אבל מישהי אמרה לי שהיא כבר לא מטפלת בכינים כי היא יודעת שזה יחזור שוב אחרי קצת זמן. לא נראלי הגיוני שהילד והסביבה שלו יסבלו כל הזמן בגלל זה, אבל לה אין כוח להתעסק עם זה.

מכירה גם מישהי שזה מגעיל אותה ברמות ולא מסוגלת לטפל בכינים של הילדים שלה, אבל היא משלמת למישהי חיצונית שתעשה את זה...

מקווה שהיא מחליפה טיטולים, הרי היא יודעת שהוא יעשה עוד פעם

לק"י

שאני עוד מטפלת בה (רק מנקה. בלי תכשירים).

ואני לא מעדכנת אמהות של חברים. גם ככה הם באותה מסגרת.

כן אמרתי לגננות, כדי שיבקשו משאר ההורים גם לנקות (למורה לא אמרתי).

ממה שהבנתי זה לא חומר הדברה או משהו זה סיליקון שעוטף את הכינה ומונע ממנה להפריש החוצה נוזלים וכך הורג אותה.

זהו אם מודיעים למישהו שיודיע לשאר ההורים אז הם יכולים לבדןק ולטפל..

לק"י

אני מסרקת ומוציאה את הכינים וזהו.

ומקווה שייעלמו כבר (ואז חשוב להקפיד על סירוק מידי פעם כדי לתפוס בזמן הדבקות).

לק"י

יש את אלה שנדבקים יותר, וכאלה שפחות.

אצל אלה שנדבקים כל הזמן, אולי באמת עדיף להשתמש בחומרים 

מסרק המילניום (היקר, לא החיקוי).
הוא מעולה וןמוציא הכל גם בצים וגם כינים.
והרבה סבלנות לילד ולאמא עד שעוברים על כל הראש מלמעלה, למטה, ובתוך השיער.

אני מנקה בלי שום דבר

מידי פעם

עם תכשיר זה גם יחזור

כשלמחרת שוב יבואו כינים חדשות.

זה התעסקות הטיפול הזה זה לא כמה דק' וגמרנו. 

אחרי סירוק במברשת שיער, מעבירה גם מסרק סמיך, האמת שהייתי מוצאת מידי פעם כינים, אבל אף פעם לא היתה מושבה..

אף פעם לא השתמשתי בחומרים. אני מאמינה בידיים ובעיניים, ובמסרק סמיך, האמת? הפשוט.

ואני מסרקת... אבל זה אף פעם לא פותר את הבעיה לגמרי כי יום אחרי היא נדבקת שוב.

השתמשנו בתכשיר פעמיים או שלוש. אבל זה לא יעיל אם די מיד שוב נדבקים. אז עדיף לסרק ולהפחית ככל הניתן כל פעם, מאשר כל הפרוצדורה של התכשיר.

זה גם ממש תלוי ילד (סוג שיער? כלי דם בקרקפת? משהו בהרכב של הדם? ריח? אין לי מושג) - הקטנה שלי נדבקת הרבה יותר ממה שאחיה הגדולים, וההתרבות אצלה גם הרבה יותר משמעותית...

מה, לשלוח בקבוצה "לאיקס יש כינים"? או שהתכוונת להודיע לך?

אני באופן אישי מטפלת ובודקת אבח לוקחת בחשבון שכינים זו מכה ולא משלה את עצמי שהראשים של כל הילדים במסגרות נקיים..

שיבדקו ויטפלו גם.

ואם שולחים לבית שלי אז שיודיעו לי כן.

למרות שלא יודעת מה אני אמורה להגיב לזה. אנעיממש לא רוצה שהילדים שלי ידבקו וגם אני.. מבחינתי אם יש כינים אז ישר מטפלים ולא שולחים לשחק אצל אחרים עד אז

אני כן מטפלת. וכן בודקת. לרוב לא עם תכשירים כי לא ראינו שהטרחה שווה את התוצאה.. אבל לילדים שלי יש הרבה פעמים כינים. ככה זה כשיש בבית 4 עם שיער ארוך ועוד אחד עם שיער קצר אבל מתולתל שלומדים במוסדות חינוך. חלקם כבר מטפלים בעצמם. אבל אם אני מבינה את האמא הגישה שלה זה לא להמנע מטיפול. אלא לטפל. אבל מנגד לא להתרגש. זה חלק מהחיים. הילד לא צריך להיות בבידוד כל עוד יש לו כיניים. ולא צריך ללכת עם שלט על הראש.

מזכירה לי שאחת האמהות שלחה בקבוצה של המעון שמצאה כינה וממליצה לבדוק (ילדה בכורה שלה). אמהות אחרות ענו לה סוג של מזל טוב... וברוכה הבאה למועדון..

ועוד סיפור על אותה הדרך-

כשלמדתי הדרכת כלות, מדריכת הכלות שלי שהיא אשתו של רב פוסק מוכר מאוד, אמרה שהיום כינים לא נחשבות חציצה כי לא מפחדים מהם כמו פעם (בודקים כמה שיכולים וזהו).  חמותי למשל יש לה טראומה מכינים. כי בילדותה מי שהיה לו כינים היו מגלחים לו את כל השיער כי לא היה דרך לטפל. היום זה ממש לא המצב. 

שלחו הביתה ילדה שגילו אצלה כינים..

זה היה ממש לא נעים כל הסיטואציה

יום לפני היו שולחים פתק עם הודעה שמחר יהיה יום בדיקות, לפעמים זה היה גם ללא הודעה מוקדמת.

האחות היתה נכנסת לכיתה, עוברת ראש ראש ובודקת מול כל הילדים ושולחת פתק הביתה למי שצריך.

היום זה אסור. אסור למורה/גננת אפילו להגיד להורה שיש לילד שלו כינים. מותר רק לשלוח הודעה כללית לכל ההורים. 

לק"י

אני לא בטוחה שזה מדוייק.

לנו היועצת כן אמרה להסביר לאחת האמהות איך לנקות, כי עשה רושם שהיא לא יודעת. ואני לא זוכרת אם האמא שיתפה שיש כינים, או שאנחנו אמרנו לה.

(האמא הזאת קבלה בסדר גמור את העדכונים).

לא יותר גדולה מלמרוח חומר ואז לשטוף? באמת שואלת

וגם לא צריך להיות בבידוד כל עוד יש כינים אם ברגע שמזהים אותן (או כמה שעות אחרי בערב נגיד) מטפלים ואז כבר אין לו כינים והוא לא ידביק אף אחד, ולהודיע לגננת נגיד כדי שילדים אחרים שידבקו לא יצטרכו לסבול מחרקים שמוצצים להם דם במשך שבועות עד שההורים יבחינו בזה.

ובמצב שתיארתי אני חושבת שהנשים לא מתרגשות במובן שלא מטפלות, והילד שהיה אצלינו כבר יומיים ממש בוכה מהגירודים מסכן

לק"י

אגב, את בטוחה שהכינים מחליקות בלי לסרק?

אולי כן מתות מהחומר. אבל לא חושבת שהן יוצאות מהשיער לבד.

גם אם הן מתות, לא צריך שהן ישארו בשיער.

וגם להוציא את החומר לוקח זמן.

ובדרך כלל זה כולל גם זמן לחכות עם החומר, ולהעסיק בינתיים את הילד.

עם כל השתדלות, לא יהיה מצב שכל הילדים בכל המסגרות יוציאו את כל הכינים ביום אחד, אז תמיד ידבקו שוב.

ובגלל שזה חוזר על עצמו, אי אפשר לשים חומר כל יום.

לצערי גם עם טיפול בחומר אצלנו הכינים חוזרות כעבור שבוע שבועיים

כמה ימים אחכ שוב אותו מצב- ג'ונגל בשיער.

זה עוזר רק לאותו רגע לכל הכינים שנמצאות שם...זה לא מונע כינים. 

כשאחד הילדים שלי היה אצל מטפלת היה בקבוצה 2 ילדים עם כינים כל הזמן

המטפלת הודתה בפניי שהיא נדבקת מהם שוב ושוב והאמהות מתעלמות.

והוא היה פיצי עם שיער דקיק אבל די הרבה

ושום מסרק כולל ההוא היקר לא הצליח לנקות לו את הראש

אז רק ידנית

לילד שובב וחסר סבלנות בן שנה- סיוטטטט

פליתי לו אותן ידנית אבל לא היה לזה שום קץ

ואז הוא התחיל להדביק לי בבית גם

ובשלב זה עברנו לנוהל של חומר פעם בשבועיים-שלוש

וזה בהחלט מנע הדבקה

יותר יעיל...

(חוץ מהבת שאותה אפשר רק על רטוב)

כבר כתבתי כאן שכינים מציקות מאוד לילדים, ומפריעות להם לשחק, ללמוד, לקרוא, להתרכז.
בטח בלילה שהשינה לא איכותית בשל גירודים.
זה ממש סבל.

וכל פעם שאני מוצאת כינה אני מעדכנת

משתדלת לבדוק את הילדים שלי על בסיס שבועי, ולטפל במידת הצורך.

זה לא מוקצה אבל בהחלט תלוי במוטיבציה של הורים. במסגרות שההורים מטפלים לא יהיו כ"כ כינים.

לא יודעת למה אבל אני מרגישה שזו סוג של הזנחה לא לטפל, אם כולם מטפלים לכולם יהיה יותר נעים ונוכל למגר את התופעה, אם לא זה באמת לא יעזור שאני אנקה את הילדים שלי כל יום

ולא מסרקת את הילדים שלי כדי שהתופעה תיעלם,

התופעה תמשיך ואני מסרקת אותם כדי לצמצם אותה, לרווחתם 

יש לי כמה קטנים ואין מצב לסנכרן ניקוי ראשים שלהם עם כל המשפחות בכל המסגרות. אני מנקה אבל לא מצליחה להגיע לניקוי יסודי כל יומיים.

אבל לא לעשות עם זה כלום זה נורא בעיני לא בגלל הסביבה אלא מצד הילד! זה מבאס להתגרד כל היום, הכינים פוצעות את הראש.. בפעם הראשונה שהיה לבת שלי כינים קלטתי את זה כי היא פשוט לא נרדמה בלילה, כל הזמן הזיזה את הראש כי זה הציק לה.

לא מסוגלת לחשוב על לא לטפל בזה😵

וההורים האחרים עוד לא שמים לב לא?

כלומר אני מבינה שאולי למישהי לא מפריעות הכינים כי זה לא מסןכן (כן יכול לגרום לסבל) אבל הילד ימשיך להדביק ילדים אחרים

אני לוקחת בחשבון שילדים במסגרות נדבקים ואחת לכמה זמן עושה בדיקה שגרתית

גם אם הוא לא בא לחבר לבית. כך שחוץ מלהסתכן בפדיחה, אין מה להודיע.

אין ככ הדבקות

יכול להיות שזה קשור לזה שגרה במקום ברמה סוציו אקונומית גבוהה ואנשים פה כנראה יותר מקפידים על זה. לא יודעת, סתם השערה שלי. אבל באמת יוצא אחת ל... שהמנהלת של המעון נגיד כותבת שיש כינים וכדאי לבדוק.

אז במצב כזה אפ אמצא אצל הבת שלי אני אכתוב בקבוצה של ההורים כי מאמינה שרוב מוחלט יבדקו עוד באותו יום וככה זה לא יהפוך למכה המונית.

(עכשיו בטח אני אפתח עין ומחר שתי הבנות יחזרו עם מושבה בראש😂)

זה לא אומר שהיא לא מטפלת.

גם כשמטפלים, נדבקים שוב שוב.

ואם לא מנקים באובססיביות, אז הרבה פעמים יש כינים.

אין לי אפשרות כל יום לסרק את כל הילדים ולהוציא לגמרי את כל הכינים.

במיוחד שאני יודעת שלמחרת הילדים יכולים להידבק שוב.

אז אני מסרקת כמה שאני יכולה, ולעיתים רחוקות גם מטפלת בחומרים.

אני לא אטפל עם חומרים כל יום, וגם לא פעם בשבוע.

זה דבר שאני אעשה רק אם המצב כבר ממש נורא, או בתקופה של חופש, שפחות סיכוי שהילדים ידבקו שוב תוך רגע.

לקטנים שיש להם פחות שיער, לפעמים אני מוציאה חלק עם היד.

תלוי במצב.

וגם בפניות ובכוחות שלי.

מסרקת כשמתגרדים, ואם לא - מעבירה מסרק פעם בשבוע-שבועיים לבדוק מה המצב.

אם יש התפרצות מסרקת אחת ליומיים עד שנגמר.

לא רואה צורך להודיע, ברור לכולי עלמא שיש כינים במסגרות. וברור שצריך לסרק כדי שהילד יהיה בטוב.

כאמור לכל ילד יש כינים פה ושם, זה לא מרגש.

הזנחה מבחינתי זה ילד שמתגרד כל הזמן, או ילד שיש לו המון המון כינים (יוצא לי אפילו בחטיבה לראות כינים על ראשים של בנות).

צריך סבלנות,
אצלנו הסירוק מתבצע מול מסך וסרטוםן שהילדה תהייה סבלנית ותיתן לי לטפל בה.
וזהו. אין כלום.
עד להדבקה הבאה, שכיוון שמקפידים על קוקו ושיער לא הכי ארוך, ההדבקות בטווח זמנים רחוקים מאוד אחד מהשני.

לק"י

אני לא אומרת לא לטפל כמובן. אבל צריך לדעת שיש ילדים שתשלחי אותם נקיים, והם ידבקו שוב בקלות.

ועדיין אי אפשר להשאיר אותם ככה מתגרדים

מרכך בלי לשטוף וכמה פעמים של סירוק יסודי וטוב

ותוך יום יומיים אין כלום רוב הפעמים.

אם יש ממש הרבה כינים וביצים אני מסרקת בערב ואז שוב סרוק קצר בבוקר ושוב בערב הבא ובד''כ כבר לא נשאר כמעט כלום.

ועם מרכך זה לא כואב.

גם כי זה קצת פדיחות וגם כי זה קצת אבוד. (יש כינים בכל מסגרת של ילדים היום...)

אבל כמובן כן מסרקת, ומדי פעם עושה בחומר. מודה שאני לא מסרקת כל יום וגם לא כל יומיים, ולפעמים גם אם אני רואה ילד מתגרד אני לא מיד מצליחה להגיע לסרק אותו... (אבל זה באמת לא כל כך בסדר...)

לצערי יש לי ילדים שממש מתנגדים לסירוק ועוד יותר לחומרים, אז זו מלחמה שאני צריכה לבחור בה במודע ולהתפנות אליה רגשית וטכנית.

ולשמחתי הבת הגדולה שלי הצטרפה אליי למלאכת הסירוק, אז קצת יותר קל לי מבעבר...

אבל כן, כינים זה מכה שלא כתובה בתורה🥴 כלומר - היא כן כתובה בתורה, אבל לכאורה הובטח לנו שהיא לא תהיה עלינו🤦‍♀️😖

את באמת מצפה שאמא תודיע לך שלילד שלה יש כינים לפני שהוא מגיע? הציפייה שלך לא ריאלית לדעתי

לא הייתי חושבת להודיע בעצמי, אם כי ב"ה לבת שלי אין כינים כבר כמה שנים

לגבי אמהות שלא מטפלות או לא מצליחות למגר - זה בעיקר פחות נעים לילד לדעתי, אם כי הופתעתי לשמוע שבכיתה של הבת שלי יש ילדה עם המון כינים ואחת הבנות כל הזמן פולה לה אותן😅 חמודה. כנראה מתורגלת מהבית וזה לא אישיו בשבילה

יש אנשים שבשבילם לטפל אח"כ בכינים ומשפחות שבהם כולם נדבקים בקלות..

האמת שאני פשוט לא מצפה ישלחו אלי ילד עם כינים גם אם מודיעים אני פשוט חושבת שצריך לטפל ישר

וכן יפה בעיני להודיע לגננת שתאמר לשאר ההורים שיוכלו לבדוק גם. לא כולם ישימו לב מיד ואז הילדים פשוט ישארו עם חרק שמוצץ מהם דם

אצלי מדובר בילדים ממש פיצקים גילאי מעון אז הם פחות מודעים 

זה לא נוח לילדים, הן לא מתרגשות מהכינים, והילדים? מה הם מרגישים?
הן יודעות מה זה כשכל פעם משהו מעקצץ לי בראש? וכינים רק הולכות ומתרבות, הן לא יעלמו יום אחד.
זה מפריע לריכוז בגן או בבית הספר, במשחק, בשיעורי בית.
זה דבר מציק!!! 
ילדים עם כינים, ישנים פחות טוב!!! בלילה מתגרדים וזה פוגע בשינה העמוקה של כל המערכת, הגוף ישן אבל המוח מקיץ כל הזמן. לא בריא לילדים ולהתפתחות שלהם.
כשאצלנו יש כינים, אני מנקה לבנותיי מול מסך מחשב וסרט כדי שיהיו סבלניות
חצי שעה של ניקוי והכל מאחורינו, אין ברירה
לא מאמינה בתכשירים וכו...זה ריח, הכינים והבצים מתות ונשארות בשיער, ובכל מקרה צריך להוציא אותם אחר כך, אז אני כבר מוציאה אותן חיות.
וכמובן להקפיד על קוקו ושיער קצר כמה שהילדה נותנת.

לק"י

והכי טוב לסרק כל יום גם כשאין כלום.

אבל אני אישית לא עומדת בזה. וגם עד השנה שעברה בקושי נדבקו אצלינו.

שמים הדרין מסרק כינים כמה ימים וגמרנו

אפשר להשים מאחורי האוזניים שמן רוזמרין זה כדי למנוע

אמאלה בעייני זה הזוי דבר ראשון למה שילד יתגרד?

דבר שני למה שידביק אחרים?🤦‍♀️

ככה אני יכולה להיות בטוחה (*בעיקרון*) שגם כינים וביצים שלא הצלחתי להוציא מתות ולא יתרבו יותר.

(בעיקרון - כי כבר קרה שקצת אחרי טיפול בהדרין גיליתי בכ"ז כינה חיה😖)

כשיש רק קצת א!א

מחוסר ידיים פנויות האמת

ויש ילדים שזה מתחיל להפריע להם רק כשיש כבר הרבה כינים, ואם לא מסרקים באופן קבוע זה יכול לקחת זמן עד שמזהים שיש כינים, ואז גם יותר קשה לטפל.

לא מצליחה להבין את ההזנחה של לא לטפל. סליחה.

אני רואה ילדים אומללים עם טיולים על הראש, סובלים ומגרדים ומתביישים. וכמובן גורמים להדבקה.  

ברור שכינים זה משהו שיכול לקרות לכולנו וזה חלק מהחיים. ולא חושבת שצריך ליידע את כל העולם.

אבל חובה לטפל!!!! 

אני מסרקת. בשגרה פעם בשבוע ואם יש הדבקה אז כל יום עד שנגמר. אם רואה גירוד גם מסרקת כמובן. במקרים של הדבקה רצינית והרבה כינים השתמשתי בהדרין. 

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!