מתלבטתצומת דרכים

שלום לכולם.

אני משתמשת דיי ותיקה פה.

פתחתי שם משתמש חדש על מנת שלא ישב לי על הכרטיס.

אנחנו בצומת דרכים מבחינה זוגית.

נשואים 10 שנים עם כמה ילדים.

ואני אשמח לשאול אתכם שאלה- יש פה מישהו או מישהי שהתגרשו למרות שהיתה אהבה?

יש ביננו אהבה.

אבל יש עניין שמעיק על הקשר ביננו וככל הנראה לא יאפשר לנו להמשיך לחיות ביחד.

המחשבה על לפרק את הבית הזה גומרת אותי. אבל גם המחשבה על להישאר לא עושה לי טוב.

אני מדמיינת אותנו ברבנות וקשה לי.

לא מצליחה לדמיין את עצמי עם גבר אחר.

מצד שני הזוגיות ביננו לא עושה לשנינו טוב.

יש לו מחשבות טורדניות בכל הנוגע לקשר ביננו. הוא כל הזמן עסוק בי ובאיך שאני מתנהגת. זה מקשה עלי מאד מאד מאד. גם נפשית וכמובן שהנפש משפיעה גם על הגוף.

ניסינו לחיות בנפרד כמה ימים וביקשתי שיחזור.

כשהוא בתוך התקף או סי די אני מרגישה שאני נפגעת ונסגרת ושאין מנוס מלבד להיפרד.

וכשהוא בשאר הזמן הוא קסם. אז זה נורא מבלבל אותי.

*הוא התחיל טיפול תרופתי בשבועיים האחרונים.


אשמח לתובנות אם יש.

כל מי שסביבי אומר לי לקום וללכת ושלא מגיעים לי חיים כאלה ושאני כמו אישה מוכה שלא מבינה וחוזרת כל פעם לאותו מקום.

מצד שני אני לא מצליחה להבין איך מפרקים בית אם עדיין יש לי רגש אליו.

יש בזה משהו דפוק אני מבינה את זה אבל לא מצליחה לעמעם את הרגש שלי.

אני גם מתחילה טיפול בע"ה בשבוע הקרוב.

אבל אשמח להבין אם משהו כזה קיים.

תודה לעונים🩷

קשה ממשזיויק

נשמע שזה מאד ברור לך, מצד אחד אהבה של שנים ומצד שני בעיה אוביקטיבית.

זה לא מקרה קלאסי של גירושין אם אני מבין נכון.

מה שילמד אותך ואתן לך תובנות זה כנראה מקרה דומה.

תודה על המענהצומת דרכים

לא מקרה דומה כמו שלי.

אלא להבין אם יש מציאות כזו שמתגרשים למרות שיש אהבה.

ואיך מתמודדים עם זה.

הי, כןעשב לימון

אנחנו התגרשנו למרות שהיתה אהבה.

וברוך ה' סגרנו בינינו בטוב את העניינים הרגשיים.

 

בגלל שיש לכם ילדים אז בטוח יישאר איזהשהוא קשר והאהבה הזו לא צריכה להסתיים בסוף מוחלט,

הכרתי משפחה כזו, שהתגרשו ונשארו בקשר טוב ואכפתי, עם ילדים

 

מוזמנת לפרטי אם את רוצה

בהצלחה רבה

אני לא מצליחה לפנות כי אני עוד חדשה פהצומת דרכים
אולי אפנה מהניק המקורי שלי
מתיאורך עולה שהכיוון המומלץ הוא טיפול, לא גירושיןפינג פונג

טורדנות כפייתית עלולה להיתפס כבעייה שאין לה פיתרון, ומכשול שקשה לדמיין איך להתגבר עליו, גם בעיני המתמודד, וגם בעיני קרוביו, בפרט כשגם הם סובלים מאד מזה. אך דעי נא לך, יש תקווה!!

בעזרת טיפול טוב, בפרט טיפול פסיכולוגי כמו cbt, אפשר להגיע לתוצאות שלא חלמו עליהן.

זה דורש זמן רב, סבלנות רבה, ועבודה קשה והתמודדות לא קלה - בדומה לכל דבר חשוב מאד בחיים.


לא מסרת פרטים רבים, אבל דעי לך שטיפול תרופתי הוא לא תחליף לטיפול פסיכולוגי, לא תחליף לשיבה אל טבעיות הגוף שלדעתי הדלה רק היא באמת יכולה לרפא הפרעה כזו באופן שורשי, (תזונה נכונה, פעילות גופנית (בפרט בחוץ, במרחב הפתוח), שינה איכותית ומספקת(!), טיפול בלחצים, ועוד)


כמו כן, העובדה שהוא סובל ומתמודד - לא אומרת שאי אפשר להבהיר את הגבולות שלכם.


בכל אופן, כל עוד הוא לא אלים, לא נשמע שהגיעה העת לחשוב על גירושין. התרופות אפילו לא מתחילות באמת להשפיע תוך שבועיים בלבד. ונשמע שמבחינת מסע הריפוי הוא מאד בהתחלה.


בהצלחה רבה לכם!

הוא עבר כמה וכמה מטפליםצומת דרכים

ואף אחד מהם לא באמת עזר.

הטיפול האחרון לצערי אף דרדר את המצב וגרם למצבים האלה להיות יותר תדירים ויותר חריפים.

האם אתה מדבר מהיכרות קרובה שזה בר טיפול?

והאם יש המלצה על מטפל בcbt מעולה?


בטיפולים זוגיים היינו אינספור. בסוף תמיד מוציאים אותי ומשאירים את מיקוד הטיפול בו.


הוא לא אלים. תודה להשם. והוא גם אוכל את עצמו על מה שהוא גורם לי. ומצד שני טוען שלא מצליח לשלוט על זה. אני רוצה להאמין שזה נכון.

לצערי אני לא יודע על מטפלים מומלציםפינג פונג

ממש מובן הכאב שלך,אונמר

אבל לא היתי חושבת שזה מקום לגירושין.

הלבד הוא מאד בודד.

והפירוק בית הוא כואב נורא לכולם. גם לילדים. וגם אם נפרדים בטוב.

בעיני האהבה היא ערך גדול מאד, וצריך לחפש ממש מה הטיפול הנכון, אבל גירושין זה למקרה שלא אוהבים.

ככה אני רואה את זה.

אני יכולה להבין את מה שאת אומרתצומת דרכים

מצד שני המציאות הנוכחית פוגעת בנפש שלי. וכתוצאה מכך גם הנפש של הילדים נפגעת.

לכן זה קצת מורכב

לעולם אי אפשר להבטיח הצלחה בטיפול, בוודאי לא ריפויפינג פונג

ברור שיש מקרים קשים שהם לא בני טיפול, ויש גם מקרים קלים שהם בני טיפול שפועל לא מגיעים לסוף מוצלח ומספק, מכל מיני סיבות.


אני מאמין גדול בכך שאי אפשר להסתפק בטיפולים הקונבנציוליים, אף שהם עשויים להועיל מאד.

רפואה אמיתית ושורשית קשורה בשיבה לטבעיות, ואימוץ אורח חיים בריא.


מאחל רק טוב.

אמן תודה רבהצומת דרכים
היי מתוקהאנוני.מית

אני חושבת שאת צריכה לעשות משהו נורא בסיסי וזה מובחנות. רק את. הוא, והכאב שלו - זה שם.

ויש עוד דברים שאפשר לעשות. אבל הוא צריך לרצות.

 

הוא אדם טוב כשהוא לא בהתקף? הוא דואג לך? לילדים? חי ועובד ולומד ועושה?

בוודאי. הוא מקסים בשאר הזמן.צומת דרכים

הוא תמיד דואג לי.

מתקשר לשאול לשלומי.

אני מגיעה הביתה הוא ימזוג לי כוס מים.

מנקה ומסדר אחרי כי אני מבולגנת בטירוף😂

גם כשהוא עזב את הבית לכמעט שבוע ביקשתי ממנו יום אחד שיחזור להוציא את הילדים כי לא הסתדרתי.

הוא בא. הוציא אותם. וב3 שעות שהיה איתם הוא שטף את כל הבית כי יודע שקשה לי לשטוף את הבית. (זה התפקיד שלו).


 

עובד גם בהוראה וגם הדרכת חוגים והעברת הרצאות.

לומד בכולל פעם פעמיים בשבוע. לומד שיעורי תניא.


 

אבל ההתקפים האלה מחשיכים לנו את החיים. התחלנו לרשום בלוח שנה כל כמה זמן זה צף.

זה הרבה. כרגע אנחנו על כמעט 50 אחוז מהזמן. אנחנו עוד בודקים בטווח של חודש שלם.

גם הילדים כבר קולטים. 'אמא הנה אבא יעיר לך ושוב תתחילו לריב'. זה תמיד סביב זה.

 

והוא מאד רוצה להשתנות. כבר הלך למלא מטפלים (אני גם חושבת שזה סוג של אובססיה לעבור ממטפל למטפל). והוא לא מצליח.

מה שכן התעדן זה שהוא יודע להגיד שזו אשמתו המוחלטת. ושאין קשר אלי ושאני יכולה להמשיך לעשות מה אני רוצה. בפועל אני לא עושה מה שאני רוצה כי אני חוששת מהתקפים כאלה. אז זה מין לופ כזה הזוי. 

 

וואי מזדהה כל כך עם המזבח עכשיופינג פונג

גם אני הייתי מוריד ים של דמעות מפירוק בית נפלא כזה מחמת סיבה חיצונית, עד כמה שהיא חמורה ולא פשוטה בכלל.

מקווה ל-ה' שתמצאו מזור ותצליחו למרות הכל.

מזכיר מישהו שניסה לשכנע את החבר שלו4ne1

של יתגרש. הוא אמר לו מי שמתגרש אפילו המזבח מוריד עליו דמעות. והחבר השיב: "הגיע הזמן שעוד מישהו יבכה חוץ ממני".

אני לא מנסה לשכנע שלא להתגרשפינג פונג
כן מקווה שכל זוג שלא רוצה להתגרש יצליח להתגבר על הקשיים ולא להיאלץ להתגרש
היום היד קלה על ההדק... זה רק עולה כל הזמן4ne1

לא אומר שזה המקרה אבל זו הסטטיסטיקה לפי הלמ"ס

אני לא אוהבת את "אשמתו המוחלטת"אנוני.מית

זה לא אשמתו. כלומר זה לא אשמתך. אבל זה גם לא אשמתו. זה מנגנון שגדול עליו ומרגיש מהמילים שלך שהוא עשה את מה שהוא יכול כדי להיפטר מזה.

זה נכוןפרח חדש

זה גם לא אשמה

זה אחד שמזין את השני

ממליצה שוב לקרוא את הספר 'להיות זוג ראוי'

בגדול הספר מסביר איך בין בני הזוג יש איחוי רגשי מאוד גבוהה לפעמים וזה מזין קשיים מסויימים

מבינה מה את אומרתצומת דרכים

אבל עדיין זה משהו שקשור אליו. שמגיע בעקבות אירועים שהוא חווה.

זה קשור אליו יותר מאשר אלי.

ואני מתקשה להבין שהוא לא שולט בזה. לא יכולה להאמין לזה עד הסוף.

את מזכירה לינקדימון

את סבתא שלי אחרי שסבא שלי חטף אירוע מוחי ואיבד את היכולת לדבר (יכול רק לחזור כמו תוכי באופן חלקי, בלי ליזום הפקת דיבור).
 

לקח לה המון המון זמן להבין שהוא באמת לא יכול לדבר, ולא שהוא סתם עצלן. הנפש מתקשה לפעמים לקבל כאלה תופעות דרמטיות, במיוחד כשלא היו בעבר.

 

אני לא יודע עד כמה זה דומה למקרה שלכם, אבל זה נשמע קרוב.

נשמע דומהצומת דרכים

זה לא אותו בן אדם בזמן התקף ובזמן שלא.

180 מעלות.

תראינקדימון

אני לא נשוי ולא ממש יכול לתת עצות בתחום, אבל בגלל שאת מתארת אדם שכשהוא מאוזן את כן אוהבת (ונשמע שהמצב הרפואי לא היה מאז ומעולם), וגם הוא התחיל איזה טיפול תרופתי, וגם את עצמך מתכננת ללכת לאיזה תהליך - הייתי אומר שתאמצי סטטוס קוו עם עצמך לאיזה תקופה. התהליכים יכולים להביא פירות, במיוחד כששניכם רוצים בזה, וחבל לאבד את זה.
 

שערי גירושין לא ננעלים כמעט אף פעם. במקרה הכי גרוע, זה יהיה אפשרי גם בעוד חודשיים.

כן. מסכימה. בתנאי שזה לא הורס אותך יותר ויותר.נחלת

רק אעירפשוט אני..

שאם המחלה של סביך לא הייתה גורמת לו לשתוק, אלא לתקוף את סבתך באלימות - יכול להיות שהיא הייתה מגיבה אחרת, למרות שזאת מחלה שהוא לא בחר בה.

נכוןנקדימון

ולכן הסייג בסוף דבריי.

ראיתי פעםמשה

שבמשפחה מסויימת הפסיקו לשלוח נכדות לסבא שחטף מחלה איומה מהסוג הזה של המוח, בגלל שנפלו לו המגננות והוא התחיל להתייחס אליהן בצורה מינית. כמובן שהוא לא אשם אבל שלחו אליו רק נכדים.

נורא. כדאי לעבוד על עצמנו חזק לפני......נחלת

קראתי לאחרונה ספר 'להיות זוג ראוי' חושבת שכדאיפרח חדש

לקרוא אותו

כל זוג צריך להכיר את זה.

לא שזה יפתור את כל הבעיות אבל תתחילו מזה

אולי יש פיתרון מחוץ לקופסא?על הנס

למה חייבים להתגרש?

אולי פיתרון כמו לגור בנפרד ולהיפגש בזמנים הטובים?

בארץ זה פחות נפוץ אבל בחו'ל זה ממש הרבה יותר קיים.

מה הכוונה זמנים טובים?צומת דרכים

אלה לא התקפים קלאסים.

אלא הוא נכנס למין לופ כזה של שאלות חוזרות ונשנות שגורמות לי להתכווץ.

לא בתוקפנות לרוב (אם כי היו פה ושם שהוא היה ממש נסער)

וזה בד"כ עובר אחרי חצי שעה שעה.

(הסיבה שביקשתי ממנו לצאת מהבית לפני כשבועיים היתה שהוא פשוט לא הפסיק ימים שלמים. אבל זה מאד מאד מאד חריג).

מבינה אותךעל הנס

האמת שכן יש דרך להתמודד עם זה ויש פסיכולוגים שמומחים לזה ממש.

גם פסיכיאטרים,תרופות לא יפתרו את הבעיה אלא יקלו עליה אבל טיפול אצל פסיכולוג מומחה זה מאסט.

טיפול זוגי לא יעזור כאן בכלל.

כן יעזור לך פסיכולוג מומחה לאוסידי מחשבות טורדניות (ולא מישהו שרק מטפל בסיביטי וטיפול רגשי) הוא ייתן לך כלים ממש איך להתמודד

עם זה.

לפי דעתי שווה לך לנסות

וזמנים טובים זה כשיש הפוגות גדולות יותר.

כשהוא מטופל ויחסית יותר מאוזן בכל זאת יש תקופות שזה מאד אינטנסיבי ויש תקופות שפחות.

נכון. אבל תרופות, לענ"ד, יכולות לעזור. לא מאמינהנחלת

בטיפול טבעי בבעיות מעין אלו; ברור שאוויר חופשי, אכילה מאוזנת ובריאה, שינה מספקת זה מאוד מאוד

חשוב, אבל לא בטוחה שזה מספיק. כן מאמינה בטיפול קונבנציונאלי (תרופות) ונפשי במקרים כאלה.

לעזור לא לפתורעל הנס

זה משמעותי,היא צריכה לקחת את זה בחשבון.

או סידי זה לא חרדה.

ודרך אגב אני גם לא מאמינה בדברים טבעיים

אבל ספורט כן עוזר מחקרית,ברור שתזונה משפיעה וגם שינה אבל התוצאות של זה מוגבלות

אין כאן פיתרון בשום דרך רק הטבה והקלה משמעותית עד ליותר מ90 אחוז מהבעיה, בטיפול פסיכולוגי שמתמחה בזה. ולא ריגשי לא זוגי ולא שום דבר כזה.

שום דבר לא פותר את זהרגעים

מאוד מאוד מקיל טיפול תרופתי+ טיפול CBT .

משולב .

לא טיפול פסילוגי . ובטח לא 90 אחוז. חבל סתם לכתוב נתונים

למדתי את הנושא בצורה מקצועית אני יודעתעל הנס

מה אני אומרת.

יש פסיכולוגים שהמומחיות שלהם זה בדיוק אוסידי.והם כן מבאים להקלה גדולה לא פותרים.סיביטי עוזר מאד עד גבול מסוים.

ושום דבר לא פותר את זה

היה חסר לי שם פיסוק.

לא כתבתי פיתרון ב90 אחןז אלא הקלה ב90 אחוז זה משמעותי אבל זה בחיים לא ייעלם.

מקסימום שייקרה זה יתפרץ על אוסידי אחר

מפחיד ביותר.צומת דרכים

מסכן🤦‍♀️

השם יעזור.

https://www.hidabroot.org/video/227227נחלת

ראיון עם צעיר עם אותו קושי. לא שמעתי אבל עושה רושם שיש לו מה לאמר.

אם זה לא עולה לך, היכנסי לאתר הידברות. נפתח חדשות , תביטי לצד. שם

זה מופיע.

שבועטוב,צום קל, או חג שמח. הלוואי!

אין אפשרות לעשות קישור בכותרת.אריק מהדרום

מניחה שהטיפול יעזור לךמישהי נשואה

ואם הוא מסכים גם ללכת לטיפול יעזור בטח גם

הטיפול התרופתי מראה אותות חיוביים?advfb

לא יודעת אם זה נקרא חיוביצומת דרכים

המוח שלו מלא במחשבות.

אבל לא כולן יוצאות החוצה.

סימנו בלוח שנה בשבוע וחצי האחרונים.

מתוך 11 יום היו 3 ימים קשוחים

לפני שעזב את הבית זה היה יומיומי.

אני מקווה שזה מעיד על התקדמות ולא רק על החשש שלו שאעזוב

:/advfb

נשמע מאוד לא פשוט.

הדרך היחידה כנראה לבחון את זה, זה לאורך טווח זמן יותר גדול.

את מכירה את פורום רגישים פה?משה

יש פה לא מעט כלים לעבודה עצמית עם מחשבות טורדניות. זה לא במקום טיפול אבל זה יכול לקדם מאוד יפה.

חיבוקאנוני.מית

איזה נוראי.

אולי אם הוא יכול להתגבר מהפחד שתעזבינחלת

הוא יוכל (עם הרבה רצון, להתפלל על זה, וטיפול מתאים, יותר ויותר נראה לי - תרופתי) להתגבר גם כשהוא לא מפחד....

זה נשמע rocdרגעים

קודם כל, חיבוק גדול גדול .

מה שאת מתארת מאוד מוכר לי. זה לא פשוט .

גם לך לא.

וגם לו , זה בכלל בכלל לא פשוט.

ואת סובלת מזה כשהוא "מציק" לך עם השאלות . הוא סובל מזה, ככל הנראה, כל הזמן .

אני חושבת שמה שהוא מתמודד איתו נקרא Rocd .

R- relationship - מערכת יחסים .

תגלגלי בגוגל מה זה אומר בדיוק .

אבל בגדול, זה מחשבות אובססיביות סביב מערכת יחסים, בדרכ זוגית. האם בחרתי נכון /האם אני אוהב את הבן זוג שלי/ את מה שהוא עושה/ האם בחרתי נכון. וכוו וכו .

אצל כל אחד זה מתבטא קצת אחרת.

הטיפול בתחום הוא משולב.

גם טיפול תרופתי וגם CBT

לא טיפול פסיכולוגי רגיל!!! לא יעוץ!!! זה רק מגביר את זה!!!

למצוא פסיכולוג שמתמחה בטיפול cbt ולעשות אצלו כמה מפגשים ..מאוד מאוד מקיל .

ככל הנראה , הטיפול התרופתי יהיה לכל החיים .

מוזמנת לפנות בפרטי אם את צריכה לעוד שאלות.

ואגב, זה באמת לא קשור אלייך . רק אליו. כל דבר שתעשי/ לא תעשי, לא יפתור לו את זה.

זה באמת זה.צומת דרכים

פשוט יודעת שהרבה אנשים לא מכירים את המושג לכן ציינתי או סי די.

היינו בחופשה בימים האחרונים.

היה לי מדהים.

כאילו פיצוי על כל החופשות שאי פעם נהרסו לנו.

וזה לא נעלם ברור לי. הוא פשוט מאד מנסה להשתדל בזה. אני מרגישה ורואה.

מנגד מתקשה מאד מול הפעמים שהוא משתף אותי או שואל אותי שאלות.

השם יעזור.

זה לא זה אבל מזכיר קצת דמנסיהנחלת

כשהאדם שואל שוב ושוב אותן שאלות בתדירות של שנייה או שתיים....

הכרתי גברת אחת עם המחלה הזו ובתחילה הרגשתי שאו טו טו אני

עומדת לפני התקפת לב....עד שהתרגלתי.

את יכולה אולי לסגור עצמך בבועה כשהוא מתחיל? לא לקחת את זה כל כך

ללב? להסיח את דעתו? דעתך?

אבל לפחות הוא צריך עזרה. זה ברור. הרי זה סבל נורא.

לבקש מהשם שישלח את השליחים הנכונים...

המון הצלחה . באמת.

אני מנסהצומת דרכים

הנה ברגע זה אני בפלאפון.

והוא בלופ על למה אני קוראת במאקו. עובר כתבה כתבה. נתקע על איזה זמר שאני לא מכירה ושם עכשיו שירים כדי ךהוכיח לי שהוא בעייתי.

אני עייפה אוף.

אני מרגישה דומהאיילה במדבר

שגם לבעלי יש אובססיביות כזאת שקשה להסביר לאנשים שפשוט לא מבינים עם מה אני חיה.. בטוחים שיש לי בעל כזה טוב..

אבל גם דומה למה שאת אומרת עסןק בי ואיך אני מתנהגת מה עושה מעיר הרבה על איך שהיה רוצה שדברים יראו בכללללל העניינים מתערב כזה בכל דבר.. אני לא ראיתי הרבה גברים כאלו.

הוא מתעקש שאין לו בעיה של או סי די

אומר רק אמרתי לך רק המלצתי לך.. כל מיני שטויןת כאלו..

רק שאצלי גם אין ממש אהבה אז לא מבינה למה נשארים ביחד.. מכח ההרגל אין כח לפרק ילדים וכל מיני סיבות כאלו..

למה באמת את נשארת,צומת דרכים

ראשית, אף אחד לא יכול לייעץ לך כי אף אחד לא מכיר אלהתחיל מחדש

ראשית, אף אחד לא יכול לייעץ לך כי אף אחד לא מכיר את המקרה שלך ואת האופי שלך. ובכלל לא ברור כמה שנים אתם ביחד, כמה ילדים ובאלו גילאים, וכו וכו' לכן זו טעות להתייעץ כאן.

נראה שהנטייה שלך היא לא להתגרש - את מציינת בעיקר את הדברים החיוביים בו (חוץ מהעניין של הכפייתיות שלא הבנתי בדיוק מה הוא עושה ב"התקף")

בגדול.. עץ עקום לא מתיישר.

אם הוא עץ עקום - כנראה שכן בגלל שאמרת שכך איבחנו בטיפולים..

לאור הנטייה שלך מה שיקרה זה כנראה שאת תמרחי את הזמן עד שייגמר לך ולא תאהבי אותו יותר ואז או שתתגרשי או שתתקעי איתו ותצטערי למה לא התגרשת קודם.

לא אצטער שלא התגרשתי קודם.צומת דרכים

כי מכלול הנתונים של עכשיו כולל הדברים הטובים שלו וכולל זה שיש לנו ילדים צעירים (קטן/ה בגיל 4)- ההעדפה שלי כרגע היא לשמור על מה שקיים גם אם מדי פעם זה זולג.

בהמשך? אלוקים גדול.

יכול להיות שימאס לי ממנו ואז אולי מצבי יהיה טוב יותר. כי לא תהיה סיבה להישאר ולא אהיה במן חוסר אונים ובלבול שכזה.

זה בדיוק מה שחשבתי. את לא רוצה להתגרש וזה בסדרלהתחיל מחדש

לדעתי כל אלה שהתגרשו הצטערו שזה לא קרה מוקדם יותר. גם כשיטענו שאם היית מחזירה אותם בזמן, לא היו מתגרשים בגלל ה"מכלול"..

זאת הרגשה של בזבוז זמן לריק.. הרבה כוחות, הרבה עוגמת נפש, וגם כמובן לעיתים נכנסים עוד ילדים למצב הזה.. האפשרות לבנות מחדש קשה יותר ככל שהגיל יותר מבוגר וכשיש יותר ילדים. זאת עובדה.

לא הבנתילהתחיל מחדש

אני מנסה להבין מה אתה בעצם אומר פה.צומת דרכים

מה המטרה?

אני חושב שהייתי די ברורלהתחיל מחדשאחרונה

שאלה למי שכבר אחריאריה ששכח לשאוג

איך נרפאים מהמילים הקשות? מהעלבונות? ההשפלות? כל הדברים הרעים ששמעתם על עצמכם?

אני עוד לא אחרי. אבל מלא מילים רעות על עצמי.

שלום , יש זקנים וזקנות? חדש🫣aviv6456

אשמח להכיר אנשים

כן. אני קשישה. במה אפשר לעזור, אדון צעיר?נחלתאחרונה

אלימות מילולית ורגשית יכולה לבוא גם מצד האישה?שאלה קשה

מישהו יכול לעשות סדר - מה זה אומר אלימות רגשית?

נראלי זה מה שאני עובר , רוצה להיות בטוח

בוודאי שכן, יש ספר של ד"ר בני ביילי מומלץ מאודמתוך סקרנות
המחקרים אומרים שב50% מהמקרים האלימות הדדית, ושאר ה50% מתחלקים בין מקרים שהגבר הצד האלים, למקרים שהאישה היא הצד האלים.

מה שכן, לא בטוח שהפתרון תמיד הוא להתגרש, לפעמים אפשר לפתור את הבעיה...


תהיה חזק, ותרגיש חופשי לפנות בפרטי אם תרצה לשוחח עוד.

בהחלט כןכל היופי

מניפולציות, אהבה על תנאי, הרגשה שאתה צריך להקטין את עצמך או לשנות את עצמך כדי לזכות באהבה, תחושה של "ללכת על ביצים" כי אתה לא יודע מאיפה זה יתפרץ הפעם, הקטנה שלך (למשל אתה כלום בלעדיי, מי תרצה אותך וכו')

אם זה מגיע עם בידוד מהסביבה, נגיד הרחקה שלך מהמשפחה וחברים (זה יכול להיות בכל מיני מנפולציות רגשיות, לאו דווקא הרחקה "אלימה" אבל התוצאה בסוף היא אותה תוצאה)

זה יכול להגיע יחד עם הרבה מילות אהבה ופרגון, אבל אם אתה תמיד מרגיש דרוך לידה, גם כשטוב כביכול, זה סימן רע.

אם אתה יכול להיות גם חלש ופגיע וגם חזק ומצליח לידה, והיא מקבלת את שני המצבים ואתה מרגיש שאתה יכול להיות עצמך, זה סימן בריאות.

היה מאמר בחוברת "המקום" על התעללותנחלת

בין מצד הגברים (שזה אולי נפוץ יותר) ובין מצד נשים.

מקווה שאצלכם זה לא כך , אבל יש ספר (אמיתי) על התעללות רגשית מצד הבעל.

"הכל סיפור של פיקסלים" - תמר.

שם זו היתה הפרעת אישיות ממש (כך התרשמתי), שמאוד היה קשה להבחין בה: בעל אברך, א ינטליגנטי, עוזר המון....

אבל מצד שני.....

לגמרי כןאריה ששכח לשאוגאחרונה

זה בערך מה שגם אני עובר.

אין לי עצה או משהו חכם להגיד, אבל שולח חיבוק גדול

הרגעים הקשים האלה של ייאושאריה ששכח לשאוג

שאתה מרגיש שלעולם כלום לא יסתדר כבר וזה הולך רק לכיוון של גירושין😞

כל כך לא רוצה שזה ילך לשם. והלוואי שהיה לי את מי לשתף. להתייעץ או משהו.

גם כשזה נראה שזה הולך לכיוון טוב, זה 2 צעדים קדימה ו5 אחורה. 

קשה מאוד, אני אמנם לא מומחה, אבל אולי יכול לתרוםמתוך סקרנות
קצת מהניסיון שלי, מוזמן לפרטי.
יש ספר של רן וברנחלת

"בודאי ישנה אהבה". כדאי לעלעל בו.  אפשר לשנות את הראש למקרא דבריו.

הוא עצמו, עד כמה שהבנתי, עבר יעוץ כזוג. הוא גם מטפל זוגי.

 

אולי זה יעזור קצת לראות את הדברים בפרספקטיבה קצת שונה.

 

חלילה, אני לא מטיפה. רק נותנת עצה. ייתכן שאם הייתי קוראת

את הספר בזמנו, ועוד יותר - הולכת לשוחח איתו, לא הייתי מתגרשת.

 

אין שמחה כהתרת הספיקות - מאחלת לך.

 

יש אדם העוסק ביעוץ שגר בנריה (יש מקום כזה נכון?)

שמו אלי גרון.

 

יש לו אתר ביוטיוב. לקראת כלה, אולי. כדאי אני חושבת

להיכנס ולקרוא שם. יש לו מאמרים רבים. מעניינים ולדעתי,

חשובים.

 

לא להתייאש. ולבקש מהשם "הוריני השם דרכך".

מניח שהתכוונת להגיב לפותח השרשור, אבל כתבת יפהמתוך סקרנות

אגב, קניתי בזכותך את "בוודאי ישנה אהבה" של רן ובר.

את אומרת לתת לזה עדיפות בקריאה לפני ספרים אחרים שקניתי בשבוע הספר...

מקווה שתהנה ויותר מכך.....נחלת

איני יודעת אילו ספרים קנית ..אבל הספר הזה נותן תקווה, שאפילו במצבים קשים

אפשר להגיע לאהבה, למצב טוב, שמח...

אבל זה נורא תלוי אולי בסבלנות, בכח רצון, בלתת לעצמנו להיפתח, לקבל (אפילו

אם זה הולך אצלנו טיפין טיפין.)

מה עם הספר שכמעט כ ו ל ם מכירים "גברים ממאדים ונשים מונוס"? יכול לתת מושג

איך חושבים גברים ואיך - נשים. קראתי חוברת טובה דומה גם אצלנו, איני זוכרת את

שם הרב שכתב אותה.

חושבת גם שעדיף ללכת לטיפול. יעוץ טוב. לא מספיק לקרוא, כדי שיהיה עוד מישהו אתי -

אפילו חבר או חברה טובה שיכולים ללכת איתנו יד ביד. להקשיב לנו כשאנו

מתוסכלים, נופלים, כמעט נשברים..

דורש אומץ ומודעות.

בספר "הכל סיפור של פיקסלים" (הזכרתי קודם), לבעל לא היתה שום

מודעות. אבל במאמר ב"מקום" אומרים שיש גם מקרים כאלה שניתנים

לעזרה.

כן. חייבים קשר אנושי כדי לצלוח את הדרך.; מקצועי או לא - העיקר

מבין, מכיל, מחזק. זה נותן כח. ותקווה.

ולא מדובר במקרים של התעללות קשה, נפשית או גופנית.

צודקת, תודה, כמובן שגם טיפולמתוך סקרנות

מזה ומזה אל תנח ידך.

קשוח ממשכל היופי

הבדידות שבתוך הזוגיות.


לרוב אומרים לנו שזוגיות זה דבר כל כך פרטי ולא משתפים החוצה.

אבל לפעמים מילה טובה של חבר או אוזן קשבת זה מה שנותן קצת אוויר (ולפעמים גם יכול להזיק לצערי)

מניסיון של היכרות עם הרבה מאוד רגעי יאוש כאלה...

לכן אני חושבת שכדאי אם יש לך חבר טוב שאתה יכול לשתף אותו ואתה יודע שבעיקר יקשיב ואולי עצה טובה, זה רעיון טוב.

ואם לא, ללכת לפסיכולוג או ליועץ זוגי לבד, או כמובן הטוב ביותר - ללכת ליועצ/ת זוגי/ת יחד, אתה ואשתך.


הנישואים שלנו עברו ממסלול ברור של התרסקות ודיבורים על גירושים לנישואים טובים ושמחים ב"ה (ואגב חשבתי שהיעוץ בטוח לא יעזור כי המצב אובייקטיבית לא ניתן לפתרון)

האתגרים לא נעלמו אבל יש לנו יותר כלים להתמודד איתם.


לפעמים גירושים זה הפתרון. אבל בעיניי ללכת לאיש מקצוע לפני כן ולתת הזדמנות לתהליך זה חובה, אם אין מצב דרסטי כמו אלימות או התעללות מכוונת (פיזית, נפשית, כלכלית וכו')

מזדהה עם כל מילהחוזר תמיד לאשתי
איזה מצחיק! כמעט בדיוק מה שכתבתי אנינחלת

בלי שקראתי את התגובה שלך...

שמחה נורא שהסתדר. כמה תקווה זה נותן!

מאחלת לכם עוד אהבה מתגברת ושמחה יותר ויותר, זה עם זו!

ממש כדאי שתמצא את מי לשתףמישהי נשואהאחרונה

אולי יוכלו לעזור

ואם אתה כל כך לא רוצה שילך לכיוון של גירושין

אולי מישהו יכול לעזור?

כתבת שאין לך את מי לשתף

אז אולי אם תשתף יעזרו?

למה מעודדים בפורום גירושין????מחפש אהבה

אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

משהו קטן נוסףמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

מחפש אהבה יקרנחלת

אני מקנאה בך.

וגם באשתך!

 

בוגר, מתמיד, לא מתייאש - כל הכבוד לך!!!!!!!

לא נעים לי לגלות לך...שלג דאשתקד

החלק במוח שעוסק בהגיון, ערכים אישיים וכדו, הוא כל כך קטן ונזיח בקבלת החלטות...

אף אחד לא מקבל החלטות רק בגלל שזה נכון לוגית, ובינינו, אף בנאדם לא יכול בשום אופן לחיות כמו מרטיר (אני מודע לאוקסימורון 😉), רק בגלל שזה טוב וחשוב. - להיפך, המרטירים, להבדיל חסידי אשכנז וכדו', הם אנשים שמראש אהבו לסבול ולהתנזר. הקרבה בשבילם הייתה חיי תענוגות.

להגיד לאדם שיום יום רע לו וסובל, "תקשיב נשמה, יש כאן איזה ערך של גוף אחד וסוד הזיווג" - מה הוא יעשה עם זה? יסבול כל חייו, יתנוון, יהיה רע ועצוב ומדוכא רק כי יש איזה ערך עליון אמורפי, מין "חומר אפל" כזה, שניזון מהסבל שלו?!

אבל מוח שליט על הלב. לקחת אותו בכל זאת קצת בחשבוןנחלת
נכוןשלג דאשתקד

דבר ראשוו, המוח (=רציונל, שכליות) צריך להיות שליט על הלב. זה לא אומר שזה מה שהוא תמיד.

דבר שני, אני חושב שברוב המקרים הרציונליות מגיעה אחר כך. כלומר כשלא נעים אז מוצאים הרבה הסברים שכליים, ובהחלט לכל דבר אפשר למצוא הסברים בשכל...

אבל אין ספק שהשכל הכרחי בכל דבר. כשאדם עושה דברים שהוא לא מבין את מהותם או חושב שהם מטומטמים, בסוף הוא יפסיק (אני חושב שזה מה שגורם לרובם מתישהו להפסיק לעשן למרות שזה מאוד קשה. כי לאורך זמן א"א לעשות דברים חסרי היגיון).

לא יודעת אם רק בפורוםשדמות בחולות

אני מקשיבה לפודקאסטים רבים וגם שם זה עולה.

תכנס לרשתות החברתיות ותראה ששם הנושא עולה לא מעט ואף דוחף לגירושין (גם בחברה החרדית)

 

אני לעולם לא אעודד גירושין- אבל אם מישהו/י יבואו אליי לייעוץ, אסביר מה ההשלכות.

אבל לא אדחוף לשם.

מלבד שני מיקרי אלימות - שבהם עירבתי את הרווחה והרשויות. כי היו מעורבות ילדות קטנטנות שהאבות התקיפו גם אותן ופה לא יכולתי לשתוק.

לא נראה שמעודדים גירושין אלא רק איך לעשות זאת חכםליס

אני למשל התגרשתי בלי להוציא שקל על עורכי דין ויש כאלו פה ששילמו מאות אלפים, חבל... אם כבר להתגרש, אז עדיף באופן חכם, לקבל ייעוץ גירושין חינם מעורך דין ואז לעשות החלטות חכמות וללכת לגירושין בהסכמה או בתשלום נמוך ע"י גישור, אפילו אפשר לעשות הסכם גירושין לבד כמו שחברה שלי עשתה ולקחה הכל מהאינטרנט.

אתה מעדיף שנפסיק לעודד?אדם פרו+
מי עודד גירושין? לא לענייןליס

בתור גרושה, או רווקה מחדש, אני יכולה להגיד שגירושין זה גהנום עלי אדמות, ואני עוד נעזרת באתר שעושה מצווה בשם גירושים וגם אז ההתמודדות לא קלה בכלל, באמת לא ניסו לקחת כסף על כלום. לא מומלץ להתגרש, רק אם ממש ממש היה משהו נוראי ממש ממש

נכון.נחלת

בדרך כלל ולרוב, מסכימה איתך.

לא ראיתי דבר כזהזיויק
למה אתה בפורום גו"ג?? ועוד בשם "מחפש אהבה"להתחיל מחדש

אם אתה רוצה לעבוד על הזוגיות כדאי שתתרחק מפורומים כאלו ומפורומים בכלל.. זה רק יבלבל אותך. תנסו להתקרב ולטפל בעצמכם. בלי הפרעות חיצוניות.

יש בכך משהו.נחלת
כי יש פעילי פרוגרס שמקבלים כסף לעודד גירושיןYaviBM BM

מי שחוקר את הרשתות החברתיות מגלה שיש אנונימיים שמתחפשים לנשמות טובות אך בפועל מעודדים נשים להבין שנכון ורצוי להרוס נישואים במקום להתמודד ולתקן. אני מעריך שהם מקבלים כסף לבצע את הפעילות הזאת. 

חני בצון מדברת על זהמישהי נשואה

מצטער, לא ראיתי את מה שאתה מתארelicoאחרונה

מישהו פה יכול להגיד שהוא מעודד גירושין?

בכללי יש מקרים שיהיה מאוד קשה לגשר ולטפל, אבל, גם אם זה לא פשוט להערכתי יש לא מעט מקרים שהיה רצוי לנסות לפחות.

..sadGirl
עבר עריכה על ידי sadGirl בתאריך ב' בתמוז תשפ"ו 0:06

..

תגידו...איילה במדבר

מה עושים שאת מנסה ומנסה כן לשמור על הבית ןלא לפרק כי יש ילדים קטנים אמנם לא הרבה אבל בכל זאת קשה מאוד לפרק שיש קטנים..

אבל הבעל ממש חסר ביטחון ונורא נורא קשה לי לחשוב להשאר איתו כל החיים ... במילים אחרות לא נמשכת אליו ויש פערים מאוד לא פשוטים ביננו..

ואני באמת מנסה למצוא מקום בתוכי להמשיך אבל פשוט נקרעת בין לשמןר על הבית לבין לשמור על השפיות שלי עם בעל שאני פשוט מתקשה מאוד לנהל איתו זוגיות ויחסים שלא לדבר על יחסי אישות..

החוסר ביטחון הזה וחוסר הגבריות מעיב על הכל...

אבל הגבר הוא המובילמישהי נשואה

לא?

התפקיד שלו להיות זה שמחזר אחרי האשה

סתם לדוגמא

נכון גם גבר הוא בנ"א ויש לו צרכים הרצונות

אבל-

במאזן בין גבר לאשה

הוא המוביל

הוא המחזר

"נברך את כל הרווקים והרווקות"...בראשית נח

בס"ד

מכירים את הקטע הזה שאומרים בכל מיני אירועים "שכל הרווקים והרווקות יזכו במהרה למצוא את זיווגם"?
הייתי אתמול בחתונה של זוג רווקים שהמתינו הרבה.. כל מי שעלה ודיבר - הזכיר "הרווקים והרווקות...". וכו'.. 
הלו, מה איתנו?? 
לגרושים וגרושות לא מגיע? ומה עם אלמנים ואלמנות?
כאילו אין מישהו אחד שישים לב לשנות את הניסוח ה'שבלוני' הזה?

סתם למחשבה.. 

 
אציין לשבח שהחבר עצמו באירוסין שלו פירט... "לא רק רווקים ורווקות... גם גרושים וגרושות וכו'.."
טוב שאני חבר שלו באמת..

 

שיהיה חג שבועות שמח לכל מחפשי הזוגיות!

למה להפלות אלמנים ואלמנות?על הנס
ומה עם אלמנות מן האירוסין? ממאנות? חלוצות?חתול זמני
את האמת, גם אני חושב על זה לפעמים, אבל...מתוך סקרנות

כמה שזה נוגד את האינטואיציה, ולמרות הכאב הגדול על התנפצות החלום.

עדיין, בהרבה מובנים מצבם של גרושים טוב יותר משל רווקים, לפי מה ששמעתי זה גם מגובה מחקרית.

הם לא היו נשואים מעולםאדם פרו+אחרונה

קודם תורם.

תחשבי על זה.

אולי יעניין אותך