יצאנו לבדוק, ואלה עשרת הממצאים:
תיקון חוק השבות- יוק
תיקון חוק מיהו יהודי- יוק
צמצום חילולי שבת במרחב הציבורי- יוק
ריסון המסחר בחמץ בפסח- יוק
לימודי תנ"ך- יוק
בתי דין לממונות- יוק
קידום המשפט העברי- יוק
מעמד מיוחס ללוח העברי- יוק
חיזוק הרבנות הראשית- יוק
הסתה נגד חרדים- V
רגע, אבל הוא הציף את יהודה ושומרון באנטנות.
וכיפר אדמתו עמו.
הוא תקוע באנטנות. אפשר לשאול כל ראש ישיבה גבוהה/הסדר/מכינה/אולפנה וכו' יגיד לך שדאגו לחינוך כמו שמעולם לא דאגו.
אין לו שום אחריות, אף אחד לא מצפה ממנו לשום הישג ממשי, אז הוא יכול להטריל באלף הצעות חוק שכל המחנה האמוני מסכים להם בעיקרון, אך הוא עושה את זה באפס התחשבות במציאות וגבולות הכח. ככה הוא גם מוציא את כל האחרים לא מספיק דתיים/ימניים, וגם נשאר בכותרות, כך שיהיה לו חומר לבחירות הבאות.
לגופם של דברים - עוסקים הרבה מאוד ביהדות בכלל המשמעויות של זה. השרשור המקנטר שפתחת בסוף השבוע - בדיוק מוכיח את זה.
כמובן, עוסקים בתמיכה חסרת תקדים במוסדות התורה והחינוך - אין יותר דאגה ליהדות מזה.
כמובן - מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה ככל המצוות, אינה פחות יהדות מדברים אחרים.
לבוא בטענות על זה שבקדנציה אחת (עם עשיה חסרת תקדמים בשלל תחומים משמעותיים מאוד), לא פתרו את כל הבעיות שמלוות אותנו מקום המדינה, זה תינוקי.
בפועל - טיפול במערכת המשפט והחזרתה לגודלה הטבעי, זה שמירה על היהדות של המדינה. רוב ככל הפרצות שהתחדשו בארבעים השנה האחרונות (הן במשפחה, בצניעות, בחמץ, בשבת) לא הגיעו מהמערכת הפוליטית, אלא מהתערבות הלא תרינה של מערכת המשפט.
מעבר לכך - שמחה רוטמן עובד על צמצום כניסת הגויים לארץ. אופיר סופר (כמעט לא מדברים על כך ואולי טוב שכך, אבל כאן כדאי שידעו) הסיט את המיקוד של משרד הקליטה להבאת יהודים לארץ, אחרי שבכל שנות ישראל ביתנו על השאלטר, עבדו בעיקר על להביא גויים.
שלא אהודים בלשון המעטה במחוזות מרכז הרב.
כך או כך, הציונות הדתית של פעם הגדירה עצמה גשר מחבר בין זרמים והשקפות עולם שונות.
מכל זה נשאר לנו עורבא פרח.
נהפוך הוא.
עינינו הרואות קטטות עם דרעי, ועם מעוז, ועם גפני, ועם גולדקנופף, ועם בן גביר כמובן., ועם מי לא.
במקום לכנס את כולם כאיש אחד בלב אחד, ולתעדף את הנושאים שעל סדר היום האמוני שלנו.
ככה לא בונים חומה.
בצורה הפשוטה ביותר - מעוז יכול להביך את כולם עם חוק שיהודי הוא רק לפי ההלכה או שהחלת ריבונות על כל גבולות ההבטחה - כי הוא לא צריך להסתדר עם אף אחד (ובאמת הוא לא מסתדר עם אף אחד...)
לעומתו, כל מי שבקואליציה, גם אם מפעיל מנופים פוליטיים - בסופו של דבר מסתדר עם האחרים וע"י כך פועל לטובת העם והארץ כפי יכולתו.
ואיך הדמיונות שלך עובדים שעות נוספות. לא יודע מי ומה הגדיר, למזרחי היו קטטות עם אגודה. היו גם בין המזרחי לפועל המזרחי. היו גם קטטות בין המפדל לאגודה ולאחרים.
שום דבר היום אינו שונה מכל התנהלות פוליטית אחרת. אתה מצפה לאנשים שגם פועלים ומצליחים להוביל במערכת הפוליטית וגם עושים זאת בסטרליות גמורה - כשאף אחד סביבם לא מתנהל ככה.
ולכן חינוך יהודי שהוא מקדם זה "להטריל"
זה כמו שהקואליציה מצביעה תמיד נגד כל הצעת חוק של האופוזיציה.
אבל הוא לא מקדם, לפחות לא במליאה.
כמו אופוזציונר טוב, כמה קל, הוא מעלה אחת אחרי השניה הצעות חוק, שחבריו שכן בקואליציה מאמינים בהם אידיאולוגית, אבל מבינים שאין להם התכנות וצריך לעבוד על מה שנסבל עבור השותפים. הוא יודע טוב מאוד, שמה שראש הממשלה לא מסכים לו - לא יעבור, אבל אם אפשר להביך את שותפיו לריצה בבחירות (שגם בבחירות הבאות הוא יזדקק להם...) למה לא?!
אגב, גם מעוז עצמו בשלבים שחשב שהוא בקואליציה, ידע להיות פרגמטי, עד כדי הצבעה בעד אוחנה לתפקיד שהוא אחד מסמלי השלטון. אפשר רק לדמיין את מתקפת הסטטוסים של נערי מעוז אם הוא היה מצביע נגד ובן גביר וסמוטריץ' בעד. האמת שלא צריך לדמיין - מספיק לראות את המחאות שלהם כל פעם שבן גביר עולה להר הבית (כשרצתם איתו ברשימה אחת לא ידעתם שהוא עולה???) או את המתקפות המגוכחות שלהם על רפורמת החלב.
נראה שמעוז ישונמך למקום 13-14, והכל יבוא על מקומו בשלום.
ובינתיים הוא מסמן לציונות הדתית מה עוד חזוב לעם ישראל חוץ מיהודה ושומרון.
אל תזלזל בו.
בכנסת צריך כאלו שמסוגלים לשתף פעולה, הם לא משיגים אף פעם את כל תאוותם, אבל הרבה מאוד כן.
זו בדיוק הנקודה שבן גביר הבין ובה נפרדה דרכו מדרכם של רבותיו. אולי אני מסכים שהיה ראוי שיקים תנועה חדשה ולא יגנוב להם את המפלגה, אבל בסופו של דבר הוא הזיז בקדנציה הזאת - הרבה יותר ממה שהרב כהנא ותלמידיו הזיזו בארבעים וחמש שנות פעולה פוליטית.
חוץ מווסרלאוף המצויין, אף אחד מרשימתו אינו מזוהה עם תלמידי הרב כהנא.
מחציתם אינם שומרי מצוות, והשר אליהו, להבדיל, הוא נכדו של הרב אליהו זצ"ל מעמודי התווך של המגזר הציוני דתי.
וחזרה למעוז, הסוגיות שהוא מעלה הן כבדות משקל וחבל שמטאטים אותן אל מתחת לשטיח, גם אם כוונותיו אינן לשם שמיים- לשיטתך.
(קרויזר בהחלט גדל בבית של תלמיד מובהק של הרב כהנא, ראש ישיבת הרעיון היהודי. נכון שהיום אינו בדיוק בכל דרך הבית שגדל בו, אבל האמירה הפוליטית שלו יונקת משם)
שפסל את בן גביר ומרזל.
ועכשו תורו של בן גביר עצמו להפסל בבג"ץ.
אתה מן הסתם לא תזיל דמעה.
לגבי ווסרלאוף, דומני שהוא נצמד לעוצמה יהודית בטרם נבחר לכנסת. לא כך?
לגופו של עניין, אני בשונה ממך מסתכל על הדברים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. שיבחתי כאן לא פעם את בן גביר על רפורמת הנשק, על הרעת תנאי המחבלים בבתי הכלא ועל שינויי העדיפויות בימ"ר ש"י.
כי חרב תמידית בדמות נבצרות מונחת על צוארו.
אבל תמהני על רוטמן שלא יוזם תיקון לחוק, כך שבג"ץ לא יוכל להתערב במינויים שאישרה הממשלה מכל סוג שהוא.
אולי כי עסוק בלשריין את מקומו ברשימת הליכוד.
שמעתי שגם אופיר סופר מתנדנד, ומחפש לעצמו סידור עבודה לכנסת הבאה.
אין שם טעם בלחוקק חוק כמו זה שאתה מציע. גם היום המצב החוקי הוא כזה שלא מאפשר לבג"ץ להורות על פיטורי שרים. הכח שלהם נובע רק מזה שמקשיבים להם.
רוטמן היה צריך ליזום תיקון/ הוספה לחוק יסוד השפיטה, בערך כך:
אין סמכות לבית המשפט זולת סמכות ענינית שהוקנתה לו בחקיקה ראשית.
דיון בכל עניין שהוא ללא מקור סמכות כאמור, יראו אותו חריגה מסמכות לכל דבר.
נראה את יצחק עמית וחבריו פוסלים את התיקון הזה.
אבל רוטמן סומך על לוין ולהיפך, ופה קבור הכלב.
רוטמן העביר הרבה דברים קטנים, שביחד מתחילים לאט להזיז את כיוון הספינה. מי שחשב שמהלכים שאהרון בק הוביל ומוביל בתחכום רב כמעט חמישים שנה, יתהפכו לגמרי בקדנציה אחת, הוא ילדותי.
כן, וזה לא תלוי לא ברוטמן, לא בלוין ולא באף אחד אחר שאינו ראש הממשלה - מה שבאמת יהיה שובר שוויון, זה אי ציות.
החוק לגבי פיטורי יועמ"ש מאוד ברור. בג"ץ פסק בלי שום מקור חוקי שהיא לא מפוטרת. ההחלטה מי נכנס לישיבת ממשלה, מסורה אך ורק לראש הממשלה. הוא היה צריך להבהיר שמבחינתו היא לא נכנסת, חבל מאוד שהוא ממשיך להזמין אותה.
ממנו יונק בית המשפט.
ואין כרטיסים צהובים נגד שופטים סוררים.
ואת זה חייבים לתקן, ועדיין לא מאוחר.
א- איני מבין למה לא להתעקש על תיק החינוך. זה תיק עצום. גם הדתות נחמד אבל יותר בקטע של ג'ובים... החינוך זה כל כך הרבה דברים לשנות מהיסוד.
ב- כל הדברים שאמרת זה עבודה בכנסת לא כשר אחראי (חוץ מאופיר סופר שלא קיבל את הגיור ולא את אירגון נתיב)- לא מידיעה מהזיכרון. אם אני טועה תתקן עם מקורות..
ג- דווקא הסוגריים שכתבת קריטי. כי בגלל אותה 'עשיה חסרת תקדמים בשלל תחומים' ובגלל 'הבניה ביו"ש וכו' ' תחומים אחרים חשובים נזנחים. אבי מעוז מטריל וכו' כי הוא ח"כ בודד שלא נתנו לו את הזכויות שהתחייבו לתת לו. אז נשאר למסכן להטריל בהצעות חוק... אבל למה כל השאר לא עושים את כל הדברים שאבי מעוז יכול רק לצעוק עליהם?
ד- גם המשפטים חשוב מאד אבל זה עבודת חקיקה ממשלתית אז פחות קריטי להיות שר שם. חוץ מזה שיריב לוין כ"כ תותח שלא משוכנע שמישהו מהציונות היה מתנהל כמוהו...
אבי מעוז, איש עם עשיית עבר ברוכה מאוד, חלק גדול ממנה כשרוב הפוליטיקאים דהיום, עוד שחקו בחול. איש יעיל מאחורי הקלעים, אבל כנראה שהעשיה הפוליטית הגלויה, פחות התחום שלו.
ההתעקשות שלו לפעול כסיעת יחיד, גורמת שהוא אכן כמעט חסר משמעות. כשראש הממשלה זקוק לאצבעות, יש להם משמעות.
הרב צבי יהודה ותלמידיו, יכלו לתמוך בהתלהבות ב'הפועל המזרחי' של קום המדינה ובהמשך במפד"ל של בורג, שפירא והמר על ה'מזרוחנקיות' הבוטה שלהם. אבל, בית המדרש של מעוז דהיום, אלו שמנסים היום לקחת בעלות על תורת הרב צבי יהודה, לא מסוגלים לפעול בשיתוף עם אנשי בית מדרש מובהקים, כי הם לא בדיוק בקו שלהם (געוואלד, תלמיד של הרב בן שחר ותלמידה של הרב דרוקמן).
תיקון מי הוא יהודי, הוא נושא חשוב מאוד ומסובך כימי המדינה - הליכוד לא יכול לתמוך בזה וממילא זה לא יכול לעבור. חוץ מלהביך את שותפיו לריצה, שהוא יזדקק להם גם בריצה הבאה - הוא לא משיג בזה כלום. בזמן שהוא סתם עושה רעש, אופיר סופר דואג שיעלו יהודים.
אותו דבר הצעת חוק ריבונות - לנתניהו אין מסוגלות לתמוך בזה, אז זה לא יהיה. בזמן שמעוז עוסק בהטרלות בנושא ריבונות דה-יורו, סמוטריץ' דואג לריבונות דה-פאקטו.
חוק שבלעדיו עלולים להגיע ח"ו למצב של התבוללות עד צורך במגילת יוחסין.
אם סמוטריץ ישקיע בזה אותו מרץ שהוא משקיע בהתיישבות כמו שדיברנו כבר, בלי ספק זה היה עובר.
אבל מה לעשות זה עניין של סדרי עדיפויות.
כשהחלטת להיות שר אוצר (למה? בשביל להוריד רגולציה ולהעביר רפורמת חלב וכו' שעל צד שזה טוב ויפה מה היה לחוץ לו להכניס את הראש לשם?), שר במשרד הביטחון שאחראי על המנהל, שר התיישבות, שר עליה וקליטה- בלי ארגון נתיב ובלי תיקון חוק מיהו יהודי.
אז תוכל מאד לעזור להתיישבות ופחות לזהות היהודית.
אם היה לוקח את החינוך. את הדתות. את אירגון נתיב כמו שמעוז היה אמור להיות. את המשפטים (שבדיעבד יריב לוין בחירה פצצה אבל הוא לא ידע מראש שכך יהיה) אז היה לו השפעה על דברים אחרים חשובים לא פחות.
ופה בדיוק ההבדל בין מעוז והצ"ד. הם צדיקים קדושים כולם, הרבה מעבר למפדל, בטח ובטח לזמן שבנט היה, אבל בזמנים עכשיו צריך אנשים שילחמו גם בזירה הזאת יותר מתמיד.
אומר שוב - כשהיה בקואליציה, מעוז עצמו לא העלה על דעתו להציע את החוקים הללו.
היום יהדות התפוצות היא דמוקרטית ליברלית אנטי-יהודית. עולי ברית המועצות אצל ליברמן. ולעומת זאת הבייס של הליכוד נהיה מסורתי שמרני.
אז ברור שהכי קל לנתניהו לא לעשות כלום ואז כולם נשארים בסדר איתו ולכן הוא משאיר אצלו את נתיב, תוקע חקיקה וכו'. אבל עם יהיה לחץ לשנות את הנ"ל זה אפשרי.
הרי גם ריבונות זה היה חלום ותראה מה קורה היום. והיה אותם טיעונים שהליכוד לא יכול וכו'.
כי כיום יש 14 מנדטים שדוחפים לזה, והליכוד היום הרבה יותר ימני מסורתי אז זה התקדם. אז רק על חוק מי הוא יהודי וכדו' מתייאשים כ"כ מהר??
מעוז העלה את החוקים האלה תמיד גם כשהיה בקואליציה אבל לבד אין לו כח לקדם את זה. אבל עם הצ"ד כולה תתעקש על זה, זה אפשרי. הריבונות תוכיח...
[הארכנו בזה בעבר, המעוניין יעיין פה-
כשלקראת הבחירות הבאות הם יבכו שמשאירים אותם לסוף | ערוץ 7
אבל מסתבר שלמנדט יחיד אין כח.. ואם עם 6 מנדטים תהיה חייב להתפשר איתו ותתנו גיבוי זה לדרישות של זה, למנדט אחד פשוט יראו את הדלת החוצה... אז לאחר שדרישותיו המועטות לא נענו הוא עבר לאופוזיציה שלפחות ידחוף מבחוץ לאן שהוא רצה..
ובסוף גם סמוטריץ ועם ישראל הפסידו שמעוז לא קיבל את נתיב ואת תוכנית גפן במשרד החינוך.. זה בדיוק היה משלים אותו וכל אחד היה מתעסק בתחומו בשיתוף פעולה מלא..
והוא לא נגד אף אחד גם כשהוא יוצא נגד עליה להר הבית. כן, כששר בכיר במפלגה שלך עולה להר הבית זה יוצר הדים אז צריך להזכיר שזה נגד הרבנות הראשית לדורותיה ושזה פסיקת מיעוט.
וכשהוא תמך ביו"ר הכנסת זה מתוך הבנה שיש לו פגמים בתור יחיד אבל אנחנו לא כופים שום דבר ח"ו על אף אחד. והוא התאכזב מאד כשהציגו אותו לא בצורה שחשב. אבל כל ההתנהלות של יו"ר הכנסת ביום יום מבחינה ציבורית באמת בסדר גמור.
זה מאד ארוך להסביר אבל בקצרה זה החילוק שמעוז עושה בין האדם לאג'נדה. לראות האם זה הופך לייצוג שלו או שפשוט יש לו נטיה כזאת בין שאר תכונותיו הרבות לטוב ולמוטב. האם הוא מצביע לאמיר אוחנה או לתפיסת עולם..
כי אחרי שהסכימו לרוץ בצורה כזאת היה צריך לגבות אותו גם במו"מ, כי ברור שבלי גיבוי שלהם הוא לא יקבל שום דבר משמעותי וישלח לאופוזיציה אלא שפה זה לא קרה.
אז אף אחד לא יודע איך יהיה בפעמים הבאות אבל ככה בטוח לא כי נעם נזרקה לאופוזיציה בסוף. יצטרכו לזה פתרון.. (לא אמרתי מה הפיתרון-התאחדו, יעשו ערבויות וכו')
לגבי מפלגה בפני עצמה- גם עוצמה יהודית וגם נעם- לכל אחת מהן יש את העקרונות שחשובים לה ואף אחת מהם לא תרצה להעלם. וזה לא אמור למנוע מהם לרוץ יחד כמו בפעמים הקודמות.
והראתי פה הבדלים מהותיים ביניהם ההצעות האלה ישימים אם יתעקשו על זה מספיק. - אקטואליה וחדשות
וזה גם לא באמת משנה עם אבי מעוז למשל יקרא צ"ד עם חופש פעולה מלא או יו"ר נעם בבלוק משותף.
כמובן אפשר וכדאי לדון בבחירות הבאות איך לבחור מיקום של כל אחד ברשימה- פריימריז כללי, מו"מ וכדומה. אבל אין בעיה שיהיו כמה מפלגות שיתפו פעולה ביניהם. "הבדלה אינה הפרדה" ולמעשה זה בדרך כלל מחזק את כולם.
כמובן, היה אפשר שבמסגרת הריצה המשותפת, גם יסכמו מראש על המשך שיתוף פעולה. לצערי הרב לא סיכמו על כך.
אם היו מנהלים מו"מ קואליציוני בשם ארבע עשר מנדטים, וגם בהמשך מתנהלים כארבע עשר מנדטים - היה אפשר להשיג את כל ההישגים הנוכחיים של כולם, פלוס פלוס פלוס.
הם לא רצו, ובמיוחד אבי מעוז לא רצה. אז מי שלא רוצה לשתף פעולה, מי שלא רוצה להיות חלק מהקבוצה - שלא יצפה לכל מיני דברים.
סמוטריץ' לא רצה לרוץ ביחד מחשש שבן גביר הדומיננטי יגנוב לו את המפלגה. סופו של יום שהושג הסכם פשרה לאמור, הריצה ביחד היא טקטית, ולמחרת היום כשיוודעו תוצאות האמת, נפרדים כל אחד לדרכו, עם שללו, וכך היה.
ולכן הציטוט: "אם היו מנהלים מו"מ קואליציוני בשם ארבעה עשר מנדטים...", אינו אמת, שמא נאמר: קשקוש מקושקש.
הפעם, נטית הלב של בן גביר היא לרוץ בנפרד ולא להכנע ללחצי נתניהו אפילו במחיר שריפת שנים וחצי מנדטים לימין.
אולי זה היה לוקח עוד כמה ימים.
למרות שבזה שתוך כדי שהציונות הדתית עסוקה בפריימריז פנימיים, בן גביר ניהל קמפיין על הראש שלהם - הוא באמת דאג להמאיס את השותפות איתו. תמתין בסבלנות, תאפשר למפלגה השניה לסיים את התהליכים הפנימיים ואז תראו איך מתאחדים.
בכל אופן, לא זו הנקודה. איני טוען שמי שהחליט להתנהל לבד במו"מ הקואליציוני, הפר סיכומים, מבחינת הסיכומים הוא בסדר. אני כן טוען שזה לא היה חכם.
בסופו של יום - רב המאחד על המפריד ואם היו מצליחים להגיע למו"מ הקואליציוני מתואמים - היו יכולים להשיג את כל מה שהשיגו ככה פלוס פלוס פלוס (ועוד לא דיברנו על זה, שזה היה מוריד לנתניהו את האפשרות למכור את 'אותה סחורה' כמה פעמים).
השיא זה הרחבת כביש 505 מאריאל לבקעה להמשך כביש 5. עניין חשוב מאוד ומשמעותי להתפתחות של הבקעה, לב השומרון וצפון בנימין. בסופו של דבר מקטע אחד מופיע בניסוח ההסכם עם הצה"ד, מקטע שני מופיע בהסכם עם עוצמה ומקטע שלישי שמגיע לגיתית בהסכם עם נעם (כי אבנר פורת גר שם...).
עכשיו, כבר שנים מדברים על זה. אבל, כמו בהרבה עניינים אחרים לא מספיק לדבר, צריך לבצע. בנתיים סמוטריץ' דאג להעביר תקציב והעבודות כבר מתבצעות.
אבל הוא לא יכול להבטיח, והוא לא הבטיח, את משרד האוצר או כל משרד אחר לכמה מפלגות.
שיא הטרגדיה בסיפור הוא אבי מעוז, שהתעקש להיות סיעת יחיד. זכותו המלאה לפי הסיכומים, אבל התוצאה של זה היא שהוא, אדם עם באמת עשיה משמעותית במשך עשרות שנים, לא מזיז כלום אלא רק מטריל.
הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים אושרה בוועדת החוקה | ערוץ 7
בעצם אנשי הציונות הדתית, כן דואגים לסמכויות בתי הדין הרבניים.
(טוב, אני לא באמת מניח שתהיה לך היושרה להתנצל. אם היתה לך יושרה, היית מוודה שזה לא בטיפול לפני שאתה משפריץ השמצות חסרות בסיס).
אבל בלגנוב קרדיטים אין עליכם.
והדרא קשיא לדוכתא, מה עשיתם מתחילת הקדנציה הנוכחית בשביל היהדות חוץ מכלום.
ברוב עשרים השנה שעברו גפני היה ראש סיעה שקיום הממשלה תלוי בה. ברוב עשרים השנים הללו, גפני היה יו"ר וועדת הכספים, או במילים אחרות - האיש שכל חבר קואליציה וודאי כל ראש סיעה שרוצה לקדם משהו, צריך שהוא יענה לו לטלפונים.
גפני הוא פרלמנר מצויין (שלי יחימוביץ' ציינה שגפני לימד אותה איך עובדים בוועדות...), שבהחלט הזיז לאורך השנים דברים רבים שהיו מספיק חשובים לו. כלומר הבעיה לא היתה חוסר הצלחה.
אם גפני באמת היה רוצה להחזיר את הסמכויות הגזולות לבתי הדין, הוא היה דואג לזה, מזמן. כנראה שאצל גפני, שאכן דיבר על כך שנים, זו היתה רק הצהרה מן השפה ולחוץ. יש לי כמה השערות, למה באמת לא בער לו העניין - אבל זה לא משנה.
המציאות היא, שרק כשמחה רוטמן דאג שהחוק שגפני הגיש יעבור - הוא עבר.
ולעצם העניין, כל העברת חוק היא עניין של עיתוי והזדמנות. במקרה דנן, לקח זמן כדי לשכנע את המערכת שהחוק החדש אינו נוטל סמכויות מבתי המשפט האזרחיים, אלא בא לאתגר אותה להתייעל באמת, ולא למרוח תיקים על פני חמש שנים ועשר שנים.
אגב רוטמן, הוא בסך הכל עשה את עבודתו נאמנה בהיותו יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, הן כלפי עצמו, הן כלפי תפקידו, והן כלפי שותפה קואליציונית.
וגם את זה צריך לומר: הוא קרוב יותר ליהדות התורה ולליכוד מאשר ל"חבריו" סמוטריץ', וולדינגר, וסופר, ובניגוד להם הוא מעולם לא נשמע משתלח בחרדים.
על פי מקורות זרים הוא במגעים עם גורמים בליכוד כדי להבטיח לעצמו מקום ריאלי בכנסת הבאה, ובהתאמה לנטוש את הספינה המטלטלת על פני מים סוערים בטרם תשקע במצולות.
יודע מה, אפילו על שתיים-שלוש קדנציות. עברו עשרים שנה, אף אחד כבר לא מצליח לספור כמה קדנציות וכמה הסכמים קואליציוניים היו בשנים הללו.
בכולן גפני היה ח"כ, ברובן המוחלט חבר בכיר בקואליציה וזה שיושב על השאלטר של כל מה שרוצים לקדם בה.
הוא ידע היטב לנצל את השאלטר של וועדת הכספים, בשביל לקדם את הדברים החשובים לו. בתי הדין היו מבחינתו מס שפתיים. אתה צודק - גפני אידיאולוגית לא רצה לאתגר את הגדרות השלטון, את חלוקת הסמכויות. לכן גם הרפורמה המשפטית היתה אצלו בתחתית סדר העדיפויות ולמרות שהציבור שלו הכי סובל מהעריצות המשפטית - הוא לא הוציא אותו להפגנה או תפילה על זה ובכלל לא התאמץ שהיא תעבור. היה לו נח ש'הגויים של שבת' - רוטמן ולוין יעשו בשבילו את העבודה. זה נכון על העריצות המשפטית בכלל ועל מעמדם של בתי הדין הרבניים בפרט.
נ.ב.
כמה שתחזר על השקר, הוא לא יהפוך לאמת. סמוטריץ' מעולם לא השתלח בחרדים.
למה הבטלן לא העביר תיקון לחוק השבות? האם הוא חיכה לגפני?
ולמה ברחת אל גפני כאשר נשאלת על סמוטריץ'?
אגב גפני, הוא משתייך למפלגת נישה חרדית וזה בסדר.
מה שלא בסדר זה שהחברים שלך במקום להגדיר עצמם מפלגת גישה כפי שסביר שיהיה, עושים מעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס.יר במילים.
סמוטריץ מעולם לא השתלח בחרדים חוץ מהפעמים שהארכיון מסרב לשכוח.
סמוטריץ' תוקף את החרדים 29/09/25, אתר אמס.
ויש עוד כהנה וכהנה.
אחרי המחאה על כך, שאחד כמוך שנהיה שוטר היידישקייט, משתמש בשנה להולדת אותו האיש, הצבת נ.צ. ממש מגוכך.
כפי שציינתי, גפני שאתה הכנסת לדיון, בטענה שהקרדיט מגיע לו - יכל להעביר את התיקון הפרוצדורלי הזה לפני עשרים שנה ולא עשה זאת. כבר אז הוא היה ח"כ ותיק ומשופשף ורוב ככל השנים מאז, הוא היה בעמדה שיכולה לדרוש מהקואליציה לקדם זאת. זה לא התרחש עד שמפלגת הציונות הדתית ע"י רוטמן הובילה את המהלך לביצוע.
לעומת זאת, סמוטריץ' נכנס לכנסת לראשונה בתשע"ה - בקדנציה ההיא היה אחרון ברשימה בלי שום כח קואליציוני ועדיין היה ח"כ מביל שקידם הרבה.
מאז עברנו שלוש מערכות בחירות, שבהן לא היתה כנסת מתפקדת. שתי מערכות בהן היה באופוזיציה, בגלל בוגדנותם של נתניהו ובנט. והקדנציה הנוכחית - בהם הוביל שלל מהפכות קריטיות לעם לתורה ולארץ.
עם כל הכבוד להטרלות של מעוז, בשונה מתיקון סמכות בתי הדין, שם טענת בג"ץ היתה פרוצדורלית - תיקון שאלת מיהו יהודי זו סוגיא נפיצה, שימיה כימי המדינה. הליכוד לא יכול כרגע לתת לה לעבור.
כן בתנאים הקיימים ובלי הרבה רעש וצלצולים (וטוב שכך) אופיר סופר שינה מיקוד במשרד העליה והקליטה, מההפקרות של שנות השליטה של ליברמן וכנופייתו (ובשתיקה של הליכוד) שבהן כל המיקוד היה על הבאת גויים מחבר העמים - היום המיקוד הוא על מדינות השפע, משם מגיעים יהודים.
כי עובדתית, למפלגת הציונות הדתית, כמפלגה, לא כמגזר, אין מה למכור בתצורתה הנוכחית, ולכן מוטב שתעלם פוליטית או תתבולל בתוך מפלגה אחרת.
כי הציבור לא קונה לוקשים.
בן גביר שאתה כל כך אוהב לשנוא עשה מהפכה בבתי הסוהר, והציבור מעריך ומתגמל, ואין מצב שיראו אותו מחפש פתקים בועדת הבחירות המרכזית.
תכל'ס, חוק בתי הדין הרבניים ירשם בדברי ימי הכנסת על שם גפני, ולא על שם רוטמן שהוא בחור טוב בסך הכל.
שתה מים, ותרגע.
הסקרים תמיד סוקרים את הציונות הדתית בחסר, ועדיין בכל הסקרים שיצאו אמינים במערכות הבחירות האחרונות - הם עוברים בהחלט.
ואם הוא יאיים על נתניהו בשריפת 4 מנדטים, יש מצב שנתניהו ירגיע אותו בהצעת שיריון לבן דאהן או מקורב אחר לסמוטריץ'.
כן או כך, אני מהמר גבוה שנתניהו ילחץ ושוב הוא ירוץ עם בן גביר, וגם מעוז...
לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". בקשר להתאבדות שושנה סטרוק ז"ל.
אני עוקב כבר 3 שנים אחרי פרשיית הרב טאו ברשתות החברתיות.
מה שרואים זה שתמיכה של רבנים מסוימים בטענות בלי לבדוק, גרמה למקהלות "מאמינים.נות לך" שגרמה לאותם אנשים סכיזופרנים להגדיל את ההזיות שלהם, כמו גידול סרטני.
זה מתחיל בטענות הזויות על הרב טאו, וממשיך לעדויות של סכיזופרנים בעלי הזיות פסיכוטיות על כך שכביכול הרב שמואל אליהו והרב טאו הם פוגעים טקסית ומנהלים רשת של פדופילים, ומשם גדל להזיות גדולות יותר שכל זמן מקהלות ה"מאמינים לך" מחזקים אותם.
גם נראה שאותם אנשים גרמו לשושנה סטרוק להגדיל את ההזיות עד שהיא התאבדה.
זה התחיל אצלה מהזיות שהוריה יחד אונסים אותה. המשיך לכך לטענת הזיות שנועה גולדברג פעילת נגד הטרדות היא גם חברה ברשת פדופילים, והגיע לשיאו בהזיות שהוריה והרב טאו מנהלים פגיעות טקסיות ומכרו אותה לזנות בתל אביב.
כל זה בגלל מקהלת התומכים שמאמינים לה וניפחו אצלה את ההזיות כי נתנו לה גב, עד שזה גרם לה להאמין בהם ולהתאבד.
אם אותם 4 רבנים גדולים שהכפישו את הרב טאו ולא חזרו בהם, היה להםשמץ של יושרה לאמר קבל עם ועדה "טעיתי. אני חוזר בי. מתנצל" ייתכן שכל זה היה נמנע.
אז אותם רבנים לא יכולים לטעון "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
אני מרגיש בימים האחרונים שהמלחמה הזאת תהיה שוב פעם סבב ולא באמת ובתמים מלחמה
שתעיף את השלטון האיראני וסוף סוף יהיה פעם אחת בחיים שלי נצחון אמיתי ולא רק דחייה
לסבב הבא שאז האויב הרבה יותר מחומש, חכם ויודע איך להתנהל.
והנה במקרה קראתי שגם ניר דבורי אומר את זה.
הערב הנוראי של ניר דבורי חשף משהו עמוק יותר על המלחמה הזאת | גיא מרוז
הקב"ה לא הבטיח לנו כמה זמן ומאמץ אנחנו עוד צריכים עד הגאולה השלמה. עד אז יהיו עוד סבבים בוריאציה כזאת או אחרת, נגד האויב הזה או האחר. התפקיד שלנו אינו לפרשן מהצד ובוודאי שלא לזרוע דכדוך ויאוש. יש *איסור מהתורה* לירא בשעת מלחמה.
עם ישראל חי ומנצח. בשנתיים וחצי האחרונות שינינו את מפת ישראל ומפת העולם. רוב ככמעט כל ראשי הטרר שונאי ישראל, ירדו שאולה.
האיום הכמעט מיידי, של אירן גרעינית שמשמעותו ח"ו שואה, הוסר במבצע עם כלביא וכעת משלימים את המלאכה. חסרי סבלנות כמותך, התלוננו כל כך, על זה שלא סיימו. עם קצת סבלנות, היית מבין שהיו צריכים להיערך לכך - מבחינת תכניות, אימונים, חימושים. לכן עשו הפסקה ופייק מו"מ.
בנתיים החזרנו את כל החטופים (מי היה מאמין)! כשאנחנו נשארים עם פרימטר מאוד רציני ויושבים על 'רכס השבעים' השולט ברצועה. המשכנו להחליש את חיזבאלה ולבסס את האחיזה בבשן.
עוד רבה הדרך, אך אחד לא משלה את עצמו שמחר בבוקר גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. אבל קצת עין טובה לא תזיק...
על פי הערכות זה משהו שיקח בין שנה לשנה וחצי. לא ארה"ב ולא מדינת ישראל מתכוונות להיות כל הזמן הזה להיות בלחימה מול איראן. מה שכן, האפקט של הלחימה כעת היא התשתית שתביא בהמשך להתקוממות גדולה יותר של העם האיראני אל מול משטר חלש הרבה יותר.
אגב, גם ההתקומומות הקודמת לא הייתה יוצאת אל הפועל בזכות 'עם כלביא'.
בהתחלה אמרו נצחון נצחון נצחון נצחון נצחון, מילואים מילואים מילואים מילואים מילואים, יחד יחד יחד יחד
וכל שאר האמירות כאילו שעכשיו זו המלחמה הגדולה, אם כל המלחמות, שאחריה יהיה נצחון אמיתי,
שינוי אסטרטגי בכל מה שקשור לבטחון וכל מה שכל ישראלי שפוי רוצה כבר עשרות שנים.
ולא עברו שבועיים, וכבר הופכים את זה באופן רשמי ל"סבב".
פעם הבאה, אחרי שסין וצפון קוריאה יעזרו להם לבנות הכל מחדש, הפעם הרבה יותר עמוק
כך ששום פצצה לא תוכל להגיע אליהם, יהיה מלחמה פי הרבה מאד יותר קשה.
כל מה שקורה עכשיו - לחינם. הבל הבלים. בזבוז זמן, כסף. הרוגים ופצועים לשווא.
דובר צה"ל: "כל יום במלחמה מרחיק את הסבב הבא"
גם אם נלחמת והרחקת את זה בשנתיים, בינתיים היה לך שנתיים של שקט. זה לא "ניצחון מוחלט" אבל אני חושב שהשגי המלחמה עד עכשיו לא רעים בכלל. אפילו בצד של עזה.
מזמור לתודה!
איראן הייתה סוחטת את כל האזור, מכריחה את ארה"ב לנטוש את כל הבסיסים, ולקינוח הייתה כנראה פותחת מלחמת עולם בכל מקרה (או בהחלט משמידה את ישראל).
לכן, ארהב הביאה לפה למעלה משליש של הצבא שלה, ועוד היד נטויה. ללא החלפת משטר האסטרטגיה האיראנית תמשיך להתקדם, ובכך לא עשינו כלום.
לכן, המלחמה הזו לא תוכל להסתיים בלי שלטון חדש על איראן. וגם אם פתאום ייראה לך שעוצרים, זה יהיה שלב מחושב מאוד שיביא בעקבותיו את הקץ האיראני. כמו ש"עם כלביא" הכין את השמיים האיראניים למללמה הנוכחית, התחיל פגיעה אנושה בגרעין, ועיכב דרמטית את תיכנית הטילים הבליסטיים. עכשיו עושים שימוש בנצחונות של חודש יוני.
ולגבי טראמפ? הוא אוהב לבלבל את התקשורת, ואולי גם קצת את האויב (למרות שלאויב יש מודיעין, כך שההצהרות למעשה מכוונות אל ההמונים). תבחן את המעשים שלו, לא את הלוחמה הפסיכולוגית שלו.
עם ישראל חי!
לקב"ה אם א נ ח נ ו ננצח ונביס את כל אויבינו?
האם זה השלום שהקבה" מתכוון אליו באומרו: "ונתתי שלום בארץ...."
אולי זה לא נגמר לגמרי ונמשך ונמשך, כי הקב"ה רוצה שנבין משהו?
אולי יש יותר מדי כוחי ועוצם ידי? אפילו טראמפ, כשהוא מודה, הוא
מסיים "ובמיוחד לקב"ה"?
אומנם יש המון סד"ש, ברחמיו עלינו, אבל האם לא נדרש מאיתנו,
לפחות, להבין שיש מישהו מלמעלה שמנהל הכל?
האם היעוד שלנו הוא לחסל את אויבינו וזהו?
למה בכלל הגענו לארץ הזו?
למה שהמשתמש שאל ולמה שאני עניתי.
אגב, לידיעתך, הרמבם כותב במפורש בהלכות מלכים ומלחמות שהמלך המשיח יילחם לישראל.
אל תנצל"שי בבקשה. אם את רוצה דיון על הקב"ה בהקשר של מלחמות ישראל, תפתחי פוסט עצמאי.
ובכל מקרה לא הייתי רץ להחליט להקב"ה למה הוא עושה כל מיני דברים. אולי הייתה שואה דווקר כי כל מיני התנגדו לעלייה לארץ? אולי בכלל יש מלחמות כדי לאפשר לנו להרחיב את גבולנו?
בכבשי דרחמנא למה לך??
עם התייחסות למה שהזוהר, הגאון מוילנא, הרמח"ל וחז"ל כותבים לגבי תקופה זו?
לא אני מחליטה חס וחלילה לקב"ה, אבל יש התייחסות לתקופה זו במגוון מקורות
שלנו. אתה יודע, מדינת ישראל אמנם נולדה לפני פחות ממאה שנה, אבל היהדות
בהתייחסותה להיסטוריה, היתה הרבה הרבה לפני זה.
מבינה שאתם מתייחסים לאיך זה פועל הגיונית וטבעית - מהלכים צבאיים וכו'
אבל אין פה איזו התעלמות ממהלך רוחני, מחלקים נוספים וחשובים (הכי)
בפאזל הענק שאנו רק פירור זערור ממנו?
האם אין כאן איזו השפעה של "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה?....".
ובאמת הנושא שאת מעלה מתאים לפורום בית המדרש ולא לחדשות ואקטואליה
ולקחת גם אותך בחשבון, אאלץ לפתוח פורום חדש.....
מקווה שלא אכפת לך ותמשיך לתת לנו סד"ש ועצות טובות
איך ומתי להילחם באויבינו-אויביך........ולא רק בבית המדרש,
רכונים מעל הגמרות....
יש לי בעיה קטנה, הקב"ה - לא יודעת איך לקרוא לפורום החדש הזה
שבו ניזכר ונזכיר "מי עשה כל אלה".
יש למישהו רעיון?
תודה פ.א. - מסביר הכל בסבלנות ובפירוט לבורת ועמת הארץ שכמותי!
או שדוחפים לכל מקום איזכור של אלוהים ורק אז הוא קיים בתודעה ורלוונטי בהנחות היסוד שלנו,
או שלא מזכירים את אלוהים ואז זה אומר שכופרים בו ומתעלמים ממנו ופויה...
אין שום קשר. אף אחד לא חייב לדבר על חיסכון והשקעה וגם לומר מה לאלוהים י ו צ א מזה. אין שום צורך לשאול שאלה על נישואין או גירושין ולהזכיר מה לאלוהים י ו צ א מזה. ולא נדרש לשאול שאלה על חיסכון והשקעה ולשאול מה לאלוהים י ו צ א מזה. גם לא להתייעץ בנושא מתכונים לשבת ולשאול מה לאלוהים י ו צ א מזה.
גברת, אל תנצל"שי. רוצה לפתוח על זה דיון? תפתחי פוסט חדש.
לשאול מה יצא לו מזה, זה כמו לשאול מה יצא לו משמירת שבת...
ורדפתם את אויבכם, ונפלו לפניכם לחרב.
וגם: ה' איש מלחמה.
וגם: מלחמה לה' בעמלק.
מלחמה נגד אויב זה לכתחילה.
ולגבי ונתתי שלום בארץ, דהיינו שלום בין איש לרעהו.
עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו (=ביננו)
שתה מים.
בדוק ומנוסה.
איזו נפילה, איך מלנצח הגענו אל - "לצמצם את האיום ולדחוק אותו ככל האפשר"
בזיון של מלחמה. בזבוז זמן טוטאלי. עוד כך וכך שנים
יהיה מלחמה פי עשר במקרה הטוב יותר קשה, ופי הרבה מאד עשרות או יותר יותר קשה.
לא מפילים את חמינאי: המטרה החדשה והצנועה של צה"ל במלחמה מול איראן | דיווח
סליחה על החריפות, אבל אין הסבר אחר לרצף ההודעות המטומטמות שלך, אלא שאתה מרגל אירני שמייצג את האינטרס האירני ומנסה לייאש אותנו מהמלחמה.
קודם כל - כדאי לא להתרגש מכל כותרת ומכל ציטוט. הרבה פעמים האמירות לתקשורת, הן הישירות והן המודלפות - אינן כי מי שאומר אותן חושב שזאת המציאות אלא כי הוא מנסה להשיג משהו בהכרזה הזאת. טראמפ אלוף ממש בלהגיד דבר והיפוכו כדי להוביל תהליכים כאלו ואחרים, אבל זה נכון על רבים.
פתחת כאן כאלו שירשורי הבל, על בסיס בדלי ציטוטים שהתבררו תוך שבועות ולפעמים אפילו ימים או שעות כקשקוש, שכדאי לנשום לפני שנלחצים מכל ציטוט.
ובכלל, אפילו אם לא נסיים את כל המערכה מול אירן בסבב הזה, מה השטויות הללו שהכל בזבוז?!
בעם כלביא הצלנו את מדינת ישראל משואה. אירן היתה שבועות ספורים מפריצה לגרעין ואם למדנו משהו משמחת תורה תשפ"ד, זה שכשהאויב אומר שהוא רוצה להשמיד אותך - תאמין לו. הצלת עם ישראל משואה, אינה בזבוז, גם אם נשארים אויבים.
בנתיים מה שמתברר, זה שגם אם היתה מחלוקת טקטיטת על המשך מסויים - היה תיאום מוחלט בין נתניהו לטראמפ, על כך שאחרי התארגנות מתאימה, תהיה תקיפה נוספת.
בחודשים הללו שאתה היית עסוק בלקטר כאן על כך שלא סיימנו, אחרים במקום לקטר, עסקו בהתארגנות למלחמה...
על הדרך בינתיים ניצלנו את המומנטום, החזרנו את כל החטופים, נגיד זאת שוב *החזרנו את כ-ל החטופים. העמקנו שליטה בגבול הצפון בדרך גם כוננו יחסים עם סומלילנד שזה צעד משמעותי מאוד מול החות'ים בפרט וגם אסטרטגית בין לאומית - שאנחנו לא מכירים בגבולות הקולוניליים, קריטי להחזקה שלנו בצפון הגליל ובבשן.
בסופו של דבר, החלפת שלטון שתהיה באמת אפקטיבית, צריכה להגיעה מעמי אירן. הפרסים, הכורדים, הבלוצ'ים ועוד. הנסיון של ארה"ב ואחרים לכפות שלטון על עם בכל מיני מקומות כשל וכשל עם הרבה אבידות.
בדיוק כמו שמלחמת השחרור לא היתה בזבוז, למרות שנשארו לנו אויבים, בדיוק כמו שמלחמת קדש לא היתה בזבוז, בדיוק כמו ששת הימים לא היתה בזבוז, למרות שאחריה היתה מלחמת התשה ומלחמת יום כיפור - גם המכות שנותנים לאירן אינם בזבוז, אפילו אם העבודה לא תסתיים בסבב הזה.
כל מלחמה עתידית תהיה רק יותר קלה, כמו ששאגת הארי קלה יותר בזכות ההצלחות המדהימות של עם כלביא. בשונה מסיפורי אגדות, ניצחון הוא תהליך איטי, עקבי, מתמשך ונחוש. ניצחון דורש תחזוקה. ניצחון הוא אצל מי שידו על העליונה.
האם ניצחנו במלחמת העצמאות? האם ניצחנו במלחמת ששת הימים? בוודאי. המלחמה שאחריה לא משנה את ניצחון המלחמה הקודמת.
בהיסטוריה של האנושות, ניצחון מעולם לא היה רק השמדה טוטאלית והגליה. צריך לשכתב את ההיסטוריה בשביל לטעון טענה כל כך מטופשת.
מה גם שניצחון או הפסד זה מאזן שסופרים בסוף, ולא באמצע.
אם בסופו של דבר הפחד יכריע אותם, או שנגלה שלמעשה הרוב דווקא לא רוצים הפלת המשטר אלא רק הקלה מהדכאנות החריפה,
אז לא יעזור כלום. הפלת משטר לא תתרחש.
אבל זה לא סותר את הניצחון, את השמדת פרויקט הטילים, את השמדת הצי הימי (אתם מבינים מה זה 60 ספינות מלחמה?), את חיסול מדעני הגרעין,
את חיסול הצמרת הבטחונית והמנהיגותית, את הפגיעה המטורפת בבסיג', את שינוי המשוואה האזורית, וכן הלאה.
אם הסרנו את האיום אז ניצחנו.
אם נצטרך לתחזק את הניצחון, זה רק אומר שאנחנו עדיין לא חיים באוטופיה.
אבל הלוואי שנראה במפלת הצוררים ובעליית תקופה חדשה גם בתוככי איראן.
אבל השאלה מה הם יוכלו לעשות.
איראן עכשיו יורה בערך עשירית ממה שהיא ירתה ב"עם כלביא". וזה לא כי היא לא רוצה אלא כי היא לא יכולה. עזה מוכה וחצי ממנה זורבב כבר. זה לא אידיאלי ולא מה שהייתי חולם אבל זה ממש עוול לא להכיר בטובה.
כן תהיה מלחמה עם איראן שוב. אז מה?
בשנים הארוכות שהדרום חטף וכולם שתקו
בסטנדרטים הנמוכים של הגנה על הגבולות שהיו פה
מלחמה זה לבל אחר
לתקוף ולהלחם באויבים
זה הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם
כן איראן הצטרפה לסבבים
וטוב שכך
ראינו מה קורה כשמנסים למנוע את המלחמות
היו עיתונאים שכתבו ש"אם החמאס יפגע בתל אביב אז יעשו משהו".
ספויילר: תל אביב (וראשון לציון, ופ"ת) חטפה. וזה לא עשה כלום.
יותר כמו לשים כיפת ברזל גם בתל אביב איפשהו.
וכך גם כל מערך ההגנה סביב עזה, שרובו (למעט הגדל העילית) עבד גם ב7.10. אם החמאס היה מצליח קצת פחות, היינו הודפים אותו קצת ושם זה היה נגמר עד לנסיון הבא.
מי שלא מסוגל לשמור על שדרות וישובים
בוודאי שלא יכול לשמור על ת"א
למרות שנתיים וחצי מלחמות
הצפון נמצא במצב בלתי אפשרי
כלומר עדיין אין יכולת מספקת לשמור על גבולות המדינה
כל מי שהיה קשור איכשהו ידע את זה ורק חיכה לרגע שבו זה יתפוצץ. אני אישית הייתי בפיקוד העורף ב-2018 והזדעזעתי ממה ששמעתי שם.
על כמות הטילים שירה עלינו חיזבאללה במלחמה הבאה. ועל ההשלכות הטכניות של זה. דווקא פקע"ר עבד כמו שצריך.
בכל מקרה
מאחורי הקלעים מעניין לדעת מה הלך שם....
שב"ש
והיה שם הסבר טכני שפעם כתבתי שכשאני הבנתי אותו חזרתי לאוטו וקיללתי את אהוד ברק על הבריחה מלבנון. קיללתי כל כך !.
לא מאהבת מרדכי.
הוא התלבט והתבלט, ונסוג.... אחר ששוכנע שהחשודים לכאורה לא יוותרו על הזמנת המארה למסור עדות בפני בית המשפט.
שמור לי ואשמור לך בחלונות הגבוהים.
ברור שעשה את הדבר הנכון מבחינת השכל הישר, אבל כבוגר וקסנר נקודת המוצא שלו היתה לחסן את מיארה מפני דרישה למתן עדות בפני בית משפט, לבקשת הלוחמים.
את המשקולת הכבדה הזו הוא הסיר מעל צוארה.
איפה החלפתי טיעון?
הוא עשה את הדבר הנכון, כמו שבעוד אין ספור צמתים, כמו שהעידו כל אלו שעבדו איתו, עשה את הדבר הנכון. אפשר להיות פחות אובססיביים.
עורכי הדין של החשודים היו מזמינים את מיארה למסור עדות, והיא הרי עושה הכל כדי להתרחק מהתיק הזה, שלדעת היועצת המשפטית של משרד המשפטים, ולפי החלטת בג"ץ עצמו היא מעורבת ונמצאת בניגוד עניינים.
הפצ"ר הציל את מיארה כפי שהיא רצתה שיהיה
מיארה לעומת זאת, מוכיחה פעם אחר פעם שאינה יודעת לרדת מעצים עליהם טיפסה, אפילו כשבג"ץ בעצמו זורק אותה בבושת פנים.
ביטול כתב האישום גובר על המוטיבציה להביך אותה, ולחשוף את ניגודי העניינים שלה. עם זאת יתכן שהמילואימניקים יתבעו את המדינה, או אז תבחן מחדש שאלת הזמנתה להעיד.
בג"ץ אכן זרק אותה כמה פעמים, ועדיין הוא שומר עליה מפני פיטוריה המתבקשים.
וזה שירת את החשודים
עכשו הבנת את זה?
שבת שלום
אבל אם כדבריך המצב אבסורדי, כמו בסיפור על 'למה יש/אין לך כובע'.
אם הוא היה מסרב לבקשת הנאשמים ומשאיר את כתב האישום ההזוי - היית תוקף אותו שבגלל שהוא... הוא ממשיך,
עכשיו כשהוא נענע לבקשתם, אתה מסביר מתחת לאדמה, למה זה שהוא נענע לבקשתם זה בעצם נגדם.
דחילאק, אי אפשר לקבל את זה שהוא, כמו שהעידה עליו אורית סטרוק, פשוט ענייני?!
נמתין עד שיוגש כתב אישום נגד הפצרית לשעבר, אם יוגש.
איך שלא יהיה יש פה סיפור מסריח
פועל יוצא מהסכמי אוסלו הארורים קבלנו תאגיד טרור דו ראשי: אש"ף וחמאס. בעוד אש"ף לובש חליפות ועיקר זמנו מופנה לעשיית דה לגיטימציה לישראל במוסדות בינלאומיים, חמאס מופקד על המאבק המזויין ששיאו היה בשבעה באוקטובר.
למראית עין, הם מסוכסכים ביניהם, אבל למראית עין בלבד.
אותה הגברת יושבת מעבר לגבול הצפוני. לבנון כמדינת אויב, לא רוצה ללכלך את ידיה, ועל כן מסרה את תיק הטרור נגד ישראל לידי חברת בת- חיזבאללה.
והאירנים מממנים.
זה הפיל הגדול שבחדר שאנחנו לא רואים.
לבנון לא מוציאה את חיזבאללה אל מחוץ לחוק ולמדינתה, כפי שמתבקש שיהיה, ועל כן ממנה אנחנו צריכים לגבות את מירב המחיר.
ממש אשמח לדעת מבעלות נסיון
תודה נשים יקרות
שתמשיך לשתוק.
כי סייג לחכמה שתיקה.
היא הופכת עמדה, וטוענת שכוחות מיוחדים נשלחו ללבנון לשם מטרה מיותרת.
אוי הפוזיציה.
להביא חלל לקבר ישראל, זו מצווה גדולה מאוד, אבל לא מצדיקה סיכון חיים.
עדיין היא היתה מהצעקניות היותר בולטות של קפלן.
לו בשל כך בלבד, מול כל עמדה שלה תהיה אשר תהיה, אני אציג עמדה הפוכה.
יש לי תמיהות גם לגבי התנהלותה בחייה הפרטיים, אבל זה לא שייך לכאן.
אז אתה מודה בפה מלא שאינך ענייני.
תודה.
אשתמש בזה בהמשך, כשמול כל מיני אחרים שאינך מחבב, תציג עמדה הפוכה על כל הדברים הטובים שהם עושים...
זה מה שכתבתי, ובמטותא, אל תעשה מניפולציה על דברי.
זה לא יפה.
ולגופן של עניין, ידעו טייסי חיל האויר שמרחיקים טוס עד 2000 ק"מ מהבית, שצה"ל יעשה הכל, ה-כל, כדי להשיב הביתה אותם או את גופותיהם.
כלפי הדעות של תמי ארד הודת שאינך עניני, זה נכון באותה מידה כלפי רבים וטובים אחרים, שאתה אובססיבי לגביהם.
לגופו של עניין, כשאתה אומר "צה"ל יעשה הכל, הכ-ל", מה זה כולל?
אם בשביל להשיב את גופותיהם יהיה צריך להפציץ את תל אביב על יושביה, או לשחרר את יחיא סינואר הבא, אתה גם בעד?!
מחילה, אתה מדבר כל היום על 'קפלניסטים' ומגדיר כל מי שבפרומיל לא מוצא חן בעינך כ'קפלניסט', אבל אתה נופל באותו מקום בדיוק. בדיוק השיח של "לעשות הכל כדי להחזיר אותם" - הוא השיח שגרם שלמרות הישגים מדהימים שלנו במלחמה, החמאס עדיין קיים ושולט בחלק מהרצועה.
אם אומה חפצת חיים אנחנו, חייבים לחזור לתודעה שבה הכלל קודם לפרט. כמובן, איננו רוסים ששולחים אלפים כבשר תותחים. כמובן נעשה מאמצים רבים שחיילנו יחזרו ממשימותיהם בשלום ונעשה *מאמצים רבים*, שמי שמסר נפשו - יושב לקבר ישראל. אבל ממש לא *הכל*.
הדעה שלה לגבי החזרת נעדרים היא פוליטית נטו, וכשגילתה הזדמנות לנגח את הממשלה היא קפצה כמוצאת שלל רב.
כשהיו חטופים ונעדרים בעזה היא נבחה בקפלן: את כולם ע-כ-שו... וכשחיילים נפלו במהלך פעילות מבצעית להשבתם, זה לא הזיז לה.
מעבר לכך, זמן קצר ביותר לאחר שנשבה בעלה היא היתה בזוגיות חדשה... שיהיה לה לבריאות.
בניגוד למשפחות נעדרי קרב סולטן יעקב שלא מוותרים על יקיריהם, רון מעניין אותה רק לשם עשיית הון פוליטי.
לכן, כל מה שאצלה שחור, אצלי הוא לבן, וכן להיפך.
לגבי איתור נעדרים, מדיניות משרד הבטחון לא השתנתה כהוא זה מאז מלחמת השחרור וטוב שכך, וגם עכשו אין לשנות.
והדעה שהיא הביעה השבוע נכונה, בלי שום קשר לשום דבר אחר. לא טענתי שבגלל שהיא אומרת זה נכון (וממילא ממש לא חושב שכלל מה שאתה חושב עליה רלוונטי).
אמרתי שהדברים שהיא אמרה אתמול נכונים, לא בגללה, אלא כי אני משתדל להיות ענייני.
לגבי מה שכתבת ספציפצת , לא יודע אם היא אמרה "את כולם עכשיו" (חיפשתי בגוגל, לא מצאתי), אבל כן ראיתי אותך, כאן, בהודעה הזאת:
*מול כל עמדה שלה* - אקטואליה וחדשות
טוען שצריך לעשות *הכל* כדי להביא גופות לקבר ישראל. כולנו מסכימים שצריך לעשות מאמצים מרובים, אבל בשום אופן לא *הכל*. כשאתה אומר *הכל* אתה לחלוטין מאבד את השיקולים הכלליים לטובת השיקול הפרטי.
לגבי פדיון שבויים, ההלכה היהודית ברורה לגמרי.
וכאן זה סיפור אחר.
פדיון שבויים וכל מה שנאמר עליו בפוסקים, עוסק ביהודים שנשבו וגויים מחזיקים בהם על מנת להשיג כסף תמורתם או למכור אותם לעבדים וכד'. כאן יש הלכות שדורשות הכרעה בכל מציאות ספציפית, שמצד אחד זו מצווה גדולה, הקודמת לכל הצדקות ומותר למכור בשבילה ספר תורה וכד'.
מאידך יש הגבלה ברורה ש"אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם", בדיוק בשביל לא להפוך את העניין לכדאי לגויים - כלומר גם במצב של גלות, הכלל קודם לפרט.
בימינו גם שבויים חיים, אינם בגדרי 'פדיון שבויים' המדובר. השבויים הם חלק מהמלחמה של האוייב בנו. השיקולים לפעמים דומים ולכן לפעמים אפשר בזהירות לדמות מלתא למלתא, מהלכות שנאמרו לגבי פדיון שבויים, אבל פשוט שאין זהות. השיקול הכללי - מצד אחד לא לתת לאוייב להשפיל אותנו במציאות של שבויים ומצד שני לא להפוך את השבי לנשק קטלני, היחיד שמדינת ישראל מתקפלת בפניו - גובר על שלל השיקולים הפרטיים והפרצופים של פלוני ואלמוני שדחפו לנו בכל פינה.
כשמדובר על גופה, זה בכלל לא הסיפור. אין כאן שבוי שנמצא בסכנה. כמובן, הבאתו לקבר ישראל היא מצווה גדולה של גמילות חסד עם המתים ועם החיים - אבל אינה מצדירה כלל סיכון חיים נוספים.
שים לב לצילום מסך שהעלתי בתגובתי הקודמת.
מתקשה להאמין שאינך מכיר את זה.
מבין שבשביל להתנגד לתמי ארד, אתה מוכן לזרוק את השכל הישר. רחמנות עליך.
מאז מלחמת השחרור.
לא כולל לתלות את כל הג'ינג'ים... אם זה יהיה המחיר שידרשו מאיתנו לשלם.
בשביל חטופים חיים, מדינת ישראל עשתה הסטוריה, בשורה של מבצעים הירואיים שאומרים שאכן הפרטים מוכנים לסכן את עצמם בשביל טובת הכלל, אכן חלק מטובת הכלל - שלא יהיו קלפי מיקוח בידי האוייב.
רק בארבעים השנה האחרונות, במסגרת רוחות השלום והעייפות ממלחמות, מדינת ישראל איבדה את הראש בנושא.
הדיון פה הוא על השבת גופות נעדרים, ולא על עסקאות שערורייתיות.
בענייננו, משרד הבטחון וצה"ל מעולם לא ויתרו על נעדר כלשהו. החריג הוא נעדרי הצוללת דקר שירדו למצולות.
הרבנות הצבאית מציינת מידי שנה את ז' באדר כיום זכרון לחיילי צהל שמקום קבורתם לא נודע.
ופתאום קמה בבוקר אשה שנויה במחלוקת פוליטית, ודורשת הלכה למעשה לנטוש את החיפושים אחר מי שהיה פעם, בעבר הרחוק, בעלה או בן זוגה.
היא אמרה דבר שהוא כל כך פשוט והגיוני וגם נכון הלכתית, שאיני מבין איך הפוזיציה כל כך מעוותת את דעתך, שאתה מלביש תילי תילים של עניינים לא קשורים כדי להתנגח.
כל מה שהיא אמרה, זה שלא *לסכן חיים* בשביל הבאת חלל לקבורה. ככל הידוע לי, האזכרה של הרבנות הצבאית, לא כוללת סיכון חיים...
ואין לנו קצה חוט אמין באשר לגורלו, משכך מרוכזים המאמצים בתחום המודיעיני, וכשמגיע מידע ולו קלוש, יוצאים למבצעים גדולים או קטנים במדינת אויב, שמטבע הדברים כרוכים בסיכון חיי אדם.
אשר לתמי ארד, אם נחושה שלא לסכן חיי אדם, משתמע שהשבת רון נמצא אצלה במקום לא גבוה, ולא יכול להיות אחרת.
אלא שלאור התנהגותה הקפלניסטית בסוגיית הגופות בעזה, אנן סהדן שבבחירה בין השבתו, מה שיביא אולי עוד חצי מנדט לנתניהו, ובין השארתו לנצח בידי האוייב- האפשרות השניה מועדפת עליה.
דחילאק, קצת יושרה. בשרשור הזה אתה משמיע בדיוק את המסרים ששנתיים פימפמו בקפלן.
קפלניסטים לא יכולים להטריד את טלי גוטליב ואחר כך ליילל שמרדכי דוד מטריד אותם.
ומרגע שהקפלניסטית תמי ארד פערה את פיה, היא תבחן לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.
וכאן גופו של עניין וגופו של אדם כרוכים וקשורים זה בזה.
סיימתי
צילמתי לך מסך
והאמת, לא ראיתי עד עכשיו וזה גם לא משנה במיוחד. כפי שציינתי, לא הבאתי את זה כי "אם תמי ארד אומרת - זה נכון", ממש לא. הבאתי את זה כי הפעם היא אמרה דבר נכון.
חשובה מאוד מאוד, אך לא מצדיקה סיכון חיים.
לגבי האירוע הספציפי - איני יודע יותר מידי. יש הרבה רחשים שלמרות הכרזת רוה"מ, היו לו עוד מטרות מה שמשנה את התמונה.
מלבד זאת, לפי מה שטוענים ברוטר ובכל מיני וואצפים, מעז יצא מתוק. כחות של חיזבאלה שבאו משני כיוונים וחשבו לסגור על כוחותינו, תקפו אחד את השני והרגו לעצמם עשרות רבות.
באיזו זכות מגיע לארצנו אוכל חזיר מארץ זרה, רוסיה אוקראינה ארגנטינה או כל ארץ אחרת, ועוד מקבל חבילת סיוע, ואילו צאצאי הטוענים שהיו פה בשנת 1948 אינם מורשים כלל.
ויהדות שנשענת רק על הגזע היהודי, בנוסף לזה, שזה גם לא נכון, כי היהודים כוללים כל כך הרבה גרים שהתגיירו במשך כל הדורות, אם היהדות תסתכם רק עם הגזע, יוצא שזו גזענות. וזה למה בן גוריון, על אף היותו חילוני, אימץ את חוקי הנישואין, השבת ואיסור חמץ בפסח, וקבע אותם כסטטוס קוו של המדינה.
