זו שאלה תאורטית מעניינת מה היתה המחשבה שלך אילו נולדת בצד השני.

נוטה לחשוב שלא הייתי מצליח לחשוב את "הדעה הנכונה"... בשל כך - הייתי תומך בטרור, או ממניעים דתיים או ממניעים פוליטיים (יש עדיין ערבים חילונים קומוניסטים טרוריסטים).

אולי הייתי מתגייר ועובד את ה' יתברך ומתראיין לערוץ רגע של אמת ומספר צ'יזבטים על מוסטפה אבא שלי

המחתרות בדרך כלל רק הרסו רכוש ולא הרגו אדם, כמו במלון המלך דוד שהאצל הזביר את הבריטים שעה לפני לפנות את המקום.

כשהם הרגו חיילים בריטים (וזה היה רק חיילים ולא אזרחים) זה היה כדי להציל יהודים אחרים שהיו בסכנת הריגה על ידי הבריטים (למשל תליית הסרג'נטים הסמלים צהצבא הבריטי על ידי האצ"ל כדי לשחרר את אסירי המחתרות שעמדו להתלות בגרדום על ידי הבריטים).

שלא לדבר על כך שעם ישראל אחרי השואה היה עם שרידי חרב שרק רצה להגיע לארץ אחרי 6 מיליון שנהרגו. והבריטים אסרו עליו. שלא לדבר על הפרעות שעשו הערבים ביהודים והבריטים עמדו מהצד ולא עשו דבר, וזה היה דבר שבשגרה. שלא לדבר על האנטישמיות של חלק מהפקידים הבריטים במנדט. שלא לדבר על כך שהבריטים היו אימפריה שלא היה לה שום קשר לאומי לארץ. והיתה להם מדינה משלהם בבריטניה.
 

בכל מקרה אין מה להשוות כלל.

אפילו אש"ף החילונים. אתה מוזמן לראות את הסרטון על הלינץ שאשף עשו ב2 שוטרים ישראלים שבטעות נכנסו לרמאללה לפני 20 שנה. אנשי אשף ממש הרגו אותם בידיים ונופפו להמון בגאווה עם הידיים שלהם המלאות בדם השוטרים כדי להתגאות בזה.

חיות אדם.

אין הבדל בין אש"ף לחמאס.

הלח"י היו הכי אלופים והם לא פחדו מפגיעה ב""""חפים מפשע""""", בוא לא נשתמש בפחדנות הפוליטיקלי קורקט של ההגנה כעלה תאנה. מה הבעיה להשתמש בכוח כדי לגרש אויב צר ואויב כמו הבריטים?

אם המחתרות היו מצדיקות שימוש בכוח יותר מלוכלך היית מגנה את זה? לא, אין לך סיבה. היית מצדיק את זה, לומד עליהם ומעריץ אותם, ובצדק...

שים לב שלא טענתי שאני חושב שהערבים צודקים, אלא שזה לא "מטופש" עבור ערבי צעיר בעל רגשות לאומיים חמים לתמוך בטרור. יכול להיות שבשיח שקול ומחושב תוכל לעזור לו לראות את ההבדל, אבל ממקומו התמיכה במאבק מוצדקת.

אגב מה הקשר לאש"ף בלינץ' ברמאללה? זה היה פשוט לינץ' ממניעים דתיים ותאוות דם. הלינץ' מזעזע, אבל הוא לא צובע את המאבק הפלסטיני 💁🏻‍♂️. אילו לא היה מתקיים הלינץ' הזה דעתך על העם הערבי / על הצדקת הדרך שלו במאבק מולנו היתה שונה?

הם אכזריים יותר מאיתנו אבל הם מאמינים שהם צודקים בדיוק כמונו. התפקיד שלנו כיהודים הוא לנצח אותם, אבל אני חושב שזה מוזר לצפות מהם לא לתמוך בטרור... אולי אולי לא לתמוך באכזריות, אבל לא יודע אם כל הטרור הערבי תמיד דגל באכזריות לשם האכזריות

לצורך הדיון אין לי בעיה לטעון שהייתי מסתבך מול הצדקת האכזריות בתור מחבל.

לערבים יש "תרבות" אחרת; אצלם, חיי אדם הם לא ערך עליון. הכבוד הוא הערך העליון.

 אנחנו היינו עושים מה שהם עשו (ולא רק בשביעי באוקטובר)?!

יהודי, בנוי אחרת. לא סתם גירשה שרה את הגר עם בנה.

היד שלהם..."קלה" על ההדק - תראו את כל הרציחות בחברה הערבית.

אלה לא רק עבריינים ופושעים מן המניין....אתה רב עם מישהו, אין  לך

בעיה לנעוץ בו סכין או  לרוץ הביתה, לקחת את כלי הנשק ולירות בו....

או קיי. הם חושבים שהם צודקים וגזלנו מהם את אדמתם. בסדר. 

אבל מכאן ועד לרצח מזעזע והתעללות , גם לאחר שהקרבן נפח

סוף סוף את נשמתו, המרחק גדול...

ישמעאל הוא ישמעאל, אפילו אם ילבש חליפה הדורה ועניבה

אופנתית ויסיים לימודי רפואה בהצטיינות... ראו את העיניים שלהם.

אם למישהו נותרו עדיין עצבים חזקים במדינה הזו, יוכל לקרוא

את הספר "שרופה" מאת מחברת ערביה.

איך היא אומרת?
"הארץ יפה אבל האנשים רעים". והיא לא מתכוונת אלינו!

אי אפשר לענות על שאלה כזו; מכיוון שאם הייתי ערביה, היתה לי נפש

של ערביה, "תרבות" של ערביה וכו'.  אי אפשר , כיהודי, לענות על

שאלה כזו; זה לערבב שני מיני מהויות - איך, כיהודיה, אני יכולה

לענות על שאלה כזו? בשביל לענות, צריך לקבל פתאום נפש

של ערבי על כל המהות/נשמה/ שלו. זו שאלה בלתי אפשרית

והתשובה בהתאם.

הרע מתרץ להם שהם צודקים והם מקשיבים לו למרות שהם יודעים איפשהו שהם לא צודקים שלרצוח תינוקות זה בסדר. ולכן הם גם נידונים על רשעותם ולא "תינוקות שנשבו".

לפי שיטתך הם לא אמורים להיות נידונים על רשעותם (בידי אדם או בידי שמים) כי הם חושבים שזה בסדר מה שהם עושים.

גם הנאצים תירצו לעצמם שמה שהם עושים זה בסדר אידאולוגית. גם אנשי כת לב טהור שעינו את ילדיהם תירצו לעצמם. בסוף אדם יודע שמה שהוא עושה זה לא בסדר והתירוץ רק מהווה את השקטת המצפון.

ברור שלא הייתי מצדיק אם המחתרות היו עושות כל דבר. כשם שאני לא מצדיק את ברוך גולדשטיין.

האכזריות לא רק ממניעים דתיים. האכזריות הערבית היא גם ממניעים לאומניים. נאצר לא היה דתי, אסד האב והבן לא דתיים, סאדם חוסיין לא דתי, מפלגת הבעת' לא דתיים, יש באשף אתאיסטים או חילונים גמורים גם (והאדיאולוגיה הכנענית-פלסטינית די בנויה על הכחשת הקוראן). וכמובן בעולם יש חילונים אכזריים. סטלין, הנאצים, הפשיסטים, כל הלאומנים במלחמת העולם השניה , אנשי המהפכה הצרפתית ועוד ועוד.

זה שלא קל לערבי להמנע מלזרום על הלחץ החברתי זה לא תירוץ. לפחות מצופה ממנו לתמוך רק בצורה עקיפה מאוד ולא בצורה אקטיבית.

שום אדם מוסרי לא יכול לצעוק "אללה אכבר" כשהוא רואה כשמובילים בחורה שבויה קשורה מבגאז' של טנדר בעזה.

כל מי שצהל ושמח שם והיה שותף, מגיע לו מוסרית למות בהפצצות, ואני מאחל להם עוד הצפות שיציפו להם את כל האוהלים, ימח שמם.

בגרמניה הנאצית היו חסידי אומות עולם. בעזה לא מצאנו אפיחו אחד כזה במלחמה האחרונה

למה שהייתי מתגייר אם הייתי נולד ערבי? אלא אם כן הייתי מרגיש שנשמתי יהודיה.

השאלה אם גוי מרגיש באותה וודאות כמו יהודי את זה שעם ישראל הוא עם האלוקים. אין סיבה שלא שהרי זו עובדה סוציולוגית ברורב השאלה גם אם מחלחלת רגשית.

אז כנראה שהייתי בן נוח.

אבל אולי גוי לא מרגיש את זה. לא יודע מעולם לא הייתי גוי.

אבל וודאות מציאות ה' קיימת לכל אדם בלי קשר לעם ישראל.

אז אם לא בן נוח. כנראה הייתי ערבי שעובד את אלוקים על פי דעתו ולא חלק מדת. אבל אולי הייתי מרגיש יותר מתאים לעבוד את אלוקים לפי דת שאבותי דבקו בה. בכל מקרה לא הייתי מאמין באסלאם כאמת, כי לא היתה לי שום סיבה להאמין בדת רק כי אבותי אלף שנה שמרו אותה. בכל מקרה גם אם אסלאם אז אסלאם מתון

שהשאלה לא רלוונטית בדיוק כמו שהיית שואל: אם הייתי גוי בתקופת השואה, הייתי מציל יהודים (למרות שאני מסכן את משפחתי)

או לא?  אי אפשר לענות על שאלה כזו, כי אני לא גוי. זו שאלה היפוטתית ופילוסופית (אולי), אבל לענ"ד, לא מציאותית.

כלומר כבר ענית תשובה

השאלה בוחנת את תפיסת העולם שלך לגבי הערבים - האם יש מה לדון אותם או לצפות מהם, או שבהתחשב בנסיבות "אין להם בחירה חופשית" ואין מה לתבוע או לצפות מהם להתנהג אחרת.

השאלה "אם היית ערבי" פונה לא אל האישיות שלך האישית, אלא לתפיסה שלך לגבי כוח רצון, יושרה מול חברה חולה וכו' וכו'...

מי שיענה שהוא לא היה עושה את מה שהערבים עושים עונה למעשה שהוא מצפה מהערבים לא לעשות מה שהם עושים. מי שעונה שהוא היה עושה טרור בעצם עונה שבתוך ההקשר התרבותי והחברתי של הערבים אתה צריך להיות אדם נדיר בשביל לחשוב אחרת נגד החברה שלך.

-

אחי הקטן (לא כזה קטן) חזק מאוד פיזית ומתאמן קבוע. הוא המון פעמים אומר לי: "הלוואי שהיה אפשר להחליף גוף עם אדם שמן, והייתי מצליח להרזות ממצב של שומן קיצוני"... זו סימולציה טובה להבין מה הוא מוצא פגום אצל אנשים במשקל כבד ואת הפער בין המעמד (נולדת שמן / ערבי) לבין האישיות (אתה יכול להרזות מכל שומן / אתה יכול להעמיד דעה מקורית וללכת נגד הזרם על פי השקפת עולמך)

כמובן, כשהקב"ה ידון אדם, הוא יתחשב בכל המכלול. בהחלט היו גרמנים ופולנים ואוקראינים - שהתעלו מעל טבעם והצילו יהודים. היו גם ערבים כאלו לאורך השנים.

ממילא, העובדה שבעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד כזה - אומרת שהם כולם נאצים וגרועים מהנאצים.

לא במקום הנכון. 

האם חסידי אומות העולם הצילו בגלוי או שהסתירו את המעשים שלהם כדי להגן על המשפחות שלהן?

אולי הם המיעוט שבמיעוט, אבל אי אפשר להגיד שאין אף אחד כזה.

לא מאמינה שיש חסיד אומות העולם ערבי. מוסלמי אולי כן, ערבי - לא.

שאלתי פעם את הרב שרקי איך אפשר לדון תינוקות שנשבו, עמים עובדי אלילים, וכיוצא בהם. אפשר לשאול את השאלה שלך על ילד לאמט שהתאסלמה שהלך ונהיה נוחבה, למשל.

התשובה שלו הייתה שאנחנו כמובן צריכים לפעול לפי הטוב והרע והאמת שאנחנו מבינים כרגע, אבל הקב"ה עצמו ידון אותם לפי מה שהם היו בתוך המערכת של עצמם.

כלומר, האם האדם בחר בטוב שהוא חשב שהוא טוב? האם הוא היה יכול באמת (או מסוגל) לבחון את תפיסת עולמו? האדם יישפט לפי יכולת הבחירה שהייתה לו במקום בו היה.

למשל, לגבי הנאצים בעזה - אפשר להבין כביכול את עצם ההרג אליו הם יצאו, אבל אי אפשר להבין את האכזריות. אויב הורגים, זה הגיוני. אבל להתעלל בנשים וילדים? להאריך את הסבל של הנרצחים? להרעיב בדווקא את החטופים גם כשיש שפע? זו כבר כן שחיתות מוסרית איומה שעליה הם ייענשו. הם עקרו מעצמם אנושיות מינימלית כדי שיוכלו לבצע את הזוועות האלה. ממש כמי שהנאצים עצמם שמו תזמורת יהודית ליד תאי הגזים כדי שהצרחות לא יפריעו להם. זה רוע צרוף, לא טעות.

שם הוא מסביר שיש תחומים שבהם שאין לנו בהם בחירה, אבל תמיד יש שטח גם אם קטן שבו ניתן לבחור..

אלא אם נתייחס לנאצים הגרמנים ולאלה הישמעאלים כלא שפויים, ואז זו באמת בעיה....

מי בדיוק היה האויב שאותו הם הרגו? חיילים? זה היה קרב? אנחנו היינו עושים דבר כזה?!

היינו פושטים על ישובים ששם מתגוררים אנשים ש"גנבו" לנו את הארץ ורוצחים אותם?

לא כתוב שקודם צריך לקרוא להם לשלום?!

הרי כל השאלה של הפותח באה ואומרת מה היית עושה *אם לא* היית בעולם של עצמך.

כל מה שכתבת זה איך יהודי מתנהג, אבל לא "נכנסת" לנעליים שלהם.

דן גוי עובד אלילים על עבודת האלילים שלו.

תבדוק בנביאים, יש הרבה תוכחות על רשעות הגוים ועונשים עליהם. מעולם לא מופיעה תוכחה על עבודת אלילים של הגויים. כי הם תינוקות שנשבו לעניין זה שהם עובדים אלילים.

מה שכן יש בנביאים זה הגחכת העבודת אלילים של הגויים אבל לא באים בטענות אליהם. או נימוק למה רשעותם בשאר העבירות נובעת מעבודת אלילים למשל "שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך *כי אכל את יעקב ואת נווהו השמו"

הם יושבים בדיוק על אותה נקודה של קדושת האדמה שלהם ושל "טוב למות בעד ארצנו"

גם הרב כהנא סבר שמטרת העם היהודי זה להיות אור לגוים.

אין בכלל מה להשוות בין קיצוניות יהןדית לערבית.

האם יש 30 מדינות יהודיות שרוצות להשמיד מדינה ערבית אחת? האם היהודים עשו במשך 100 שנים לערבים פרעות, פדאיון, טבח, טרור, רצח תינוקות ואונס נשים וכו וכו למרות שהערבים כל הזמן הושיטו יד לשלום? ממש לא.

גם ה"טרור היהודי" בא רק כתגובה למעשי רצח בלתי פוסקים של ערבים את יהודים. גם ברוך גולדשטיין רצח רק אחרי שראה כל כך הרבה אנשים מתים לו בידיים.

כל ניסיון ההשוואה של קיצונות יהודית וערבית נובעת ממי שבולע בתמימות את התשקורת השמאלנית שרוצה תמיד חהשוות ולהראות ש"שני הצדדים טועים וצודקים".

לא, זה לא נכון

אבל זה אנשים שמוכנים למות למען משהו שהם מאמינים בו

אבל זה הדבר היחיד שאפשר להשוות בין הצדדים

היו מוכנים למות למען האידיאולוגיה שלהם;  מהיכן הקביעה הזו? 

לא היתה להם "שהידיזם"...

האם הם סיכנו גם את עצמם במעשים? לא, הם היו הרוב. כשנתפסו רבים מהם ברחו למדינות אחרות.

הם לא היו מסוגלים להענש על האידאולוגיה שלהם. 

לא חושבת שהיתה להם באמת אידיאולוגיה; ככה כינו את שנאת היהודים שלהם, את הטירוף של מנהיגם.

בכלל, כששומעים שלמישהו יש אידיאולוגיה, לפעמים צריך :כבדהו וחשדהו". טומנת בחובה לעתים איזה

מוקש מוסתר.

זה בדיוק מה שכל תומכי הפריי פלסטיין עושים, מצדיקים או מקטינים את ה7.10 כי לטענתם היתה לפלסטינים סיבה מוצדקת.

אין שום סיבה בעולם לטרור - אין כי, אין אבל, אין הם התחילו, אין מגיע להם.

אתה יושב בדיוק על אותה נקודה פשוט מהצד השני

במה הדעה הזאת שונה מהחמאסינקים? גם להם יש סיבה סופר מוצדקת לטענתם.

כי אתה יהודי וגזע קדוש ולכן לך מותר? מזכיר לי פאשיסט מאוד ספציפי.

לטרור יהודי אין שום מקום ובעיניי הוא גרוע יותר מהטרור הערבי, מהם אני לא מצפה לכלום. 

שמאלנית

את יכולה להגיד אלימות מהצד של היהודים

יהודים שנלחמים באוייב שלהם שטובח בהם הם לא טרוריסטים

הניסיון ליצור השוואה הוא מגוחך

בתורה לא שוללים אלימות מכל וכל

יש מצווה למחות את זכר עמלק

באלימות

לנפץ את התינוקות שלהם על הסלע

נקמה זה לא מילה גסה

לא כל אלימות היא טרור

@קעלעברימבאר כתב פה יפה

 מעולם לא הצדקתי את - צעירים מעל עשרים 

שמאמינים באידאל ולא מסתכלים על הדרך

ככה זה בכל האידאולוגיות הקיצוניות

המטרה מקדשת את האמצעים

בעיניי בלי דרך נכונה

אין שום מטרה נכונה 

אבל זה שיהודים רוצחים סתם ערבים זה פשע ורשעות. בדיוק כמו שרוצח פלילי הוא רשע אבל לא טרוריסט

גם לסקול את מי שמחלל שבת במזיד.

אין שום סמכות הלכתית היום שתאשר לך כל סוג של אלימות.

זה לא המצאה, אולי מדובר בקומץ זעיר אבל הוא קיים, ועושה המון נזק.

ככל העולה על רוחו

אבל לדבר כאילו כל דבר שיש בו מן האלימות הוא מגונה

זה להיות יפה נפש ולא במובן הטוב

וכל המרחם על אכזרים....

קודם כל כתוב "בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו, אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע". הפסוק מקווה שמישהו אחר יעשה זאת, לא אנחנו (כמו נבואת העונש של הנביא על אשור "הנני מעיר עליהם את מדי...ועולליהם ירוטשו" מדי יעשו זאת, לא ישראל).

חוץ מזה זה מליצה פיוטית ולא כפשוטו. מטרת הפסוק זה לזעזע ולהראות שבבל עשו אכזריות לנו וניפצו את טפינו על הסלע, וכך ראוי שיהיה להם שיושב להם כגמולם. על מנת לזעזע ולהראות את גודל הרשעות של בבל אז המשורר ממש מדגיש "אשרי ש*יאחז*". זה לא באמת תקווה שזה יקרה בפועל. זו מליצה שירית פיוטית שנועדה לזעזע ולהראות את גודל רשעות הבבלים

הוא לא רע

ולא צריך להתפלסף עם פירושים

הפסוק משבח את מי שנוקם ברשעים הללו

דווקא בתיאור כל כך מזעזע

ומשייכת כל דעה אישית שלך לדרך התורה הישרה שאין עליה עוררין.

התורה לגמרי נתונה לפרשנויות, והדרך שלך היא לגמרי פרשנות, וגם לא הפרשנות הנפוצה (יש לך רב בכלל שאת מסתמכת עליו?)

הבעיה בכזאת גישה היא הבלבול בין הפרשנות האישית, שעליה לגמרי אפשר לערער, לבין יסודות התורה / אמונה שעליהם אדם שבוחר להאמין לא יערער.

ואז יש התעקשות על הפרשנות וחוסר יכולת לביקורת עצמית כי הפרשנות האישית שלי = דברי אלוקים חיים.

(ראי ערך חרדים - צבא)

אני מכירה תורה עם "א-ל נקם" ולא “עם נקם"

ו"לא תיקום" שאמנם מדבר על יחס בין יהודים אבל יש פרשנים שאימצו את זה גם לגויים.

וגם לגבי עמלק, כמו שכתבתי כבר, אין שום סמכות הלכתית כיום שמאשרת למישהו לממש את זה.

זה שאמרתי שאין בעיה להרגיש רגש נקמה

לא אומר שאני תומכת בכל מעשה אלימות 

ולא אומר שאני בעד להיכנס לכפר היום בלילה ולנפץ תינוקות על סלעים

בסך הכל הראיתי כמה דוגמאות קיצוניות מהתורה רק כדי להסביר שלא כזה פשוט וברור

שהתורה נגד כל דבר שמזכיר אלימות

בוודאי שהתורה מלאה פרשנויות

ובוודאי שיש דעות שונות וכו

וגם בוודאי שיש לי רב ופוסק דרך

אני רק לא אוהבת התייפיפות 

כמו שהצבא אמור להרוג בעזה

ותינוקות מתים בעזה זה לא תחביב אבל בהחלט נצרך כחלק מהלחימה

ואם נצא נגד כל אידיאולוגיה שמזכירה גם מוות ונקמה

נמצא את עצמנו בקבר

להתייפיפות לא במקום

אל נקם, עם נקם, הכל קישקוש, סליחה. זה יפה לוורטים בלבד.

השיח סביב "נקמה" הוא הסחת דעת.

בסוף מה שצבא צריך לעשות זה לדאוג שהאויב לא ירצה לחשוב אפילו לתקוף אותנו. אם "נקמה", כלומר לעשות להם מה שעשו לנו. זה הדבר היחיד שיגרום להם לחשוב פעמיים אז זה בדיוק מה שצריך לעשות. זה העיקרון. אחרי שזה ברור, הולכים לתורה ומסתכלים איזה מגבלות הלכתיות הקב"ה הטיל עלינו.

מה שהרוצחים היהודים מטעמים לאומניים עושים (ואני לא חושב שרצח בשביל למנוע רצח אחר נכנס ל"טרור". הוא פשוט פשע רצח רגיל פלילי וצריך להעניש את הרוצחים היהודים כמו שמענישים כל רוצח פלילי במדינה. ולחוקרם במשטרה ולא בשבכ).

ההבדל הוא שהפלסטינים רוצחים כדי להשיג מטרות פולטיות, וזה טרור. הם לא רוצחים כדי למנוע רצח אחר. שהרי צהל לא הורג סתם חפים מפשע ללא סיבה.

תומכי הפרי פלסטיין אומרים שמוצדק לעשות טרור רק בשביל להשיג עצמאות. לא בשביל למנוע רצח.

מה בדיוק  הסיפור המוצדק של החמאסניקים? שכל השנים צהל התייחס לפלסטינים בכפפות של משי? שדווקא הכיבוש הישראלי בשטחים הביא לעליה כלכלית וירידה באבטלה לפלסטינים בשל מפעלים ישראלים, ודווקא עצמאות פלסטינית תוריד את הכלכלה שם למצב של שאר מדינוצ ערב חסרות הנפט? שאנחנו כל הזמן הושטנו יד לשלום והם החזירו לנו בשחיטת תינוקות?

שטיות במיץ. אין שום סיפור מוצדק לחמאס. הם פועלים מסיבות איסלאמיסטיות אן לאומניות טהורות מאז ראשית הסכסוך הערבי, בדיוק כמו דאעש שלא צריך תירוץ של "אפרטהייד" בשביל לכרות ראשים. "הסיפור המוצדק" הוא סתם בלוף של החמאס להניף אותו  במסדרונות הדיפלומטיה ובאו"ם, כדי להשיג תמיכה מהמדינות בעולם.

לא אמרתי שאין פשע יהודי של רצח ערבים ורשעה יהודית.

וודאי שיש והרוצחים צריכים לתת את הדין.

אמרתי שאין כזה דבר פאשיזם יהודי.

יש עוד רשעויות בעולם חוץ מפאשיזם.

גם בעלי אמר שאם הוא היה ערבי

הוא היה טרוריסט 

כי הוא מאוד אידיאליסט

אני לא יודעת אני מרגישה שהיהדות מחזיקה אותי דתיה ומאמינה כי היא אמיתית

אבל אם הייתי נולדת לדת שקר אז לא הייתי נשארת דתיה

כמובן שאפשר תמיד לומר שהייתי מאמינה שהיא אמת

ישמצב

גם חשבתי על זה

אני חושבת שהדמיון הכי גדול קיים בקצוות

בגלל שיש פה כמות מכובדת של ימין די קיצון

זה על אותו קו של אסלם קיצון

זה יכול לזעזע מי שמאמין בכל נפשו באידיאולוגיה שלו ובז לכל אידיאולוגיה אחרת או לכל דת אחרת 

זה לא דבר מספיק בפני עצמו

זה צריך לבוא בשילוב עם הגיון ועם דרך טובה ונכונה

מה מפחיד בזה

הדבר המדאיג הוא אנשים שעושים שימוש לרעה באידיאולוגיה כי אז קשה לעצור אותם 

נטולת אידיאולוגיות

סוללת דרך חיים באופן עצמאי

לוקחת אלי דברים שמוצאים חן בעיניי בדרך

אם הייתי ערבייה הייתי עושה אותו דבר

כי הלאום המוצא והמגזר אליו נולדתי

לא מגדיר אותי

אלא רק אני עם עצמי

עם ההגיון והשכל שקבלתי כבת אדם

שאפשר להאמין באידיאולוגיות

ולשים לב לדרך שבה מממשים אותם

ואני גם חושבת שכל מי שמאמין בתורה

אמור להיות אידיאליסט כך או אחרת

מישהי עם אידאולוגיה ימינית קיצונית 😂

אני לא חושבת שאפשר

או שמאמינים באידיאולוגיה או שמאמינים בהגיון ובדרך

זה מתנגש כל הזמן אחד עם השני

אמונה בתורה זה דבר רחב

מי שאינו מאמין באידיאולוגיה

יכול לראות את המרחב לבחור בתוך דרך התורה

היא קיום התורה כולה

כמו שכתוב ובלי סילופים

והדרך שלי לקיים אותה היא כפי שכתוב בה

בעיניי דרך שלא ניתנת לבחירה היא בעייתית ולכן אני נגד אידיאולוגיות 

לעולם

ושהתורה היא אמת

את יכולה להגיד שהדרך לא ניתנת לבחירה

וגם מאמינה בבחירה

לא רואה סתירה

ביהדות יש בחירה חופשית

לבחור לעשות מה שרוצים

אז הדרך שלי היא הבחירה שלי

ולא בהכרח מה שכתוב בה (או מה שמשהו מפרש ממה שכתוב)

כי אמנם יש בחירה

אבל יש שכר ועונש בהתאם

אז אפשר לבחור בדרך שונה מהכתוב

אבל לכל בחירה יש מחיר

את המחיר של אי יכולת לבחור כבר ראיתי

את המחירים של הבחירות שלי טרם ראיתי

כלומר בינתיים התוצאות טובות

אולי יהיו מחירים בעתיד אולי לא

אולי הפרשנות שלי מספיק טובה 🤔

גם התוצאות שלי טובות בינתיים

שיש כאן בלבול במושג "בחירה".

אני יכולה לבחור אחרת ממה שהבורא ציווה. 

אבל אז אני לא חיה כפי שיהודי אמור לחיות.

מאידך גיסא, אני לא יכולה וגם כנראה לא מצווה

לקיים את השולחן ערוך, כרובוט; אלא איך אני

עם כל האישיות/היסטוריה וכו' שלי, מקיימת

את המצוות; היכן אני מהדרת על חשבון

משהו חשוב יותר (במצוות, בעבודת השם)

היכן אני מוותרת במקום הלא נכון, איך

אני מתגברת, מה אני חושבת ועושה

לאחר נפילה... וכו'.

ברור שהבחירה היא לא לפרש את

התורה כפי שנוח לי. כלומר, להתאים

אותה אלי...

וימין קיצוני היה עושה ו עושה מה שהערבים עשו ועושים?! (לא מדובר על מקרים בודדים כמו שריפת

הבית ההוא. ) איך אפשר בכלל להשוות? איך אפשר בכלל להצדיק רצח והתעללות ותאווה לרצח של

עם שלם  - חמאס, דעאש, פת"ח ...אותו דבר. ראו איך התנהגו ה"בלתי מעורבים" בעזה עם חטופינו, החיים והמתים...

אנחנו זורקים סוכריות ומחלקים בקלאות?! מובילים את גופת המחבל הערוב לאורך הרחוב הראשי לקול צהלות ההמון? משהו!

חשיבות חיי האדם ועמידתם כערך עליון, זה משהו כל כך יהודי. אבל, חושבת שהתפישה השמאלנית, יפת הנפש, 

ה"מבינה" כל כך את הצד השני, נובעת מדבר מה לא בריא.

היא כביכול שואפת למוסריות ויושר וכל מיני ערכים הומאנים נעלים, אבל ביסודה

יש דבר מה מעוות; מן שנאה עצמית כזו - השני (ורצוי זה המתנכל לי והמתאכזר אלי)

צודק. טוב ממני.  משהו  א צ ל י   לא בסדר...

לקחו ערך יהודי בסיסי (רחמים, קדושת החיים) ועיוותו אותו.

אם הייתי נולד בעזה, הייתי מוסלמי אדוק/טרוריסט, זה בטוח. כי זה המסר של התקשורת הפלסטינית, בין של חמאס, של רש"פ או של גורמים פרטיים.

איחוד האמירויות ושאר "חביות הנפט שהתחפשו למדינות" כפרפרזה על דבריו של ג'ון מקיין על רוסיה, זה סיפור שונה. אם הייתי צרכן אדוק של "סקיי ניוז ערביה" ו"אל ערביה", הייתי מפתח סימפתיה מסוימת כלפי מדינת ישראל. מי יודע לאן זה היה מוביל.

לפי דבריך, האדם הוא רק תבנית נוף מולדתו....

ואין בחירה חופשית. אין.

יש בזה הרבה, אבל בתוך כל זה, חייבת להיות בחירה חופשית

אחרת, במה אנו נבדלים מבעלי חיים ?

אפילו פעוטה. אבל בחירה חופשית ח י י ב ת  להיות.

השאלה כמה שימוש עושים בה

רוב האנשים הולכים אחר העדר

מעטים סוללים את הדרך שלהם בכוחות עצמם 

שבחירה חופשית זה בדברים יומיומיים; למשל, לקפוץ מהמיטה למרות

שנורא עייפים - כדי להספיק להתפלל, או להתפלל בכלל וכו'.

זה יכול להיות במשהו שהוא כביכול קטנטן לחלוטין;

במקום לכעוס ולהעליב כרגיל, למשל, אני מתאפק פעם

אחת (!) היום. זה לא משהו כזה גדול ודרמטי דווקא

כמו לחזור למשל בתשובה (שזה בחירה חופשית

פאר אקסלנס). נדמה לי שהרב שניאור אשכנזי

(יוטיוב), מדבר על זה באחד משיעוריו. באותו

רגע של התגברות פשוטה, אפורה, האדם

הוא צדיק. כך שמעתי מחברה שהוא אמר.

אז אני יכול לנטות אחר העדר בדברים

מסויימים ובכל זאת - משתמש

בבחירה, בבחירות החופשיות שלי,

השייכות לי. 

אפשר להשתמש בבחירה לדברים קטנים כגדולים

ככל שבוחרים יותר כך הבחירה משפיעה יותר על דרך החיים

רוב האנשים שאני מכירה מתקשים לבחור גם בדברים קטנים ובוודאי בדברים גדולים 

גם בדברים הקטנים כמו שתיארת

אבל גם בדברים הגדולים

אני בחרתי את הדרך שלי

בחרתי להישאר דתיה

בחרתי להישאר דוסית

בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי

וכו'...

זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך

לא רואה מציאות שהייתי מסתדרת עם גבר ערבי

אבל נראלי יותר לכיוון הגיור כי אני אדם רוחני מדי בשביל לחיות ללא אמונה

עם גבר ערבי לא הייתי מסתדרת 🤷‍♀️

ככה שדי ברור שהייתי בורחת מזה

גם לא ערבים.

צ'צ'נים זה מוסלמים באזור רוסיה.

או א או ה

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.