לק"י

בגדים לברית לתינוק ולילדים- אפשר לקנות לפני, או אם זה באזור החגים אז לקנות לחגים ולהשתמש גם לברית.

או בכלל לא לקנות, ורק לדאוג שיהיו בגדים במצב טוב.

בגד לתינוק- יש כאלה שמלבישים שמלה של ברית. הבנים שלנו לבשו בגד 2 חלקים. לפעמים אחרי הברית משאירים בלי מכנסיים, או מלבישים מכנסי טריקו שיהיה נוח יותר.

ממליצה לא להלביש חולצה מבד נוקשה, שקשה להלביש לתינוק פיצי.

לשני הקטנים קניתי בגולף קידס בגדים חמודים בעודפים.

אולי יהיה לך ממי להשאיל.

אנחנו עשינו בריתות בצהריים. ככה גם המשפחה יכולה להגיע בנחת. אלא אם כן כולם גרים קרוב.

ממליצה לדאוג לאנשים שיארגנו לפני ואחרי (בתשלום או בני משפחה אם זה מקובל ונוח).

לק"י

ואפשר לבדוק אם הוא מוסמך או מומחה ברשימה של משרד הבריאות:

אתר השירותים והמידע הממשלתי

נהוג שמוהל לא אומר כמה לשלם לו.

התעריף.של משרד הבריאות הוא 1000 למוהל מוסמך, ו-1500 למומחה (לא יודעת מה ההבדל ביניהם).

תקחו מישהו שאתם מכירים , שיהיה גם זמין לשאלות , עדיף מאזור שלכם.

אנחנו לא ממש התכוננו לברית מראש

בגדים לבשנו בגדי שבת יפים שהיו לנו

לא ידענו מראש כלום

לא איפה לא מתי לא מי יגיע וכו'

החלטנו הכל תוך כדי

אנחנו עשינו בצהריים כי זה מתי שהמוהל היה פנוי

קחי בחשבון שבצהריים יש הרבה יותר אורחים כי בבוקר כולם עובדים

בבוקר יש עניין לעשות מבחינת זריזים מקדימים למצוות

אנחנו לקחנו מוהל מומחה ממש

לא רופא אבל היה לנו נס שלקחנו אותו

כי היה סיבוך נדיר בברית ואמרו לנו שאם זה היה מוהל רגיל היו מטיסים אותנו לבית חולים

אני מתארגנת מה שאפשר לפני הלידה , למען האמת אחרי הלידה אני לא מתעסקת בכלל בכלום, רק מעצבת הזמנה וזהו.

מה אפשר להתארגן לפני לידה?

לקנות לך בגד/ מטפחת

בגדים לילדים - לא חייב חדש אם יש להם כבר משהו יפה ומסודר.

לחשוב על מקום- לברר עלויות, לברר על קייטרינג, מחיר, הובלה, כשרות, אם אתם קונים חג פעמי לקנות כבר עכשיו (בלידה האחרונה קניתי חדפ, מפיות.. הכל... בסוף יצאה ברית בשבת והיה צריך הכל לקנות שוב... אבל זה סיכוי של אחד לשבע ... ) לברר על מוהל אחד או שניים שאתם רוצים, מיד אחרי הלידה לצלצל אליו לשריין אותו- כמובן בעלך ולא את..

הוא ישלח לכם רשימת תרופות/ משחות לקנות , אז אפשר לקנות לפני הלידה.

אם את רוצה איזה עיצוב או מזכרת או ברכה בשעת בכי התינוק וכד', זה הזמן להכין☺️

בכל אופן שום דבר לא בלחץ, אפשר גם להתארגן על ברית ביומיים, כבר נתקלתי בברית כזו.

מניסיון מר מאד!!!!!

3 בנים

את הגדולים מלו מוהלים מנוסים.

את השלישי מל מוהל רופא זה היה מזעזע.

לא היתה לי ברירה ככ כי הברית יצאה בשבת.

פירטתי פה בעבר ממש.

השאיר לו חוט קשור ולא היה זמין אלי בכלל כי הוד מעלתו רופא. ביקש שאסע חצי מדינה להגיע לקליניקה שלו. נאלצתי ליסוע עד קרית אונו (אני מהדרום) לאורולוג במיוחד שישחרר את זה. זה היה חוט שלא נמס במים.

כתוצאה מכך גם הפין של הילד מעט התעקם..מיותר לציין שהילד סבל בלי סוף כל פעם שהתעסקו לו שם.

ממש טראומתי ברמות.

ד"ר סודי נמיר הוא רופא וגם מוהל.

אנחנו לקחנו בזמנו את הרב אשר יעקב אבידן מזרחיה. אם זה רלוונטי לכם.

לתת לקב"ה לתכנן ולדעת שדברים עלולים לקרות לא כפי שתיכננו.

בילד הראשון שלי הייתה לי התקפת בכי נוראית מרגע הלידה ועד אחרי הברית מהפחד.

שלחתי את בעלי לבית הכנסת, למול את הילד בבוקר עם מתפללי בית הכנסת (מוכרים ושאינם מוכרים), הוא חילק שם קצת כיבוד וסוכריות וזהו.

הוא החזיר את הילד לבית וזהו נגמר.

לאותה התקופה זה התאים לי,

כי לא הייתי מסוגלת לראות אף אחד.

התיכנונים שלי מראש היו מסיבה גדולה,

והזמנתי אביזרים מראש וגם משפחה.

בסוף אמרנו שאני לא בטוב וקיבלנו בהמשך מתנות בדואר, עם שליחים והעברות בנקאיות וכל זה.

ברוך ה' שאחר היו לנו עוד שמחות ויהיו לנו עוד בעזרת ה' אבל לאותו הרגע זה הדבר שהיה עבורנו הכי נכון ומתאים.

וחוץ מזה ממליצה ממש על רב מוהל מוסמך בשביל הבריאות והבטיחות של כל ההליך.

לבשנו בגדי שבת רגילים

לך חשוב בגד נוח להנקה.

או לקנות מראש, או ללבוש בגדים שכבר יש בבית.

בגד לתינוק לברית- הרבה פעמים אפשר לקחת מגמ"ח.

אם את רוצה מזכרות, תתארגני על זה לפני.

לגבי השעה, זה תלוי בכם.

מה הכי חשוב לכם, ואיך יסתדר עם האורחים.

קחי בחשבון שיכול לצאת גם בשישי/ שבת, ואז זה לוז שונה.

בכל מקרה, כדאי לתכנן מראש מה רוצים. מקום, קייטרינג, מוהל, אם רוצים צלם.

ואחרי הלידה לסגור לפי הנתונים הספציפיים.

חשוב שיהיה מישהו שידאג לכל הארגון, בתשלום או מהמשפחה. שזה לא יפול עלייך.

לא רואה צורך בנוהל שהוא גם רופא.

אם הוא מספיק מקצועי, הוא יודע מה לעשות.

לגבי בגדים- לא קניתי חדשים.

משהו שנוח להנקה.

בגדים לתינוק- את יכולה לצלם בחנות לפני הלידה ואחרי הלידה לשלוח את הבעל. בתקוו שזה עוד יהיה שם. או לקנות מראש. או לקחת משכנות/חברות/גיסות.

או אם יש סבתא זורמת שאוהבת לקנות דברים לנכדים ואת סומכת עליה אז זה גם אופציה.

מוהל- ללכת רק למי ששמעת עליו המלצות. ועדיף לא רופא. מוהל עוסק בזה כל הזמן. רופא פחות. את צריכה מישהו עם נסיון וכמובן עם רשיון.

לגבי שעה- לא הייתי מחליטה עכשיו. תלדי ותראו מה יותר נכון. אם זה ביום חופש של מוסדות חינוך יותר אנשין יוכלו להגיע. אם ביום רגיל ולא שישי, אנשים יגיעו יותר אם זה בצהריים. גם שעון חורף/קיץ משפיע.

אפשר בכללי רק לדבר על מקום. אבל בסוף סוגרים אחרי הלידה. ותשארי את זה לבעלך להתעסק. את לא אמורה אחרי לידה להתעסק עם ארגוני אולם, טלפונים, עיצובים. מה שיהיה יהיה טוב. זה לא חתונה.

לגבי מזכרת בעייני מיותר.

היו לי שתי בריתות

אחת עם מוהל מנוסה מאוד

אחת עם מוהל רופא, יחסית מנוסה (אבל פחות מהראשון) שסמכתי עליו, וגם היה זמין לי (בניגוד למה שכתבו פה).

אבל במבחן התוצאה אני חושבת שהמוהל המומחה היה יותר טוב. בחוויה שלי, התינוק בכה פחות בברית ואחריה, והיה יותר נינוח בהחלמה לעומת עם הרופא.

בהצלחה ובשעה טובה❤️

יש מסעדות חלביות שעושות בריתות בבוקר

מזכירה לי אותי ממש! כמה התבחבשנו... בסוף ילדתי בשבת...

גם הבדל בין ספרדים לאשכנזים...

עוד נקודה לגבי השעה- אם אתם גרים במקום מרכזי, בבוקר זה פקקים מטורפים להגיע לאיזורכם...

מצד שני בצהריים למי עובד, זה די תקוע באמצע היום... בסופו של דבר, תעשו מה שנכון לכם.

כן יש עניין עם זריזים מקדימים למצוות...

ונחמד להיות אחרי הברית כבר...

בקיצור כל אפשרות שתבחרו יש יתרונות וחסרונות, העיקר שתבחרו מתוך נחת בינכם🙂

גם בעד לקחת מוהל מומלץ! תחפשו המלצות, תשמרו בפלאפון של בעלך ומיד מיד לאחר הלידה שבעלך יתקשר לשריין...

תחשבו על אפשרויות של 2 קייטרינגים (גם, מהמלצות)

חלבי ובשרי... ותחליטו בנחת לאחר הלידה...

בגדים-אני דאגתי מראש.... קניתי מה שהיה לי חסר ועשה לי טוב.... אה, ואנחנו לא מסתירים שזה היה בן ככה שנעזרתי גם לפני במה שהייתי צריכה...

בטח בקיץ

לק"י

לא בארבע, שזה בין ארוחה לארוחה.

אז אולי כן היה תקוע😅

מצד שני, רוב האורחים בברית האחרונה שלנו בלאו הכי בפנסיה או כמעט שם. ולא חושבת שבשעות אחרות היו באים הרבה יותר.

עד שהגעתי חעבןדה הייתי צריכה להיות שעתיים גג וכבר לצאת כדי להגיע לאסוף מהבית את כולם ולצאת לברית...

מסתיים ב11 מינימום ואז ללכת לפזר את הילדים...

ברית זה תמיד בבוקר ותמיד יבוא על חשבון..

לדעתי לאנשים עובדים יותר נח בצהריים.

עשינו ברית בשמונה בדיוק

לפני עשר כבר נגמר, וגם מי שלא גר כל כך קרוב יכןל להגיע ב11 כבר לעבודה שזה עדיין יכול להיות יום עבודה של כמה שעות לפחות

אם זה בצהרים לרוב זה לא אחרי אחת ואז צריך כבר ב11 לצאת כלומר אולי שלוש שעות בקושי

כמובן לאנשים שונים שיקולים שונים.. אבל לדעתי או על הבוקר או ארבע פלוס הכי נוח לאנשים עובדים

אצלנו נגיד כשחמותי צריכה לנסוע קרוב לשעתיים כדי להגיע.

זה פשוט לא הגיוני 8 בבוקר.

אנחנו עשינו ב11 בבוקר.

ולדעתי בבריתות הבאות שיהיו בעז"ה עדיף לזוז לכיוון הצהריים 2-3 נשמע לי גם סבבה.

חמי וחמותי גרים שעתיים נסיעה

יצאו בחמש וחצי בבוקר..

(עשינו ככה לא בגלל אורחים אלא בגלל שיקולים אחרים, אבל בפועל לרוב האורחים זה גפ היה נוח ככה)

11 בעיניי הכי תקוע בעולם, זה גומר את היום מכל כיוון

תלוי בזמן בשנה של הלידה

אין מה לעשות🤷‍♀️

פעם ברית חורף פעם ברית קיץ

אסייג ואומר שבצד הזה אין הרבה נכדים אז לא משהו שקורה הרבה, והאחים האחרים גרים לידם

לקחנו בחשבון שלא כולם יגיעו

אצלנו במשפחה אורחים נוסעים בין שעה לשעתיים לאירועים משפחתיים.

8 בבוקר לא רלוונטי

חוץ מלהתאושש

בעלי סגר אולם ודאג להודיע למי שצריך ופשוט באתי

מודה שגם לא עניין אותי איך אני נראית ולבשתי בגד פשוט מהבית

אני אישית התכוננתי לברית ככל שיכולתי לפני הלידה.

בעלי ואני תיכננו מראש מה יהיה, מי ניקח קיטרינג ואיפה הברית תתקיים.

הדבר היחיד שלא התכוננתי אליו זה לידה בשבת, אמרתי שגדול עלי לתכנן ברית בשבת. וב"ה ילדתי ביום חול.

אצלי זה היה בכור אז לא הייתי צריכה להתעסק עם בגדים לילדים.

אבל אני חושבת שזה דבר שיחסית קל להתארגן עליו לפני הלידה.

ואם את צריכה ללדת נגיד אחרי החגים אז הייתי קונה סט יפה לילדים לחגים ושומרת עליו לברית וכו'.

לא צריך בגד הרבה יותר חגיגי מאשר בגד שבת יפה.

לעצמי לא תיכננתי ויום לפני הברית שלחתי את בעלי להביא את כל הארון בגדים שלי ופשוט מדדתי בגד אחר בגד מה הכי מחמיא לי.

וזה לא היה בגד חגיגי כל כך. העדפתי בגד פשוט ומחמיא מאשר בגד חגיגי שיושב עלי זוועה.

לגבי שעת הברית אני אישית לא אוהבת ישר על הבוקר ולדעתי צריך לתת זמן לאורחים להגיע מרחוק.

וגם בבוקר זה מוריד הרבה אנשים שהם בעבודה ולא יכולים לבוא.

אבל בסוף מה שנח ומקובל עליכם ועל האורחים.

הכי הכי הכי חשוב שזה יהיה קרוב אליכם.

כמובן מוהל מנוסה ומומלץ.

אבל שיהיה זמין אליכם ושיוכל לבוא לבדוק את התינוק.

ובשום אופן לא לעשות ברית רחוק מעיר המגורים שלכם/ המקום שתהיי אחרי לידה.

פשוט התעללות לקחת יולדת עם תינוק פיצי לנסיעה ארוכה לברית הלוך וחזור.

תזמיני בגדים לפני, בשבילך שמלת הנקה/הריון- לדעתי הכי מוצלח

אני הזמנתי שמלה אבל אחד הבנים הרטיב אותי כשהחלפתי לו לפני הברית ובסוף מצאתי משהו אחר.

סה"כ את אחרי לידה, קחי בחשבון שיכולים להיות דברים לא צפויים...

בע"ה תעשו את הברית בזמן ובבריאות, אבל גם אצל אחותי הם קיבלו אישור לעשות ברית רק ביום עצמו. אז היה קצת מאולתר אבל כן הביאו גם קייטרינג בסוף.

לקחת מוהל עם המלצות! אפשר בינתיים לארגן שניים/שלושה מספרי טלפון של מוהלים מומלצים

כל שאר האירגונים יהיו כבר אחרי הלידה. לך אין עוד עיסוקים, את לא עובדת על המסביב! תתרכזי בהחלמה שלך ובתינוק. או מקסימום קצת טלפונים לאירגונים כשאת במחלקה...

לדעתי אם הייתי צריכה לארגן ברית שוב, הייתי הולכת על מסעדה נחמדה שהם כבר דואגים לאוכל. המקום תלוי בסדר גודל של האורחים.

אבל את הברית של הבנים שלי עשיתי בבית כנסת ואז היה צריך גם לארגן קייטרינג בנוסף....

לגבי בוקר או צהרים, לא כזה משנה בעיניי, אבל תעשי כמו שבעלך חושב....

אנחנו קבענו זמן בהתאם למוהל בפעם האחרונה, רצינו מוהל מבוקש (צמח הירשפלד) ושהתקשרנו הוא יכל רק בצהריים.

לגבי קייטרינג- זה בטלפון, לא מאוד מסובך.

כלים, אני הלכתי בערך שניה אחרי לידה לקנות חד''פ, לא ממליצה בכלל היה מתיש. סידור וארגון חוץ מהברית הראשונה שעשינו באולם ביתר הבריאות בעלי ביקש עזרה וסידר את המקום בעצמו ערב קודם

זה באמת תלוי קייטרינג...

הייתה לנו ברית בפסח וחיפשנו קייטרינג עם כשרות טובה, אז לא היו כלים

הביא חד"פ חגיגי

כולל מפות

קראתי את כל התגובות, ותודה רבה לכל מי שהגיבה ועל כל הברכות!

לגבי בגדים אני אזמין או אקנה לחגים ולי אנסה כמה אופציות משיין. באופן אישי הנקתי תמיד אבל לא לבשתי בגדי הנקה, במיוחד בשבת שלא מצאתי במחירים נורמליים אז לבשתי רגיל והנקתי ככה. אני תוהה כמה זה קריטי בברית.

לגבי ברית אני די סגורה על צהריים שאספיק לסדר הכל בנחת אבל לחלוטין מבינה את העניין של זריזים מקדימים למצוות. פשוט חושבת שאם אעשה בבוקר זה יפגע בכוחות שלי בסופו של דבר וזה כבר קשוח לי.

לגבי אורחים, הרוב גרים לידינו בכל מקרה ובינינו ברית כמעט תמיד זה תקוע. מי שחשוב לו להגיע, יגיע.

לגבי מוהל שכנעתן אותי שעדיף מוהל לא רופא אז בעניין זה, אשמח להמלצות למוהל מומלץ מאיזור הדרום-שפלה.

זהו לבינתיים, תודה רבה לכולן!

שתי בריתות עשיתי בבוקר ושתיים בצהריים. בחוויה שלי שהברית הייתה בצהריים כל הבוקר הייתי בלחץ מהאירוע, שזה נגמר בבוקר הלחץ נגמר מהר יותר, אבל זה אינדבידואלי.

קריטי בברית שתוכלי להניק בנוחות, אני גם לובשת שמלה רגילה ושמה מתחת תחתית. קחי בחשבון שיש תינוקות שאחרי הברית רוצים לינוק הרבה אז אם יהיה לך מסורבל זה עוד טרחה ביום מורכב גם ככה

לק"י

וחצאית מתחת.

בסיטואציה המשפחתית נשמע שהם בחנו אתכם, וגם אם לא בחנו היו צריכים גבול . נשמע שהמטרה של ההשתוללות היתה למתוח את הגבול.

יכול להיות ממלא סיבות, גם התרגשות חיובית ושמחה יכולות לגרום לילד להשתולל בצורה מוגזמת שצריך לעצור.

בסיטואציה של היצירה נשמע שהם עשו טעויות (מעצבנות) שילדים עושים, לא נשמע שזה דווקא.

המשפחה שלך אם אני זוכרת נכון כבר לא רגילים לקטנים, כלומר - האחים, הילדים שלהם כבר גדולים. יכול להיות שהקשיחות הזו מגיעה מזה? כבר "שכחו" מה זה ילדים...

גואש זה פוטנציאל לכלוך שדורש התארגנות מיוחדת, והסבר מאוד ברור לפני כן מה מותר ואיפה. ועדיין גם עם הסברים זה מועד לפורענות!

בקיצור, לא נעים שקורות תאונות, בטח אם זה בגלל שלא מקשיבים לכללים שהסברנו מראש, אבל לא קראתי פה משהו שנראה לי נורא או לא תואם גיל

הם פשוט... ילדים.

ילדים עושים טעויות פשוט מחוסר מיומנות, יחד עם רצון בכל זאת להיות עצמאיים, ובנוסף עדיין לא רכשו אותה רמת שליטה עצמית כמו מבוגרים.

הציפיות שלנו כמבוגרים צריכות להיות תואמות, וזה אמנם דורש הרבה סבלנות ולא תמיד קל, אבל מצד שני שינוי ההסתכלות והתאמת הציפיה עוזר להגברת הסבלנות.

מעודד וחמוד

אבל עם כל הכבוד,

יודעות כמה גואש נשפך לכיור על כל הכלים ולקח לי זמן לנקות? הייתי בהלם והלכלוך ברצפה

זה לא מצריך תגובה?

ילד בן 6 לא שופך גואש בגן בכיור המטבח נכון? אז למה בבית הוא מרשה לעצמו ?הערתי מלא פעמים אבל הילד לא שפך את המים הגבוהים בכוס אלא המשיך לערבב גוונים ולהוסיף עוד מים

זה לא נקרא חוסר הקשבה???

או כשמבקשת מהם לאסוף משחק והילד לא מקשיב?

והכי דפוק שניסיתי להתמיד בלהבניס אותו לחדר שוב ושוב כשיצא, ונלחמתי בו כי רציתי להתמיד במה שאמרתי

סוף סוף ולהבהיר שהוא בחדר!

אני לא בטוחה שהייתי צריכה להכניס לחדר אבל הבית היה נראה כאוס!!!

והילד ממרה את פי ויוצא ומצפצף

הוא נלחם בי אז נהייתי יותר לוחמנית ונהיינו ראש בראש כי אצלו זה מחמיר כשכועסים עליו

אוף

אני לא יודעת איך להגיב לכל מצב

אבל בטוח השפיע עליי הכל פלוס המבט המשפחתי על הילדים והשובבות וכעסתי

תנו לי איזה כלל אצבע איך ומה להגיב לכל תרחיש? או שאני רכה מדי או שאני נוקשה למרות שגם זה לא עוזר כי נלחמתי היום בתחנות רוח

ומה נותנים כעונש כשהילד עבר גבול?

ומה עושים אם הילד יוצא מהחדר ?

אני גם עשיתי עם הילדים גואש בחופש והתחרטתי ממש

כל הזמן הייתי בלחץ שלא ילכלכו שום דבר ולא היה כזה כייף היצירה שרצינו לעשות.

יש לי מחשבה שאולי יותר להראות להם רגש מצידך שאת מאוכזבת מההתנהגות שלהם

לא כועסת אלא מאוכזבת.

לשדר להם לפני (נגיד לפני היצירה בגואש) שאת מאמינה בהם שהם גדולים ובוגרים וכשהם לא עומדים בציפיה שלך אז לפני הכעס פשוט לשדר את האכזבה.

בלי הרבה מילים.

אצלי כשאני רוצה לתת עונש ולא יודעת מה לתת אז אני אומרת שהיום בערב אני אדבר עם אבא ונחשוב איזה עונש מגיע למי שהתנהג ככה...

זה מאוד מלחיץ את הילדים ונותן לי מרווח נשימה לחשוב יותר בשיקול דעת.

ברור שמשפיעות עלינו דעות של אחרים או מה שאנחנו חושבים שהם חושבים, ברור שקשה לשמור תמיד על אורך רוח כשהילדים מייצרים לכלוך ועבודה קשה נוספת "מיותרת", ברור שלא תמיד יודעים איך להגיב נכון. זה לגמרי לגמרי אנושי וכמובן.

אבל כל אלה הם עניינים נפרדים. אני הגבתי על ההתנהגות שלהם. את דיברת על ההתנהגות שלך.

זה בהחלט ייתכן שילד יתנהג כמו ילד, באופן נורמטיבי, והורה יגיב באופן שאפשר להבין בהתאם לכל הנסיבות, ועדיין למרות שזו תגובה נורמלית בסיטואציה, זו לא בהכרח התגובה המיטבית. אלו פשוט שתי שאלות שונות: האם אפשר להבין כעס בסיטואציה? לגמרי! האם זו התגובה הכי נכונה? זו כבר שאלה אחרת. אולי כן, אולי לא, אולי באופן ובמידה מסוימים?

ומכאן עולה השאלה - אם זו לא התגובה הכי נכונה, איך אפשר להגיע למצב שבדרך כלל (לא תמיד...) נדע וגם נצליח להגיב באופן הולם?

ואחד השלבים הראשונים הוא לשים לב לכך שמדובר בשני דברים נפרדים: ההתנהגות של הילד, ההתנהגות של ההורה. ולהבין שהתנהגות נורמטיבית של ילדים כוללת גם הרבה טעויות.

ומה מעבר להבנה הזו? באופן אישי אני ממש אהבתי את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו".

אצלי אין גואש, אא"כ אני ממש במצב רוח טוב להכיל את כל הלכלוך, וכמובן רק בחצר.

אבל את משווה לגן, אז בגן הילדים ממש לא נגשים לשפוך בעצמם את הכוס מים. רק הסייעת עושה את זה. וגם לגבי גובה המים בכוס - גואש באמת הוא לא הזדמנות טובה לעצמאות. כשמשתמשים בגואש רק המבוגר מכין את מה שצריך, ומפנה את מה שצריך, זה באמת לא בשביל ילדים. אני כן מצפה מהילדים לא להסתובב עם הגואש אלא רק לצבוע ואח"כ מיד לגשת לשטוף היטב ידיים.

ילדים לא כל כך כתובת להערות מילוליות.

הערת לו מלא פעמים לשפוך את המים הגבוהים מהכוס. במקומך הייתי חוששת שיישפכו לו בדרך... לא שווה לי את התוצאה. אבל גם אם מבחינתך את מסוגלת להכיל את הנזק האפשרי, אחרי שפעם אחת הוא לא ביצע, פשוט תקחי את הכוס ותשפכי בעצמך.

מה שיותר מתאים לדעתי, זה לומר שיותר לא נוכל לצבוע בגואש עד חודש תשרי, ואז נבדוק אם כבר גדלו מספיק כדי להיות ממושמעים לכללי הצביעה בגואש. כי עכשיו הם לא מספיק גדולים ומבינים את הכללים של הגואש, וגואש מאוד מלכלך, ולכן צריך כללים מיוחדים של זהירות. אז בחודש הקרוב יוכלו לצבוע רק בצבעים רגילים, ונקווה שבעוד חודש כבר יהיו מספיק גדולים כדי להצליח לצבוע לפי כללי הזהירות.

להציק למבוגרים, לקפוץ על ספות בבית של אחרים, לא לנעול סנדלים כשמסוכן, לא להקשיב להוראות לגבי כוס שתיה, לדבר לאחרים באופן שלא נעים להם.

וכל זה, בשבת אחת.

כלומר כל ילד בן חמש עושה משהו מזה מידי פעם, אבל לא את כל זה יחד ב24 שעות.

ילדים שעולים לכיתה א'.

לדעתי, צריך טיפול מהשורש דרך הדרכת הורים, וזה לא תקין.

א.כתבח לך כמה וכמה פעמים ממש כדאי הדרכת הורים.. נשמע שיש פה אתגר שחוזר על עצמו וצריך ללמוד איך להתמקם מולו. ופגישה אחת לא תספיק כנראה..סוג לש ליווי לתקןפה.וזה שווה כל שקל.

ב. אקח רק דוגמא אחת ממה שכתבת- על האיצוטרובל שטבל בצבע.

דבר ראשון - אם נותנים להתעסק בצבעי גואש או צבעי מים - זה אומר שאת במצב רוח שיכל להכיל קצת לכלוך כי כמעט תמיד נשפכים מים והאזור מתלכלך. אם את לא במוד המתאים- אז פשוט לא.

ולגבי מה שקרה-. תראי מבינה למה הקפיץ אותך באמת מבאס שמלכלכים שטיח וספה!

אבל

פה התגובה שלך נבעה מהלחץ שלך. והיא ממש לא היתה אקט חינוכי מועיל

זה מובן. אבל אם את שואלת כדי לקבל כלים לאיך כדאי להגיב בסיטואציות כאלה-

הגיוני שכשאת רואה משהו כזה תגיבי ב- מה אתה עושה? אתה מלכלך את הספה אל תלך משם! הז הגיוני שזה יצא טבעי..

אבל אז אפשר להסביר את התגובה- שהיחד ילמד לתמלל רגשות- אויש אני רואה שהספה התלכלכה זה ממש מצער אותי כי היא חשובה לי וחבל שהיא תהרס"

ובכללי כשבאים 'לחנך' לחשןב לפני מה בעצם את רוצה ללמד את הילד.

אם המטרה פה היא ללמד אותו להיות זהיר יותר על הספה והשטיח וללמוד איך לעבוד עם צבעי מים באופן פחות מלכלך-

אז תנמשי רגע..תזכרי שזאת המטרה לשך.

זה לא משהו שהוא אמור לדעת מראש.

הוא טעה..ילד מרוכז במטרה שלו- לשים את היצירה להתייבש בחוץ. הוא לא עוצר לחושב על הספה. ושאולי יכל לטפטף.

כדי שזה יטמע בתוכו- את צריכה לחזור על הכללים-

כל פעם לפני שמוציאים צבעים- מזכירים את כללי ההתנהגות. גם תוך כדי אפשר.

אין טעם להכניס אותו לחדר לעונש. מה זה עוזר? מזה הוא ילמד להיות זהיר? לחפש שירגיש אשם זה לא חינוך.

זה רק מחליש.

הוא לא התכוון ללכלך הוא פשוט היה מרוכז במשהו אחר

זה טעות

אבל לא מצריכה עונש

רק שיתוף ברגשות שלך- שהספה היא יקרה וחושבה לך ולכל בני המשפחה ותזכורת על הכללים. זה הכל.

אפשר גם לשתף אותו מצד לקיחת אחריות בנקיון.

אבל המטרה היא לא להרגיע את הסערה או להפסיק את ההתנהגות השלילית אלא להעביר את המסר שאת באמת רוצה שילך איתם הלאה

כל הזמן ההתנהגות והשתוללות והקשיים

נהיה לא כיף איתי ובכללי

אני לא רגועה ויותר עצבנית

אתם כל הזמן מפנים פצועים מתחת לגשר, זה באמת נורא מתיש וסיזיפי.

הדרכת הורים טובה אמורה לתת לך את הנקודת מבט הכללית, המהותית איך להבין כל ילד ומה ההתמודדות הרגשית שלו ומה האתגר שלו ומה הוא צריך ממך ומה את בוחרת לתת לו בכל סיטואציה.

וכשמבינים מהותית אז לאט לאט לומדים ליישם גם בכל הרגעים הקטנים והמשתנים.

נשמע שאת מנסה להבין דרך סיטואציות קטנות..בלי לקלוט את הנקודות מהות.

אבל זה לא נותן לך הבנה אלא סוג של ניסוי וטעיה אקראי

לדוגמא כשאנחנו הלכנו להדרכת הורים לגבי בת אחת עם סצנות בכי ומניפולציות רגשיות

המטפלת שמעה מאיתנו על הכל

ואז שאלה אותנו

הרי מה שאתם רוצים לומר לה -כבר אמרתם. היא חכמה ומבינה. אז למה היא לא מפנימה ומיישמת..?

מה בעצם לדעתכן היא צריכה מכם...? מה היא זקוקה לקבל שבגללו היא חוזרת על אותו הדפוס שוב ושוב?

ולא. התשובה היא לא רק- חום ואהבה. זה נכון תמיד

אבלהיא עזרה לנו לדייק את הנקודה הספציפית שלה.

ואז הבנו גם מה התפקיד שלנו בסיטואציה. ומה לומר. ומתוך איזה מקום פנימי.

וואלה זה עבד מדהיםםםם

מסתכלת אחורה..פעם זה היה קורה כמה פעמים ביום

היום פעם בכמה שבועות

ולזה אני מתכוונת

את כל הזמן בעמדת אני לא יודעת מה לומר איך לומר איך להגיב

את מנסה ליישם עצות מבחוץ

אבל בלי להבין

את הילד שלך

מה עובר עליו מבפנים ולמה הוא זקוק ממך

ובלי להבין את עצמך מבפנים-

את מדברת על מתי לתת עונש-למה בכלל לתת עונש?

החיפוש שלנו זה לא להראות לו הנה טעית התנהגת לא יפה.

המטרה בחינוך זה לתת לילד כלים לגדול ולהיות עצמאי רגשית- להבין את המציאות נכון, להגיב אליה באופן מתוקן. לדעת לעבוד עם הרגשות שלו ולווסת אותם לפעמים.

ולהבין מה הגבולות ומה לא מקדם אותו.

ברגע שיש הבנה מהותית

עסוקים בתיקון

במה אני רוצה ללמד אותו וילך איתו הלאה-דרך הסיטואציה שנוצרה. מה שקרה זה לא הנקודה.

אלא מה הוא ילמד ממנה.

עונש ומאבקי כח גורמים לילד לצאת ממצב לומד וקשוב למצב מתגונן ונאבק על שליטה.

גם אנחנו לא פנויים ללמוד כשמישהו מנסה ללמד אותנו משהו בכעס או ביקורת או אשמה.

הלב נחסם ומתגונן.

אם תביני לאן את רוצה לנווט את הספינה תלמדי לומר את אותו מסר באופן שלא חוסם.

נגיד בסיטואציה של הצבעי גואש-

מה עוזר לסגור בחדר עונש מאבקים

הוא לא ילמד להיות זהיר מזה. מבטיחה.

תביני שהם מתנהלים וחושבים על הכיף שלהם וזה הגיוני.

זה לא חוצפה שהוא מילא מים עד הסוף או הלך לבד למלא בכיור או לייבש איצטרובל בחוץ

הוא רק צריך הכוונה תומכת תוך כדי. לא באיומים.

לפני-הסברה של כללי הזהירות בגואש ולהסביר שזה חשוב כי אלו צבעים שלא יורדים בכביסה ועלולים להרוס בגדים וחפצים חשובים לנו.

לדבר בכבוד לפנות למקום הבוגר שלהם.

תוך כדי להזכיר. נגיד הוא בא למלא יותר מדי- להזכיר- ממלאים את הכוס רק לחצי.

הוא בכל זאת ממלא יותר?

''אויש איזה באסה אני רואה שאוד רצית למלא את הכוס ולא הצלחת להתגבר ולהקשיב לכלל שאמא הסבירה.. אבל בגואש מי שלא קשוב לכללים פשוט לא יכל לצייר...כי אחרת כולנו נצטער שנהרסו דברים חשובים .אז בוא נקח כוס חדשה ואני בטוחה שתמלא אותה רק עד החצי כי אתה בטוח רוצה לצבוע ולהנות..''

הרעיון זה לא לבא במתקפה.

אלא להיות מרוכזת במסר שאת רוצה שיעבור אליו

ולא לפי הכוונה של הילדים...

כמו שכתבו לך, עניין הגואש שטפטף היה טעות, זו לא הייתה הכוונה של הילד, ועל זה החלטת להעניש בחומרה.

לעומת זאת, כשהילד מילא יותר מדי מים, לא הגבת בחומרה ולמעשה לא הגבת כמעט בכלל, חוץ מ'לבקש' ממנו לשפוך. את יודעת שהבקשות שלך לא כל כך מתקיימות, ולכן זו לא ממש תגובה.

במקרה הזה המשכת בפעילות עד שהמים נשפכו. הילד כנראה רצה להמשיך בפעילות ולא כל כך עניינו אותו הכללים שלך והבקשות שלך, מבחינתו סך הכל הגיוני. זה התפקיד שלך לאכוף את הכללים שאת קבעת, ולנהל את הפעילות בתנאים שלך. אם את רואה שעוברים על הכללים ולא מגיבה על כך, ומענישה רק על תוצאות, הילדים חווים עולם קצת כאוטי ולא צפוי: ילדים באופן כללי לא כל כך טובים בלהעריך תוצאות. מבחינתם אפשר להמשיך בפעילות בסבבה, למלא המון מים ולשפוך גואש באיזה כיור שרוצים והכל יהיה מעולה, הרי גם את ממשיכה את הפעילות. הם בכנות לא חושבים שהמים ישפכו או שהכלים יתלכלכו, וכשזה כן קורה זה מבחינתם לא כל כך צפוי, אבל כשזה קורה, בלי כוונה מבחינתם כי הם הרי לא תכננו לשפוך מים או ללכלך את הספה, אז הם נענשים בחומרה, לא על ההתנהגות אלא על התוצאה שלה. זה מבחינתם לא צפוי הרי אין להם באמת שליטה על מתי מים ישפכו ומתי לא, זה קורה בטעות גם למבוגרים. אז מבחינתם הם נענשים באופן אקראי.

את שואלת מה היית צריכה לעשות? ( אני כמובן ממש לא טוענת שאצלי או אצל כל אחד אחר כל כלל נאכף בצורה משולמת, אבל שאלת אז אני מנסה)

מראש כשמילאו יותר מדי מים, את בתור המבוגר האחראי היית אמורה לדעת שהמים עלולים להשפך, והיית צריכה לוודא שהמצב תוקן לפני שממשיכים בפעילות. אפשר לקחת את כל הצבעים והמכחולים ולא לאפשר להמשיך עד שהילדים עצמם לא שופכים את המים העודפים לכיור המתאים. ואפשר פשוט להצהיר בקול: 'ככה אני לא מרשה' , לקחת שניה את כוסות המים ולדאוג בעצמך לכמות מתאימה, ואז להחזיר לשולחן ולאפשר להמשיך בפעילות. יש שיחלקו עלי ואולי זה מתאים לילדים צעירים יותר, אבל זה תלוי גם במידת שיתוף הפעולה של הילדים ועד כמה הם כבר שקועים בפעילות וקשה להם להפסיק, אני חושבת שבהחלט במצב כזה של פעילות מלהיבה באוגוסט, עדיף לא להתקע על מי בדיוק יעשה ורק לוודא שהפעילות מתרחשת לפי הכללים שקבעת.

ולגבי השבת המשפחתית: עכשיו אוגוסט, לכולם חם ודביק ומעצבן מדי פעם, גם למי שהילדים שלו כבר גדולים( או רק גדולים בעיניך), ולאף אחד אין סבלנות לילדים שמפריעים וההורים שלהם חושבים שזה לא נורא או אפילו חמוד. בהחלט היה מקום להגיב לעניין הבובות בפרצוף (!) והקפיצה על הספות. אם הם לא מקשיבים (קורה לפעמים גם לילדים הכי רגועים ומחונכים) פשוט לקחת את הילדים משם ולהיות איתם במקום אחר, בחדר אחר או מחוץ לבית. והמסר הוא, שוב, שאפשר להמשיך בפעילות ( =להיות עם כולם) רק כשעומדים בכללים. לא צריך עונשים דרמטיים בדווקא, לפעמים העונש הוא באמת פשוט התוצאה הטבעית של ההתנהגות שלהם.

תראי, יש ילדים שיותר קל לגדל ואחרים שפחות. לי יש אחד מכל סוג 😅, ומהנסיון הזה אני אומרת לך, יש ילדים שגם אם לא תהיי עקבית ולא תדעי בדיוק מה את עושה, הם יגדלו מצויין ויסתדרו בכל מקום. ויש את הילדים הקשים יותר שלא יודעים לווסת את עצמם, ולא יודעים להעסיק את עצמם, והם מפעילים אותך בלי שאת מבינה למה וזה קשה אובייקטיבית. והם צריכים כל כך הרבה הכוונה ותיווך וכללים שקשה כבר לדעת במה להתמקד ומה כאן העיקר ומה הטפל. בהחלט ייתכן שהילדים שלך הם מהסוג הזה, וזו הסיבה שאומרים לך ללכת להדרכת הורים. כי זה באמת קשה ובאמת צריך את המבט החיצוני ו האובייקטיבי, כי את עצמך יותר מדי מופעלת מהם. זו לא בושה, גם אם יש כאלה שגידלו ילדים מצוין בלי זה. כשצריך זה עוזר ממש! וגם זה מנסיון.

זו לא ביקורת, זו עצה ממישהי שגם מגדלת ילד שלפעמים קשה לו וקשה איתו, לכי להדרכת הורים טובה 🙏

וממש מעריכה אותך שעשית סטופ לזה השנה

מדהימה!

אולי להזמין לחלק מהסעודות חברים או משפחה?

יש לך מישהי שבעלה גם טס? אולי לעשות ביחד סעודה?

אם תשארו רק המשפחה המצומצמת אולי לחשוב על תוכנית בסעודות ובמשך היום שירגישו אוירת חג וכייף

התכנון זה להיות בשקט בבית, בלי הפרעות

אולי כן אצליח קצת להתפלל בין לבין. זה באמת ניסיוני השנה

ואולי להזמין את כל האוכל מקייטרינג למרות שזה יקר ממש

אולי בתור פיצוי.

לק"י

אני בטוחה שיהיה לכם הרבה יותר טוב השנה בבית מאשר אצלם.

למרות התחושה הקשה תשמחי שחסכו לך את הצד של להיות הפוגעת. אני במקום שלא סובלת להיות אצל חמותי כבר מרוב הערות והתערבויות והיא תמיד בחיבוק דוב מתעקשת על חגים אצלה וזה גורם לי למריבות ולהרס בשלום בית כי בעלי רוצה מצד אחד לרצות אותי ומצד שלי לשמח את אמא שלו , לא משנה שהיא פקעת עצבים כשכולם מגיעים ואף אחד כבר לא רוצה להגיע , כולם מגיעים נטו כדי לרצות אותה כדי שהיא תרגיש שהיא אירחה למרות שהיא מחכה רק לשקט ורק מעירה . אז חיבוק גדול גדול אבל תראי את חצי הכוס המלאה יקרה בטוחה שאת לא צריכה קשר רעיל כזה עם הגיסות שלך ובע"ה יהיה לך ולילדים חג מהמם !!!

תני לעצמך זמן להתאושש מהשיחה ומהחוויה.

דווקא נשמע שזה לטובה שלא תהיי במקום שלא טוב לך.

ועכשיו תחשבי מה ואיפה יהיה לך הכי טוב ומוצלח ותעשי את זה הכי נעים וטוב

כמה שידעת שהן רעילות, ורעות ומתעללות המשכת להגיע ולסבול והנה, אמרו לך בפנים. אווצ'

מאמי, קחי את הנפילה הקשה הזאת רק לעלות למעלה גבוה, תעשי לכם את החג הכי כיף ומשמח ומפנק שיש.

הנה, היא חסכה לך את השיחה שאת היית אמורה לעשות בעצמך ולהגיד - לא נגיע כי סיוט לי. הבטחת לעצמך שתדאגי לעצמך השנה ולא עשית זאת אז הקב"ה דאג שתהיי במקום יותר נכון ומדויק לכם.

נשמע כואב וצורב ממש❤️

בטכני אולי יש חברה שגם לבד בחג ותעשו יחד?

מי שאני מכירה שבעלה טס הרבה עושות ככה וזה עובר יותר בטוב..

מעבר לזה לגבי החויה הזאת של הדחיה ושלא רוצים אותך, נשמע כואב ממש.

בגדול, בכל אחת ואחד יש שריטות ופצעים בנפש, והנפש מבקשת להתרפא, ובעצם יוצאת עו ועוד הזדמנויית עבורנו לדעת אותם, כדי שנתרפא, ולכן חויות ותחושות כאלה חוזרות על עצמן שוב ושוב...

ממליצה ממש להשקיע עבודה פנימית בליווי בנושא הזה כדי להרגיש אהובה ורצויה בחיים שלך❤️

פעמונים וכד'

שווה לברר

ליוויתי בעבר בפעמונים, מוזמנת לפנות בפרטי (אבל אוכל לתת לך רק כיוונים כלליים. בשביל תוכנית עבודה מסודרת, חייבים לשבת עם יועץ וכל הנתונים).

לא יודעת להגיד אם זה טוב, כי בפועל לא השתמשנו. סתם כי לא ידענו איך להפעיל ולא הגענו להתעסק עם זה שמנו בצד ושכחנו מזה.

תודה!

אם כל הצ'יפים האלה עובדים באותה צורה שעובד אייר טאג... אני קניתי תג איתור (שמתחבר לשיאומי) ולדעתי הוא עובד כמו אייר טאג. תגי איתור אחרים באלי אקספרס מוגבלים במרחק (יותר מתאימים לחפצים שלא יאבדו).

פעם חיפשתי ממש ובדקתי כל מיני אפשרויות, ואם אני זוכרת נכון מה שראיתי זה שתגי המעקב שנותנים מיקום בפני עצמם הם באמת יקרים יותר, מחנויות של ציוד ריגול ומעקב וכאלה🙊

עכשיו ראיתי את זה, נראה ששווה לנסות:

מיני GPS חכם לאיתור ילדים, בעלי חיים, וחפצים – LCP – מוצרים שישנו לכם את החיים

ובגדול מילות החיפוש צריכות להיות "מכשיר איתור ומעקב GPS", אולי תנסי לחפש... אבל שימי לב שזה לא מוביל אותך למכשירים שעובדים כמו אייר טאג או במרחק מוגבל.

התייעצתי עם ג'מיני על זה אתמול והוא נתן לי אופציות מאוד יקרות, שמתי לו עכשיו את הקישור שנתת לי ותראי מה הוא כתב (בחור דרמטי חחח):

אני כל כך שמח שבדקת ושאלת לגבי המכשיר הזה, כי המוצר הזה הוא בדיוק המלכודת שהתרעתי מפניה, והוא ממש לא יפתור לך את הבעיה!

נראה לי שזה יותר מסובך ממה שחשבתי, באסה

ממש אני רוצה להתייחס לנקודה אחת

באמת אי אפשר הכל

גם מאה עם הילדים גם בעל שפחות נוכח וגם עבודה קשוחה וגם המון ילדים וגם נקיונות ובישולים.

אני רק עם הילדים לפעמים קורסת 😅

אם באמת אתם ככה עובדים וחשוב לכם משפחה גדולה

לדעתי תהיו חייבים לקחת עזרה קבועה בתשלום

אם זה בייביסיטר שתעזור במקלחות או מבשלת קבועה נקיון או מה שיתאים לכם

הכרתי מקרוב 2 משפחות שהיו ממש קרייריסטים והיה להם המון עזרה קבועה בתשלום

אני חושבת שזה פשוט יכול להכניס לסחרור של מריבות

ועוד משהו

גם אני התחתנתי עם מישהו שאבא שלו שייח

ולקח לו מלאאא מלאא זמן לשחרר ועדיין מידי פעם הוא צריך תזכורת

לדעתי חשוב לשבת ולדבר על זה בנחת

ובעיקר להזכיר לו שהוא לא התחתן עם אמא שלו

ונשמע קשוח אז חיבוק ❤️

ממש בא לי לקרוא בנחת ולהגיב וכרגע לא פנויה, שומרת לי להמשך.

אבל באמת שאת מהממת ואלופה

מתלוננת ומרגישה שלא מסוגלת לפעמים בלעדיו(ושליש מהשנה מגוייס🫣)

וזה לא סותר שאני מרגישה מסוגלת ויכולה ואפילו לרוב מרגישה אמא טובה ככל יכלתי

זה שאנחנו מסוגלים משהו לא אומר שאסור שיהיה גם קשה או עמוס..בטח עם ילדים ..זה באמת דורש מלא.

ןבטח מותר להתלונן

אבל אם לו זה נקודה שיושבת על איזה ציור מדומיין מהבית

היתי פשוט לומדת את הדינמיקה ישותר עובדת בינכם

ומתלוננת לחברה או שכנה

לא שבכלל לא

ממש לא

אבל כן ממתנת את זה כי מנסיוני כשגבר לא במקום מכיל הצפת רגשות אז כן עדיף למתן קצת

...

אבל במקביל..במזנים רגועים

לדבר לדבר לדבר

לא בהאשמות

בהכרות עם העולם הפנימי לש כל אחד

ואת לא מצליחה להגיע ללב שלו, וגם לא עומדת מספיק על שלך.

אז הוא אומר שאת לא יכולה בלעדיו - נכון, לא יכולה בלעדיך. זה מעבר לעזרה הטכנית, זה גם השותפות שנותנת לי כח. ברור.

ובינינו - ברור שקשה לבד, ואת צריכה עזרה. אם הוא בתקופה של יותר פניות להתפתחות מקצועית - תנסי להשיג אותה בתשלום.

קחי בחשבון גם שאם הוא רואה אותך מאוד מתוסכלת סביב הילדים כרגע ולא מבין את המורכבות והצורך שלך בו - הרצון שלו בעוד ילדים פוחת, כי הוא מבחינתו -זה לא עושה לך טוב

ובקצרה אומר -

אתם צריכים לעבוד על אינטימיות רגשית ועל הדינמיקה ביניכם לדעתי. שיהיה לך מרחב להביע תסכול והוא יוכל להכיל את זה בלי להתגונן באופן שטחי/ להאשים אותך/ לכבות אותך עם התגובה שלו, אלא להחזיק את זה איתך ביחד ואף להוות לך משענת ולא להיות חזית נוספת להתמודדות

וכן,גם שתצאי ב20 להתאמן והוא יהיה איתם, למה לא? ציפייה הגיונית ביותר.. אפשר גם עם בייביסיטר בבוקר אבל צריך שתהיה כזו שתחזיק אותם

אני ממליצה על טיפול זוגי או אישי אפילו עבורך. חיבוק♥️

והזדהתי מאד עם חלק מהדברים.

אני חושבת שיש לנו איפשהו מאבק תמידי תת קרקעי בתוכנו עם מה שאנחנו באופי שלנו מול הרקע ממנו באנו (משפחה, עדה וכו')

גם בעלי בא מעדה דומה כמו שתיארת אבל באופי האמיתי שלו הוא שונה מזה(וגם הוא המבשל בבית למרות שבעדה שלו הנשים הן הבשלניות) אבל לא רק בזה, זה מתבטא בעוד דברים. ולפעמים זה בולט יותר ומתפרץ כמו בוץ כזה שמעכיר את היחסים בינינו בתקופות שגם ככה קשות בזוגיות(אצלנו זה בעיקר כשאני לא מרגישה טוב, בהריונות וכו') אבל אני תמיד משתדלת לחשוב שזה לא הוא האמיתי אלא דפוסים שהוא גדל עליהם. ולדבר ולתקשר בינינו והכי חשוב להראות לו הערכה. שמתי לב שהוא מרגיש לא מוערך או חסר אונים מול הקשיים שלי אז הוא חוזר למגננות ולדפוסים מהם הוא בא(משפחה ועדה)

החיים הם מורכבים ועוברים הרבה מסעות ואתגרים ולא תמיד פשוט אבל באמת חשוב לראות את הטוב שבאחד בשני ולדבר מהלב ולתקשר.ולזכור את נקודות החוזק שלנו כזוג.

(ודרך אגב גם בעלי אומר לי כשהוא מרגיש שקשה לי שלא מתאים לי הרבה ילדים. ואני בכלל לא קרייריסטית. אבל אני יודעת שאצלו זה בא מהצורת חיים שהוא בא ממנה שנשים לא מתלוננות. שומרות את הקשיים לעצמם. ואני חושבת לעצמי לפעמים שאולי באמת לא מתאים לי הרבה ילדים? זה גם תהיות שלי עם עצמי.)

שמכאיבים לך.

אבל אפשר גם לשמוע את הדברים ולהיות תלויה בהם פחות. לשמוע את מה שהוא רוצה לבטא (ויוצא לו עקום)

ולא מה שזה אומר עלייך.

זה דורש עבודה

אבל זה יכול לפתוח לכם עומקים אחרים לגמרי.

שאתם עמוסים מדי למשפחה גדולה. לא עניין של סירים. יש לך קטנטנים שרב השנה אוכלים רב הארוחות שלהם במסגרת . אתם עדיין לא בשלב של סירים. אבל מה שכן , אי-אפשר לא לישון שנים ולתפקד נורמלי בעבודה. גם אי-אפשר כל זמן שאתה ער לרוץ ממשימה למשימה.

דבר שלישי , משפחה ברוכה חייבת לגור בדירה משלה כי בעלי דירות מפחדים להשכיר להם.

אולי בעלך מבין שעכשיו תקופה קשה , אבל עוד כמה שנים הם יגדלו , יהיה יותר קל , לפחות מבחינת שינה . אבל אם יש ילד כל שנה וחצי בעצם לא יהיה קל עוד כמה שנים טובות והוא לא בטוח שהוא יכול לעמוד בזה.

לגבי עסקים. אומרת בזהירות , אבל הייתי בודקת מה קורה שם. אם הוא נכנס לחובות , את נכנסת יחד איתו.

ובמחילה, הוא לא נשמע בן אדם שמתאים לו עסקים. עסקים זה לחץ. מול לקוחות , מול ספקים , אולי עוד גורמים. ולא נשמע לי שהוא בנוי לזה. אולי כן לעבוד בתור עצמאי שזה עסק קטן אבל לא בטוח שמתאים לו מעבר.

האפשרות היחידה שעולה לי היא להישאר יחד ברחבה החיצונית, לפני החלוקה לגברים ונשים.

או למצוא אדם שנראה אמין ולבקש ממנו להשגיח עליהם, אבל זה נראה לי עדיין מלחיץ...

אם כן אפשר ללכת לשם שהגברים ונשים צמוד..

זה לא שה'פעילות' בכותל היא כזו שלא מתאימה שבנים בגיל יסודי יראו אותה. אני הלכתי עם ילדים לבד או אפילו עם בעלי כשהבנים רצו להיות איתי ואף אחד לא אמר כלום מעולם. אני באופן אישי לא מרגישה שזה פוגע בצניעות (אפילו אם גבר מבוגר יכנס לעזרת הנשים כדי לקרוא למישהי באופן ענייני זה בסדר מבחינתי)

אשמח לדעת אם עוד נשים חושבות ככה.

אני אמורה להגיע רק עם ילד בן 8 (ובנות...).

לדעתכן זה בסדר?

כי לבוא עד הכותל ולהישאר רחוק יהיה לי באסה.

בגיל 10-12 הייתי כבר מתלבטת

אבל 8 ודאי שכן

זה לא בריכה או שירותים...

יכול להיות שזה היה מעט מפריע לי, אבל בסופו של דבר הוא די קטן.

ויש גם סדרנים שמסתובבים בעזרת הנשים - זה אם כבר יותר מפריע לי...

בגיל הזה הוא לא נכנס לעזרת נשים בביהכנ"ס?

לא בעיה בכלל. הבן שלי בן 8, ונראה לי שהיתה סיטואציה שהוא היה איתי בעזרת. נשים בכותל, לא חשבתי בכלל שזה יכול להיות בעיתי.

ילד בן 8 לגמרי צריך להיות צמוד לאמא שלו.

לא מזמן הייתי בכותל והיו בנים בגילאים האלו (היו גם גילאי 10 לדעתי)

גיל גבולי חשבתי 12-13

יש בנים שעדיין לא עצמאיים בגיל הזה.

לא רואה בעיה

ואפילו לא חשבתי שזה עלול להיות בעייתי🫣

בעלי היה איתי אבל רצה להתפלל כמו שצריך בלי לדאוג לילדים...

חשבתי ילד בן 12-13, עד אז לא רואה שום בעיה.

זה לא אמור להפריע לטעמי

לא רואה מה הבעיה

מוסיפה כשאני ואחותי היינו בגיל הזה, כן היינו הולכות לעזרת נשים כשאבא שלי ואחרי היו הולכים לגברים.

היינו מסכמים מקום ושעה למפגש בסוף התפילה.

אבל היינו שתיים, לא לבד.

מאשר להיות לבד בעזרת גברים

האמת, הופתעתי מתמימות הדעים כאן שזה סבבה להכניס בגיל 8 לעזרת נשים.

אבל אכן פתרתן לי את הבעיה.

הכי פשוט לשים וילון.

במרפסת- זאת מרפסת סגורה או שאת רוצה לסגור אותה?

אצל ההורים של בעלי הקירות של המרפסת הן זכוכיות אטומות. למעלה יש חלונות, שהם גם אטומים. אפר לפתוח את החלון ולהסתכל החוצה, אבל זה גבוה יחסית וכן נראה סגור.

תוהה איך לחסום אך גם לאםשר לנו להביט החוצה.

לחדר שינה אולי רשת דמוי עלים. למרפסת קנים או בד. ענו לי מנסיונכן.

לזכוכית שחורה

משהו כזה שמבפנים את יכולה לראות החוצה ומי שבחוץ לא יכול לראות אותך

אבל נראה לי שזה מכהה את אור השמש הטבעי שנכנס מהחלון

כל מיני סוגים, כאלה גם ממש יפים!

ואז יש מעבר של אויר

אם הוא מרגיש רע אז לבוא סתם יעשה לו רע

הייתי מתייעצת עם המנהלת מעון.

לגמרי.

כלומר בסוף אוגוסט כדי שהיום הראשון יהיה יום מלא, ואז לוקחים את היום הזה חזרה באחד החופשים

איך זה מסתדר עם שנה מעוברת?

אם הולכים לפי הלועזי, אז הלימודים והחופשה זהים בכל שנה.

אבל אם הולכים לפי העברי, יוצא שבשנה רגילה יש פחות ימי לימודים, ובשנה מעוברת יש חודש יותר מהשנים האחרות.

איך זה הולך מבחינת התשלום?

יש הבדל בין שנה מעוברת לרגילה?

או שמשלמים רגיל ובונים על זה שבסך הכללי זה מתקזז? (למרות שזה לא יוצא דווקא על אותו ילד/ משפחה).

והסכום הוא כמו של מעונות תמ"ל אחרים?

כי חודש עברי יותר קצר מחודש לועזי.

אצלנו גם משלמים על ראש חודש, אז בשנה מעוברת משלמים על 13 חודשים.

מוסיפה שאצלנו המחיר זול יותר ממעון תמ"ת, זה גנון פרטי.

מעניין אותי איך זה עובד במעון תמ"ת, שאמור להיות כמו שאר המעונות, אבל החופשים שונים.

שנה עברית ולועזית בכל מקרה לא שוות באורך שלהן.

בשנים לא מעוברות, שנה לועזית היא 11 יום יותר.

אורך החופש הגדול והחופשים במהלך השנה הם זהים, ככה שבעצם כל שנתיים שלוש המעונות במגזר החרדי "מחזירים" להורים את הימים האלה בשנים המעוברות

ובאמת יש שנים שוות יותר או פחות.

לפני כמה שנים היה לי ילד והייתי בשנה הכי פחות שווה.

עכשיו יש לי שוב ילד וזו השנה הכי שווה.

החשבון הוא שלכאורה כל ילד אמור להיות 3 שנים, למרות שאני למשל לא שלחתי אף ילד למעון בגיל קטן, רק לשנה השלישית שזה מרגיש לי הטרמה טובה לגן עיריה

זה רק עושה יותר חשש

ואם את יכולה לבא איתו כשיבריא בבוקר אחר

בעיני זה הכי נכון

וגם כדי שלא ידביק...לפעמים הוירוסים החום עולה בלילה ויורד בבוקר

שנה שעברה לא הבאתי את הבת שלי ליום הראשון והתחלנו הסתגלות ביום השני והכל היה בסדר גמור