בתאריך ה' בניסן תשפ"ו 12:01לבעלי ולי יש ויכוח קבוע בנוגע לקריירה שלי...
גדלנו בבתים שונים, אצלי בבית אמא שלי היתה בבית רוב הזמן וגידלה אותנו ואני ראיתי כמה הנוכחות הזו היתה חשובה לנו ותרמה לנו
לעומת זאת אצל בעלי אמא שלו קרייריסטית, הקימה עסק בעצמה וזה מה שהוא ראה בבית.
אני מבינה שמבחינה כלכלית כרגע אני לא יכולה להרשות לעצמי להישאר בבית עם הילדים אבל אני כן חושבת שהאידיאל הוא שאמא תהיה בבית זמינה לילדים ולא שהילדים יגדלו אצל סבא וסבתא\ בייביסיטר ולכן כן מאמינה שיש אמצע ואפשר לעבוד בעבודה שהיא חצי משרה או משהו שיאפשר לגדל ילדים
ועצם זה שהמעון של הילד הוא מהבוקר עד 17 אחר הצהריים אוכל לי את הלב שהוא נמצא עם ההורים שלו רק כשעתיים ביום ולכן אני עושה הכל כדי להתחיל לעבוד (מאוד!) מוקדם ולצאת מוקדם כדי להיות איתו..
כשאני מביעה בפני בעלי את הרצון שלי להיות בבית יותר ולהיות פנויה רגשית ומנטלית לילדים הוא אומר שזה אגואיסטיות שלי שאני חושבת שהוא בלבד זה שצריך לפרנס, וכשאני אומרת לו שבסוף הפרנסה זה התפקיד של הגבר ואני יכולה לעזור אבל לא להיות מפרנסת עיקרית הוא אומר לי שאנחנו לא בימי הביניים, אבל מהצד השני אני גם עושה כמעט הכל בבית ומטפלת בהכל אז נשמע לי הגיוני.
כשהתווכחנו על זה בפעם האחרונה הוא אמר - לא מקובל עליי שלא תעבדי ואם זה מה שאת בוחרת דרכינו יצטרכו להיפרד ואני לא יודעת מה לעשות, כי אני מרגישה שאני מוותרת על הרצונות שלי להיות יותר בבית ולתת לילדים יותר זמן ואנרגיות, רק כדי לשמור על הבית ולא ככה אני רוצה שהבית שלי ייראה
אשמח לעצות מה לעשות ואולי איך לדבר איתו