מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

זו היתה אז המציאות החברתית בעולםפ.א.

הנושאים הסוציאליים בתורה משקפים את המציאות החברתית שהיתה נהוגה בעולם העתיק.  

מציאות של עבדים ושפחות, מציאות של שבטים, חמולות, מציאות של חיים חקלאיים - משק חי, שדות וגידולים חקלאיים, תלות במעיינות ובגשמים.  שפע המצוות של הבאת קורבנות לפולחן הדתי, ביכורים, מצוות התלויות בארץ, מסכתות שלמות במשנה סביב העולם החקלאי.  

שנת שמיטה ויובל: מנגנון כלכלי שנועד למנוע ריכוז רכוש קיצוני על ידי מחיקת חובות אחת לשבע שנים והחזרת קרקעות לבעליהן המקוריים אחת לחמישים שנה.


המונח "תנאים סוציאליים" כפי שאנו מכירים אותו כיום הוא מוצר של המהפכה התעשייתית.

בעולם העתיק, רשת הביטחון הגיעה משילוב של חוקי מדינה, מסורות דתיות - ובעיקר ומבנים משפחתיים. החמולה המשפחתית עוטפת את הנזקקים.  


והשבת - בטח שהיא באה לתת מנוחה לעובדים, לפועלים, ואף לבעלי החיים.  

המונח תנאים סוציאלים היה בעם ישראל עודקעלעברימבאר

הרבה לפני העת המודרנית.


הכלל "כופים על הצדקה" בשמו הקהילות גבו מס מהקהילה בכפיה כדי לתת את הכסף לעניים.


הגמרא מתארת: נכנסו אצל דוד ואמרו לו- עמך ישראל זקוקים לפרנסה. אמר להם צאו והתפרנסו איש מרעהו.

(כלומר עשה חוק שהעשירים חייבים לפרנס את העניים).


יהושע בן גמלא תיקן שיהיו מושיבים מלמד תינוקות  בכל עיר ועיר. כלומר חוק חינוך חינם מכספי הציבור.


אפילו לשיטתך, אתה מכיר מקור אחד שאומרהכלכלן המשני

שהעניין הוא טובת העני ולא טובת הנותן?

הדבקות במידות ה'. בין השאר מידת הרחמים.קעלעברימבאר
מידת הרחמים אומרת שכל שאיפתי היא שיהיה לשני טוב. ולא בשביל המצב הרוחני שלי.


לזכרוני מידת החסד היא נתינה לשם הנתינה כדי להדבק במידת ה' שגם הוא נותן. ולא לשם התוצאה שתהיה לעני.


אנו נקראים לדבוק הן במידת החסד והן ברחמים.


ובחסידות אומרים שהרחמים פודים את החסד "יעקב אשר פדה את אברהם"

לא מבין את השאלה...פ.א.

מה הכוונה שהעניין הוא טובת העני?


 

כלומר - מצוות כמו לקט, שכחה, פאה הן מתנות עניים, כדי לספק לאותו אדם תנאי מחייה בסיסיים של מזון.

מה זה אם לא לטובת העני? 

אבל מה הטעם של המצווה?הכלכלן המשני
ערבות הדדית, החזק ערב לחלש,פ.א.

הפוך ממה שכתבת בפתיחת השרשור:


"... שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט."


התורה כן באה לדאוג לרווחת הפרט.


יתרה מכך:

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ – וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, לה)

החזק בו – בעודו בידך, לפני שייפול לגמרי. כמו משא כבד: כל עוד הוא עומד אפשר לתמוך בו בקלות, אך אם נפל – קשה מאוד להקימו.

בפועל התורה דואגת לעני, אבל השאלה מאיזה טעםהכלכלן המשני

ולפי כמעט כל המקורות שאני ראיתי זה משום הנותן ולא משום המקבל.

ככלל נראה שאתה צודק לגמריצדיק יסוד עלום

ונסיונות חילוניים לטעון שהתורה היא ספר שעוסק בתיקון החברה עוקרים את התורה מהמקוריות שלה לשיח חילוני מערבי.

יחד עם זאת, צריך לשים לב לכך שהאמירה "...טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן *ולא לדאוג לעני*" עלולה להתפרש בטעות כאילו באמת לא אכפת לנו מהעני. וזה ודאי וודאי לא נכון. הרמב"ם נותן טעם גם ליתומים ולאלמנות שצריך להיזהר בכבודם כי הם נפגעי החברה,

וגם באיגרת לגר הוא מוחה בתוקף נגד הרב של הגר ומזכיר: 36 פעמים הזהירה התורה בכבודו של הגר.

גם בהלכות פורים אצל הרמב"ם הוא אומר שעדיף להמעיט בסעודה ומשתה ולהרבות במתנות לאביונים:

    "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.

מהלשון של הרמב"ם נראה שאכפת לך *מהם* ולא מהתיקון הרוחני שלך.


כלומר לו יצוייר והחמלה, האמפתיה, הכבוד והרצון הטוב כלפי העני הם לא חלק אינטגרלי מהמצווה - אלא רק תיקון שמיימי - זה אסון! השכר מגיע כתוצאה מהחמחה הדאגה הכבוד והאמפתיה

או כמו שהמהר"ל אומר יפה בהקדמה לנתיבות עולם

   "שלמה ע"ה רצה לומר כאשר עושה האדם צדקה יש לו חיים, מפני כי עיקר הצדקה שנותן חיים לעני וכמו שהוא מחיה העני בשביל זה ראוי אל חיים גם כן."

לכן חלק בלתי נפרד ממצוות הצדקה היא ההטבה, הרצון הריאלי להיטיב, לעזור, לשקם...

עיקר מטרת התורה היאקעלעברימבאר

לעדן את נפש הקולקטיב על ידי התנהלות מוסרית קולקטיבית-כלכלית, וכתופעת לוואי יש גם כלכלה תקינה גשמית-סוציאלית.

 

הנצרות טוענת שאין אפשרות לתקן את העולם מוסרית וסוציאלית-כלכלית כי הוא חוטא מיסודו. רק סך הכל להמתיק את החברה המושחתת עם טיפונת מוסר נוצרי נחמד. הדת אצלה מתפקדת כאופיום להמונים שמסית את הדעת מלתקן את החברה מוסרית.


 

בעם ישראל ובתורה יש מגמה לחתירה לתקן את החברה מוסרית כלכלית חברתית וסוציאלית.


 

 

או כמו שכותב הרב קוק באורות ישראל ותחיתו ג ג:


 

 


 

מרכז החיים של נשמת ישראל במקור הקדש היא. דרך אמת ואמונה נולדנו ובה אנחנו מתגדלים. אין בנו ערכים פרודים, האחדות שוכנת בנו ואור ד' אחד חי בקרבנו. *הדינים, דיני תורת אלהים חיים מציינים אותנו מכל עם ולשון*. הקדש הוא פועל בקרבנו פנימה, שאיפות חיינו הכלליות אליו הן הולכות. יש נטיפות של קדש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כולם אינם צומחים מזה. לא כן בישראל. (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו", שהיא פרשה קטנה שכוללת כל גופי תורה, שיוצאת אל הפועל ביחידי סגולה, נחלת הכלל היא באמת. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקדש הם נובעים. *על כן המשפטים הם קדש קדשים בישראל, ועל כן הסמיכה, שהיא נושאת שם אלהים עליה, היא כל כך נחוצה לנו, היא כל כך אופית לתכן לאומנו*. והרשעה היונית הסורית הרגישה בחוש העור שלה את ערך הסגולה הגדולה הזאת וגזרה על הסמיכה, ור' יהודה בן בבא מסר את נפשו עליה. ופעולת מסירת הנפש הזאת נשארה, כי העמיקה את תכן החיים האופיים המיוחדים של קדש ישראל לד'. משה רבנו ע"ה, בתפסו אתו את כח המשפט, בתחלת יסודו באומה, העלה את כל ערכי המשפט עד סוף כל הדורות לאותו התכן האלהי שמשפטי ישראל באים אליו, ודרישת אלהים באה יחדו עם המשפט הישראלי. (שמות יח): "כי יבא אלי העם לדרש אלהים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו". ודרישת אלהים של המשפט נשארה סגולה ישראלית, שהיא מתגלה באופי האלהי הכולל עולמי עד וזורח בארץ ישראל, בארץ חבל נחלתו, מקום האורה של סגולת הקדש.            *המינות (הנצרות) הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה הנוטלת את יסוד העולם והורסתו*. ומתוך עקירת יסוד המשפט מתכנו האלהי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת, ובאה בזוהמא לחדור במשפט הפרטי של האישיות היחידית וחודרת היא בהתפשטות גדולה לנפשות העמים, ובזה מתיסד יסוד שנאת לאומים ועמק רעה של טומאת שפיכת דמים, מבלי להמיש את העול מעל צואר האדם. אמנם עיני כל מוכרחות להיות נשואות לאור עולם אור ד', אשר יגלה על ידי משיח אלהי יעקב (תהלים ט ט): "והוא ישפט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים".

 

כלומר עיקר המגמה היא לתיקון חברה סוציאלי-כלכלי. אבל המטרה הראשית היא קידוש ועידון הנפש הקולקטיבית של האומה, ורק כמטרה משנית הייתרונות הגשמיים שיוצאים מחברה תקינה סוציאלית-כלכלית


 

 

תגדיר "תיקון החברה"צדיק יסוד עלום

ברור שרוצים להקים כאן אומה שתושתת על ערכי החסד והטוב והיושר.

אבל כל ניסיון לעשות רדוקציה לצד הנבדל שבתורה, שמטרתו השראת שכינה, ולקחת מהתורה דברים הדומים למוסר אנושי ("תיקון החברה") זה התרחקות מהתדר של התורה.

התורה עוסקת בדבקות וביכולת להשרות שכינה.

אתה לא עוזר לעני כדי "לסיים את מעגל העוני" אלא כי אתה רחום וחנון, כי אתה אמפתי, אדיב, אוהב, רחמן.


לא הבנתי למה הגבת אליי ולא באופן כללי לאשכול. אני רק רציתי לעמוד על ההבדל בין השאיפה החילונית המערבית של תיקון החברה לבין הדבקות והמופע האלוהי של הביטוי של הרצון הטוב שבאדם.

בפרק הראשון של נתיב גמילות חסדים של המהר"ל הוא מונה כמה סיבות לגמול חסדים: 1) בשביל כפרת עוונות 2) בשביל להתעלות ולהתרומם. המהר"ל מסביר את הרצון הטוב בתור כלי לדבקות.


ברור שיש מימד שבו מתוך הקשבה למוסר התורה נצליח להופיע *בפועל* מוסר של ממלכת כהנים וגוי קדוש, אבל אני חושב שמוכרחים לזכור שהמוסר של התורה הוא מוסר אלוהי, לא טבעי, ולכן כל פעם שהוא נראה דומה מדי לשאיפות אנושיות של השכנת צדק וסדר כלכלי שניתן היה להגיע אליו גם מהשכל זאת תהיה טעות ואי-עמידה על אופייה האלוהי של התורה.


*אנא ממך חוסה ותנסה לענות תשובה שתגרום לדיון להרגיש פורה, ולא מסתבך לשם הסיבוך, אנו מלומדי ניסיון ידידי הטוב*

המוסר של ההלכה הוא אלוקי, אבלקעלעברימבאר

מוסר האבות משלב מוסר אלוקי ומוסר טבעי. והוא העיקר בישראל "למען יצווה את בניו ואת בני ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט".


 

מעלת ישראל בשונה מהאומות הוא א.האומה היחידה שהקולקטיב בה נובע מהמוסר (הטבעי) ולא מהטבע. כנגד ישורון. ב. האומה היחידה שהקולקטיב נובע מהקודש, אלוקים. כנגד ישראל.


 

הרב קוק באורות ישראל מחלק בין ישראל וישורון בעניין זה.


 

חוץ מזה שבשורשו אין חלוקה בין מוסר טבעי לאלוקי. מידת החסד היא מוסר טבעי או אלוקי? והצדק? והמשפט? והאמת? והשלום?


 

כל אלו ספירות אלוקיות והן גם ערכי מוסר טבעי שכל גוי גם נקרא לשומרם.

 

יש גם שתי שאלות נפרדות. א. מה כשרונו המוסרי של עם ישראל ב. למה צריך תורה ולא להסתפק בכשרון הטבעי של עם ישראל

 

לעניינינו - ברורקעלעברימבאר
שעיקר התורה ישראל וגם המוסר הטבעי המצופה מגוי, הוא לשם המעשה עצמו. ורק אחר כך לשם התוצאה.


בעניין זה אין הבדל בין התורה לבין מוסר הטבעי המצופה מכל גוי. גם כל גוי נקרא להדבק במידותיו של ה' כאינדבדואל. ראה איוב. עולם חסד יבנה.

או נגדיר כך:קעלעברימבאר

אנחנו לא נוצרים ולא מרקסיסטים.


אנחנו לא נוצרים שלא שואפים לתיקון הכלכלי של החברה.

אבל גם לא מרקסיסטים שחושבים שכל מטרת האדם בעולם היא שיהיה לו מה לאכול.כאילו כל מה שקיים בעולם זה פטיש ומגל.


המטרה הראשית היא לזכך מוסרית ולקדש את הנפש הקולקטיבית, על ידי חברה מתוקנת מוסרית בפועל במעשים. המטרה המשנית היא גם שלאדם יהיה מה לאכול שהרי אם אין קמח אין תורה 

יפה! זה אחלה setting שעוזר לבירורצדיק יסוד עלום

נלך איתו יד ביד:


1) הבדלה בין אלוקי לטבעי - לצורך הדיון נגדיר את המילה "אלוקי" כאן לעומת "טבעי" כדבר שאילולי התורה לא הייתי יודע עליו / לא הייתי יודע לכלכל אותו. כלומר אלוקי זה חידוש שמתאים רק לצד הנשמתי שבאדם. זו חלוקה מאוד משמעותית...

בתור דוגמה - אהבת הדומה לי היא אהבה לא אלוקית, אלא אהבה טבעית. אבל בטבע שכזה יש גם שנאה מטבע הדברים. "האהבה בלב לכל" היא אהבה אלוקית, על-טבעית, כלומר לא מתחילה מהטבע האנושי ולא מסתדרת עם האקסיומות שלו.


2) הנוצרים מזהים את המימד האלוקי של המוסר עד כדי הפרדה טוטלית בין המוסר הטבעי למוסר האלוקי. אנחנו יודעים לערוך *הבדלה* ולא *חציצה*.

המרקסיסטים מנסים לסדר את העולם אבל שכחו שיש לעולם נשמה, ומתוך כך נהיו רוצחי המיליונים שהם.

המוסר האלוקי הוא נחלתו של *עם* ושל ציבור, חכמים וטיפשים כאחד. כי הוא מסתדר עם הטבע האנושי כל עוד המידות מתוקנות.


3) כל עוד לא זוכרים שעניין המצוות הוא להביא דבקות ולהשרות שכינה אין טעם לדבר על תיקון החברה והמדינה. מוכרחים לערוך הבדלה נחרצת בין סידור החיים לבין הופעת הטוב האלוקי בעולם. הנביאים עזרו לנו להבין ע"י התוכחות שהקודש וההטבה האנושית כרוכים זה בזה. הטוב האלוקי הוא ללכת בדרכיו... להיות אדם כזה שאלוהים מופיע דרכו (מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, מה הוא מבקר חולים אף אתה בקר חולים). כי כשאתה מלביש אדם ערום אתה דואג לצלם אלוהים שבו, וכשאתה מבקר חולה אתה משיב לו את המפגש עם ההשגחה שהמחלה הסתירה ממנו...


4) הדוגמאות שלוקטו ממצוות בתורה כדוגמאות לצדק חברתי מוכרחות להיות מוסברות מתוך המימד האלוקי. בשבת אנחנו נותנים לאמה ולעבד לשבות כי יש בזה דבקות, כי זה ישר לעשות ככה, כי מה שווים ה"אורות של שבת" אם יש עוול במגורים שלנו??? (בדומה לתוכחות הנביאים שעזרו לנו לזכור שאין אורות בהיכל ה' היכל ה' אם אין מופע של טוב לב באנושיות, כלפי הצלם אלוהים שבאדם). 

אז:קעלעברימבאר

א.הצד הנשמתי של האדם מתבטא גם על ידי מוסר טבעי ולא רק תורה.

הצד הנשמתי של היהודי מיוחד מהגוי על ידי ביטויו בתורה מעבר למוסר הטבעי.

אהבת הדומה לי היא אינסטינקט בהמי. בעוד שאהבת הזולת בכל מקום, היא אינסטינקט אלוקי שנובע מצלם אלוקים וקיים גם אצל יהודי וגם גוי (גוי פרטי, לא אומה גויית כאינסטינקט לאומי). זה עדיין מוסר טבעי שהייתי יודע גם ללא התורה.


ב. אני לא חושב שיש הבדל בין עצם המוסר של הנוצרים לשלנו. ההבדל הוא בדגש על המידות, אצלם זה רק חסד. וגם הם בזים למצוות שמעיות ובייחוד לפרטי הלכות. וגם ממעטים בערך מצוות מעשיות ואפילו צדקה אצלם פחות משמעותית מאשר עצם האמונה.

לגבי ההבדל הגדול - הם חושבים שהעולם הזה הוא שטן ובלתי ניתן לתקן את החבדה מבחינה מוסרית.

כלומר הנוצרים לא מאמינים שהנשמה (הן הקודש והן המוסר הטבעי) יכולה להתבטא בגשמיות. או להתבטא באופן מועט רק.

לגבי מרקסיסטים צודק.


ג. המצוות המוסריות (לא השמעיות) הן לא רק בשביל השראת שכינה. זה גם באמת בשביל להיטיב לזולת - הן גשמית והן רוחנית. וגם לבטא את אהבתינו אליו. עצם הדבקות בזולת היא סוג של השראת שכינה קטנה "איש ואשה זכו שכינה ביניהם".

המצוות השמעיות הן בשביל השראת השכינה הטרנצנדנטית - נבואה מקדש וכדומה. מה שרק ישראל מתייחדים בו.

(נראה שאנו מדברים במושגים שונים).


ד. הטוב לב הוא גם לשם עצמו. הוא עצמו סוג של השראת שכינה קטנה.


אנחנו מסכימים כמעט לגמרי, זה נדיר!צדיק יסוד עלום

א. "האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל" זה חידוש שאילולי היה הרב קוק מנסח עבורנו לא היינו יודעים אותו. יכול להיות שהאור הזה היה מאיר בנו אבל בדעת לא היינו מבדילים בין אהבה טבעית לאהבה אלוקית.

כמו שאמרתי, האלוקי והטבעי כרוכים זה בזה אבל דרושה הבדלה ביניהם. כלומר אדם בעל מידות מתוקנות מופיע בעל כרחו את נשמתו האלוקית.


ב. אני חושב שיש אספקט משמעותי שאתה מפספס ביחס לנוצרים, שאצלם החוויה של הקודש היא שהוא מעל החיים. הכנסייה מבטאת רחשים אלוהיים divine מעל הטבע האנושי. הם חווים דיכוטומיה בין טבע האדם הרע לבין המוסר האלוהי הנעלה. הפניית הלחי השנייה שאנחנו בבית המדרש נהנים כל כך ללעוג לה היא דבר נשגב! הטבה חסרת גבולות! אבל כאן אנחנו ורומא נפרדים זה מזה: רומא מאמצים את המוסר הלא-אנושי הזה >> מזדהים איתו >> חווים פער נוראי בין האנושי לבין האלוהי >> מוותרים על המשפט כי לא ריאלי לדון את האדם על פי האלוהי >> במסעי הצלב האכזריות שלא נשפטה ולא התעלתה יוצאת לפני השטח.

עם ישראל תלמידים של ר' עקיבא שאמר לנו ששניים שהלכו במדבר ונשאר מים רק לאחד מהם, הוא ישתה והחבר ימות. המוסר האלוקי לעולם לא סותר את הטבעי.


ג. בין כך ובין כך, בשני המקרים לא מדובר בסידור החברה והשלטת צדק חברתי. זו שלילה שמוכרחים לעשות בשביל להחזיר את התורה לטבעה הנשגב, ואת המצוות לדברים שרק נבואת משה יכלה ללמד אותנו.


ד. אין הכי נמי. דבקות, רצון להיטיב... יש לרב אלי בזק במאמר שאיפה לגדלות ביטוי חריף על זה: הוא מתאר אדם שממהר לכולל ובדרך רואה אישה עם סלים ולא עוזר לה. הוא אומר: "איזה אכזר אתה! התורה שלך כל כך גדולה שהאנשים הופכים לקטנים בגללה? עם כזה חושך כמו שיש לך אתה הולך לפתוח גמרא? גם בתוך הגמרא אתה תמצא את החושך הזה".

ועל ר' שלמה זלמן אויירבך נאמר שגם אם הוא לא היה גדול הדור וגם אם הוא לא היה ענק בהלכה עדיין הוא היה האיש הכי נחמד בירושלים

אז:קעלעברימבאר

א. החידוש בעם ישראל הוא באופיו הקולקטיבי שגם שם הוא מלא אהבה לכל ולא פשיסט בניגוד לאתוס הלאומי של הגויים.

אבל באינדבדואל, לכל אדם גם גוי יש יצר טוב של אהבה לכל.


 

ב. ניתוח נפלא🙂 מסכים לגמרי.


 

ג. סידור החברה אתה מתכוון פרקטית? אני גם חושב שעיקר מטרת התורה אינה פרקטית,למרות שזה גם אחת ממטרותיה המשניות. בסוף קודש ומוסר הם גם יוצרים פרקטיקה טובה. הרמוניית העולם גורמת שטוב יתבטא בכל המישורים, אפילו הפרקטי. זה חלק מעניין שכר המצוות הגשמי - המצוות עצמן גורמות לפרטיקה גשמית טובה בעולם לא רק כשכר אלא גם כתוצאה. "אם שמוע תשמעו...ואספת דגנך ותירושך ויצהרך".


 

ד. נכון


 

 

מאיפה בפסקה אתה מבין את מה שכתבת?הכלכלן המשני
נגעת בנקודה יפההכלכלן המשני

שגם אליה אתייחס בעבודה, אני חושב שזה דווקא מחזק את הדעה שלי. התורה מצווה לכבד את החלש והעני, וזה חוזר על עצמו בהרבה מצוות. אבל זה מתוך יצירת חברה מוסרית ולא מתוך יצירת רווחה כלכלית. אפילו בחז"ל יש אמירה שהמפייס עני בדברים זוכה באחת עשרה ברכות לעומת המפרנסו בממון שזוכה לשש.

בול! כך נראה לי ומי שיטען אחרת מנמיך מאוד את התורהצדיק יסוד עלום
שבת בוודאי קשורהנקדימון

לשבת יש בהחלט גם את הטעם החברתי של "למען ינוח עבדך ואמתך *כמוך*".

 

שמיטת קרקעות אמנם היא דבר אמוני של מי הארץ (של ה'), אבל שמיטת כספים למשל היא דווקא מאוד חברתית ברעיון שלה. למיטב זכרוני.
 

מצוות הענקה היא דבר מאוד חברתי, שאני לא רואה בכלל איך אפשר להעמיד אותו על תיקון האדם. זה משהו מאוד חברתי, לא?

 

אלה דוגמאות שעלו לי בשליפה מהירה.

ממש לא בהכרחהכלכלן המשני

שבת - 
רש"י: "וזכרת כי עבד היית וגו'" - (סנהדרין נו) על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמור מצותיו

רבינו בחיי בן אשר: למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. נתן טעם למה שצוה לא תעשה כל מלאכה ע"י עבדיך, כדי שינוח העבד והאמה כמוך, לא שתנתן מצות השבת כדי שינוח העבד והאמה.

ספורנו: " למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" וזכרת כי עבד היית. הנה מצות שביתת הבהמה היא כדי שינוח העבד. ומצות מנוחת העבד היא זכר ליציאת מצרים שהשבית בה הקב"ה את העבודה מן העבדים:
 

רוב המפרשים שראיתי בינתיים התייחסו לשמיטת כספים כמו שמיטת קרקע, כנראה ברובד דומה לכך שה' אדון הארץ אז הוא גם אדון הממון. אבל עד כה לא ראיתי מפרש שכותב שזה בא לעשות צדק חברתי או משהו דומה.

במצוות הענקה אתה נותן לעבד המשתחרר מתנה מעבר למה שמגיע לו ובכך מתקן את עצמך, בינתיים לא ראיתי מפרש שאומר שזה בא בשביל העבד...

אחפש מאוחר יותרנקדימון

למיטב זכרוני, אמנון שפירא הקדיש לזה פרק בספר "90 מהפכות בתנך" שלו. אבדוק לך בלי נדר. מן הסתם יש ביבליוגרפיה.

 

רק רדגיש שבכל מקרה לא באתי לומר שהתורה היא סוציאליסטית, זה וודאי שלא שייך. התורה מתעסקת בצדקה וחסד, ולא במשהו שאפשר לאפיין כסוציאליסטי.

במחילה מכבוד המתצדיק יסוד עלום
אבל דווקא אמנון שפירא הוא הוגה המועד לרדוקציה הזו והנמכת התורה ל"רלוונטיות" סוציאליסטית.
זה לא משנה *אם* יש מקורותנקדימון

לדעתי האישית, אין בתורה שום עמדה סוציאליסטית, וכפי שכתבתי. רווחת הפרט באה ממקום של צדקה וחסד, ולא של כפיית מדיניות שיוויונית.

 

ואגב, אני לא בטוח שדווקא ההפיכה של כל דבר לרוחני pure זו לא הרדוקציה.

👍🏻👍🏻👍🏻צדיק יסוד עלום

לא אזום דיון מיותר כשעל העיקר כנראה מסכימים

גם לגבי הסיפא אני נוטה להסכים!

מה אם הכלל ההלכתי:קעלעברימבאר

"כופים על הצדקה?"


שבשמו הקהילות היהודיות גבו בכפיה מס מחברי הקהילה על מנת לפרנס את העניים?


מה אם דברי הגמרא "נכנסו אצל דוד. אמרו לו עמך ישראל זקוקים לפרנסה. אמר להם צאו והתפרנסו זה מזה. אם אמרו לו : אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו, אמר להם: צאו ופשטו ידכם בגדוד. מיד שואלים בסנהדרין ויוצאין למלחמת רשות.


משמע שאם יש מספיק תל"ג בעם ישראל, דוד קובע בחוק שיתפרנסו זה מזה, כלומר כפיה על צדקה כמס.

אם אין מספיק תל"ג לפרנס עניים כי "אין הבור מתמלא מחוליתו" יוצאים למלחמת רשות להשיג מקורות מימון חיצוניים לעם ישראל בשביל העניים.


ועוד: יהושע בן גמלא תיקן שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. כלומר חינוך חינם מכספי הציבור.


בלי להכנס,לשאלה מה יותר יעיל כלכלית, מדיניות סוציאל-דמוקרטית כמו בשוודיה או קפיטליזם קיצוני כמו בארהב, או שמא הפשרה ביניהם.


העיקרון הוא שהגישה "המדינה לא אמורה להתערב במימון העניים כי זה דבר וולונטרי" היא גישה נוצרית שבה יש רק חסד ואין תיקון העולם על ידי משפט.

בעוד שלפי התורה "מלך במשפט יעמיד ארץ, ואיש תרומות יהרסנה".


כמובן יש גם מקום לצדקה וולונטרית, אבל לא היא העיקר

מה. אתה. רוצה.נקדימון
הסוציאליזם לא כופה על הצדקה, אלא כופה על השיוויון.


דוד לא "קבע" כלום בחוק. מאיפה המצאת את זה? הוא נתן להם עצה.


חינוך חינם, מוגבל בהחלט בהיקפו, עדיין אינו סוציליאזם. במיוחד כאשר זה מטעמים של ידיעת הדת ולא מטעמים של לימודי פרנסה.


לשאר הדברים לא אתייחס, כי אתה מייגע..

אבל בין סוציאליזם לקפטליזם יש אפשהו באמצע:קעלעברימבאר

סוציאל-דמוקרטיות. וגם במדינות מערביות יש ויכוח ציבורי ופוליטי מה גודל המס ומה גודל הקצבה לעניים.


 

חלק מהסיבות שארהב קפיטליסטית קיצונית, זה בגלל ערכי הפרוטסטנטיות האמריקאית, שם צדקה אמורה להיות וולונטרית ולא מהמדינה. בניגוד לתורה.


 

דוד משמע שקבע בחוק. הרי הוא מלך. האם נכנסו אליו רק כדי שייעץ להם? לא. הוא מלך, "צאו והתפרנסו זה מזה" זה צו מלך, לא עצה.

כשם ש"צאו ופשטו ידכם בגדוד" זה צו ולא עיצה.

 

אני בכלל לא נכנס לשאלה מה יעיל יותר כלכלית. והאם המדיניות של מפא"י או של ביבי יותר יעילה. שזה שאלה אחרת לגמרי

הטעם גם וגם.קעלעברימבאר

יש עניין לתקן את העולם ולהחיל "משפט וצדקה בארץ".

"מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה".


 

אני לא רואה שבתורה אין מטרה לרווחה עצמית לעניים.

הנה ראיות:

"למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" ובנוסף "וזכרת כי עבד היית במצרים".


 

"ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר" כטעם יחיד בפרשת משפטים.


 

"כי פתוח תפתח את ידך לו די מחסורו אשר יחסר לו".


 

"גדול המלווה את העני יותר מאשר המפרנסו"


 

"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו"

"ניגשו אל דוד ואמרו לו עמך ישראל זקוקים לפרנסה. אמר להם צאו והתפרנסו איש מרעהו"


 

"בית דוד דינו לבוקר משפט"


 

"לשלמה, אלוקים צדקתך למלך תן ולבן מלך... ידין הרים בצדק וגבעות במשפט... וידכא עושק. מתוך ומחמס יגאל נפשם. כי יראה עני ואין עוזר לו..."

 

וכמובן הכלל ההלכתי של "כופים על הצדקה" בשמו הקהילות היהודיות גבו בכפיה מיסים מהקהילה כדי לתת את הכסף לעניים. אם הצדקה היא רק לזיכוך הנפש,היא היתה צריכה להיות רק התנדבותית ולא בכפיה.


 

הנצרות טוענת שאין אפשרות לתקן את העולם מוסרית וסוציאלית-כלכלית כי הוא חוטא מיסודו. רק סך הכל להמתיק את החברה המושחתת עם טיפונת מוסר נוצרי נחמד. הדת אצלה מתפקדת כאופיום להמונים שמסית את הדעת מלתקן את החברה מוסרית.


 

בעם ישראל ובתורה יש מגמה לחתירה לתקן את החברה מוסרית כלכלית חברתית וסוציאלית.


 

או כמו שכותב הרב קוק באורות ישראל ותחייתו ג ג:


 

מרכז החיים של נשמת ישראל במקור הקדש היא. דרך אמת ואמונה נולדנו ובה אנחנו מתגדלים. אין בנו ערכים פרודים, האחדות שוכנת בנו ואור ד' אחד חי בקרבנו. *הדינים, דיני תורת אלהים חיים מציינים אותנו מכל עם ולשון*. הקדש הוא פועל בקרבנו פנימה, שאיפות חיינו הכלליות אליו הן הולכות. יש נטיפות של קדש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כולם אינם צומחים מזה. לא כן בישראל. (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו", שהיא פרשה קטנה שכוללת כל גופי תורה, שיוצאת אל הפועל ביחידי סגולה, נחלת הכלל היא באמת. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקדש הם נובעים. *על כן המשפטים הם קדש קדשים בישראל, ועל כן הסמיכה, שהיא נושאת שם אלהים עליה, היא כל כך נחוצה לנו, היא כל כך אופית לתכן לאומנו*. והרשעה היונית הסורית הרגישה בחוש העור שלה את ערך הסגולה הגדולה הזאת וגזרה על הסמיכה, ור' יהודה בן בבא מסר את נפשו עליה. ופעולת מסירת הנפש הזאת נשארה, כי העמיקה את תכן החיים האופיים המיוחדים של קדש ישראל לד'. משה רבנו ע"ה, בתפסו אתו את כח המשפט, בתחלת יסודו באומה, העלה את כל ערכי המשפט עד סוף כל הדורות לאותו התכן האלהי שמשפטי ישראל באים אליו, ודרישת אלהים באה יחדו עם המשפט הישראלי. (שמות יח): "כי יבא אלי העם לדרש אלהים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו". ודרישת אלהים של המשפט נשארה סגולה ישראלית, שהיא מתגלה באופי האלהי הכולל עולמי עד וזורח בארץ ישראל, בארץ חבל נחלתו, מקום האורה של סגולת הקדש.            *המינות (הנצרות) הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה הנוטלת את יסוד העולם והורסתו*. ומתוך עקירת יסוד המשפט מתכנו האלהי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת, ובאה בזוהמא לחדור במשפט הפרטי של האישיות היחידית וחודרת היא בהתפשטות גדולה לנפשות העמים, ובזה מתיסד יסוד שנאת לאומים ועמק רעה של טומאת שפיכת דמים, מבלי להמיש את העול מעל צואר האדם. אמנם עיני כל מוכרחות להיות נשואות לאור עולם אור ד', אשר יגלה על ידי משיח אלהי יעקב (תהלים ט ט): "והוא ישפט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים".


 

 

אני מזמין אותך לעיין במפרשים על הפסוקיםהכלכלן המשני

ולראות אם יש מפרש כלשהו שכותב כך.

כפי שכתבתי לעיל על הפסקה של הרב זצ"ל, לא רואה איך הסקת מזה משהו שקשור לנושא.

נראה לחלק פה בין כמה דברים:קעלעברימבאר

א. האם אנו מצווים לפי התורה להביא לתיקון חברתי-כלכלי כולל.

ב. האם מטרת תיקון זה היא כדי לתקן את מידות הנפש (נפש הפרט או נפש הכלל) או בשביל להביא לתנאים כלכליים טובים.

ג. האם הטבה לזולת באופן כללי היא בשביל הגשמיות שלו, הרוחניות שלי או הרוחניות שלו, או שמא רק כדי לעשות את רצון ה'. או בשביל הכל ביחד


ההבנה שלי עד כה:הכלכלן המשני

א. האם אנו מצווים לפי התורה להביא לתיקון חברתי-כלכלי כולל. - לא

ב. האם מטרת תיקון זה היא כדי לתקן את מידות הנפש (נפש הפרט או נפש הכלל) או בשביל להביא לתנאים כלכליים טובים.

ג. האם הטבה לזולת באופן כללי היא בשביל הגשמיות שלו, הרוחניות שלי (ושל הכלל) או הרוחניות שלו, או שמא רק כדי לעשות את רצון ה' (זה פחות רלוונטי לדעתי, הדיון הוא מה רצון ה' בקיום המצווה). או בשביל הכל ביחד

 

 

אז:קעלעברימבאר

א. הקטע של הרב קוק הראה ההפך. וכן הפסוקים שהבאתי. "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה" "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" "כופים על הצדקה".

ייתכן שזה לא סותר את "כי לא יחדל אביון". גם אחרי תיקון ישארו אביונים יחסיים. וגם להם צריך לתת צדקה.

ב. מה הדגש העיקרי, נפש הפרט או נפש הכלל? לפי הרב קוק נראה שנפש הכלל, או לפחות חצי חצי

ג. ומה עם הרוחניות של הזולת, האינבדואל האחר שאינו אני? האם אנחנו אגואיסטים? האם אנחנו לא רוצים שגם לזולת תהיה מעלה רוחנית גבוהה?

..הכלכלן המשני

א) הקטע של הרב קוק מדבר על משפט, איך זה קשור לדיון?

ב) לא רואה איך זה רלוונטי

ג) גם לא רלוונטי...

אז:קעלעברימבאר

א. משפט דואג לתיקון חברתי-כלכלי-סוציאלי. כמו שעמוס כותב הרבה וגם ירמיהו.

כפייה על הצדקה היא סוג של משפט.


 

ג. זה רלוונטי. אם אנחנו רוצים להטיב לרוחניות הזולת. מן הסתם נרצה גם להטיב לגשמיותו. אבל כמובן שהרוחניות היא העיקר

לא מסכיםהכלכלן המשני

משפט דואג לתת לאדם מה שמגיע לו לפי דין, צדקה וחסד זה מעבר לזה.

 

כפייה על הצדקה זה לא אידיאל, אבל אשמח לקבל מקורות בנושא.

 

מה זה משנה מה אנחנו רוצים? אני מדבר על מה הקב"ה רוצה שנעשה. גם הרצון להיטיב הוא דבר מבורך, אבל זה בא בתור עניין מוסרי ולא בתור סדר כלכלי.

(בנוגע למקורות על כפייה על הצדקהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 15:41

יש לרב יעקב אריאל כמה מאמרים שבהם הוא מדבר על צדק חברתי ועל המקורות שלו בהלכה. אפשר למצוא חלק באינטרנט, הנה שניים לדוגמא)

 

צדק צדק תרדוף (תגובה)

עולם חסד יבנה

יישר כוח!קעלעברימבאר
הרב מלמד פעם כתב דברים דומים לדבריךארץ השוקולד
שבו הוא הראה שמצוות הצדקה הקבועות הם לא מספיק שעני יוכל להסתמך על זה לבד 
די מחסורו אשר יחסר לוקעלעברימבאר
בפירושים שםהכלכלן המשני

דווקא כתוב במפרשים שמפסוק זה לומדים שאין אתה מצווה להעשירו, אבל אם אתה רוצה אפשר אפילו סוס ועבד לרוץ לפניו.

חד פעמיארץ השוקולד
לא מספיק שיסתמך
זה לא ראיה. כי דווקא המצווה להלוותוקעלעברימבאר

יותר מלפרנסו, היא כדי ליצור חברה מתוקנת בפועל

הלוואה בדיוק גורמת לאדם לא להסתמך על מישהוארץ השוקולד

אחר,

הלווה מחזיר את החוב

זה נכון שככה זה מופיע בספר החינוךטיפות של אור

ועוד ראשונים כמו הרמבן. ושזה משונה


 

יש גם קולות אחרים. למשל, במורה נבוכים:

"המצוות שהקבוצה הרביעית כוללת... אם תתבונן בהן אחת אחת, תמצא שיש להן תועלת ברורה: לרחם על החלשים והמסכנים, לחזק את העניים בדרכים שונות, שלא לצער נזקקים, ושלא להכאיב ללב אדם שמצבו דחוק. 

אשר למתנות עניים – עניינן ברור... אשר לכל המצוות שמנינו בהלכות שמִטה ויובל – מהן רחמים וגמילות חסד לבני האדם כולם... ומהן חמלה על העבדים והעניים... ומהן דאגה להתמדת תיקון המחיה" 

נראה שלמעשה רק החלק הזה במורה נבוכים רלוונטיהכלכלן המשני

"ומהן דאגה להתמדת תיקון המחיה, בכך שהארץ כולה תהיה כהקדש, שלא ניתן יהיה למכור אותה לחלוטין: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה,כג). וכך הקרן של נכסי האדם נשארת שמורה לו וליורשיו, ויתפרנס (הקונה) מיבולו ותו לא."

 

הו, אני לא כאן כדי להתווכח, רק כדי לספק מקורותטיפות של אור

פשוט דיברת גם על תנאים סוציאליים ורווחת הפרט, לא רק על שוויון כלכלי. ובהמשך חיפשת הוגים שרואים את העזרה לעני כמטרה, ולא כאמצעי לתיקון המידות

 

אתה צריך עוד מקורות? הוגים מתקופה מסויימת בדווקא? 

גם אני לא, אני מודה לך על התגובות!הכלכלן המשני

אתה לא מסכים איתי שכל מה שהרמב"ם בטעמי המצווה הוא לתיקון האדם עצמו? 

החלק שציטטתי נראה שכן מגיע על מנת ליצור סדר כלכלי שיוויני. זאת לעומת מצוות כמו שמיטה שבאות על להנחיל את התובנה שה' אדון הארץ. 

אני אשמח לעוד מקורות והוגים.

טיפות של אור

אני חושב ש"לחזק את העניים" זה התמקדות בעני ולא בנותן. (אותו הבדל קיים במחלוקת הרמבם והרמבן על שילוח הקן - הרמבם מתמקד בציפור והרמבן במידות המשלח)

 

אני אנסה לצרף עוד מקורות בהמשך. בינתיים, יש לרב עובדיה דיון על האם מצוות בין אדם לחברו צריכות כוונה. והוא כותב שם (יביע אומר חלק ו יורה דעה סימן כט) :

"שבעשיית צדקה המעשה בעצמו מועיל אף בלי מחשבת מצוה... וכן בכל  מצות שבין אדם לחבירו שעיקרן מפני תקנות העולם שרצה הבורא יתברך להיטיב לברואיו, לא  איכפת לן בכוונת העושה כלל" 

חשבתי להבין את זה ככה,הכלכלן המשני

אבל בהקשר הכללי של כל המשפט לא נראה שזו הכוונה. יותר הבנתי את זה בתור חיזוק נפשי בעיקר..

 

הדיון מבחינתי הוא לא מצד כוונת הפועל אלא מצד טעם המצווה.

(אולי הייתי צריך להדגיש את משפט המפתחטיפות של אור
"עיקרן מפני תקנות העולם, שרצה הבורא יתברך להיטיב לברואיו")
זה מצד הבורא, לא מצד האדםהכלכלן המשני

אלא אם כן התכוונת ל "עיקרן מפני תקנות העולם"? כי לא מצאתי את המקור

שדל (יסודי התורה)טיפות של אור
והיות תבואת השנה ההיא (=השמיטה) הפקר, היא חמלה על העניים, והוא משוה העשיר לעני, ומשפיל גאות העשיר, ומזכיר אותו כי כל בני אדם שוים הם. וכן שמטת הכספים היא חמלה וחנינה על העניים.


...והיובל משוה העשיר לעני כמו השמטה, וכמו השבת, מצד השביתה בעבודת האדמה, ומצד הפקר התבואות, ונוסף בו חזרת הקרקעות לבעליהם, ויציאת העבדים חפשי, והיא חמלה גדולה על העניים וחזוק גדול לשווי כל בני המדינה.

שד"ל נחשב לחכם מחכמי ישראל? לא מכיר מספיק,קעלעברימבאראחרונה
אבל מהמעט שיודע חשבתי שהוא חוקר רגיל, כמובן שצדיק וירא שמיים
הרשר הירשטיפות של אור
השפעה נוספת של היובל בולטת לא פחות. חזרת הקרקעות מאליהן לבעליהן הראשונים או ליורשיהם, מונעת הבדלים בין המעמדות בחברה. היא מונעת עלייתה של מערכת כלכלית, שבה יש משפחות שצריכות לחיות בעוני תמידי, בעוד ששטחי אדמה עצומים נשארים בידי מעט אנשים בעלי זכויות מיוחדות. מעמד של בעלי קרקעות עשירים החיים בקרב עניים מחוסרי קרקע התלויים בהם, לעולם לא יוכל לקום במדינה, שבה אחת לחמישים שנה חוזרת כל הארץ לחלוקתה הראשונה, והן העשירים ביותר והן העניים ביותר שבים לירושתם המקורית.
גם זה שם:טיפות של אור

גם בתקופה שבין שנות היובל, מגינה התורה על אלה שהתרוששו זמנית מפני תאוות הבצע של העשירים; לשם כך היא ייסדה את מוסד הגאולה. בעלי קרקע שהתרוששו לא ייפלו טרף בידי ספסרי קרקעות שיעשו שימוש לרעה במצוקתם, שכן לאחר שנתיים, יש למוכר – או לקרובו – את הזכות לגאול את הקרקע, על ידי תשלום סכום המכירה הראשוני בלבד; ואפילו ממחיר זה הוא רשאי לנכות את ערך הפירות שהקונה כבר אכל. ככל שהקונה שילם פחות על הקרקע שקנה, כך ייקל להוציאה מידיו; שכן המוכר – הבעלים הראשונים – יוכל להשיג אז ביתר קלות את הסכום הנדרש לגאולתה, או שקרובו ייאות יותר בנקל לגאול. אם עשיר מעוניין לקנות את שדה העני לתקופה ארוכה, הוא ייזהר מלשאת ולתת עמו במטרה להוריד את המחיר, מאחר שרק מחיר גבוה יקשה על גאולת השדה.

ועוד שם, על ריבית:טיפות של אור
אולם נקודת המבט היהודית היא שכספנו אינו שלנו באופן מוחלט, אלא רק בתנאים מסוימים. זכות השליטה על כספנו שייכת לה', והוא המצווה עלינו להעמיד חלק מנכסינו – שהם שלו אך הזדמנו לידינו – ביד אחינו, כדי לתת לו את האפשרות לא רק להתקיים, אלא גם להמשיך לפתח את עסקיו. הלווה מחויב להחזיר לנו סכום שווה של כסף בזמן שנקבע; ובתמורה לחיוב זה, הכסף נעשה שלו ברגע שהוא ניתן לו. עד כה היה זה כספנו; ועתה הוא כספו – על פי רצון ה'. הכסף שבו עושה הלווה את עסקיו אינו שלנו כלל, אלא שלו. רווחיו ממנו הם פרי עמלו בכספו שלו, ולכן הם לחלוטין שלו. אילו היינו דורשים חלק כלשהו ברווחים אלה, הרי שהיינו תובעים "נשך": היינו "נושכים" כביכול ברכושו שלו. ובמקביל היה זה "תרבית", ריבוי בממוננו. אין כאן פיצוי על רווחים שהיינו יכולים להרוויח מהכסף, משום שלא הייתה לנו כל זכות למנוע את ההלוואה מהלווה כדי להשתמש בממון למטרותינו. ה', שהוא קונה הכל, העמיד את הכסף לרשותו של הזולת.
ועוד שםטיפות של אור

וכי ימוך אחיך עמך – פסוק זה הוא המשכה של מצוות יובל. לאחר הדיון בהשפעתו הגואלת של היובל על עסקאות קרקעות ומטלטלין, מסתיים עתה הפרק בהשפעתו של היובל על זכויותיו האישיות של היחיד. תחת השפעת היובל, מציג הכתוב דין שנראה כמוצא אחרון למי ששקע בעוני.

הפסוקים הקודמים מפנים את העני אל עזרת האחווה של בני עמו. זהו אינו קומוניזם מדיני, אך הוא מניח את היסוד לקומוניזם מוסרי. הוא אינו מזכה את היחיד לדרוש דבר, אך זה מקנה לו זכות לצפות לסיוע. שכן הכרת החובה שנולדה מיראת ה', תעמיד לרשותו את ההון של העשירים – ללא תשלום וללא ריבית. נמצא שכל מי שצפויה לו סכנת התרוששות יכול למצוא תמיכה העוזרת לו לעמוד איתן.

ביובל נראה שטעםקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ' בטבת תשפ"ו 16:09

התורה הוא בעיקר שאדם יחזור לשדה אחוזתו. כמו שמצינו בבועז ובנבות. להקים שם המת על נחלתו. לכן סמוך לזה יש מצוות גאולת שדה אחוזה בידי הקרוב, כדי שהשדה יישאר בתוך המשפחה.

 

דווקא יובל יכול לקבע מציאות פאודלית שרק למשפחות בעלי הקרקע הגדולות נשארת מציאות כזו. וכל בורגני שיתעשר יאבד את קרקעותיו ביובל לטובת "משפחות האצולה עם הקרקעות הגדולות" (נגיד משפחה שלא היו חה הרבה ילדים, כל ילד יקבל קרקע גדולה ומשפחתו תהיה עתירת קרקעות לדורות) כך שיובל יכול למנוע שוק חפשי ולשמר פאודליזם.

 

דווקא במהפכה הצרפתית ביטלו את זכויות היתר של משפחות האצולה על הקרקעות. ונפתח קפיטליזם שוק חפשי בו כל אדם יכול להתעשר כמו אציל. זה לא שלפני זה היה שיוויון כלכלי בחברה

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוג

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

קשה להמליץ על מטריותshindovאחרונה

קצת רוח והלכה המטריה גם אם שילמת הרבה כסף.

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה