מכירים יותר את איך מתנהל האירוע. לפני, אחרי, תוך כדי. ויותר מיומנים בטיפול.

יש בגדים וציוד מילד קודם.

הבגדים מילד קודם לא ככ שימושיים
זה בדיוק עונה הפוכה.

אצלי הראשון היה פיצ, והשני גדול.

ב2 הפעמים.

והשלישית חח יצאה פיצית כמו הראשונה ובעונה של הראשונה , השם סידר אותי סופית

אצלי יש שני בנים בעונות הפוכות, את הבגדים של 0-3, 3-6, 6-9 הייתי צריכה הכל מחדש אבל מגיל שנה בערך הקטן לובש בגדים שהיו של הגדול בלי בעיה

שני בנים בהפרש של כמעט שנה ו5

מתוקים דבש טהור!!!

באלי לשלוח לך הסרטה עדכנית בפרטי, שתראי איזה חמודים הם יחד

היום הקטן שלי כבר בן שנה וחצי כמעט, אז הם כבר ממש מתחילים להיות חברים.

אין ממיס כזה!!!

הגדול דואג ככ לקטן, מספר לו סיפורים, שואל שאלות, מחמיא לו, וממש אוהב אותו.

והקטן מעריץץ את הגדול! עושה אחריו כל דבר.

זה כיף להלביש אותם סט, הם נראים ככ מתוק יחד!!

מאותו המין.
מושלם מבחינת ארגון חדרי שינה בבית 
בגדים וכו פשוט מעבירה מאחד לשני (גם אם זה עונות שונות, עדיין יש חפיפה)
יחוו יחד את מרוץ החיים- גנים, בית ספר, צבא, זוגיות, חתונה (יש שיגידו שהם יכולים גם לא להיות בקשר, ולריב וכו וכו...אבל בנוסף יש את עניין השיתוף, החוויות. שניהם בצבא ישתפו אחד את השני במילים שלהם מהעולם שלהם, הם יחוו הכל ביחד בצורה די חופפת).
בנים- ישחקו יחד כדורגל, גם אם החבר של השני מגיע, יאללה כולם ביחד עושים משחק בכדור, או כל משחק אחר של בנים.
בשבתות וחגים את מלכה- הם בבית הכנסת ואת בשקט שלך...חחח
רק תחנכי אותם מראש לעזרה בבית, שזה יהיה הרגל
ופשוט מושלם
מניסיון

אותם תחומי עניין, משחקים וכו'

יעסיקו אחד את השני בכדורגל.

לגדל שני ראשונים שלא מאותו מין, יש מובנים מסויימים שהכל כפול בטווח זמן קצר יחסית.

סתם לדוגמה עכשיו אנחנו מעלים בן לישיבה תיכונית (ט') ובת לאולפנה (ז')

והכל לגמרי חדש לנו. כמו שני בכורים.

או בארגון בר מצווה ובת מצווה, יש דברים שחוזרים על עצמם אבל גם הרבה שלא.

וגם כל אחד מהם היה הראשון ביסודי שלו, לא יכלו לחזור ביחד/ לאסוף אחד את השני..

עכשיו כשיש לי שתי בנות ביסודי מרגישה כמה זה חוסך. מרמת אסיפת הורים באותו יום, היכרות מוקדמת עם המורה, ועד שהגדולה לימדה את הקטנה לחזור באוטובוס וכל הכרוך בכך.

יש לך זמן עד הדברים האלה,

אבל גם בגיל קטן יש משהו כיף בגידול אחים קרובים בגיל מאותו המין. מקלחות משותפות, שינה משותפת, בגדים שעוברים מאחד לשני, צבע עגלה וכד'.

גם לי היה בערך כזה הפרש 2 בנים בהתחלה (ועכשיו 5 😆 אבל זה כבר סיפור אחר...)

והיה מאוד טוב לשניהם.

בנים זה כיף ומלא אקשן ואנרגיות 

חברים טובים! או חברות טובות.

עוברים את אותם תהליכים בחיים יחד, בית ספר, בגרויות, התבגרות, שידוכים...

אני חושבת שזה מדהים. 

בתור אם הבנים בעצמי

באמת הבגדים זה ממש נוח. השניים הגדולים שלי הם באותה מידה אז חולקים אותו מדף

לבריתות יש כבר בעלי מקצוע קבועים שלוקחים

במקום מגורים את צריכה לחפש רק תת טוב ולא גם תת וגם ביהס

אומרים שעם בנים גיל ההתבגרות קל יותר

לא צריך לסרק כל בוקר ולעשות תסרוקת

בוחרים להם את הבגדים עד גיל גדול יותר לבד

בנסקט ובלנדסטון פתרת סיפור

יש לי רשימת יתרונות לבנים שכתבתי לעצמי בעיתות קושי להתנחם;) כשהבנות של השכנה עשו חוברות כל אחר הצהריים והילדים שלי מהפכה ומכות

אבל עכשיו ברצינות-

כשאני שומעת את הבנים שלי משננים את הפרשה או מברכים על ציצית וכד

מבחינתי זאת הנחת מזה שיש לי בנים

וכשהם עושים את זה יחד אז בכלל...

מדמיינת שירי שבת, טיולים, חגים.. לבנים יש את זה ביותר כיף לדעתי.

גם חברתית אני ממש מאמינה בזה שזה מפתח אותם. הם באים כחבורה, אז גם מתנסים חברתית אחד על השני וגם מקבלים ביטחון אחד מהשני במקומות חדשים

חסכון של פדים...חחח
תחשבי כשיש בנות, כל שבוע מישהי אחרת במחזור
הפדים האלה זה משכנתא.

אבל כשהבנים גדלים הם כבר לא קורעים מכנסיים לא?

והנעליים בהחלט מתבלות

וכשהם יותר קטנים, הבנים יותר מאבדים חפצים ופרטי לבוש.

זוכרת אמא של חברה שסיפרה שמתישהו כשהבן היה ביסודי היא קלטה שכבר אין לו סוודרים של בית ספר בארון. הלכה לבית ספר והתחילה ללקט אותם מכל המקומות שהוא שכח בהם. אולם ספורט, כיתה וכו😂

גם הגדולים שלי וגם הקטנים, כל פעם מאבדים כל דבר בכל מקום.

באמת כל זה מתקזז עם פדים...חח

לי יש 2 ראשונים, 11 חודש ביניהם... היום הגדול בן שנה ושמונה והקטן בן 9 חודשים

והם חברים ממש ממש טובים! וזה ממש מתוק (דווקא עם עונות לא הלך לי כי הקטן ממש פיצי.... )

חברים טובים בע"ה כשגדלים

יש להם חברים משותפים ותחומי עניין מאוד דומים

לך זה נוח אצל הילד השני את כבר מכירה הכל, נושאים לימודיים בתי ספר מורים הכל ביחד

בגדים וכו

מזל טוב 🥳 

אני צריכה יתרונות לצמודים מ2 המינים 🤭🤭🤭

באמת אני התחתנתי עם החבר הכי טוב של אחי שצמוד אליי

זה היה קצת מורכב

עכשיו ב"ה הקשר שונה אבל מעולה

לק"י

ככה את לא מחכה בציפיה שיוולד בן המין השני (בהנחה שאת רוצה).

הם גם יכולים להיות חברים טובים. אצלינו בן השלוש ורבע ובת החמש וחצי משחקים הרבה ביחד (וגם רבים).

יש בגדים שכן אפשר להעביר ביניהם.

צריך לקנות בגדים לילד השני. אותי זה משמח להתחדש.

כנ"ל מבחינת נישואים. גם ככה נשים וגברים מתחתנים בגיל שונה בממוצע.

חברויות של בנים וחברויות של בנות זה שונה, אז גם שם יש פחות מקום להשוואות

מכירה משפחות שנגיד ה2-3-4 ראשונים זה בנים ואז יש בת. עד שהיא הגיעה זה כבר אווירה של בית של בנים. לא שזה רע, אבל זה פתאום להיות קצת חריגה או בחוץ.

(ממש לא בקטע קיצוני. יכולים להיות עדיין חברים טובים כולם, אבל נגיד אם היא מתלהבת מלקנות שמלה אז הבנים יכולים לצחוק עליה על זה וכו)

כשיש בהתחלה משני המינים אז הם גם ככה מגיעים לאיזה איזון וקיים מכל הצדדים. 

לחמותי יש בת ובן בהתחלה

ועכשיו הם בית של בנות (4 בחורות)

ובהמשך הם יהיו בית של בנים (מלא קטנטנים בנים)

וגם יש הבדל בין משפחות של 4-5 ילדים נניח, לבין משפחות עם 9-10 (שהרבה פעמים גם עושים ב2 גלים, כאילו באמצע יש איזו הפסקה ארוכה יחסית בין 2 ילדים, אבל לפניה ואחריה הרווחים קטנים יחסית)

לחמותי יש ממש 2 גלים

7 ילדים ואז הפסקה של 4 שנים ואז עוד 6 ילדים 

אבל לפי מה שהבנתי זאת לא הייתה הפסקה רצויה...

ועוד הפסקה של 4 שנים
באיזה גיל התחתנה ? וואו

האחרון נולד לפני כמה חודשים...

התחתנה בערך בת 20 נראלי

היא בעצמה עכשיו "יולדת".
 

זה ממש מצחיק

כך גם ממה שאני רואה סביבי
רצף ילודה שמתחיל צפוף יותר ואז מתרווח

אבל בדכ אין עצירה ארוכה ואז המשך

ואני מכירה המון משפחות מרובות ילדים...

יש לנו בת ובן בהתחלה, ואחר כך במשך תקופה היינו בית של רוב בנים (תאומים בנים, ואז עוד בת, ואז עוד בן).

אבל עכשיו אנחנו בית של רוב בנות (שלוש בנות קטנות נוספו), והבת הגדולה שלי אומרת מדי פעם שזה מגניב לחשוב מה יהיה כשיגדלו, שיהיה "בית של בנות", שונה ממה שהיא חוותה...

עם 3 בנות ראשונות

ואז הגיעו 3 בנים

עם אווירה מאוזנת לגמרי

הבכור והשניה שלי הם השילוב הכי מדהים שיש עליי אדמות, שילוב מושלם פשוט.

ובן ואז בת זה בעצם שני ילדים בכורים, מוצלח מאוד

אצלי זה בת 

ועכשיו בן בדרך

לי יש

מין1

מין2

מין1

ועד שה3 נולד מסרתי את של ה1 והייתי צריכה לקנות הכלללל מחדש

אז תראי כמה חסכת

שגיל ההתבגרות של הבנות קשה יותר.
דווקא בזה לא מסכימה
אולי הן באמת יותר קשות, אבל הן משתפות, מדברות, יש עם מי לדבר.
הבנים שלי זה לחדר, שלום. אני אסתדר אל תפריעו לי
אין עם מי לדבר...אולי רק הם ככה?
גם השינויים ההורמונאליים אצל בנות יותר "נוחים" ועוברים בטוב, אצל בנים זה פתאום כזה שינוי רציני- זקן, קול. הם מתבגרים בשניה הבנים האלו אצל בנות זה תהליך איטי יותר שאפשר לעכל.
מעניין איך אצלכן?

והתקשורת איתם מצויינת

אני חושבת שזה תלוי בעיקר בהורה כי הוא המוביל של הקשר

אני מקפידה על:

1. דוגמא אישית של שיתוף

2. חוסר שיפוטיות

3. הכלה ואמפתיה

4. משאירה את הבחירה והתזמון בצד שלהם

יחד עם התאמה לזמנים שלי

אין לך בנות להשוות בגיל הזה
אני מובילה איתם קשר מצויין כפי שתיארת, אבל כשיש גם בנות, ומתרגלים לשיתוף והכלה ברמה גבוהה של בנות, עם הבנים זה נהייה חסר, אפילו כשהם נפתחים ומשתפים, אני כנראה משווה לבנות שלי ומצפה שהם יהיו כמוהם. צריכה להוריד ציפיות.

למרות שיש לי חברות

ואחות מאד קרובה

אני מתקשרת עם כל האנשים הקרובים אלי (ולפעמים גם לא קרובים) בצורה דומה

בלי קשר אם הם גברים/ נשים

לפי ראייתי בכל אופן

עסוקה

כפרה עליהם!

תזכרי שזו מתנה מה', שכל אחד מהם נשמה מיוחדת

שה' הפקיד בידייך.

וזו זכות גדולה!!!

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!