השמאל שנים השתמש בכל מיני פרסים וטקסים לקדם את האנשים שלו. הפעם קידמו את חבייר מיליי ואת דולנד טראמפ. גם לאנשי ימין מגיע פרס.

צריך להיות הראשון לתת לו להשיא משואה..

אדם שנחשב (לפחות מבחינת המעמד של דיין, לא נכנס לעובדה שיש ענקי עולם גדולים ממנו שהם לא דיינים) לעומד בפסגה של לימוד תורה ומוסר נפשו לשירות מילואים ..

מעבר לכך לא ממש אכפת לי זה טקס משעמם והרבה מדליקי משואות בעבר היו ראויים יותר או פחות, אינני יודע מה הקריטריון ומה בדיוק התנאים להיות ראוי להשיא משואה, לא יודע מה פתאום בשנים האחרונות התחילו לערער על הכבוד הזה, אסף גרניט, חנה לאסלו והרב זרביב מצטרפים לבן שפירו ודנה אינטרנשיונל ועוד, מה פתאום התחילו לערער על ההחלטות האלו, למען האמת זה לא מי יודע מה מעסיק אותי.

הם הראשונים שהיו צריכים לשאת על כפיים, תלמיד חכם מובהק, שלמרות שיכל לקבל פטור מזמן - עושה מאות ימי מילואים ומעודד את המוטיבציה.

בין להיות בעד או נגד גיוס חרדים ובין להיות בעד או נגד הרב זרביב שישיא משואה, מי שמתנגד לרב זרביב שישיא משואה לא עושה זאת בגלל שיש לו כובע וחליפה או אין לו וכן מי שבעד פשוט שני דברים שלא קשורים זה לזה בשום צורה ואנשים מתעקשים לקשר ביניהם למרות שאין שום רסיס של תחילת קשר.

באופן אישי אני בעד גיוס חרדים אבל במבט ראלי לא רואה את זה קורה אף פעם.

ולא אכפת לי בכלל מי משיא משואה, אני תוהה מתי זה התחיל להיות אכפת לאנשים העניין הזה של הטקס המשעמם בשנה, כנראה כשהתחילו הרשתות החברתיות להיות מזהומות, אני לא זוכר אי פעם דיונים על השטות הזאת רק בשנים האחרונות.

על פרס ישראל אנשים רבו אבבל משואות? למי אכפת?

כל מי שרוצה לגייס חרדים בכמויות צריך להבין שזה גם ישפיע על הצבא ורוחו באופן כללי. בייחוד ככל שיתקדמו בסולם הדרגות.

וזו כל הבעיה של אותם שמתנגדים לרב זרביב - אין להם בעיה שהציונות הדתית תתגייס כל עוד היא לא משפיעה מרוחה ומהאידיאולוגיה שלה, בניגוד אליו שאומר בכל את מה שהוא מאמין בו.

זה הכל עסקת חבילה

אם הוא ראוי או לא ראוי ומי קובע את הקריטריונים להיות ראוח ומה הם הקריטריונים ולמי בכלל אכפת מהדלקת משואה זה עניין כשלעצמו, אישית אם היו נותנים לרב זרביב או לעופר כסיף להדליק משואה זה היה מעניין אותי בדיוק באותה מידה.

פרס ישראל אתה מקבל על שמצאת תרופה לסרטן, שהקדשת 60 שנה מחייך לאומנות הישראלית על מחקר טוב במדעי הרוח, על אפליקציה שמליארדים משתמשים על משהו שאשכרה חשוב שעשית בחייך, הדלקת משואה זה כמו תואר דוקטור לשם כבוד שקיבלת בשם מכללה בפריפריה, למה לריב? למה יש דם רע על הקשקוש בלבוש הזה? אתה אפילו לא מצרף את זה לקורות החיים שלך.

וכשזה המצב, החרדים ויאיר גולן ילכו ביחד.

לחרדים חשוב שהממשלה תיפול על רקע חוק הגיוס, ואם מישהו חשב שהימין והשמאל יעשו יד אחת בעד מתווה מוסכם, הוא פשוט אדיוט.

החרדים לא היו דוחפים לפיזור הכנסת במועד צמוד כל כך למועד החוקי אם לא היתה בידיהם הבטחה מפורשת מהאופוזיה להעביר את החוק תמורת ראשו של נתניהו.

להערכתי הפור נפל. גם אם לא יצטרפו לקואליצית קפלן,  הם ינקטו בשב ואל תעשה, וילמדו את נתניהו לקח.

וגם את סמוטריץ' כמובן, שניסה לרקוד בשתי החתונות.

אל תגידו שלא הזהרתי.

במשך שלוש וחצי שנים אני מזהיר וקולי כקול קורא במדבר.

אם באמת היו רוצים לפרק ולהפיל - היו עושים זאת מזמן.

דווקא עכשיו כשבכל מקרה עוד רגע בחירות והשאלה היחידה האמיתית היא התאריך המועדף - המריבה המתוקשרת היא בסך הכל הדרך הכי יעילה למצות הצבעה לגוש -

ג' מרוויחים את אלו שמתבלטים אם להצביע בכלל והמפלגות הציוניות בגוש מנטרלות את קמפיין ה'מכרו אותנו לחרדים' של השמאל לסוגיו.

מהלכים צבאיים ופוליטיים עושים כשהכוכבים מסתדרים.

האופוזיציה מוכנה היום לשלם לחרדים מה שלא היתה מוכנה לשלם מאז הדף הריק של גנץ.

דחוף לאופוזיציה עכשו לסכל את מינויו של גופמן, ולרכב על כשלונו של טראמפ לחסל את המשטר האירני, שאיך שהוא יפילו על נתניהו.

אדלשטיין, סופר, ואחרים, יתוגמלו על הפלת הממשלה, ונתניהו ילך הביתה.

ממצב בו החרדים ירגישו שנשארו להם רק שתי אפשרויות- או חוק גיוס שיסדיר את מעמד בחורי הישיבות שעל הדרך יחזיר את ההטבות הכספיות שהם התרגלו לקבל או  להשאר עם הימין אבל להמשיך במצב הנוכחי שבעייתי מבחינתם.

כי בסוף הם לא רואים אידיאל עצמי במדינה, אלא בכמה הפרה הזו שנקראת מדינת ישראל יכולה לחלוב להם. -אין להם ערך של 'מדינה וזהות יהודית', אלא כאוסף פרטים לאפשר לכמה שיותר יהודים חופש דת.

אז כמובן שאם מתאפשר הם יעדיפו ללכת עם הימין המסורתי ולקרב אותו. ואם התאפשר לשמור על צביון יהודי גם נחמד כי אין ספק שזה עוזר לעוד יהודים לשמור על אורח חיים מסורתי.
אבל אם יהיה התנגשות בין הדברים היפים האלה לחיים עצמם, הם יחזרו לחומות שלהם בחינת תן לי יבנה וחכמיה. הם לא ילחמו לא על ארץ ישראל ולא על הצביון של המדינה= זה יחזור להיות כמו מדינת פולין וכמו אצל הצאר הרוסי שהחרדים בשלהם והחילונים בשלהם.
כך שאם הם ירגישו איום אמיתי על עולם התורה החרדי הם לגמרי יוכלו להסתדר עם מדיניות שמאל וגם לחיות בשלום עם מדינת 'תל אביב' ומדינת 'בני ברק' העיקר תיתן להם את האוטונומיה שלהם בדמות חוק גיוס ותקציבים.

ואל תגיד שזה פגיעה לתווח הארוך- הם פשוט יאמרו לך שזה לא אישי, שהם הולכים עם מי שיתן להם מה שיבקשו- ימין או שמאל- ובינינו אם הימין יצטרך אותם לממשלה יצרפו אותם יופי.

אבל הפיתרון מאד פשוט- לחוקק את חוק גיוס מה שהוסכם כבר ולהעביר אותו עם פסקת התגברות. ואם יהיה צורך גם שזה יבוא עם טיפול יסודי בבית המשפט- החרדים הראשונים שיתמכו במהלך כזה. 

כחלק מהתיקון הם נעתרו למהלך של פיזור הכנסת תמורת התחייבויות ראשי האופוזיציה להעביר את החוק בכנסת הבאה שנכרכו בראשו הפוליטי של נתניהו.

גם אם הבחירות תתקיימנה במועדן תחת קומבינה כזו או אחרת, הפור נפל. החוק יעבור במהלך המושב הראשון של הכנסת הבאה, בלי הליכוד ובלי הציונות הדתית. 

תודה אופיר סופר.

במקום לבוא בטענות אל החבר שלך.

לו היה בו קורטוב של תבונה פוליטית, ואין לו, היה נותן לחרדים להפיל את החוק ועל הדרך גוזר קופון פוליטי.

את הצבעתו בעד החוק היה מנמק בהתחייבות קואליציונית, שככל התחייבות צריך לקיים.

והיה מוסיף ואומר שהחוק לוקה בחסר משתי סיבות:

1. הוא לא עונה על צרכי צה"ל.

2. הוא לא שוויוני מעצם העובדה שאינו מקיף את המגזר הערבי, אם לשרות אזרחי, ואם כתומכי לחימה. אין שום סיבה שלא ישרתו בחיל רפואה וכיוצא בו.

הועדה תמשוך שבועיים לפחות, ולו בגלל חג השבועות, והגענו לתחילת תמוז. או אז אפשר להכריז על בחירות כעבור 90 יום לפחות.

הגענו איפוא לעשרת ימי תשובה, ולא לפני אסרו חג.

דהיינו הרבה רעש וצלצולים ובפועל יתקיימו הבחירות במועדן החוקי.

בס"ד
 

(הצעות חוק פרטיות עולות ביום רביעי)

כולנו זוכרים את הבוקר שבו העיתונים שירדו לדפוס בחצות כתבו שהולכים לבחירות, כשמי שהיה ער ידע שרגע לפני ההצבעה המכרעת מופז חתך לממשלה.

הזוי שמפלגה שמנפנפת במסורת, רוצה שבמקום התחזקות בתורה, בתפילה, בגמילות חסדים - יהיו בעשרת ימי תשובה עודף לשון הרע, רכילות, שיחות בטלות ועיסוק בחול באופן כללי.

ש"ס מאז ומעולם היתה מפלגה של ניצול ציני לצרכים פוליטיים של המסורת, של האמונה התמימה בצדיקים - בעבר היו מטיסים בהליקופטר את הרב עובדיה זצ"ל, את המקובל כדורי זצ"ל, לכנסי בחירות של המפלגה, קמעות, מים קדושים…

סיעת ש"ס חילקה במסגרת תעמולת הבחירות דף שמציע תיקון פדיון הנפש — תפילה מיוחדת שתיאמר מפי "גדולי המקובלים, על קברו של מרן, הרב עובדיה יוסף, בכ"ו באדר" (יום הבחירות לכנסת). עוד מציעה המפלגה לבוחרים להירשם בשמותיהם, כדי שהמקובלים יתפללו עליהם באותו יום.

המפלגה גם הפיצה תפילה מיוחדת לפדיון הנפש, שאותה יש לומר עם הדלקת נר לזכרו של הרב יוסף ביום הבחירות. בדף נוסף, תחת הכותרת "וזאת לתעודה", נכתב כי משפחת המצביע זכתה באות בספר התורה שיוכנס "לכבודו של מרן עובדיה יוסף לאוהל שייבנה בציון הקדוש".

עדיין מזעזע שהם משעבדים לזה את הימים הנוראים

נשמע כמו גדר ליופי, ברגע שבאמת ירצו לעבור יעברו.. 

בס"ד

האם יש אפשרות לעמוד על ההבדל מדוע החוק של רוטמן הוא חוק נצרך וייושם לבין החוק של לימור סון הר מלך שהוא "רק הצהרה"? (רוב זה הבדל יפה, אבל לא שייך להבדלים).

בסוף בסוף שניהם עובדים על אותו עיקרון חשוב שקובע דבר אחד: מחבל יצא מהכלא במצב אחד בלבד - מת. או כי הוטל עליו עונש מוות למחבלים, או כי הוא מת כדרכו של אדם.

מה שמילינובסקי ורוטמן עשו, זה לא חוק שקובע שהמחבלים יוצאו להורג (כי אז היתה טענה על חוק רטרו-אקטיבי), אלא החוק שלהם מסדר את הפרוצדרות, כך שהמחבלים באמת יוצאו להורג בטווח זמן סביר יחסית.

ואני לא מזלזל בחשיבות של החוק הזה לרגע. השאלה שלי היא מה ההבדל פרקטית בינו לבין החוק של סון-הר מלך שבנוגע אליו נכתב "רק הצהרה"?

הסיבה שזה לא נעשה עד היום, אינה שלא היה חוק, אלא שהפרוצדורה כל כך מסובכת ודורשת מהמערכת הרבה רצון והרבה מאוד משאבים שאם אכן יושקעו - יתקעו את המערכת לשנים. אם בעוד עשר שנים נראה מחבל אחד מוצא להורג בעקבות החוק הזה - זה יהיה מפתיע ומעיד על התגייסות מופלאה של כל המערכת ואם המערכת תתגייס לזה - לא צריך עוד חוק.

בס"ד

ולעניין -

בהחחט לא היה רצון מצד המערכת להשתמש בחוק הזה למרות שהוא היה חלק מחוקי הענושין (בבתי המשפט הצבאיים). מה שהחוק החדש עשה זה בדיוק מה שאתה אומר - הסדיר אותו בכל מיני מובנים כדי שבתי המשפט, הצבאיים והרגילים, יהיו חייבים להשתמש בו, וגם אם לא - אין יותר שחרורים מוקדמים ומחבל יוצא אך מת מהכלא. בדיוק כמו בחוק של מילינובסקי ורוטמן.

בקיצור, אם מדברים על פרוצדורה (סליחה, כבל) אז בוודאי שהחוק של סון הר מלך עוסק גם בזה.

בכל מקרה, אני מאוד מקווה שלא נראה גם בעוד עשרים שנה את החוק יוצא אל הפועל, והמציאות כמו בחודשים האחרונים שאין פיגועים רצחניים תימשך עוד זמן רב (החוק לא חל רטרואקטיבית(. אבל בהנחה שכנראה לצערנו זה כן יקרה אז ממש לא מדובר בעשר שנים.

מצד שני, רק שלשום הורשע המחבל שרצח לפני שש שנים את עמית בן יגאל הי"ד בכפר יעבד. אבל זה לא קשור לחוק, אלא לסחבת המשפטית שנהוגה לצערנו במדינת ישראל.

חוק עונש מוות למחבלים יוצא לדרך

רקע: איראל כהנא ערך ריאיון זוגי עם רוטמן ומילינובסקי על רקע העברת החוק והמהלך המשותף של קואליציה ואופטזיציה. באחת השאלות שאל כהנא מה ההבדל בין החוק שלהם לחוק עונש מוות למחבלים של בן גביר.

מיליבינסקי, כמי שמקפידה לתקוף את בן גביר מטעם ישראל ביתנו כדי לנסות לקחת מהם מצביעים ענתה שזה הצגה, קמפיין ואין קשר.

רוטמן סתר את דבריה והדגיש: "בלי קשר להצגה או קצפיין. החוק של השר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית עוסק במה שיקרה מכאן ולהבא. הוא לא רטרואקטיבי. לכן הוא לא עוסק במחבלי 7 באוקטובר בצורה הכי ברורה שיש".

אבל היקף האירוע והטראוומה הציבורית - מאפשרים ליצור תקדים ולהעביר את החוק בהסכמה חסרת תקדים.

תקשיב לפרודקאסט שהבאתי.