשיים תחושתיים שונים, וזה יכול ליפול גם אצל מחוננים, אבל מחוננים לא יגיעו בהכרח עם הקשיים האלה (לעומת אוטיסטים שבהכרח יהיו קשיים כאלו ברמה זו או אחרת) וגם הרבה מהקושי הרגשי נפתר עם הגיל, במיוחד עם יש קבוצת שווים כמו בתוכניות מחוננים שונות...

ולא אמרתי שהמאפיינים האלה ייחודיים לאוטיסטים בתפקוד נמוך, אלא שאלו מאפיינים של אוטיזם, פשוט בתפקודים הגבוהים נוצר הבלבול, בגלל שרואים איים של יכולות גבוהות כמו אצל מחוננים, אבל זה לא מאפיין דווקא של אוטיסטים, זה לפעמים בונות בגלל השונות הנוירולוגית

יש מתאם גבוה בין מחוננות לבין הקשיים שתוארו.

מוזמנת לקרוא פה:

המחונן 24/7 - פורטל עובדי הוראה | מרחב פדגוגי

ויש עוד הרבה חומר בנושא.

ילדים מחוננים סובלים הרבה פעמים מקשיים שונים עוד לפני שהם מאותרים כמחוננים, ובעיני חשוב להעלות את המאפיינים למודעות כי אי אפשר להתייחס לקשיים האלו כקשיים רגילים, אלא להתאים את התקשורת עם המחונן (או החשוד כמחונן) בהתאם למה שמאפיין אותו.

וכמו בכל נושא יש את הגבוליים, אבל מחוננים באופן מובהק יותר, רובם הגדול יסבול מקשיים ויצטרכו התאמות.

לא סתם יש כיתות מחוננים בעל יסודי, והתקן למספר ילדים בכיתה הוא קטן וההוראה והיחס מותאמים.

זה לא רק יכולות הלמידה הגבוהות, וקבוצת שווים, זה גם הרבה מעבר.

אני לא משווה לאוטיזם,

אבל גם אצל מחוננים יש מאפיינים מסויימים שלא מסתכמים ברמת איי קיו בלבד.

אגב לא כל מי שמאותר כמחונן ביסודי מאותר אח"כ כמחונן בעל יסודי.

מה שאני תוהה - יכול להיות שילד מאובחן כמחונן, אבל בעצם הוא אוטיסט בתפקוד גבוה?

כלומר, אם יש לו את כל הקשיים האלה, זה לא מצביע שיש פה משהו מעבר למחוננות?

ואני מכירה כמה כאלה, מחוננים שבהמשך חייהם אובחנו גם כאוטיסטים.

אבל זה לא אומר שהאבחון של המחוננות הוא טעות. אלו ילדים שהם גם מחוננים, וגם אוטיסטים בתפקוד גבוה. פשוט מחוננות זה משהו שבודקים אוטומטית את כל הילדים, אז את זה פחות מפספסים.

להבנתי הוא בכלל לא אבחון מחוננים

הוא סינון של הילדים הכי חזקים קוגנטיבית בשכבה

בפועל רואים שלשליפה יוצאים גם לא מחוננים,

אלא 'סתם' חכמים מאד.

וכן למחוננים יש קשיים ואין הכרה והבנה של זה

אנשים מאד מתפעלים

ואז המומים כשהם נתקלים בקושי

זה נשמע להם מוזר

הוא מדבר בשפה של מדען בן 30

אז למה הוא בוכה ככה באמצע הרחוב?

והאמת היא ששונות בפני עצמה היא קושי

להיות כל כך חריג מהסביבה בפער-

זה יוצר המון מורכבות

או למשל-

ההרגשה שאני מבין/קולט/יודע יותר מכל המבוגרים סביבי

זה גם מאד מערער את הבטחון של הילד והאמון שלו בעולם.

לבן שלי למשל מאד קשה הרעיון שאנחנו עלולים לשכח משהו 

או לטעות בפרט כלשהו

הוא ילד- הוא רוצה מבוגר לסמוך עליו

אבל מתברר לאט לאט

שיש הרבה דברים שאנחנו לא יכולים לענות לו עליהם

אם שכחנו משהו- זה מבחינתו סוף העולם

ואני מבינה לאט לאט למה זה כל כך מערער אותו

כאילו, כמו שהוא אמר לי פעם

'אבל את שוכחת כל כך הרבה! מי אמר שתזכרי אותי תמיד?

אז אני לא שוכחת כל כך הרבה

ב"ה יש לי זכרון טוב ותמיד נחשבתי, וגם בעלי, חכמים מהממוצע

אבל הוא עולה עלינו.

(בטח עלי עם מח בטטה מהריונות ולידות)

לא צורך בשקט

לא קושי חברתי

לא קושי במעברים (אולי כן, אבל לא משהו חריג)

אז זה כנראה לא מחייב שיגיע יחד...

הרבה פעמים לקות תקשורת בתפקוד גבוה מאובחנת בגיל מאוחר.לעיתים הורים מאובחנים,לאחר שילדם קיבל איבחון.

היכולת הקוגניטיבית הגבוהה(מחוננות),עוזרת לילד/נער /מבוגר .לתפקד באופן תקין או כמעט תקין.

חוץ מהבנת מצבים חברתיים רגשיים.

לא מחייב תלוי אצל כל אחד.

מה שהכי חשוב,שילמד במקום שיטיב איתו לימודית,רגשית וחברתית.

רוב נחת.

פשוט לפעמים יש השקה.

יש אוטיזם שזו אבחנה של קושי תקשורתי עם הגדרות מסוימות מאד כדי לאבחן,

ויש מחוננים שהם עם מנת משכל גבוהה.

ולפעמים יש השקה,

ולפעמים לא.

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

😵😵

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

👍👍

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

יש שם מסעדות מהממות, יש שם מקומות שמרגישים כמו חול, אם את בקטע של אקסטרים אפשר לעשות איזה משהו ואחכ ללכת למסעדה טובה, תלוי מה את רוצה, שופינג, אוכל, חוויות..?

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

ממש בתוך הטייטו? איך עושים את זה?

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

שלא נראה שיש לי דלקת גרון.

סבלתי ממש אז הלכתי אח''כ לרופא פיזי והוא אמר דלקת חריפה ברורה בלי משטח אפילו.

מאז אני בתהיה עד כמה הטייטו יעיל וכמה אפשר לסמוך עליו.

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

זה בדיוק מה שאני צריכה

כל הזמן אותו דבר וכל פעם מחדש אני מופתעת מהעוצמות של זה וכל פעם מפחיד אותי מחדש

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

אמרו שאין ככ מה לעשות עם זה ועם הגיל זה ישתפר, שלחו לבדיקות סיטי וברונכוסקופיה אבל גם עושים רק בקיץ את הבדיקה לא בתקופות כאלה שהם הכי דליקים

קשוח

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

תמונה אחת ממש חמודה

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

לא התעמקתי בזה.

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

אולי תתייעצי עם מוקד נשים של הקופה דרך הטלפון?

אני בכללית, ממה שידוע לי יש מוקד אחיות ומוקד רופא משפחה אונליין..

לא משהו של נשים..

ובמוקד נשים שהייתי, חיכיתי שעתיים בשביל שהרופאה תגיד לי שהייתי צריכה לחזור לבית החולים (זה כשבאתי אחרי הניתוח)

רופא משפחה יעזור לך כאן באמת...

אולי יש אופציה להתקשר למיון נשים בבית חולים שבו נותחת?

אני מניחה שזה כתובת הגיונית לפנות אליה...

מקפיצה לעוד רעיונות...

ותתקשרי לשם

היום הכאב ממש נרגע, כנראה זה היה אתמול בגלל מאמץ...

עברתי גם ניתוח של כריתת חצוצרה בגלל חוץ רחמי ואחרי מאמץ היו לי דקירות, עם הזמן זה נרכע

לפעמים שיש לי ביוץ באותו צד אני מרגישה כאבים ואני כבר כמה שנים אחרי זה

ואל תשכחי את כלום זנן אחרי הניתוח. בכל זאת ניתוח לכל דבר תשמרי על עצמיך 🙏

כאילו זה לא טוב אבל מעודד...

כמה זמן לקח לך להתאושש?

לפי הרופאה אני יכולה כבר לחזור לעבודה, אבל ממש לא מרגישה ככה...

ואז חזרתי לעבוד, אבל השתדלתי ממש לשמור ולא להרים כבד כי אחכ הרגשתי את הכאבים

חיבוק יקרה!! ❤️

וחודש ממש לחזור לעצמי

תרגישי טוב!! חיבוק!