מתלבטתצומת דרכים

שלום לכולם.

אני משתמשת דיי ותיקה פה.

פתחתי שם משתמש חדש על מנת שלא ישב לי על הכרטיס.

אנחנו בצומת דרכים מבחינה זוגית.

נשואים 10 שנים עם כמה ילדים.

ואני אשמח לשאול אתכם שאלה- יש פה מישהו או מישהי שהתגרשו למרות שהיתה אהבה?

יש ביננו אהבה.

אבל יש עניין שמעיק על הקשר ביננו וככל הנראה לא יאפשר לנו להמשיך לחיות ביחד.

המחשבה על לפרק את הבית הזה גומרת אותי. אבל גם המחשבה על להישאר לא עושה לי טוב.

אני מדמיינת אותנו ברבנות וקשה לי.

לא מצליחה לדמיין את עצמי עם גבר אחר.

מצד שני הזוגיות ביננו לא עושה לשנינו טוב.

יש לו מחשבות טורדניות בכל הנוגע לקשר ביננו. הוא כל הזמן עסוק בי ובאיך שאני מתנהגת. זה מקשה עלי מאד מאד מאד. גם נפשית וכמובן שהנפש משפיעה גם על הגוף.

ניסינו לחיות בנפרד כמה ימים וביקשתי שיחזור.

כשהוא בתוך התקף או סי די אני מרגישה שאני נפגעת ונסגרת ושאין מנוס מלבד להיפרד.

וכשהוא בשאר הזמן הוא קסם. אז זה נורא מבלבל אותי.

*הוא התחיל טיפול תרופתי בשבועיים האחרונים.


אשמח לתובנות אם יש.

כל מי שסביבי אומר לי לקום וללכת ושלא מגיעים לי חיים כאלה ושאני כמו אישה מוכה שלא מבינה וחוזרת כל פעם לאותו מקום.

מצד שני אני לא מצליחה להבין איך מפרקים בית אם עדיין יש לי רגש אליו.

יש בזה משהו דפוק אני מבינה את זה אבל לא מצליחה לעמעם את הרגש שלי.

אני גם מתחילה טיפול בע"ה בשבוע הקרוב.

אבל אשמח להבין אם משהו כזה קיים.

תודה לעונים🩷

קשה ממשזיויק

נשמע שזה מאד ברור לך, מצד אחד אהבה של שנים ומצד שני בעיה אוביקטיבית.

זה לא מקרה קלאסי של גירושין אם אני מבין נכון.

מה שילמד אותך ואתן לך תובנות זה כנראה מקרה דומה.

תודה על המענהצומת דרכים

לא מקרה דומה כמו שלי.

אלא להבין אם יש מציאות כזו שמתגרשים למרות שיש אהבה.

ואיך מתמודדים עם זה.

הי, כןעשב לימון

אנחנו התגרשנו למרות שהיתה אהבה.

וברוך ה' סגרנו בינינו בטוב את העניינים הרגשיים.

 

בגלל שיש לכם ילדים אז בטוח יישאר איזהשהוא קשר והאהבה הזו לא צריכה להסתיים בסוף מוחלט,

הכרתי משפחה כזו, שהתגרשו ונשארו בקשר טוב ואכפתי, עם ילדים

 

מוזמנת לפרטי אם את רוצה

בהצלחה רבה

אני לא מצליחה לפנות כי אני עוד חדשה פהצומת דרכים
אולי אפנה מהניק המקורי שלי
מתיאורך עולה שהכיוון המומלץ הוא טיפול, לא גירושיןפינג פונג

טורדנות כפייתית עלולה להיתפס כבעייה שאין לה פיתרון, ומכשול שקשה לדמיין איך להתגבר עליו, גם בעיני המתמודד, וגם בעיני קרוביו, בפרט כשגם הם סובלים מאד מזה. אך דעי נא לך, יש תקווה!!

בעזרת טיפול טוב, בפרט טיפול פסיכולוגי כמו cbt, אפשר להגיע לתוצאות שלא חלמו עליהן.

זה דורש זמן רב, סבלנות רבה, ועבודה קשה והתמודדות לא קלה - בדומה לכל דבר חשוב מאד בחיים.


לא מסרת פרטים רבים, אבל דעי לך שטיפול תרופתי הוא לא תחליף לטיפול פסיכולוגי, לא תחליף לשיבה אל טבעיות הגוף שלדעתי הדלה רק היא באמת יכולה לרפא הפרעה כזו באופן שורשי, (תזונה נכונה, פעילות גופנית (בפרט בחוץ, במרחב הפתוח), שינה איכותית ומספקת(!), טיפול בלחצים, ועוד)


כמו כן, העובדה שהוא סובל ומתמודד - לא אומרת שאי אפשר להבהיר את הגבולות שלכם.


בכל אופן, כל עוד הוא לא אלים, לא נשמע שהגיעה העת לחשוב על גירושין. התרופות אפילו לא מתחילות באמת להשפיע תוך שבועיים בלבד. ונשמע שמבחינת מסע הריפוי הוא מאד בהתחלה.


בהצלחה רבה לכם!

הוא עבר כמה וכמה מטפליםצומת דרכים

ואף אחד מהם לא באמת עזר.

הטיפול האחרון לצערי אף דרדר את המצב וגרם למצבים האלה להיות יותר תדירים ויותר חריפים.

האם אתה מדבר מהיכרות קרובה שזה בר טיפול?

והאם יש המלצה על מטפל בcbt מעולה?


בטיפולים זוגיים היינו אינספור. בסוף תמיד מוציאים אותי ומשאירים את מיקוד הטיפול בו.


הוא לא אלים. תודה להשם. והוא גם אוכל את עצמו על מה שהוא גורם לי. ומצד שני טוען שלא מצליח לשלוט על זה. אני רוצה להאמין שזה נכון.

לצערי אני לא יודע על מטפלים מומלציםפינג פונג

ממש מובן הכאב שלך,אונמר

אבל לא היתי חושבת שזה מקום לגירושין.

הלבד הוא מאד בודד.

והפירוק בית הוא כואב נורא לכולם. גם לילדים. וגם אם נפרדים בטוב.

בעיני האהבה היא ערך גדול מאד, וצריך לחפש ממש מה הטיפול הנכון, אבל גירושין זה למקרה שלא אוהבים.

ככה אני רואה את זה.

אני יכולה להבין את מה שאת אומרתצומת דרכים

מצד שני המציאות הנוכחית פוגעת בנפש שלי. וכתוצאה מכך גם הנפש של הילדים נפגעת.

לכן זה קצת מורכב

לעולם אי אפשר להבטיח הצלחה בטיפול, בוודאי לא ריפויפינג פונג

ברור שיש מקרים קשים שהם לא בני טיפול, ויש גם מקרים קלים שהם בני טיפול שפועל לא מגיעים לסוף מוצלח ומספק, מכל מיני סיבות.


אני מאמין גדול בכך שאי אפשר להסתפק בטיפולים הקונבנציוליים, אף שהם עשויים להועיל מאד.

רפואה אמיתית ושורשית קשורה בשיבה לטבעיות, ואימוץ אורח חיים בריא.


מאחל רק טוב.

אמן תודה רבהצומת דרכים
היי מתוקהאנוני.מית

אני חושבת שאת צריכה לעשות משהו נורא בסיסי וזה מובחנות. רק את. הוא, והכאב שלו - זה שם.

ויש עוד דברים שאפשר לעשות. אבל הוא צריך לרצות.

 

הוא אדם טוב כשהוא לא בהתקף? הוא דואג לך? לילדים? חי ועובד ולומד ועושה?

בוודאי. הוא מקסים בשאר הזמן.צומת דרכים

הוא תמיד דואג לי.

מתקשר לשאול לשלומי.

אני מגיעה הביתה הוא ימזוג לי כוס מים.

מנקה ומסדר אחרי כי אני מבולגנת בטירוף😂

גם כשהוא עזב את הבית לכמעט שבוע ביקשתי ממנו יום אחד שיחזור להוציא את הילדים כי לא הסתדרתי.

הוא בא. הוציא אותם. וב3 שעות שהיה איתם הוא שטף את כל הבית כי יודע שקשה לי לשטוף את הבית. (זה התפקיד שלו).


 

עובד גם בהוראה וגם הדרכת חוגים והעברת הרצאות.

לומד בכולל פעם פעמיים בשבוע. לומד שיעורי תניא.


 

אבל ההתקפים האלה מחשיכים לנו את החיים. התחלנו לרשום בלוח שנה כל כמה זמן זה צף.

זה הרבה. כרגע אנחנו על כמעט 50 אחוז מהזמן. אנחנו עוד בודקים בטווח של חודש שלם.

גם הילדים כבר קולטים. 'אמא הנה אבא יעיר לך ושוב תתחילו לריב'. זה תמיד סביב זה.

 

והוא מאד רוצה להשתנות. כבר הלך למלא מטפלים (אני גם חושבת שזה סוג של אובססיה לעבור ממטפל למטפל). והוא לא מצליח.

מה שכן התעדן זה שהוא יודע להגיד שזו אשמתו המוחלטת. ושאין קשר אלי ושאני יכולה להמשיך לעשות מה אני רוצה. בפועל אני לא עושה מה שאני רוצה כי אני חוששת מהתקפים כאלה. אז זה מין לופ כזה הזוי. 

 

וואי מזדהה כל כך עם המזבח עכשיופינג פונג

גם אני הייתי מוריד ים של דמעות מפירוק בית נפלא כזה מחמת סיבה חיצונית, עד כמה שהיא חמורה ולא פשוטה בכלל.

מקווה ל-ה' שתמצאו מזור ותצליחו למרות הכל.

מזכיר מישהו שניסה לשכנע את החבר שלו4ne1

של יתגרש. הוא אמר לו מי שמתגרש אפילו המזבח מוריד עליו דמעות. והחבר השיב: "הגיע הזמן שעוד מישהו יבכה חוץ ממני".

אני לא מנסה לשכנע שלא להתגרשפינג פונג
כן מקווה שכל זוג שלא רוצה להתגרש יצליח להתגבר על הקשיים ולא להיאלץ להתגרש
היום היד קלה על ההדק... זה רק עולה כל הזמן4ne1

לא אומר שזה המקרה אבל זו הסטטיסטיקה לפי הלמ"ס

אני לא אוהבת את "אשמתו המוחלטת"אנוני.מית

זה לא אשמתו. כלומר זה לא אשמתך. אבל זה גם לא אשמתו. זה מנגנון שגדול עליו ומרגיש מהמילים שלך שהוא עשה את מה שהוא יכול כדי להיפטר מזה.

זה נכוןפרח חדש

זה גם לא אשמה

זה אחד שמזין את השני

ממליצה שוב לקרוא את הספר 'להיות זוג ראוי'

בגדול הספר מסביר איך בין בני הזוג יש איחוי רגשי מאוד גבוהה לפעמים וזה מזין קשיים מסויימים

מבינה מה את אומרתצומת דרכים

אבל עדיין זה משהו שקשור אליו. שמגיע בעקבות אירועים שהוא חווה.

זה קשור אליו יותר מאשר אלי.

ואני מתקשה להבין שהוא לא שולט בזה. לא יכולה להאמין לזה עד הסוף.

את מזכירה לינקדימון

את סבתא שלי אחרי שסבא שלי חטף אירוע מוחי ואיבד את היכולת לדבר (יכול רק לחזור כמו תוכי באופן חלקי, בלי ליזום הפקת דיבור).
 

לקח לה המון המון זמן להבין שהוא באמת לא יכול לדבר, ולא שהוא סתם עצלן. הנפש מתקשה לפעמים לקבל כאלה תופעות דרמטיות, במיוחד כשלא היו בעבר.

 

אני לא יודע עד כמה זה דומה למקרה שלכם, אבל זה נשמע קרוב.

נשמע דומהצומת דרכים

זה לא אותו בן אדם בזמן התקף ובזמן שלא.

180 מעלות.

תראינקדימון

אני לא נשוי ולא ממש יכול לתת עצות בתחום, אבל בגלל שאת מתארת אדם שכשהוא מאוזן את כן אוהבת (ונשמע שהמצב הרפואי לא היה מאז ומעולם), וגם הוא התחיל איזה טיפול תרופתי, וגם את עצמך מתכננת ללכת לאיזה תהליך - הייתי אומר שתאמצי סטטוס קוו עם עצמך לאיזה תקופה. התהליכים יכולים להביא פירות, במיוחד כששניכם רוצים בזה, וחבל לאבד את זה.
 

שערי גירושין לא ננעלים כמעט אף פעם. במקרה הכי גרוע, זה יהיה אפשרי גם בעוד חודשיים.

כן. מסכימה. בתנאי שזה לא הורס אותך יותר ויותר.נחלת

רק אעירפשוט אני..

שאם המחלה של סביך לא הייתה גורמת לו לשתוק, אלא לתקוף את סבתך באלימות - יכול להיות שהיא הייתה מגיבה אחרת, למרות שזאת מחלה שהוא לא בחר בה.

נכוןנקדימון

ולכן הסייג בסוף דבריי.

ראיתי פעםמשה

שבמשפחה מסויימת הפסיקו לשלוח נכדות לסבא שחטף מחלה איומה מהסוג הזה של המוח, בגלל שנפלו לו המגננות והוא התחיל להתייחס אליהן בצורה מינית. כמובן שהוא לא אשם אבל שלחו אליו רק נכדים.

נורא. כדאי לעבוד על עצמנו חזק לפני......נחלת

קראתי לאחרונה ספר 'להיות זוג ראוי' חושבת שכדאיפרח חדש

לקרוא אותו

כל זוג צריך להכיר את זה.

לא שזה יפתור את כל הבעיות אבל תתחילו מזה

אולי יש פיתרון מחוץ לקופסא?על הנס

למה חייבים להתגרש?

אולי פיתרון כמו לגור בנפרד ולהיפגש בזמנים הטובים?

בארץ זה פחות נפוץ אבל בחו'ל זה ממש הרבה יותר קיים.

מה הכוונה זמנים טובים?צומת דרכים

אלה לא התקפים קלאסים.

אלא הוא נכנס למין לופ כזה של שאלות חוזרות ונשנות שגורמות לי להתכווץ.

לא בתוקפנות לרוב (אם כי היו פה ושם שהוא היה ממש נסער)

וזה בד"כ עובר אחרי חצי שעה שעה.

(הסיבה שביקשתי ממנו לצאת מהבית לפני כשבועיים היתה שהוא פשוט לא הפסיק ימים שלמים. אבל זה מאד מאד מאד חריג).

מבינה אותךעל הנס

האמת שכן יש דרך להתמודד עם זה ויש פסיכולוגים שמומחים לזה ממש.

גם פסיכיאטרים,תרופות לא יפתרו את הבעיה אלא יקלו עליה אבל טיפול אצל פסיכולוג מומחה זה מאסט.

טיפול זוגי לא יעזור כאן בכלל.

כן יעזור לך פסיכולוג מומחה לאוסידי מחשבות טורדניות (ולא מישהו שרק מטפל בסיביטי וטיפול רגשי) הוא ייתן לך כלים ממש איך להתמודד

עם זה.

לפי דעתי שווה לך לנסות

וזמנים טובים זה כשיש הפוגות גדולות יותר.

כשהוא מטופל ויחסית יותר מאוזן בכל זאת יש תקופות שזה מאד אינטנסיבי ויש תקופות שפחות.

נכון. אבל תרופות, לענ"ד, יכולות לעזור. לא מאמינהנחלת

בטיפול טבעי בבעיות מעין אלו; ברור שאוויר חופשי, אכילה מאוזנת ובריאה, שינה מספקת זה מאוד מאוד

חשוב, אבל לא בטוחה שזה מספיק. כן מאמינה בטיפול קונבנציונאלי (תרופות) ונפשי במקרים כאלה.

לעזור לא לפתורעל הנס

זה משמעותי,היא צריכה לקחת את זה בחשבון.

או סידי זה לא חרדה.

ודרך אגב אני גם לא מאמינה בדברים טבעיים

אבל ספורט כן עוזר מחקרית,ברור שתזונה משפיעה וגם שינה אבל התוצאות של זה מוגבלות

אין כאן פיתרון בשום דרך רק הטבה והקלה משמעותית עד ליותר מ90 אחוז מהבעיה, בטיפול פסיכולוגי שמתמחה בזה. ולא ריגשי לא זוגי ולא שום דבר כזה.

שום דבר לא פותר את זהרגעים

מאוד מאוד מקיל טיפול תרופתי+ טיפול CBT .

משולב .

לא טיפול פסילוגי . ובטח לא 90 אחוז. חבל סתם לכתוב נתונים

למדתי את הנושא בצורה מקצועית אני יודעתעל הנס

מה אני אומרת.

יש פסיכולוגים שהמומחיות שלהם זה בדיוק אוסידי.והם כן מבאים להקלה גדולה לא פותרים.סיביטי עוזר מאד עד גבול מסוים.

ושום דבר לא פותר את זה

היה חסר לי שם פיסוק.

לא כתבתי פיתרון ב90 אחןז אלא הקלה ב90 אחוז זה משמעותי אבל זה בחיים לא ייעלם.

מקסימום שייקרה זה יתפרץ על אוסידי אחר

מפחיד ביותר.צומת דרכים

מסכן🤦‍♀️

השם יעזור.

https://www.hidabroot.org/video/227227נחלת

ראיון עם צעיר עם אותו קושי. לא שמעתי אבל עושה רושם שיש לו מה לאמר.

אם זה לא עולה לך, היכנסי לאתר הידברות. נפתח חדשות , תביטי לצד. שם

זה מופיע.

שבועטוב,צום קל, או חג שמח. הלוואי!

אין אפשרות לעשות קישור בכותרת.אריק מהדרום

מניחה שהטיפול יעזור לךמישהי נשואה

ואם הוא מסכים גם ללכת לטיפול יעזור בטח גם

הטיפול התרופתי מראה אותות חיוביים?advfb

לא יודעת אם זה נקרא חיוביצומת דרכים

המוח שלו מלא במחשבות.

אבל לא כולן יוצאות החוצה.

סימנו בלוח שנה בשבוע וחצי האחרונים.

מתוך 11 יום היו 3 ימים קשוחים

לפני שעזב את הבית זה היה יומיומי.

אני מקווה שזה מעיד על התקדמות ולא רק על החשש שלו שאעזוב

:/advfb

נשמע מאוד לא פשוט.

הדרך היחידה כנראה לבחון את זה, זה לאורך טווח זמן יותר גדול.

את מכירה את פורום רגישים פה?משה

יש פה לא מעט כלים לעבודה עצמית עם מחשבות טורדניות. זה לא במקום טיפול אבל זה יכול לקדם מאוד יפה.

חיבוקאנוני.מית

איזה נוראי.

אולי אם הוא יכול להתגבר מהפחד שתעזבינחלת

הוא יוכל (עם הרבה רצון, להתפלל על זה, וטיפול מתאים, יותר ויותר נראה לי - תרופתי) להתגבר גם כשהוא לא מפחד....

זה נשמע rocdרגעים

קודם כל, חיבוק גדול גדול .

מה שאת מתארת מאוד מוכר לי. זה לא פשוט .

גם לך לא.

וגם לו , זה בכלל בכלל לא פשוט.

ואת סובלת מזה כשהוא "מציק" לך עם השאלות . הוא סובל מזה, ככל הנראה, כל הזמן .

אני חושבת שמה שהוא מתמודד איתו נקרא Rocd .

R- relationship - מערכת יחסים .

תגלגלי בגוגל מה זה אומר בדיוק .

אבל בגדול, זה מחשבות אובססיביות סביב מערכת יחסים, בדרכ זוגית. האם בחרתי נכון /האם אני אוהב את הבן זוג שלי/ את מה שהוא עושה/ האם בחרתי נכון. וכוו וכו .

אצל כל אחד זה מתבטא קצת אחרת.

הטיפול בתחום הוא משולב.

גם טיפול תרופתי וגם CBT

לא טיפול פסיכולוגי רגיל!!! לא יעוץ!!! זה רק מגביר את זה!!!

למצוא פסיכולוג שמתמחה בטיפול cbt ולעשות אצלו כמה מפגשים ..מאוד מאוד מקיל .

ככל הנראה , הטיפול התרופתי יהיה לכל החיים .

מוזמנת לפנות בפרטי אם את צריכה לעוד שאלות.

ואגב, זה באמת לא קשור אלייך . רק אליו. כל דבר שתעשי/ לא תעשי, לא יפתור לו את זה.

זה באמת זה.צומת דרכים

פשוט יודעת שהרבה אנשים לא מכירים את המושג לכן ציינתי או סי די.

היינו בחופשה בימים האחרונים.

היה לי מדהים.

כאילו פיצוי על כל החופשות שאי פעם נהרסו לנו.

וזה לא נעלם ברור לי. הוא פשוט מאד מנסה להשתדל בזה. אני מרגישה ורואה.

מנגד מתקשה מאד מול הפעמים שהוא משתף אותי או שואל אותי שאלות.

השם יעזור.

זה לא זה אבל מזכיר קצת דמנסיהנחלת

כשהאדם שואל שוב ושוב אותן שאלות בתדירות של שנייה או שתיים....

הכרתי גברת אחת עם המחלה הזו ובתחילה הרגשתי שאו טו טו אני

עומדת לפני התקפת לב....עד שהתרגלתי.

את יכולה אולי לסגור עצמך בבועה כשהוא מתחיל? לא לקחת את זה כל כך

ללב? להסיח את דעתו? דעתך?

אבל לפחות הוא צריך עזרה. זה ברור. הרי זה סבל נורא.

לבקש מהשם שישלח את השליחים הנכונים...

המון הצלחה . באמת.

אני מנסהצומת דרכים

הנה ברגע זה אני בפלאפון.

והוא בלופ על למה אני קוראת במאקו. עובר כתבה כתבה. נתקע על איזה זמר שאני לא מכירה ושם עכשיו שירים כדי ךהוכיח לי שהוא בעייתי.

אני עייפה אוף.

אני מרגישה דומהאיילה במדבר

שגם לבעלי יש אובססיביות כזאת שקשה להסביר לאנשים שפשוט לא מבינים עם מה אני חיה.. בטוחים שיש לי בעל כזה טוב..

אבל גם דומה למה שאת אומרת עסןק בי ואיך אני מתנהגת מה עושה מעיר הרבה על איך שהיה רוצה שדברים יראו בכללללל העניינים מתערב כזה בכל דבר.. אני לא ראיתי הרבה גברים כאלו.

הוא מתעקש שאין לו בעיה של או סי די

אומר רק אמרתי לך רק המלצתי לך.. כל מיני שטויןת כאלו..

רק שאצלי גם אין ממש אהבה אז לא מבינה למה נשארים ביחד.. מכח ההרגל אין כח לפרק ילדים וכל מיני סיבות כאלו..

למה באמת את נשארת,צומת דרכים

ראשית, אף אחד לא יכול לייעץ לך כי אף אחד לא מכיר אלהתחיל מחדש

ראשית, אף אחד לא יכול לייעץ לך כי אף אחד לא מכיר את המקרה שלך ואת האופי שלך. ובכלל לא ברור כמה שנים אתם ביחד, כמה ילדים ובאלו גילאים, וכו וכו' לכן זו טעות להתייעץ כאן.

נראה שהנטייה שלך היא לא להתגרש - את מציינת בעיקר את הדברים החיוביים בו (חוץ מהעניין של הכפייתיות שלא הבנתי בדיוק מה הוא עושה ב"התקף")

בגדול.. עץ עקום לא מתיישר.

אם הוא עץ עקום - כנראה שכן בגלל שאמרת שכך איבחנו בטיפולים..

לאור הנטייה שלך מה שיקרה זה כנראה שאת תמרחי את הזמן עד שייגמר לך ולא תאהבי אותו יותר ואז או שתתגרשי או שתתקעי איתו ותצטערי למה לא התגרשת קודם.

לא אצטער שלא התגרשתי קודם.צומת דרכים

כי מכלול הנתונים של עכשיו כולל הדברים הטובים שלו וכולל זה שיש לנו ילדים צעירים (קטן/ה בגיל 4)- ההעדפה שלי כרגע היא לשמור על מה שקיים גם אם מדי פעם זה זולג.

בהמשך? אלוקים גדול.

יכול להיות שימאס לי ממנו ואז אולי מצבי יהיה טוב יותר. כי לא תהיה סיבה להישאר ולא אהיה במן חוסר אונים ובלבול שכזה.

זה בדיוק מה שחשבתי. את לא רוצה להתגרש וזה בסדרלהתחיל מחדש

לדעתי כל אלה שהתגרשו הצטערו שזה לא קרה מוקדם יותר. גם כשיטענו שאם היית מחזירה אותם בזמן, לא היו מתגרשים בגלל ה"מכלול"..

זאת הרגשה של בזבוז זמן לריק.. הרבה כוחות, הרבה עוגמת נפש, וגם כמובן לעיתים נכנסים עוד ילדים למצב הזה.. האפשרות לבנות מחדש קשה יותר ככל שהגיל יותר מבוגר וכשיש יותר ילדים. זאת עובדה.

לא הבנתילהתחיל מחדש

אני מנסה להבין מה אתה בעצם אומר פה.צומת דרכים

מה המטרה?

אני חושב שהייתי די ברורלהתחיל מחדש

מצאתי עכשיו את הכתבה הבאה. אולי תעזור להבין...נחלתאחרונה

מדובר על נישואין עם בני זוג על הרצף.

לא בטוחה שזה המצב אצלכם, אבל כדאי לקרוא. כדאי.

למה רק אחרי החתונה התגלה הפרט ששינה את חייה של אישה מהמרכז?

איך דואגים שהילדים לא יחזרו על הטעות שלנו?אריה ששכח לשאוג

עוד קצת רחוק, אבל כבר מתחיל לחשוב איך אני "מזהיר" את הילדים לא לחזור על הטעות שלי.

בבחירה ובהסכמה לקבל דברים שלא אמורים לקבל.

ובכלל....

אי אפשרoo

לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות

זה שלו

אבל

ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)

יש לו סיכוי יותר טוב

לפתח חוש ביקורת

ולבחור נכון

סליחה על הפריצה לפורום לא שליאריק מהדרום

אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.

כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).

נכון מאוד.נחלתאחרונה

אולי תמתין קצת....נחלת

או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...

אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....

חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים

לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.

אל תדאג.

אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.

על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,

שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.

אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.

היי לכולם. האם זה חריג ליפול בשמירת שבת?Toyota

אחרי גירושין בעיקר כשאתה לבד ושברו אותך לרסיסים.

ולא הכוונה לנסיעות והדלקת אש ודברים בומבסטיים.

פשוט פלאפון, סרט או יוטיוב (למרבה הצער)

לא חריג בכלל אצל מי שגרה לבדאנוני.מית

שקלת פשוט להשאיר משהו מנגן לפני שבת?

נכון. זה רעיון מצויין.נחלת

לא יודע אם חריג או לא, אבל מבין לליבךמתוך סקרנות

מה עם קריאת ספרים כמו פעם? 🙂.

אני מוצא שזה ממש ממלא לי את הזמן, וחבל שמצליח לקרוא בעיקר רק שבת בשבועיים כשאני לבד...

בכל מקרה, מוזמן לאישי, אם בא לך לפרוק בלי קשר.

נכון. ספרים או חוברות מעניינים ששוקעים בהם.נחלת

יכולה להמליץ אם תגידי מה את אוהבת...

מה עם להזמין חברה? להיות מוזמנת?

כן, חריגנקדימון

ואפשר ואף צריך למצוא לזה פתרונות.

לתפוס את השד כשהוא עדיין קטן.

למצוא פתרונות, זה הדבר.נחלת

במצבי רוח קשים במיוחד, קראתי ספרי ילדים. אוהבת.

השבת כיסוד הבריאה: ציר מרכזי לגילוי אלוקות בעולםNachman Wilhelm

השבת כיסוד הבריאה: ציר מרכזי לגילוי אלוקות בעולם

מצוות שמירת השבת אינה רק ציווי דתי המיועד למנוחה, אלא היא מהווה את היסוד המבני של הבריאה כולה. תכלית השבת היא להביא לידי ביטוי את גילוי האלוקות בכל רבדי המציאות, ובפרט בעולמנו הגשמי – ה"עולם התחתון". על פי תפיסה זו, השבת היא הכלי שדרכו מכירים יושבי תבל כי קיים בורא קדמון ונצחי העומד מאחורי מערכת הטבע האינסופית.

עדות על חידוש העולם

עצם השביתה ממלאכה ביום השביעי מהווה עדות חיה על כך שהעולם אינו קדמון, אלא נברא ברצון הבורא. כפי שנאמר בעשרת הדיברות: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ... וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות כ, י). בשמירת השבת, היהודי הופך לשותף בהצהרה הקוסמית על ריבונותו של הקדוש ברוך הוא, ובכך הוא פועל להעביר ולבטל את "רוח הטומאה" או הרוח המתנגדת המנסה להסתיר את הנוכחות האלוקית בעולם.

השבת כמקור הברכה והידיעה

חז"ל מלמדים כי "השבת היא מקור הברכה", והיא זו המעניקה חיות לכל ששת ימי המעשה. דרך השבת, הידיעה האמונית מחלחלת מן השכל אל הלב, עד שמתקיים החזון הנבואי: "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'" (ישעיהו סו, כג). גילוי זה נועד להסיר את מסכי ההסתרה ולזכך את המציאות הגשמית, כך שכל נברא יכיר במטרת בריאתו – להוות דירה בתחתונים לשכינה

שמירת השבת היא האקט העוצמתי ביותר של השלטת הרוח על החומר. היא המחסום המוסרי והאמוני האחרון בפני תפיסות עולם חומריות, והיא המפתח לגאולה השלמה שבה יתגלה כבודו יתברך בכל העולמות כולם, כפי שאנו מייחלים: "לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים".

לול מה מטרת השאלהצדיק יסוד עלום

כשבן אדם מתפרק אין לו כוח להחזיק כלום, וכל היסודות מתערערים.

הדתי הממוצע, המחמיר מאוד והלייט מאוד גם יחד - לרוב לא נופלים בשמירת שבת. לכן זה חריג.

אני נפלתי בשמירת שבת הרבה בתקופות שהיה לי קשה. זה עדיין חריג, עדיין מזיק לבן אדם באותה המידה, עדיין עושה קרע בעובי הקורה של עולם ההשקפה והערכים שלו.

במקום לערוך השוואות כדי לקבל חצי נחמת טפשים (או גערה והתנערות מכל מיני מדקדקי קלה כבחמורה) - קח את עצמך בידיים, תראה בזה אינדיקציה למצב נפשי חמור שמערער דבר יציב כמו עולם ערכים והרגל תרבותי, קח את עצמך לטיפול ולכל מה שיוכל לעזור לעצמך לקום.

להירקב ברחמים עצמיים, בבדידות ופסיביות עושה נזקים אדירים בחיים של האדם הפרטי, והם מחלחלים ופוגעים גם בקרובים לו.

מאחל שהשברים והרסיסים יתאחו ושתקום מחדש

שמירת שבתoo

היא מצווה יחסית קלה

למי שרגיל ונמצא בסביבה שומרת

ונהית קשה למי שיוצא מהשגרה הרגילה של שבתות

נניח אנשים שנמצאים לבד או נתקלים בסיטואציות רפואיות תכופות עם מכשירי חשמל או כל דבר אחר שמקשה

בעוד נניח אי שמירה נגיעה זה משהו יותר חשוף כי זה קורה בין 2 אנשים

אי שמירת שבת יכולה להיות סמויה לחלוטין

לכן לא באמת אפשר לדעת כמה זה נפוץ

בעיניי חשוב לבחור מה שנכון ללב

מה שמשאיר אותך יציב ושפוי

דת ואמונה לא קודמים לשפיות

ותמיד אפשר לחזור לבחור אחרת כשזה יתאים

יש הבדל אבלנחלתאחרונה

בין מצב אקוטי נפשי שעלול להוביל לחילול שבת ואולי מובן ומתקבל (איני יודעת

איך ואם ההלכה מתייחסת למצב כזה), לבין מצב רוח רע, עצוב וקודר, אני חושבת.

מסכימה עם נקדימון שצריך להשתדל מאוד לא להקל ולא להתרגל לזה.

יש הרבה דברים שיכולים לעשות שלא יגרמו לחילול שבת; מאמינה שאת

יכולה למצוא פתרונות, למרות שאינן מושלמים. אבל אם הם קצת מקלים

על מצב הרוח הקשה (לא מדברת ממרום כסאי. מכירה את זה), וזה

יוריד כמה אחוזים מהשחור שחור מדכא הזה, דיינו.

מה עם לקחת איזה משהו מרגיע (לפני או במשך השבת)?

זה עשוי לעזור.

אם את אוהבת לקרוא, זה מאוד יכול לעזור; לשקוע באיזה ספר

מהסוג שמרתק אותך. אולי?

עוד מעט ישנו את שעון הקיץ הזה שבעקבותיו השבת לא נכנסת

ואחרי שהיא כבר כן, היא לא יוצאת.... (סליחה סליחה השם,

אדם יסודו מעפר וסופו מעפר, אז אל נא תכעס....)

וזה כבר יהיה יותר קל.

בהצלחה חמודה. הדברים יסתדרו. מבטיחה לך וייראו

ויורגשו הרבה הרבה יותר טוב בהמשך. ואל תשכחי

שאת בעצם אף פעם לא לבד;

הוא אמנם לא נראה ואי אפשר למוש או להריח אותו

אבל הוא מביט, מקשיב ומאזין...לך אישית, כל הזמן כל הזמן.

באמת!

מי שלא מקפיד בפגישה עשירית בשמירת נגיעה = דתי ????חשיפה

חשיפה שלי כאן הינה לפני שאפרסם ברשתות המחקר שביצעתי בהיותי מנוי באתר שליש. 2שהם1. והידברות. עזבתי לפני זמן אב את כולם כי מתוך כל 10 שנמצאות יש פחות מ 5 שכתבו לשאלתי זו ; אני שומרת נגיעה.

ואלו אתרים הנקראים דתיים

ההנהלה שלהם ודאי לא אחראית לזה

אולם זו תופעה שחייבת להיחשף ולבדוק למה וכמה

וכאן רק התחלתי הנושא. בהרחבה יפורסם בסוכות ברשתות. והגיע הזמן לברר מי אנחנו

נא לתת תכובות עניניות בלבד

אי אפשר לומר שמי שאינו שומר נגיעהנחלת

אינו דתי. כן אפשר לומר שבנושא הזה הוא ....לא דתי. כלומר, מחפף.

אני מצדיעה לך. אל תכנעי לאף אחד ואל תתשפרי על המצווה החשובה

הזו, אפילו אם יהיה נסיך חלומותייך...

שנה טובה לך!!

הכוונתי כמובן, אל תתפשרי.נחלת

זו גישה מעניינתחיים גביעי

בס"ד

האם גם נאמר שמי שרק גונב הוא שומר חוק, אלא שבתחום הגניבה הוא לא שומר חוק?

האם אפשר לומר שיש מי שבאופן מודע, מושכל ומתכונן מצפצף על ציווי אלוקי (שהוא גם מאמין בקיומו, כמובן) - נחשב ל'דתי'?

אם הכוונה לדתי" היא לשמירה מדוקדקתנחלת

וקפדנית על כ ל המצוות, קלה כחמורה, בלי לחפף, אז כמובן שאינו דתי;

השאלה באמת למה הכוונה בלהיות דתי; ואם הוא לא מצפצף רק נכנע ליצרו, הוא כן נחשב דתי?

ואם הוא מחפף רק במצווה או מצוות וכן מקפיד על מצוות מסוימות, מה איתו, דתי או לא?

אם הוא מקפיד על הכל אבל לא חזק בשמירת לשון, למשל, הוא דתי או...לא?

וכך הלאה.....

לא מביעה כאן דיעה, אלא הרהור, מה זה באמת דתי?

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

כמה דרמה...שבורת,לב

כל אחד והמסע שלו בעולם הלא פשוט הזה, ברוחניות שלו, בדרך שלו עם ד.

האתרים האלה זה לא הלמ"ס וזה לא התפקיד שלך או של אף אחד למדוד או לשפוט את האחר.

יש ד בעולם, תן לו לעבוד.

תתמקד במסע שלך, בעצמך, ובלחפש אשה שתתאים לך לערכים שלך ולרצונות שלך.

בהצלחה❤️

גם הלמ"סמתנחל חייכן

לא מודדים או שופטים אחרים, רק תופעות כלליות.

אבל את צודקת במה שכתבת לו

נשמע שהוא ברמה יותר גבוהה של מחקר מטבלת אקסלשבורת,לב

מחילה אם פגעתי ערב ראה"ש בכל עובדי הלמ"ס.

כבודם במקומם.

לא פגעת בכללמתנחל חייכן

רק דייקתי, לצורך השעשוע

יש דברים כגון מה שפותח השירשור דן בהם שלא קשורים למחקר ובטח לא למחקר כמותי

נו לפחות זה.שבורת,לב

פחות מ5 מתוך 10!

אתרים דתיים!

התחקיר המלא יפורסם בסוכות,

בוא נחכה.

מזל שיש אותו שיברר מי אנחנו.

זה כבר פרומומתנחל חייכן

לחדשות המגזר

מה פירוש למ"ס?נחלת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמרגול

גוף ממשלתי (נראה לי) שמפרסם דוחות סטטיסטיים על האוכלוסיה (למשל - הכנסה ממוצעת למשק בית)

תודה מרגול!נחלת

אדריכלות של נצח: צניעות, זמן וקדושה בעידן החומרNachman Wilhelmאחרונה

אדריכלות של נצח: צניעות, זמן וקדושה בעידן החומר

בעולם המודרני, המושג "עבודת אלילים" פשט צורה ולבש חדשה. אין מדובר עוד בפסלי אבן, אלא בהפיכת יצרים אנושיים ודחפים רגעיים לערך עליון המכתיב את סדר היום התרבותי. המרחב הציבורי, הרווי במיניות מוחצנת ובפולחן הגוף, מהדהד דפוסים עתיקים של תרבויות עבר שהתמקדו בחומר ובפריון כחזות הכול. מציאות זו מעמידה את האדם המודרני בפני אתגר רוחני: האם להיסחף אחר הזמני, או לבנות חיים בעלי איכות נצחית.

התורה והמצוות מציעות חלופה יסודית המוגדרת כ"קוד הגנטי של הנצח". בניגוד לתפיסה הרואה במגבלות ההלכתיות מחסום, הן מהוות למעשה "כלי מחזיק ברכה". הצניעות והקדושה אינן נועדו לצמצם את האדם, אלא לאפשר ליופי הפנימי – לנשמה – להאיר מבעד למעטפת החיצונית. שמירת המרחק וטוהר המחשבה יוצרים מרחב של כבוד ואצילות, המשרה שכינה בתוך המחנה ומעניק חוסן מוסרי מול תרבות של פריצת גדר. כוח המשיכה, בתוך מסגרת של קדושה, הופך מכלי לתענוג רגעי לאמצעי לבניית קשר פנימי, עמוק ונצחי.

הגשר המחבר בין העשייה האנושית לנצח הוא הזמן. במבט תורני, הזמן אינו רק רצף ליניארי מתכלה של שניות ודקות, אלא מרחב של "תנועות איכותיות". בעוד שהמדידה הכמותית היא מוגבלת, האדם יכול "לצבוע" את רגעיו באיכות אינסופית על ידי חיבורם לרצון העליון. ככל שהפעולה נעשית מתוך הכרה בערכי הנצח, היא משתחררת מהתלות בממד החומרי החולף.

לסיכום, העולם הזה הוא "שעת העבודה", המעבדה שבה הופך החומר לרוח. על ידי בחירה בערכי הצניעות וניצול הזמן ככלי לבנייה רוחנית, האדם מכין את עצמו לעילוי הנשמה באור החיים האינסופי, ומבטיח כי קיומו לא יישאר בגדר רגע חולף, אלא יהפוך לחלק בלתי נפרד מהנצח.

מעניין, המיתןס אומר שדווקא לבחורות זה חשובמתוך סקרנות

יותר בהכללה.

אותי הפתיע עצם זה ששואלים אותי אם אני שומר נגיעה, כאילו יש הוו"א שלא.

מאה אחוז נכון. עצם השאלה כבר מעוררת רתיעהנחלת

זה אמור להיות כל כך ברור שלא מדברים על זה בכלל.

ואין כאן עניין של שפיטה. יש כן עניין להעמיד דברים על דיוקם. לפחות

בפורום, בכתב. ברור שכל אחד וההתמודדויות שלו, אבל אולי צריך

להיזהר מכל מיני התפלספויות על מצוות ברורות וחד משמעיות -

תהא דרכו והתלבטותו של כל אחד אשר תהא, אבל את האמת

יש לאמר.

להעמיד דברים על דיוקםבן יהודה

תאר לעצמך: בן אדם שמגדיר את עצמו דתי, לא שואלים אותו אם הוא שומר שבת. למה? כי זה מובן מאליו שזה חלק מההגדרה של דתי.

אבל שמירת נגיעה כן שואלים: סימן שלא ברור לאנשים שזה חלק מההגדרה של דתי. וזאת הבעיה.

איסור נגיעה זה לא רק "עוד איסור", זה חלק מהתייחסות שלמה ליחס בין בן ובת. לא לשמור נגיעה זה גם אמירה מעבר לעצם העובדה שיש פה בן אדם שמגדיר את עצמו דתי ומוכן לעבור על איסור בלי למצמץ...

רצוי לפרסם דבריך בקבוצות חברתיותחשיפה

מסכימה מאוד.נחלת

יש אמירהsemi

יש אמירה

כשאתה בא להוכיח מישהו צריך קודם לגזוז את הציפורניים ואחרי גזיזת ציפורניים צריך ליטול ידים ורק אז אפשר להוכיח (וככל הנראה גם התוכחה מתקבלת אחרת)

בלי להכנס למה בסדר או לא בסדר בהתנהגות שאתה מדבר עליה

הטון כשאתה כותב או מדבר חשוב מאד האם זה טענה כלפי מי?

או שזה קריאת התעוררות ואז צריך לומר את זה בהתאם.

שנה טובה ומתוקה

האיכות היא הסיפור.Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו?

בעומק זה נכוןמקריוס

כי שמירת נגיעה היא ביטוי להתמסרות דתית, ומי שמתקשה בזה יתקשה גם לא להדליק מזגן בשינוי כשקר לו בקיץ, ויתקשה גם לשמור נידה אחרי החתונה ויתקשה לשים סינון מוחלט על כל המכשירים שלו וכן הלאה. לכן הכותרת כן צודקת.

התפתחות מתוך משבר בונה זיקה נצחית לבוראNachman Wilhelm

אין רגע דל: מדוע כל שנייה בחיינו היא בחירה בין חלוף לנצח?

הזמן, המשאב היקר ביותר שניתן לאדם, נתפס לעיתים כרצף טכני של דקות ושעות. אולם חכמי ישראל מלמדים כי הזמן הוא למעשה אוסף של "תנועות איכותיות" – מעשים ובחירות המעצבים את הנצח. בעולם המהיר של שנת 2025, עלינו לזכור את העיקרון המהדהד: יש דין ויש דיין. דבר אינו הולך לאיבוד; כל רגע מתועד ונרשם בספר הזכרונות האלוקי, וכל בחירה קטנה מקבלת משמעות נצחית.

הזוהר הקדוש חושף כי ברגע שאדם מתגבר על יצרו ("אתכפיא סטרא אחרא"), הוא מעלה את כבודו של הקב"ה בכל העולמות. כאן טמונה התובנה המהפכנית: האדם אינו צופה פסיבי בזמן, אלא שותף פעיל ביצירתו. כשאנו בוחרים בטוב, במעשה חסד או במניעת עבירה, אנו משנים את איכות הזמן עצמו והופכים רגע חולף לנכס נצחי.

הידיעה כי הכל מתועד אינה צריכה לעורר פחד, אלא יראת רוממות ואחריות. לא כמות השנים היא הקובעת, אלא איכות הרגעים. אדם יכול ליצור עולמות ברגע אחד של התעלות מוסרית או לימוד תורה במסירות. כל הימנעות מחטא הופכת למנוף רוחני, וכל מצווה לנקודת אור שאינה כבה לעולם.

עלינו להפנים כי העולם הזה הוא רק פרוזדור והצעה למעבר לעולם שכולו טוב ונצחי, והכרטיס לכניסה לשם תלוי אך ורק במעשינו הטובים כאן. כפי שסיכם קהלת: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". זהו תמצית קיומנו – להפוך את הזמן הארצי למציאות אלוקית שתישאר חקוקה לעד.

מאוד יפה וחשוב. תודה רבה.נחלת

מה אתם עושים בשבתות שהילדים לא איתכם?מילה בסלע

לא תמיד ההורים זו אופציה, אז מה עושים בחצי מהשבתות? אני עדיין לא הצלחתי לפתור את החידה הזו.

כמובן שיש שבתות פו"פ אבל לפעמים לא רוצים או לא מרגישים במקום הזה חוץ מזה שזו עלות לא קטנה.

איך אתה עם לבד?שבורת,לב

לא ניסיתי עדייןמילה בסלע

שבת לבד מרגיש לי משהו מאוד בודד

ממש מבינהשבורת,לב

אבל אולי יש משהו בללמוד להיות לבד בלי להרגיש בודד.

שקט לא חייב להיות מפחיד, שקט יכול להביא שלווה.

לא חייבים למלא את השקט ברעש.

וזה רק בינתיים.

מקווה שבקרוב תמצא את שנפשך אוהבת לחלוק איתה רעוא דרעוין ביחד.

תודה רבה!מילה בסלע

באמת אני חייב לנסות את זה, כרגע מוקדן מדאי בשבילי, זה עוד טרי.

❤️‍🩹🍀שבורת,לב

הכל בסדר

כל מקרה לגופו, אני נהניתי יותר משבתות לבד *דווקא*מתוך סקרנות

בהתחלה, להתאפס קצת ולהכיר את עצמי מחדש.

עכשיו, אני עדיין נהנה, אבל כן מרגיש קצת יותר גם את הבדידות (דבר בריא לדעתי, במקום לברוח מזה)...

תלך לחברים אולי? תזמין?נחלת

יש לי רעיון קטן ואני מבקשת לא לצחוק עלי מאוד:

חיית מחמד יכולה לתת הרגשה של נוכחות עוד מישהו חי

בבית. כלב ידידותי, חתול (לנו היה חתול חם לב ומקסים),

ואפילו ציפורים; תוכונים קטנים למיניהם. די מרגיע

שיש עוד מישהו שנושם בבית תוך כדי שינה, בלילה

למשל......

אבל זה לא אדם. ברור. אולי באמת עכשיו להתארח

יותר (אם יש חברים שאתה מרגיש איתם נוח)

ובמשך הזמן תראה שתוכל גם להיות לבד.

אם יש שכנים נחמדים שמזמינים, לא להתבייש.

להביא משהו נחמד כדי שתרגיש יותר נוח

ולא להרגיש עלוב עם ההתארחות.

פעם נותנים לך ופעם אתה נותן לאחרים...

ואם אפשר להיות עסוק במשך השבוע, אפילו

בהתנדבות, כדי שתרגיש חזק בתוך עצמך, איתך.

אל תתחתן בחיפזון רק מאימת הבדידות למרות

שזה מאוד נורמלי.

בהצלחה ושנה טובה ושמחה לך!

ספרים טובים?לאחדשה

נחים מהשבוע לבד ולומדים להכיר את עצמנוsemi

פרוד טרי כמה חדשים בשבתות שהילדים לא אצלי אני שבת בבית לבד ושאלו אותי אחים ואנשים מסביב הציעו לי לעשות אצלם שבת אבל אני מוצא (אולי קצת מקום של כבוד עצמי שאני לא הולך לאנשים) שחשבת לבד זה יכול להיות נחמד בנתיים כבר כמה שבתות וזה רגוע שקט מקפיד על להכין אוכל ולעשות סעודה

כי הבנתי שהחיים שלי הם ביידים שלי גם כשאני בזוגיות וגם כשלא וכדי לחיות בצורה נעימה עם עצמי ובעתיד עם מישהי אולי, אני צריך ללמוד לחיות עם עצמי כמו שאני רוצה שהחיים שלי יראו ולכן זה כולל להכין אוכל ולעשות סעודת שבת עם עצמי ועם הקדוש ברוך הוא כולל שירים ולימוד קטן

ואז ללכת לקרוא משהו ופשוט לנוח מהשבוע

בהצלחה בדרך הזאת

ממש נכון, מסכימה עם מה שכתבת.עשב לימון

עם עצמי ועם הקדוש ברוך הוא

יפה ומקסים. אבל בכל זאת, כל אחד שונהנחלת

ויש אנשים שקשה להם מאוד להיות לבד. במיוחד אחרי חוויה לא פשוטה של גירושין.

אני בעד ספרים. לקרוא ספרים שאוהבים (לא מדכאים אבל גם לא זולים...)

בהחלט לפעמים צריך אנשיםsemiאחרונה

מסכים שיש אנשים שונים וכאלה שיותר מתאים להם לבד וכאלה שפחות.

בכל זאת לפעמים אנשים בוחרים לחפש איפה לעשות שבת לאו דווקא מתוך נסיון והבנה עם עצמם שלבד לא מתאים להם אלא מתוך רתיעה מהמצב של להשאר לבד בשבת.

ספרים בהחלט יכול להיות פתרון מאד נחמד ויעיל (ואפשר לקנות בסיפור חוזר ואז משמעותית יותר זול)

נ.ב.

(לפעמים לא מיד אבל אחרי רגע של התייצבות צריך להתמודד עם הקשיים (לאו דווקא אלה אבל בכלל) על מנת לעבוד על לשפר את עצמנו גם אם קשה, עבור הילדים ואו זוגיות הבאה ובעיקר עבור עצמינו) קושי זה לא דבר שלילי.

אני אוהבת הרבה פעמים את השקטאולי בקרוב

אני עוד יחסית בהתחלה, הרבה פעמים אני נוסעת אבל הרבה פעמים אחרות אני מגיעה ממש עייפה לשבת הזאת אחרי שבוע אינטנסיבי אז כיף לי השבת שלי בקצב שלי ובצורה שלי. ממש בשבתות הראשונות שנשארתי בבית לבד היה לי קשה לחשוב על לאכול סעודת שבת לבד והתארחתי אצל חברות מהקהילה, רק לסעודות

זו כמובן אחלה אופציהמילה בסלע

אבל לצערי בזבילי זה או להתארח אצל ההורים או האחים או שבת לגמרי לבד

אני עושה גם לגמרי לבד 🙂אולי בקרוב

כשאני מרגישה שאני ממש צריכה את הזמן לעצמי, אין לי כוח לצאת מהבית או להיות נחמדה לאנשים וכו', אני מכינה לי סעודות שיהיה לי כיף ואז מתארגנת לי בנחת לשבת, אוכלת מתי שבא לי, הולכת לנוח או חדשות מה שבא לי מתי שבא לי וכו' אולי זה קצת פריבילגיה שאני לא חייבת לצאת לתפילה במניין אבל לפעמים זה ממש נותן לי כוח שבתות כאלה

זה טוב.נחלת

שאלה למי שכבר אחריאריה ששכח לשאוג

איך נרפאים מהמילים הקשות? מהעלבונות? ההשפלות? כל הדברים הרעים ששמעתם על עצמכם?

אני עוד לא אחרי. אבל מלא מילים רעות על עצמי.

זה לא פשוטgilman

מצטרף לשאלה.

תודה.

פרסומת:

אתר הכרויות בחינם

אכן עבודה, כדאי לעבור תהליך של עיבוד ובירור פנימימתוך סקרנות

וכמובן טיפול למי שיכול.

בנוסף, לענ"ד הצורה בה מנהלים את הגירושין עצמם,משפיעה הרבה על מה שקורה אחר כך.

מי שמצליח איכשהו לסיים יפה יחסית, למרות כל האמוציות והמשקעים, הרבה יותר קל לו לסגור מעגל ולהתקדם.

בסוף, גם הזמן הוא המרפא הגדול ביותר.

אמoo

המרחק מצמצם את היכולת לשמוע דברים רעים חדשים

ותקשורת עם אנשים אחרים קרובים

כזו שמכילה/ חברית/ נעימה/ אוהבת/ מפרגנת

יוצרת חוויות חדשות טובות

מיצרת זכרונות אחרים

בונה אמון

ואז העלבונות יכולים להידחק למקום נידח ופחות לעניין

כמו שכתבוsemi

המרחק עוזר כמו שכתבו

חוץ מזה לטפל בעצמך עם אפשר בטיפול

ובכל מקרה לזכור שאין לך אפשרות לשנות את ההתנהגות של הצד השני רק את מה שאתה עושה ומגיב לזה וזה הזדמנות לשים לב לשפר את עצמנו כי תמיד יש לנו לאן להשתפר בלי קשר למעשים של הצד השני.

ולדבר עם אנשים חברים או מישהו שאתה מעריך לאו דווקא ייעוץ אלא שיחה של שיתוף כשאתה מספר למישהו אחר על הרגשות שלך זה עוזר לך גם לשחרר קצת מהעומס הרגשי וגם להבין את עצמך יותר טוב גם בלי עצות של הצד השני בשיחה רק הקשבה.

תקופה לא פשוטה בהצלחה

דאגה בלב איש ישיחנה. מאמינה בזה במאה אחוז!נחלת

ישנו ספר של שתי פסיכולוגיות אמריקאיות יהודיותנחלת

שאיני זוכרת את שמו . הן אומרות ש"לצאת" ממהרגשות והטראומה של הגירושין

לוקח בערך שנה וחצי. אצלי זה היה כך.

מסקרן, אם תיזכרי בשם הספר אשמחמתוך סקרנות

בלי נדר, אשאל בספריהנחלתאחרונה

שלום , יש זקנים וזקנות? חדש🫣aviv6456

אשמח להכיר אנשים

כן. אני קשישה. במה אפשר לעזור, אדון צעיר?נחלת

קשישה מתאימה להיכרות ולשמור נגיעה ?חשיפה

עד יום מותי, אייחל לו......נחלת

אין כזה דבר "לשמור נגיעה" זה כמו לשאול:....מתאימה ל...שמירת שבת? כשרות? ברכת המזון?

שלום נחלתaviv6456אחרונה

אני הקשיש.

התכוונתי אם יש לי בני שיח לגילי

35 זה זקן?מילה בסלע

35 רק מתחיל עכשיו את החיים! להרגע בבקשה....נחלת

אני באמת רק עכשיו מתחיל את החיים...מילה בסלע

אלימות מילולית ורגשית יכולה לבוא גם מצד האישה?שאלה קשה

מישהו יכול לעשות סדר - מה זה אומר אלימות רגשית?

נראלי זה מה שאני עובר , רוצה להיות בטוח

בוודאי שכן, יש ספר של ד"ר בני ביילי מומלץ מאודמתוך סקרנות
המחקרים אומרים שב50% מהמקרים האלימות הדדית, ושאר ה50% מתחלקים בין מקרים שהגבר הצד האלים, למקרים שהאישה היא הצד האלים.

מה שכן, לא בטוח שהפתרון תמיד הוא להתגרש, לפעמים אפשר לפתור את הבעיה...


תהיה חזק, ותרגיש חופשי לפנות בפרטי אם תרצה לשוחח עוד.

בהחלט כןכל היופי

מניפולציות, אהבה על תנאי, הרגשה שאתה צריך להקטין את עצמך או לשנות את עצמך כדי לזכות באהבה, תחושה של "ללכת על ביצים" כי אתה לא יודע מאיפה זה יתפרץ הפעם, הקטנה שלך (למשל אתה כלום בלעדיי, מי תרצה אותך וכו')

אם זה מגיע עם בידוד מהסביבה, נגיד הרחקה שלך מהמשפחה וחברים (זה יכול להיות בכל מיני מנפולציות רגשיות, לאו דווקא הרחקה "אלימה" אבל התוצאה בסוף היא אותה תוצאה)

זה יכול להגיע יחד עם הרבה מילות אהבה ופרגון, אבל אם אתה תמיד מרגיש דרוך לידה, גם כשטוב כביכול, זה סימן רע.

אם אתה יכול להיות גם חלש ופגיע וגם חזק ומצליח לידה, והיא מקבלת את שני המצבים ואתה מרגיש שאתה יכול להיות עצמך, זה סימן בריאות.

היה מאמר בחוברת "המקום" על התעללותנחלת

בין מצד הגברים (שזה אולי נפוץ יותר) ובין מצד נשים.

מקווה שאצלכם זה לא כך , אבל יש ספר (אמיתי) על התעללות רגשית מצד הבעל.

"הכל סיפור של פיקסלים" - תמר.

שם זו היתה הפרעת אישיות ממש (כך התרשמתי), שמאוד היה קשה להבחין בה: בעל אברך, א ינטליגנטי, עוזר המון....

אבל מצד שני.....

לגמרי כןאריה ששכח לשאוגאחרונה

זה בערך מה שגם אני עובר.

אין לי עצה או משהו חכם להגיד, אבל שולח חיבוק גדול

הרגעים הקשים האלה של ייאושאריה ששכח לשאוג

שאתה מרגיש שלעולם כלום לא יסתדר כבר וזה הולך רק לכיוון של גירושין😞

כל כך לא רוצה שזה ילך לשם. והלוואי שהיה לי את מי לשתף. להתייעץ או משהו.

גם כשזה נראה שזה הולך לכיוון טוב, זה 2 צעדים קדימה ו5 אחורה. 

קשה מאוד, אני אמנם לא מומחה, אבל אולי יכול לתרוםמתוך סקרנות
קצת מהניסיון שלי, מוזמן לפרטי.
יש ספר של רן וברנחלת

"בודאי ישנה אהבה". כדאי לעלעל בו.  אפשר לשנות את הראש למקרא דבריו.

הוא עצמו, עד כמה שהבנתי, עבר יעוץ כזוג. הוא גם מטפל זוגי.

 

אולי זה יעזור קצת לראות את הדברים בפרספקטיבה קצת שונה.

 

חלילה, אני לא מטיפה. רק נותנת עצה. ייתכן שאם הייתי קוראת

את הספר בזמנו, ועוד יותר - הולכת לשוחח איתו, לא הייתי מתגרשת.

 

אין שמחה כהתרת הספיקות - מאחלת לך.

 

יש אדם העוסק ביעוץ שגר בנריה (יש מקום כזה נכון?)

שמו אלי גרון.

 

יש לו אתר ביוטיוב. לקראת כלה, אולי. כדאי אני חושבת

להיכנס ולקרוא שם. יש לו מאמרים רבים. מעניינים ולדעתי,

חשובים.

 

לא להתייאש. ולבקש מהשם "הוריני השם דרכך".

מניח שהתכוונת להגיב לפותח השרשור, אבל כתבת יפהמתוך סקרנות

אגב, קניתי בזכותך את "בוודאי ישנה אהבה" של רן ובר.

את אומרת לתת לזה עדיפות בקריאה לפני ספרים אחרים שקניתי בשבוע הספר...

מקווה שתהנה ויותר מכך.....נחלת

איני יודעת אילו ספרים קנית ..אבל הספר הזה נותן תקווה, שאפילו במצבים קשים

אפשר להגיע לאהבה, למצב טוב, שמח...

אבל זה נורא תלוי אולי בסבלנות, בכח רצון, בלתת לעצמנו להיפתח, לקבל (אפילו

אם זה הולך אצלנו טיפין טיפין.)

מה עם הספר שכמעט כ ו ל ם מכירים "גברים ממאדים ונשים מונוס"? יכול לתת מושג

איך חושבים גברים ואיך - נשים. קראתי חוברת טובה דומה גם אצלנו, איני זוכרת את

שם הרב שכתב אותה.

חושבת גם שעדיף ללכת לטיפול. יעוץ טוב. לא מספיק לקרוא, כדי שיהיה עוד מישהו אתי -

אפילו חבר או חברה טובה שיכולים ללכת איתנו יד ביד. להקשיב לנו כשאנו

מתוסכלים, נופלים, כמעט נשברים..

דורש אומץ ומודעות.

בספר "הכל סיפור של פיקסלים" (הזכרתי קודם), לבעל לא היתה שום

מודעות. אבל במאמר ב"מקום" אומרים שיש גם מקרים כאלה שניתנים

לעזרה.

כן. חייבים קשר אנושי כדי לצלוח את הדרך.; מקצועי או לא - העיקר

מבין, מכיל, מחזק. זה נותן כח. ותקווה.

ולא מדובר במקרים של התעללות קשה, נפשית או גופנית.

צודקת, תודה, כמובן שגם טיפולמתוך סקרנות

מזה ומזה אל תנח ידך.

קשוח ממשכל היופי

הבדידות שבתוך הזוגיות.


לרוב אומרים לנו שזוגיות זה דבר כל כך פרטי ולא משתפים החוצה.

אבל לפעמים מילה טובה של חבר או אוזן קשבת זה מה שנותן קצת אוויר (ולפעמים גם יכול להזיק לצערי)

מניסיון של היכרות עם הרבה מאוד רגעי יאוש כאלה...

לכן אני חושבת שכדאי אם יש לך חבר טוב שאתה יכול לשתף אותו ואתה יודע שבעיקר יקשיב ואולי עצה טובה, זה רעיון טוב.

ואם לא, ללכת לפסיכולוג או ליועץ זוגי לבד, או כמובן הטוב ביותר - ללכת ליועצ/ת זוגי/ת יחד, אתה ואשתך.


הנישואים שלנו עברו ממסלול ברור של התרסקות ודיבורים על גירושים לנישואים טובים ושמחים ב"ה (ואגב חשבתי שהיעוץ בטוח לא יעזור כי המצב אובייקטיבית לא ניתן לפתרון)

האתגרים לא נעלמו אבל יש לנו יותר כלים להתמודד איתם.


לפעמים גירושים זה הפתרון. אבל בעיניי ללכת לאיש מקצוע לפני כן ולתת הזדמנות לתהליך זה חובה, אם אין מצב דרסטי כמו אלימות או התעללות מכוונת (פיזית, נפשית, כלכלית וכו')

מזדהה עם כל מילהחוזר תמיד לאשתי
איזה מצחיק! כמעט בדיוק מה שכתבתי אנינחלת

בלי שקראתי את התגובה שלך...

שמחה נורא שהסתדר. כמה תקווה זה נותן!

מאחלת לכם עוד אהבה מתגברת ושמחה יותר ויותר, זה עם זו!

ממש כדאי שתמצא את מי לשתףמישהי נשואהאחרונה

אולי יוכלו לעזור

ואם אתה כל כך לא רוצה שילך לכיוון של גירושין

אולי מישהו יכול לעזור?

כתבת שאין לך את מי לשתף

אז אולי אם תשתף יעזרו?

אולי יעניין אותך