כי בהתחלה חשבנו למנוע לשנה-שנה וחצי כזה,

ועכשיו פתאום מתלבטים אם כדאי למנוע לעוד קצת זמן.

השאלה שלי היא- האם מניעה לזמן ארוך יותר יכולה להפחית סיכונים?

או שאחרי שנה וחצי הצלקת התאחתה?

ממש התלבטות ואני כבר לא יודעת מה אני באמת רוצה...

אנחנו בהתלבטות על זה,

מצד אחד- באמת זה פרק זמן מספיק

מצד שני- לא רוצים להיכנס לסיכון של ניתוח חוזר

מצד שלישי- פתאום זה לחשוב ברצינות על הריון נוסף וזה מבלבל ממש

כי התחלתי כושר וחזרתי לעצמי במראה ובבגדים

חיבוק גדול! התאוששות קלה! בגוף ובנפש..

ממני, שילדה 2 קיסריים ועוד 6 טבעיים בחסד ה'

לק"י

(חוץ אולי מעוד ניתוח....).

אבל גם לי בזמנו אמרו למנוע שנה. מנענו כמעט שנתיים, ואחר כך ילדתי בארבע לידות רגילות. זה דבר שקורה...

בלידה אחת עשו לי זירוז עם בלון וסטריפינג, אבל כבר הגעתי עם פתיחה.

ואז אמרו לי שמספיק לחכות חצי שנה

אבל בפועל חיכינו שנה כי רצינו למזער סיכונים.

ואז אחרי 9 חודשים ילדתי בלידה רגילה ב"ה

ואחריו עוד 3 לידות רגילות.

תמיד בכל לידה הנושא הזה עולה במהלך הלידה

אבל ב"ה אחרי שילדתי והכל היה תקין קיבלתי ביטחון שהגוף שלי יודע ויכול להתמודד עם לידה רגילה וכבר לא הצליחו להלחיץ אותי.

שההתלבטות שלי היא לא רק בגלל הניתוח

בעלי נתלה בניתוח ומבחינתו למנוע עוד קצת,

אם לא בקטע הבריאותי אין לו בעיה.

אני נעה בין רצון להריון נוסף לבין חשש מאיך אני אראה וארגיש ואיך תהיה הלידה הבאה וגם סתם ההתמודדות עם 2 ילדים.

כאילו כרגע חשבנו להוציא את ההתקן,

דיברנו על החששות שלי מהריון הבא והוא ממש הבין ושידר שהוא איתי ויעזור בכל מה שצריך.

ואז אחרי איזה שבוע הוא ביקש שנמנע עוד קצת כי נראה לו כדאי בקטע בריאותי כדי לא להגיע למצב של ניתוח חוזר.

אני מסתפקת אם לזרום איתו ולחכות עוד קצת או כן לאמר לו שההמלצה הרפואית שנה ואין עניין ביותר זמן.

תודה לכולכן על התשובות!

אתן ממש עוזרות לי לחדד לעצמי דברים.

בפועל הריתי אחרי שנה וחודש

לא נבהלו בכלל אבל הרופאה הסבירה לי שמבחינת גמישות של בית חולים בסיבוך בלידת ויבק

כן יש משמעות לזמן

לדוג' האם אפשר לתת זירוז מסוים כן או לא וכו'

ולכן ההמלצה שלה כן למנוע מלכתחילה שנתיים

אבל בפועל ממה שאני חויתי

הרבה יותר משמעותי

אם השליה קדמית (שאז זה אומר שהיא ליד הצלקת וזה מאד מלחיץ את הצוות)

מאשר עוד חודש לפה או לשם

כן כי אז השליה עלולה להיות קרובה לצלקת הפנימית וזה מעלה קצת את החשש לקרע

הייתה לי שלייה קדמית בהיריון שבא השני בתור אחרי הקיסרי הראשון, אבל אז כנראה היא הייתה רחוקה מהצלקת כי לא זכור לי שהלחיצו בקשר לכך.

אבל גם בהיריון האחרון הייתה לי שלייה קדמית, והיא כן הייתה בהתחלה קרובה לצלקת, ואף שגם ככה הייתי מיועדת לקיסרי - אמרו לי שצריך לעקוב ולראות שהיא מתרחקת, כי אחרת זה מסוכן (לי ולעובר).

זה הרבה תלוי בצוות- כמה ואם להלחיץ. או לתת מידע בנחת.

מי נתן את ההמלצה הזאת?

כי יש לי 2 חברות שילדו רק בקיסרי כמה לידות והרופא אמר שנתיים לחכות (זה בחו''ל, אולי זה משנה)

השלישי היה תאומים והכל היה בסדר..

לא נכנסתי איתה לפרטים למה ומה 

אבל גם זה אפשרי כנראה..

לק"י

בערך כל שנה-שנתיים.

זה סיכון... אבל יכול להיות שאצל כל אחת הצלקת מתאחה בפרק זמן אחר. רק שאי אפשר לדעת מתי זה קורה.

אם רוצה לחכות עוד מותר לך, בין אם בגלל הניתוח ובין אם פשוט רוצה עוד זמן

אני נכנסתי להריון 3 שנים אחרי קיסרי,

לא שינה לצוות בבית חולים המרווח, עדיין נלחצו מכל דבר והמליצו קיסרי נוסף וכו'..

ואפילו אמרו לי שעל אף המרווח מההריון הקודם עדיין יש חשד לקרע ברחם וכו'..

בע''ה כשתלדי ממליצה לך ללכת לבתי חולים שמעודדים ויב"ק, כמו לניאדו וקפלן. 

באמת ממליצה ללכת למקום עם פחות נטיה ללחץ.

לא אופטלגין

לפחות לא בשליש ראשון, אחר כך אני לא יודעת

יש אוטיזם ובעיות קשב וריכוז

ומנסים להמציא מאיפה זה בא..

ממליצה לכל אישה בהריון לאכול רק דברים טבעיים ישר מהטבע בלי ריסוס בלי צבעי מאכל בלי חומרי טעם וריח בלי הורמונים (העופות וביצים מלאים בהורמונים).. והרשימה עוד ארוכה מאוד..

הכי קל להפיל את זה על כדור כמו אקמול ששנים הוכח כלא מזיק ולא משפיע על כלום

הכל כל מתועש ומלא באלף חומרים אחרים

אין כל כך שליטה על זה

צריך להיות בבקרה ולעשות את ההשתדלות שלנו.

לא פשוט לברוח מכל דבר אולי ושמא 

גם רופאים אומרים שלא כדאי וזה רק כי אין ברירה ..

בתופעות לוואי על הכדור רשומים תופעות לוואי לא הכי...זה לא סוכריה וגם בלי הריון לא כדאי לקחת אותו הרבה ובתדירות. 

והלוואי שהיינו נזהרים במאכלים שאנו מכניסים לפה כמו בתרופות

עם ובלי הריון

אבל בהריון במיוחד

אוכלים במסעדות, אירועים

אתם בודקים מה בדיוק מכניסים לאוכל?? איזה חומרים ערבבו שם??

אולי שמן מטוגן גורם לכל מיני בעיות בעוברים?

דווקא התרופות עברו כל כך הרבה בדיקות מה שלא קורה בהרבה מאוד דברים אחרים שאנו מכניסים לפה ולגוף בלי חשש..

קודם כל באמת יותר מלחיץ לאכול בהריון בחוץ ומכירה אחות שלא ממליצה בכלל.

וגם ניסוי על הריוניות הוא מאוד בעייתי אתית. אז ממש לא בודקים תרופות כמו במקרים שגרתיים.  

יש המון דברים שהרפואה לא יודעת גם על תרופות בטוחות שנוסו לאורך הרבה זמן ונמצאות בשימוש ונחשבות בטוחות.

רק השנה גילו משהו על מנגנון הפעולה של האקמול שבכלל לא ידעו, איך שזה בדיוק משפיע על מערכת העצבים. ומדובר בתרופה שבשימוש כבר עשרות שנים והיא נחשבת הכי קלה ובטוחה ועברה המון ניסויים ובדיקות.

אני הכי בעד רפואה קונבנציונלית, אני בעד תרופות. אבל להגיד שאנחנו יודעים על זה הכל זה פשוט לא נכון. והסיבה שלא הוכיחו שאקמול בעייתי יכולה להיות מאד טכנית, כמו שלא מאשרים בקלות ניסוים על הריוניות, או שהקשר קיים אבל קטן או שאי אפשר לחתום ב100 אחוז שזה לא נובע משילוב של שתי נסיבות שיכולות בקלות להתקיים או כל מיני סיבות אחרות

וכמובן שלגבי אוכל נזהרים יותר בהריון. בטח שבודקים רכיבים ונזהרים מדברים שפחות בריאים בהריון, או שהוכנו בצורה פחות בטוחה. אבל גם לא,מה זה משנה? אם הייתי אוכלת חומוס בהריון אז כדאי לי גם לקחת תרופות שלא מומלצות? זה לא הכל או כלום ואפשר להחליט שמשהו אחד קשה לך מדי בלי לזרוק לפח כל ההמלצות.

גם הסכנות הן שונות,לגבי אוכל אנחנו יודעים בדיוק מה הוא יכול לגרום,רוב המאכלים שבעייתיים בהריון בעייתיים בגלל חיידק ספציפי שיכול להדביק או לא, והמיעוט הוא בגלל חומרים שישפיעו על העובר (כמו עודף ויטמין a או אלכוהול), ובתרופות זה הפוך, אם לקחת תרופה לא מומלצת, זה כמו אלכוהול, החומרים בוודאות עוברים פנימה, וזה גם מרוכז אז ההשפעה שלהם משמעותית יותר.

ועדיין, אקמול נחשב בטוח לשימוש בהריון. לא אומרת שצריך להימנע לגמרי, אבל כן ההמלצות הן לא להגזים עם המינונים ברמה שהיית לוקחת בלי הריון. 

לא מסכימה איתך

אני לא מדברת על הדבקה במחלות דרך האוכל

אני מדברת על השפעת האוכל שאנו מכניסים לגוף לעובר שגדל בתוך הרחם.

אם תרופות מסויימות עוברות שילייה

למה את חושבת שרכיבים מסויימים במאכלים שאנו אוכלות לא עובר שילייה? ומה ההשפעה שלהם על ההתפחות שלו?

קראתי פעם מחקר שאישה שאוכלת תפוח בתחילת ההריון יכולה להשפיע לטובה על בריאות השן של התינוק!

והנה עוד דוגמא, למה אומרים לקחת קוביות שוקולד ולשכב כדי להרגיש תנועות?

אוכל שאנו מכניסות לגוף עובר לעובר!!! גם אם לא הכל, אבל בטח שחלקים ממנו כן.

ומה עם השפעות שליליות של מאכלים מסויימים?

מה אני רוצה להגיד

ברור שלא נתחיל לבדוק מה ההשפעה של כל אוכל לעובר

כי זה לא יגמר לעולם.

צריך פרופורציות בחיים

אסל אם אישה בהריון עם כאב ראש וקשה לה מאוד בגלל זה שתיקח אקמול ותרגיש טוב והכל בסדר. (וכמובן מדברת על כדור פה ושם.. לא בהגזמה ותדירות גבוהה)

והחומרים באוכל משפיעים על התינוק. אבל אנחנו יודעים פחות או יותר איזה חומרים טובים לעובר ואיזה לא, ואנחנו יודעים ממה האוכל עשוי. אוכל, בניגוד לתרופות, לא מורכב ממנגנונים שמשפיעים על המוח או על מערכות בגוף באותו ריכוז ורמה שתרופות עושות את זה (למעט דברים ייחודיים כמו אלכוהול, שבאמת אסור בהריון).

אם את אוכלת תפוח, מה שיעבור לילד זה כמות מסוימת של סוכר, מינרלים וויטמינים שקיימת בתפוח. זה לא ישפיע לו על מערכת העצבים עכשיו. וגם אם זה יחזק לו את העצמות, תצטרכי לאכול הרבה תפוחים כדי שתהיה לזה השפעה משמעותית. זה לא קורה מתפוח אחד.

כן ברור שיש מאכלים שמשפיעים לרעה. בין אם את אוכלת מלא ירקות כתומים ומגבירה את הריכוז של ויטמין a שעובר לעובר, ובין אם תאכלי המון סוכר והגוף שלך לא מייצר מספיק אינסולין, אז זה יפגע בילד. אבל אלה המאכלים יוצאי הדופן, וגם בהם צריך להגיע לכמות משמעותית כדי לפגוע בעובר. יש סיבה טובה שאין מאכלי פלא שאת יכולה לאכול כשאת חולה והופ זה יפתור לך את הבעיה. רוב האוכל לא בנוי ככה, הוא הרבה יותר ממונן מבחינת הריכוז של המרכיבים שלו, ושוב - הוא לא משפיע באופן ממוקד על איזשהי מערכת בגוף.

אבל תרופות עובדות אחרת, הן מיוצרות ספציפית כדי להשפיע באופן מאד מאד מרוכז על איזשהי מערכת בגוף, ולכן מן הסתם אם זה חומרים שעוברים דרך השיליה, הם יהיו בעלי השפעה גבוהה יותר על הילד מאשר מאכל כזה או אחר.

נכון שעל פי המחקרים הידועים לנו, אקמול פה ושם במהלך ההריון ממש לא יפגע בעובר ובטח לא יהיה ה-גורם לאיזשהי שונות נוירולוגית. אבל יש הרבה נשים שאומרות - בטוח זה בטוח, יאללה אני גם אוכלת x, y, z, זה בטח לא יותר גרוע, ומשתמשות באקמול בלי חשבון, ושם גם הרפואה כבר אומרת שיש בעיה.

נראה לי שאנחנו די מסכימות על עצם הענין, רק השאלה היא איך להציג את זה. לדעתי עדיף יותר להזהיר כדי שישימו לב למינונים, אבל רוב הרופאים ממש בגישה שלך ומניחים שהשימוש של אישה ממוצעת הוא תקין ולכן אומרים באופן גורף שאין בעיה 

ואם כבר דיברנו בשרשור השני עם חיסונים -

מי שלא מחסנת בגלל חשש שמא יש לזה תופעות לוואי, לוקחת סיכון משמעותי גם לכיוון השני.

לא לקחת אקמול בגלל חשש כזה - אין פה שום סיכון לכיוון השני. רק חוסר נוחות שלי.

באופן אישי אני אף פעם לא לקחתי אקמול בגלל כאב ראש. לא בהריון ולא בכלל. הפעמים הבודדות שלקחתי אקמול היו כשהיה לי חום מאוד גבוה (כילדה), או כשהיה לי חום והרגשתי גרוע אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לא לתפקד בכלל (ערב חג וכדו') אז אחרי האקמול יכולתי קצת לצאת מהמיטה ולעזור קצת לבעלי לתפעל מה שהיה צריך.

אבל בדרך כלל אני מעדיפה לנוח ולתת לגוף שלי לעשות את העבודה ולהתגבר על המחלה לבד. וכשזה רק כאב ראש - אז בדרך כלל הכי עוזר לי שינה טובה. לפעמים גם הרבה שתיה מועילה (לא באופן מיידי), וגם לשכב ולנשום נשימות עמוקות במשך כ-10 דקות לפחות (נשימות ממש ארוכות ואיטיות, כמו שנושמים בצירים) ממש עזר לי כמה פעמים להעלים כאב ראש מציק.

(אולי אני קצת קיצונית בזה. לא כותבת את זה כדי להורות לאחרים לעשות כמוני. אני גדלתי ככה, וזה מרגיש לי נכון עבורי...).

אסור משככים אחרים לפי מה שלי נאמר , אולי היום דברים השתנו.

אופטלגין מותר בשליש שני, ומשבוע 28 אפשר במינון מוגבל ולימים מוגבלים (מפורט לדעתי בכללית)

איבופרופן מותר בשליש ראשון ושני

לא הייתי חוששת ממנה אחת של תרופה.

פעם הבאה תדעי שעדיף אקמול

הוא פשוט היה פתוח רק לפגים עד עכשיו.

יודעת בוודאות שאחי קיבל אותו כשהוא נולד וזה היה לפני יותר מ11 שנים, וכבר אז הוא לא היה חדש.

והוא וירוס קשה מאוד בעיקר לקטנטנים

כשהבת שלי הייתה בגיל הוא עוד לא היה בסל

אם היה לא הייתי מהססת לגביו בכלל.

אני לא יודעת איך זה עכשיו.

חלק נותנים בבי"ח. חלק בט.חלב.

חיסון נגד RSV

לא שמעתי רופאים שאומרים לא לחסן האמת, זה ממש מתנה

וכמו שכתבו לך זה לא לגמרי חדש

מכירה כמה שהתאשפזו בגלל הוירוס הזה.

הבן שלי נדבק כשהיה בן 7 חודשים. לא הגענו לאשפוז ב"ה והיה קשוח ממש. הוא היה ממש מסכן. אפילו לבכות לא היה לו כוח..

החיסון לא חדש והרופאחם ממליצים

עד כמה שאני מבינה הוא קיבל חיסון פאסיבי (כלומר את הנוגדנים עצמם ולא חומר שגורם לגוף לייצר נוגדנים) מקבלים אותו ככה מי שנולד בחורף, מספטמבר עד מרץ.

וירוס שנפוץ בחורף ויכול לגרום לקשיי נשימה.

פגים רגישים אליו במיוחד ולכן כבר שנים חיסנו פגים נגדו. אבל גם תינוקות שאינם פגים יכולים להגיע בגללו לאשפוז, ולכן עכשיו מחסנים את כל התינוקות.

והכי קשה נשימתית.

חופשי מגיעים לצריכת חמצן או יותר מזה..

ממליצה מכל הלב לחסן נגדו!!!

עד שנה שעברה חיסנו בעיקר פגים,

כל חודש חורף- חיסון- בשנתם הראשונה.

עכשיו התכשיר הוא חד פעמי ולא כל חודש.

זה חיסון לכמה נגיפים שאחראים על מחלות בדרכי הנשימה.

וזה חיסון שמזריקים כבר את הנוגדנים עצמם ולא גרסה של הוירוס/ חיידק

וגם קיבלה אותו.

כולם אצלי נולדו בזמן ובלי גורמי סיכון

אז זה לא חדש דנדש מהשנה. כנראה מהשנים האחרונות

הבן שלי קיבל לפני שנתיים בגלל פגות, ושאר הילדים לא קיבלו.

ראיתי שהכניסו אותו לחיסוני שיגרה רק בספטמבר האחרון.

אלא אם את לא מהארץ.

ואיזה קשהההה זה

חלקם הגיעו לאישפוז

ועד גיל שנתיים בערך זה ממשיך להשפיע ( זה לא מחלה של זבנג וגמרנו)

וכשביקרנו פעם בבית החולים לתקופה קצרה עם מחלה קטנה, מיטה לידנו היו זוג הורים עם תינוק בן כשבועיים שהוריו רעדו מפחד פיזית ממש.

הם סיפרו שהילד שלהם נדבק בוירוס הזה והיה בסכנת חיים של ממש.

הגענו אחריהם ויצאנו לפניהם, עברו כמה שנים טובות ואני עד היום חושבת עליהם לפעמים.

והיה מאושפז שבוע עם מכונת חמצן בלחץ (שזה יותר מחמצן רגיל). כמעט הגענו לטיפול נמרץ.

וירוס ממש מסוכן.

בעבר קיבלו רק פגים.

הבת שלי כשהייתה בת חודשיים וחצי אושפזה שבועיים בטיפול נמרץ בגלל זה... ואחכ כול השנה הראשונה הייתה עח סיבוכים. הפעם אני מחסנת

ולשחק איתו בחדר.

כדי שיהיו לו חוויות חיוביות מהחדר.

אם את מקדימה אותו במקום אחר, הוא גם מתנגד?

אתמול היינו בחדר כי סידרתי ארונות

ולא היה נראה מוטרד

איך שגמר להתקלח והתחיל טקס השינה הוא ממש משך אותי שלא אתקרב

לגבי חדר אחר

שם המיטה שלו

אולי זה באמת רעיון

השאלה אם זה חכם כדי שאחכ לא יתרגל לחדר אחר ואז יהיה קשה להרגיל בחזרה

כי אין לי מיטת תינוק בחדר אחר

רק מיטה רגילה

אולי תנסי להיזכר אם היה משהו חריג במיטה בימים האחרונים?

לנו היה סיפור דומה עם אמבטיה אחרי שהכנסנו במים חמים מדי.

ולגבי המעון- לא הייתי נלחצת, אבל כן הייתי קצת יותר מנסה לעקוב ולבדוק אם הכל בסדר שם. אולי להגיע בזמנים לא צפויים, לדבר עם עוד הורים מה החוויה שלהם, אם את מכירה מישהי שעובדת שם אולי לבקש ממנה שתראה איך הוא ואיך מתייחסים אליו במהלך היום.

ושבוע שעבר שלחו תמונות של פעילות והוא לא היה

נבהלתי ושאלתי את המטפלת מה קרה אם הכל בסדר

אמרה לי הוא לא רצה להשתתף.. אנחנו לא מכריחים

לא ממש הבנתי במה התבטא שהוא לא רצה

ואיפה היה אז...

ולאחרונה הקטע עם השינה

וזה שאתמול היה נראה חי עצוב וכועס

אולי אני סתם חושדת וזה גיל שמתחילים לא לרצות כל מיני דברים וזה אופי ...

גם אצלי קרה הרבה פעמים שילד לא השתתף ולפעמים בסוף הסרטון ראו אותו בצד. לא זכור לי שלא הראו בכלל אבל זה כן סביר בעיניי שיצלמו רק את מי שמשתתף ולא את מי שיושב בצד.

בכללי נשמע לי לעקוב ולתת הרבה חום ואהבה, יכול להיות שלב התפתחותי או שיניים... 

ועדיין הוא בהסטריה

הוא גם לא מתעורר במהלך הלילה חריג

זה רק ההתחלה והבוקר שמוצא את עצמו במיטה

יש לי כרית? בובה?

הוא במיטה סגורה או מעבר?

מנסה לחשוב על כיוונים שאולי יוכלו לעזור.

הוא במיטה סגורה, אבל לפני גם אם התקשה להרדם במיטה שלו שכבנו לידו במיטה שלנו

והוא נרדם בקלות

עכשיו גם שם מממש צורח בבעצה

ומסמן לנו שרוצה לצאת

והוא עיייף

בזמן שהוא היה במיטה, וזה הבהיל אותו?

באמת נשמע שזו התנהגות לא רגילה...

נראה לי שבאמת כרגע כדאי להרדים אותו במקום אחר (אפילו בעגלה), ואם התופעות האלה ממשיכות - אולי ללכת לטיפול כמו מוח אחד...

וגם הוא לא התעורר פעם בבעתה

התעורר כרגיל מדי פעם

וגם לרוב ישן חלק' עד 5 בבוקר שאז רצה בקבוק

מיד המטפלת קפצה אלי שהיום היה ממש מוזר הוא נרדם סביר ופתאום קם ממש בבכיות ולא הצליח להרגע

היא יצאה איתו החוצה כי חשבה אולי נבהל ואויר יעזור לו..

וזה אחרי שקם בבכיות כבר בבוקר יחסית מוקדם למתי שתמיד קם

בערב הוא היה מאוווד עייף

ושוב זה חזר על עצמו

בכי ובהלה

הוא בכה ושפשפף עיניים מרוב עייפות

ופתאום החלטתי לנסות לתת תרופה

ונתתי לו נורופן 

הוא המשיך לבכות אבל תוך 10 דקות הבכי נחלש והגוף נהיה יותר רפוי (לפני כולו היה מתוח ובהתנגדות)

והוא נרדם לא תוך כדי בכי...

מה זה אומר שכואב לו משהו תוך כדי שינה??

כואב לי הלב עליו

מה זה צורה שמתאימה לתינוק?

קחי אותו לרופא ותתארי את ההתנהגות שלו. כאבי אוזניים יכולים באמת לגרום לכל מיני התנהגויות לא ברורות (הנפוץ ביותר: קושי לינוק, כי התנוחה של ההנקה מכאיבה באוזניים. יכול להיות שגם עצם השכיבה במיטה מכאיבה לאוזניים).

אם זה רופא טוב, הוא יערוך בדיקה מקיפה של כל הגוף.

מקווה שתמצאו במהרה מה מציק לו ותצליחו לטפל בזה...

אבל כפרה עליה מהרגע שמתעוררת רק מחפשת מה לאכול.

אוכלת ירקות, כריך לפעמים

פשוט תוך כדי שמכינה את הקופסה לגן של הגדולה היא מבקשת מעשרות לעצמה😅.. בבקרים שיש פחות זמן אז ביסקוויט/ עוגיה ביתית

אבל קם רעב בד"כ.

פעם זה היה גבינה צהובה בגלל הכריכים של האחים.

היום זה פיתה בלי כלום.

או 2 ביסקויטים

או עוגיות ביתיות אם יש

סליחה מראש אם מעצבנת

לנוח כמה שיותר, לעשות דברים שעושים לך טוב על הלב אם זה ללכת בטבע או לבית קפה או לשבת על הספה ולהתבטל לא להתאמץ יותר מידי. בסוף זה יגיע וכל הניסיונות לזירוז סתם מתישים את הגוף והנפש.

זאת החוויה שלי. שיגיע בקלות ובבריאות בעז"ה

אחותי ואמא שלי מצלצלות כל בוקר

גיסתי פעמיים ביום (ניחא כי היא אמורה להיות הביביסיטר אז עוד איכשהו זכותה)

הבוסית חושבת שעבדתי עליה כי איך זה שעוד לא ילדתי? (אני עונה לטלפונים סתומה שכמוני ויצאתי לחופשה כבר ב37)

לכולם יש מלא עצות תעלי תרדי מדרגות 

תעשי עיסוי פטמות עד שאת צורחת מכאבים

תצאי מדעתך

לא רוצה!

אין לי כח, רוצה להגיע ללידה לא 'גמורה'

לא הבנתי מה כל כך רע בגל הזה....
אין לי עצות, אבל אולי שיעשעתי אותך קצת.
ובע"ה בעתו ובזמנו

ומאיזה שלב זה באמת אל בריא ההריון המתמשך והשליה המזדקנת?

לק"י

יש בתי חולים שעד סוף שבוע 41.

(ויש כאלה שעד סוף 40. אבל לא הייתי מקשיבה בקולם😅).

וכמובן חשוב להקפיד על מעקב הריון עודף פעמיים בשבוע.

ותנוחי, תהני, תקראי ותעשי מה שעושה לך טוב.

ואל תעני לכולם. שישלחו הודעות אם בא להם (רק שזה לא יגרום להם לחשוד שנסעת ללדת😂).

את מכירה?

כמה פעמים ביום וחשוב לעשות כמו שצריך, לפי ההוראות.

חוץ מזה שיש בתי רפואה שמביאים פיטוצין בכמות קטנה גם אחרי ניתוח, אבל זה כבר תלוי איפה והיסטוריה רפואית.

בשעה טובה בעזרת ה'💜

ומה המטרה שלו?

התינוק עכשיו במנח טוב

אפילו עורפי שזה מעולה (אם לא התהפך)

אמרה לי שהם נותנים פיטוצין במינון נמוך בהשגחה אבל כרגע סגירה מלאה ולא יתנו פיטוצין ככה

אפשר לתת בלון ואז אחכ פיטוצין

וחוצמזה אני רוצה לידה 'נורמלית'. אם זה להיות בהשגחה כל הזמן ובשכיבה ובלחץ ממעבר לניתוח חירום- באמת עדיף קיסרי ידידותי כשבעלי איתי...

לק"י

חייב ניטור רציף. אפשר לבקש בעמידה.

אולי תבררי על בית חולים עם גידה חיובית לויב"ק.

לק"י

אני ילדתי את כולם אחרי התל"מ.

ואני אחרי ניתוח. אין סיבה להלחץ סתם.

יש זירוזים שכן אפשר לעשות. עדינים יותר אומנם, ועדיין.

וחייבת לספר לך ששניים אצלי שנולדו בשבוע 41 ו-41+4 נולדו פחות משלוש קילו (ואחד שנולד ב-41+2 בשקל של 3.800. לא תמיד יש קשר בין הגודל לשבוע. במקרה של שני הקטנים שלי זה היה הפוך, אם היו נולדים לפני, כנראה שהיו עוד יותר פיצים).

כמה הערכת משקל אצלך?

וחיבוק!

מאחלת לך לידה קלה ומהירה, בעיתה ובזמנה, ובידיים מלאות ובריאות!!

אבל את תמיד יולדת אחרי התאריך יש לזה שממעות לא?

אצלי תמיד התפתחה לידה טבעית לפני התאריך..

ועכשיו כבר עברתי כמעט בשבוע

אין לי נסיון עם ניתוחים אבל גם לי בלידה מתקדמת עברתי את התאריך באיזה שבוע וחצי ולא הבנתי מה קורה לי (את כולם ילדתי סביב התאריך) אז זה קורה...

אמרו לי שזה קשור למספר הלידה אבל לא קרה שוב אח''כ אז לא יודעת...

בשעה טובה!

גם לי היה סביר בגיל הזה

אני ממש זוכרת את זה

במיוחד שממש שבועיים אחרי גיסתי שילדה ביחד איתי גם חוותה את זה

אחרי קצת זמן זה עבר.. נראה לי בערל שבוע שבועיים

היה גם שלב כזה שהוא התחיל לינוק ומשך את הפטמה אחורה, התעגל כזה.. אל תבהלי זה שלב זמני.

לגבי טעימות, זכור לי שעד גיל חצי שנה טעימות הן כשמן - טועמים. 

זה לא מגיע במקום הנקה וגם אי אפשר ממש לחשב את זה כתוספת

הילד טועם בקטנה, כפית פה ושם

כשזה מגיע רק בטעימות, זה לא על חשבון הנקה

תביאי לתינוק טעימות כשהוא רגוע ושמח. בערך שעה אחרי הנקה..

אני וגם במעון הבאנו לו כן בשעות קבועות, בבוקר בערך בתשע ולאחר מכן בערך ב 17

ככה הסתדר לנו, לא בטוחה שזה קריטי

ככה נאמר לי מקווה שאלה עדיין ההנחיות

טיפים להנקה - ללמוד להניק בשכיבה! 

ואת אמא אלופה אלופה אלופה שמביאה לילד שלך את הכי טוב שיש

(רגע לפני שנופלים עליי, נכון גם תמל זה ממש בסדר)

מצדיעה לך!!!! תהני מזה

הפסקתי להניק בגיל שנה וחודש וממש הייתי רוצה את זה בחזרה זה חסר לי..

המשיכות האלה לאחור עןברות? מעודד לשמוע!

יודעת להניק בשכיבה, איתו משום מה לא יצא עדיין

בגיל שנה וחודש עברת לתמל או שהפסקת הנקה ועבר לאוכל?

עד מתי בעצם חייב הנקה או תמל?

לק"י

בכל מקרה, אם את מתחילה לפני, מדובר ב"לקים" בודדים. אפשר מהאוכל שלך. לקחת טיפה עם האצבע ולתת לו בפה.

כך שאין משמעות לזמנים קבועים או להנקה.

ולגבי בכי בהנקה- אולי כואבות לו האוזניים? אולי גרפס תקוע?

שבגדולים אמרו חצי שנה ובקטנים 4 חודשים

אז אחכה עםז ה עוד קצת, גם ככה אין לי כח לטחון

יכול להיות קשור לאוזניים? אז אבדוק, תודה!

לא נראה לי שזה בגלל  גרפס

לק"י

אבל טעימות של ביסים. בלי טרחה, ובטח שלא ארוחות.

אבל אני מעדיפה שידעו לאכול עוד דברים חוץ מחלב, לפני שאני חוזרת לעבודה.

ניסית להניק בתנוחה אחרת?

לפעמים זה כאבי אוזניים.