הלב עם ההורים שבוודאי לא יודעים נחמה.
לא חושבת שזה קשור לכך שהמעון היה בלי רישיון. לצערנו, זה שהמעון עם רישיון זו לא תעודת ביטוח...
הלב כ"כ עם ההורים האבלים, אסור שזה יהפוך למשהו פוליטי/ מגזרי. לצערי כבר רואה תגובות מהסוג הזה, וזה לא יאומן.
הלב עם ההורים שבוודאי לא יודעים נחמה.
לא חושבת שזה קשור לכך שהמעון היה בלי רישיון. לצערנו, זה שהמעון עם רישיון זו לא תעודת ביטוח...
הלב כ"כ עם ההורים האבלים, אסור שזה יהפוך למשהו פוליטי/ מגזרי. לצערי כבר רואה תגובות מהסוג הזה, וזה לא יאומן.
ולא הצלחתי להבין מה קרה שם
ככל הנראה
שחדר לגוף של הקטנים המתוקים האלה
שנשלל החדש לחומרים מסוכנים
שה מה שקראתי

מה שברור שהיתה שם הזנחה מראש
כזו שגלויה להורים
תינוקות שוכנו בשירותים על מזרון
ובודקים את זה
עורכת- העבירו סרטון וככה זה נראה...
ואם כן זה מזעזע
ובכלל אסון נוראי!!!!!!
במצב כזה מוציאים את הילדים וקוראים להורים
לא שמים לישון ליד אסלה, נראה לי.
שיהיה בריאות לנפגעים.
ונחמה למשפחות הנפטרים.
יוצאים החוצה
לא שמים ילד ליד האסלה
זו הזנחה מובנת
הוא מסביר שם שהניחו את התינוקות כדי להרחיק מהסכנה
ואני מסכימה שזה לא חייב להיות המקום הראשון/ יחיד שניתן לחשוב עליו
יכולה רק לשער שבגלל שהרצפה קרירה
זאת גם אפשרות שנלקחה בחשבון
בלית ברירה.
שבן דודה שלה זה אחד מהתינוקות שנפגעו שהמנהלת עשתה ריסוס במעון והפעילה מזגן על חום בלי לאוורר וכנראה שזה כתוצאה מזה
אבל עוד לא יודעים סופית
נשבר הלב
נמצאת ליד, מקודם מלא רעש של אמבולנסים והיסטריה,
ועכשיו לא יכולה לחשוב על ההורים שם,
ועל המנהלת והגננות,
גם אם הייתה שם רשלנות בטוח לא רצו שזה מה שיקרה.
אוף
ירד לי המצב רוח אין לי אויר
וברור שיתחילו האשמות צודקות או לא…
זה רק חיזק אותי כמה צריך להתפלל על הילדים שלנו בכל רגע ובמיוחד בזמנים מיוחדים
להתפלל לפני ולא לחכות שחלילה משו יקרה
אין מילים.
רק לחשוב על ההורים. ילדים.משפחות.
מעלה דמעות
אני גם לא חושבת שזה קשור לרישיון או לא
וגם עדיין חוקרים את הנסיבות
אבל כן בעיני עמידה בתקנים מסויימים, ולמיטב הבנתי כשיש רישיון צריך להוכיח שעומדים בתקנים האלה, עשויה להיות מצילי חיים.
אבל באמת כואב הלב. לא חושבת שיש הורה שרואה את הידיעה ולא נקרע לו הלב
תכף מתחילה לשלוח את הילדון למשפחתון
ממש זה מה שהיה חסר לי עכשיו לשמוע
אנחנו לא יכולים לדעת מה היה שם בוודאות.
מדברים שאני שומעת אני בטוחה שהתקשורת מנפחת דברים ומוציאה מפרופורציה
רק כדי להשחיר את פני הציבור ה"חרדי" (אם זה היה גתי לאומי, זה היה שונה? שאלה למחשבה)
חייבים לדון לכף זכות .
באמת שזה לא קשור.
להבדיל, כמה מקרים היו של גננות מתעללות? מישהו בדק אם זה גן חרדי / דתי / חילוני?
אף אחד.
ועשו מזה רעש לא פחות
אני לא יודעת מה קרה שם
ממה שנשמע כרגע, לא התנהלות תקינה
להפוך את הדיון לדיון מגזרי, רק משמר המשך הפקרות וחוסר פיקוח במסגרות לילדים.
אם זה היה מסגרת של המדינה, זה היה אירוע שדורש וועדת חקירה (ראי ערך אסון מירון) כדי לבדוק את הכשלים.
לא כל דבר שהתקשורת מעבירה ביקורת, והוא גם קשור למגזר החרדי זה קשור לניהול או שנאה. ואוטומט ההתגוננות הזה, מונע לטפל בדברים באמת.
זה אר"ן, ואסון גדול.
זה לכל הפחות מצריך בדיקה
ובוודאי שזו הייתה אותה התגובה אם זו הייתה כל מסגרת אחרת
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך א' בשבט תשפ"ו 18:47
להם.
אני כל היום עוקבת אחרי התכתובות אצלינו
וזה כלכך טעות להשחיר ולהכפיש
בזמן שיש כיוון חקירה ארצי בכלל!!
שלחתי את כל מה ששמעתי
אני מקווה שיתקנו את כל הלשון הרע הזה
כי זה נזק מטורף.
את בעצמך יודעת מה הלך שם?
מי עומדת מאחורי האירוע?
איך זה קרה?
אז די
די לכסתח או לנפנף בביטול
ומה שכתבתי זה לא התגוננות בכלל
זה עובדות דלא ציינו אותם בכתבה בכלל.
וברור שזה קשור לציבור וליחס אליו
כי אוטומטית כששומעים חרדי האוזניים מזדקפות והכל מחודד לתפוס אותם על חם ואז להאשים ולהכות על חזה של מישהו אחר.... בזה הרי אלופים כל מי שלא באירוע
מי שמשקיף מהצד ומחליט לנקוט עמדה ולהצדיק צד אחד.
לכל דבר יש שני צדדים
ואסור בשום פנים להחליט מה נכון ולמי להאמין
בלי לזכור שיש צד שני לאירוע !
נתון של טרם
איך אפשר להוציא מפרופורציה מוות של 2 תינוקות וסיכון/ פגיעה ב50 ילדים?
האירוע חסר פרופורציות
בוא נמתין לתוצאות החקירה להבין אם היתה רשלנות או רק טעות חמורה
וכן יש הרבה אנשים אימפולסיביים ומגיבים מתלהמים
בהרבה נושאים
חבל לקרוא זבל שפוגע בנפש
הכוונה לכתבה שפורסמה
כי ממה שראיתי הנתונים שם לא מדוייקים.
של חמישים וכמה ילדים ושלוש מטפלות שעוכבו לחקירה
איך מסבירים את זה?
ובעיני זה קשור קשר ישיר לרישיון, ותקנים, ותרבות. כן גם אם זה לא נעים לשמוע.
הנה רק היום היה פה שירשור על משפחתונים ולהפתעתי הרוב צידדו בשליחה למטפלת ללא תנאים מתאימים. בודאי ללא ביטוח.
לא מבינה הורים ששולחים למסגרות כאלה
מילא סמוך
מילא תרבות החפריות
אבל לא עם תינוקות
וכן גם אני הייתי פעם במצב שבו נאלצתי לשים את התינוקת שלי אצל מטפלת אחת על שמונה תינוקות. הייתי טפשה
היום לא מבינה איך עשיתי את זה ובחיים לא הייתי עושה דבר כזה שוב
כתבה על המציאות של הורים עם מטפלות
המצב הזה אולי לא הכי טוב
אבל לפעמים אין ברירה להורים.
זה לא אומר שהם לא שוקלים לפני כן.
מה זה סמוך? ותרבות החפריות?
למה אני מרגישה שקראתי עכשיו טקסט בשפה אחרת?🤭🤭🤭
וסומכים שיהיה בסדר
ולא מקפידים על כללים ונהלי בטיחות
על איך חוצים כביש
על איך חוגרים את כולם
על השגחה של מבוגרים על הילדים, ולא אחות בת שבע
סתם דוגמאות
אבל מכיוון שאין לי כוח להמשך דיון מיגזרי, אני אחריש מכאן ואילך.
רק אומרת שידיעת הבעיה היא חצי הפיתרון
למה אני לא מכירה את המושגים האלה
שיש מקומות שאין בכלל מקום במעון או משפחתון עם רשיון. ממש אין. אין הלימה בין מס' התינוקות בעיר למס' המעונות שיש. אצלנו זה ככה ואמהות נלחמות על מקום למעון ובגלל שיש הרבה יותר ביקוש בכולם יש וועדות קבלה ורק מי שעובדת מספיק שעות בכלל יכולה להגיש לוועדת קבלה.
בקיצור- אין הרבה ברירה אלא לשלוח למטפלת או משפחתון פרטי.
גם מעון פרטי צריך ויכול לקבל רישיון
אין קשר בין רשיון לבין מסגרת התמת
יש המוןן המון מטפלות וגנים פרטים שיש להם רישיון
ובמקביל חשוב לעשות ביטוח
כואב הלב!
שיהיו בשורות טובות !!!
שיש במשפחתון 7 ילדים או יותר, המטפלת חייבת בפיקוח.
זה אולי לא יהיה מסובסד, אבל צריך להבדיל בין מסגרת רשמית מסובסדת, לבין מסגרת פרטית שהחוק מחייב אותה בפיקוח, גם אם היא לא מוכרת לצורך הנחה למשל.
כך שגם אם שולחים לפרטי, יש חוק שמחייב פיקוח מעל מספר מסויים של ילדים
אז באמת יש מצוקה במספר המקומות במעון, אבל חשוב לדעת את עניין הפיקוח שהוא הכרחי על פי חוק, גם במקומות פרטיים
באמת אצלנו היא היתה עד 6 תינוקות וגם שילמנו על ביטוח היא עשתה להם ביטוח.
אבל פיקוח לא היה.
זה 3 מטפלות על 30 ילדים
וה20 הנוספים הם בדירה אחרת בבניין.
האמת גם לי נשמע מספר מופקע קצת
אולי קבוצה של 13 בני שנתיים שלוש
קבוצה של 11 בני שנה עד שנתיים
וקבוצה של 6 בני פחות משנה?
בכל מקרה מסכימה איתך שזה נשמע קיצוני
אבל יותר טוב מ3 על 55
אבל ראית את הסירטון של הילד ששוכב מתחת לאסלה???
זה מזעזעעעע בבל קנה מידה ואני במקום אמא של הילד הזה הייתי הופכת תעולם בלי קשר למגזר
ואני קראתי היום כל מיני השערות
וההודעה של הכונן הייתה פשוטה מאד
שמו אותם במקום הזה כי זה רחוק מהסכנה!
בסרטון רואים שם 2 מזרונים מונחים
ואת הילד ישן על אחד מהם
לא יודעת, אני הכי בעולם מאמינה שזה בתום לב, אבל זה לא נראה שהוא שם זמנית
שהראש שלו נמצא במקום ככ מזוהם זה ממש לא סבבה
היה אפשר להניח אחרת
והילד היה נראה די ישן לא ילד שהעבירו ובןכה וזז...
ומסכימה לגבי התביעה
עדיין, אישית אני לא מקבלת מתכנים שאני לא סומכת עליהם.
ופה בערוץ גם יש לפעמים שגיאות
(לא רק כתיב/ כתב/ תחביר)
אני ראיתי רוממה והנחתי חרדים, אבל זהו..
אגב, כרמל מעודה למיטב זכרוני לא היתה לא חרדית וגם לא דת"ל. ובטח שהזדעזעו ומלא תגובות ברשת.
מוות של 2 תינוקות במעון ביום אחד זה מזעזע נקודה. לא משנה באיזו חברה ובאיזה מגזר זה נעשה.
בקושי מצליחה לתפקד היום
והיסטרית על הקטנה שלי
אוף אוף כמה כאב יש בעולם הזה!
התעלומה עדייין לא נפתרה | הפרו' שלזינגר מביה"ח שערי צדק: כל עשרות הילדים שהיו בדירה ובבניין הם בריאים. הם נשמרו להשגחה רק בגלל שאין אבחנה. כל השמועות שנשמעו בשעות האחרונות אינן נכונות. לפי שעה אנחנו לא יודעים איך מתוך עשרות ילדים שניים נפטרו וכל היתר בריאים לחלוטין. לא יודעים את סיבת המוות של שני הפעוטות אך עד שלא יוכח אחרת יש קשר ביניהם. (דב אייכלר) - (הגזרה)
בתום בדיקות ראשוניות במכון לרפואה משפטית לא נמצאו חומרים מסוכנים בגוף הפעוטות. כיוון החקירה הוא התייבשות כתוצאה ממזגן בחום גבוה. מחכים לאישור משפטי לנתיחה. (שילה פריד)
"לפי הבנתי, בגן הספציפי בו נפטרו התינוקות ל"ע יש רק כ-15 ילדים, אך בעקבות החשש לאירוע חומ"ס פינו מכל הבניין את כל הגנים שיש שם בבניין ולכן הגיעו למס' של 55 תינוקות.
ואני שומע ממקורות נוספים שמדובר הגננת מאוד מבוקשת ומסורה.
אגב גם בתיעוד שיצא מתוך הבית (מעשה לא חוקי ולא מוסרי) המצב נראה סביר בהחלט 2-3 עגלות בכל חדר, אולי מוגזם שיש גם במטבח.
אבל משהו מוכר מאוד בגנים, מקווה שיש לה ביטוח כמו שמאוד ממליצים היום.
יש היום הרבה מאוד גני ילדים פרטיים/מטפלות פרטיות שאינם מפוקחות וזה חוקי לחלוטין כל עוד יש לך עוסק רשמי, + ביטוח תלמידים והגנה סבירה."
כרגע נראה שלא היתה התעללות ולא היו חומרים מסוכנים, בודקים אולי כיוון של שתי מקרים של מוות בעריסה, שמעתי מעדות אישית ממישהי ששלחה את הילד למעון שם שהמטפלת מקסימה
זה מעשה ידי אדם
זו אכן לא רשלנות פושעת
אהרן כץ היה היום לראשונה במעון.
אמא שלו נפרדה ממנו אחרי חצי שנה מהלידה
היא הלכה לקניות, והילד בשעתיים הסתגלות
מי כאן לא זוכרת את היום הראשון שהילד הלך למטפלת
כמה היה לך קשה לשחרר, להיפרד.
פה היא נפרדה, לנצח.
הילד חווה פרידה, בגיל כל-כך קטן.
לא נקרא לזה נטישה, הוא לא ננטש.
הוא נפרד ממנה רק לכמה שעות
מי דמיין שזה יהיה החיבוק האחרון???
ברכי, אמא של ליה
ילדה מתוקה
העיניים שלה, אמאל'ה אני שלולית
תינוקת בת ארבעה חודשים
זה עצוב וזה כואב.
אמא לא הייתה שם ברגעים האחרונים שלהם, אוף.
אני מכירה אישית את אחת האמהות,
היא מדהימה
המטפלת שהיא שלחה אליה נחשבת בשכונה לאחת הטובות!!!
אני לא כאן כדי להגיד מי צודקת,
סתם שופכת את התחושות שלי.
כואב לי ברמות
על האמהות שלא דמיינו אתמול בערב שזה הלילה האחרון,
אלה שהתעוררו בבוקר
חיתלו האכילו נפרדו בבוקר בכניסה לבית
ולא העלו בדעתם שזו הפעם האחרונה.
עצוב וכואב במקום הכי עמוק בלב.
מקווה שיגיעו לחקר האמת, למרות שזה לא יחזיר את התינוק.ת להורים, ועדיין.
נורא בקיצור.
אחרי עריכה: ראיתי שבית המשפט אישר את נתיחת הגופות...
זה מזעזע אותי ממש ממש...
מי אתם שתחליטו להורים מה לעשות. באמת מזועזעת עד עמקי נשמתי וכאובה ממש...
אני לא מכירה אדם דתי שיסכים לדבר כזה
זה צער גדול מאוד לנפטר...
מה את יודעת מה אני קראתי?
בכל מקרה זה לא משנה מה כתוב ומה לא
בדורה התחתונה אנחנו לא יודעות מה המשפחות הסכימו ומה לא
זה שלהם...
לא חושבת שצריך להיכנס לזה
שיחליטו מה שהם רוצות
נראה לי גם ככה זה מספיק כואב מבלי עליהום ציבורי על החלטה פרטית - גם אם היא יש שחושבים שהיא מנוגדת להלכה
גם אני ממקור ראשון יודעת שהיא מטפלת מדהימה!
ה-מטפלת המיטולוגית של רוממה
מטפלת חמה טובה ואימהית
אחד לפני 25 שנה ואחד לפני 13 שנה
לא צריך להיסחף
מכירה מקרוב מאוד כמה ששלחו אליה
משפחות סופר לעניין.
לא כאלו ששלחו רק בדיעבד...
שיכול להעלות חשד,
לא יודעת אם זה נכון.
על כרמל מעודה גם אמרו שהיא מושלמת ותראי מה היה
טוב, עזבי
לא אומרת שהיא לא טובה
פשוט כזה, לא יודעת
יש לי כמה קרובות משפחה מאזור רוממה, וכולן מספרות בקבוצה המשפחתית שהיא אחת הטובות. אמהות משריינות מקום אצלה כבר בהריון.
אני באמת לא יודעת מה להגיד
ושוב לא משווה לרגע
ולא יודעת מה נכון
בשעות האחרונות בכלל מדברים על התייבשות בגלל המזגן
בקיצור, אין לי מושג
אנני גם לא מחפשת אשמים
הכל מסובך
כואב לי גם שמאשימים את האמהות,
את אחת מהן שאני מכירה
תחשבו על זה שהיא ביררה, שאלה אמהות אחרות
באה לראות והכל היה נראה לה סבבה לגמרי
היא לא אחת שתגידו מזניחה את הילדים, וואו הכי לא!!!
אין באזור הזה מעונות מפוקחים, יש מעון אחד בודד שמיועד למליון ילדים
באזור הזה הכי נחשב זה לשלוח למטפלת פרטית, זה הנורמה.
אצלי בעיר מקובל לשלוח למעון מפוקח ושם דווקא הפרטי נחשב להכי טוב
האמא לרגע לא חשבה שהיא עושה כאן עוול
מי הרי לא רוצה לשלוח את הילד למטפלת הכי טובה בשכונה?
בקיצור, מסובך וכואב בעצמות.
אני לא מצליחה להירדם, לא מפסיקה לחשוב על זה
אני באופן כללי מתנגדת נחרצות לכל מה שלא מפוקח
ועדיין, אם כל-כך הרבה אמהות מצהירות שמדובר במטפלת טובה - מה אני מפספסת?
מזעזע מכל כיוון שאנסה להסתכל על זה.
בשורות טובות
וכן זה מגזרי, מה לעשות.
לשלוח ילדים בני 14-15 לחסום בגופם אוטובוס, להיתלות במנופים ולטפס על גגות רעועים
לקפוץ על טריבונות שלא נועדו לעמוד בעומס.
לרוץ במדרגות נעות הלוך חזור כמות ילדים גדולה,
לחצות כביש בגיל קטן,
וגם להשכיב תינוקות לישון בחדר סגור.
גם המטפלת של הבן שלי (חרדית) הייתה חמה ומסורה עד מאוד,
והיא השכיבה אותו לישון בעגלה (לא מתרגשת)
אבל תמיד הפתעתי אותה ווידאתי שהבן שלי לא ישן עם שמיכה על הפרצוף, לא ישן בחדר סגור, לא נותנים לו בקבוק ללא השגחה וכו'.
לא אומרת שההוראות בוצעו ב100% אבל תמיד דרשתי את זה והייתי על זה.
כשבאתי לראות את התינוק שלי ראיתי תינוקות אחרים שלא מקפידים איתם על הדברים האלו, המטפלת הסבירה שזה בסדר מבחינת ההורים ובכלל נתנה לי הרגשה שאני מגזימה עם הדאגות שלי והיא עושה את זה רק כי ביקשתי (היא אחת שזורמת עם בקשות מיוחדות של ההורים) ולא כי באמת צריך.
לא הייתי רגועה ושאלתי אמהות אחרות אם זה נכון והן רק אמרו שהן סומכות עליה ועל שיקול דעתה והיא מסורה וחמה וכו' (מה שהיה נכון מאוד אבל זה לא אומר שהיא פועלת בבטיחות נדרשת)
באמת עשה רושם שהן לא חושבות שזה חשוב.
אני בטוחה שאם כל האוכלוסיה הייתה דורשת יותר להקפיד על בטיחות,
המטפלות הטובות היו מקפידות גם על זה.
מדחום בקיר בחלל עם תינוקות זה עלות זניחה ואם מתרגלים להסתכל לא מגיעים למצב הזה..
שלא לדבר על תינוקות שנרדמים עם בקבוק בפה מוחזק בחיתול בד ותוך כדי שינה חלב נשפך להם לפה.
נכון שהחלב זולג מזווית הפה החוצה, אבל זה כ"כ קרוב לאסון שלא מובן לי איך אפשר לתת לתינוק בקבוק ללא השגחה.
אין מה לעשות מטפלת בכמה תינוקות זו לא אמא ולכן יש דברים שצריך להקפיד עליהם שבעתיים.
(אני למשל משכיבה את התינוקות שלי לישון על הבטן בניגוד להנחיות אבל לא יעלה בדעתי לעשות את זה עם תינוקות של אחרים אלא בהסכמה מפורשת של הוריהם)
כל הדוגמאות שנתת הם ספציפיות לנתח קטן ממש מתוך המגזר.
קצת פוגע
זאת האוכלוסיה של רוממה/ סנהדריה/ רח' בר אילן בכללותו,
בית שמש רמה ב
בית שמש רמה ד
ושכונות שלמות בביתר.
(יתר הערים החרדיות לא ראיתי בעיניים שלי בשנים האחרונות אז לכן לא מציינת, לא כי האוכלוסיה שם בהכרח יותר מודעת ומקפידה על עקרונות הבטיחות)
לא חושבת שצריך להיפגע אלא להעלות יותר מודעות.
זה אכן נתח קטן.
בטח ובטח הדוגמאות שנתת בהתחלה.
האוכלוסיה של רוממה וסנהדריה מלאה בליטאים ואנשים שלא קשורים בכלל לסגנון החיים שתיארת.
ברמה ד גם כן יש כמות נכבדה מאוד של חרדים אחרים.
וזה שכולנו נקראים תחת ההגדרה "חרדים" ממש לא מאחד אותנו בנושא הזה.
שקיימות גם במגזרים אחרים,
ההכללה כאן ממש מוגזמת.
לשלוח ילדים בני 14-15 לחסום בגופם אוטובוס, להיתלות במנופים ולטפס על גגות רעועים - אמנם נראה שיש מלא חרדים בהפגנות אבל מדובר בפלח אחד מתוך מגזר שלם.
כמו שאביא לך דוגמה על נערי גבעות, אי אפשר להתייחס לקומץ אחד ולהכליל את כולם בהפקרות הזאת. כן, לדעתי ההתנהגות של נערי הגבעות חסרת אחריות.
לקפוץ על טריבונות שלא נועדו לעמוד בעומס - אלה היו עם אישור מהנדס והוא משלם את המחיר על זה.
לרוץ במדרגות נעות הלוך חזור כמות ילדים גדולה - אכן מזעזע וגם כאן - אני גרה בעיר חרדית בעוטף ירושלים, יש מדרגות נעות ולא קורה שילדים עולים ויורדים לשם משחק. לא קיים. כנראה שבניגוד למה שאת חושבת יש הורים חרדים אחראיים.
את בטח מדברת על קניון רב שפע, רק שם אני מכירה את זה.
בבית שמש וקניןן רמות - אני נמצאת שם ולא ''זכיתי'' לצפות בפלא הזה.
לחצות כביש בגיל קטן - כנל, לא קיים בסביבה שאני גרה בה. אני גרה בסמיכות למרכז מסחרי ולפעמים אני מוצאת את עצמי עוברת את הכביש 10 פעמים ברצף כדי להעביר ילדים.
וגם להשכיב תינוקות לישון בחדר סגור - רק אצל החרדים?
דיי נו,..
האירוע הזה מצער והוא היה יכול להתרחש בכל גן פרטי אחר, כן יש פה רשלנות
אבל מכאן ועד הכללה כזאת, הגזמת!!!
אני חרדית ולא מסכימה עם הדוגמאות שהעלית.
גן פרטי לא מפוקח - מנוגד לחוק וזה קיים גם במגזרים אחרים.
יהיו יותר מקרים מצערים בציבור החרדי כי בפועל יש שם הרבה יותר ילדים וכתוצאה מזה גם הרבה יותר גנים פרטיים.
אחרי הסיפור הזה מקווה שכל הגנים הפרטיים ייכנסו לפיקוח ככה שתהיה השגחה.
עד אז? מקווה שלא נשלם מחירים כואבים מידי.
שלא תטעי, אני מסכימה איתך שיש פה רשלנות וחוסר אחריות מצד כולם (כן, גם ההורים שאולי לא בדקו מספיק)
אבל לא הייתי מכלילה את כל ההורים במגזר החרדי כחסרי אחריות רק בגלל שהאבא חובש מגבעת שחורה.
אני גרה בעיר חרדית בפריפריה
תמיד יש מה להשתפר בנושא הבטיחות
אבל הדוגמאות שהובאו כאן ממש רחוקות מהמציאות
די עם ההתיממות הזאת, לקבור את הראש בחול זה לא מה שיציל חיים.
כשאין הקפדה מספקת על בטיחות בסוף קורים אסונות, זה סטטיסטיקה.
שאלת איך זה יכול לקרות למטפלות טובות,
אז זו התשובה.
אין קשר בין היותה של מטפלת טובה (לפי קריטריון של חמה ומסורה ואוהבת את הילדים)
לבין הקפדה על בטיחות שמונעת אסון.
אצל מטפלת שיש הקפדה על בטיחות הסיכוי לאסון נמוך יותר בלי קשר לחרדי/ לא חרדי.
תודה על המשפט האחרון
אכן אין קשר בין חרדי ללא חרדי
כן יש קשר בין אחראית ללא אחראית
למה החרדים בכותרות? יש שם הרבה יותר ילודה > יותר משפחתונים פרטיים > מטבע הדברים יותר אירועים חריגים
אני לא צריכה להגיד לך את זה.. את בטוח רואה את זה.
בתוך המגזר העצום הזה שמחולק להמון תתי מגזרים כן יש חלקים שפחות מודעים לבטיחות, בכללי פחות מודעים להמון דברים, חיים בתמימות אבל לא בהכרח נכונה ובריאה, סגורים למציאות ולפעמים זה בא לידי ביטוי ברשלנות...
מאמינה שיש חלקים בציבור החרדי שחייבים לעשות חשבון נפש בכל מיני נושאים ותחומים. אין לי מושג איך יעשו זאת מבחינה ציבורית.
מבחינה פרטית יש המון אנשים מדהימים, אחראים, ששמים לב עד לפרטים הקטנים בכל מה שקשור לבטיחות...
אין כאלה שחיים בתמימות?
לא חושבת שזה קשור למגזר כמו שזה קשור לאנשים
יש גם חילונים עם אפס אחריות.
ובכלל - מה אני מגדירה כחסר אחריות?
רק פגיעה פיזית? מה עם הנפש? הרשת? החברה? דרך ארץ? התאבדויות? תאונות דרכים של נהגים צעירים ועוד
סטטיסטית יש במגזר החרדי יותר ילדים ולכן תשמעי עליהם יותר, מעניין לנתח את המכלול ולהבין איפה יש יותר פגיעה.
בציבור שבו שותים לשכרה בגיל צעיר הסיכוי למות מתאונת דרכים קטלנית גבוה יותר,
ובציבור שבו שולחים ילדים לחסום אוטובוס בהפגנה, הסיכוי למות מדריסה גבוה יותר.
באוכלוסיות שגרים בחיכוך מתמיד עם האויב, הסיכוי למות בפיגוע גדול יותר.
זה שיש בעיות אחרות במגזרים אחרים, זה מה שיציל את הילד במעון ברוממה? לא.
זה שיצביעו על הגורמים הנכונים להשתלשלות העניינים וימנעו אותם- זה מה שיציל אותו
בהנחה שמה שקרה היא כתוצאה מהתייבשות כי שמו חימום גבוה במקום סגור (סה''כ נשמע מאוד מסור, חששו שיתקררו תינוקות בני 4-6 חודשים קור מקפיא של ירושלים)
ולא היה במעון הזה 40 תינוקות (40 כולל תינוקות באותו בניין, לא באותו משפחתון)
איך אפשר לקשר את סוג המחדל לציבור החרדי?
למה כזה דבר לא יכל לקרות בציבור הכללי או הדתי לאומי?
שזה שהמטפלת של הבן שלי יותר מבולגנת ושומרת על פחות היגיינה מהבית שלנו (בפער) זה בגלל שאנחנו חרדים והיא דתית לאומית
שזה שזה מפריע לי בכלל, זה בכלל רק בגלל שהיא דתית לאומית ואנחנו חרדים. הרי אצלינו שומרים על יותר היגינה.
עכשיו את מזכירה לי שאני צריכה להפתיע אותה בשעות באמצע היום כדי לוודא שהילד שלי ח"ו לא ישן עם שמיכה על הפנים.
אמיתי אגב. היא ללבית וחמה ואני סומכת עליה בעיניים עצומות. אבל מזל שיש פה בפורום מישהי שפוקחת את העיניים שלי.
אני מאוד מקווה שהאנלוגיה ברורה.
לא נמצא שהיתה הרעלה
וממה שנראה התינוקות שנפטרו היו בחדר עם מזגן על חימום חזק ופשוט נפטרו מהתייבשות
כל הילדים האחרים גפ נבדקו ולא היתה הרעלה
מצד שני יש דברים במפוקח שיכולים להקטין את הסיכויים
1. פחות ילדים על כל מטפלת
2. התינוקות בקבוצות כולם סביב אותו גיל (שם נראה שהיו מגוון גילאים מה שמקשה על הטיפול)
3. אני חושבת שבמפוקח יש בד"כ חלל אחד גדול לכל הילדים בקבוצה ושם עושים הכל
ולא מקובל נניח לשים לישון בחדר אחד והגננות בחדר אחר עם עוד ילדים ככה כל הזמן הגננות ליד כל הילדים.
ואגב
מתברר שזאת מטפלת פרטית בבית
ולא מעון
ולא היו שם 40 תינוקות
יש שם בבניין עוד מטפלות ופינו את כולם כי חששו שאולי קשור למשהו בכל הבניין
הנה איך התקשורת מנפחת מעוותת וסתם מוציאה דיבה
וכן הכתבות מלאות באי דיוקים רציניים
רק פה קראתי קצת באמת ממה שקרה ומהנתונים האמיתיים אבל הרשת כבר זוכרת את הפייק... והתגובות בהתאם 😞
עד עכשיו זה השערות
נתיחה תתן ודאות
(לא נכנסת לדיון עם זה הכרחי או לא - רק מסבירה את הרציונל)
בלי נתיחה
התיבשות של תינוק בגלל מיזוג מוגבר זה תחת ההגדרה של רשלנות (מדברים כרגע על אישום של המתה בקלות דעת)
אני יכולה לנחש שמחפשים ודאות משתי סיבות
1. למצות את הדין עם מי שצריך ובמידה שצריך
2. ללמוד מה הסיבה כדי שילילה לא יחזור מקאה שכזה שוב
והאמת גם לא אכפת לי...
יש מי שמופקד בעולם הזה על שכר ועונש
ויש מי שמופקד בעולם הבא על שכר ועונש
בתפיסת עולם שלי- התעסקות בזה לא תועיל לי
יש פה מקרה כואב ממש
אפשר ללמוד ממנו הרבה
ושכל אחד יקח אחריות אישית מה הוא יכול לשנות ומה אנחנו כחברה יכולים לשנות
האשמות כפי הגננת/הממסד/ההורים
לא רואה בזה טעם
וגם במקום לא נצפו חומרים כאלו
מבדיקה חיצונית נראה שהיתה התייבשות
הסיבה שרוצים לנתח זה כדי להיות עם כמעט 100 אחוז ודאות
ושוב אני חוזרת ואומרת, חני כץ מדהימה!!!
צריך להכיר אותה כדי להבין על מה אני מדברת
אישה שכל כולה חסד ונתינה
גם אני כמו רובנו נופלת למחול האשמות, נורא קל ליפול לשם
ועדיין, לא יודעת. זאת אישה ואמא מדהימה. קשה לי להכניס אותה למשבצת האמא המזניחה, היא פשוט לא כזאת.
רוצה לקנות לילדים משהו
בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה
מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר
אפשר להגיע לנסיעה מהירה יחסית, אבל לא כמו אופני איזון, האופנוע מחזיק את עצמו ונראה יותר של גדולים לעומת תלת אופן.
ילדים איכותיים
אך שהדגש הוא לא רק לימודי
לילד שעולה לכיתה ט'
ילד טוב אך לא אוהב ללמוד
נבדק ונפסל-
חפץ לב
רגבים
נשמח לעוד רעיונות
מה אתן עושות בזמנים שאין בהם הרבה עבודה?אמא טובה---דיה!
אני כבר כמה שבועות בלי הרבה עבודה, ומרגישה שאני כל הזמן מחפשת איך למלא את הזמן, ולא כל כך מוצאת במה.
איך מרגישים סיפוק גם בזמנים כאלה?
או שיש לכן רעיונות מה לעשות בזמן הזה...
אמא טובה---דיה!רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...
אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)
הלוואי שאצליח יותר...
בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!
אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית
זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב
מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב
וכבר הכנתי את משלוחי המנות...
זה כבר תקופה ככה...
ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...
עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?
מילוי מקום בהוראה למשל?
ואלופה וחרוצה♥️
אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.
אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?
הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות
זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.
את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.
זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.
וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.
אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.
תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.
לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.
לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.
למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..
אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.
הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)
בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..
אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...
ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).
אמא טובה---דיה!יש לך רעיון לקורסים מעניינים?
הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי
או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)
יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון
עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...
ים
לקרוא ספר בים🙈
מסעדות
שוק
לטייל בקניון
לבקר את אחיות שלי
לסדר את הבית מחדש
לנקות הרבה
וספורט בבקרים
למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?
למשל:
מודעות פרסום.
תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).
אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.
זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.
זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.
מאוד מאוד
כל יום אני גומרת עם דמעות
(וגם במשך היום....)
אוכל נרדם ישן לא יותר מכמה דק מתעורר בוכה אוכל נרדם וחוזר חלילה....
ככה כל היום סביב האוכל מעגלים שלא נגמרים
(מניקה אבל הרוב מטרנה. אני לא באמת יכולה לספק כאלו כמויות...)
מידי פעם גם מקיא כמובן...
ולא לוקח מוצץ
רק על הידיים כל היום !!
מה עושים ?? איך מרגיליםם תינוק לסדר של אוכל (הרי לא מדובר על הנקה מדובר על בקבוקים)
אני מתוסכלת וכל הבית איתי
אי אפשר לדבר נורמלי להתנהל נורמלי להתייחס לילדים האחרים.
מרגישה שאני לא עומדת בזה ואני כפוית טובה כי נולד לי ילד בריא ומתוק ב"ה!!
וכואב לי עליו מאווד.
מה אפשר לעשות ??????
אוסטופאסט ישחרר לו לחצים
וירגיע אותו.
ויעזור לו להרגע.
דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ
לחפש עוד סוגים
ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ
הוא לא צריך לאכול כּ"כ הרבה
זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע
ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות
ואז שוב בוכה.
דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט
וגם אם הוא בוכה שתסדר
ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.
חיבוק גדול
בן כמה הילד?
קודם כל
להאכיל פחות
לדחות האכלות כמה שאפשר
לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום
להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה
ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.
זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.
(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)
חיבוק ענק
אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.
הלוואי שתצליחו לעזור לו!
אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.
יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..
מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.
הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים
כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.
ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.
ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.
מקווה שיסתדר.
האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??
באזור המרכז ?
כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.
וגם לא רוצה מוצץ....
ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.
* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע
*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות
יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.
הציל אותי בגיל הזה!!!
ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.
עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות
יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה
נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך
זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.
או לתת משו נגד גזים?
אוסטאופט עוזר גם לזה
אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם
מתואמתכמה דברים שכדאי לבדוק:
האם יש לו לשון קשורה?
האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?
האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?
בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...
אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?
להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן
תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.
יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....
יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט
וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..
הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...
דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי.
היה הבכור בלי אחים אז פשוט היה עלי בהנקה כלללללל היוםםם
מצטרפת להמלצה על אוסטאופט. אבל רק אחד טוב.(לא של הקופ"ח. תחסכי את העוגמת נפש שעברנו)
אני יכולה להמליץ על מישהו בירושלים. אם רלוונטי לך אז אכתוב לך בפרטי את המספר
ולא יודעת אם זה יעודד אבל עכשיו נראה נצח אבל בסוף זה עובר והם גדלים והם חייכנים ומתוקים ולא זוכרים בכלל שהתינוק שצרח כך היום זה בעצם הוא
ר"ח אדר הגעת אלינו 
ואנו נדרשים לה לאותה שמחה
הלוואי שנגיע אלייך השמחה
כמה שאת יקרה
וכמה שאת בלתי מושגת לפעמים
וכמה שאת חומקת לנו מבין האצבעות לפעמים
אבל היום אנחנו בוחרים לתפוס אותך חזק חזק
לשמור
ולא לאבד!
ובעצם אם חושבים על זה,
כל דבר בחיים
שאנחנו רוצים אותו וחושבים שהוא יביא לנו את האושר,
יש לו פוטנציאל באמת לעשות את זה,
אבל באותה מידה יש לו גם פוטנציאל לא לעשות את זה.
זה תלוי בנו.
אם אדם רווק מייחל לזוגיות, כי הוא כמה ורוצה זוגיות וגם חושב שאם היא תהיה לו הוא יהיה מאושר -
ברגע שהוא ימצא את הזוגיות הזו שהוא חלם עליה
הוא יוכל באמת להיות מאושר -
אבל רק אם יבחר להיות מאושר בה.
ורק אם ישמור עליה.
ורק אם ישקיע בה.
ורק אם ילחם ולא יוותר עליה
(כמובן לא מדברת על מקרי קיצון שבהם עדיף להתגרש אחרי שכבר ניסו הכל ולא צלח.
מדברת על מקרים שבהם האהבה דועכת פשווט כי לא משקיעים בה ולא לומדים עליה, ולא נלחמים עליה, ולא יודעים שיש פתרונות, ומעוד הרבה הרבה סיבות).
ואם אותו אדם יבחר שלא להיות מאושר מהזוגיות הזו - מכל סיבה שהיא -
הוא פשוט לא יהיה!
כנ"ל זוג נשוי שמאוד כמה לילד, וחושב שאם וכאשר יהיה לו ילד הוא יהיה מאושר!
אם הילד הזה יגיע והזוג יבחר להיות מאושר - הוא יהיה!
ואם יבחר עדיין לא להיות מאושר ולהתרכז *רק* בקשיים של גידול הילדים וכל המסביב - זה מה שהוא יספר לעצמו וזה מה שיגרום לו *לא* להיות מאושר.
אנחנו בתור בני אדם צריכים להפסיק לומר לעצמנו "אני אהיה מאושר/ת רק כש____
כשאתחתן
שאסיים את הלימודים
שאקבל 100
שאתקבל לעבודה
שאעלה דרגה
שאסיים תואר שלישי
שיהיו לי ילדים
שתהיה לי בת סוף סוף אחרי הבנים
שיהיה לי בן סוף סוף אחרי הבנות
שארזה
שאשמין
שאהיה יותר חזק ושרירי/יותר חזקה ויפה
שבעלי סוף סוך יעשה כך
שאשתי סוף סוף תגיד כך
שלילדה יהיה טוב מבחינה חברתית
שהילד סוף סוף יסיים את גיל שנתיים הנורא
שהילדים יגדלו
שהילדים יתחתנו
שהנכדים לא ישגעו
שהנכדים יבואו יותר לבקר
וכן הלאה וכן הלאה
זה פשוט לא נגמר.
צריך להתאמץ ולשמוח בכאן ועכשיו.
להתאמן בשרירי השמחה בכאן ועכשיו.
לשמוח
ולשמח
להינות, לעשות טוב לעצמנו ולאחרים, לשמוח במה שיש, להתפלל על מה שאין (עדיין) אבל לא לתלות בו את *כל* שאיפותינו וחלומותינו,
ואם לא מאושרים - לטפל בזה.
לנסות לבד,
לנסות עם חברים
לנסות עם משפחה
לנסות עם עזרה מקצועת אם לא מצליחים
זו עבודת חיינו.
להיות שמחים.
זה ממש כמו שריר -
שמאמנים
עובדים על שריר השמחה. מאמנים אותו.
עוד ועוד ועוד.
מאמנים את המחשבות המחזקות ולא המחלישות
מאמנים את העין הטובה והכרת הטוב
מאמנים את ההודיה על כל דבר ודבר שכן יש
מאמנים את הראייה הרחבה
מאמנים את האמונה והביטחון בקב"ה
ה' יתברך
אני רוצה להיות שמחה
תראה לי את הדרך ברחמים ובמתיקות לאותה שמחה
תן לי ולכל העם אינסוף סיבות אמיתיות לשמוח
רק בך אנו בוטחים
שמחנו כימות עיניתנו
שמחנו
בבניין בית מקדשך
בבניין הבית הפרטי שלנו
בבניין הביטחון שלנו
בבניין השמחה שלנו
שמחנו
כי ראינו עצב מספיק
שרק נשמח
היום
ובכל יום.
אמן.
אז בואו נעצור רק לרגע אחד
*ונבחר* היום לשמוח.
במה יש לי לשמוח היום, כאן, עכשיו?
נגמרו לי השמותהיום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,
על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,
על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,
על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,
על מילים מחזקות של חברה יקרה,
על היכולת לכתוב עכשיו כאן,
ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.
תודה לך ה' הטוב 🙏
אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי
אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי
אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש
שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק
אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה 
מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..
ממש ברכה גדולה כל דבר ודבר שכתבת, ב"ה ממש!
תודה ששיתפת 🙏
ושתמשיכי לראות עוד המון המון טוב ואור בכל בשפע ב"ה ❤️
תפסת אותי ביום קשוח
אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים
שמחה על בעל מדהים
ילדה מהממת
הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה
אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו
היה יום דיי מבאס
ותקופה של עומס קשוח מאוד
משמח לשמוע על האוצרות שלך
בעל מדהים (זכות גדולה ב"ה)
ילדה מהממת ב"ה
והריון תקין ב"ה
כן ירבו השמחות, הכוחות והחיוכים ב"ה! 🙏❤️
מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.
מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים
מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות
ברוך ה' ממש על כל זה!
תודה יקרה ששיתפת
את נשמעת אישה עוצמתית כ"כ, ב"ה שתרווי רוב נחת מכל ילדייך האהובים ותשמעו רק בשורות טובות תמיד 🙏❤️
אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה
על הבריאות
על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי
על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב
על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות
על השפע הגשמי
עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי
על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש
וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה
♥️
את הניסים היומיומיים הללו
ב"ה ממש!
כמה טוב בכל כך הרבה תחומים, איזה משמח לשמוע יקרה! תודה רבה ששיתפת ❤️
שהקב"ה ימשיך להרעיף עלייך את אהבתו על בלי די בכל תחום שציינת כאן ובכל תחום אחר, מגיע לך כ"כ! 🙏❤️
בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר
בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה
שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!
שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה
ומהלאא???!!
זו באמת זכות עצומה, תודה לך שהזכרת אותה לכולנו.
שאנו יהודים, ועל התשובה, ועל החיבור ועל המהות.
ב"ה שתהני מכל אהובייך, משפחתך היקרה שבנית
בריאות איתנה תמיד ושתמיד תרגישי ברת מזל ויחידת סגולה בדיוק כמו שאת
❤️
והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.
ארשום את הדברים הפשוטים ..
שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.
שמחה שהבית יחסית מסודר.
שמחה שרח אדר.
שמחה לחיות ב"ה!
ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה!
גיבורה ואלופה שלנו! 👑
כמה השמחה שלך משמחת בעצם היותה, בעצם היותך!!! כ"כ נפלא מרומם ומחזק!
תודה לה' הטוב על כל החסדים הללו שפירטת
על התינוק המתוק, הבית כולו, הימים הללו, השמחה, והחיים עצמם!
ריגשת וחיזקת ❤️
ב"ה שתזכי לכל הטוב האושר השלווה האהבה והשמחה במתיקות אין קץ ❤️👑
ותודה רבה על המילים הטובות 🙏
כ"כ כ"כ משמח לשמוע!
ב"ה ממש על כל הברכות הללו שכתבת
על הבריאות, המשפחה, העבודה הטובה, האיש המיוחד, השמחה עצמה.
זה באמת לא מובן מאליו וכמה גיבורה מדהימה את שזכית לכל אלו במסירותך והתמדתך ובעצם היותך!!!
שתראי תמיד רק שמחה ואור גדול בטוב גלוי ב"ה 🙏❤️
על הבעל
על הילדים
על הבריאות
שיש עבודה ב"ה
על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש
תודה יקרה ששיתפת 🙏
ב"ה שתמשיכי לרוות רוב נחת ושמחה גדולה מכולם ובכל התחומים, הריון תקין ושמח ולידה טובה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️
הילדים שלי מתוקים ב"ה!!
מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.
שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.
אני יושבת ומניקה בנחת,
נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.
הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.
יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.
הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.
כמה נחת והרחבת הלב יש בהם!
מדהימים קטנים
תודה על השיתוף המשמח הזה 
ב"ה תמשיכי להנות מכל האוצרות המתוקים ומהחיות (ו בשורוק) הגדולה הזו, איזה יופי אתם, בית מלא חיים ואור 👑✨❤️
המתוק הקטן שלנו עם עיכוב התפתחותי ועוד כמה עניינים רפואיים שמלווים אותנו.
ובדיוק היום (בדרך לאחד המעקבים) חשבתי איך מבחוץ זה נראה שהתמודדות כזו אמורה להוריד את 'מפלס השמחה' שלנו. אבל למעשה - כל דבר קטן שהוא מתקדם בו, כל חיוך שהוא מחייך (וב"ה יש הרבה כאלו) - משמחים כל כך, פי כמה מאשר מה שהיה עם הילדים הקודמים. ובכלל הוא מלמד אותנו גם להעריך ולשמוח הרבה יותר בהתפתחות התקינה והמדהימה של שאר הילדים, ב"ה...
(זה לא שאין רגעים קשים ומורכבים יותר. גם זה קיים, וגם לזה יש מקום. אבל ב"ה באמת ביומיום הוא מוסיף לנו המון שמחה...)
כאמא לילד אוטיסט
כל דבר חדש שלומד או יכולת שרכש משמחת
גרים במקום חדש לנו
מסביב משפחה שנותנת עוגן
אין לנו חברים בינתיים
שזה מובן מאוד בהתחשב בזמן המועט שעבר
המשפחה נותנת מענה בהמון דברים
אבל יש זמנים שזה קשה לי ממש
ופורים שמתקרב עכשו מציף לי את זה יותר
לא נעים לי להישען על המשפחה כ"כ הרבה
פוחדת להעיק כבר
ואי אפשר להיעזר רק בהם
נגיד לא יודעת מה נעשה עם סעודת פורים
גם ככה זה חג שמעיק עלי ממש
ומי שהכי היה יכול להיות נוח מהמשפחה עושים עם חברים
אז זרקתי מילה שאנחנו לא יודעים מה איתנו
לא קיבלתי הזמנה להצטרף
ובאמת שלא יודעת מה נעשה
מבחינתי להעביר את היום הזה סגורה בבית
שלא לומר במיטה
שונאת אותו גם ככה
אבל כמשפחה בכל זאת צריך לעשות משהו
גם הערב קיבלתי אומץ
ושלחתי הודעה למישהי שהיא לא מהמשפחה
אם תוכל לחבר אותי לאיזה מעגל חברתי שאני רוצה להיכנס אליו וזאת מהמשפחה ששם יודעת שאני רוצה ולא עזרה בינתיים
ועד שהעזתי
היא ענתה שהיא לא בקשר שם כרגע
ואוף איך התבאסתי
שלא תבינו לא נכון
אין לי כעס על המשפחה בכלל
לא מצפה שיפתרו לנו הכל
פשוט בודד לי
ומסובך לי
ופורים השנוא עלי תכף פה
וזה מטביע
שנים שרגיש לי חברתית
לוקח לי נצח להרגיש שייכת אם בכלל
בעלי גם לא טיפוס חברתי
ולא יודעת מה יוכל להשתפר הלאה
זהו
הייתי צריכה להוציא את זה
תודה למי שקראה
זה לא ציטוט של השיחה
רק תמצית של הרעיון
בכל מקרה התלבטתי אם לנסות לבדוק איתם
כי באמת פוחדת להעיק
והם לא צריכים להרגיש מחויבים אלינו
לגיטימי לגמרי שיש להם חברים ועניינים שלא קשורים אלינו
באמת שלא מתלוננת עליהם
פשוט מרגישה תלושה
אומנם לא עם סיפור כמו שלך אבל מבינה מאוד את התחושות
האמת שפורים זה חג מאוד מציף חברתית כבר מילדות ומסתבר שלאורך כל השנים.
גם לנו כמשפחה מאוד טוב מהרבה בחינות מקום המגורים אבל חברתית פחות. ביומיום זה לא מפריע לי יותר מידי יש לי חברות פשוט לא מפה. ובפורים זה זועק. אין לנו כמעט למי להביא משלוח מנות ולא ממש מביאים לנו כמובן.
גם למדתי שזה לא בהכרח משמח אנשים לקבל משלוח לא צפוי.
אין לנו עם מי לעשות את הסעודה. אזרתי אומץ להזמין את גיסי וגיסתי והם לא רוצים לעזוב את העיר שלהם בגלל החברים והאווירה (ולא קיבלנו הזמנה לבוא אנחנו אליהם)
וגם בלי פורים קשה לי להסתגל חברתית במקום חדש. אני תמיד חוששת שאני מעיקה. גם אם מישהי נוצר איתה חיבור בגינה אני לא ארגיש בני לבוא לשבת לידה על הספסל או להיכנס למעגל של נשים מדברות.
מכניסה את הבן שלי למטפלת פרטית( עובדת עם התמת וכו'..)
מכניסה בחודש אפריל.
באוגוסט אין מסגרת כלל.
אבל המטפלת מבקשת צ'ק גם על חודש אוגוסט, תשלום מלא.
הגיוני? ביולי מסיימים קרוב לסוף החודש. לא עד סוף יולי ומשלמים תשלום מלא.
מוזר לי לשלם תשלום מלא על חודש שהיא בכלל לא עובדת בו (שנה הבאה הוא לא יהיה שם)
במעונות של התמת בדרך כלל משלמים על אוגוסט כי הן עובדות בו כמה ימים.
כדאי לדבר איתה? נראה שזו המדיניות לפי החוזה..
ל11 או 12 חודשים משיקולי נוחות שלה
הגיוני שיהיה לה יותר נח לקבל משכורת קבועה 12 חודשים ולא לזכור להפריש כל חודש כסף בצד כדי לחיות באוגוסט.
אבל
אם את מכניסה באפריל לא הגיוני שתשלמי אוגוסט מלא, לדעתי את צריכה לשלם באוגוסט את הסכום החודשי כפול 4 חלקי 11.
תמיד שילמתי על אוגוסט חלקי, ביחס לחלק של השנה שהילד היה במסגרת
ככה ידוע לי שעושים.
לא חושבת שאת צריכה לשלם על אוגוסט
ובאוגוסט יש שבוע של משפחתון, גם אותו אין?
אני משלמת 10 אחוז מכל חודש שהיא הייתה בו
אני בדיוק עכשיו מעבירה אותה מטפלת
אז יהיה לי סך הכל לשלם תשלום מלא אבל הוא מתחלק בין 2 מטפלות...
הם עבדו שבוע אחד באוגוסט והייתי צריכה לשלם 75%, וזה קצת עיצבן אותי....
אחר כך עשו לנו איזשהי הנחה על ימי המלחמה, וכל ההורים כתבו כזו תודה בקבוצה. שאני לא יודעת אם זה חנופה או מה כ בעיניי גם לא היה הוגן כל כך.....
בכל אופן, אנחנו צריכים מעון ואם מצאת מקום טוב אז זה מה יש.
אם יש לך מקום אחר טוב אז שימי שם. אבל לא בגלל זה הייתי נמנעת מלשים במעון...
השנה שמתי במעון אחר, של התמ"ת ואנחנו לא משלמים על אוגוסט בכלל למרות שעובדים בשבוע הראשון
זה כי בחודשים האחרים משלמים יותר.
הסכום השנתי הוא אותו סכום, ואפשר לחלק ל 11/12 חודשים.
ואפשר לך לשלם לפי החלקיות
הבת שלי בת שלוש ולא הולך לי לגמול אותה. אני ממש מתוסכלת.
עד עכשיו גמלתי בנים והלך ממש בקלות כי הם ראו את האחים מעליהם ןהבינו מה לעשות.
אבל עם הבת ממש קשה לי, היא לא מוכנה לעשות בשירותים. ממש מתאפקת ולא מוכנה לעשות את הצרכים בשירותים על ישבנון כמובן.. פשוט מפחדת לשחרר.
גם באמבטיה היא בוכה כשיש לה לעשות ולא מוכנה לעשות באמבטיה.
אני ממש מתוסכלת
הורדתי לה כמה פעמים את הטיטול והיא יכולה להתאפק שעות עד שיברח לה על הרצפה.
והייתי בטוחה שהגמילה אצל בנות יותר קלה כי הן רק צריכות לשבת ואצל הבנים זה מורכב יותר כי עושים גם בעמידה וגם בישיבה.
הבעיה עם הבת שלי שהיא מאד חכמה ומודעת לעצמה ולכן לא מסכימה לעשות.
אם הייתי גומלת אותה כשהיא היתה יותר קטנה היה לי יותר קל..
אבל אנסה..
הבנים נגמלו ישר בשירותים.
תודה!!
לנסות שוב בפסח, אולי אז קצת תגדל.
לי גם היה יותר קשה לגמול בנות מבנים
הורדתי טיטול וזהו
היה מתאפק עד שברח לו ואחרי כמה ימים הצליח לשחרר רק כשהיה ממש צריך
ובהמשך למד לשחרר גם כשלא ממש חייב
עד היום לא עוזר לשלוח אותו לשירותים לפני שיוצאים נגיד כי הוא לא עושה
כי ניסיתי כמה פעמים לא ברצף וראיתי שהיא לא מוכנה בכלל לעשות בשירותים אז די התייאשתי.
אנסה שוב להוריד לה ולא להתייאש על הפעם הראשונה.
ורק שראיתי שמסכימים לעשות בשירותים, למשל לפני מקלחת או בבוקר כשמחליפים בגדים הורדתי את החיתול, והיו לי כמה שפחדו לעשות.
דווקא בגלל שהיא בת 3 ודי גדולה ברגע שהפחד ישתחרר זה יזרום, חבל לבאס אותה אותך עם פספוסים.
כן, אולי הייתי קונה סיר ומסבירה שזה בשבילה ושואלת אם רוצה להשתמש מדי פעם
אנסה את הסיר ןאראה אם זה פחות מלחיץ אותה...
זאת יכולת פיזיולוגית
יש ילדים שצריכים ללמוד להתאפק ויש ילדים שצריכים ללמוד לשחרר
הם לומדים הכי טוב על ידי התנסות1
אפילו עם טיטול, שתעשה בתוכו?
אולי יעזור לה להתרגל לאט לאט לאסלה.
אין לה פחד לשבת על האסלה.. אני שרה איתה ואנחנו סופרות עד 10 כמה פעמים .
אבל היא לא תעשה שם.
היא מתאפקת במקום לשחרר.
זאת הבעיה..
מים זורמים בכיור שלידה
לעשות כאילו מנפחים בלון
לק"י
מישהי פה כתבה פעם שעשתה תהליך הדרגתי (אומנם עם צואה, אבל אפשר לנסות גם עם פיפי).
שמה טיטול על האסלה, והילד עשה שם.
אחר כך גזרה חור בטיטול, עד שהילד למד לשבת ולעשות באסלה.