אנחנו רק ביום הראשון של מלחמה, שתימשך זמן.  לא רק כמה ימים אלא הרבה יותר

המנגנונים השלטוניים באירן לא קורסים בגלל סילוקו של המנהיג. צריך הרבה מעבר כדי לגרום לשלטון לקרוס. 

לפני חודש יצאו 40 אלף

כמו בסבב הקודם.

כמות הנרצחים שהיו אז, עולה על 40,000.

ומפגינים היו הרבה יותר מהמספר הזה.  

פורסם עכשיו:

חמאס עדין פועל מכח האנרציה של המלחמה

חזבאללה לא מתקרב למה שהיה פעם

ובאיראן הכל יתפרק שם גם המחליף שלו לא יחזיק מעמד

כמעט חצי יובל אירן בנו אותו בשביל הרגע הזה. כל השנים שהתלבטו על תקיפה באירן, אחד החסמים היה שגם אם יש לנו מספיק מטוסים לגל ראשון, רגע אחרי כל המטוסים ישועבדו למלחמה שבהכרח תיפתח מלבנון.

כמעט שנה וחצי שחיזבאלה מפרפר, צה"ל תוקף אותו יום יום והוא לא מעז להגיב. בעם כלביא הם הסתפקו בהודעות לתקשורת וכעת חיסלנו את מנהיג אירן ונם שלחו כטב"מ אחד.

לגבי אירן, העולם שותק, אבל בעוד שבוע אירופה תתהפך עלינו בהכוונת קפלן שר"י

לגבי חמאס העניין יותר מורכב. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת ישראל (בעקבות לחץ ציבורי כבד מאוד ובכל זאת מי שהוא הממשלה הסמכות והאריות אצלו) היתה להחזיר את החטופים, למרות שזה אמר להשאיר את חמאס כשאנחנו מסובכים בין-לאומית עם היכולת להפר זאת.

אני עדיין מתפלל ומקווה שנתניהו ינצל אחת מאין ספור ההפרות של חמאס ויכריז על חזרה ללחימה עד חיסול החמאס. בנתיים לא נראה שזה המהלך שהוא מתכנן. (הלוואי שזה עוד תרגיל הטעיה. מי יודע)

לפי מה שאני מבין יש המון הגירה של עזתים לחול מסיבות רפואיות וכל מיני

אבל זה לא מספיק אנחנו צריכים שיהגרו בכמויות מסחריות אחרת הם מולידים יותר מאלה שעוזבים

מקווה שיפולו עליהם איזה כמה טילים איראניים שם בחוץ שנמצאים בו כל הפליטים

לכל היותר יתנהל כתנועה רעיונית, שלא בדיוק מחובבי ציון...

לגבי חמאס, יותר משהוא פרוקסי של אירן, הוא פרוקסי של קטאר, החברה של משפחת טראמפ. נתניהו מבין את זה יותר טוב מכולנו, וידיו כבולות באמת.

בפגישתו האחרונה עם טראמפ הושגו הבנות לגבי האיום האירני, אבל באשר להמשך הטיפול בחאמס הוא יצא מהפגישה בלא כלום.

אני לא אומר זאת כרגע ממקום מאשים, היתה כאן בחירה קשה בין שתי חלופות שכל אחת מהם היא חשובה מצד עצמה, אך עם מחיר כבד בצידה.

לדעתי (וכנראה לדעת רוב חברי הפורום) זאת היתה האופציה הלא נכונה, אבל קשה להכחיש שהאווירה הציבורית נטתה אליה. אבל זו היתה הבחירה של נתניהו.

וגם נגד איראן יש קונצנזוס של ארהב אירופה והסונים למוטט את השלטון. ורוסיה וסין לא מתערבות כבר

הייתם מתפללים עליו שיחזור בתשובה!!!

יתמו חטאים מן הארץ!  חטאים ולא חוטאים!!!!

🥳🥳🥳🥳🤠🤠🤠🤠

עוד חודש אפטר פארטי במצרים.

והאמת, לרגע לא האמנתי שהם יורידו את חמינאי (ועדיין אני מתקשה להאמין שזה קרה...).

יש הבדל גדול בין להטריד פוליטיקאים או אנשי צבא (=טרוריסטים), ללהוריד שייך לשוב מצאצאי מוחמד ימ"ש

הוא משחק "קפלניזם" (המשחק הומצא כשהודו רק לטראמפ על שחרור החטופים).

כשהוא רואה הצלחה, הוא מזהה אותה כשילוב של חוכמת הצבא (שמשום מה ברור שכולו כולל אך ורק שמאלנים) וטיפשות האויב.

יצרתם מם? שלחו לכם אחד? שתפו איתנו
 

אמנם אל יתהלל חוגר כמפתח ואכמ"ל, אבל על הטוב הזה אי אפשר שלא להודות - ובעז"ה נהפוך הוא וישלטו היהודים המה בשונאיהם

של עד הניצחון?

זו שאלה מצוינת שנוגעת בדיוק בלב האסטרטגיה של "משחקי הכוח" במזרח התיכון. על פניו, התוכנית שתיארת נראית כמו מהלך מבריק: "תחייך לטראמפ, קח את הכסף (הסרת סנקציות), וחכה שהדמוקרטים יחזרו".

אבל במציאות, יש כמה מכשולים רציניים שמונעים מאיראן פשוט "לזרום" עם זה:

1. טראמפ לא מסתפק ב"חיוכים"

בניגוד להסכם הגרעין של אובמה (JCPOA), טראמפ הבהיר שהוא רוצה "עסקה גדולה". הוא לא רוצה רק הקפאה זמנית של הגרעין, אלא:

* פירוק תשתיות (לא רק הקפאה).

* הפסקת פרויקט הטילים הבליסטיים.

* הפסקת המימון לגרורות שלהם (חיזבאללה, חות'ים וכו').

עבור האיראנים, ויתור על "ציר ההתנגדות" הוא לא רק טקטיקה, זה הדי-אן-איי של המשטר. הם מפחדים שאם הם יוותרו על הנכסים האלה תמורת שקט זמני, הם יישארו עירומים מול ארה"ב וישראל כשטראמפ יחליט לשנות את דעתו (והוא נוטה לשנות את דעתו).

2. טראומה מהסיבוב הקודם (בעיית האמינות)

האיראנים כבר היו בסרט הזה. הם חתמו על הסכם ב-2015, ואז טראמפ נכנס ב-2018 ופשוט קרע אותו.

* מבחינתם: ארה"ב היא שותף לא אמין. הם מפחדים להשקיע את כל המשאבים בשיקום הכלכלה רק כדי שבעוד שנתיים שוב יטילו עליהם סנקציות שיחריבו הכל.

* הלקח שלהם: הם רוצים ערבויות שאי אפשר לבטל – וטראמפ לא יכול (או לא רוצה) לתת ערבויות כאלה שעוקפות את הנשיא הבא.

3. "הידע" הוא לא הבעיה – הזמן הוא הבעיה

כתבת שהם ירחיבו את הידע שלהם בנתיים. הבעיה היא שהם כבר די בשיא מבחינת ידע. מה שחסר להם זה צבירת חומר (אורניום מועשר) ומתקנים פעילים.

* הסכם עם טראמפ יחייב אותם להוציא את החומר המועשר מהמדינה או לדלל אותו.

* להתחיל מחדש ב-2026 או 2028 לוקח זמן יקר שבו הם חשופים לתקיפה או ללחץ מחודש.

4. כבוד המהפכה

צריך לזכור שאיראן היא תיאוקרטיה. עלי חמינאי בנה קריירה שלמה על שנאת "השטן הגדול". כניעה מוחלטת לתנאים של טראמפ (שהוא גם האיש שחיסל את קאסם סולימאני) נתפסת כהשפלה שתערער את היציבות הפנימית של המשטר מול הקיצוניים בתוך איראן.

בשורה התחתונה

האיראנים אכן מנסים "למשוך זמן", אבל הם מעדיפים לעשות את זה דרך התשה (כמו שהם עושים עכשיו) ולא דרך הסכם כובל. הם מפחדים שטראמפ יכניס אותם ל"כלוב זהב" שממנו הם לא יוכלו לצאת גם כשיבוא נשיא דמוקרטי.

האיראנים מבינים היטב את האסטרטגיה שתיארת – למעשה, זה כנראה החלום הרטוב של הדרג המדיני בטהרן. אבל יש הבדל עצום בין "לרצות" לבין "להצליח לבצע", והסיבה שהם לא פשוט חותמים על כל מה שטראמפ מבקש היא שהם דורשים "ערבויות ברזל" (Watertight Guarantees) כדי לא לצאת פראיירים פעם שנייה.

נכון להיום (פברואר 2026), הנה הערבויות המרכזיות שהאיראנים דורשים כדי למנוע מצב שבו הם מפרקים תשתיות ואז נזרקים לכלבים כשהממשל מתחלף:

1. ערבויות כלכליות ופיצויים

האיראנים דורשים מנגנון שיבטיח שהסרת הסנקציות לא תהיה רק "על הנייר".

* המשכיות חוזים: הם רוצים התחייבות שחברות בינלאומיות שייכנסו לאיראן יוכלו להמשיך לפעול גם אם ארה"ב תפרוש מההסכם בעתיד.

* פיצוי על פרישה: דרישה (די דמיונית, אך קיימת) שארה"ב תפקיד סכום כסף בנאמנות או תתחייב לפיצויים כספיים אם היא תפר את ההסכם שוב.

2. "ערבות חקיקתית"

אחת הבעיות הגדולות ב-2015 הייתה שהסכם הגרעין (JCPOA) לא היה "חוזה" (Treaty) שאושר בסנאט, אלא רק "הבנה" בין ממשלים.

* איראן דורשת שהפעם ההסכם יעבור כחוק מחייב בקונגרס האמריקאי.

* הבעיה: טראמפ כנראה לא יכול להבטיח את זה, ובטח שלא יכול לכבול את הנשיא הבא. זה משאיר את האיראנים בחשש תמידי.

3. שמירה על "נכסים הפיכים"

כדי לא להישאר חסרי אונים אם ארה"ב תפרוש ב-2028, איראן מתעקשת:

* לא להוציא את האורניום המועשר: הם מעדיפים "לדלל" אותו בתוך איראן ולא לשלוח אותו לרוסיה או למדינה אחרת, כדי שיוכלו להעשיר אותו שוב במהירות.

* שמירת צנטריפוגות מתקדמות: הם מסרבים להשמיד פיזית את הדגמים החדישים (IR-6 ו-IR-8) ורוצים רק לאחסן אותם תחת פיקוח, כדי שיוכלו להחזיר אותם לעבודה תוך ימים.

4. סגירת "תיקים פתוחים" בסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA)

האיראנים דורשים שכתנאי להסכם, ה-IAEA יסגור את כל החקירות על פעילות גרעינית צבאית מהעבר. הם יודעים שכל עוד התיקים פתוחים, נשיא עתידי יוכל להשתמש בהם כתירוץ להחזיר את הסנקציות (Snapback).

מה טראמפ רוצה בתמורה (ה"מוקשים")?

הסיבה שזה לא נסגר ב"חיוך" היא שטראמפ (לפי הדיווחים משיחות ג'נבה ואומן החודש) דורש דברים שהם כמעט בלתי הפיכים:

* פירוק מוחלט של תשתיות ההעשרה (Zero Enrichment).

* פיקוח הדוק שכולל ביקורי פתע בכל מקום, כולל בסיסים צבאיים (Additional Protocol).

* הגבלת טילים – מה שישאיר את איראן בלי כוח הרתעה קונבנציונלי.

בשורה התחתונה: איראן מפחדת שהמחיר שטראמפ דורש עבור "שנתיים של שקט" הוא ויתור על כל הקלפים שלהם, כך שב-2028, גם אם יבחר "דמוקרטי מטומטם" (כהגדרתך), לא יהיה להם עם מה לחזור לשולחן.

יותר ארוכה. ואין נער דתי שלא מכיר את הפתיחה של מסכת ביצה, וכנראה אצל רבים עלתה התהייה, מה כל כך מורכב ומסובך לקבל החלטה על ביצה שנולדה ביום טוב?

דבר ראשון, הגמרא לרגע לא דנה איך לפתור בעיה של אדם שנולדה לו ביצה ביום טוב. היא דנה מדוע יש סיבה להתיר או לאסור ביצה כזו.

דבר שני, בשונה מלדבר עם גימיני או עם אשתך, ללמוד גמרא זה מטרה בפני עצמה, ודווקא בגלל החפירות

אבל אני לפחות מחזיק במיוחד מיריב לוין. (ולא אצביע לו)

יש שלושה אנשים בכנסת שאם ידברו אשתדל לשמוע-

אבי מעוז. יריב לוין. רה"מ בנימין נתניהו. (ושוב אני לא מצביע ליכוד ואין לי כוונה כזאת)

להבדיל הוא כמו נחשון שקפץ לים...

-הוא לא הכיר בנשיא העליון!

-העיף את היועמשית מהמשרד שלו.

-לא הפסיק לשגע את בג"ץ...

נכון זה צעדים הצהרתיים בעיקר אבל זה מאד חשוב במערכה הכוללת לתיקון מערכת המשפט. זה ייתן אומץ לכולם בסוף לפעול בעניין. זה,  וגם זה שהם באמת הגזימו.. 

מצד אחד אני לא ממש אובייקטיבי, כי יצחק הוא חבר כ- 17 שנים. מצד שני, המחמאות והתשבחות שהוא מקבל מכל עבר על תפקודו כשר הנגב והגליל מוכיחות שגם מבעד למדד האוביקטיביות - זה באמת נכון.

מי שעוקב אחרי הועדה בראשותו מבין עד כמה האיש הוא תותח מקצועי שיודע להביא שינויים וחקיקה לקו סיום  הוא גם יודע להתראיין בחוכמה רבה. אלמלא בחר לוין (איתו) בקו נוקשה בתחילת הרפורמה המשפטית, היום כבר היינו אחריה ובתוצאות מעולות. אני מקווה שילמדו מזה.
 

גם סמוטריץ' עושה עבודה טובה, כמו שרואים עם הצמיחה בכלכלה, ניהול התקציב, יהודה ושומרון, החלב, הייבוא האישי, סוגיות החטופים (הוא ידע גם להסכים מהר לעסקה הראשונה של החטופים והוכיח שהוא שוקל כל דבר ולא עובד לפי עקרונות קפואים). הבעיה שלו זה שהוא גרוע ביח"צ. יש ביחצנות שלו משהו מייגע, והוא לא מצליח לעטוף את עצמו במקצוענים בתחום.

מעבר לזה, כל שר מוצלח צריך כמה ח"כים שיעשו בכנסת את העבודה האפורה, בוועדות, בדיונים מתישים על הסתייגות זו או אחרת ולהפך, כל ח"כ שרוצה באמת להזיז דברים, צריך שהממשלה תרצה לתמוך.

כי יש לו פאות

סתם, ראיתי לא מזמן ראיון שלו עם יוסי רשק והוא מאוד הרשים אותי.לדבר הוא יודע, אין ספק.

אבל לא עקבתי ממש אחריו. אני סקרן מה הפעילות שלו היתה בכנסת.

לאחרונה נתנו לו להיות ראש ודעת חינוך אז מעניין מה הוא עושה עם זה.

לא שוכחת לו את מה שעשה עם הבתי חולים , אשתו והערביות

הוא איש אמיץ ואמיתי

בס"ד
 

הגיב לכתבת בריאות (לשעבר) שעשתה כתבה בעקבות חוויה שעלתה בשיחת חולין בשולחן שבת משפחתית של אותה הכתבת?!

יש דברים להעריך אותו - אבל למה בחרת דווקא בזה?!

דיבר בכנות. מצא חן בעיני.

הוא זה שנגרר לתוכו בריאיון (מה שהוליד בהמשך את שיחת הטלפון לאישתו)

בהתיישבות, הפוך.

לחיזוק זהות פלסטינית
 

ראש הממשלה מהדהד את תחקיר הקול היהודי: "לאן הלכו המיליונים של תכניות בנט ומנסור עבאס?" • הקול היהודי

בן גביר חבר'המאן רציני:

א) לימד לקח את האסירים המחבלים ימח שמם!

ב) לימד את היועמשית לקח!

ג) וכו' וכו'

ד) אומר את האמת בפרצוף וכיו"ב. 

חוץ מהבתי כלא, איזה שינוי לטובה הוא עשה?

שר בממשלה צריך לשנות דברים בפועל, לא רק לצעוק.

הוא הבטיח הרים וגבעות, אבל בפועל הפשיעה הערבית רק עולה.

לימד את היועמשית לקח? ממש לא נראה שהיא נרגעה עם כל המעשים שלה.

בס"ד

• ירידה בפיגועים בתוך מדינת ישראל - גם בשב"כ מודים ששינוי המדיניות בתי הסוהר גרמה להרתעת מחבלים. בעבר מחבלים ידעו שאם הם יוצאים לפגע, רוב הסיכוי שהם ישרדו ויגיעו לתנאים מפנקים בכלא. היום לא רק שאין תנאים מפנקים, אלא רוב המחבלים נהרגים בזירה. גם זה בשל מדיניות שונה שאם בעבר אזרח או שוטר היה מחסל מחבל אז החרימו לו את האקדח והוא זומן לחקירה, הרי שהיום הוא מקבל צל"ש וביקור מהשר.

• הר הבית, הלב של העם היהודי - שינוי הסטטוס קוו ועכשיו גם הוספת שעה בבוקר (במקום עליית הצהריים שבוטלה בגלל הרמאדן, אבל בעוד שלושה שבועות עליית הצהריים תחזור וזה ישאר).

• הרחבת הזכאות לנשיאת נשק - לא צריך להרחיב פה יותר מידי, אבל הוא עשה מהפכה בנושא. אם אנחנו חוזרים לסעיף הקודם, אז גם זה הוביל לכך שמחבל היום יודע שאם הוא יוצא לעשות פיגוע הוא לא חוזר בחיים כי יש יותר ויותר אזרחים חמושים ברחוב שיכולים להגיב.

• הקמת המשמר הלאומי - לאחרונה פרסמה חברת איתוראן על ירידה בהיקף הגנבות במרכז. הדבר הזה קורה כי היום גנבים יודעים שיש מתנדבים של המשטרה, עם סמכויות כאלה ואחרות, שמסתובבים ברחובות וזה מביא להרתעה.

• לחימה בפרוטקשיין - קודם כל שינוי חקיקה והחמרת הענישה. לצד זה נעצרו בחודשים האחרונים ארבעה ראשי משפחות פשע וחייליהם שפעלו באזור הצפון והתעסקו בפרוטקשיין.

• הרס בניה לא חוקית בנגב ובמזרח ירושלים - דבר שבעבר חששו להתעסק בו, היום כבר נהיה נורמה. רק הבוקר דיברו בגלצ (בהקשר אחר) על כך שמיד אחרי הרמאדן מתוכנן הרס של מאה בתים לא חוקיים בסילוואן.

• גיוס חרדים למשטרה ולמג"ב - בעוד חוק הגיוס תקוע בכנסת, יש עלייה עקבית בשלוש השנים האחרונות בגיוס חרדים לשורות המשטרה, כאשר כל שנה שברה את השיא של קודמתה. כמובן שמדובר גם בגיוס למג"ב ושח"ר שזה לוחמים לכל דבר. לאחרונה פורסם שמנסים להרחיב את זה גם לשב"ס.

• חוק עונש מוות למחבלים - אומנם החוק עוד לא עבר קריאה שניה ושלישית, אבל היו מי שזלזלו וטענו שזה לא יעבור גם קריאה ראשונה. בינתיים החוק מתקדם, ואת רוב הפשרות בחוק עושים יתר המשרדים, בהם משרד רה"מ (כפי שפורסם השבוע בידיעות אחרונות) ולא המשרד לביטחון לאומי. זה עניין של זמן קצר עד שהחוק יעבור בעז"ה ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

• הקמת יחידת משגב - יחידה שהוקמה לפני שנה וחצי שמטרתה לתת מענה טכנולוגי ומבצעי למיגור האלימות בתוך המשפחה. בזכות זה  מצד אחד מגבירים את הפיקוח מחוץ לכותלי הכלא ומצד שני נפתחו 48 הליכים משפטיים ובוצעו 25 כליאות, כך שמנעו בפועל אפשרות חלילה שזה יסתיים באלימות.

להמשיך?

(לגבי הפשיעה בחברה הערבית, מוזמן לקרוא את הטור של קלמן ליבסקינד מיום שישי שעבר במקור ראשון. זה לא פותר את הממשלה בטיפול, אבל כשמשפחת הנרצח מעלימה ריאיות כדי למנוע מהמשטרה לעצור את מי שירה בבן משפחת, ומצד שני היועמ"שית, בניגוד לתדרוכים של השבועיים האחרונים, מעכבת חקיקה  - אז המשטרה והשר מוגבלים. כל עוד כמובן הם לא משלמים פרוטקשיין למשפחות הפשע כפי שעשתה הממשלה הקודמת).

לא נכנס עכשיו לכל הסעיפים, רק לגבי הירידה בפיגועים- אני חושב שזה בעיקר בזכות הפעילות ההתקפית של צה"ל ביו"ש. גם ב"טרור הסכינים" המחבלים לא יצאו בחיים ברוב המקרים.

ואחרי ה 7.10 חוק עונש מוות למחבלים היה כנראה עובר גם בלי בן גביר.

מסכים שהוא עשה כמה דברים טובים, אבל זה לא דרמטי מבחינתי. ובעיקר הפריע לי התגובה כאן שבן גביר הכי טוב כי הוא חברמן ואומר את האמת בפרצוף וכו'

בס"ד
 

1. לגבי הירידה בנתונים זה לא קרדיט שאני נותן אלא השב"כ (עוד בטרם כניסת זיני. לא גוף שממהר לפרגן לבן גביר) בכמה וכמה הזדמנויות לאחרונה (אחת מהם הביא בועז העצני בטור שפרסם בידיעות אחרונות לפני מספר שבועות - https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14610150) - אגב גם את עניין הסיכה אני חושב שיש לה הסבר חשוב, ולכן אני לא מסכים בנושא הזה עם העצני)
 

2. לגבי עונש מוות למחבלים - אתה רואה את ההתנגדות של ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד המשפטים. אז זה אולי היה עובר, אבל לא בצורה אפקטיבית, בטח לא כעונש חובה (הפשרה היא שאפשר לערער בחלק מהמקרים).

בעיניי, ביחס להרבה שרים בממשלה זה בהחלט שינויים דרמטיים. אפשר למנות לא מעט שרים שקשה למצוא הישגים שלהם, אבל זה שרשור שמטרתו לפרגן ולא הפוך, אז לא נהרוס).

לא פורסם השבוע שזה לא יהיה חובה?

חוק עונש מוות למחבלים משתנה: עוצמה יהודית נכנעה לדרישות האופוזיציה

בכל מקרה הכותרת של הכתבה לא נכונה. כל ההסתייגויות של האופוזיציה נדחו. ההסתייגויות שנידנות כעת מול היעוץ המשפטי הן של חברי כנסת מהליכוד שנשלחו על ידי נתניהו לרכך את החוק.

בן גביר