זה ממש ממש מובן התחושות האלה.

את אמא, ואת גם בן אדם. וקושי גדול באינטנסיביות גדולה הוא מתיש, ונשמע שאת צריכה הפוגה מכל זה, אז ברור שלא תרצי להיות איתה כי את צריכה הפוגה.

ברמה הפרקטית הייתי מנסה למצוא זמנים שבהם יש מישהו עליה ומישהו על הילדות האחרות ואת יכולה קצת לאגור כוח.

מניחה שלגבי ההתמודדות איתה כבר קיבלת הרבה עצות אז לא אחפור לך, אבל כן מאד מאד ממליצה לברר מה קורה בגן. הנסיון שלי הראה שכשילד משתנה ככה ומגיע לכזאת מצוקה - יש בעיה בגן. הייתי שמה מקליט לפחות לכמה ימים.

זה מחשבה שעלתה לי לגבי מקליט  

מהפורום. לא כי באמת חוששת בכלל.

יצא לי לבוא בכל מיני שעות במהלך היום. איתה ובלעדיה (קרה ששכחה דברים...) ובאמת שלא עולה שום חשד. תמיד נתנו להיכנס, לראות, לתת עוד חיבוק.. גננת מקסימה שתמיד תדבר איתך בערב אם מבקשת..

יכולה להשתנות ולהגיע למצוקה גם אם בגן הכל נפלא וטוב, לא אומרת שלא לבדוק אבל לא הייתי נלחצת מהכיוון הזה בכלל

אני חושבת שאם זה היה האח שמיד אחריה שכביכול לוקח לה את המקום, הייתי יכולה להבין את הקיצוניות של השינוי, אבל כבר יש לה אחות קטנה ממנה, ועוד אח נוסף זה לא ערעור של כל מה שהיא הכירה.

לא שזה לא משמעותי, ברור שכן, אבל עדיין לדעתי זה יכול להסביר את השינוי באופן חלקי

היא הייתה פיצית בעצמה ולא בטוח הבינה מה מתרחש, והיא עברה תהליך הסתגלות קל. עכשיו היא הרבה יותר בוגרת ומבינה ויכול להיות שמבחינתה עכשיו זה פעם ראשונה שמישהו בא וחוטף לה את תשומת הלב (כי לאחות בת השנה ורבע היא רגילה כבר משחר האנושות)

כשהאמצעית נולדה, היא באמת היתה פיצית ויחסית בקלות התאקלמה.

עכשיו זה 2 התאקלמויות. גם לתינוק החדש וגם לאמצעית שמתחילה לגדול קצת ומאוד מפותחת ומתקדם לגיל ככה ששרוצה את המשחקים של הגדולה ומצליחה יפה מאוד.

הגיב לה הכי משמעותי ללידה.

מעניין

גם לי הגדול קצת יותר מ3 ועם ניו בורן.

בהריון הרגשתי זוועה מהשבועות הראשונים היה קשה לי הריח שלו ( ושל בעלי ועוד כל מיני דברים ) הייתי בלי אנרגיות לא יכולתי להרים אותו תוך כדי גם גזרנו שיער אז נהיה גבר ומרגישה שהוא כ"כ שונה

ב"ה לא מרביץ וכו' אבל כל הזמן בכיין וזה משגע אותי ומרגישה שיש לי פתיל קצר אליו

עכשיו עם התינוקת מרגישה בדיוק כמו שתיארת - בא לי להתכרבל איתה ולא בא לי כ"כ לטפל בו

משתדלת כל יום לעשות איתו משהו קטן אבל כמו שאמרת - בכוח ומרגישה ממש רע עם זה.

סליחה שיצא פריקה אבל ממש מזדהה

מרגישה שהוא כבר לא תינוק ולא יודעת איך להכיל את זה 

אם חלאקה, בכלל זה יותר מורגש..

קשה להכיל באמת שהם כבר לא תינוקות.

עולה לי המחשבות של האם אני אמא שיכולה להכיל גם ילדים גדולים. אם קטנים אני מעולה (כן, מחמיאה לעצמי...)

אבל - אם אני ככה בקושי עם ילד בגיל 3, איך אני אסתדר כשגדלים באמת וגם הקשיים גדלים?

אוף.. מתפללת רק שה' יעזור.

אף אמא לא נולדה אמא למתבגרים.

ההתמודדויות משתנות עם השנים, ואיתן גם אנחנו גדלים... (זה לא שרק נהיה יותר ויותר קשה, אנחנו גדלים אז ההתמודדויות כל פעם מושכות אותנו עוד קצת לגדול, אבל לא יותר מידי מעבר למידה שלנו. ויש גם צדדים שנתיים קלים יותר כשהילדים גדלים וכבר לא צריך לדאוג לכל הצרכים הפיזיים שלהם, מקבלים יותר עזרה, וכו').

ומתבקש פה השיר של @גלויה על 'קטונתי'❤️

מורה - מלשון הוראה וגם הכוונה. 

ביקשתי מבעלי המוכשר שיעשה לזה איור: זכוכית מגדלת עם סרט מתנה.

פעם הייתי בתחושה שכאילו "מחפש" אותי, עבר זמן והבנתי שזה באהבה.

שיר כ"כ קצר

וכ"כ חזק

ולעניין.

נכנס עמוק.

תודה רבה רבה!

בקרוב הספרון המלא בעז"ה. 

מסר חזק שמקופל בכל כך מעט מילים.

יום אחד זה יהיה על מגנט. או גלויה...

לכבוד יומולדת 4 שזה היום! ב"ה! 

ההסתכלות הזאת.

לקחת את זה למקום שאנחנו גדלים מזה. ולא רק בשבילם להיות פה. נראה לי שצריך הרבה אמונה להבין שזה לא מעבר ליכולות שלנו.

ו... קשה לי לשמוע שהם גדלים ולא יצטרכו אותי לכל הצרכים הפיזיים שלהם. זה הדבר הכי כיף לי בעולם. אבל יודעת שבסוף הם גדלים. וזה דבר טוב. ואם זה מגיע עוד הרבה רגעים משמחים אחרים.

תודה❤️

למה לכתוב "ניו בורן "ולא תינוק חדש? או הרך הנולד?

אולי כי אנגלית זה השפת אם שלי, אז זה זורם לי.

ובאמת יוצא לי לא מעט להכניס ביטויים באנגלית, גם כשכותבת בעברית

שולחת חיבוק❤️

אני חושבת, שלוקח זמן ללמוד איך להיות אמא ומה נכון לנו.

לוקח זמן ללמוד איך להיות אמא לגיל מסויים

שלוש שנים של אימהות זה לא הרבה

ובזמן הזה, את כבר אמא ל3.

לא הייתה לך הסתגלות הדרגתית לתואר אמא.

וכבר נהיית אמא לשניים, ואחר כך אמא לשלוש.

ואני חושבת שמה שאת מתארת עכשיו זו תחושה ממש הגיונית, אבל מאוד מהירה ועל סמך תקופה יחסית קצרה של אימהות.

ילדים גדלים, וזה מזמן אתגרים

ויש תקופות שבהן טוב לנו יותר

ויש תקופות שבהן קצת יותר קשה

וברור ברור שאם זה המצב, זו קריאה לחשוב איך אפשר לשפר.

אבל, זה לא אומר "שאם אני ככה בקושי עם ילד בגיל 3, איך אני אסתדר כשגדלים באמת וגם הקשיים גדלים?"

זה רק אומר שיש עוד מה ללמוד, וקודם כל להכיר בזה שזה הגיוני ואחר כך להכיר בזה שזה ניתן לשינוי ובסוף גם להכניס לראש שזה יכול להיות זמני.

תחשבי שבשלוש שנים המשפחה שלכם הפכה מזוג למשפחה של חמישה.

זה שינוי משמעותי ויכול להיות שפשוט עדיין צריך להבין מה נכון לכם ואיך טוב לכם לנהל את זה ולהתנהל בזה.

אבל אנשים עושים את זה.

אז זה אפשרי!!

אז הייתי מתייחסת למחשבות שעולות לך בכמה חלקים:

1. הכרה במציאות. אמא לשלושה זו לא אמא לאחד. וזה שיש לך פחות זמן להתכרבל עם התינוק או שהזמן איתה הוא יותר מצומצם או לפעמים יזום, זה כי זו המציאות. אין מה להילחם בזה אלא להשלים עם זה. אותו דבר לגבי הילדה שהייתה פעם. ילדים משתנים וגדלים, וגיל 3 זה ממש פיק של התבגרות. אז היא משתנה וזה לא תמיד כיף, אבל זה יביא איתו גם דברים בוגרים ומשמחים, לצד השינוי והקושי

2. לנקות אשמה. נכון, היא לא אשמה. אבל היא גם לא מסכנה. יש לה הורים שאוהבים אותה ודואגים לה? יש לה גננת טובה? יש לה אחים חמודים? מהמם. אז מסכנה היא לא, ולכן האשמה כאן לא רלוונטית. קשה לה. לגיטימי. יש כאן שינוי משמעותי. לגיטימי. אתם עכשיו לומדים איך להתמודד עם השינוי הזה. את בליווי מקצועי. מדהים!

האשמה כרגע רק מעכבת אותך ומשקיעה אותך בתוך התחושות האלו. את כבר עושה דברים בשביל לשנות את המצב. את לא צריכה גם את האשמה על הראש. והיא צריכה ממך ביטחון, שהיא יכולה ומסוגלות להתמודד עם זה.

ואיזה ברכה זו שלושה צפופים!! ב"ה!!!

ובאמת לזכור שקשיים זה חלק מהחיים והרבה פעמים דווקא מהם גדלים וצומחים בצורה משמעותית!

ורגשות אשם ןכעס עצמי נורא מעיקים וחונקים.. אםתשלימי עם זה שלא כשי. שום דבר רע להיפך את   אמא ככ טוב"ה ודואגת יהיה לך הרבה יותר קל, פיזית, ממש כמו להוריד משקולת...

והכי עוזר- לפנות לקב"ה ולבקש עזרה עם כך וכך

כמה התפללנו על זה!

לקח כמה שנים טובות. עד שבחסדי ה' הצלחנו לטפל בשורש הבעיה ואז השפע הגיע.. ובאמת מרגישה שמהקושי צמחנו מאוד כזוג. ובאישי.

משתדלת באמת לעבוד על האשמה. ומשתדלת מאוד להיות אמא טובה. לפעמים זה עניין של ביטחון.

תודה!

אוהבת גם לקרוא אותך

לקחתי את מה שאמרת לי בעיקר בעניי האשמה.

שזה הכי קשה. בשבילי לפחות.

ואת צודקת. מסכנה היא באמת לא.

תודה על זה❣️

זה יכול להיות הרבה פעמים יותר קושי מאשר שמחה

זה בסדר להרגיש שאין כוח/ חשק להיות איתה

זה יכול לקרות בכל הגילאים שוב ושוב

לפעמים כיף וזורם איתם ולפעמים לא

מאחרים שזה לגיטימי.

מרגיעה. 

את לא צריכה להתבייש ולא צריכה להאשים את עצמך, תקבלי את עצמך בחמלה, כמו שאת ❤️

חוץ מזה, ממליצה על הפודקאסט "חזרה ללב ההורות" בפרק 12 היא מדברת על לידת אח חדש וזה נראה לי יכול להיות לך רלוונטי ומעניין לשמוע (לא מצליחה לצרף קישור אז תחפשי בספוטיפיי או בגוגל) 

תודה על ההמלצה

אקשיב לזה מחר כשמקבלת את ההר כביסה 😅

לחפש את הרגעים היפים

רגע שהיא שיחקה יפה, משפט חמוד שהיא אמרה, יום שהיא הייתה לבושה יפה ואהבת איך שהיא נראית, כל דבר. ממש לנסות להתמקד בזה...

וזה בסדר עם הזמן שלכם ביחד קצת בכוח, ואולי אפשר למצוא משהו שיהיה גם לך נחמד לעשות וזה יהפוך את הזמן שלכם ביחד לקצת יותר כיפי בשבילך...

למצוא משהו שנחמג גם לי..

יש המון רגעים יפים. כל יום. פשוט לפעמים הרגעים הקשים משתלטים. ובאמת אני צריכה להזכיר לי באותם רגעים קשים את הרגעים היפים.

עבודה עצמית🙈

אני באמת חושבת שיותר ממה שאני מגדלת את הילדים הם גורמים לי לגדול🙂

אני חושבת שהכי חשוב זה לזכור שזה תהליך. וכל הזמן את והם לומדים, וטעויות ורגעים קשים זה חלק מהלמידה שלנו ושלהם וזה בסדר גם אם הם קורים🙂

ללידת אח חדש

הרגשות שלך ממש נורמליים. את בשני סטטוסים חדשים:

יש לך ילד, פעוט, וניו בורן

להיות אמא לילד זה אחרת מלהיות אמא לפעוט

וכרגע את בלמידה. והרגעים מורכבים מנעימים טפחות נעימים. קחי את הזמן ותחפשי את הרגעים הנעימים, תשתדלי לקבוע כמה דק' ביום כדי להראות לה אהבה חיבוקים ונשיקות למשל 5 דק' לפני השינה

שתדעי שמה שאת מתארת מאוד מוכר ונורמלי

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

תודה!

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

זה לא יגיע לי עד האירוע

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

בני ברק רחוק לי

תודה

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

אני אשמח לתמונה