למה שתצליחי להיות רגועה וסבלנית? אם מישהי הייתה מתארת מציאות כמו שלך וכותבת שהיא רגועה וסבלנית זה היה נשמע לי מוזר מאוד...

המציאות שאת מתארת מאתגרת מאוד!! את שניה וחצי אחרי לידה, עוד ממש בתחילת משכב לידה.

בגדול בשלב כזה אמורים לשכב במיטה, מקסימום לספר סיפור לילדים או משהו כזה, ממש לא לתפעל בית ברמה כזו, בטח שלא יום שלם.

בעיניי שלב א' זה לחפש קייטנות המשך לכמה שיותר זמן שקיים.

שלב ב' למצוא עוד עזרה יומיומית, לפחות לשבועיים שלושה הקרובים, שיעבור חודש+ מהלידה.

לשבת ולתכנן איך את עוברת את המשך החופש בצורה הכי טובה והכי ריאלית ( כי להיות שניה אחרי לידה ימים שלמים עם 3 קטנטנים בעיניי זה לא ריאלי...)

ואני כותבת לך כשגם לי יש 3 קטנים צפופים ובאמתאני עושה הרבה ועדיין הציפיות שלך נשמעות לי גבוהות מדי...

מול בעלך והמשפחה שלו זה כבר בכלל שובר...

ממליצה לעשות את המקסימום כדי להשאר בחזית אחת וקרובה עם בעלך, כי להוסיף בדידות ומשבר זוגית למציאות המטורפת הזו זה בכלל קשה...

שתגיע ותעזור לך,זה גיל מצויין שמתלהב לשחק עם ילדים, ייתן לך קצת אוויר בשעות האלה.

קיץ...

לא קללא וויתרתי על זמן לעצמי- מנוחה, קפה, עוגה, סדרה טובה.

אבל בעלי היה גמיש בימים אז בא מוקדם הרבה פעמיםכשלא- הבאתי עזרה, לא תמיד יש, אבל כשיש- שמתי פס על הכסף ושמתי את עצמי בראש סדר העדיפויות

מתוך תובנה שכשטוב לי- אני יותר סבלנית ויעילה עם הילדים.

ובמצבך, לצעוק שיצאו מהמקלחת, הכי נורמאלי בעולם

שולחת כוחות

תפרקי את זה לכמה שאפשר

מתי יש לך אפשרות להאריך קייטנות לילדים?

אצלנו באלול כבר יש קייטנות, אולי גם אצלכם?

אולי למצוא בתשלום בחורה נחמדה שתבוא לתת יד בזמן של מקלחות וארוחת ערב?

כתבת שאחיינית שלך מגיעה, אולי לשאול אותה אם יש לה חברות שישמחו לעזור.

אני חושבת שיש הרבה בנות שמחפשות לעבוד ולהרוויח קצת כסף בחופש.

אני מזה מבינה את הקושי הכלכלי שאתם מרגישים שבעלך חייב לעבוד,

אבל אולי תבדקו מה תהיה ההשפעה של להוריד שעה וחצי מיום העבודה לתקופה הקרובה (כל עוד יש קייטנות)

ואולי יכול להשלים את זה עוד יותר מאוחר, בשעות הלילה מהבית?

לגבי החופש זה באמת נראה לי בלתי עביר...

אולי יש לך אמא/ אחות/ חברה / גיסה שתסכים לארח את הילדים ליומיים שלוש?

ואם לא אז בעיניי אין ברירה ובעלך יצטרך לקחת יותר חופש מהעבודה.

אני לא חושבת שאני מסוגלת שבועיים אחרי לידה להיות ברצף יום שלם עם הילדים

אבל לדעתי סיום המסגרות דוקא ייטיב איתכם.

אני לושבת שכדאי לך לחפש ילדה/נערה שתבוא לשעתיים-שלוש בבקרים, ובזמן הזה את במיטה.

ובעלך יצא לעבודה מוקדם ככל האפשר עוד לפני שהגדולים קמים ויחזור מוקדם בהתאם -סביב 15-16.

הבוקר זה זמן יותר רגוע, יש פחות דברים שצריך להספיק. יתלבשו? מצוין, ישארו עם פיג'מות? גם טוב.

תצטיידי בדפי צביעה, חומרי יצירה פשוטים ולא מלכלכים כמו בצק מלח, אביזרים לפריקת מרץ בתוך הבית כמו טרמפולינה קטנה וכד', ואוכל מהיר/מוכן מראש,

כדאי גם קישורים לפעילות מוטורית בלי מסך, שירי תנועה וכאלה.

תבקשי כאן רעיונות שיהיה לך מוכן, גם לאוכל וגם לתעסוקה. כי בזמן אמת קשה יצירתי.

כשכל יום בערב את יודעת מה אוכלים מחר, וזה מוכן במקרר (מקסימום מכינה ביצים קשות), ופעילות למחר (זה יכול לדחוף חתיכת צמר גפן באמצעות נשיפה בקשית).

עוד עוזר סדר יום כלּלי בציורים. לא צריך לפי שעות אלא שלבים ביום, זה נותן לילדים מושג על מה קורה.

בעיני לנצל את ההנקה לזמן סיפור זה רעיון טוב.

איזה מנשא יש לך?

תנסי לספר להם סיפור כשאת מניקה ואת רוצה שישבו לאכול. אפילו תמציאי סיפור

אני שומרת.

גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.

עוזר אפשר בשר

אבל לא נעים לי חח

יהודים וכזה חח

הכנתי פסטה

תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...

אני כן מקפידה

לא בקטע של חלבון

פשוט באלי בשרי

של צורך

אז לא, לא הייתי אוכלת..

אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".

היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.

אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄

סליחה שזה נשמע כזה דוסי

אבל באמת חושבת שהריון זה לא סיבה להתר כזה רק כי מתחשק

מלא דברים מתחשקים לי..

יש למי שי אנמיה וברש מאוד מחזק זה משהו אחר

לדעתי זה הזדמנות לזכור שיש במקביל לעולם הקיים שלנו עוד מימד לש מציאות שחסר לנו עד כדי שאנחנו אפילו לא מרגיישם כמה הוא צסר

הזדמנות לעצור רגע לשהות בכל המרחבים במציאות שמחכים להשלמה

ובעיני כן דווקא ההתגברות על החשק יש בה השתתפות וחיבור לכלל.

והאמת שאני "אוהבת" את הרגעים האלה שמנהגי האבלות מבאסים לי את היומיום

כי במציאות אין ככ תחושת חוסר ביומיום

והרגעים האלה מזכירים את המהות.

אז תחושת "אוף" היא ממש בסדר בימים האלה לדעתי.

כמובן אם זה מעבר לאוף של חוסר נוחות זה כבר התלבטות אחרת..

אני מרגישה 'זה מגדל אותי

גם אם ביום יום אני לא תמיד מחוברת לחוסר ולגאולה ולבית מקדש

בימים האלה חושב לי להרגיש אשניממביעה דרך זה את האכפתיות או הרצון להרגיש אפילו שזה קשה

כי נכון זה לא נוח לי

אבל בתוך עמי אנוכי יושבת

ומותר להתבאס על זה גם

אני הכי כזאת שנגיד בהריון אם אני בונה על משהו שהתחזק לי ומגלה נגיד שאין בסוף אימאלה איזה דרמה חח

כי בעיני בשנים האחרונות אנחנו הכי מרגישים את החסר

ולעיתים מחפשים "לברוח" דווקא למה שמרים אותנו.

עלי למשל הכי משפיע המוזיקה

ביומיום אני מחפשת להיאחז בחיובי, בטוב, במוזיקה, באוכל מסודר, ממש לשמח את עצמי ולאגור כוחות גם להיות חוסן לאחרים.

ועכשיו כשזה אסור מרגישה שהדרך לצלול למטה עלולה להיות מהירה.

ונגיד איך ששמעתי על חוות גלעד, ישר עבר לי בראש שכולנו איבדנו את הבית.

ושבטוח היישוב יבנה מחדש יותר חזק ויותר גדול והאסון יהווה מנוע לצמיחה וחיזוק

והלוואי שהיינו יכולים לומר כך גם על ביהמ"ק..

באמת הרגשתי בלב כאילו שזה כזה צפוי הכאוס וההרס בתוך תקופת החורבן 😬

ונכון ברגיל אני איתך ..בלמצוא דרך להיות ביש..לשמור על הכוחות ועל הרוח ועל התקווה ולראות את הטוב ולהתעסק במה שמרים

אבל לא אני המצאתי שבימים האלו הבקשה היא שונה

זה ימים שכן מבקשים מאיתנו לשהות במה אין..בגעגוע בכאב

נכון לא להתפרק

לא להתיאש

לא ממבט כזה

וגם שם הגבולות הם לפעמים מתשנים מאחד לאחד

הנפש שלנו עברה הרבה וצריך לשמור עליה

אבל בעיני לפנות את המרחב מהסחות דעת כמו מוזיקה ובריכה וקניות לכיף ואולי גם בשר(אני אוהבת חלבי חח אז מבחינתי זה דוקא כיף🫣) בעיני זה כמו מזכיר לי את הנק 'חוסר הפנימית המהותית שהיא הקודש

הגילוי לש ה' בעולם

וזה הכי כואב לי בכל המלחמה האשת

לדמיין איזה מטורף היה אם היה פה 'כינה אם הינו מלוכדים ומאוחדים כעם סביב הלשיחות הלאומית והרוחנית לשנו בעולם

אם היה לנו ראש מורם ויציבות גם מול העולם

אם היה לנו כעם חיבור לקודש לתורה לגודל

וכן קל לי לכאוב ממש את זה שזה לא שם עדיין

אנחנו בדרך כנראה

והיא מפותלת

ולרוב עני מסכימה משתדלת לראות כמה כבר נפתח וכמה התקדמנו

אבל עכשיו

מרגישה שזה באמת זמן להרגיש גם את מה שעדיין לא

ולהפוך את זה לתפילה להשלמה

נגיד הייתי בבניין שלם ובכנות לא הבנתי למה מותר יריד בגדים בשלושת השבועות מניחה שיש רבנים 'התירו ויודעת שיש כל מיני דעות וכו והכל בסדר

לא יודעת לי זה מאוד צרם.. כי כן יש בי מקום שאומר כן חשוב להיות גם בלוחות השבורים הז מוליד בלב הרבה געגוע ורצון לתיקון שלם

אז הסתובבתי ביריד ראיתי מטפחות יפות ואמרתי לעצמי

נכון את רוצה?

אז כאשת לא קונה עכשיו את אומרת לה'- אתה רואה..חסר לנו גאולה. אני רוצה להיות שייכת למי שמצפה לה.

ומי שקנתה הכל טובבבבב לא כתבתי בכלל כביקורת חלילה

שיתפתי מעצמי

ברור שלא את המצאת את זה 😆

אני מסכימה שבהרבה דברים צריך "להחזיק" ולהתאפק

מבחינתי לא לכבס זה קשה, מגרד בגוף, מעקצץ באצבעות.. אבל לא קורה משהו דרמטי אם אני לא מכבסת..

בשרי לא מזיז לי, ולהתחדש בבגדים לא שייך מבחינתי בכל מקרה.

אבל יש דברים אחרים שמרגישים לי טו מאצ

כמו מקלחת חמה שזה לנפש

ומוזיקה גם.

זה באמת מורכב.

אבל תודה שכתבת צריך להתחזק גם בזה

והלוואי שזו תהיה השנה האחרונה 💔

לא רואה סיבה להקל בזה

אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון

סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח

אחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.

תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.

ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.

איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.

בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...

אבל אישית הרגיש לי שזה לא פיקוח נפש…

ההמוגלובין והברזל שלי טובים

והחשק זה לא חשק שעושה לי צירים עכשיו

חשק

סבבה

נתמודד

ולא חשבתי שיהיה לי קשה

אבל ממש קשה

לק"י

אם יש לך עניין רפואי/ חולשה/ את לא מסוגלת לאכול כלום חוץ מזה, מציעה שתבררי עם רב.

לק"י

מה עם שניצל סויה?

לטעמי זה טעים יותר מבשרי😅

לדג טונה גם יש מרקם של בשר.

אבל לדעתי אם את בהריון, וחושקת בזה, וזה גם עדיף בריאותית, אני בטוחה שיש היתר , עובדה שיש עדות שאוכלים, ויש שטוענים שילדים יכולים לאכול, ובואי, בימינו , יש חלבי כל כך עשיר, שאני לא בטוחה שלזה התכוון המשורר, הילדים שלי למשל חוגגים בימים האלו

ובמצב לא צמים מלא...

חיבוק ענק ענק ענק בכל מקרה!!

איזה קשה זה להרגיש ככה🫂🫂🫂

לא הייתי ככה אתמול בכלל

דכדוך שגורם לחוסר תיאבון שגורם לחולשה פיזית

אפשר להתחיל מלראות סטנדאפ קטן

להחליט שת 10 דק מכינה לך ארוחה

או חצי שעה יוצאתלסיבוב

הכרחתי את עצמי לקוםלאכול מה שהתחלתי להכין וזה הגעיל אותי. בלעתי בכוח כמה כפות וחזרתי למיטה עצובה

אם זה כבר תקופה ולא עובר אולי זה דכאון אחרי לידה

לא להיבהל, והכי להרשות לעצמך לנוח.

תקשי מבעלך שיחזור מוקדם או שתביאי בייביסיטר,

המצפון הזה של להתעלות על כל איתות של הגוף/ נפש ולהמשיך כאילו כלום, הוא לא נכון ולא בריא.

מותר לעצור מדי פעם כפי הצורך גם בלי קשר להריון ולידה.

ובמיוחד אם אחרי לידה לא נחת כמו שצריך.

הגוף והנפש זוכרים הכל.

לדעתי אל תלחמי בזה, הכי להרפות, כנסי למיטה עם סרט או משהו. הכל טוב.

אולי תזמיני לעצמך אוכל או שתכיני משהו טעים גם אם הוא לא משביע

מותר שיהיה מדי פעם יום שאת פחות בכוח, בטח אם יש לזה טריגרים וסיבות.

אישית אני מאמינה שכמה שיותר נותנים מקום לזה ונחים ולא מתאמצים להתעלות מעל עצמנו ככה זה עובר מהר יותר...

אבל משמח לדעת שהצלחת להיקלט

הפלות בתחילת הריון זה דבר מצוי

והרבה פעמים אחרי הפלה הגוף יותר פורה.

מאחלת לך התאוששות מהירה ושימלא ה חסרונכם בקרוב!

קשה...

זה אובדן .. ממש....

חיבוק ענק מכל כל הלב!!!

איתך שם🫂🫂🫂

ומה אומר רופא הנשים שלך? יש אופציה להפריה חוץ גופית?

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

אני גם כמוך, ערוכה עם מה שצריך לשעת חירום,

לדוגמה ההורים שלי באים אלינו לשבת אז דואגת שיהיו גם כסאות נוחים בממד.

ציוד בסיסי בממד יש כבר 3 שנים.

כולל פנסים, מאוורר על סוללות וסוללות. לא שאני חושבת שנצטרך, אבל זה שם כבר מאחרי ה7 לאוקטובר אז למי אכפת..

מחשב של העבודה לוקחת כל יום איתי הביתה.

לפני שבת מטעינה את הנייד ודואגת לנתק מהשקע לפני שבת אם אצטרך לטלטל אותו.

דברים בסיסיים כלאחר יד, כשמתרגלים אז לא מתרגשים מהמעבר משגרה לחירום.

ואז ממשיכה לגמרי כרגיל.

בעיני זה לא להדחיק אלא דווקא הכי לפקוח עיניים...

הפחדים והחרדות.

אולי להדחיק זאת לא המילה.

תודה שדייקת אותי.

מעריכה את הכנות באמירה...אבל זה צורם מאוד מאוד מאוד.יש משפחות שמשתדלות לכוון בתפילה שהבעלים , בנים, חתנים..לא יצאו שוב לסבב נוסף...ושלא יפלו חיילים..

לק"י

זה לא שהיא כתבה את זה למישהי שבעלה או הבן שלה במילואים.

(אני כותבת כניקית מהמניין, לא כמנהלת. אני לא אוהבת ש"מקטינים" דאגות).

אולי בעלה היה במילואים ונפצע

אולי אין לה בעל בכלל/אם חד הורית

סתם מעלה כיוונים וקצת מגזימה

אבל באמת שאין עניין פה להקטין/להשוות קשיים

אצלנו למשל איראן אומר גם מילואים וגם ביטול של הנופש, לא או או..

וזאת התפילה היומיומית

חוץ מזה יש בי את הילדה הקטנה שלא מעיזה בכלל לחשוב שבאמת יקרה בסוף שכל המשפחה תצא יחד (מה שלא קרה מאז שהתחתנתי) ורק מצפה לביטול הקבוע

וכמו שיעל החמודה מלמטה כתבה שמותר להתבאס, בכל זאת תודה שהכנסת פרופורציות

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...

אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?

טראמפ תוקף אנחנו לא...

איראן תוקפת במכוון לא אותנו

נכון אולי

אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות

לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה

לבין האולי כרגע

טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה

לנו אין המון אינטרס בזה

ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש

נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות

אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני

קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות

זה עבודה תודעתית

וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו

וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...

דווקא כאחת שכן קראה הרבה על

להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.

הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר

עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור

אולי מחכה לאחרי המונדיאל

אולי מחכה לבחירות האמצע שלו

זה לא יודעים... ימים יגידו

אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו

אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה

עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך

הוא מפעיל עכשיו לחץ צבאי כבד זורק אמירות מפוצצות ובציוץ הראשון שלהם של חולשה והסכמה הוא יעזוב הכל לטובת -יון מדי י על הסכם

אני ב n12 ו וואלהושם ממש נותנים תחושה של אוטוטו מלחמהאבל עכשיו כולם רק על המונדיאל.

רק עדכונים שטראמפ תקף באיראן

בסדר..

ייאוש דכדוך כניעה רפיסות וכו'... 😏

בלי קשר לימין שמאל פוליטי, באמת שלא כדאי לצרוך מהם חדשות. הם יוצרים התקפי חרדה מכלום.

12 הם ה- מלחיצים

( ע"ע "ערוצי התבהלה...")

תעברי לאתר אחר ( או שתוותרי לגמרי (; )

מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.

תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.

חבל מעכשיו להיות סביב זה.

מבחינתי הכל כרגיל

כל הזמן דיבורים על היתכנות של מלחמה

תשימי מבטחך בבורא עולם

ותנסי לסנן כמה שאפשר

תלכי עם המנטרה הזו ,הקדוש ברוך הוא דאג דואג וידאג לי ויעשה הכי נכון עבורי ולא לתת לפחד לנהל

זה כבר הפך להיות בדיחה

קרה לפחות פעמיים שאמרו שתיתכן הסלמה וטראמפ איים שיתקוף עוד הלילה. כולם היו ערוכים.

בסוף טראמפ דיבר עם מי שצריך ועשה משא ומתן ואמר שחזר בו. לפחות פעמיים זה קרה אם לא שלוש.

אז מה נתן לנו לדעת מכל התפתחות הזו? סתם לחץ מיותר לשווא . לא בריא. הרצון לשליטה במקרה הזה רק מראה כמה אנחנו רחוקים משליטה. מנסים לדעת הכל כדי להערך אבל הגורמים הגדולים משנים את הכללים על ימין ועל שמאל.

הכי טוב להתנתק ואם יהיה משהואז תהיה התראה מקדימה של 10 דקות .

תנפשי. תצאי. אל תחשבי יותר מדי על מה יקרה אילו... זה לא יתן לך כלום חוץ מדאגה מיותרת.

ואם זה יפתיע באמצע נופש אז תפעלי בהתאם באותה סיטואציה אבל כרגע אין כלום

'יש לי כלים להתמודד עם מה שיגיע'.

באמת אין לנו איך לדעת מה יהיה ומתי.

רק להיזכר בכוחות שלנו, בכל מה שכבר עברנו והצלחנו להתמודד איתו, ולדעת שכל מה שיבוא- יבוא עלינו מתוך אהבה של הקב''ה.

זה מרגיש כמו בדיחה.

כולנו ממתינים לשיגעון הבא של טראמפ

יאללה מה שיהיה יהיה.

זה לא שמלחמות אחרות לא הפתיעו אותנו.

אלה החיים במדינה הזו. ממערכה למערכה.

הכי מומלץ לא לעקוב אחרי החדשות.

סתם מעלים את הלחץ על כלום

יש אנטיביוטיקה מותאמת להריון

עדיף שמחר על הבוקר(או אולי מוקד היום...( תלכי למרפאה לבדיקת שתן וקבלת טיפול

דלקת בשתן בהריון יכולה להיות מאוד מסוכנת

והרופא/ה נותן אנטיביוטיקה שמתאימה להריון

זה דחוף.למוקד או מחר בבוקר בקופה?

בשלב הזה הביצית המופרית רק תהיה בדרכה לאורך החצוצרה, וטרם תשתרש ברחם. להבנתי הדלה אין עדיין מה שהיא יכולה לקבל מהגוף, שייפגע בצום של יממה.

אם בכל זאת את חוששת, ואם את לא רוצה לשאול את הצ'ט / רופא, הייתי במקומך פשוט הולכת לפי הפסיקה היחסית נפוצה עבור הריוניות בתשעה באב (כי ייתכן שאת הריונית) - שכשתחושי חולשה גדולה, או תסמין אחר דוגמת הקאות, להפסיק לצום.

יש לנו בגוף מספיק מאגרים

יום אחד לא משפיע עליהם.. חוץ מתחושת החול'שה שלנו

גם אם תהיי בתחילת הריון זה בסדר לא אמור להיות מסוכן

כמובן שהריון בסיכון או רקע לש הפלות או כל עניין רפואי וכו זה משהו אחר

אבל מבינה אותך כי זאת מחשבה שעברה לי פעם כשהייתי במצבך

פרי/ירק מקולקל או מים עומדים.

בצבע כסוף

הוא היחיד שעזר לי האמת

שאני לא סגורה על ההשפעה שלהם...

פתרונות טבעיים שלא צלחו האמת

באינטרנט ראיתי למהול חומץ תפוחים ומים והם נמשכים לחומץ. וואללה לא עבד 😵‍💫 סתם נתקעתי עם בקבוק חומץ תפוחים

אפשר לדחות את זה ליום אחר שתצליחו להתארגן מראש?

יש חלון זמן מאד ספציפי...

חדר במלון זה אולי אפשרות... צריך לבדוק...

אבל מה אני יעשה עם הילדים בבוקר?

זה ממש על הבוקר וגם אני אל מבינה בבתי מלון אפשר להכנס מתי שרוצים?

על זה לפני כן

כי עכשיו זה אומר למצוא מעכשיו לעכשיו מלון

ויותר קשה

למצוא מישהו שיבוא לשמור עליהם בלילה

ולקחת אותם למסגרות (מחוץ ליישוב)

אוף ממש חבל שלא חשבתי על זה מוקדם יותר

בסוף אני אשלח אותו לבד לשירותים שהם בלי מזגן שיתמודד ויעשה מה שצריך בלעדיי🤭🫣😅

אני חושבת שאפשר גם לקחת חומר מיוחד שמשמר את הזרע ליותר שעות

אבל אולי זה רק לבדיקה לא להשבחה

שווה לברר

יש מצבים שמאשרים את זה, אבל ממה שאני מכירה זאת די האפשרות האחרונה.

גם אנחנו היינו בלחץ של זמן ומהלחץ בעלי היה בטוח שהוא כבר לא יצליח ולא נספיק….

ולא הבנתי למה אי אפשר בשירותים? אז מה אם חם? זה עניין של דקות וזהו לא?

כמה פעמים אמרו לנו תוך שעה....

אחד הפרטים הכי מתסכלים בטיפולים וגם הלא מדוברים.

נטד קשה להיות זוג שומר הלכה במצב הזה!! מחזקת ומחבקת אותך! ותדעי שזה סיטואציה לא קלה ומאד מאתגרת לרבים וטובים!!

ואיזה מסובך זה עם הילדים

מבינה אותך ככ

אני לא מכירה השבחת זרע רק הבאת זרע לטיפול רגיל

הרבה פעמים לא הספקנו תוך שעה (זה באמת לא ריאלי, רק להתארגן אחרי לוקח זמן..) וגם כשהגענו תוך שעתיים שלוש זה עבר חלק לגמרי בלי בעיות.

לא יודעת לגביכם

בנוסף איפה אתם עושים את התהליך?

אנחנו דיברנו פעם עם רב של הבית רפואה והוא הציע לסדר לנו חדר שם.

וגםמציעה להתקשר לבוני עולם, לדעתי יש להם קו לשאלות חירום. הם נתנולנו יותר מענה בנושאהזה ממכון פועה.

בהצלחה רבה רבה שיעבור בקלות ובבשורות טובות!

לגבי השעה יכול להיות שבגלל שזה השבחה זה חייב להיות תוך שעה? וואלה לא מבינה בזה בכלל

סבב ראשון ומקווה שגם אחרון שלנו בעז"ה

זה במכון של השבחה לא בבית חולים...הוא בעיר אחת וההזרעה עצמה בעיר אחרת...

מה זה בוני עולם? ואולי ננסה באמת אותם/את מכון פועה... למרות שגם על הרב שלנו ששאלנו אני מאד סומכת

בוני עולם זה כמו פועה רק חרדי

מהניסיון שלי לפעמים יש להם יותר מענה ויותר יצירתיות..

וגם לנו לטיפול רגיל אמרו תוך שעה רק כשלקח יותר זה לא היה נורא

אז גם אם לוקח לכם קצת זמן תזכרי שזה אמור להיות בסדר..

כדאי לברר אולי מותר הלכתית שיוציא לבד בשירותים בלעדייך, כי בסוף זה לא לבטלה זה כדי לשבח את זה ולהשתמש במטרה שלשמה הוא נועד.

אם לא תהיה ברירה זה מה שנעשה

הרב אמר לנו שזה עדיפות אחרונה אז בכל זאת מנסים למצוא פתרון

אולי אפילו 2 פתרונות

(בית ריק של חברים שמצאנו, קצת יותר רחוק, או צימר לשעה על הבוקר יותר קרוב למקום-תכלס מחכים לתשובה מבעלתת הצימר)

תודה שהייתן איתי❤️

זה כזה קשה שאין עם מי לדבר על זה (למרות שמבינה למה זה ככה)

*חברה שלי שעוזרת לי, אם את פה במקרה וזיהת אותי- את חייבת להגיד לי🤣

הייתי בקבוצת תמיכה שבה מישהי ספרה שהיא קבעה צימר לשעה בדיוק בשביל השבחת זרע, וקבלו את שוק חייהם כי צימר כזה מיועד בדרך כלל לזוגות שלא בדיוק שומרים על ההלכה או המוסר בלשון המעטה.

היא לא פרטה, אבל אמרה שבעלה היה צריך לעצם עיניים, ושהיא הרגישה צורך אחרי המעשה להבהיר לבעלת הצימר שהם זוג נשוי.

לא יודעת מה הסגנון של הצימר הזה, אבל כדאי לברר.

גם לא לדאוג, לא באמת חייבים שזה יהיה שעה בדיוק עד מסירת הדגימה. לנו אמרו שאומרים שעה כדי שאנשים יביאו את זה תוך שעה וחצי- שעתיים.

הציעה לי גם את זה

אמרתי לה לא תודה

ה' ירחם

ותודה לגבי השעה, זה בהחלט מוריד ממני לחץ...

למרות שיש גם את השעה של התור של ההזרעה עצמה...שסתם פשוט צריך להספיק להגיע אליה בזמן

אם רלוונטי בלניאדו ספציפית יש חדר. אולי בעוד מקומות.

פדיחה לומר אבל כשאני בדקתי מצאתי שיש בכל מיני ערים חדרים לפי שעות. הרב שלנו לא אהב, אמר שזה ממש חילול ה' כזה. כי באים לשם כל מיני זוגות שלא רוצים להיראות... אבל אולי זה עניין של דעה מה יותר בעייתי. בסוף אם אין אופציה יכול להיות שהרב יעדיף להתיר לבעל להסתדר לבד.

מקווה שתמצאו סידור לילדים.

וגם, לא נעים לומר, אבל בפופורציות. הלוואי אמן שזה יצליח, אבל בסופו של דבר זה לא בהרבה יותר סיכוי מיחסים רגילים בזמן. משקיעים בזה את הנשמה. באמת, גם באנו מרחוק וטרללת, ובסוף הרבה פעמים זה לסמן ווי על שלוש הזרעות כדי לקבל אישור לעבור הלאה...

בהצלחה! בע''ה פעם אחת וזהו!

לא ידעתי לגבי הסוף...

טוב אני מתפללת שזה יעבוד אצלינו על הפעם הראשונה אמן!

אני כן באתי לכל הזרעה בתקווה גדולה.

אבל אין להשוות לאחוזי הצלחה ב ivf

כשהסבירו על הכל...

תודה על המידע