האם נכון ונבון לפנות לטראמפ בנושא היוריסטוקרטיה – או לא?
אפשר ללמוד את זה בדיוק מנושא "פנייה לערכאות נוכריות" בעולם הדתי והחרדי. למי שלא מכיר את זה, זה עובד ככה:
באופן כללי **לא** פונים לערכאות, גם כשהמצב קשה מאוד, גם כשהצד השני נראה "מעוות" – **כל עוד זה אפשרי להכיל**.
הסיבה עמוקה: זה פוגע בריבונות היהודית, זה חילול השם, זה אומר "אני לא סומך על הבית שלנו".
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כ"ו) זה איסור חמור. הדתיים והחרדים – גם כשהם רבים ביניהם כמו כלב וחתול – הולכים קודם כל לרב, לדיין, לבית דין. כי הבית הפנימי קודם לכול.
**אבל יש חריגים ברורים.**
הפוסקים (הרמ"א, הבית יוסף ואפילו חלק מהחרדים) מתירים לפנות לערכאות דווקא כשהמצב **לא ניתן להכלה** יותר:
- כשהצד השני **אלים** (משפטית או פיזית) ולא מוכן להיכנע לבית דין.
- כשהצד השני **לא נשמע** לרבנים או למוסדות הסמכות הלאומית.
- וכשה"רבנים" עצמם **מעוותים לגמרי** – מושחתים, מוטים, או הפכו לשלטון ללא בחירות.
במצבים כאלה – זה כבר לא "בגידה". זה **הכרח** להציל את הבית.
**ועכשיו מגיעה הנקודה החשובה ביותר** (זו שמשנה הכול ואף אחד לא מדגיש מספיק):
ברגע ש**צד אחד** כבר שבר את הכלל ופנה לערכאות נוכריות – לצד השני **פשוט אין ברירה**.
אם הוא ימשיך "להיות יפה" וישים על עצמו את המגבלה – נוצר **אי-שוויון** בלתי נסבל.
הצד האלים יוכל לפנות לערכאות מתי שזה משתלם לו, להפעיל לחץ חיצוני, להכניע, להרוס –
ואילו "הצד הטוב" יישאר כבול בידיים, יספוג מכות בלי להגיב, ובעצם יוותר על הריבונות שלו.
זה בדיוק מה שקרה כאן.
השמאל **כבר פנה לערכאות** לפני שנים.
דוגמה קלאסית וטרייה: הם פנו לממשל ביידן וביקשו סנקציות על **גדוד נצח יהודה** של צה"ל. הם הזמינו נשיא אמריקאי להעניש חיילים יהודים. הם פתחו את הדלת.
מה היה אמור הצד השני לעשות? להמשיך לשבת בשקט ולהגיד "אנחנו יותר מוסריים"?
זה לא מוסר. זה התאבדות.
ברגע שהם פנו – הכלל נשבר.
עכשיו אם לא נפנה גם אנחנו (לנשיא הנוכחי, טראמפ) – אנחנו בעצם אומרים: "תמשיכו להכות אותנו מבחוץ, אנחנו נישאר עם הידיים קשורות".
זה לא הגנה על ריבונות. זה ויתור עליה.
לכן הפנייה של פרופ' משה כהן-אליה (עם יותר מ-100,000 חותמים) לטראמפ, בבקשה להטיל סנקציות על נשיא בית המשפט העליון ועל היועצת המשפטית – היא **לא** בגידה.
היא התגובה ההכרחית לאי-השוויון שהשמאל יצר.
הם פתחו את הדלת – אנחנו נאלצים להיכנס דרכה כדי שלא נישאר חשופים וחלשים.
מי שמבין את העולם הדתי-חרדי מבין את זה היטב:
אם הדיין של הצד השני כבר הלך לגוי – גם אתה הולך.
אחרת אתה לא "מוסרי". אתה סתם טיפש שמוכן להפסיד הכול.
השמאל שבר את הכלל ראשון.
עכשיו אין ברירה.
מי שקורא לפנייה הזאת "אנטי-ציונית" – בעצם מבקש מהצד הטוב להמשיך לספוג באופן חד-צדדי, ללא שום תועלת.






