הדרכת הורים טובה אמורה לתת לך את הנקודת מבט הכללית, המהותית איך להבין כל ילד ומה ההתמודדות הרגשית שלו ומה האתגר שלו ומה הוא צריך ממך ומה את בוחרת לתת לו בכל סיטואציה.
וכשמבינים מהותית אז לאט לאט לומדים ליישם גם בכל הרגעים הקטנים והמשתנים.
נשמע שאת מנסה להבין דרך סיטואציות קטנות..בלי לקלוט את הנקודות מהות.
אבל זה לא נותן לך הבנה אלא סוג של ניסוי וטעיה אקראי
לדוגמא כשאנחנו הלכנו להדרכת הורים לגבי בת אחת עם סצנות בכי ומניפולציות רגשיות
המטפלת שמעה מאיתנו על הכל
ואז שאלה אותנו
הרי מה שאתם רוצים לומר לה -כבר אמרתם. היא חכמה ומבינה. אז למה היא לא מפנימה ומיישמת..?
מה בעצם לדעתכן היא צריכה מכם...? מה היא זקוקה לקבל שבגללו היא חוזרת על אותו הדפוס שוב ושוב?
ולא. התשובה היא לא רק- חום ואהבה. זה נכון תמיד
אבלהיא עזרה לנו לדייק את הנקודה הספציפית שלה.
ואז הבנו גם מה התפקיד שלנו בסיטואציה. ומה לומר. ומתוך איזה מקום פנימי.
וואלה זה עבד מדהיםםםם
מסתכלת אחורה..פעם זה היה קורה כמה פעמים ביום
היום פעם בכמה שבועות
ולזה אני מתכוונת
את כל הזמן בעמדת אני לא יודעת מה לומר איך לומר איך להגיב
את מנסה ליישם עצות מבחוץ
אבל בלי להבין
את הילד שלך
מה עובר עליו מבפנים ולמה הוא זקוק ממך
ובלי להבין את עצמך מבפנים-
את מדברת על מתי לתת עונש-למה בכלל לתת עונש?
החיפוש שלנו זה לא להראות לו הנה טעית התנהגת לא יפה.
המטרה בחינוך זה לתת לילד כלים לגדול ולהיות עצמאי רגשית- להבין את המציאות נכון, להגיב אליה באופן מתוקן. לדעת לעבוד עם הרגשות שלו ולווסת אותם לפעמים.
ולהבין מה הגבולות ומה לא מקדם אותו.
ברגע שיש הבנה מהותית
עסוקים בתיקון
במה אני רוצה ללמד אותו וילך איתו הלאה-דרך הסיטואציה שנוצרה. מה שקרה זה לא הנקודה.
אלא מה הוא ילמד ממנה.
עונש ומאבקי כח גורמים לילד לצאת ממצב לומד וקשוב למצב מתגונן ונאבק על שליטה.
גם אנחנו לא פנויים ללמוד כשמישהו מנסה ללמד אותנו משהו בכעס או ביקורת או אשמה.
הלב נחסם ומתגונן.
אם תביני לאן את רוצה לנווט את הספינה תלמדי לומר את אותו מסר באופן שלא חוסם.
נגיד בסיטואציה של הצבעי גואש-
מה עוזר לסגור בחדר עונש מאבקים
הוא לא ילמד להיות זהיר מזה. מבטיחה.
תביני שהם מתנהלים וחושבים על הכיף שלהם וזה הגיוני.
זה לא חוצפה שהוא מילא מים עד הסוף או הלך לבד למלא בכיור או לייבש איצטרובל בחוץ
הוא רק צריך הכוונה תומכת תוך כדי. לא באיומים.
לפני-הסברה של כללי הזהירות בגואש ולהסביר שזה חשוב כי אלו צבעים שלא יורדים בכביסה ועלולים להרוס בגדים וחפצים חשובים לנו.
לדבר בכבוד לפנות למקום הבוגר שלהם.
תוך כדי להזכיר. נגיד הוא בא למלא יותר מדי- להזכיר- ממלאים את הכוס רק לחצי.
הוא בכל זאת ממלא יותר?
''אויש איזה באסה אני רואה שאוד רצית למלא את הכוס ולא הצלחת להתגבר ולהקשיב לכלל שאמא הסבירה.. אבל בגואש מי שלא קשוב לכללים פשוט לא יכל לצייר...כי אחרת כולנו נצטער שנהרסו דברים חשובים .אז בוא נקח כוס חדשה ואני בטוחה שתמלא אותה רק עד החצי כי אתה בטוח רוצה לצבוע ולהנות..''
הרעיון זה לא לבא במתקפה.
אלא להיות מרוכזת במסר שאת רוצה שיעבור אליו
