קצת לפני שבת השכבתי אותה לישון לשנת צהריים (אחרי ניסיון כושל כמה שעות קודם לכן...)
היא כמובן צרחה והתנגדה. ואז אמרתי לה בקול ברור ובטוח: "את עייפה, ואת צריכה לישון עכשיו. אחר כך נעשה סעודת שבת עם קידוש ולחם, ואז נעיר אותך בעזרת ה'."
ולהפתעתי הרבה - היא נטלה מידיי את הבקבוק, ונשכבה מיד לישון!
היא בת שנה ועשרה חודשים, בקושי מדברת, ולכן לרוב נראה שהיא לא מבינה. אבל הנה, המקרה הזה הוכיח לי שהיא מבינה הרבה יותר ממה שנדמה, ופשוט צריך להתייחס אליה בהתאם!
(האמת שכאשר ניסיתי להעיר אותה אחר כך היא לא התעוררה, ואז ישנה עד הבוקר פחות או יותר... אחותה שמעליה, שגם כן נרדמה בצהריים בלי תכנון, גם לא התעוררה כשהערנו אותה לסעודה. אז הייתה לנו סעודה שקטה, רק עם שלושה ילדים, כי ארבעה ילדים לא היו בבית... הילדונת התעוררה אח"כ באחת עשרה בלילה ודרשה סעודה🤦♀️ אבל ב"ה הסכימה לאכול לבד ואז ללכת לישון... כבר חשבתי שהקטנה גם תצטרף, אבל ביא ישנה עד חמש וחצי בבוקר, ואז ביקשה לצאת. הצלחתי לגרום לה לחזור לישון לעוד שעתיים או שלוש. בכל אופן, באמת כמה זמן אחרי שקמה היא השתתפה בסעודה עם קידוש ולחם
אלא שזו הייתה כבר סעודת הבוקר...)
