זו שאלה תאורטית מעניינת מה היתה המחשבה שלך אילו נולדת בצד השני.

נוטה לחשוב שלא הייתי מצליח לחשוב את "הדעה הנכונה"... בשל כך - הייתי תומך בטרור, או ממניעים דתיים או ממניעים פוליטיים (יש עדיין ערבים חילונים קומוניסטים טרוריסטים).

אולי הייתי מתגייר ועובד את ה' יתברך ומתראיין לערוץ רגע של אמת ומספר צ'יזבטים על מוסטפה אבא שלי

המחתרות בדרך כלל רק הרסו רכוש ולא הרגו אדם, כמו במלון המלך דוד שהאצל הזביר את הבריטים שעה לפני לפנות את המקום.

כשהם הרגו חיילים בריטים (וזה היה רק חיילים ולא אזרחים) זה היה כדי להציל יהודים אחרים שהיו בסכנת הריגה על ידי הבריטים (למשל תליית הסרג'נטים הסמלים צהצבא הבריטי על ידי האצ"ל כדי לשחרר את אסירי המחתרות שעמדו להתלות בגרדום על ידי הבריטים).

שלא לדבר על כך שעם ישראל אחרי השואה היה עם שרידי חרב שרק רצה להגיע לארץ אחרי 6 מיליון שנהרגו. והבריטים אסרו עליו. שלא לדבר על הפרעות שעשו הערבים ביהודים והבריטים עמדו מהצד ולא עשו דבר, וזה היה דבר שבשגרה. שלא לדבר על האנטישמיות של חלק מהפקידים הבריטים במנדט. שלא לדבר על כך שהבריטים היו אימפריה שלא היה לה שום קשר לאומי לארץ. והיתה להם מדינה משלהם בבריטניה.
 

בכל מקרה אין מה להשוות כלל.

אפילו אש"ף החילונים. אתה מוזמן לראות את הסרטון על הלינץ שאשף עשו ב2 שוטרים ישראלים שבטעות נכנסו לרמאללה לפני 20 שנה. אנשי אשף ממש הרגו אותם בידיים ונופפו להמון בגאווה עם הידיים שלהם המלאות בדם השוטרים כדי להתגאות בזה.

חיות אדם.

אין הבדל בין אש"ף לחמאס.

הלח"י היו הכי אלופים והם לא פחדו מפגיעה ב""""חפים מפשע""""", בוא לא נשתמש בפחדנות הפוליטיקלי קורקט של ההגנה כעלה תאנה. מה הבעיה להשתמש בכוח כדי לגרש אויב צר ואויב כמו הבריטים?

אם המחתרות היו מצדיקות שימוש בכוח יותר מלוכלך היית מגנה את זה? לא, אין לך סיבה. היית מצדיק את זה, לומד עליהם ומעריץ אותם, ובצדק...

שים לב שלא טענתי שאני חושב שהערבים צודקים, אלא שזה לא "מטופש" עבור ערבי צעיר בעל רגשות לאומיים חמים לתמוך בטרור. יכול להיות שבשיח שקול ומחושב תוכל לעזור לו לראות את ההבדל, אבל ממקומו התמיכה במאבק מוצדקת.

אגב מה הקשר לאש"ף בלינץ' ברמאללה? זה היה פשוט לינץ' ממניעים דתיים ותאוות דם. הלינץ' מזעזע, אבל הוא לא צובע את המאבק הפלסטיני 💁🏻‍♂️. אילו לא היה מתקיים הלינץ' הזה דעתך על העם הערבי / על הצדקת הדרך שלו במאבק מולנו היתה שונה?

הם אכזריים יותר מאיתנו אבל הם מאמינים שהם צודקים בדיוק כמונו. התפקיד שלנו כיהודים הוא לנצח אותם, אבל אני חושב שזה מוזר לצפות מהם לא לתמוך בטרור... אולי אולי לא לתמוך באכזריות, אבל לא יודע אם כל הטרור הערבי תמיד דגל באכזריות לשם האכזריות

לצורך הדיון אין לי בעיה לטעון שהייתי מסתבך מול הצדקת האכזריות בתור מחבל.

לערבים יש "תרבות" אחרת; אצלם, חיי אדם הם לא ערך עליון. הכבוד הוא הערך העליון.

 אנחנו היינו עושים מה שהם עשו (ולא רק בשביעי באוקטובר)?!

יהודי, בנוי אחרת. לא סתם גירשה שרה את הגר עם בנה.

היד שלהם..."קלה" על ההדק - תראו את כל הרציחות בחברה הערבית.

אלה לא רק עבריינים ופושעים מן המניין....אתה רב עם מישהו, אין  לך

בעיה לנעוץ בו סכין או  לרוץ הביתה, לקחת את כלי הנשק ולירות בו....

או קיי. הם חושבים שהם צודקים וגזלנו מהם את אדמתם. בסדר. 

אבל מכאן ועד לרצח מזעזע והתעללות , גם לאחר שהקרבן נפח

סוף סוף את נשמתו, המרחק גדול...

ישמעאל הוא ישמעאל, אפילו אם ילבש חליפה הדורה ועניבה

אופנתית ויסיים לימודי רפואה בהצטיינות... ראו את העיניים שלהם.

אם למישהו נותרו עדיין עצבים חזקים במדינה הזו, יוכל לקרוא

את הספר "שרופה" מאת מחברת ערביה.

איך היא אומרת?
"הארץ יפה אבל האנשים רעים". והיא לא מתכוונת אלינו!

אי אפשר לענות על שאלה כזו; מכיוון שאם הייתי ערביה, היתה לי נפש

של ערביה, "תרבות" של ערביה וכו'.  אי אפשר , כיהודי, לענות על

שאלה כזו; זה לערבב שני מיני מהויות - איך, כיהודיה, אני יכולה

לענות על שאלה כזו? בשביל לענות, צריך לקבל פתאום נפש

של ערבי על כל המהות/נשמה/ שלו. זו שאלה בלתי אפשרית

והתשובה בהתאם.

הרע מתרץ להם שהם צודקים והם מקשיבים לו למרות שהם יודעים איפשהו שהם לא צודקים שלרצוח תינוקות זה בסדר. ולכן הם גם נידונים על רשעותם ולא "תינוקות שנשבו".

לפי שיטתך הם לא אמורים להיות נידונים על רשעותם (בידי אדם או בידי שמים) כי הם חושבים שזה בסדר מה שהם עושים.

גם הנאצים תירצו לעצמם שמה שהם עושים זה בסדר אידאולוגית. גם אנשי כת לב טהור שעינו את ילדיהם תירצו לעצמם. בסוף אדם יודע שמה שהוא עושה זה לא בסדר והתירוץ רק מהווה את השקטת המצפון.

ברור שלא הייתי מצדיק אם המחתרות היו עושות כל דבר. כשם שאני לא מצדיק את ברוך גולדשטיין.

האכזריות לא רק ממניעים דתיים. האכזריות הערבית היא גם ממניעים לאומניים. נאצר לא היה דתי, אסד האב והבן לא דתיים, סאדם חוסיין לא דתי, מפלגת הבעת' לא דתיים, יש באשף אתאיסטים או חילונים גמורים גם (והאדיאולוגיה הכנענית-פלסטינית די בנויה על הכחשת הקוראן). וכמובן בעולם יש חילונים אכזריים. סטלין, הנאצים, הפשיסטים, כל הלאומנים במלחמת העולם השניה , אנשי המהפכה הצרפתית ועוד ועוד.

זה שלא קל לערבי להמנע מלזרום על הלחץ החברתי זה לא תירוץ. לפחות מצופה ממנו לתמוך רק בצורה עקיפה מאוד ולא בצורה אקטיבית.

שום אדם מוסרי לא יכול לצעוק "אללה אכבר" כשהוא רואה כשמובילים בחורה שבויה קשורה מבגאז' של טנדר בעזה.

כל מי שצהל ושמח שם והיה שותף, מגיע לו מוסרית למות בהפצצות, ואני מאחל להם עוד הצפות שיציפו להם את כל האוהלים, ימח שמם.

בגרמניה הנאצית היו חסידי אומות עולם. בעזה לא מצאנו אפיחו אחד כזה במלחמה האחרונה

למה שהייתי מתגייר אם הייתי נולד ערבי? אלא אם כן הייתי מרגיש שנשמתי יהודיה.

השאלה אם גוי מרגיש באותה וודאות כמו יהודי את זה שעם ישראל הוא עם האלוקים. אין סיבה שלא שהרי זו עובדה סוציולוגית ברורב השאלה גם אם מחלחלת רגשית.

אז כנראה שהייתי בן נוח.

אבל אולי גוי לא מרגיש את זה. לא יודע מעולם לא הייתי גוי.

אבל וודאות מציאות ה' קיימת לכל אדם בלי קשר לעם ישראל.

אז אם לא בן נוח. כנראה הייתי ערבי שעובד את אלוקים על פי דעתו ולא חלק מדת. אבל אולי הייתי מרגיש יותר מתאים לעבוד את אלוקים לפי דת שאבותי דבקו בה. בכל מקרה לא הייתי מאמין באסלאם כאמת, כי לא היתה לי שום סיבה להאמין בדת רק כי אבותי אלף שנה שמרו אותה. בכל מקרה גם אם אסלאם אז אסלאם מתון

שהשאלה לא רלוונטית בדיוק כמו שהיית שואל: אם הייתי גוי בתקופת השואה, הייתי מציל יהודים (למרות שאני מסכן את משפחתי)

או לא?  אי אפשר לענות על שאלה כזו, כי אני לא גוי. זו שאלה היפוטתית ופילוסופית (אולי), אבל לענ"ד, לא מציאותית.

כלומר כבר ענית תשובה

השאלה בוחנת את תפיסת העולם שלך לגבי הערבים - האם יש מה לדון אותם או לצפות מהם, או שבהתחשב בנסיבות "אין להם בחירה חופשית" ואין מה לתבוע או לצפות מהם להתנהג אחרת.

השאלה "אם היית ערבי" פונה לא אל האישיות שלך האישית, אלא לתפיסה שלך לגבי כוח רצון, יושרה מול חברה חולה וכו' וכו'...

מי שיענה שהוא לא היה עושה את מה שהערבים עושים עונה למעשה שהוא מצפה מהערבים לא לעשות מה שהם עושים. מי שעונה שהוא היה עושה טרור בעצם עונה שבתוך ההקשר התרבותי והחברתי של הערבים אתה צריך להיות אדם נדיר בשביל לחשוב אחרת נגד החברה שלך.

-

אחי הקטן (לא כזה קטן) חזק מאוד פיזית ומתאמן קבוע. הוא המון פעמים אומר לי: "הלוואי שהיה אפשר להחליף גוף עם אדם שמן, והייתי מצליח להרזות ממצב של שומן קיצוני"... זו סימולציה טובה להבין מה הוא מוצא פגום אצל אנשים במשקל כבד ואת הפער בין המעמד (נולדת שמן / ערבי) לבין האישיות (אתה יכול להרזות מכל שומן / אתה יכול להעמיד דעה מקורית וללכת נגד הזרם על פי השקפת עולמך)

כמובן, כשהקב"ה ידון אדם, הוא יתחשב בכל המכלול. בהחלט היו גרמנים ופולנים ואוקראינים - שהתעלו מעל טבעם והצילו יהודים. היו גם ערבים כאלו לאורך השנים.

ממילא, העובדה שבעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד כזה - אומרת שהם כולם נאצים וגרועים מהנאצים.

לא במקום הנכון. 

האם חסידי אומות העולם הצילו בגלוי או שהסתירו את המעשים שלהם כדי להגן על המשפחות שלהן?

אולי הם המיעוט שבמיעוט, אבל אי אפשר להגיד שאין אף אחד כזה.

לא מאמינה שיש חסיד אומות העולם ערבי. מוסלמי אולי כן, ערבי - לא.

שאלתי פעם את הרב שרקי איך אפשר לדון תינוקות שנשבו, עמים עובדי אלילים, וכיוצא בהם. אפשר לשאול את השאלה שלך על ילד לאמט שהתאסלמה שהלך ונהיה נוחבה, למשל.

התשובה שלו הייתה שאנחנו כמובן צריכים לפעול לפי הטוב והרע והאמת שאנחנו מבינים כרגע, אבל הקב"ה עצמו ידון אותם לפי מה שהם היו בתוך המערכת של עצמם.

כלומר, האם האדם בחר בטוב שהוא חשב שהוא טוב? האם הוא היה יכול באמת (או מסוגל) לבחון את תפיסת עולמו? האדם יישפט לפי יכולת הבחירה שהייתה לו במקום בו היה.

למשל, לגבי הנאצים בעזה - אפשר להבין כביכול את עצם ההרג אליו הם יצאו, אבל אי אפשר להבין את האכזריות. אויב הורגים, זה הגיוני. אבל להתעלל בנשים וילדים? להאריך את הסבל של הנרצחים? להרעיב בדווקא את החטופים גם כשיש שפע? זו כבר כן שחיתות מוסרית איומה שעליה הם ייענשו. הם עקרו מעצמם אנושיות מינימלית כדי שיוכלו לבצע את הזוועות האלה. ממש כמי שהנאצים עצמם שמו תזמורת יהודית ליד תאי הגזים כדי שהצרחות לא יפריעו להם. זה רוע צרוף, לא טעות.

שם הוא מסביר שיש תחומים שבהם שאין לנו בהם בחירה, אבל תמיד יש שטח גם אם קטן שבו ניתן לבחור..

אלא אם נתייחס לנאצים הגרמנים ולאלה הישמעאלים כלא שפויים, ואז זו באמת בעיה....

מי בדיוק היה האויב שאותו הם הרגו? חיילים? זה היה קרב? אנחנו היינו עושים דבר כזה?!

היינו פושטים על ישובים ששם מתגוררים אנשים ש"גנבו" לנו את הארץ ורוצחים אותם?

לא כתוב שקודם צריך לקרוא להם לשלום?!

הרי כל השאלה של הפותח באה ואומרת מה היית עושה *אם לא* היית בעולם של עצמך.

כל מה שכתבת זה איך יהודי מתנהג, אבל לא "נכנסת" לנעליים שלהם.

דן גוי עובד אלילים על עבודת האלילים שלו.

תבדוק בנביאים, יש הרבה תוכחות על רשעות הגוים ועונשים עליהם. מעולם לא מופיעה תוכחה על עבודת אלילים של הגויים. כי הם תינוקות שנשבו לעניין זה שהם עובדים אלילים.

מה שכן יש בנביאים זה הגחכת העבודת אלילים של הגויים אבל לא באים בטענות אליהם. או נימוק למה רשעותם בשאר העבירות נובעת מעבודת אלילים למשל "שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך *כי אכל את יעקב ואת נווהו השמו"

הם יושבים בדיוק על אותה נקודה של קדושת האדמה שלהם ושל "טוב למות בעד ארצנו"

גם הרב כהנא סבר שמטרת העם היהודי זה להיות אור לגוים.

אין בכלל מה להשוות בין קיצוניות יהןדית לערבית.

האם יש 30 מדינות יהודיות שרוצות להשמיד מדינה ערבית אחת? האם היהודים עשו במשך 100 שנים לערבים פרעות, פדאיון, טבח, טרור, רצח תינוקות ואונס נשים וכו וכו למרות שהערבים כל הזמן הושיטו יד לשלום? ממש לא.

גם ה"טרור היהודי" בא רק כתגובה למעשי רצח בלתי פוסקים של ערבים את יהודים. גם ברוך גולדשטיין רצח רק אחרי שראה כל כך הרבה אנשים מתים לו בידיים.

כל ניסיון ההשוואה של קיצונות יהודית וערבית נובעת ממי שבולע בתמימות את התשקורת השמאלנית שרוצה תמיד חהשוות ולהראות ש"שני הצדדים טועים וצודקים".

לא, זה לא נכון

אבל זה אנשים שמוכנים למות למען משהו שהם מאמינים בו

אבל זה הדבר היחיד שאפשר להשוות בין הצדדים

היו מוכנים למות למען האידיאולוגיה שלהם;  מהיכן הקביעה הזו? 

לא היתה להם "שהידיזם"...

האם הם סיכנו גם את עצמם במעשים? לא, הם היו הרוב. כשנתפסו רבים מהם ברחו למדינות אחרות.

הם לא היו מסוגלים להענש על האידאולוגיה שלהם. 

לא חושבת שהיתה להם באמת אידיאולוגיה; ככה כינו את שנאת היהודים שלהם, את הטירוף של מנהיגם.

בכלל, כששומעים שלמישהו יש אידיאולוגיה, לפעמים צריך :כבדהו וחשדהו". טומנת בחובה לעתים איזה

מוקש מוסתר.

זה בדיוק מה שכל תומכי הפריי פלסטיין עושים, מצדיקים או מקטינים את ה7.10 כי לטענתם היתה לפלסטינים סיבה מוצדקת.

אין שום סיבה בעולם לטרור - אין כי, אין אבל, אין הם התחילו, אין מגיע להם.

אתה יושב בדיוק על אותה נקודה פשוט מהצד השני

במה הדעה הזאת שונה מהחמאסינקים? גם להם יש סיבה סופר מוצדקת לטענתם.

כי אתה יהודי וגזע קדוש ולכן לך מותר? מזכיר לי פאשיסט מאוד ספציפי.

לטרור יהודי אין שום מקום ובעיניי הוא גרוע יותר מהטרור הערבי, מהם אני לא מצפה לכלום. 

שמאלנית

את יכולה להגיד אלימות מהצד של היהודים

יהודים שנלחמים באוייב שלהם שטובח בהם הם לא טרוריסטים

הניסיון ליצור השוואה הוא מגוחך

בתורה לא שוללים אלימות מכל וכל

יש מצווה למחות את זכר עמלק

באלימות

לנפץ את התינוקות שלהם על הסלע

נקמה זה לא מילה גסה

לא כל אלימות היא טרור

@קעלעברימבאר כתב פה יפה

 מעולם לא הצדקתי את - צעירים מעל עשרים 

שמאמינים באידאל ולא מסתכלים על הדרך

ככה זה בכל האידאולוגיות הקיצוניות

המטרה מקדשת את האמצעים

בעיניי בלי דרך נכונה

אין שום מטרה נכונה 

אבל זה שיהודים רוצחים סתם ערבים זה פשע ורשעות. בדיוק כמו שרוצח פלילי הוא רשע אבל לא טרוריסט

גם לסקול את מי שמחלל שבת במזיד.

אין שום סמכות הלכתית היום שתאשר לך כל סוג של אלימות.

זה לא המצאה, אולי מדובר בקומץ זעיר אבל הוא קיים, ועושה המון נזק.

ככל העולה על רוחו

אבל לדבר כאילו כל דבר שיש בו מן האלימות הוא מגונה

זה להיות יפה נפש ולא במובן הטוב

וכל המרחם על אכזרים....

קודם כל כתוב "בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו, אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע". הפסוק מקווה שמישהו אחר יעשה זאת, לא אנחנו (כמו נבואת העונש של הנביא על אשור "הנני מעיר עליהם את מדי...ועולליהם ירוטשו" מדי יעשו זאת, לא ישראל).

חוץ מזה זה מליצה פיוטית ולא כפשוטו. מטרת הפסוק זה לזעזע ולהראות שבבל עשו אכזריות לנו וניפצו את טפינו על הסלע, וכך ראוי שיהיה להם שיושב להם כגמולם. על מנת לזעזע ולהראות את גודל הרשעות של בבל אז המשורר ממש מדגיש "אשרי ש*יאחז*". זה לא באמת תקווה שזה יקרה בפועל. זו מליצה שירית פיוטית שנועדה לזעזע ולהראות את גודל רשעות הבבלים

הוא לא רע

ולא צריך להתפלסף עם פירושים

הפסוק משבח את מי שנוקם ברשעים הללו

דווקא בתיאור כל כך מזעזע

ומשייכת כל דעה אישית שלך לדרך התורה הישרה שאין עליה עוררין.

התורה לגמרי נתונה לפרשנויות, והדרך שלך היא לגמרי פרשנות, וגם לא הפרשנות הנפוצה (יש לך רב בכלל שאת מסתמכת עליו?)

הבעיה בכזאת גישה היא הבלבול בין הפרשנות האישית, שעליה לגמרי אפשר לערער, לבין יסודות התורה / אמונה שעליהם אדם שבוחר להאמין לא יערער.

ואז יש התעקשות על הפרשנות וחוסר יכולת לביקורת עצמית כי הפרשנות האישית שלי = דברי אלוקים חיים.

(ראי ערך חרדים - צבא)

אני מכירה תורה עם "א-ל נקם" ולא “עם נקם"

ו"לא תיקום" שאמנם מדבר על יחס בין יהודים אבל יש פרשנים שאימצו את זה גם לגויים.

וגם לגבי עמלק, כמו שכתבתי כבר, אין שום סמכות הלכתית כיום שמאשרת למישהו לממש את זה.

זה שאמרתי שאין בעיה להרגיש רגש נקמה

לא אומר שאני תומכת בכל מעשה אלימות 

ולא אומר שאני בעד להיכנס לכפר היום בלילה ולנפץ תינוקות על סלעים

בסך הכל הראיתי כמה דוגמאות קיצוניות מהתורה רק כדי להסביר שלא כזה פשוט וברור

שהתורה נגד כל דבר שמזכיר אלימות

בוודאי שהתורה מלאה פרשנויות

ובוודאי שיש דעות שונות וכו

וגם בוודאי שיש לי רב ופוסק דרך

אני רק לא אוהבת התייפיפות 

כמו שהצבא אמור להרוג בעזה

ותינוקות מתים בעזה זה לא תחביב אבל בהחלט נצרך כחלק מהלחימה

ואם נצא נגד כל אידיאולוגיה שמזכירה גם מוות ונקמה

נמצא את עצמנו בקבר

להתייפיפות לא במקום

אל נקם, עם נקם, הכל קישקוש, סליחה. זה יפה לוורטים בלבד.

השיח סביב "נקמה" הוא הסחת דעת.

בסוף מה שצבא צריך לעשות זה לדאוג שהאויב לא ירצה לחשוב אפילו לתקוף אותנו. אם "נקמה", כלומר לעשות להם מה שעשו לנו. זה הדבר היחיד שיגרום להם לחשוב פעמיים אז זה בדיוק מה שצריך לעשות. זה העיקרון. אחרי שזה ברור, הולכים לתורה ומסתכלים איזה מגבלות הלכתיות הקב"ה הטיל עלינו.

מה שהרוצחים היהודים מטעמים לאומניים עושים (ואני לא חושב שרצח בשביל למנוע רצח אחר נכנס ל"טרור". הוא פשוט פשע רצח רגיל פלילי וצריך להעניש את הרוצחים היהודים כמו שמענישים כל רוצח פלילי במדינה. ולחוקרם במשטרה ולא בשבכ).

ההבדל הוא שהפלסטינים רוצחים כדי להשיג מטרות פולטיות, וזה טרור. הם לא רוצחים כדי למנוע רצח אחר. שהרי צהל לא הורג סתם חפים מפשע ללא סיבה.

תומכי הפרי פלסטיין אומרים שמוצדק לעשות טרור רק בשביל להשיג עצמאות. לא בשביל למנוע רצח.

מה בדיוק  הסיפור המוצדק של החמאסניקים? שכל השנים צהל התייחס לפלסטינים בכפפות של משי? שדווקא הכיבוש הישראלי בשטחים הביא לעליה כלכלית וירידה באבטלה לפלסטינים בשל מפעלים ישראלים, ודווקא עצמאות פלסטינית תוריד את הכלכלה שם למצב של שאר מדינוצ ערב חסרות הנפט? שאנחנו כל הזמן הושטנו יד לשלום והם החזירו לנו בשחיטת תינוקות?

שטיות במיץ. אין שום סיפור מוצדק לחמאס. הם פועלים מסיבות איסלאמיסטיות אן לאומניות טהורות מאז ראשית הסכסוך הערבי, בדיוק כמו דאעש שלא צריך תירוץ של "אפרטהייד" בשביל לכרות ראשים. "הסיפור המוצדק" הוא סתם בלוף של החמאס להניף אותו  במסדרונות הדיפלומטיה ובאו"ם, כדי להשיג תמיכה מהמדינות בעולם.

לא אמרתי שאין פשע יהודי של רצח ערבים ורשעה יהודית.

וודאי שיש והרוצחים צריכים לתת את הדין.

אמרתי שאין כזה דבר פאשיזם יהודי.

יש עוד רשעויות בעולם חוץ מפאשיזם.

גם בעלי אמר שאם הוא היה ערבי

הוא היה טרוריסט 

כי הוא מאוד אידיאליסט

אני לא יודעת אני מרגישה שהיהדות מחזיקה אותי דתיה ומאמינה כי היא אמיתית

אבל אם הייתי נולדת לדת שקר אז לא הייתי נשארת דתיה

כמובן שאפשר תמיד לומר שהייתי מאמינה שהיא אמת

ישמצב

גם חשבתי על זה

אני חושבת שהדמיון הכי גדול קיים בקצוות

בגלל שיש פה כמות מכובדת של ימין די קיצון

זה על אותו קו של אסלם קיצון

זה יכול לזעזע מי שמאמין בכל נפשו באידיאולוגיה שלו ובז לכל אידיאולוגיה אחרת או לכל דת אחרת 

זה לא דבר מספיק בפני עצמו

זה צריך לבוא בשילוב עם הגיון ועם דרך טובה ונכונה

מה מפחיד בזה

הדבר המדאיג הוא אנשים שעושים שימוש לרעה באידיאולוגיה כי אז קשה לעצור אותם 

נטולת אידיאולוגיות

סוללת דרך חיים באופן עצמאי

לוקחת אלי דברים שמוצאים חן בעיניי בדרך

אם הייתי ערבייה הייתי עושה אותו דבר

כי הלאום המוצא והמגזר אליו נולדתי

לא מגדיר אותי

אלא רק אני עם עצמי

עם ההגיון והשכל שקבלתי כבת אדם

שאפשר להאמין באידיאולוגיות

ולשים לב לדרך שבה מממשים אותם

ואני גם חושבת שכל מי שמאמין בתורה

אמור להיות אידיאליסט כך או אחרת

מישהי עם אידאולוגיה ימינית קיצונית 😂

אני לא חושבת שאפשר

או שמאמינים באידיאולוגיה או שמאמינים בהגיון ובדרך

זה מתנגש כל הזמן אחד עם השני

אמונה בתורה זה דבר רחב

מי שאינו מאמין באידיאולוגיה

יכול לראות את המרחב לבחור בתוך דרך התורה

היא קיום התורה כולה

כמו שכתוב ובלי סילופים

והדרך שלי לקיים אותה היא כפי שכתוב בה

בעיניי דרך שלא ניתנת לבחירה היא בעייתית ולכן אני נגד אידיאולוגיות 

לעולם

ושהתורה היא אמת

את יכולה להגיד שהדרך לא ניתנת לבחירה

וגם מאמינה בבחירה

לא רואה סתירה

ביהדות יש בחירה חופשית

לבחור לעשות מה שרוצים

אז הדרך שלי היא הבחירה שלי

ולא בהכרח מה שכתוב בה (או מה שמשהו מפרש ממה שכתוב)

כי אמנם יש בחירה

אבל יש שכר ועונש בהתאם

אז אפשר לבחור בדרך שונה מהכתוב

אבל לכל בחירה יש מחיר

את המחיר של אי יכולת לבחור כבר ראיתי

את המחירים של הבחירות שלי טרם ראיתי

כלומר בינתיים התוצאות טובות

אולי יהיו מחירים בעתיד אולי לא

אולי הפרשנות שלי מספיק טובה 🤔

גם התוצאות שלי טובות בינתיים

שיש כאן בלבול במושג "בחירה".

אני יכולה לבחור אחרת ממה שהבורא ציווה. 

אבל אז אני לא חיה כפי שיהודי אמור לחיות.

מאידך גיסא, אני לא יכולה וגם כנראה לא מצווה

לקיים את השולחן ערוך, כרובוט; אלא איך אני

עם כל האישיות/היסטוריה וכו' שלי, מקיימת

את המצוות; היכן אני מהדרת על חשבון

משהו חשוב יותר (במצוות, בעבודת השם)

היכן אני מוותרת במקום הלא נכון, איך

אני מתגברת, מה אני חושבת ועושה

לאחר נפילה... וכו'.

ברור שהבחירה היא לא לפרש את

התורה כפי שנוח לי. כלומר, להתאים

אותה אלי...

וימין קיצוני היה עושה ו עושה מה שהערבים עשו ועושים?! (לא מדובר על מקרים בודדים כמו שריפת

הבית ההוא. ) איך אפשר בכלל להשוות? איך אפשר בכלל להצדיק רצח והתעללות ותאווה לרצח של

עם שלם  - חמאס, דעאש, פת"ח ...אותו דבר. ראו איך התנהגו ה"בלתי מעורבים" בעזה עם חטופינו, החיים והמתים...

אנחנו זורקים סוכריות ומחלקים בקלאות?! מובילים את גופת המחבל הערוב לאורך הרחוב הראשי לקול צהלות ההמון? משהו!

חשיבות חיי האדם ועמידתם כערך עליון, זה משהו כל כך יהודי. אבל, חושבת שהתפישה השמאלנית, יפת הנפש, 

ה"מבינה" כל כך את הצד השני, נובעת מדבר מה לא בריא.

היא כביכול שואפת למוסריות ויושר וכל מיני ערכים הומאנים נעלים, אבל ביסודה

יש דבר מה מעוות; מן שנאה עצמית כזו - השני (ורצוי זה המתנכל לי והמתאכזר אלי)

צודק. טוב ממני.  משהו  א צ ל י   לא בסדר...

לקחו ערך יהודי בסיסי (רחמים, קדושת החיים) ועיוותו אותו.

אם הייתי נולד בעזה, הייתי מוסלמי אדוק/טרוריסט, זה בטוח. כי זה המסר של התקשורת הפלסטינית, בין של חמאס, של רש"פ או של גורמים פרטיים.

איחוד האמירויות ושאר "חביות הנפט שהתחפשו למדינות" כפרפרזה על דבריו של ג'ון מקיין על רוסיה, זה סיפור שונה. אם הייתי צרכן אדוק של "סקיי ניוז ערביה" ו"אל ערביה", הייתי מפתח סימפתיה מסוימת כלפי מדינת ישראל. מי יודע לאן זה היה מוביל.

לפי דבריך, האדם הוא רק תבנית נוף מולדתו....

ואין בחירה חופשית. אין.

יש בזה הרבה, אבל בתוך כל זה, חייבת להיות בחירה חופשית

אחרת, במה אנו נבדלים מבעלי חיים ?

אפילו פעוטה. אבל בחירה חופשית ח י י ב ת  להיות.

השאלה כמה שימוש עושים בה

רוב האנשים הולכים אחר העדר

מעטים סוללים את הדרך שלהם בכוחות עצמם 

שבחירה חופשית זה בדברים יומיומיים; למשל, לקפוץ מהמיטה למרות

שנורא עייפים - כדי להספיק להתפלל, או להתפלל בכלל וכו'.

זה יכול להיות במשהו שהוא כביכול קטנטן לחלוטין;

במקום לכעוס ולהעליב כרגיל, למשל, אני מתאפק פעם

אחת (!) היום. זה לא משהו כזה גדול ודרמטי דווקא

כמו לחזור למשל בתשובה (שזה בחירה חופשית

פאר אקסלנס). נדמה לי שהרב שניאור אשכנזי

(יוטיוב), מדבר על זה באחד משיעוריו. באותו

רגע של התגברות פשוטה, אפורה, האדם

הוא צדיק. כך שמעתי מחברה שהוא אמר.

אז אני יכול לנטות אחר העדר בדברים

מסויימים ובכל זאת - משתמש

בבחירה, בבחירות החופשיות שלי,

השייכות לי. 

אפשר להשתמש בבחירה לדברים קטנים כגדולים

ככל שבוחרים יותר כך הבחירה משפיעה יותר על דרך החיים

רוב האנשים שאני מכירה מתקשים לבחור גם בדברים קטנים ובוודאי בדברים גדולים 

גם בדברים הקטנים כמו שתיארת

אבל גם בדברים הגדולים

אני בחרתי את הדרך שלי

בחרתי להישאר דתיה

בחרתי להישאר דוסית

בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי

וכו'...

זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך

לא רואה מציאות שהייתי מסתדרת עם גבר ערבי

אבל נראלי יותר לכיוון הגיור כי אני אדם רוחני מדי בשביל לחיות ללא אמונה

עם גבר ערבי לא הייתי מסתדרת 🤷‍♀️

ככה שדי ברור שהייתי בורחת מזה

גם לא ערבים.

צ'צ'נים זה מוסלמים באזור רוסיה.

או א או ה

קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.

לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.

וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.

תענוג. 

וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;

 כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!

חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!

(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)

זה כ'כ מרגש ומשמח שבתוך כל הבלאגן המלחמה המצבי רוח יש אנשים כ'כ אופטימיים כמוך

החיים מאוד דינמיים, יש אנשים עם משיכה לגבאים בכל מיני רמות ונסיבות ולפעמים זה זמני או תלוי קונטקסט (נניח,שאתה נמצא במקום שיש בו רק גברים, או מאיזושהי סיבה אתה מנסה להימנע מסיטואציות עם המין השני). ליאת יקיר טוענת שכולנו בי-סקסואליים במהות שלנו, כי אין באמת סיבה שגבר יימשך בהכרח לאישה ולהיפך (אולי תקרא ותשמע קצת תכנים שלה, היא נורא מעניינת הן מבחינת הידע והן מבחינת ניסיון החיים שלה).

אז דבר ראשון, תעשה בירור עם עצמך, איפה זה התחיל ומה הגבולות של זה מבחינת זמן-מקום-תרבות, ואז תחפש אדם אמיתי שניתן יהיה לדבר איתו. כמובן, תמיד טוב אדם ניטרלי, שלא ימשוך אותך לשום צד, כי יש לא מעט מטפלים שמתמחים בלהוביל אותך למקום שבו הם מאמינים.

בנוסף, מציע לך בחום, לא לתייג את עצמך כהומו-סקסואל, עד שזה לא יהיה ברור לך לחלוטין. אני מכיר אישית אנשים ש"התחרטו" או שהלכו רחוק מדי ואחר כך העדיפו פשרה מסוימת. אז לא כדאי לרוץ מהר מדי.

המון הצלחה חבר אהוב!!

מספר השיכורים שהתחבקו איתי בפורים הזה, בתקווה שאתן להם כמה פרוטות, או למצער: טרמפ לביתו של המחובק הפוטציאלי הבא, בתקווה שזה ייתן להם כמה פרוטות.

אבל כפי שכתבתי לפותח השרשור, המשיכה לגבאי צדקה לא תמיד מצליחה יתר על המידה 🤷‍♂️

אם כוונותיך טהורות (מצטער, כבר נכוויתי כאן מספר פעמים) אתה מוזמן לפרטי.

לאחשוורוש קראו חשיירשא בפרסית.

לכורש,  כורוש במלרע בפרסית kurush.

לדרייווש, לזכרוני דריוש במלרע daryush.

ואגב מרדכי זה שם שמגיע מאכדית לא מפרסית.

פורים שמח אוהב אותך נקדימון❤️!

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.

אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.

(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה

ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.

ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.

אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

ולא בשנת 5786+166?

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.

אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

פורים שמח

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

אבל אם צריך לחפש חשדות:

1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.

מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅

אלמנטרי, ווטסון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב

רואים לפי המראה של הרכב

ראוי לציין שהרמ"א כתב את הספר כי הוא לא יכל לקיים באותה שנה לחגוג פורים כראוי אז הוא עסק במגילה ובדרשות בנושא במקום.

כך הוא כותב בהקדמתו שם (אות ו)

מחיר יין, הקדמה ה' | Sefaria Library