מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק

ע''ע הבליץ על לונדון

טיל אחד למדינה שלימה

שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.

הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל

כמו שהעוטף היו הרבה שנים

מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול 

זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי

עוד חרטטן בשקל ועשרים, שמוכר לוקשים להמונים ומצליח בסופו של יום לשרוף שנים וחצי מנדטים לימין.

תגידו, מי מממן את החרטטן הזה, וממה הוא מתפרנס ביום יום.

איפה הנהגת הציונות הדתית שתקרא לכל המשוגעים ותומכיהם די בכל אתר ואתר, לרדת מהעץ ומהגג.

תקרא למנהיגיך להוריד את אחוז החסימה (אן לפחות לאפשר הסכמי עודפים גם מצד מפלגה שלא עוברת).

2.5 מנדטים (בערך מה שגם סמוטריץ' כנראה יקבל), אלו לפחות 100 אלף איש שזכאים לדעה משלהם.

לא נוריד את אחוז החסימה.

לחילופין אני מציע לבטל את אחוז החסימה ולאפשר לכל אזרל סמדינת ישראל מבן חודש ומעלה להיות חבר כנסת.

אלא כל אדם בוגר.

במציאות של מליונים אי אפשר להתנהל כך (למרות שעל נושאים מהותיים ראוי שיהיה משאל עם) ולכן בוחרים נציגים במספר מוגבל וממילא 'תג המחיר' ההכרחי הוא שמינימום לקבל נציג, זה לקבל תמיכה של 1\x, כש -x זה מספר חברי הפרלמנט.

נ.ב.

לא שאני בעד פייגלין, אבל זה לא קשור לוויכוח הספציפי.

לגייס את כולם 'כדי להגן על ביתם' - זה מודל סופר בזבזני. אולי בישובי ספר, יש בזה טעם. אם כי גם בעוטף עזה הוכח לחלוטין שבישובים בהם היתה כיתת כוננות מאומנת באמת ושדאגה להחזיק את הנשק זמין - כמעט שלא היו נפגעים. כך שאפילו בישובי ספר, לא באמת צריך לכולם, רק להחזיק כיתות כוננות מאומנות ומצוידות.

בערים הגדולות זה פשוט מוגוחך. התוצאה היחידה של מהלך כמו שהוא מציע תהיה דו"צים מטורפים, כשמאות אלפי בעלי נשקים בגוש דן לדוגמא, שאינם מאומנים כראוי ולא מתורגלים בעבודה קרבית עם אלפי שכניהם ברחובות הסמוכים - יתחילו לירות תוך כדי אירוע שאף אחד לא מנהל אותו ולא באמת מסוגל לנהל אותו.

מעבר לזה, כיום נשארים בקבע, האידיאליסטים. הצורך להחזיק בתנאי קבע מספיק משכנעים, את עשרות האלפים שכיום לא נשארים, שיהיה צריך בשביל להחזיק את הקווים והפעילות הקיימת ובשביל שיהיו עתודות מילואים מספיקות למלחמה בכמה חזיתות - יעלה למדינה הרבה הרבה יותר ממה שעולה צבא החובה היום.

כי סדר הגודל השוטף יהיה עם הרבה פחות חיילים.

ואלו שכן יישארו, יוכלו להתמקצע כמו שצריך.

בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.

האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.

סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.

הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.

בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה. 

האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ. 

למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.

בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.

ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז. 

דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.

הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.

נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים. 

אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון. 

בדיעבד אנחנו יודעים, שבאותם ימים ממש, רכבת אווירית אמריקאית מילאה את מחסני צה"ל לקראת עם כלביא שהיה מתואם לחלוטין והתארגנו לקראתו במשך כמה חודשים.

לעניננו, חסד לאומים חטאת.

הגוי הזה כל כך טוב איתנו... אמרו יהודים לפני מאה, ומאתיים שנים וזה נכון גם היום.

טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל מאז 1948, אבל גם מסוכן, לא כמו אובמה ובוש האב, אבל מסוכן. 

נתניהו למד לעבוד איתו, ולחלץ ממנו הרבה, כולל מילוי מחסני צה"ל שהתרוקנו במשמרת של אייזנקוט.

דווקא בשל כך האמינו האוילים שבתוכנו, מאזור פוליטי מאוד מסויים, שרצועת עזה תהפוך לשוויץ של המזרח התיכון תחת ריבונות ישראלית מלאה.

כי טראמפ אמר רילוקיישן.

וואו.

ועליהם נאמר: אם תכתוש את האויל במכתש,,, לא תסור מעליו איולתו. 

אז ככה, גם אם עולם קטן יחבק אותו עוד מיליון חיבוקים, דעתי עליו לא תשתנה.

מקום המדינה, אין ביננו הרבה וויכוח.

עכשיו הזמן להזכיר: האחריות על מדינת ישראל, על שלומה, ביטחונה וסגסוגה - מוטלת אך ורק על עם ישראל וממשלתו. זה נכון כשיש נשיא עוין ונכון באותה מידה, כשיש נשיא ידידותי.

יש מקום להתחשב, במסגרת יחסי תן-קח הדדיים, אבל בסופו של דבר את ההחלטות אנחנו צריכים לקבל לפי מה שטוב ונכון לנו.

כי:

א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה

ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.

ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.

ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?

ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו. 

קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב

Amit Segal: “Axios Report Is False; Trump Didn’t Curse Bibi Or Say Anything Personal” – The Yeshiva World

תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה

לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות

"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...

גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.

זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.

לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.   

במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.

בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות. 

כוונתי היא, שצריך להבין שקשה מאוד על בלתי אפשרי שב20 שנה הכול יהיה מושלם וכל חלקי העם יהיו מרוצים (מה שלא יקרה אף פעם, סמוך עלי)

אע"פ ש20 שנה זה הרבה מאוד זמן, ואני לא חס על ביבי, יש הרבה מאוד דברים שאני חושב שהווא טעה בהם והיה צריך לעשות אחרת (ובינהם מה שהעלית), ואעפ"כ צריך להסתכל על  הדברים החיוביים שהשתנו מאז, ולזכור שתמיד אבל תמיד יהיו חלקים שלא יתרצו, ככה זה בעולם.

יש לי עוד מה לומר בנושא ואכמ"ל.

ועלול להעמיק את הבור התקציבי?

זו לא דוגמא להתחנפות לשמאל.

באופן אישי בכלל לא חושבת שסמוטריץ מתחנף לשמאל...

זה אינטרס של השמאל שחרדים ייצאו לעבוד?

זה אינטרס של השמאל שחרדים יתגייסו?

זה אינטרס של השמאל שהמדינה לא תשלם מיליארדים על מימון מעונות כאשר האבא לא עובד?

אלה *בדיוק*, אבל ממש *בדיוק*, הערכים של הימין.

הקמפיין של השמאל עכשיו נגד החרדים זה רק כדי לפרק את גוש הימין-חרדים. במיוחד מתוך ידיעה שהרבה מהמילואימניקים שקורסים הם דתיים וכך ניתן לפתות אותם להצביע לגוש שמאל-בנט.
 

לא מן הנמנע שהשמאל בהזדמנות הראשונה ייקח את החרדים אליו לגוש

הם אומרים במפורש שיקחו את הערבים, לצערנו זה או ביבי ושות או ממשלת שינוי.

הם משתמשים בחרדים, זה כן, לפרק את הממשלה, משבים את היועמשית. אבל אחרי הבחירות הם יתנו להם אצבע משולשת. גם אם יש הסכמים חתומים. איפה החרדים יתבעו אותם, בבג"ץ?

אבל למה להניח שההסבר הוא רצון להתחנף למישהו?

באותה מידה אני יכול לטעון שנתניהו והליכוד, שהצביעו בעד החוק למרות שהוא נוגד את האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו - עשו את זה "כדי להתחנף לחרדים".

אני לא טוען ככה. אני מקבל שבמכלול השיקולים נתניהו מעדיף קואליציה עם החרדים, על פני השיטה הכלכלית שלו. אבל שים לב לרמת הטיעון.

שהאיום הזה מדגיש כמה פוליטיקה היא דבר משחית.

אתה חושב שצריך ועדת חקירה ממלכתית?

אז תצביע בעד, זה פיקוח נפש, בלי שום קשר למימון מעונות.

אתה חושב שלא צריך לעשות ועדת חקירה?

אז תצביע נגד, בלי שום קשר למימון מעונות ובלי איומים.

ממש מזעזע בעייני.

יש מקומות שבהם בוודאי שייך להתנות הצבעה בהצבעה אחרת, למשל אם חבר כנסת חרדי היה אומר ''אני אצביע בעד תקציב לליגת העל בכדורגל רק אם אתם תצביעו בעד תקציב להופעות תרבות לציבור החרדי'', זה דבר מובן והגיוני.

אבל להתנות ועדת חקירה, נושא מהותי וקריטי לטוב ולרע, בנושא שאין לו שום קשר? ריקבון מוסרי 

והאמת שאני לא בטוח שהפוליטקה משחיתה

לדעתי כדי להצליח בפוליטקה צריך להיות מושחת מראש. אחרת לא שורדים במקום הזה. 

בס"ד

או כמו שכתב היועץ האסטרטגי  ישכר זלמנוביץ:

הוויכוח בין אתמול הוא ויכוח סרק - בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.

הציונות הדתית מרוויחה מצג של מאבק נגד חוק הגיוס ואולי תחזיר מצביעים הביתה. החרדים משדרים שהם עומדים מול לחצים כבדים גם מול שותפים טבעיים

ובסוף? שניהם יתיישבו יחד בממשלה הבאה, כי לשניהם אין באמת אופציה טובה יותר.

והאמת שאני טענתי ככה גם על ההכרזות על 'פירוק הגוש' -

ממילא יוצאים לבחירות. דגל מרוויחים ב'מאבק נחוש נגד הגיוס', את הקולות הצפים בינהם לבין העדה והורדת הלחץ של הפלג והמפלגות הציוניות בזה ש'לא נכנענו לחרדים, עד שהם פירקו את הגוש' - מרוויחות הורדת לחץ מצד בנט/אייזנקוט/ליברמן.

אבל כשאני רואה את הממאמצים של נתניהו להעביר בכל זאת את חוק הגיוס, למרות שהוא ישלם עליו מחיר אלקטורלי - אני תוהה אם טעיתי והוא באמת חושש שהגט של ג' אמיתי.