וכמובן צריך לזכור שהחלוקה הדי חדה בין בתי מדרש שונים שקיימת היום, היתה הרבה יותר מטושטשת בשנות המדינה הראשונות לפני הקמתה.

גדלו ב'אזורי חיוג ציוניים דתיים' במושגים של אז. 
 

פונוביז', חברון ובוודאי קול תורה של לפני הקמת המדינה ושל שנות המדינה הראשונות - היו לא 'חרדיות' במובהק ובמידה רבה עם זיקה לציונות הדתית. 'הכולל של הרב הילמן' בו למדו כמה וכמה מגדולי הדור שליט"א וזצ"ל - היה בעצם של הרב הרצוג.

ועוד לא דיברנו על זה, שחלק גדול מעולם הישיבות החרדי נבנה מבוגרי חורב/כפר הרואה/מדרשיה, שבזכותם נשארו דתיים ובהמשך המשיכו לישיבות.

בציונות הדתית של פעם היו נועצים ברבנים הראשיים ואחרים בשאלות דת ומדינה, עד שהגיע דור שלא ידע את יוסף (המר, בן מאיר, אבוחצירא, ועוד) והחליטו שמקומם של הרבנים הוא בבתי המדרש.

הרב חנן פורת ניסה להחזיר עטרה ליושנה, אבל היה קול קורא במדבר עד שהחזיר את נשמתו, והיום אף אחד לא באמת סופר אותם. הגיבור התרבותי היה אברום בורג, הבן של... עד שחצה את הקוים. אוי לאזניים שכך שומעות. 

עכשו תענה על שאלה: מי הם הרבנים שמייעצים לבצלאל לפני מהלכיו הפוליטיים?

האמת, אין צורך להשיב.

סמוטריץ אכן מתייעץ. אבל לא זה מה שקובע את גדולי הדור. יש גדולי דור בהחכה, באגדתא, בקבלה, בהנהגה.

אם אתה מדבר על גיבורים תרבותיים, אז בזרם התורני יש מספיק כאלה רבנים גדולים, ואצל הליברלים-לייטים זו הבעיה הכי קטנה שם...

הרב דב ליאור

הרב זלמן מלמד

הרב צבי טאו

הרב חיים שטיינר

הרב חיים דרוקמן כשהיה חי

(הרב יעקב אריאל יחסית נמנע כי רוצה להשאר בקונזנצוס של כולם, לדעתי. בחירה נבונה)

ועוד רבים.

אבל לא אמורים להיות 4 שמייעצים, אלא 100.

אפילו בסנהדרין היו 71.

הדיקטטורה אצל החרדים, שם הכל נקבע לפי "גדול" אחד או 3,  לא בריאה

בניגוד לקשקושים שלך - בורג הבן, מעולם לא היה מוערך בציונות הדתית. גם לפני שרשמית הכריז על עצמו כקונסרבטיבי - הוא לא היה במפדל, אלא במפלגת העבודה.

בניגוד לקשקושים שלך, בצלאל בעצמו הוא איש בית מדרש, גדל על ברכי תלמידי חכמים והרבה יותר קשור אליהם ומחוייב להם באורחות חייו האישיים והציבוריים, ממה שהיו בורג והמר.

כי בנט מכיל את האידאולוגיה הכי רעה לעם ישראל "ישראלים בני דת משה"
 

לא משנה כמה תקציבים יביא לישיבות וכמה ילחם על יו"ש, מבחינתו "תנו את אשר לאלוקים לאלוקים, ואשר לקיסר לקיסר" הפרדת דת ולאום.

אידטולוגיה נוצרית רפורמית שיובאה אלינו חמה וטריה מארהב.

וראיה שהוא מתכוון לעשות נישואים להטבים בישראל. כי מבחינתו דת זה עניין פרטי לאדם. כלומר הוא ממשיך של פאולוס.

ופייגלין יש לו בעיות משלו

לא בבנט.

ובגדול, כל הסיפור ההזוי של 'מפלגת נעם' מתנקז לגעגועים הללו.

ההודעה של איתן גיל, לה הגבתי - היא תמצית ההצדקה לזה שגם כשהזרם המרכזי של הציונות הדתית מובל לחלוטין ע"י אנשי בית המדרש - הפלגניים הכרוניים צריכים מפלגה לעצמם.

של נעם זה להזכיר לפולטיקאים להלחם על התרבות ולא לשקוע רק בפוליטיקה מעשית.
 

מצוין שיש חכ אחד כזה בכנסת. לא צריך יותר. וטוב שיש מפלגה עצמאית כזאת

זה להכניס רובד אחר מהרובד הדתי-חרדלי הרגיל בפוליטיקה.

עיקר המלחמה היום היא מלחמה תרבותית מול הפרוגרס. חשוב שיהיה קול עצמאי לזה, מספיק ח"כ אחד

בחפירות על הפרוגרס, יש להם מספיק במות למלא - לפוליטיקה באים בשביל לפעול.

הרב צבי יהודה ותלמידיו הצביעו לפועל המזרחי ולמפד"ל, כשהמובילים היו מזרוחניקים אמיתיים, רחוקים מבית המדרש עשרת מונים, מכל חברי הצה"ד היום.

מהפילוג של מרכז.
 

אבל רוב הציבור כבר אחרי.

אם כבודו רואה זרם שלם בעל משנה סדורה רק כמהותו זה פילוג, אז חבל.

ב. לא יודע אם זה יעזור, אבל חייבים לנסות "אחוז בזה וגם מזה אל תמנע ידך, כי אינך יודע הזה או זה יצלח או שניהם כאחד"

ג. ההסבר הוא שמה שמניע את החברה וגם את הפוליטיקה הוא הפן התרבותי-חברתי, ואם זה יקרוס, לא משנה כמה סמוטריץ יבנה חוות, זה לא יעזור לטווח ארוך. כך סוברים רבים מהסוציולוגים וההיסטוריונים בעולם. וכך גם סובר הרמבם והרב קוק. וגם הרבה מתלמידי הרציה שאינם קשורים להר המור.

ד. האתגרים התרבותיים כיום  שונים לגמרי מאשר פעם, וגם רבנים ליברלים כמו הרב חיים נבון סוברים כך, כמו שנימקתי לכבודו דברים פשוטים וכבודו מסרב לקבל. בשל טענות לא קשורות "שגם בקיבוצים היו מקלחות ילדים משותפות". נו באמת.

ה. כבודו יכול לחלוק וייתכן שגם כבודו צודק, והפן המעשי משפיע יותר מהפן התרבותי "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" גם בסוציולוגיית הכלל ולא רק בפרט, וייתכן שכבודו אינו צודק. אבל עם הזלזול הזה שגם נובע מחוסר נסיון הבנת הצד השני, ההפסד כולו של כבודו

ו. עד כאן נימוקיי הפרטיים כחכמה.

מכאן זה כבר עניין של תורה. חלק ניכר מתלמידי הרציה סוברים כך.

וגם אם חלק ניכר אחר לא, אז אי אפשר לזלזל בדעה השניה

לקחו ממנו את אירגון נתיב, תוכניות גפ"ן של משרד החינוך ותקציב 'לזהות יהודית' שהיה אמור לקבל...

לכן גם לא נראה שמספיק מנדט אחד, כי כשלא תומכים בו שאר חבריו אז אין לזה כח מעשי.

וחבל, זה היה חלום אם כל הדברים האלה היו עוברים למעוז. ועם קצת רצון טוב של חבריו למפלגה זה היה מגיע בקלות- נתניהו כבר הסכים לכל הדברים רק היה צריך שהם יבהירו שזה צריך לקרות. זה לא היה על חשבונם..

אגב פה חוזר שוב ההרגשה שמשום מה הם נעלבים בקלות מידי או לא יודע מה, על כל פנים לא מסתדרים בגלל שטויות וזורקים את שיתוף הפעולה המבורך. לא יודע, תתבגרו. החלוקה מאד ברורה, לא דורכים אחד על השני ויש רק מה להרוויח.

הרצי"ה חי לפני כמעט 50 שנה. המציאות השתנתה, הבעיות השתנו ודרכי הפעולה גם. בשביל להלחם על יו"ש אפשר עם המפד"ל גם. אבל במלחמה של היום המפד"ל הוא חלק מהבעיה (עיין ערך בנט). סמוטריץ כמובן לא הבעיה אלא צ"ד תורני ומעולה אבל יש הבדל בין סמוטריץ למעוז לכל מי שמוכן לפקוח עיניים וכמו שאמרו במהלך השירשור.

אגב גם הרב זצ"ל ניסה להקים מפלגה 'דגל ירושלים' כידוע

ההצעות האלה ישימים אם יתעקשו על זה מספיק. - אקטואליה וחדשות

ובשירשור הזה. עלו שם עוד נקודות קשורות

טוב שיש לו גם "יועצים" כאלו שמזכירים לו את מימד הקודש תמיד. כי פוליטקאי עלול להסחף בים הפוליטיקה ללא שיזכירו לו

יש נושא אחד, שבו הוא באמת נכנע לש"ס - זה בליץ מינויי הרבנים, בו הציבור שלנו קיבל בקושי כמה פירורים. נעם לא עזרו בנושא - רק הפריעו.

זה טבעי, זה קורא לכל פוליטקאי, גם לחשמונאים זה קרה. אם אתה לא דוד המלך, העוצמה של השדה הפוליטיקה גורמת לאדם לשקוע.

לכן חשוב שיהיו את נועם שיזכירו לו כל הזמן. זה לא שכחה בשנה אלא ב20 שנה. לאט לאט ובלי ששמים לב.

"בזמן שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות בכבודם, אני עוסק בדם שפיר ושליה כגי לטהר אשה לבעלה (כלומר מתעסק בלכלוך של הפוליטיקה כדי לטהר את השדה הפוליטי של האומה היהודית לבעלה שבשמים, שלא תהיה כטומאת הנידה), וכל מה שאני עושה, מתייעץ ברבי" 

גם במודיעין יש איפכא מסתברא.

מלך שנועץ רק בחלק מהסנהדרין ולא בכולה, ייכשל. כי לא כל האמת נמצאת במקום אחד.

ועובדה שגם סמוטריץ מתייעץ עם הרב חיים גנץ, שהוא הר המורניק. אבל סמוטריץ לא משקלל את דעת כל תלמידי הרציה, ולעיתים מפלגה עצמאית שתדגיש רק נושא מסוים תצליח יותר.

הערה - מעולם לא בחרתי נעם. רק טענתי שגם אבי מעוז נצרך בכנסת

הפוליטיקה מטבעה נוטה לעסוק רק בפן הריאלי.

כשיש צורך פוליטי להאבק על הפן התרבותי-חינוכי-חברתי, ייתכן שצריך ח"כ אחד שלא יהיה כפוף לאילוצים של מפלגת הציונות הדתית, ויוכל לפעול חפשי.

זה כמו שהמוסד לא כפוף לצהל כדי לתת לו חופש פעולה גדול יותר

הצורך שלהם בח"כ נפרד, חסר כל השפעה פוליטית, שרק מבזבז את הכח הפוליטי - מעיד רק על פלגנות והתנשאות. שום תועלת לא יוצאת לציבור מההצקות שלהם.

אילוצים פרקטיים של מפלגת סמוטריץ.
 

אחרת לא היה יכול לפעול בחפשיות, כי זה היה מרחיק מסמוטריץ מצביעים שהיו עוברים לבנט.

כמובן ייתכן שאתה צודק ומפלגה אחת יעילה יותר, אני רק מציג את כל הסברות.

אני נוטה לראשןנה יותר אבל לא בטוח

חוץ מזה הוא גם פעל בשדה המעשי ולא רק בנאומים. ועצם זה שהוא התחיל, זה סנונית ראשונה לחכים אחרים שיעשו בעתיד ולא ייפחדו מבולשביזם השמאל.

צריך תמיד להסתכל לטווח ארוך, ולא רק לראות את הפרקטיקה המיידית.

ניכר,שאתה אוחז בcbt ולא בפסיכוטרפיה, ומה שנכון לפרט, נכון לכלל

בדורות הבאים יקבעו לפי איך שהתרבות והחינוך שלנו יראו.

מכיר את המדרש על כך שיואב לא הרג את עמלק כי למד תורה בחיידר לא טוב?

כל הבעיות מאוסלו והלאה נבעו מאבדן דרך תרבותי.

לפן התרבותי יש השפעה גדולה יותר מהפן המעשי, לטווח ארוך.

גם נפוליאון אמר "המורל שווה פי 3 מהנשק"

אני מתפלא שתלמידי הרב קוק שכחו את הדבר הבסיסי הזה , שמובא רבות ברב קוק.

ואגב, אם הפן המעשי משפיע יותר, אז מוטב שכל לומדי התורה בישיבות יסגרו את הגמרא וילכו להיות פעילי שטח, והישיבות יתרוקנו. הרי לימוד הגמרא פועלת לכאורה בדיוק כמו הנאומים של אבי מעוז. לכאורה אני לא רואה בשטח שדף גמרא גורם ישירות לבניית עוד קראוון ביוש.

אבל הקטע פה שיש כאן השפעה תרבותית לטווח ארוך. ללא קומת התרבות והרוח,בסוף גם הריאליה הפוליטית תקרוס.

כך בנפש הפרט וכך בנפש הקולקטיב.

נראה שמרוב ריאליה מעשית פרי גוש אמונים, לפעמים שכחו את הדבר האלמנטרי הזה

הטענה שנעם, ורק הם, דואגים לתרבות היהודית, לחינוך היהודי הטהור ועוד כל מיני סופרלטיבים חסרי משמעות אמיתית - זה תמצית האני ואפסי עוד ההר-המורניקי, זה שבשמו מצדיקים את כל ההתפלגויות שלהם.

של חוגי סמוטריץ.

המלחמה כיום אינה רק על החינוך היהודי או לא.

אלא על האם החינוך יהיה אנושי, או נגד אושיות הבסיס של האנושות- בעד פירוק מושג המשפחה, המגדר והזוגיות.

נעם נכנסה לפוליטיקה רק כשראתה שכלו כל הקיצים והפרוגרס משתולל בראש חוצות, ולא כשראתה שהחינוך היהודי בעייתי, דבר שקיים כבר 30 שנה. אילו זה היה כדבריך שזה בגלל פלגנות, הם היו מקימים כבר מפלגה ממזמן מזמן.

ב. כמו שכתבתי,מטבע הדברים פוליטיקאים נוטים להתמכר לפרקטי ולהזניח את התרבותי. הרבה יותר נוצץ זה עוד 20 יישובים ביוש שניתן למשש ביד, מאשר הישג בתרבות מופשטת. או כמו שאומרים עמי הארצות "מאי הניי לן רבנן?" כי רואים את הפרקטי ולא את המופשט-תרבותי. ולכן גם קוראים לארון הקודש "ארונא" כי את הקודש לא ניתן למשש ולציין נקודות הישג בקמפיין.

כמובן לא טוען שסמוטריץ לא ת"ח ניכר, אך טבע פוליטיקאי להתמכר לפרקטי ולזנוח את התרבותי.

בעידן שעיקר המלחמה היא תרבותית, בישראל ובעולם, ייתכן שצריך קול אחד של ח"כ שלא כפוף לאילוצי המפלגה. ויצא נגד הרס המשפחה, המגדר והזוגיות.

ג.לבן גביר ומפלגתו, במחילה, אין שמץ של הבנה בתהליכים תרבותיים, אלא רק בהשיגים פרקטים. כולל הרב עמיחי אליהו שליטא שאמנם הוא ת"ח גדול אך אין מומחיותו בהבנת תהליכים תרבותיים, ואין הוא מגדולי תלמידי הרציה. וגם הגאון הרב שמואל אליהו שליטא לא מהמומחים בתחום בניגוד לזקני תלמידי הרציה.

גם הגאון הרב דב ליאור שמייעץ לו לא מספיק, כי הוא בעיקר איש הלכה.  צריך גם רבנים המומחים באמונה, כמו הרב זלמן, הרב דרורי, הרב פילבר, הרב דרוקמן זצ"ל, הרב יעקב אריאל, הרב טאו, הרב צוקרמן זצ"ל, וכדומה (אפשר גם לצרף את הגאון הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל ואת הגאון הרב נחום רבינוביץ זצ"ל לרשימת רבנים המומחים בהבנת תהליכים תרבותיים-אמוניים).

אמנם רוב הרשימה באה במגע עם סמוטריץ, אך כמו שאמרתי, זה לא מספיק. מאחר שטבע פוליטקאי במשך השנים הוא להתמכר לפרקטי ולזנוח את התרבותי

הם כאלו שבצלאל, אורית סטרוק ואחרים בציונות הדתית, הרבה יותר קרובים אליהם ומתאימים להדרכותיהם מאבי מעוז.

וזו בדיוק דעת ה'אני ואפסי עוד', שאתה מייצג כאן.

ובכלל, כל החלוקות שאתה עושה, באיזה תלמידי חכמים ראויים לכל מיני תחומים ומי לא, מי מגדולי ומי לא, מי שמך?!

ספציפית הרב שמואל שליט"א, הוא מגדולי הלוחמים היום על המשפחה. גם הרב יהושע שפירא והרב דודקביץ' שסמוטריץ' צמוד אליהם ונועץ עימם בכל מהלך חשוב.

הפילוג ממש לא נעצר. יש תופעה של פילוגים ופילוגי פילוגים כל הזמן. לחלק מהמקרים יש הסברים ספציפיים שנשמעים הגיוניים, אבל כמו שכל ראש ישיבה או להבדיל מדען יודע - הסבר לתופעה תמיד עדיף על הרבה הסברים לפרטים. כשמבית מדרש מסויים, תלמידים ותלמידי תלמידים נוהגים באותה דרך (גם אם לא בכל המקרים הם בפועל עוברים על הלכות מפורשות ביורה דעה) - זו שיטה ולא מקרה.

מוסדות החינוך שתלמידי הרב צבי יהודה הקימו, בהדרכתו - כבר לא ראויים להם. לתנועת אריאל שכשאני הייתי חניך בה הרכזים כולם נשאו את שמות המשפחה שטרנברג וולונסקי- היום במוסדות צופיה/יסדת עז/ארץ המוריה ושות' אוסרים ללכת. מגיעים לעיר/שכונה שיש בה גרעין תורני פעיל, במקום להצטרף מקימים גרעין מתחרה, יש בית מדרש פעיל, במקום להצטרף מקימים מתחרה. לכל אחת מהתופעות שהזכרתי כאן - אפשר להביא דוגמאות רבות ונוספות.

הקמת נעם זה אותו סיפור - יש לך דרשות יפות. בפועל הם מבזבזים כח פוליטי קריטי, על שעות סיפור.

א. כבר נימקתי. גם אם הרב טאו בכבודו ובעצמו יהיה היועץ הפרלמנטרי של סמוטריץ. לפוליטיקאים במשך השנים יש נטיה לשקוע בבוץ הפוליטי, להתפעל בעיקר מהפרקטי ולהזניח את התרבותי.

לכן ייתכן טוב שיהיה ח"כ עצמאי חופשי בעניין זה שכול כולו מוקדש לפן התרבותי.

ב. הרב צוקרמן לא תמך בנעם? (ואני לא בטוח מה דעת הרב יעקב אריאל נשיא חותם)

ג. מה שאני כותב הוא רק השערה. אבל הרב דב ליאור עם כל גדולתו הפסיקתית כגדול הדור, לא מספיק. כשם שהרב קוק כתב את אורות ומאמר הדור ולא החפץ חיים.

הרב אליהו לא מזקני הרציה ואין לו את המומחיות האמונית של ניתוח תהליכים תרבותיים של זקני תלמידי הרציה, כרב דרורי, הרב פילבר, הרב אריאל, הרב טאו, הרב צוקרמן, הרב זלמן הרב דרוקמן וכדומה.

יש רבנים שמומחים יותר מהרב אליהו בתחום (למשל הרב שרקי והרב יהושע שפירא) אך אינם מזקני תלמידי הרציה אז לא מניתי אותם פה, כי אין להם את המומחיות של זקני הרבנים.

ד. דווקא הר המור עד לפני 5 שנים נמנעו מלהכנס לפוליטיקה. וגם יח"ד היתה בגלל בנט, שהיחיד שראה את פרצופו האמיתי היה הרב טאו, בזמן שבנט הצליח לגנוב את לב רבני ישראל כאבשלום בדורו.

אז אין פה עקביות. הפלגנות הישיבתית של הר המור לא קשורה לפלגנות הפוליטית, שהיא דבר מחודש ביותר והם נימקו אותה היטב. ועובדה שנעם מתעסקת בעיקר במלחמה בפרוגרס ולא בתנך בגובה העיניים או מכוני הוראה בישיבות.

ה. כל הפלגנות שהבאת בתנועות נוער וכו' היא נושא אחר לדיון וייתכן שאתה צודק. אבל זה לא הדין במפלגת נעם. מאחר שהר המור נמנעו מלהכנס לפוליטיקה ונכנסו רק בלית ברירה. שים לב שעד היום הר המור נמנעת מעיסוק תקשורתי למשל.

חכמים, קובע ע"פ פרמטרים שאתה המצאת מי ראוי ומי לא ובשם זה מצדיק מהלך פלגני של בזבוז כוחות - נו באמת.

נתחיל מנקודה ה. מה שאתה טוען, זה ממש לא תירוץ - כשהם לא עסקו, אז בתחום הזה הם עדיין לא התפלגו. ברגע שמאיזשהו שיקול הם החליטו להכנס לתחום - הם פורשים מהציבור ובונים במה לעצמם. זאת התופעה, אפשר לתת לכל אירוע הסבר פרטי, אבל זאת התופעה. זה קורה בישיבות, זה קורה במוסדות חינוך ובכל תחום שהם נוגעים בו.

וכל התירוצים לא משנים. העובדה שאולי סמוטריץ' ישחק, לא מצדיקה בזבוז כחות לריק. זה גם לא מה שישנה. דווקא מי שיתמוך, תהיה לו מילה.

בדיוק כמו שהרב צבי יהודה תמך בפועל המזרחי (כשהם רצו לבד) למרות שכל המערכות היו מעורבות (אפרופו מי שמדמיין שיש איזה קרב חדש) - ולא הריץ מפלגה נפרדת כדי לשמור שהם לא ישחקו, התירוץ המגוחך הזה לא מצדיק גם היום בזבוז כחות.

לגבי נעם וצ"ד: הרציה לא חי בתקופה של מאבק תרבותי בפרוגרס.

ג. עובדה שהר המור נמנעים מלעסוק בפוליטיקה או תקשורות ותחום כאלו. הם נכנסו לפוליטיקה בלית ברירה. אז נעם לא נוצרה מפלגנות

הרצי"ה בהחלט חי בתקופה בה היה מאבק תרבותי, לא פחות מהתקופה שלנו. את קובץ 'התרבות הישראלית' הוא הוציא בשנות העשרים לחייו, זה לא היה סתם - זה היה סביב 'פולמוס הקולטורה' בציונות. וכן, בניגוד לצ'יזבט שכל מיני מספרים היום, 'הפועל המזרחי' של קום המדינה, היה מושפע מרוחות זרות.

העובדה שהיום הדביקו לרוחות הנאו-מרקסיסטיות את הביטוי 'פרוגרס', ממש לא אומרת שמאבקי התרבות נולדו היום.

את ההבדל הפשוט בין מרקסיזם לפרוגרס.

רק אחזור על דבר אחד:

שורש הפרוגרס אינו מהמרקסיזם התרבותי, זה רק תירוץ אידאולוגי לפרק כל אושיית אנושות. בתור פרצה קוראת לגנב.

אם לא היה זה, היו מוצאים תירוץ אחר.

שורש הפרוגרס הוא הריקנות הפוסטמודרנית שמנסה למלא את החיים על ידי הרס כל אושיית תרבות אנושית בסיסית כמו מגדר זוגיות ומשפחה.

כדי להגן על עצמם מבהתקפה של "אתם חכמים יותר מכל האנושות בת אלפי השנים" הם מצאו לעצמם מגן משוח בשמן נפלא: קוראים לו מרקסיזם חברתי.

על כל קושיה, הם יענו: "האנושות בת אלפי השנים האחרונות אמצה לעצמה מגדר זוגיות ומשפחה רק בשביל שהפרויוולגים ידכאו את המדוכאים".

המרקסיזם אינו שורש הפרוגרס, זה רק תירוץ עלוב שמאפשר להם להגן יל הריקנות הניהליסטית שאימצו לעצמם.

יש גם מרקסיטים-חברתיים אנטי פרוגרסיבים 

מגמות בוחנים לטווח ארוך, לא רק בראיה פרקטית קצרה. אחרת זו חשיבה אינפנטילית ולא בוגרת

אני מסכים לחלוטין, שהדואג לדורות - מחנך נפשות. יש מספיק זירות המיועדות לחינוך ובהן צריך להשקיע. אין טעם לבזבז על זה את הכחות, בזירה של הכנסת.

השלכות חינוכיות ותרבותיות אפשר לראות רק אחרי 10 20 שנה?

יש גם מימד של תרבות ולא רק חינוך.

ונעם דאגו גם לתכנים במערכת החינוך, למשל לא לשטוף את המוח לילדים שסבבה להם שיעשו ניתוח לשינוי מין בגיל הנעורים

גם התחזית של מערכת הביטחון  לפני עשר שנים שאיראן תתעצם היתה היפוטזה מדומיינת?

איזהו חכם הרואה את הנולד. זו דאך ישרה שיברור לו אדם.

צריך לטפל בבעיה כשהיא קטנה, לפני שיהיה מאוחר מדי, ולא לחכות שהיא תפרוץ מתחת לפני השטח.

בכל מקאה החשש מהפרוגרס זה לא המצאה של הר המור, זה קיים בכל העולם.

וראה מה הר המור הצליחו לחזות מראש בשעה ששאר הרבנים הלכו שבי אחרי בנט, כי הצליח לגנוב את לבבם כאבשלום שגנב את לב זקני ישראל בשעתו

כל המפלגות הדתיות רצו ברשימה משותפת: חזית דתית מאוחדת, אבל מרגע שהמזרוחניקים הכריזו על עצמם גשר בין דתיים לחילונים (=מפלגה סמי רפורמית), החבילה התפרקה.

ישיבות פוניבז', סלבודקה, והנגב, הוקמו על תשתית מיזרוחניקית, אבל במקום להדק את הקשר- התרחקו מהם, שמא נאמר השפילו אותם.

תקצר היריעה מלתאר את כל השגיאות, ולמעשה אין שגיאה שהמזרוחניקים דילגו עליה והגיעו לשני מנדטים בכנסת.

סמוטריץ' היה משב רוח רענן. הוא התחייב לפתור את סוגיית התחבורה הציבורית במגזר החרדי, ועשה עבודה מדהימה. בגין מעשיו המבורכים הוא תוגמל בשני מנדטים חרדים לפחות, אבל במקום להמשיך ביתר שאת וביתר עוז, הוא כרת ברית עם המתייוונים הפוליטיים, והעלה את עצמו על מסלול התרסקות.

עכשו הוא עומד בפני שוקת שבורה. אם איתמר יתן לו שני מקומות ריאליים, הוא יקח בשתי ידיים.

בזמן שנותר עד הבחירות הוא צריך למצוא פתרון הוליסטי שישאיר אותו על המפה. זה יקרה כששמעון פרס יחזור לכנסת.

וגם כתבתי שהישיבות החרדיות, לא כולן, גדלו על ברכי הציונות הדתית האותנטית.

ויודגש, לא גדלו על המוטציה של היום בראשות האיש שעושה מעשי זימרי ומבקש שכר כפנחס.

כולי תקוה שהאיש הזה לא יהיה בכנסת הבאה, ומתוך ההריסות שהוא מותיר ועוד יותיר, יצמחו כוחות שפויים שיבריאו את התנועה החולה הזו.

יש גם כיום אותה כמות גדולי דור בציונות הדתית כמו אצל החרדים.

ההבדל שהם לא מקבלים תארים מפוצצים, משב"קים וחצרות ועסקנים מסביבם

לרבנים ליברלים *מסויימים* וחרדלים.
 

רבנים חרדלים מקבלים תארים מפוצצים יותר.

לכן יש אשליה שהרב ליאור גדול בתורה מהרב אהרון ליכטנשטיין, למרות שייתכן שהם שווים בגדולתם. אבל אולי אני טועה

– הציונות הדתית מאוד לא הומוגנית. זאת לא קבוצה אחת כמו חרדים ספרדים או אשכנזים ליטאים שמאוחדים פחות או יותר סביב משהו אחד (הרב עובדיה, הרב שטיינמן). כך למשל בציבור החסידי גם יש פחות קטע של "גדול הדור" כי ממילא כל חצר והאדמו"ר שלה, שהוא ממילא יותר כמו דמות רוחנית סימבולית מאשר "גדול הדור".

– במקרה הטוב כל אחד הולך אחרי מה שהוא למד בישיבה. אחרת נוטים להיות מאוד אוטונומיים ויש פחות דגש על הקטע של "עשה לך רב". וגם אם בוחרים רב לענות על תשובות הלכתיות, לאו דווקא הולכים אחריו בכל הדברים (הנהגה / השקפה / פוליטיקה). אין איזו נטייה (לא אישית ולא ציבורית) לחפש "גדול" ולהיתלות בו. יש גדולים, אבל פשוט לא ממש קיים המוסד הזה של "גדול הדור". לא יודע אם זה טוב או רע פשוט זה איך שזה עובד. (מבלי לדבר על חלק לא מבוטל ש"פוסק לעצמו" או עושה שופינג הלכות או סתם מחפש באינטרנט, וכמובן מגבש דעה פוליטית לבד, בשביל זה אין שום צורך במוסד של גדול הדור. רב זה יותר כמו טכנאי הלכה / כשרות לא דמות מנהיגותית "וואו").

– יכול להיות כמו שכתבתי במקום אחר שיש יותר קסם ל"אוסטיודן". איכשהו היהודי הגלותי בגלימה ובמגבעת, פרוש ומנותק מהבלי העולם, יותר נוסטלגי ו"אותנטי". לפחות עבור חלק מהאנשים.

– וודאי לי שיש רבנים בציונות הדתית שעוקפים "גדולים" מסוימים בהליכה ברמת ידיעת התורה כו' (מבלי לחלק ציונים פשוט אובייקטיבית רמת יצירה תורנית אחרת) אז הבעיה היא לא בזה.

– ברמה הטכנית יכול להיות שיש יתרון מסוים למוסדות החרדיים בין אם מצד אלף נכנסים אחד להוראה או פחות פיתויים לצאת לעולם הגשמי וכן הלאה אבל שוב לא נראה לי שזה הפקטור המכריע.

ולמרות שההיכרות שלי ממש דלה, אני לא מתפלא למה משפ' נריה נעלמו כמעט לחלוטין מהמפה אחרי מות אביהם הגדול זיע"א.

כל הגישה הזו היא "הפרעת אישיות היסטורית" שכל כך מאפיינת את החרדים (ובמידה רבה היא עמוד התווך של החרדיות כולה).

מה הפרמטרים של "גדולי הדור"?

מי אמר שבדור הבא הפרמטרים האלה יהיו חשובים?

למה למען השם אמור להיות אכפת לי מאיפה יצמחו אותם גדולי דור?

היופי, בעיניי, בציונות הדתית, היא ההסתכלות הכנה והישירה, בעובדות ובצרכי הדור. בזכות זה, יש כל כך הרבה דתיים שמעורים בחברה ולצד זאת שומרים מצוות וקובעים עיתים לתורה.

לעומת מגזרים אחרים שאין סדר והיררכיה בין הערכים, והתוצאה היא שכל מי שסגר את הגמרא לשנייה כבר מוריד חצי מהדתיות שלו, וגם מי שלומד גמרא לרוב הוא בור בחצי ממקצועות התורה; והרבה מאוד שכל הדתיות שלהם היא פול גז בניטרל- יושבים בכולל ושותים קפה, בקושי יודעים הלכה אבל ממציאים כל מיני חומרות הזויות (בדרך כלל כשזה קשור לזולת), חצי מהחיים שלהם זה "מה יגיד השכן", ובטווח נוצרת תעשיית קבצנות ונצלנות.

יש סיבה למה זה לא צמח בציונות הדתית!!

צריך להעריך את זה, זה מתחיל מאנשים שידעו מה הם עושים, עשו בחירות והיו נאמנים להם. אף אחד לא שאל מה יהיה בדור הבא ומי יגדל איפה - כולם שאלו מה החובה שלי עכשיו.

כשהוא מרמז על גדולי הדור במגזר החרדי, נראה שזה חסר בעיניו בציבור שלו.

לנגד עיניו הוא רואה שהמפעל של מייסדי הציונות הדתית המזרחי והפועל המזרחי קורס כמגדל קלפים, ויאמר בלב כבד שהוא צודק.

להניף את דגל ארץ ישראל, ומנגד לקבור את כל שאר תרי"ב המצוות... במחילה, זו לא יהדות.

למה הדבר דומה, למפעל מזון לתינוקות רמדיה, שהוציא ויטמינים בסיסיים, משיקולים מסחריים, וגרם לתמותה ולנזקים מוחיים למשפחות.

גדולי הדור העתידי של הציונות הדתית יחליפו את ליצני הדור העכשווים, שכולנו מכירים, אך נראה בעיניו של הרב נריה שהם עוד לא נולדו.  

אני לא חייב לשתות מים וככה לקבל את דבריך. אני יכול פשוט לא לקבל את דבריך.

אם יורשה לי כמובן. 

אני מודה לך.

אבל אתה כזה טוב לב שמרשה לי לחשוב עצמונית, אנא ממך -

תוכל להסביר לי למה החזון הציוני-דתי קורס כמגדל קלפים. אני דווקא רואה פריחה דתית מדהימה, מגוון של דעות, קהילות, יצירה דתית, תרומה משמעותית לעם ישראל ולעולם כולו. אנשים כמו הרב יגאל לוינשטיין, הרב משה הגר ועוד, שכל כך ממחישים את הביטוי "עדינו העצני"; יש כל כך הרבה פרופסורים גדולים במדע ובתורה, לפני כמה שנים הייתי מקשיב להרצאות בבתי הספר המכובדים והגדולים למחשבת ישראל ויהדות, רוב המרצים היו מבני הציונות הדתית, מדהימים, בגילים שונים; תלמידי חכמים גדולים שמלמדים תורה בעמקות מדהימה. אף אחד לא יספר לי!!! אני למדתי בישיבות היוקרתיות ביותר של המגזר החרדי ושל הציונות הדתית, ואני אומר לך ברור: הרמה הלימודית לא מתקרבת!!! (כמובן שיש טיפשים ואנשים שסתם קיבלו תפקידים בגלל סבא שלהם, אבל גם אצל החרדים לא חסרים כאלה). העומק, ההבנה, ההנאה, הדביקות. זה לא איזה ילד שדחפו לו כמה ווארטים של ר' שמעון שקופ והוא מצטט אותם כמו דיסק סרוט בלי להבין בכלל מה עומד מאחוריהם. זה פשוט לא דומה.

אתה מדבר על דביקות בארץ ישראל ועזיבה של תרי"ב מצוות. זה מעניין, כי כשהייתי בגבעות ראיתי אנשים שעמלים בתורה ומשקיעים בלימוד כל רגע. ראיתי אנשים שיודעים הלכה יותר מכל חרדי רדוד שתוקע כמה חומרות מהירח ולא יודע מה זה "מחודש" בבית יוסף. עובדתית, הפריחה והעוצמות של הלימוד הדתי לאומי זה בלי השוואה בכלל. לך עכשיו לכל ישיבה חרדית ותפוס את ה2 הראשונים שתראה, תבקש מהם להגיד לך שמות של 10 מקובלים מפורסמים. הם במקרה הטוב ישתקו ובמקרה הרע יגידו שמות של פוסקים שלבשו תרבוש. זו הרמה שם, הידע והעניין והיצירה ברמה מאוד מאוד נמוכה.

אתה אומר מה זה יהדות ומה זה לא יהדות. אולי תגיד לי אתה, אם יהדות בעיניך זה לעשות כל מיני פלפולי פומבדיתא דמעיילין פילא בקופא דמחטא (אתה בטח מכיר את הגמ' בברכות, שאף אחד לא מעלה על דעתו תופעה של פילא דעייל בקופא דמחטא). כל הזמן, ורק זה, ותמיד. אם בשביל זה בלבד העם מתקיים ויוצר כל כך הרבה שנים, אני לא מבין איזה מטומטם מי שבחר בו.
 

סליחה שאני חריף, ברור שיש גם ביקורת וצדדים אחרים וחיוביים (וגם בכל תופעה יש דברים שפחות מסכימים איתן). אבל לא כדאי סתם להתבכיין בלי להכיר את הצד השני.

הוא חוזר על המנטרה החרדית, של 'רק מצווה אחת' והתעלמות מהשאר, לא רואה ש:

* לימוד כל חלקי התורה כולל תנ"ך וספרי גדולי עמינו באמונה - נפוץ בציבור הדתי לאומי. נדיר מאוד בציבור החרדי (ולבתי המדרש שעושים כך, כמו תלמידי הרב זילברמן, או הרב מזוז יש מאוד התייחסות של מחוץ למיניסטריים).

* מכון התורה והארץ/חסלט - המציאו את צורת הגידול של ירקות עלים ללא תולעים, והעלו את רמת הכשרות בכלל ישראל

* מכון צומת (אמנם לא היחידים, אבל) מובילים ביצירת האפשרות לקיים חיי תורה ובעיקר לשמור שבת במציאות המודרנית בכלל ובמגדלים שהולכים והופכים לברירת המחדל - בפרט.

* מכון צומת גם מוציאים לאור כבר שנים את בטאון 'תחומין', שהוא הבטאון המוביל בענייני הלכה/טכנולוגיה, כלכלה וחברה, שגם כל רב חרדי שמכבד את עצמו דואג להכניס לשם את מאמריו (במיוחד, שבשונה מהמקבילות החרדיות - הם מכניסים כל מה שראוי, בלי לצנזר בתי מדרש אלו ואחרים).

* מכון כת"ר כבר שנים ו'הבית לכלכלה יהודית' בהרחבה בשנים האחרונות, עסוקים בבנית חברה וכלכלה על פי התורה, בשונה ממקבילותיהם החרדיות (שהם עובדים בשיתוף פעולה ובכל זאת) שעסוקים רק באיך הפרט לא עובר על איסורי ריבית.

* מכון פוע"ה - פוריות ע"פ ההלכה, הוקם מתוך הציבור הדתי לאומי. רק בזכות הסטנדרטים שהם קבעו יש אפשרות ליהודי יר"ש ללכת לטיפולי פוריות. קיבלו תמיכה נלהבת מכל גדולי הפוסקים (גם מהרב ברנסדופר זצ"ל מ'העדה', חסיד תולדות אהרון). כיום יש את 'בוני עולם' המקבילה החרדית, אבל כל חייו של הרב ווזנר, הוא חסם כל יוזמה להתחרות בפוע"ה.

*נפגעים בציבור החרדי יודעים היטב, שסעד אמיתי יקבלו רק בבית הדין של הרב שמואל אליהו שליט"א.

* חסד יש הרבה בציבור החרדי, באמת ראוי להערכה, אבל יוזמות שלא 'מעבירות את הנזקק ממגבית פורים למגבית פסח, ממגבית שבועות למגבית ראש השנה' אלא באמת עוזרות לא לקום על רגליו בעצמו כמו פעמונים ומקימי - נוסדו בציבור הדתי לאומי, עוזרות לכל הציבורים.

יש גם הרבה דברים טובים בציבור החרדי, כותב זאת מהיכרות אישית. ממש לא בא לבטל את זה. אבל הטענה כאילו עסוקים רק במצווה אחת ומבטלים את שאר התרי"ב - זו עלילת דם.

בעיקר עם מה שהכי חשוב לי, זה שאצל החרדיים התורה היא חלק מאוד מאוד קטן וזניח, ואין להם כמעט היכרות עם רוב חלקי התורה. באופן די טבעי, התוצאה היא שגם לא יודעים כלום ולא מבינים כלום.

לגבי המכונים, לרוב המכונים יש מקבילות חרדיות. ככלל מדובר בסוסיתות שכמעט אין להן משמעות ובהרבה מקרים הם בעצמם נתמכים בארגון הדתלי (כמה שמעת על המכון לבעיות בהלכה של הרב לוי יצחק הלפרין? פרי חיים? וכו). אבל טוב שיש סקרנים ופעילים במספר זירות ביהדות, וטוב שיש גם חרדיים כאלה (מעניין לברר כמה חרדיים יושבים במכונים החרדיים האלה...).

מה שיותר מעניין אותי, האם הסיבה שהרבנים נריה מדברים כך והסיבה שמדובר באנשים כמעט חסרי משמעות ציבורית, זה נובע מאותה סיבה? יש מצב שהם ירשו את אם הישיבות של בני עקיבא אבל במקום להשכיל ולהתאים אותה לתלמידים הם ניסו ליצור איזו ידיבה חרדית כזו, ולכן זה נראה ככה כל השנים?

מפלגת תקומה או בשמה החדש: הציונות הדתית, עוסקת במצווה אחת- ישוב ארץ ישראל, ואנטנות ביהודה ושומרון.

זהו.

לא בדיוק, גם באצבע בעין לחרדים הם מובילים, וראינו אתמול את הצבעתם ברגליים. 

אכן חובשי כיפות סרוגות הקימו מפעלי תפארת, שהמותג חסלט הוא הידוע שבהם ומגיע לכל בית יהודי. 

מכון צומת המפואר הוקם על ידי חובש כיפה סרוגה, אבל מה בינו ובין המעללים הפוליטיים המסוכנים של סמוטריץ' וחבריו לסיעה בכנסת (שאם לא יחול מפנה דרמטי הם יהיו מחוץ לכנסת בעוד ארבעה חודשים).

באיזו עזות מצח מנסים נערי סמוטריץ' לקחת קרדיט לא להם. מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי...

וכן- מפלגת הציונות הדתית תיעלם, בעזרת השם, ומכון פוע"ה ישאר, וישרת בתפארת מאות ואלפי משפחות הזקוקים לו.  

תבדוק בענייני חינוך בכלל וחינוך יהודי בפרט בכמה נושאים הם טיפלו.

תבדוק בכמה נושאים 'יהודיים' וועדת החוקה בראשות רוטמן טיפלה. (כן, כן, שמענו "גפני הגיש את חוק בתי דין רבניים", רק שעשרים שנה הוא הגיש, כשרוטמן טיפל זה גם עבר) וגם כמה נושאים שאינם 'יהודיים' במובהק, 'סתם' מועילים לכל הציבור.

בכמה ענייני בריאות, שנוגעים לכלל הציבור - מיכל ולדיגר טיפלה.

בשבתו על השיבר בועדת הכספים הוא יכל לייבש את הציונות הדתית- המפלגה, ובכלל זה תקציבים ליו"ש. מסיבות טקטיות כמובן, ונותן לסמוטריץ' להזיע ולאיים במשברים.

הוא לא עשה זאת, בניגוד לעצת חבריו, והשמועות אומרות שהוא מכה על חטא. 

מנגד, סמוטריץ' בזבז את כל האשראי שניתן לו, ועכשו נושא עיניו השמימה ומצפה לנס. 

במקום ללמוד מבן גביר איך מרגיעים חרדים, הוא הקשיב לאיילת שקד. אז שיאכל אותה.

לגבי ועדת הכספים, לא סוד שהיא מתנהלת כמו בזאר טורקי. תן לי מנה לאולפנות ואתן לך מאתיים לישיבת פוניבז', וכן הלאה, ובמטותא ממך אל תביא תוצאות מבורכות מקומבינות פוליטיות, כי ככה זה עובד.

נכון לעכשו סמוטריץ' וחבריו יאלצו להפרד מהכנסת הבאה, פרט לרוטמן שהבטיח את מקומו במפלגה אחרת.   

רוטמן קידם חוק בתי דין רבניים שיזם גפני.  וואו, ככה זה עובד.

בניגוד לשקר שאתה חוזר עליו כאן, בתקווה שנחשוב שאם חזרת עליו מספיק פעמים הוא יהפוך לאמת - כל צדדי הקואליציה היו שותפים בקח ותן.

הציונות הדתית נתנה לחרדים הרבה מאוד אשראי בשם המחוייבות לקואליציה, לא פחות ממה שהם נתנו לה, למרות הרבה מאוד מחיר ציבורי שהציונית הדתית שילמה על כך אצל בוחריה שלה.

למה בן גביר שווה בממוצע הסקרים כ- 9 מנדטים, וסמוטריץ' שווה 0?

אכן סקרים הם לא מדע מדויק, אבל בהחלט מבטאים מגמות, והמגמות מצביעות על אי אמון אישי וציבורי בבצלאל סמוטריץ'. ברור שיש הסבר לכך, וההסבר הוא שהמראה עקומה,

ושאלה נוספת, כמו קאטו הזקן, למה בכנסת הראשונה יכלו לרוץ כל הדתיים ביחד, והיום לא. 

יותר מזה, למה הסרוגים לבדם רצים או מתכוונים לרוץ בחמש- שש רשימות נפרדות.

האם יכול להיות שהסרוגים כל כך מסוכסכים זה עם זה, והמוצא היחיד הוא לסמן את החרדים כאויבם המשותף. 

(ואתה מציע, אם הבנתי נכון, להוריד את אחוז החסימה כדי להציל את סמוטריץ' שתלוי על בלימה, וכדי לאפשר לחמש רשימות נוספות לשרוף כל אחת עוד חמש מאות קולות לימין) 

הרב חיים דרוקמן זצ"ל רץ לכנסת עם הח"כ החרדי ורדיגר ברשימת מצ"ד, וקיבלו שני מנדטים. לימים התפרקה השותפות, כי הרב דרוקמן התעקש על מצ"ד- מפלגה ציונית דתית, בעוד וורדיגר רצה מטעמי בייס להבליט את הדתית. אני לא יודע אם זה נכון, אבל לכולי עלמא אינו מופרך.

שמעתי יותר מפעם אחת מאנשים רציניים כמיהה לחזור לפורמט ההיסטורי בכנסת הראשונה על יסוד התמקדות  מקיפה בעולם הישיבות וההסדר, וסמינרים ואולפנות, או במילה אחת- יידישקייט. לצד זה כולם מודים שלפי שעה מדובר בעורבא פרח. 

אם בצלאל היה אומר לחבריו, בערך כך: חוק הסדרת גיוס חרדים הוא תועבה, אבל על התועבה הזו חתמנו בחתימת ידינו, ולא תחת השפעת אלכוהול, וחתימות חייבים לכבד... הוא היה קונה את עולמו בשעה אחת. הן בבייס שלו והן בבייס שלא שלו.

אסתפק בזה. אני משוכנע שאחרי תבוסתו בבחירות הקרובות והקרבות, הוא ימצא את הזמן הנכון והמתאים לכתוב ספר בהשארת חברו הטוב: איך לנצח אגו.

רבים נתפסים להוא-הא הפופוליסטי, לכאלו שמצטלמים כ'גבר-גבר', ברגע האמת רבים מספיק שמים לב מי באמת דואג להם.

חזית דתית מאוחדת, היתה פעם אחת ויחידה, בהתלהבות של קום המדינה. בבחירות לכנסת השניה היא התפרקה לארבע ומאז לא היה איחוד של כל הדתיים. כך שמאוד מוזר לנפנף בזה עכשיו.

הסקרים בארצות הברית שניבאו נשיאות לקמלה, התהפכו כשבועיים לפני הבחירות, והם דייקו.

לגבי מפלגת הציונות הדתית, היא תהיה בכנסת הבאה אם תרוץ בבלוק עם בן גביר.

אבל בן גביר לא רוצה את סמוטריץ' מסיבות אלקטוראליות. 

בעיני בן גביר, סמוטריץ' הוא ההיפך ממושך מצביעים.

נתניהו בלחץ, ומאחורי הקלעים מציע ח"כ נוסף על חשבון הליכוד, ויש אומרים שני חברי כנסת, אחד לזה ואחד לזה. בינתיים מדובר בשמועות, והמהומה בתוך הליכוד מתעכבת.

סמוטריץ' המתאבד הפוליטי רוצה להיות מספר 1 של עצמו ולא מספר 2 של בן גביר, לשם כך שוב ישנה את שם מפלגתו, והפעם יקראו לה: התחיה, האמא ההיסטורית של אוסלו.

אם הוא ישאר בחוץ- חגית משה, אורי אריאל, הרב רפי פרץ, ועוד רבים וטובים, לא יזילו דמעה.

היו לאורך השנים כל מיני איחודים וגם כל מיני התפרקויות של האיחודים מכל מיני סיבות. רשימה מאוחדת של *כל* המפלגות הדתיות היתה רק פעם אחת. לכל אירוע יש את הסיפור שלו והעובדה שכל מיני פעמים, האיחוד התפרק, מביאה למסקנה הפוכה משלך - אפשר להתאחד בטוב, אבל אי אפשר בכח, זה פשוט לא עובד. נקודה.

בעייני סקרים שווים כמו תחזית אסטרולוגית, לא יותר. אבל גם לשיטתך, אנחנו עוד לא שבועיים מהבחירות, כך שה'הוכחה' שלך מהריס לא רלוונטית. ובכלל הסקרים כעת לא רלוונטיים, מערכת הבחירות עוד לא באמת התחילה.

אם כי לשיטתך היה ראוי שתציין שבסקר של 12 אתמול (וגם שבוע שעבר) עברו. גם ב13 עברו שבוע שעבר (ואיני יודע מה השבוע).

אני מביע תמיכה עקרונית בהורדת אחוז החסימה מאז ומעולם. כתבתי זאת בפורום פעמים רבות לאורך השנים.

בהעלאת אחוז החסימה ל- 5, לצד הגדלת מספר המושבים בכנסת ל- 150.

לא יהיה ייצוג בכנסת למי שהשיג בקלפיות פחות משבעה מנדטים.

כל טוב.

באתונה העתיקה, היה משאל עם שבועי על כל מה שעמד על הפרק. מציאותית, בציבור גדול זה לא יכול לעבוד ולכן בוחרים נציגים שזה האיזון הסביר בין השמעת רצון העם לבין היציבות השלטונית.

הטענה בשמה העלו את אחוז החסימה פעם אחר פעם, היא יציבות. המציאות הפוכה - עד ההעלה הראשונה בתשנ"ב - כמעט שלא הוקדמו בחירות, מאז אף מערכת בחירות לא התקיימה במועדה.

חשבו שזה ימנע את הצורך לשאת ולתת עם שורה של מפלגות קטנות - במציאות זה גרם למפלגות בינוניות שכל אחת היא שחקנית ווטו על יציבות הקואליציה ולזה שבמקום לעסוק במהות, צריכים לעסוק באופן אינטנסיבי בלאחד כוחות שאחרי זה צוברים המון מתחים פנימיים.

150 ח"כים ייצגו מגוון דעות רחב יותר. מפלגה עם 7 מנדטים לפחות תחלק את הנושאים המעניינים אותה באופן פרטני יותר על פי הכלל: אם אתה עוסק בכל, אין לך זמן לעסוק בשום דבר.

המציאות דהיום שבה כל אילוז וכל סופר הם לשון מאזניים חייבת להפסק.

הנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על נציג מפלגה שקיבלה לפחות 25 אחוז מכלל הקולות הכשרים. ככה עושים משילות.

עד תשנ"ב לא היה ראש ממשלה עם ששה מנדטים ולא היו שרי אוצר שלא ממפלגת השלטון.

גם בשיטה שלך תהיה תלוי בכל אילוז (או אמסלם ונגוסה או לא משנה התורן), או בכל אחת מהמפלגות.
 

דווקא העלאת אחוז החסימה (וגם הבחירה הישירה, אבל זה בוטל), היא זו שגרמה שאין יציבות, שאין מפלגת שלטון מרכזית שיכולה לשחק עם התפקידים שנותנים לשאר המפלגות. כשהיו יותר מפלגות - לרה"מ היה יותר משחק, ממילא אם מישהו לא מרוצה - שישאר בחוץ, יש אופציות אחרות וככה 'המחיר' של כולם יותר נמוך. כלומר כל אחד מבין שעדיף להיות שר התירות עם אצבע בפנים ולא לדרוש שר ביטחון ולא לקבל. 

דווקא העלאת אחוז החסימה הביאה למיעוט מפלגות וממילא צמצום האפשרות של ראש הממשלה, להשאיר בחוץ את מי שדרישותיו יותר גבוהות.

פעם כולם רצו להכנס, ונכנסו, פרט לחרות ומק"י שלא הורשו להכנס.

היום זה הפוך, אם יש עתיד היתה מצטרפת, סמוטריץ' היה מסתפק במשרד לאיכות הסביבה, וסטרוק היתה מתחננת לסגנית שר במשרד הנגב והגליל.

חברי הכנסת דהיום מתנהגים כמו חסיד שוטה שחייב שיהיה בית כנסת אחד לפחות שהוא לא נכנס אליו.

הכל השתנה, פעם בג"ץ היה כפוף ללשון החוק, והיום לשון החוק היא בעיניו בחירת מילים לא מוצלחת. לומר שהעלאת אחוז החסימה היא הגורם לתרבות השלטונית הקלוקלת שלנו, זה כמו לומר שהעלאת אחוז החסימה הובילה לטבח שמחת תורה.

בסביבה של שנאה גואה נגיע מהר מאוד לחלוקה נוספת בין יהודה לישראל. הילת.

אגב, חירות ומק"י רצו להצטרף, בן גוריון לא רצה אותם.

היא הנותנת שהשאיפה המתבקשת היא להגיע למפלגה בת 50 ח"כים ולא "גוש" שמורכב ממפלגות צהובות זו לזו, ורק הקוניוקטורה הפוליטית חיברה ביניהם.

לכן תמוה שאתה רוצה לחזור לרעה חולה של רסיסי מפלגות שכל שני וחמישי מאיימות לפרוש או להצביע ברגליים ולהפיל חוקים שיוזמת הקואליציה.

במסגור שאני מציע, ציונות הדתית ועוצמה יהודית צריכות להבלע בתוך הליכוד, בעוד החרדים ימשיכו להיות מפלגות לווין שמקבלות תופינים נקודתיים לפי העניין.

הגיע הזמן לעשות מחקר השוואתי לגבי מספר המפלגות בכל אחד מהפרלמנטים באירופה מול הקרקס הפוליטי שלנו.  

אני ממש אוהב את הגישה שלך. אבל קח בחשבון ישתנו עוד כללים וכל אנשי המשטרה יהיו זוגות של שועל וארנבת כמו בזוטרופוליס, בן גביר לא יוכל לכהן כשר המשטרה ואז אולי ישתנו עוד נתונים שישפיעו על התוצאה

את מה שידוע מאז ומתמיד: החרדים הם הבריון השכונתי. אין להם ערכים, אין להם אחריות, אין להם דאגה לשום דבר.

אני לא יודע מה איתך, אבל אני קונה הרבה פופקורן בשנים האחרונות: לראות את הרב זבדיה כהן של שס, מתמנה לרב של תל אביב במקביל לכך שהוא מתיר להשיא את אושר כהן ועדן פינס (מזכיר לך משהו? אולי זו הטענה החרדית על פרשת האח והאחות?!); לראות איך כשהרב עמר רוצה לסגור דיל עם הרב סתיו זה פויה, ודרעי הצדיק פותח עליו ג'ורה בשיחות טלפון שהוקלטו ופורסמו (ואחר כך הוא יגיד מרן מרן במבטא אמריקאי), כאילו הדילים האלה לא נעשו בין הרב עובדיה לרב גורן; לראןת את החרדים מריצים בדביקות את הרב מצגר, שכולם ידעו מאז ומתמיד במי מדובר.

אבל אף אחד לא מתעסק איתם, כי הם מסוכנים. הם יעשו אוסלו ב, התנתקות (וגם ישבו בממשלה עם מרצ אבל ממש יכעסו כשהמפדל יישב עם טומי/יאיר לפיד), יעשו כל עוולה וכל שגעון ויעברו על כל כלל אתי ודתי שהם קבעו. רק תיתן לבם את הכסף והג'ובים שהם צריכים, את המשרות בקק"ל ואת הכסף מההסתדרות הציונית.

סבבה, אם הדיון שלך זה "האם סמוטריץ מתנהל נכון מול העולם התחתון", אז זה דיון מאוד מעניין. אישית אין לי טענות על ההתנהלות שלו, בפרט שהאכזריות והניכטר שלהם כלפי החיילים ותושבי הספר היא הזויה ומזעזעת ברמה לא נתפסת. אבל גם אם אתה צודק, הרי שאתה בעצמך מודה שהחרדים הם נוכלים חסרי מעצורים אז תבין לבד מי פחות צדיק בסיפור.

לגבי מי עושה דברים יותר למען התורה, אני לא ככ בטוח שהחרדים הם היחידים שמביאים יותר כסף לתורה. לפחות בעיר שלי, כל פעם שממנים יו"ר מועצה דתית מהצה"ד נהיים המון פעילויות ושיעורי תורה לכולם וכשממנים משס נהיים המון מרצדסים רק בחניה אחת בעיר.

ולמה היועמשית ובגצ מתנכלים אליהם - כי יש למערכת המשפט כוח. הרי אתה בעצמך מסכים שעם החרדים תריך לעבוד כמו עם המאפיה. ואכן, אם רק החרדים היו מצטרפים למאבק למען הרפורמה המשפטית, היה מובן מה הם רוצים. כל עוד שהם ישבו בצד כשבגצ והיועמשית צברו כוח, שיתמודדו עם מה שהם עשו.

אבל הם מתמיהים. כיום הציבור הדתי לאומי עשה תיקון גדול בתחום וב"ה יש גדולי דור ותלמידי חכמים עצומים בצ"ד

שכמובן תמיד כדאי לשאוף ליותר...

בלי צבא שמגן, ההתיישבות לא תצליח להגן על עצמה

הפוך יכול לקרות, הצבא יכול לתפוס שטח ולהגן עליו בלי התיישבות

שאלתי ג'מיני AI:

בצפון השומרון הייתה התנתקות, באחרונה היא בוטלה. עד לביטולה של ההתנתקות איך זה היה מבחינת אירגוני טרור והמאבק בהם בצפון השומרון בהשוואה לשאר שטחי יו"ש?

וזה מה שהוא ענה:

מבחינת התפתחות התשתיות של ארגוני הטרור ואופן המאבק בהם, צפון השומרון (גזרת ג'נין וטולכרם) הפך במהלך השנים שלאחר התנתקות 2005 לאחד האזורים המורכבים והמתוחים ביותר ביהודה ושומרון, והציג מאפיינים שונים מחלקים אחרים באזור (כמו יהודה או דרום השומרון).

1. התחזקות ארגוני הטרור והקמת "גדודי הטרור"

* ואקום אזרחי וביטחוני: הפינוי של ארבעת היישובים (חומש, שא-נור, גנים וכדים) ויציאת הנוכחות האזרחית הישראלית מהאזור יצרו רצף טריטוריאלי פלסטיני נרחב. אף שצה"ל והשב"כ שמרו על חופש פעולה מבצעי ולא נסוגו מבחינה צבאית כפי שקרה ברצועת עזה, היעדר התיישבות וצירי תנועה אזרחיים ישראליים יומיים צמצם את הנוכחות הקבועה של כוחות אבטחה בשטח.

* התבססות תשתיות מקומיות: בגזרה זו, בפרט במחנה הפליטים ג'נין ובטולכרם, קמו להתארגנויות טרור מקומיות ("גדודי ג'נין", גדודי חללי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי) יכולות עצמאיות גבוהות יותר בהשוואה לאזורים כמו חברון או גוש עציון. הארגונים הצליחו לגייס פעילים רבים, לאגור אמצעי לחימה, לייצר מטעני חבלה רבי-עוצמה ולהקים מערכי תצפית.

2. אופי הלחימה והמאבק בטרור

* מעוזי לחימה ומטענים: בשונה מאזורים אחרים ביו"ש שבהם הטרור התבטא בעיקר בפיגועי יחידים (דקירה, דריסה) או חוליות ירי נקודתיות על צירים, בצפון השומרון התפתחה דפוס לחימה מורכב המזכיר לעיתים לחימה בשטח בנוי מאתגר. צה"ל נתקל בשימוש נרחב במטעני גחון שהוטמנו מתחת לכבישים, ירי מסיבי לעבר כוחות נכנסים ושימוש בבתים ממולכדים.

* ניסיונות ייצור רקטי: צפון השומרון היה האזור היחיד ביהודה ושומרון שבו נרשמו ניסיונות חוזרים ונשנים (בעיקר בשנים 2023–2024) לייצר ולשגר רקטות פרימיטיביות לעבר יישובים ישראליים בגלבוע ובאזור התעשייה שח"ק.

3. משוואת חופש הפעולה המבצעי

* הסלמה באמצעים הצבאיים: ככל שגברה התנגדות החמושים בכניסות לכפרים ולמחנות הפליטים בצפון השומרון, נדרש צה"ל להפעיל אמצעים שלא היו בשימוש יומי בשאר שטחי יהודה ושומרון. זה כלל שימוש נרחב בדחפורי D9 לפתיחת צירים וממולכדים, סיכולים ממוקדים מהאוויר באמצעות כטב"מים ומסוקי קרב, ומבצעים חטיבתיים ממושכים הנמשכים מספר ימים (כדוגמת מבצע "בית וגן" ב-2023 ומבצעים נרחבים לאחר מכן).

* היחלשות הרשות הפלסטינית: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית איבדו כמעט לחלוטין את אחיזתם באזור ג'נין וטולכרם בהשוואה לערים כמו שכם, רמאללה או חברון, מה שהותיר חלל שנכנסו אליו חמאס והג'יהאד האיסלאמי במימון איראני.

השוואה לשאר שטחי יהודה ושומרון

| מאפיין | צפון השומרון (עד ביטול החוק) | שאר שטחי יהודה ושומרון |

|---|---|---|

| רצף טריטוריאלי פלסטיני | נרחב מאוד, ללא נקודות התיישבות ישראלית במרחב ג'נין. | מקוטע, משולב בנוכחות אזרחית וצירי תנועה ישראליים יומיים. |

| דפוס איום מרכזי | מטעני חבלה כבדים, ירי מאורגן, ניסיונות רקטיים. | פיגועי ירי בצירים, פיגועי דקירה/דריסה וחוליות מקומיות. |

| משמעת ומשלח של הרש"פ | אובדן שליטה קמעונאי של מנגנוני הביטחון. | שליטה יחסית גבוהה יותר של מנגנוני הרשות. |

| שימוש באמצעים אוויריים וצמ"ה | תדיר ויומיומי במבצעים מיוחדים. | ממוקד ונדיר יחסית, בהתאם לאירועים נקודתיים. |

לאחר ביטול צו איסור השהייה והסרת מגבלות ההתנתקות בצפון השומרון, החל צה"ל בשינוי התפיסה המבצעית במרחב במטרה להדק את האחיזה הביטחונית ולסכל את תשתיות הטרור שהתבססו באזור לאורך השנים.

ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון

הסרטון מציג את הדיווח על ביטול צו איסור השהייה בצפון השומרון על ידי אלוף פיקוד המרכז, המהווה את השלב המבצעי הסופי בביטול חוק ההתנתקות באזור.

עד לביטול ההתנתקות בצפון השומרון (תיקון החוק ב-2023 ויישומו המלא ב-2024–2026) האזור הזה היה שונה משאר יהודה ושומרון בעיקר בגלל הוואקום שנוצר בנקודות הספציפיות שפונו, לא בגלל נסיגה מלאה כמו בעזה.

ב-2005 פונו ארבעת היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים, וכן בסיסים צבאיים (בהם מחנה סנור/גבע, שפונה סופית ב-2006). החוק אסר על שהיית ישראלים אזרחים באזורים האלה. צה"ל לא יצא מכל צפון השומרון – הוא המשיך לפעול בכל יו"ש, כולל פשיטות לשטחי A כמו ג'נין – אבל בנקודות שפונו לא הייתה נוכחות אזרחית יהודית קבועה ולא היו בסיסים קבועים כמו קודם. ניסיון להקים מחדש את מחנה סנור ב-2006 נחסם מסיבות משפטיות כי זה סתר את החלטת ההתנתקות.

מה קרה בפועל מבחינת טרור

ג'נין והסביבה (מחנה הפליטים, טולכרם והמשולש שכם–ג'נין–טולכרם) הפכו למוקד הטרור הבולט ביותר ביו"ש בשנים שלאחר מכן, במיוחד משנות ה-2010 המאוחרות ועד אחרי 7 באוקטובר.

הג'יהאד האסלאמי ("גדוד ג'נין"), חמאס וקבוצות מקומיות בנו שם תשתיות מאורגנות יותר: חמושים שפועלים בגלוי, ייצור מטענים ומטעני צד, ניסיונות רקטות, ושיתופי פעולה בין ארגונים. הרשות הפלסטינית איבדה שליטה מעשית באזורים האלה.

ג'נין הוגדרה לא פעם כ"מייצאת הטרור מספר אחת" – עשרות פיגועי ירי שיצאו מהמרחב, ומחבלים שיצאו משם לפיגועים בתוך ישראל (בני ברק, תל אביב, אלעד ועוד). גם ישיבת חומש, שפעלה באופן לא רשמי במקום שפונה, הייתה יעד לפיגועים (למשל רצח יהודה דימנטמן ב-2021).

אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ ערב ההתנתקות, התריע מראש שנסיגה מצפון השומרון עלולה להפוך את האזור ל"עזה" מבחינת טרור. מקורות ביטחוניים ופרשנים תיארו את האזור כ"ארץ הג'יהאד" או "חור שחור" יחסית.

חשוב לציין שג'נין הייתה מוקד טרור גם לפני 2005 (פיגוע מלון פארק בנתניה ב-2002 יצא משם). ההתנתקות לא יצרה את הבעיה מאפס, אבל הוואקום בנקודות שפונו הקל על התבססות תשתיות ועל חופש תנועה יחסי לחמושים באזור ספציפי שקרוב לקו התפר ולערים ישראליות (עפולה, חדרה, נתניה).

השוואה לשאר יו"ש

בשאר יהודה ושומרון (שכם, חברון, רמאללה, גוש עציון וכו') גם היה טרור משמעותי – שכם היא מוקד מרכזי נוסף – אבל בצפון השומרון בלט יותר חופש הפעולה של החמושים ופחות נוכחות ישראלית קבועה "על הקרקע" באותן גבעות שפונו.

באזורים עם התיישבות יהודית צפופה יותר יש בדרך כלל:

יותר מוצבים וכוחות קבועים סביב היישובים והכבישים.

יותר מודיעין מתושבים וחיכוך יומיומי שמחייב נוכחות.

פחות "שטח מת" שבו ארגונים יכולים להתארגן בגלוי יחסית.

המאבק עצמו נמשך בכל יו"ש באותם כלים: פשיטות, מעצרים, הריסת בתי מחבלים וסיכולים. ההבדל היה שצפון השומרון דרש מבצעים גדולים וממושכים יותר (כמו "בית וגן" ב-2023 ומבצעים מאוחרים יותר) כי התשתיות שם התבססו חזק יותר. אחרי 7 באוקטובר החשש מ"אוקטובר 7 מצפון" או "מיני-עזה" באזור הזה גבר בגלל הקרבה הגיאוגרפית.

בקצרה: עד הביטול האזור לא היה "מנותק" כמו עזה, אבל הנקודות שפונו יצרו חלל שארגוני הטרור ניצלו, והפכו את צפון השומרון למוקד הבעייתי ביותר ביו"ש בשנים האחרונות שלפני החזרה. הביטול והחזרת יישובים ובסיסים נועדו בין היתר לסגור את החלל הזה.

רוב הטרור שהוא מדבר עליו זה לפני ההתנתקות

ואופן אבסורדי ההתנתקות הורידה את הטרור בג'נין.

אחרי ההתנתקות,

שכם וחברון היו הרבה יותר בעיתיות מאשר ג'נין

"מודל ג'נין" עם התיאטרון של של זביידי וכו'

וגם, שחזר הטרור לג'נין, כמות הצבא שהוקצה לטובת המקום היה קטן משמעותית מאשר מה שהיה קיים סביב ערים אחרות

וחוץ מזה שאם לא היה בכלל צבא אז היו מקימים משהו הרבי יותר טוב ויעיל.

וטכל'ס, הגבעות מגינות בס"ד

מה הצבא עשה מ2005 ועד לפני כשנה בצפון השומרון?

לא היתה שם התיישבות (ותעשה לי טובה, מבוא דותן וחרמש זה נקודה פיצית על המפה)

מה הצבא עושה עכשיו ברמת הגולן הסורית?

מה הוא עושה בדרום לבנון?

אבל חלק מהמהלך שלהם זה לגרום לצבא לשמור על שטח, אחרת, כמה שהם ירצו, אין להם באמת יכולת בשטח להתמודד מול הערבים.

התתיישבות חייבת גם את הצבא.

יחד עם החברים שלו בבג"ץ

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

זו או אחרת את שר הביטחון.

אתה יודע מה?

ההצעה שלך תלמד קצת יותר את ההבנה של הפוליטיקאים בתפיסות הציבור, בוא נראה, אם הליכוד יגיד שהם רוצים שכץ ימשיך כשר ביטחון, כנראה הם חושבים שהציבור תומך בהתנהלות הביטחונית.

אם הם לא יגידו מילה על היכן שר הביטחון יהיה, כנראה שהם חושבים שהציבור נגד ההתנהלות כעת.

אם הם יגידו באופן כללי שהם רוצים את השר אצלם, אז פחות וודאי אבל נוטה להבנה של תמיכה.

אבל אם המועמדות האחרות לקואליציה ידרשו את כל העולם ואשתו, כמו בסיבוב הקודם, הוא יאלץ למסור את המשרד הזה לאיזנקוט כדי להקים ממשלה, לא ממשלת חלומות, ולא ימין מלא.

לא ראיתי אפילו אמירה כזו הפעם

בדגש על בן גביר, הוא חבר לטלי גוטליב כדי ליצור מכפיל כח, אבל הציבור לא קונה, ואפילו בורח ממנו. בסקר עדכני הוא עומד על 6 מנדטים, וזה אומר שהיא מבריחה 2 מנדטים לפחות.

אם בן גביר חפץ חיים פוליטיים הוא צריך לחזור להיות שחקן קבוצתי בתוך גוש הימין, אחרת הוא ימחק.

אבל לא ראיתי הבטחה כשלעצמה

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

בס"ד

איתמר הבין שנתניהו בדרך להקים ממשלה עם אייזנקוט. הוא שומע את התדרוכים, ולא מאמין להכחשות. לכן הוא בא ומתחיל להכין את הקרקע לרגע שהתניהו יזרוק אותו.

אם זה יקרה, בכנסת הבאה הוא יהיה אופוזיציה לוחמנית לממשלת אייזנקוט-נתניהו, והתוכניות אותן הוא הציג אתמול יהיו הבסיס לכל זה.

גם הוא יכול, למעשה כל אחד יכול. לכן הוא מכין את המשבר הפוליטי הראשון עוד לפני הבחירות. זה האירוע.

לגבי ממשלה עם איזנקוט, לפי כל הסקרים הם מביאים במצטבר, 50 מנדטים פלוס מינוס, ומשכך, הם זקוקים לעוד 11 מנדטים לפחות כדי להקים ממשלה, וזה לא ריאלי.

לגבי אופוזיציה בכנסת, היא טובה בקריאות ביניים. הרפורמה המשפטית נבלמה בגלל הפגנות רחוב, ומיליארדים שנשפכו על זה בכל מקום.

בכל הכבוד לבן גביר, מיליארדים אין לו.

נראה בעיני שבמקום להערך לממשלת חלומות ימנית, ללא קלקולים, הוא נערך להטריל את הכנסת הבאה. אין לי אלא לאחל לו הצלחה.

נראה שבן גביר מכוון לנהל את ענייני המדינה, והיריב שלו הוא נתניהו, ולא השמאל.

יריבים נוספים שלו הם כל שותפיו הקואליציניים בממשלה היוצאת: דרעי, סמוטריץ', גולדקנופף, וגפני.

אף אחד מהם לא יצטער אם את הכנסת הבאה הוא יטריל מספסלי האופוזיציה.

לכן אני מעדיף אותו ממגלומנים חיים בסרט כמו בן גביר, פייגלין ווינטר. כל אחד מהם יותר קרקרן וחי בסרט מהשני

אם היה רוצה, היה פועל לעשות את זה

אחרי 7/10 היתה לו הזדמנות פז

גב של רוב העם (גם השמאל תמך בלהעיף את העזתים מכאן)

לגיטמציה בין לאומית

אבל הוא בחר במלחמה אבודה מראש (לך תוציא חמאסניקים מתוך אוכלוסיה. מחט בערימת שחת)

בשביל לרצות את ה"ימין על מלא"

והם התרצו (טעות גדולה שלהם)

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

שועלים מחבלים בכרם המולדת: חובת השעה

השבר של השביעי באוקטובר מעניק משמעות מצמררת למילים: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים... מְחַבְּלִים כְּרָמִים". האסון הלאומי הוא תולדה של שילוב קטלני בין אויב אכזרי מבחוץ לכרסום הרסני מבפנים:

• ערעור הלכידות: פועלם של גופים כגון "כוח קפלן" ו"אחים לנשק" עודד סרבנות, פגע בחוסן המנטלי והקרין חולשה החוצה. כדברי חז"ל על עקבות משיחא – "הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת".

• עלילות האנרכיסטים: תאים קיצוניים מפיצים עלילות כזב המאשימות את לוחמי צה"ל בהרג אזרחים, ובכך משרתים ישירות את תעמולת האויב.

• ניצול הפירוד: חמאס זיהה במדויק את נקודת השבר הפנימית והלם בעוצמה, כמימוש האזהרה: "כְּשֻׁעָלִים בַּחֳרָבוֹת, נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ".

•  הניצחון מחייב את הרחקת השועלים מבית.

הקביעה המקראית "מַהֵרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" מבהירה כי הסכנה הגדולה ביותר צומחת מתוכנו. כדי לקום מהחורבן, חובה עלינו להוקיע, לנטרל ולהיפטר לחלוטין מכוחות הפירוד וההרס העצמי. רק ניקוי יסודי של כרם המולדת מאותם שועלים, לצד אמונת ברזל, ימוטט את אויבינו מבחוץ ויוביל לגאולה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".

אני מודה שעד עכשיו לא האמנתי שבשורות הצבא יש לנו אוכלוסיה כזו אני אפילו מפחד לומר את השם זה מפחיד היום נפל לי האסימון והענין הוא שמאוד קשה לעלות על אנשים מהסוג הזה זו האמת שלי

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.