אנחנו תמיד מכינים בערב,  זה כלכך יעיל ונוח

ומאפשר בוקר רגוע.

שמים הכל כרגיל, וזה מלכה במקרר

הם לא אוכלים את זה קר, תחשבי שזה מחכה להם במינימום שעתיים בתיק מהרגע שהוצאת מהמקרר אז זה פושר ואין באמת הבדל אם זה הוכן בערב או בבוקר.

את יכולה לעשות ניסוי, לעשות את זה יומיים שלושה בלי לספר להם ולראות אם היה הבדל באכילה כשהם לא יודעים 

וכנראה אמא שלהם שומרת על סטנדרטים

שיתחילו לקום מוקדם ולהכין לעצמם חח

לקנות לבד.ואנחנו מצליחים להגיע לקניות רק כל כמה ימים אז אין טרי שזה בעיקר מה שמפריע להם..

לרוב הם אוכלים אבל נגיד פעם פעמיים בשבוע אני יכולה לראות שאכלו 2 ביסים.. 

אם הם גדולים מוזמנים לצפות ברעיונות ביוטיוב וקצת לקחת אחריות לפחות להביא רעיונות... 

מצד אחד שיפשיר ומצד שני שלא ייאפה עוד.

זה אפשרי 😉

*מתכוונת לפיתות.. לחם פרוס מהר מאוד הופך לצנימים..

תודה!! זה שימושי...

ולחם את אומרת לנסות גם?

הדרך שאני רואה לחדש אותו היא לעשות ממנו משהו חדש כמו טוסטים או צנימים או לחם מטוגן...

הוא באמת מתייבש ממש ממש מהר

ממרח כמו שוקולד או חמאת בוטנים לא צריך מקרר בלילה

ואז את מכינה בערב עם לחם טרי ושומרת על השיש במקום מוצל ובתוך שקית אטומה

זה יוצא ממש כמו להכין בבוקר

בכללי זה לחם מטוגן או צ'יפס בתנור או תפו"א בתנור או לחם זעתר או שוקולד או ריבה

יש ממרחים שהם אוהבים אבל אוכלים רק בבית אם אני משהו למסגרות לא אוכלים

נגיד טונה. אבוקדו, טחינה, חומוס, קוטג'

טוסטים אחד אוהב

אין מצב להכין לחם מטוגן על הבוקר.

וזה כל האופציות כולן?

מה עם גבינות כלשהן? 

גבינות לא אוהבים..

ויש גם אלרגיה בכיתה אחת

גם לעצמי מכינה סנדוויצ' בערב לפני וכנל צהריים כשצריכה

מכינה בבוקר תוך כדי ההתארגנות.

בדרך כלל טוסטים.

ומצרפת מלפפון, תפוח חתוך

נשמר מעולה. גם הירקות והפירות.

הילדים שלי אוהבים בעיקר ממרחים וגבינות, היו פעמים שהכנו גם חביתה ערב קודם והיה בסדר. 

למרות שאצלנו אחת אסור חלבי והשני לא אוהב

אלרגי לחלב בגן ואז באמת היינו מכינים מקושקשת/חביתה/ביצה קשה ובצד לחם וירקות.

השנה מפצים על זה בגבינה לבנה/שמנת כמעט כל יום.

הולך גם טחינה עם סילאן

טחינה עם זיתים

אבוקדו

ביצים קשות

שקדיה

ממרח שוקולד על בסיס קקאו ואגוזים

חמאת בוטנים

גם בחביתה אפשר לשגרג אבל לפי ההרגל... חביתת-פיתה

חביתת ירק

כל אלה אאת מכינה מהערב?

את משתמשת באותו בצק של הדברים האחרים?

מה בעצם הופך את זה לפוקאצה חוץ מהצורה? ואיך זה לא מתייבש?

פשוט כשהכנתי יצא די יבש. שמתי שמן זית, אבל לא הצפתי... קשה לי לשפוך שמן זית בכמויות. 

ואיתו אני עושה פיתות, ושמה תוספות

יכול להיות שזה לא הגדרה של פוקצות אבל העיקר שאוכלים 😁

וגם אני לא שמה המון שמן זית 

עושה צורות רק שיש לי זמן, גם אחרי 4-5 שעות..

ויש לי בת גדולה אחת שיכולה לעזור לי עם צורות.

2 כפות שמרים יבשים

3 כפות סוכר

קילו קמח לבן

3.5 כוסות מים

3/4 כוס שמן

חצי כף מלח

גם את המסביב?

מתי לשה וכמה?

ואיזה צורות את עושה לכל סוג?

אם חפרתי לך אז עזבי ואקח מתכון   מהאינטרנט.. סתם יש לי אמון יותר מניסיון של אנשים ופחות אתרים...

אבל גיליתי שזה לא באמת מסובך

אני שמה את כל המצרכים ולשה במיקסר בערך 10 דקות, מוציאה את הבצק לשיש עושה ממנו עיגול יפה ומעבירה לקערה, מורחת מעט שמן מלמעלה ומכסה.

מחכה שיתפח שעה לפחות, לרוב יותר ואז מחלקת את הבצק לחמישה חלקים, כל חלק מרדדת דק ומגלגלת לנחש.

אחרי כן חותכת כל נחש לבערך 9 חתיכות

כל חתיכה מרדדת לא ממש דק, מורחת מה שבא לנו (ירקות קלויים, זעתר ושמן זית, פיצה) מכסה ומתפיחה עוד 10 דקות ולתנור על טורבו 200 מעלות (כל תנור זה קצת אחר אז שימי לב).

בהצלחה רבה! באמת שאני ידיים שמאליות, אבל הילדים אוהבים וזה לא מסובך כל כך, אז ממליצה לנסות.

שתי יידים שמאליות זה בול ההגדרה שלי.. ב"ה...

ננסה בע"ה

ממד תודה שפירטת ככ אחרת לא הייתי מעיזה לקפוץ למים.. 

ואין לנו מיקר אז פשוט ללוש חצי שעה נכון?

זיתים או תירס אז בלי כלום מעל

ירקות שקולה בתנור, פלפלים בכל מיני צבעים, פטריות מטוגנות עם בצל וקצת רוזמרין, רק בצל לילדים, זעתר שמן זית ושום עם קצת מלח גס.

אפשר גם לעשות מזה לחמניה ממולאת ולסגור את הפיצה אחרי שנמצאים סאונה או גבינות, אבל אצלי פחות אוהבים..

ועוד מתכון שניסיתי והיה ממש מוצלח זה בגט ללא לישה של קרן אגם, זה דורש זמן התפחה ארוך אבל לא צריך מיקסר והלישה זה רק ערבוב עם כף ויותר ממש טעים, גם את זה הייתי מקפיאה ואפשר טיפה לחמם בבוקר ולשים עם גבינה קטנה בצד או מטבל אחר  שאוהבים.

את מקפיאה בשקיות כל לחם? או בניילון נצמד?

אני מכינה לבת שלי סנדוויצים מלחם קפוא ועד שהיא אוכלת אותם הוא כבר מופשר.

גם פיצות קפואות יצא לי לשים לה ולא נרשמו תלונות

פסטה בלי כלום, קוסקוס בלי כלום הם אוכלים!

אפשר לשים מהערב עם כפית .

אוכלים הכל

להקשיב להוראות

אז הם לא מסכימים שאשים דברים שהם לא כריך

אבל זה רעיון למדי פעם אולי..

מה עוד את שמה מהערב?

גומר אותי כבר הלחץ בבוקר

אבל כן שוטפת קופסאות ערב קודם.

קשה לי עם הבקרים. עמוס.

לפעמים הגדולים כבר מכינים לעצמם כריכים בבוקר.

כשאני מכינה ערב קודם פסטה זה תמיד עוזר לבוקר להיות יעיל יותר.

איפה שאנחנו גרים יש כל מיני אלרגיות ורגישויות לילדים אז הצוות לא מכוון דווקא לכריכים, כי אי אפשר לשים כל ממרח... אפשר להביא כל אוכל שלא מכיל את האלרגנים

לק"י

לאחרונה, טוסטים אני מארגנת מהלילה ושמה בטוסטר בבוקר.

אבל גם את זה הייתי מכינה מהלילה.

לקלקל?

אם זה נכנס אחרי חימום לתיק ונמצא במקום לא קר ולא חם..?

להוסיף לקופסא וזה מעולה הם ממש אוהבים אצלי

בייגלה/דגדגים/קרקרים

זיתים שלמים בלי גרעין/תירס גמדי ממש הולך אצלינו

מלפפון/גזר לפעמים אוכלים

תמר..

מבחינת סנדוויץ' גבינה לבנה/שמנת/חומוס/ ממרח זיתים/טחינה... לפעמים שמה במקום סנדוויץ' 3 פריכיות אורז

בעבר אהבו יותר דברים ונהיו בררנים

קל להכין מראש

ילדים ממש אוהבים

וזה תוספת חלבון לארוחה..

כשהייתי ילדה היה לי מאוד קשה עם הכריכים לבית הספר, לא אהבתי את מה שהוכן מראש (בבית אכלתי כמעט הכל, רק לא אהבתי כריכים שחיכו עם הממרח שעתיים...).

ההורים שלי לא נאבקו איתי, הם ניסו למצוא פתרונות. לפעמים לקחתי פיתה בלי כלום.

אני ממש מודה לאמא שלי על זה - בהסתכלות לאחור היא הייתה יכולה להכריח אותי לקחת מה שכל האחים שלי לקחו, וזהו.

בית הספר מזמן לילדים שלנו כל מיני אתגרים - לימודיים, חברתיים ועוד

חבל שהאוכל יהיה אתגר נוסף.

כמובן שגם ההורים ממהרים לעבודה, לעמוד שעות ולהכין קופסאות מעוצבות מרגיש לי לא מציאותי ולא נכון

אבל כן למצוא את עמק השווה

ובעיני לא נורא שייקחו הרבה ממרח שוקולד או ריבה או משהו מתוק אחר לבית הספר, ואת האוכל הבריא אתן להם בבית...

וגם לפעמים הם אוהבים משהו יום אחד ופעם אחרת לא

לא שיש לי אינטרס לשים מה שלא אוהבים, אבל לפעמים הם אוכלים ובעצם כן אוהבים.

אני מנסה לדבר איתם על זה שתמיד מתחשק מה שיש לחברה שלי אבל מחר כשיהיה לי את זה אני ארצה את מה שיש לחברה שלי גם אם זה מה שהיה לי אתמול..

אבל כמו שאומרים דיבורים לחוד ומעשים לחוד

מסכימים איתי אבל לא אוכלים...

אני הבכורה בבית, ומגיל מאוד קטן הייתי אחראית על הסנדוויצ'ים בבית. אבל פעם אחת התעצלתי או שכחתי והכנתח לאחי סנדוויץ עם ממרח שהוא לא אהב.

אני הייתי בכיתה ג והוא היה בכיתה א.

באותו היום בשיעור שאחרי הפסקת 10 המחנכת שלו קראה לי לצאת מהשיעור, והביאה אותי, כנראה בתור "המבוגר האחראי" כשהיא נוזפת באח שלי על כך שהוא לא אכל את הסנדוויץ' למרות שאחותו הגדולה כל כך השקיעה.

אני ממש זוכרת בברור את המשפט "אתה תאכל כל מה שהיא נותנת לך, גם היא תשים לך אבנים בסנדוויץ!".

לא יודעת אם יש כאן מסר חינוכי, זאת תקרית שזכורה לי ממש טוב. כנראה בגלל שמאותו רגע עד היום אני חושבת שזה מאוד מוזר להתיחס לילדה בכיתה ג' כאיזו דמות סמכות שהוא צריך לכבד, וגם די לא נעים לי כי באמת הגיוני שהוא לא יאכל משהו שהוא לא אוהב, ועוד חטף על זה צעקות.(עד היום הוא די בררן, אבל הוא יותר נפתח עם השנים).

ותראי איך את זוכרת את זה אחרי הרבה שנים!

בכלל אוכל קשור לזכרונות, לגעגוע...

מצרפת תגובה ארוכה שכתבתי פה פעם על אוכל-

מוסיפה משהו על אוכל, בית וגעגוע...

הורים חייבים לתת גבולות

אמהות חייבות לשים בפרופורציות

בית זה לא מסעדה

בררנות אצל ילדים יכולה להגיע למצבים מוגזמים.

הכל נכון.

הכל בריא, מתוך מחשבה.
 

אבל, גם ללב יש מקום.

תנשמו עמוק ותחשבו על סבתא שלכן... רוב הסיכויים שתיזכרו באיזה מאכל או עוגה שרק היא ידעה להכין הכי טוב בעולם.

אוכל קשור לבית, לחום לתמיכה והכלה.

כמה כוח יש בקערת מרק שהוכן באהבה בסוף יום קשה.

כמה פעמים אני לא מצליחה לדבר אל הילדים שלי בנחת כמו שהייתי רוצה

לשחק איתם, להקשיב להם

כמה טעויות אני עושה

כמה עובר עליהם ואני לא יודעת

או מרגישה משהו והם לא מספרים

או מספרים, אבל לא באמת הבנתי

ולפעמים אני יכולה להכין להם אוכל שהם אוהבים

שוב ושוב ושוב

את האוכל שהם אוהבים

או "לזרום" איתם כשיש משהו מזין, בריא נהדר - שלא מתחשק להם, סתם בלי סיבה

ולהכין משהו אחר, סתם בלי סיבה.

ולהעביר להם מסר, בלי מילים

שאני פה. והם חשובים ורצויים.

לא תמיד, אבל לפעמים.

כשהיינו נשואים צעירים ראיתי את חמותי מכינה כל פעם לשבת מאכלים מיוחדים לפי הילד שמגיע

(ותמיד האוכל שלה מושקע גם ככה) חשבתי לעצמי "איזה פינוק מוגזם".

היום אני אומרת, "ה' תן לי קצת מהתבונה והכוח שלה לפנק את הילדים ושהם ירצו לבוא תמיד".

אוכל בבית לבין אוכל לביהס . אלה זכרונות אחרים.

אוכל מבושל ואוכל של שבת תמיד עושה זכרונות ילדות.

בתור מורה אני רואה את הילדים האלה שלא אוכלים כי שמו להם משהו שהם לא אוהבים... משדלת לטעום בכל זאת אבל באמת זה קשה.

מצד שני יש גם הגזמות של הילדים... לא אוהבת בפיתה רק בלחם ואבא שם לי פיתה... דייי תאכלי את הבפנים וזהו..

שחררתי המון

לא קונה כבר לחם פרוס בכלל, רק פיתות

אז היום הבן שלי התעצבן היום שיש רק פיתות

ולמה לא קונים לחמניות?!

בקיצור מרגישה שככל שרודפת אחרי הסטנדרטים שלהם זה רק הולך ומחמיר

אבל אחרי תקופה שאין לחם פרוס, אם אני קונה הם די מחסלים את זה ומתלהבים. 

האמת הלחם הפרוס באמת לא טעים כשהוא לא טרי גם לדעתי..

גדלתי על לחם אחיד כזה שפורסים בבוקר..  וואו טעייםםםם

באסה שהפסיקו למכור אותו

למרות שלחתוך אותו בבוקר זה מאתגר בעצם...

אבל פחות מתאים לקטנים....

אבל באמת פחות בהרבה ..

בביס אניממרגישה שכם אין להם פניות רגשית לאכול בנחת..

בבית אוכלים יותר וגם זה בתקופות..

למי שקשה במסגרת אני רואה שפחות אוכל גם במסגרת וגם בבית... או יותר בררן וכו..

אני חושבת כיתות ג-ד-ה

הייתי זורקת קבוע את הסנדוויץ לפח בלי שאף אחד ישים לב

האמת אני בעצמי לא מבינה למה

זה היה רק דברים שאני אוהבת 

אבל באמת עד היום אני בררנית מאוד

ויש לי בעיה עם מרקמים וטעמים חזקים

נשמע ממש חוויה לא נעימה גם לך וגם לאח שלך...

ואיזה אלופה את שבכיתה ג הכנת סנדוויצים לכולם!!

אהבת את מה שהכנת לעצמך?

נראלי שאם אצלי היו מכינים בעצמם אז היו אוכלים את זה אולי יותר.. אבל אין סיכוי הם גם ככה לא מספיקים בקושי להתלבש.. אוהבים להיות בנחת חחח

דואגת שכל הבגדים והתיקים מוכנים

הקופסאות נקיים. מפשירה בהם כבר את הלחם. אם רוצים טונה, מכינה מראש בקערה קטנה ואז זה רק למרוח בבוקר.

לחם מטוגן מכינה מראש ומחממת קצת במיקרוגל בבוקר. טוסט מכינה רק להכניס לטוסטר.

ירקות כן חותכת להם כבר בקופסא. פירות כמו תפוח שמה כמה טיפות של מיץ לימון.

ממרח כן שמה בבוקר.

לחתוך בלילה, להשרות במים בתוך קערה.
בבוקר הם לא ישחירו...
לגבי ויטמינים וכו...מן הסתם נהרס.

גרמתן לי להבין שזה הנורמלי להכין בערב וולא הזוי או בלתי אפשרי חחח

פעם ראשונה שהכנתי מהערב אתמול והיה בוקר הרבההה יותר נורמלי..

בוא נראה בצהריים אם אכלו 🤣

ובוא נראה אם אני אעמוד בזה כי עד שהקטני נרדם בלילה ויכולתי להכין סיימתי להכין ממש מאוחר🥱🥱

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

זה בדיוק מה שאני צריכה

כל הזמן אותו דבר וכל פעם מחדש אני מופתעת מהעוצמות של זה וכל פעם מפחיד אותי מחדש

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

אמרו שאין ככ מה לעשות עם זה ועם הגיל זה ישתפר, שלחו לבדיקות סיטי וברונכוסקופיה אבל גם עושים רק בקיץ את הבדיקה לא בתקופות כאלה שהם הכי דליקים

קשוח

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

יש שם מסעדות מהממות, יש שם מקומות שמרגישים כמו חול, אם את בקטע של אקסטרים אפשר לעשות איזה משהו ואחכ ללכת למסעדה טובה, תלוי מה את רוצה, שופינג, אוכל, חוויות..?

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

אולי תתייעצי עם מוקד נשים של הקופה דרך הטלפון?

אני בכללית, ממה שידוע לי יש מוקד אחיות ומוקד רופא משפחה אונליין..

לא משהו של נשים..

ובמוקד נשים שהייתי, חיכיתי שעתיים בשביל שהרופאה תגיד לי שהייתי צריכה לחזור לבית החולים (זה כשבאתי אחרי הניתוח)

רופא משפחה יעזור לך כאן באמת...

אולי יש אופציה להתקשר למיון נשים בבית חולים שבו נותחת?

אני מניחה שזה כתובת הגיונית לפנות אליה...

מקפיצה לעוד רעיונות...

ותתקשרי לשם

היום הכאב ממש נרגע, כנראה זה היה אתמול בגלל מאמץ...

עברתי גם ניתוח של כריתת חצוצרה בגלל חוץ רחמי ואחרי מאמץ היו לי דקירות, עם הזמן זה נרכע

לפעמים שיש לי ביוץ באותו צד אני מרגישה כאבים ואני כבר כמה שנים אחרי זה

ואל תשכחי את כלום זנן אחרי הניתוח. בכל זאת ניתוח לכל דבר תשמרי על עצמיך 🙏

כאילו זה לא טוב אבל מעודד...

כמה זמן לקח לך להתאושש?

לפי הרופאה אני יכולה כבר לחזור לעבודה, אבל ממש לא מרגישה ככה...

ואז חזרתי לעבוד, אבל השתדלתי ממש לשמור ולא להרים כבד כי אחכ הרגשתי את הכאבים

חיבוק יקרה!! ❤️

וחודש ממש לחזור לעצמי

תרגישי טוב!! חיבוק!

יש מי שחווה את זה יותר קל ויש מי שיותר קשה

בע"ה יהיה לך קל....

אני זוכרת אותך מאיזה שבוע 10....

אם זה שורט אותך תלכי לבדוק.

אבל אם אין לך עצבים אז תנוחי תשתי ותראי מה קורה. אם זה רק בעמידה זה לא נשמע צירים אבל אולי אני טועה.

תודה לה' על הרגע הזה ועל הכל

ואני גם מנסה להרגיע את עצמי שאם בשכיבה לא כואב אז כנראה זה ממאמץ פיזי כי באמת הגזמתי ביומיים האחרונים ביחס למה שמותר.

כי גם אין לי אפשרות לנסוע למיון כי בעל במילואים, אז יש עוד סיבה לנוח ולהתפלל ולקוות שזה סתם

מידי פעם מתפללת עלייך שהכל יהיה כשורה

אבל בגלל הרקע הרפואי אני כן הייתי הולכת למוקד או למיון.

יש לך אפשרות להשיג בייביסיטר?

כל כך לא מובן מאליו ואנחנו אפילו לא מכירות

המון תודה ה' ישמור אותך

אני חושבת שיש לי פחד שיאשפזו אותי. כרגע אני מפעילה את הילדים ואני שוכבת כל הזמן כמו בתחילת ההריון. ואני מרגישה שיפור תודה לה'

מבינה כ"כ את הפחד הזה (גם אותי הוא ממש מפעיל והולכת ברגע האחרון) אבל מקווה שזה באמת בסדר שאת נשארת בבית

אולי תתייעצי עם רופא/ה?

לא יודעת לשאלתך. אבל חיבוק על המילואים עם הכל. קשוח...

שזה יותר במפרק/בעצמות עצמן

תנסי לחשוב יותר מדוייק, מתי מתגבר, מה עוזר, מה סוג הכאב - שורף, דוקר, לוחץ, הכל יחד :-/

ביומיים האחרונים אני אוכלת הרבה הרבה פחות, אז אולי הגוף חלש. הבנתי שצריך לצרוך כ2250 קלוריות ביום בערך ואני מגיעה בקושי ל1080 לפי הערכה גסה .

ודבר נוסף התאמצתי הרבה יותר ממה שמותר לי- אני בהריון בסיכון וכל התקופה שכבתי. ומקסימום קמתי להכין אוכל זריז.

ואתמול הייתי חייבת לכבס אז התכופפתי והרמתי וכל מה שכלול בזה.. ואולי זה עונש שכיבסתי בראש חודש למרות שגיליתי על זה רק עכשיו מהפורום🙈

תתגברי שתייה ואם לא עוזר את צריכה ללכת להיבדק

ולאכול יותר!

בלי נדר

וכמובן לשתות

תודה רבה!!

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

התאוששות קלה ומלא נחת

תגדלו אותו בנחת

מרגש ממש!! הרבה נחת!

התאוששות מהירה וקלה!

התאוששות קלה ומהירה