וואו ההרגשה הזאת של הניקיון...
פשוט מודה לה' שנתן לנו חגים כאלה מדהימים
ושבתות
רגשות מעורבבים
שמחה על החג, צער על משפחות החיילים
סירוב להשלים עם ההרכב המצומצם שהולכים להיות בו בחג... אבל גם החלטה לקחת את זה ולעשות את המוטל עליי
להוציא מזה את הטוב מאד
מחשבות על ש. יותר מדי.
אני לא מסתדרת עם הרגישות של שנינו.
לא הצלחתי עדיין לייצב יחסים נורמלים אז אני בוחרת במכאניות.
וגם זה זמני. איך הכל נסתר וחסר וודאות מה יהיה כל יום.
מי יודע. כל צעד בפני עצמו.
אל תשכחי שיש להם זכות גדולה ותתנחמי בזה. כשאלוקים בוחר אנשים לתפקידים אין מי שיגיד לו לא כך או אחרת.
אבל אני חושבת שכן התבגרתי. בטיפה. 
