כך גם מבחינה הלכתית.

ואין קשר לימי הביניים.

אנחנו עושים הרבה דברים שהתחילו עוד לפני ימי הביניים חצו את ימי הביניים וממשיכים עד היום מתוך אמונה שכך נכון ובריא לעשות.

אנחנו טובלות בבור מים אחרי 7 נקיים עוד מימי הביניים, אנחנו מאמינות במשפחה של איש ואישה ולא בהרכב אחר כהמשך ישיר מימי הביניים.  

אם בעלך חושב שעלייך לשאת בנטל (כמו ברוב הבתים וזה סופר תקין וטוב שיש לשניכם על זה שיח פתוח) אז גם בשאר הדברים צריכה להיות חלוקה.

חלוקה בענייני בישול, ניקיון, טיפול בילדים.

אם אתם מתקדמים מבחינת עול פרנסה שווה, אז אתם צריכים להתקדם גם מבחינת חלוקה שיוויונית בנטל.

שאתם מתווכחים ומתנהלים באולטימטומים

זו לא דרך

האמת, זה משהו שהייתי מציפה בטיפול זוגי

לא נראה לי הגיוני להציב אולטימטום של גירושין על חילוקי דעות כאלה. מה גם שבאמת עם כל הכבוד, עול הפרנסה שייך לגבר ולא לאישה. ואם הוא מצפה שתעבדי ותתחלקי איתו, הייתי מצפה שייקח חצי מעבודות הבית וטיפול בילדים.. זה לא חד צדדי

מצד שני, בתוך עמי אנוכי יושבת ורוב הנשים כן עובדות בעבודה כזו או אחרת כי יוקר המחיה וכו' וגם כי באמת זה מספק תחום עניין במהלך היום מונע תלות רגשית בבעל וחוסר מיצוי

לענ"ד חסר שיח של לב ורגש בתוך כל זה

איך היחסים ביניכם בלי קשר לעניין הנ''ל?

הייתי פונה לטיפול זוגי

אגב,גם חמתי קרייריסטית ממש. הנכון הוא לעשות את ההפרדה בין מה שהוא ראה בבית שלו כשהיה ילד למה שנכון לאישה שלו/ לבית שלו. לא כל אישה רוצה להיות קרייריסטית.. ואת לא אמא שלו🤷

לכל דבר יש מחיר לכאן ולכאן, אבל העיקר הוא שיהיו הסכמות ביניכם על אורחות חייכם

חיבוק♥️

אני עובדת בהייטק ומבחינתו אני צריכה להמשיך בעבודה הזו ולפתח את הקריירה שלי שם ואני מהצד רואה את הדברים אחרת ולכן מאמינה שאני צריכה למצוא עבודה של חצי משרה לדוגמא (מה שאין ככ בהייטק) מתוך האידיאל של להיות כמה שיותר עם הילדים ולא לשים אותם אצל מטפלות וכו לדוגמא

מחר תחליטי שאת רוצה הסבה ולעבוד במקצוע קליל ולא קרייריסטי, אולי בחצי משרה אם מתאפשר מבחינה כלכלית, מה הוא יגיד אז?

השאלה אם יש לו התנגדות למודל כזה של אמא, או שהוא מוכן שתהיי אשתו רק אם את עובדת בעבודה מסויימת וכו

גדלתי גם לאמא שהייתה בבית ואני לא רואה בזה ערך להיות כל הזמן בבית. אני כן רואה ערך להיות יותר פנויה לילדים נגיד חצי משרה, ובעידן של היום לא יכולה להרשות לעצמי להפסיק לעבוד.

אבל לענייננו עצם הבעיה היא בשיח ביניכם, הוא לא אמור להתנהל ככה.

אולי כדאי שתפנו לטיפול.. 

דרכינו יצטרכו להיפרד?
הוא אמיתי שעל דבר פעוט כזה (ממש פעוט!! את מוכנה לעבוד בחצי משרה) הוא מוכן להחריב הכל?
בעלך לא מבין עד הסוף מה הוא אומר ומה המשמעות של גירושים.

הוא רוצה ללכת לבית הדין ולשלם את חייו בשם אידיאל של אישה קרייריסטית (?)

הוא רוצה ילדים שרוטים קשות בשביל כמה אלפים??

הוא לא מבין מה הוא אומר, והוא לא מבין שהמילים שלו בסוף ימוטטו עליו את עולמו.

לו יצוייר והייתם עכשיו מתגרשים בשביל השטות הזאת

הוא היה תופס ת'ראש בוכה, ורודף אחרייך שלא תעבדי אפילו כלום רק שתשארו יחד.

אישה ובית זה הדבר הכי עיקרי, הכי חשוב, הכי יקר שיש לאדם בחיים (!!!!!!!!!) 

ומילא לאיין בגירושין על אישה שמתנהגת בצורה קטסטרופלית, מנבלת את הפה ומזניחה כל פרט אפשרי בחיים (וגם אז- גבר יעשה הכל כדי לא להגיע לגירושים)

אבל אישה שנשמעת כל כך עם ראש על הכתפיים, מסורה ואחראית, אישה טובה
מי שמוותר על זה כ"כ בקלות הוא לא נורמלי. שיילך ויחפש בשוק הגרושים\ות מישהי שתגיד אמן לכל גחמותיו. ממש בקלות הוא ימצא....

חסר לו הבנה בסיסית ועמוקה של עיקר וטפל.
 

יקרה,
מעתה אמרי לו- בעלי היקר שאני מעריכה אותו על (ופה תפרטי...) אני לא מוכנה לשמוע על אולטימטום של גירושין.
הבית שלנו יקר וחשוב הרבה יותר מדבר פעוט כמו משרה מלאה או משרה חלקית. אני לא אגואיסטית כשאני רוצה לתת יותר למען הבית. הבית צריך אותי, ואני צריכה מרחב אישי כדי שתהיה לי פניות להיות עם הילדים.

אני מאוד רוצה שנגיע להסכמה בינינו.

אבל את המילה גירושין אני לא מוכנה לקבל. זו לא אופציה בעיניי.

אם תראה לנכון להתגרש ממני בשביל הדבר הזה, דע כי זו הטעות הגדולה ביותר שתעשה בחייך (וזו האמת! בעלי מלווה אבות בהליכי גירושים... הוצאה לפועל על כל שטות. מזונות גבוהים. כתובה. הכל. אם היה יודע מה קורה עם גרושים היה נותן לעצמו סטירה להתנערות.)

אל תפחדי מהאוליטמטום- פייק הזה. 

עני לו בצורה שמכבדת אותך, אבל את צריכה להאמין שאת יכולה לעשות את הבחירות האחראיות שלך, גם אם הן לא ימצאו חן בעיניו.

לעבוד חצי משרה זה וודאי אחראי, וודאי שלא הופך אותך לאגואיסטית

נשמע שהוא גבר עם המון כוח ושמפעיל שפה של כוח.

מול זה את לא צריכה לפחד, את לא צריכה לעשות לו דווקא
כן לתווך את העמדה שלך מתוך כבוד עצמי וכן ללכת בדרכך שלך, ולהבין שיש דברים שהוא ייאלץ לספוג, מעצם זה שאת נפרדת ממנו

בהצלחה!

מה הערך מבחינתו שתהיה לך קריירה? עזרה בפרנסה, או שכך הוא חושב שראוי לחיות?

מה דעתו על היחס שראוי לתת לילדים? איך הוא איתם?

לפני שהתחתנתי למדתי מקצוע שעובדים בו בעיקר משמרות ומהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי כאמא

האמת שגם לא דיברנו על זה לפני, ועדיין הייתי בבית עם הילדים שנתיים עד גן חובה

העניין הוא גמישות וראיית הצורך של השני/ הבית לפי העניין, לא בהכרח תכנון מקדים

כמה דברים

בעיניי, בניגוד למה שכתבו כאן, עול הפרנסה הוא לא על הגבר, אלא משותף. בשרשורים אחרים שמתפרסמים על נשים שעובדות מאוד קשה בבית, רוס התגובות הן שהבית הוא גם של הגבר ולכן ראוי שישא בנטל, מה שתקף גם לכאן.

דבר נוסף, אני לא רואה טעם להתווכח כל מה שלא רלוונטי. יש לכם אפשרות שתעבדי פחות? אם לא, אז אין טעם לדבר באופן היפותטי.

ועוד משהו, אני חושבת שכדאי יותר לדבר על למה טוב לילדים שהם נמצאים הרבה בבית, למה זה טוב יותר לבית, למה טוב לילד שהורה נמצא איתו יותר משעתיים ביום (יכול להיות שתצטרכי לחדד את זה טוב יותר עם עצמך) בנושא הזה אתם צריכים למצוא את העמק השווה. ולא למה את צריכה לא לעבוד.

לגבי התשובה שלו, כתבו לפני לא לגיטמי בשום צורה.

זה לא שאם אמא עובדת הילדים אצל בייביסיטר כל הזמן

יש להם אבא ב"ה.

בעיני הגיוני להשקיע כמה שנים בבניית קריירה על חשבון הזמן בבית,

ואח"כ להנות גם מהכנסה גבובהה וגם מחיים נוחים.

כמעט ואין משרות פחות ממשרה מלאה בהייטק

אבל בהחלט יש משרות שמאפשרות לגדל ילדים בנחת.

חלק מהימים לעבוד מהבית,

חלק לצאת מוקדם ולחזור מוקדם

וחלק להישאר בעבודה עד מאוחר/ להמשיך בלילה.

נטל כלכלי הוא גם נטל. לא בטוח שילד שנמצא במעון עד 17:00 ואחרי כמה שנים זה מתאזן ויש לו חיים חופשיים מבחינה כלכלית, סובל יותר מילד שאמא שלו נאבקה כל יום להוציא אותו ב16:00 או ב13:00

וחי בצל מאזן כלכלי מוגבל.

וגם לא בטוח שאמא נוכחת פיזית אבל טרודה בהישרדות לאורך שנים, יותר מיטיבה עם אמא שכמה שנים הייתה פחות נוכחת פיזית אבל אח"כ היא גם נמצאת יותר וגם פנויה מטרדות של איך לסגור את החודש.

כסף לא קונה אושר

כסף קונה הרבה דברים שמקלים על החיים ולכן מאפשר נחת.

בקיצור זה לא כזה חד מדמעי ויש כל מיני איזונים שאפשר למצוא.

מה שבטוח שלילדים יותר בריא לחיות עם אבא שרגוע לגבי הפרנסה שלהם מאשר שעה יותר או פחות במעון.

משהו בשיח ביניכם מתפספס וזה הכי פחות מיטיב עם  הילדים.

מה שבטוח להצליח בשוק התעסוקה בהייטק רק כי בעלך מכריח אותך זה נדון לכישלון.

זה צריך להגיע ממך.

שאת לא מקבלת יחס ראוי

ושהיחסים ביניכם לא תקינים

אני חושבת שלכל אישה עדיף לעבוד ולהרוויח מספיק כסף בעצמה

זה סיפוק ובטחון כלכלי

לאישה בזוגיות פחות טובה

זה מאסט

לא להיות בעמדת חולשה כלכלית

לא להיות תלויה בבן זוג שאינו תומך רגשית

מה שכן

קריירה לא חייבת להיות 9 שעות ביום ואפשר עם הזמן להגיע למשרות יותר גמישות

בעיניי הרבה יותר קריטי

לבדוק לטפל בשיפור הזוגיות

לפני ניסיון להגשים חלום על אמהות יותר פנויה

אני מאוד מסכימה איתך, ותקופה ארוכה עזבתי עבודה והייתי עם ילדיי בבית, לא הבאתי אותם שמישהי אחרת תגדל לי אותם.
ואלו היו שנים מדהימות
את מדברת על משרה נוחה לגידול ילדים, אם אני מבינה נכון. 
אין לי דרףך לתת טיפים כיצד להסביר לבעלך מה הדבר הנכון, זו דעתו.
בואי נתחיל מזה האם הוא מוכן לשמוע?
אם תסבירי לו מה היתרונות (הרבים!!!) בלגדל ילדים הוא יקשיב?
אם תראי לו מחקרים תומכים בגידול ילדים בגיל הרך הוא יקרא?
אם תסבירי לו שלהפך, זה שאת עם הילדים זה קשה יותר מעבודה.
והכי קל תכלס זה לשלוח למעונות עד 5 ולצאת לעבוד- זו הדרך הקלה, את בוחרת בקשה יותר... ובתקופת המלחמה עכשיו, שיסתכל סביבו ויבין מה קל יותר- לגדל ילדים או לצאת לעבוד?
שיעשה חושבים, ויבין שיש פה מתנה- הדרך שלך.

@שוקולד פרה. היקרה כתבה מקסים וגם עוד אבל אני לא חושבת שהוא במצב להקשיב לדברים כאלה. הפער גדול מדי.

לצערינו בד"כ אנשים לומדים מנסיונות בדרך הקשה.

אפשר להגיד לו כל מיני דברים ולדבר אל הלב שלו אבל זה עמוק יותר משיחה על קפה בערב.

זה פער יותר עמוק מזה ואתם תצטרכו טיפול בשביל לגשר עליו. זה אפשרי.

חיבוק גדול! ❤️

לאימא נוכחת ופנויה לילדים אין תחליף.

זכיתי לגדול כך, וגם אני נמצאת עם הילדים רוב שעות היום (הם במסגרות עד 13:30), וממש משתדלת להיות איתם בנוכחות מלאה,

וזה הדבר הכי מדהים שיש בעיניי.

אז רק רוצה לחזק אותך שאת לא סתם מתעקשת על זה, באמת בעיניי זה חשוב מאוד מאוד.

כואב לשמוע מילים כאלה מהבעל...

אני מסכימה איתך,

נעשינו עם השנים כלבויניקיות

גם עבודה מחוץ לבית בממוצע של 10 שעות כולל הלוך חזור, ניקיון,כביסה,כלים,גידול הילדים,שיעורי בית, אספות הורים ,חוגים ימי הולדת מקלחות ,בישולים גיהוצים והיד עוד נטויה ברוך השם...וצריך לתפקד גם כאישה ,כחברה,כבת,כאחות,וכו'

יש לנו הרבה מעמסות מכל כיוון.

זה באמת נושא רגיש והבעל שכאילו אחראי על הפרנסה ,פתאום האישה גם נושאת בנטל ואיפה זה שם אותם בתור הורים שרוצים הכי טוב לילדים גם מבחינה כלכלית,חינוכית.. ולא נותרות לנו הרבה שעות איתם

וזה מכניס להלקאה עצמית וביקורת ויכוחים עצבים וכו.

אני כן חושבת שמישהו צריך להסביר לבעלך שגם אם דרכיכם תיפרד, אם ההצעה שלך של לעבוד בחצי משרה נראית לו בלתי אפשרית, כאשר תתגרשו, היא תהיה מכה מאוד חזקה מבחינת כלכלה. זוגות שמתגרשים מפסידים המון המון כסף, ואם יש ילדים ,יצטרך לשלם מזונות,כתובה וכאלה , בקיצור לא משתלם להתגרש.

ואם נאמר משפט כזה, צריך לבדוק האם הוא נאמר ברצינות או רק כדי "להפחיד" אותך , כאשר שתי האופציות לא נשמעות טוב בכלל.

הבעל חותם בכתובה שהוא אחראי על עול הפרנסה,לדאוג לך לבגדים ואוכל ולמלא כל מחסורך. למה לכל הרוחות אנחנו צריכות גם לשאת בזה וגם להוליד ילדים וכו ?

אני כן חושבת שצריך להגיע לעמק השווה.

אם את מרגישה שזה נכון לך מבחינה נפשית ומבחינת הילדים והבית לעבוד חצי משרה ,זה צריך להתקבל בצד השני ... חשוב בריאות הנפש

איך אישה ממוטטת תמשיך לעשות כל מה שצריך אם רע לה ? אם היא מרגישה שהיא לא במקום שהיא רוצה להיות?

שיהיו בעה רק בשורות טובות.

אמירה כזו היא קיצונית ומעידה על קושי עמוק בקשר, וטיפול זוגי עוזר מאוד מאוד במקרים קלים הרבה יותר

.... וכאן זה כבר ממש דחוף...

בכתובה לפרנס... אז זה כן עליו.

אבל למה לאיים בלהפרד? אין שום דרך אמצע?

אין שום עבודה שיכולה כן להסתדר עם הלו"ז?

לא חייב לסיים עבודה בחמש. ולא חייב לעבוד משרה מלאה ודורשת.

אני הייתי מניחה לזה קצת כרגע ואחכ שוב מדברת אבל על הצד הזה שקשה לך לעבוד הרבה שעות כי את חוזרת עייפה לילדים ולבית,ולא יכולה לטפל בהכל כי אין מספיק פניות לזה וגם כח פיזי.

אמא יש לה תפקיד אחר..וזה הבית. אז זה דורש כוחות..

אישית אני רואה כרגע שאני על חצי משרה, זה מבאס במשכורת ממש, אבל לפחות יש לי כח לבית ולילדים. עבדתי שנים קודמות יום נוסף וזה היה גומר אותי ממש... 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.

פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈 

דבר ראשון זה לוודא שאין הדבקה חוזרת- על הבוקר לנקות טוב עם מגבון, לשטוף ידיים עם סבון כל פעם אחרי שהולכים לשירותים ונוגעים באיזור, לגזור ציפורניים

אני כמה פעמים שמתי את השמנים אתריים והמשחת החתלה שכתבתי לך פעם וזה עזר

לאכול גרעיני דלעת טחונים גם עוזר

אם תראי שעובר שבוע נניח ןניסית הכל ולא משתפר- תפני לוורמוקס (כדאי לבקש מרשם מראש ומקסימום לא להוציא אותו...)