אלבום חדש לדודו טסה
אני מקליד
לשלוח?
נושך שפתיים בעצבנות, האגודל מרחף על כפתור השלח
פשוט ככה.
***
עמדת בתחנה בעמצע שומקום, שתיים בלילה.
רגע קצר של התלבטות בין נסיעה שקטה כמו שרציתי או לוותר. נאנח. ועצרתי לך.
בני דקלים. נו שיהיה, סימנתי לך לעלות.
קצת שתיקה, קצת איך קוראים לך. קצת מה את עושה פה. קצת התחמקויות. ושוב קצת שקט.
אני מושך כתפיים ומתרכז בנסיעה. את שותקת.
שולח יד , מגביר קצת את המוזיקה.
דודו טסה? את שואלת, ואני מתפלא שפתאום את מדברת.
אתה צוחק? אני חולה עליו. את אומרת בחיוך.
ופתאום גם אני מחייך קצת ומגביר עוד קצת את השירים.
ושרים ביחד. צועקים, ולוחשים. ומנענעים את הראש לפי הקצב. שיר אחרי שיר.
ומשהו בי נרגע לאט. חיוך שליו ממלא אותי. את מזמזמת הגולה ואני מרגיש . מרגיש טוב משום מקום, אויר.
רות אמרת שקוראים לך?
.
עשיתי סיבוב או שתיים או שלוש ושנינו העמדנו פנים שלא.
אבל בסוף הגענו אל הישוב.
...
תודה רבה. את יוצאת לאט מהאוטו. היה לי ממש כיף. את מוסיפה, אחרי רגע מחשבה.
בכיף. אני מחייך.
את פונה ללכת ואני לא מרשה לעצמי להתלבט.
תגידי. את מסתובבת. יש לי במקרה שני כרטיסים להופעה של דודו שבוע הבא אם את, הקול שלי נחלש לאט. נשמע מטומטם.
את מחייכת חיוך גדול מאוד. את רוצה.
......
חחחחח. ואו. את עונה לי מיד.
באמת יצא לו אלבום חדש. את שולחת שוב.
מנסה להחליט מה לכתוב. שיחה נכנסת. את.
אני מחייך מרוצה.
באמת יצא לו אלבום חדש