אני עם מירנה, אבל יש לי הרבה כתמים.
ביום שישי לא נזהרתי מספיק, והגעתי למצב של כתם שצריך לשאול עליו רב.
ובעלי אומר שהוא יעשה את זה, אבל מיום שישי בצהריים עד עכשיו, הוא לא עושה את זה עם כל מיני תירוצים מוזרים.
חייבת להגיד שהוא גם באופן כללי על קוצים, משהו עובר עליו והוא לא מוכן בכלל לשתף, אבל הוא קצר רוח, מתרחק ועצבני נורא (וזה לא אופייני בכלל).
בשבת ישנתי במיטה של אחד הילדים שנסע לשבת, ובמוצ"ש הוא הוריד את המזרון שלו וישן על הרצפה (כאילו לא להפריד מיטות שזה רשמי, אלא אנחנו רק בסימן שאלה). זה לא אמיתי המצב הזה ושהוא נותן לזה להימשך כל כך הרבה זמן!
ושאלתי במוצ"ש אם הוא רוצה שאני אקח את זה לרב, והוא אומר שלא אכפת לו לעשות את זה. אבל אז לא לקח כי אמר שהוא הבין שאני לקחתי (יצאתי מהבית, ולפני זה הכנסתי לארון, שלא ישאר בחוץ. הוא ראה שזה לא על השיש- והחליט שאני לקחתי לשאלה).
והבוקר שוב שאלתי אם ירצה שאני אטפל בזה, ואמר שלא אכפת לו, אז ביקשתי שהוא יטפל בזה. אבל היום יש לו משהו של המילואים אז הוא ממילא לא ישן בבית, אז אמר שגם ככה זה לא משנה והוא ינסה לדאוג לזה מחר.
וזה ממש ממש מעליב ופוגע. ובכלל היחס שלו מגעיל, ואני לא יודעת מה עובר עליו, והוא טוען שזה לא קשור לזה שאולי נאסרנו, אבל בגדול נראה לי שבא לו בטוב הרעיון הזה שאנחנו אסורים עכשיו והוא רק רוצה מרחק.
וזהו. פרקתי.
(קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)
) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.