מגיע אלינו הביתה באופן די קבוע ילד קטנציק ,חבר של בני ,וכשציינתי בפני אמא שלו שהוא מאוד מתגרד היא אמרה לי בנונשלנטיות שהוא כל הזמן עם כינים גם הוא וגם כל אחיו..
בעיני זאת לא התנהגות יפה לשלוח ילד עם כינים ולא להודיע , ולגבי לא לטפל אז זה ברור שזה ידביק ילדים אחרים.
בקהילה שאני נמצאת בה נראה לי שהרבה נשים נוהגות ככה כי הן "לא מתרגשות" מכינים, ויש איזושהי התנגדות לתכשירים לטיפול בכינים.
אז אשמח לשאול פה נשים שחושבות ונוהגות ככה ולהבין את זה
אבל מישהי אמרה לי שהיא כבר לא מטפלת בכינים כי היא יודעת שזה יחזור שוב אחרי קצת זמן. לא נראלי הגיוני שהילד והסביבה שלו יסבלו כל הזמן בגלל זה, אבל לה אין כוח להתעסק עם זה.
מכירה גם מישהי שזה מגעיל אותה ברמות ולא מסוגלת לטפל בכינים של הילדים שלה, אבל היא משלמת למישהי חיצונית שתעשה את זה...
מקווה שהיא מחליפה טיטולים, הרי היא יודעת שהוא יעשה עוד פעם
לק"י
שאני עוד מטפלת בה (רק מנקה. בלי תכשירים).
ואני לא מעדכנת אמהות של חברים. גם ככה הם באותה מסגרת.
כן אמרתי לגננות, כדי שיבקשו משאר ההורים גם לנקות (למורה לא אמרתי).
ממה שהבנתי זה לא חומר הדברה או משהו זה סיליקון שעוטף את הכינה ומונע ממנה להפריש החוצה נוזלים וכך הורג אותה.
זהו אם מודיעים למישהו שיודיע לשאר ההורים אז הם יכולים לבדןק ולטפל..
לק"י
אני מסרקת ומוציאה את הכינים וזהו.
ומקווה שייעלמו כבר (ואז חשוב להקפיד על סירוק מידי פעם כדי לתפוס בזמן הדבקות).
לק"י
יש את אלה שנדבקים יותר, וכאלה שפחות.
אצל אלה שנדבקים כל הזמן, אולי באמת עדיף להשתמש בחומרים
מסרק המילניום (היקר, לא החיקוי).
הוא מעולה וןמוציא הכל גם בצים וגם כינים.
והרבה סבלנות לילד ולאמא עד שעוברים על כל הראש מלמעלה, למטה, ובתוך השיער.
אני מנקה בלי שום דבר
מידי פעם
עם תכשיר זה גם יחזור
כשלמחרת שוב יבואו כינים חדשות.
זה התעסקות הטיפול הזה זה לא כמה דק' וגמרנו.
אחרי סירוק במברשת שיער, מעבירה גם מסרק סמיך, האמת שהייתי מוצאת מידי פעם כינים, אבל אף פעם לא היתה מושבה..
אף פעם לא השתמשתי בחומרים. אני מאמינה בידיים ובעיניים, ובמסרק סמיך, האמת? הפשוט.
ואני מסרקת... אבל זה אף פעם לא פותר את הבעיה לגמרי כי יום אחרי היא נדבקת שוב.
השתמשנו בתכשיר פעמיים או שלוש. אבל זה לא יעיל אם די מיד שוב נדבקים. אז עדיף לסרק ולהפחית ככל הניתן כל פעם, מאשר כל הפרוצדורה של התכשיר.
זה גם ממש תלוי ילד (סוג שיער? כלי דם בקרקפת? משהו בהרכב של הדם? ריח? אין לי מושג) - הקטנה שלי נדבקת הרבה יותר ממה שאחיה הגדולים, וההתרבות אצלה גם הרבה יותר משמעותית...
מה, לשלוח בקבוצה "לאיקס יש כינים"? או שהתכוונת להודיע לך?
אני באופן אישי מטפלת ובודקת אבח לוקחת בחשבון שכינים זו מכה ולא משלה את עצמי שהראשים של כל הילדים במסגרות נקיים..
שיבדקו ויטפלו גם.
ואם שולחים לבית שלי אז שיודיעו לי כן.
למרות שלא יודעת מה אני אמורה להגיב לזה. אנעיממש לא רוצה שהילדים שלי ידבקו וגם אני.. מבחינתי אם יש כינים אז ישר מטפלים ולא שולחים לשחק אצל אחרים עד אז
אני כן מטפלת. וכן בודקת. לרוב לא עם תכשירים כי לא ראינו שהטרחה שווה את התוצאה.. אבל לילדים שלי יש הרבה פעמים כינים. ככה זה כשיש בבית 4 עם שיער ארוך ועוד אחד עם שיער קצר אבל מתולתל שלומדים במוסדות חינוך. חלקם כבר מטפלים בעצמם. אבל אם אני מבינה את האמא הגישה שלה זה לא להמנע מטיפול. אלא לטפל. אבל מנגד לא להתרגש. זה חלק מהחיים. הילד לא צריך להיות בבידוד כל עוד יש לו כיניים. ולא צריך ללכת עם שלט על הראש.
מזכירה לי שאחת האמהות שלחה בקבוצה של המעון שמצאה כינה וממליצה לבדוק (ילדה בכורה שלה). אמהות אחרות ענו לה סוג של מזל טוב... וברוכה הבאה למועדון..
ועוד סיפור על אותה הדרך-
כשלמדתי הדרכת כלות, מדריכת הכלות שלי שהיא אשתו של רב פוסק מוכר מאוד, אמרה שהיום כינים לא נחשבות חציצה כי לא מפחדים מהם כמו פעם (בודקים כמה שיכולים וזהו). חמותי למשל יש לה טראומה מכינים. כי בילדותה מי שהיה לו כינים היו מגלחים לו את כל השיער כי לא היה דרך לטפל. היום זה ממש לא המצב.
שלחו הביתה ילדה שגילו אצלה כינים..
זה היה ממש לא נעים כל הסיטואציה
יום לפני היו שולחים פתק עם הודעה שמחר יהיה יום בדיקות, לפעמים זה היה גם ללא הודעה מוקדמת.
האחות היתה נכנסת לכיתה, עוברת ראש ראש ובודקת מול כל הילדים ושולחת פתק הביתה למי שצריך.
היום זה אסור. אסור למורה/גננת אפילו להגיד להורה שיש לילד שלו כינים. מותר רק לשלוח הודעה כללית לכל ההורים.
לק"י
אני לא בטוחה שזה מדוייק.
לנו היועצת כן אמרה להסביר לאחת האמהות איך לנקות, כי עשה רושם שהיא לא יודעת. ואני לא זוכרת אם האמא שיתפה שיש כינים, או שאנחנו אמרנו לה.
(האמא הזאת קבלה בסדר גמור את העדכונים).
לא יותר גדולה מלמרוח חומר ואז לשטוף? באמת שואלת
וגם לא צריך להיות בבידוד כל עוד יש כינים אם ברגע שמזהים אותן (או כמה שעות אחרי בערב נגיד) מטפלים ואז כבר אין לו כינים והוא לא ידביק אף אחד, ולהודיע לגננת נגיד כדי שילדים אחרים שידבקו לא יצטרכו לסבול מחרקים שמוצצים להם דם במשך שבועות עד שההורים יבחינו בזה.
ובמצב שתיארתי אני חושבת שהנשים לא מתרגשות במובן שלא מטפלות, והילד שהיה אצלינו כבר יומיים ממש בוכה מהגירודים מסכן
לק"י
אגב, את בטוחה שהכינים מחליקות בלי לסרק?
אולי כן מתות מהחומר. אבל לא חושבת שהן יוצאות מהשיער לבד.
גם אם הן מתות, לא צריך שהן ישארו בשיער.
וגם להוציא את החומר לוקח זמן.
ובדרך כלל זה כולל גם זמן לחכות עם החומר, ולהעסיק בינתיים את הילד.
עם כל השתדלות, לא יהיה מצב שכל הילדים בכל המסגרות יוציאו את כל הכינים ביום אחד, אז תמיד ידבקו שוב.
ובגלל שזה חוזר על עצמו, אי אפשר לשים חומר כל יום.
לצערי גם עם טיפול בחומר אצלנו הכינים חוזרות כעבור שבוע שבועיים
כמה ימים אחכ שוב אותו מצב- ג'ונגל בשיער.
זה עוזר רק לאותו רגע לכל הכינים שנמצאות שם...זה לא מונע כינים.
כשאחד הילדים שלי היה אצל מטפלת היה בקבוצה 2 ילדים עם כינים כל הזמן
המטפלת הודתה בפניי שהיא נדבקת מהם שוב ושוב והאמהות מתעלמות.
והוא היה פיצי עם שיער דקיק אבל די הרבה
ושום מסרק כולל ההוא היקר לא הצליח לנקות לו את הראש
אז רק ידנית
לילד שובב וחסר סבלנות בן שנה- סיוטטטט
פליתי לו אותן ידנית אבל לא היה לזה שום קץ
ואז הוא התחיל להדביק לי בבית גם
ובשלב זה עברנו לנוהל של חומר פעם בשבועיים-שלוש
וזה בהחלט מנע הדבקה
יותר יעיל...
(חוץ מהבת שאותה אפשר רק על רטוב)
כבר כתבתי כאן שכינים מציקות מאוד לילדים, ומפריעות להם לשחק, ללמוד, לקרוא, להתרכז.
בטח בלילה שהשינה לא איכותית בשל גירודים.
זה ממש סבל.
וכל פעם שאני מוצאת כינה אני מעדכנת
משתדלת לבדוק את הילדים שלי על בסיס שבועי, ולטפל במידת הצורך.
זה לא מוקצה אבל בהחלט תלוי במוטיבציה של הורים. במסגרות שההורים מטפלים לא יהיו כ"כ כינים.
לא יודעת למה אבל אני מרגישה שזו סוג של הזנחה לא לטפל, אם כולם מטפלים לכולם יהיה יותר נעים ונוכל למגר את התופעה, אם לא זה באמת לא יעזור שאני אנקה את הילדים שלי כל יום
ולא מסרקת את הילדים שלי כדי שהתופעה תיעלם,
התופעה תמשיך ואני מסרקת אותם כדי לצמצם אותה, לרווחתם
יש לי כמה קטנים ואין מצב לסנכרן ניקוי ראשים שלהם עם כל המשפחות בכל המסגרות. אני מנקה אבל לא מצליחה להגיע לניקוי יסודי כל יומיים.
אבל לא לעשות עם זה כלום זה נורא בעיני לא בגלל הסביבה אלא מצד הילד! זה מבאס להתגרד כל היום, הכינים פוצעות את הראש.. בפעם הראשונה שהיה לבת שלי כינים קלטתי את זה כי היא פשוט לא נרדמה בלילה, כל הזמן הזיזה את הראש כי זה הציק לה.
לא מסוגלת לחשוב על לא לטפל בזה😵
וההורים האחרים עוד לא שמים לב לא?
כלומר אני מבינה שאולי למישהי לא מפריעות הכינים כי זה לא מסןכן (כן יכול לגרום לסבל) אבל הילד ימשיך להדביק ילדים אחרים
אין ככ הדבקות
יכול להיות שזה קשור לזה שגרה במקום ברמה סוציו אקונומית גבוהה ואנשים פה כנראה יותר מקפידים על זה. לא יודעת, סתם השערה שלי. אבל באמת יוצא אחת ל... שהמנהלת של המעון נגיד כותבת שיש כינים וכדאי לבדוק.
אז במצב כזה אפ אמצא אצל הבת שלי אני אכתוב בקבוצה של ההורים כי מאמינה שרוב מוחלט יבדקו עוד באותו יום וככה זה לא יהפוך למכה המונית.
(עכשיו בטח אני אפתח עין ומחר שתי הבנות יחזרו עם מושבה בראש😂)
זה לא אומר שהיא לא מטפלת.
גם כשמטפלים, נדבקים שוב שוב.
ואם לא מנקים באובססיביות, אז הרבה פעמים יש כינים.
אין לי אפשרות כל יום לסרק את כל הילדים ולהוציא לגמרי את כל הכינים.
במיוחד שאני יודעת שלמחרת הילדים יכולים להידבק שוב.
אז אני מסרקת כמה שאני יכולה, ולעיתים רחוקות גם מטפלת בחומרים.
אני לא אטפל עם חומרים כל יום, וגם לא פעם בשבוע.
זה דבר שאני אעשה רק אם המצב כבר ממש נורא, או בתקופה של חופש, שפחות סיכוי שהילדים ידבקו שוב תוך רגע.
לקטנים שיש להם פחות שיער, לפעמים אני מוציאה חלק עם היד.
תלוי במצב.
וגם בפניות ובכוחות שלי.
מסרקת כשמתגרדים, ואם לא - מעבירה מסרק פעם בשבוע-שבועיים לבדוק מה המצב.
אם יש התפרצות מסרקת אחת ליומיים עד שנגמר.
לא רואה צורך להודיע, ברור לכולי עלמא שיש כינים במסגרות. וברור שצריך לסרק כדי שהילד יהיה בטוב.
כאמור לכל ילד יש כינים פה ושם, זה לא מרגש.
הזנחה מבחינתי זה ילד שמתגרד כל הזמן, או ילד שיש לו המון המון כינים (יוצא לי אפילו בחטיבה לראות כינים על ראשים של בנות).
צריך סבלנות,
אצלנו הסירוק מתבצע מול מסך וסרטוםן שהילדה תהייה סבלנית ותיתן לי לטפל בה.
וזהו. אין כלום.
עד להדבקה הבאה, שכיוון שמקפידים על קוקו ושיער לא הכי ארוך, ההדבקות בטווח זמנים רחוקים מאוד אחד מהשני.
לק"י
אני לא אומרת לא לטפל כמובן. אבל צריך לדעת שיש ילדים שתשלחי אותם נקיים, והם ידבקו שוב בקלות.
ועדיין אי אפשר להשאיר אותם ככה מתגרדים
מרכך בלי לשטוף וכמה פעמים של סירוק יסודי וטוב
ותוך יום יומיים אין כלום רוב הפעמים.
אם יש ממש הרבה כינים וביצים אני מסרקת בערב ואז שוב סרוק קצר בבוקר ושוב בערב הבא ובד''כ כבר לא נשאר כמעט כלום.
ועם מרכך זה לא כואב.
גם כי זה קצת פדיחות וגם כי זה קצת אבוד. (יש כינים בכל מסגרת של ילדים היום...)
אבל כמובן כן מסרקת, ומדי פעם עושה בחומר. מודה שאני לא מסרקת כל יום וגם לא כל יומיים, ולפעמים גם אם אני רואה ילד מתגרד אני לא מיד מצליחה להגיע לסרק אותו... (אבל זה באמת לא כל כך בסדר...)
לצערי יש לי ילדים שממש מתנגדים לסירוק ועוד יותר לחומרים, אז זו מלחמה שאני צריכה לבחור בה במודע ולהתפנות אליה רגשית וטכנית.
ולשמחתי הבת הגדולה שלי הצטרפה אליי למלאכת הסירוק, אז קצת יותר קל לי מבעבר...
אבל כן, כינים זה מכה שלא כתובה בתורה🥴 כלומר - היא כן כתובה בתורה, אבל לכאורה הובטח לנו שהיא לא תהיה עלינו🤦♀️😖
את באמת מצפה שאמא תודיע לך שלילד שלה יש כינים לפני שהוא מגיע? הציפייה שלך לא ריאלית לדעתי
לא הייתי חושבת להודיע בעצמי, אם כי ב"ה לבת שלי אין כינים כבר כמה שנים
לגבי אמהות שלא מטפלות או לא מצליחות למגר - זה בעיקר פחות נעים לילד לדעתי, אם כי הופתעתי לשמוע שבכיתה של הבת שלי יש ילדה עם המון כינים ואחת הבנות כל הזמן פולה לה אותן😅 חמודה. כנראה מתורגלת מהבית וזה לא אישיו בשבילה
יש אנשים שבשבילם לטפל אח"כ בכינים ומשפחות שבהם כולם נדבקים בקלות..
האמת שאני פשוט לא מצפה ישלחו אלי ילד עם כינים גם אם מודיעים אני פשוט חושבת שצריך לטפל ישר
וכן יפה בעיני להודיע לגננת שתאמר לשאר ההורים שיוכלו לבדוק גם. לא כולם ישימו לב מיד ואז הילדים פשוט ישארו עם חרק שמוצץ מהם דם
אצלי מדובר בילדים ממש פיצקים גילאי מעון אז הם פחות מודעים
זה לא נוח לילדים, הן לא מתרגשות מהכינים, והילדים? מה הם מרגישים?
הן יודעות מה זה כשכל פעם משהו מעקצץ לי בראש? וכינים רק הולכות ומתרבות, הן לא יעלמו יום אחד.
זה מפריע לריכוז בגן או בבית הספר, במשחק, בשיעורי בית.
זה דבר מציק!!!
ילדים עם כינים, ישנים פחות טוב!!! בלילה מתגרדים וזה פוגע בשינה העמוקה של כל המערכת, הגוף ישן אבל המוח מקיץ כל הזמן. לא בריא לילדים ולהתפתחות שלהם.
כשאצלנו יש כינים, אני מנקה לבנותיי מול מסך מחשב וסרט כדי שיהיו סבלניות
חצי שעה של ניקוי והכל מאחורינו, אין ברירה
לא מאמינה בתכשירים וכו...זה ריח, הכינים והבצים מתות ונשארות בשיער, ובכל מקרה צריך להוציא אותם אחר כך, אז אני כבר מוציאה אותן חיות.
וכמובן להקפיד על קוקו ושיער קצר כמה שהילדה נותנת.
לק"י
והכי טוב לסרק כל יום גם כשאין כלום.
אבל אני אישית לא עומדת בזה. וגם עד השנה שעברה בקושי נדבקו אצלינו.
שמים הדרין מסרק כינים כמה ימים וגמרנו
אפשר להשים מאחורי האוזניים שמן רוזמרין זה כדי למנוע
אמאלה בעייני זה הזוי דבר ראשון למה שילד יתגרד?
דבר שני למה שידביק אחרים?🤦♀️
ככה אני יכולה להיות בטוחה (*בעיקרון*) שגם כינים וביצים שלא הצלחתי להוציא מתות ולא יתרבו יותר.
(בעיקרון - כי כבר קרה שקצת אחרי טיפול בהדרין גיליתי בכ"ז כינה חיה😖)
כשיש רק קצת א!א
מחוסר ידיים פנויות האמת
לא מצליחה להבין את ההזנחה של לא לטפל. סליחה.
אני רואה ילדים אומללים עם טיולים על הראש, סובלים ומגרדים ומתביישים. וכמובן גורמים להדבקה.
ברור שכינים זה משהו שיכול לקרות לכולנו וזה חלק מהחיים. ולא חושבת שצריך ליידע את כל העולם.
אבל חובה לטפל!!!!
אני מסרקת. בשגרה פעם בשבוע ואם יש הדבקה אז כל יום עד שנגמר. אם רואה גירוד גם מסרקת כמובן. במקרים של הדבקה רצינית והרבה כינים השתמשתי בהדרין.
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה 
והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.
תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי
יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.
לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍
יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜
בכתיבה קצת אבל לא משמעותי
לי לא היה מפריע
היה על הנקה מלאה
הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים
עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)
איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?
אוכל ארוחה כל 3 שעות?
אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם
בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים
ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.
ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?
ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)
וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי
מה אוכלים בין הבוקר לערב?
ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?
אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף
אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....
וב4 שוב פעם משו
רק שב12 הבאתי את המבושל,
ואז ב4 אפשר איזה פרי,
ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.
והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.
לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה
אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים
אז נגיד
כשקם אוכל משהו קטן
8:30 א. בוקר
12:00 בערך א. צהריים
אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)
ואזור 6 א. ערב.
כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..
ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.
במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.
את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?
(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)
בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....
עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?
הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)
אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.
ופרי לבד זה מספיק?
בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?
@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.
הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.
יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?
פרי זו ארוחת ביניים שלמה.
אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.
לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)
הוא גם בלי שיניים
ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?
עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות
אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).
אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.
תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...
אפשר גם בתוך נגיסון.
את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.
אבל אנסה שוב
הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?
מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא
לק"י
אצלי הוא נוגס ומוציא.
אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.
אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות
רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?
לק"י
בעיקר להתנסות ותעסוקה.
כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.
הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.
בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.
לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.
התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?
לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל
תפו"א, גזר, בטטה קישוא
הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)
יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.
מפריכית
לא ידעתי שאסור
ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן
השעות שלך בסדר
רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות
6 וחצי שבע- ביניים
יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו
8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית
(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)
(נשנושי פירות)
12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק
אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ
18-19 ארוחת ערב עיקרית
והדלמת הנקה לפיי שינה
לק"י
או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?
הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).
אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12
הוא בלי מטרנה?
מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות
תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה
כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.
תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל
דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים
ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת
ופה מוסיפה כפית שקדיה
וזה ארוחה מזינה ובריאה.
ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא
לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט
זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .
אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.
במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.
וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך
שותה המון מים
וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות
תודה!
אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..
יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..
עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.
יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?
גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..
קיצור אשמח להמלצות🙏
את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה
מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.
הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.
למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב
כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא
אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0
מעבירים למנשא?
להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה
אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0
מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?
ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.
עולים ויורדים לאט ובזהירות.
יותר גדולים מהסיילו הרגילה.
יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅
האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים
פחות להיט במרגות
ממליצה גם על בייבי בוס
עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי
לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות
תודה!
תודה!
גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).
וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.
לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.
לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.
אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.
לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.
בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.
זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה
הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית
אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁
היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..
מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה
בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..
וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?
לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה
בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח
החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.
אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.
ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.
זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.
ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉
תודה לכן על העצות והתובנות🩷
חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון
איזה גזרה חשבת?
כאילו שאין לה שום חיתוך
אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש
ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.
מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,
מה למען ה' היא אמורה לעשות?
פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין
פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה
זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...
שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.
לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.
גלגלי על זה.
באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.
ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.
כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.
עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.
ככה הבדיקות לא יכאבו
בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.
פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל
נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו
ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..
ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,
אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....
אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?
דולה שתדבר עם הצוות בשבילך
לי ממש ממש עזר
ממליצה על מוריה אלישע במרכז
יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.
גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?
ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,
אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.
גם אסף הרופא לר מומלץ.
יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?
בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...
מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!
לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....
אין קסם. זה באמת קשוח
נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.
גם לי יש ממש חמור...
לי לא עושים בדיקות פנימיות.
רק במקרים ממש נדרים.
כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.
ולפי הקצב שלי...
(היה לי חשש להפלה מוקדמת.
באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים
לא הסכמתי.
ועשו לי חיצוני..
ב"ה שיסתדר.
אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)
אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.
הם ממש מתחשבים.
הגעתי לפני לפגישה לפני לידה
ככה שכתוב להם במחשב
והם היו ממש עדינים
נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות
ובדסקרטיות
וגם הרופאה עודכנה
ממש ממליצה..
חוץ מזה כדאי לטפל
זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים
אפשר לפנות למכון פוע"ה
לנו הם מאוד עזרו
בריאות וכח!!
היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.
שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.
הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)
בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?
גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?
תודה מראש לעונות!
(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)
>>> ושאלת בונוס:
יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.
אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...
בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...
יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)
לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,
אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.
אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.
למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?
יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?
שוב בקרוב)
אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה
(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)
כן? לזמןש הוא בכביסה
בקרוב למשהו קטן..
אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..
(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)
במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.
בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...
גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)
בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח
זו הקטנה או הילדונת?
הייתי מנסה להגביל קצת האמת.
כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.
גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)
אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)
בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅
(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)
שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.
לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...
שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.
המצב הכלכלי שלנו לא משהו
לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..
ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.
מה הבעיה
ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך
וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר
כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..
ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה
וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב
אבל זה מייגע
נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.
כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!
אני בהריון חדש
נו אין לי כח
מה עכשיו
לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק
אבל לאחרי הלידה אין לי
ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה
אני לא זורמת עם כל סוג
וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל
אין הרבה כאלה
ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש
זה סיוטטט
גרים בחור
אוף
ומה הקטע הזוגי
שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות
הוא לא יבין תמיד מה הצורך
הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים
ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים
ומותר לומר
כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך
גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר
גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..
בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת
אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי
וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש
אבל בא לי לשמוח..
ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..
ואם כבר..תמליצו לי על
עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..
אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים
אה ושתתקפל בקלות חובה
ותתפללו שאמצא מציאה טובה
יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי
ממש מבינה.
זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.
אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.
כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️
כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.
אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.
אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)
כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.
אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.
לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.
אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח
אבל
זה פחות השאלה
כי תכלס
יש את הכאן ועכישו
והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון
אין מצב שאוציא על עגלה
לא בכיוון בכלל
לק"י
משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.
אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.
מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)
ואני ככ חוששת…
קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית
מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי
אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול
איך אסתדר עם לנקות אותו?
ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?
ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')
אני מאוד נקייה
ואם יש דברים שלא יירדו?
ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?
ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…
איך הסתדרת אחרת 🤣
אין כמו בית שלך, גדול ומרווח
תסדרי אותו איך שנוח לך.
תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל
עכשיו זה החיים האמיתיים 😉
נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום
כי את עדיין קרובה להורים
אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר
בהצלחה ובשעה טובה
אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות
ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".
ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר
והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..
ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו
יהיה בסדר♥️ לאט לאט
כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…
ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי
היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון
והכל הגעיל אותי כל כך
אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש
והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה
כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא
מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה
עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄
פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖
וניקיתי!!!
עם ספוג פלא
עם סבון
עם גל אורנים
פשוט בררררר
אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.
והכי הרבה תביאי שוב מנקה.
צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה
כמוני🤣
