בן חודשיים
ניסינו כבר את כל הדברים המובנים מאליהם של טיטול, אוכל לפני, גרפס לפני, להרדים/ מוצץ/ משחק.
צריכה עוד רעיונות, הוא ממש מסכן וגם אנחנו🫤
בן חודשיים
ניסינו כבר את כל הדברים המובנים מאליהם של טיטול, אוכל לפני, גרפס לפני, להרדים/ מוצץ/ משחק.
צריכה עוד רעיונות, הוא ממש מסכן וגם אנחנו🫤
אצלנו בשלב מסוים מה שעזר היה לצפות בסרטונים של ניגונים מרגיעים...
מתואמתאין ברירה אלא למעט בנסיעות ככל האפשר... אנחנו עד היום מעדיפים לא לנסוע נסיעות ארוכות מדי איתה (בת שנתיים, וכבר אפשר הלרגיע אותה בכל מיני דרכים).
ולפעמים באוטובוס יותר קל, כי אפשר להחזיק את התינוק. אז אם יש אפשרות כזו - תנסי אותה...
עוד נקודה שכדאי לבדוק אותה - הסלקל. הבכורה שלי הייתה צורחת בנסיעות בהתחלה, וכשהחלפנו סלקל זה פסק לגמרי. כנראה שהסלקל המקורי שלנו היה לה לא נוח. אז נסו לבקש בהשאלה סלקל מחברים או משהו, ולראות אם מזה תבוא הישועה...
שאפשר לעשות בבית ואמורים לעזור.
יש שם גם הסברים למה התינקות בוכים לדעתו.
לא ניסיתי, אבל אולי יעזור לכם?
הצילו, התינוק צורח באוטו! המדריך המלא לנסיעה שפויה (וגם: התרגיל שיציל אתכם) - פיצ'פונים הצילו, התינוק צורח באוטו! המדריך המלא לנסיעה שפויה (וגם: התרגיל שיציל אתכם) - פיצ'פונים
היו לי שניים כאלה, אני עדיין בטראומה מהצרחות בנסיעות למרות שעברו כבר כמה שנים טובות..
מה שעזר זה רק כשהתינוק גדל... צמצמתי נסיעות למינימום.
לא נסעתי בלי אחד מהגדולים.
עצרנו מלא בדרך
בזמנים מסויימים, ממש כשאין ברירה וזה הגיע למצב לא הגיוני.
אחד מהגדולים מאחורה הרים אותה על הידיים בנסיעה עד שנרדמה והחזיר בזהירות לכיסא שלה וחגר.
ניסינו גם בקבוק שאוב לתת בזמן נסיע כשהיא בכיסא, מטרנה, מה שתרצה.
כלום לא עזר
סיוט
כל השאר אצלי ממש ממש אהבו נסיעות בגילאיםם האלו.
אם עדיף מלא עצירות או לעשות הכל בפעם אחת
כי אחרי העצירה הוא חוזר לצרוח.. ניסחתנ גם להכניס אותו ישן והוא ישר מתעורר
כמובן כשיכולנו. כי לצרוח ולצרוח בלי לתת לו מענה היה לא אפשרי. אבל באמת שאין תשובה ממש. כי בסוף זה הכפיל את הנסיעה והאחים סבלו ובסןף לא הפחית את סך זמן הבכי.
אבל מה עושים נגיד עכשיו בחג? כל המשפחה רוצה לצאת, ואני פשוט מרחמת עליו. הוא כזה מותק בשגרה ורק הנסיעות פשוט מפריעות לו
עוד הייתי מקווה שזה יעבור וישתפר. אבל מתישהו כן ניסינו להוריד נסיעות כמה שניתן. תחפשו בילויים פשוטים וקרובים.
גם אם הייתי עוצרת מידי פעם להרגיע, איך שהכנסתי אותו שוב חזר לצרחות איומות .
אגב, תמיד בלילות הצרחות היו כפולות, תנסי לראות אם יש זמנים יותר קשים ולנסןת להזיז את הלוז.
תינוקת אחת הייתי יושבת לידה ומניקה תוך כדי שהיא חגורה הכסא שלה, זה נראה לי לא בטיחותי אבל לא עמדתי בזה, אל תשאלי אותי איך הצלחתי להניק תוך כדי ששתינו חגורות... (הלך לי הגב), בשניה שהפסקתי להניק היא חזרה לצרוח.
סליחה, לא אישי. אבל קוראות פה...
ואני מכירה את הניסיון, זה סיוט ממש.
זה היה בטיחותי יותר מלהשאיר תינוקת צרחנית בכיסאה.
הצרחות הסיחו מאוד את דעתי בנהיגה, הבטתי הרבה במראה, נתתי הוראות לגדולה שלי שישבה לידה מה לעשות כדי להרגיע, נהגתי לא בריכוז.
אחרי שניסינו הכל כולל עצירות, הנקות, בקבוק וכו
הבנתי שיותר בטוח לנו להרים אותה בידיים בזמן נסיעה, להרדים בידיים ולהעביר בניחותא לכיסא התינוק שלה.
הנסיעה המשיכה נינוחה יותר, אני הייתי מרוכזת יותר והכל ב"ה עבר בשלום.
השיקול הזה של מה יותר בטיחותי כאן, היה ממש קריטי לנו בנסיעה הזו, שאגב הייתה ארוכה ולא פשוטה כשאני שבועיים אחרי לידה.
נסיעה למפגש משפחתי גדול שבדיעבד הצטערתי שיצאתי אליו, זו הייתה טעות גדולה.
אז לא הייתי כותבת כאופציה...
אצלנו היה בטוח יותר להרדים על הידיים ולהחזיר לכיסא.
בדרך כלל זרת
שמים את כרית האצבע על החיים שלהם והם מתחילים למצוץ
הרקולסיתחודשים.
הוא היה צורח בנסיעות ולא נרגע, כשהתחלתי לשלב בקבוק בסביבות גיל חמישה חודשים היה אוכל בקבוק בנסיעה, ונרדם. זה היה כמו קסם.
אולי אנסה עם בקבוק שאוב..
האמת שהוא לא רגיל להירדם בהנקה אז אני בספק אם יעזור.
אחד משלי צרח שנה. היינו עוצרים מלא, מכפילים כל נסיעה, סיוט... לא עזר כלום.
שהסתבר שכשהיה צורח זה היה בזמנים שהיה לו לחץ או דלקת קלה באוזן ומשהו בנסיעה הפעיל לו לחץ על זה ולכן צרח.
וגם פעם קראתי פה על מישהי שגילתה שיש משהו דוקר בכסא תינוק אז לבדוק את זה..
בהצלחה, זה קשוח ממש
ניסיתי למשש את הכיסא, לא הרגשתי משהו, יכול להיות שפספסתי?
היה לנו כיסא תינוק מבד מעצבן שהתינוק ממש הזיע בו אז שמנו בתוכו חיתול בד נעים..
ולגבי האוזנים- לבדוק אצל רופא. דלקת או אפילו רק נוזלים באוזניים עלולים לגרום ללחץ ולכאב.
בהצלחה!!
אם יש אופציה.. ככה הוא במנשא ויכולה להניק
הלוואי שיעזור לכל ההורים והתינוקות הסובלים מנסיעות. אותנו זה הציל!
אחרי שחוגרים את התינוק בסלקל, לוקחים חיתול בד גדול או שמיכה דקה, ותוחבים לו מתחת לרגליים. בנוסף לוקחים זוג גרביים (לא של התינוק כי זה קטן מידי), ותוחבים כל גרב מאחורי אחת הכתפיים שלו. וזהו! מה שהבנתי שזה משחרר לחץ בבטן משהו כזה. לא יודעת את ההסבר בדיוק. העיקר שעוזר.
השישי שלי היה ממש קשה בנסיעות (לא רק הוא. גם חלק מהילדים שלפניו), עד שלא יכולתי לסוע אפילו 10 דק. צרח בטירוף. אחרי חודשים של סבל לשנינו אמרתי שלא הגיוני שאין פתרון ומצאתי סרטון באינטרנט שמדגים את זה. מאז שקט ודממה.
עם התינוקת הנוכחית בנסיעה הראשונה (בגיל שבועיים) לא עשיתי את זה. ובכתה ממש. מאז אני לא נוסעת אפילו 3 דק בלי זה. וזה ממש ממש עוזר!
כמובן אם רעבים/יש גרעפס תקוע/טיטול מלוכלך וכו צריך לטפל בזה לפני.
אפשר להניק כשמתכופפים לתינוק כששניכם חגורים כל אחד במקומו. זה אומנם ממש לא נוח, ואפשר להניק רק מצד אחד ככה, אבל לפעמים כשאין ברירה והתינוק רעב זה הפתרון היחיד.
השמיכה מגולגלת או פרוסה? והגרביים סתם מונחות מצחתיו? צריל גרביים עבות או לג משנה?
וסתם דוחפת לה מתחת לרגליים.
לגבי הגרביים שמתי גרביים שלי בינוניות (לא רק עקב ולא ברך. סתם גרביים). בסרטון הם עושים מזה כדור , אני סתם תוקעת מאחורי הכתפיים
וכדאי להחליף לכסא תינוק מרווח יותר.
ואם לא, היו לי כמה ילדים כאלו
פשוט סיוט
ורק כשהם עברו לכסא הם נרגעו....
סורי שלא מעודדת
וואי יהיה סיפור להעביר למשהו אחר
אבל ננסה
היינו נוסעים בעיקר בשבועות מוזרות אמצע הלילה/לפנות בוקר
ככה הדרך פנויה וקצרה בפער
והיינו מחשבים את זמן הנסיעה כפול ממה שהוא צריך להיות, ומתזמנים עצירות יזומות בדרך.
בנוסף לפעמים עזר חיתול מגולגל מסביב לראש ועיטוף בתוך הסלקל, וגם היו סלקלים שהיו לה נוחים יותר (גם בהם צרחה, אבל פחות)
זה ממש קשוח
גיליתי הפעם שיש פלייליסטים ל
מיועדים לזה בספוטיפיי ויו טיוב..
קצת עוסר אתנלו.
וגם אצלנו כסא תינוק יותר טוב מסלקל..
ועדיין יש תינוקות 'עד שמחליפים להם צד הם בוכים בנדיעות 
חופר אבל אצלנו יעיל לרוב
או שיר אחר שתבחרי, גם בבית בזמן רגוע כמה פעמים, לפני נסיעה. כדי שיכיר ואז באוטו ישמע משהו מוכר. בתקווה שיעזור לו.
אולי הכי מומלץ לשיר לו בעצמך
זה הקול שהוא מכיר עוד מהרחם..
אשמח ממש לפירוט על סדר השלבים ובמה אתן משתמשות🙏🙏
לי יש כרגע של חברת fre
וככה עם מים סבון ושטיפה.
ואז מוסיפה סבון לשאר הפנים
מסיימת במגבונים לשאריות השחורות על העור
יש לי כמה תכשירים להסרת איפור ואני לא אוהבת את המרקם שזה משאיר אחרכך וגם לא משאיר את הפנים שלי נקיות מאיפור אותו דבר למרות שמגבונים זה לא מומלץ אז ככה אני עושה בכל אופן
שתמשת במגבונים ללא בישום וללא ריח
באייהרב אבל לדעתי מוכרים גם בסופר פארם רק במחיר כפול
מגבונים - אך ורק של רמי לוי. חבילה לבנה. הכי טובים בעולם. לא קונה שם כמעט כלום ונכנסת רק בשביל המגבונים
והפנים מבריקות.
אני מתאפרת עם איפור עמיד וזה תענוג.
ואם יש מקווה אז בכלל זה עוזר לי.
אמנם לא זול אבל שווה. הייתי כל כך מסתבכת עם 10 שלבים ועדיין תמיד היה בעיניים שחור מעצבן שלא נגמר.
מסירה חפיף ואז נכנסת למקלחת ושוטפת את הפנים עם קצף פנים גם פשוט מסקארה
סוגים אחרים לא הורידו או לחלופין עשו לי גירוי
ואז סבון פנים במקלחת(יש לי סבון פילינג של קרליין בלי שמן אבל זה גם אישי) ואם יש לי כח קרם פנים אחרי.
**לא מתאפרת כל יום
**לא מתיימרת להיות מומחית או מבינה גדולה או עם איזה ניסיון מוצלח או שגרת טיפוח
במקלחת שוטפת פנים עם סבון פנים, פעם ביומיים שלוש שמה גם פילינג גרגרים לפנים
וקרם פנים אחרי המקלחת (כשאני יוצאת והבית שקט ונינוח, בדר"כ יוצאת לרוח סערה של הילדים ואז שוכחת...)
אני מרססת על הפנים, מנגבת עם מגבון רגיל, אבל מהעדינים, בלי ריח.
ואז נכנסת למקלחת ושוטפת פנים עם סבון פילינג.
אם שמתי מסקרה יכול להיות שצריך לעבור אחר כך עם מסיר איפור על עיגול צמר גפן.
במקלחת עם מים חמים
לפעמים אני באפיסת כוחות ואין לי כוח
אבל בגלל שלא מתאפרת קבוע אלא פעם ב...
אז אם זה נדחה לבוקר זה לא ממש נורא.
(מאנונימי כי שתפתי גם בחיים האמיתיים)
6 לידות, 5 מתוכן ילדתי בלי.
בראשונה לא הספקתי,
בשניה היתה לידה ארוכה יחסית ולקחתי,
בשלישית לא הספקתי,
ואז ברביעית החלטתי לנסות שוב בלי.
היייתי בערך שעתיים בחדר לידה, בסוף היה לי קשה,
ולכן בחמישית לקחתי תומכת והיה מעולה אפילו שלקח כ5 שעות בחדר לידה.
הפעם לקחתי את אותה תומכת, הגעתי בפתיחה מלאה,
אבל אחרי שירדו המים פתאום בבדיקה המיילדת אמרה שאני ב8 ס"מ.
הזהירה אותי לא ללחוץ כדי לא להיקרע.
לקח בערך עוד שעה וחצי של לחץ חזק ולא היתה התקדמות בפתיחה, כשאני מנסה לא ללחוץ, עם מלא תרגילים ותנוחות...
בסוף הרגשתי לחץ מטורף והתינוקת פשוט החליקה על המיטה...
אחרי הלידה הרגשתי שאני בטראומה, שהיתה לידה ממש קשה. בעיקר נראה לי ההתנגדות לדחף הטבעי של הגוף...
לקח לי הרבה זמן להתאושש.
אני עכשיו חודש אחרי לידה ויש לי מלא מחשבות...
למה בעצם אני לא לוקחת אפידורל???
בתחושה שלי בלידה היחידה שלקחתי ההתאוששות היתה יותר קשה לי,
וגם הזריקה מפחידה אותי...
אין לי איזו אג'נדה של לידה טבעית או משהו כזה, פשוט הרגשתי שלי זה יותר נכון.
מצד שני באמת באמת סבלתי, ואז אני תוהה- אולי יכולתי לחסוך את זה? למה אני מתעקשת?
מלא נשים שסיפרתי להם על הלידה שאלו אותי למה אני לא לוקחת, מה הקטע שלי, וכאילו לא ידעתי מה לענות...
(לא הדעה של אחרים מעניינת אותי אלא שאפילו לעצמי אין לי תשובה כרגע).
אשמח למחשבותיכן על הגיגיי...
למרות שאני לא רואה שזה רלוונטי בקרוב חחח
אז לא הרגשתי את התפירה
ב"ה זה נרגיש קרוב
אשמח לשמוע סיפורי לידה שיתנו לי השראה ללידה קלה זורמת כיפית....
היו לי כאלה בעבר ב"ה
אבל המוח הולך ישר לשלילי ולמפחיד.
ואני רוצה למלא אותו בסיפורים טובים.
אשמח לסיפורים בלי דולות וכו
שהלידה פשוט היתה מהממת, עם מילדות מהממות, והכל זרם יפה טבעי ולבד....
בעלי עשה קורס מדא הוא מבין את ההשלכות הרפואיות של זה,זה לא מה שישכנע אותי.
מה שישכנע אותי זה שהבנות שלי לא יצטרכו לנקות.
*הגיון של אישה הורמונלית*🤣
דרך אגב הלידה שהיתה באמבולנס היתה קריטית בקטע הזה כי חבל הטבור יצא לפני הלידה וזה אחד הסיבוכים שעלולים להיות סכנת מוות לעובר.
אבל הלידה התרחשה מיד אחר כך והכל היה בסדר,אבל בעלי נהיה לבן לגמרי כי הוא הבין את המשמעות.
ודרך אגב זה אחת הלידות האחרונות שלי...
מה אלוקים חשב כשהוא בחר דווקא בי להיות אמא של הילד הזה. כשאני לא עומדת בזה שכל פעם שמשהו מעצבן אותו האחים הקטנים שלו הופכים להיות הקורבן להתקפי הזעם שלו. כשאני לא עומדת בזה שהוא הופך כסאות וזורק דברים. כשאני משתגעת מזה שכשאני אומרת לא הוא יבקש שוב ושוב ושוב. כשההתפרצויות שלו מעכירות לי את המצב רוח עוד הרבה זמן אחרי שהוא כבר נרגע. כשאני שוב ושוב מרגישה שאני נכשלת איתו ונופלת למאבקי כח במקום להיות המבוגר האחראי.
ולא מדובר בילד עם צרכים מיוחדים, סך הכל ילד רגיל בן 7 עם אמוציות גבוהות ואופי לא קל.
יש כל מיני אבחנחת דומות, כמו old, רגישות יתר, הפרעות התנהגות ועוד...
עגלה טובה במחיר טוב
והחסרונות
בדיוק ראיתי בשילב שיש עליה הנחה די גדוה
יש דגם מסויים?
(הפעוטה שלי בת כמעט שנתיים וקנינו דגם של שנה קודם כי הוא היה יותר זול, ולא היה לנו קריטי דגם חדש ממש)
CIELO PL
נוסעת מעולה, קלה יחסית, אמבטיה ממש רחבה ונוחה. טיולון נחמד, נשכב כמעט לגמרי, 3 מצבים. שכיבה כמעט מלאה, חצי ישיבה וישיבה.
סל נוח. אם יש עוד משהו שחשוב לך בכיף
אם אני זוכרת נכון עלתה לנו 2100
יש לאחותי ונשבר לה כבר. ילד אחד.
אישית ממליצה על דרגונפליי
קניתי את דרגונפליי 1 ומרוצה מאוד
עגלה חזקה מאד!! כמעט אי אפשר לשבור אותה (וניסינו...)
סוחבת הכל (2-3 ילדים גם גדולים, קניות לשבת..) בלי להתלונן.
גלגלים גדולים, עבירות גבוהה
מרווחת וארוכה ומצד שני מתקפלת שטוח
נשכבת 180°
גגון ענק
משענת רגליים שעולה עד למעלה.
אני משתמשת רק בטיולון אבל יש לזה אמבטיה וגם ערכת ניו בורן לטיולון.
דוקא הייתי מרוצה מהסטימיני
איך המשענת? העגלות שהמשענת שלהם עם חוט לפעמחם קשה לאזן והמשענת לא תמיד ישרה
המשענת לדעתי קצת יותר יציבה אבל אצלנו העגלה במצב שכיבה כל הזמן אז אני לא חותמת על זה.
והיא מתקפלת פנימה שזה יתרון.
הקיפול שלה פחות נח משל בייבי גוגר
לנו נשברה משימוש במדרגות כמה שנים
יש לי דגם xl של שנת 2020
מחזיק כבר 5 שנים בשימוש רצוף של 3 ילדים
עולה איתו די בקלות מדרגות לקומה 2 בבניין
קיפול נוח
במצב טיולון הקיפול יחסית קופמקטי
החיסרון בעיני זה שלא הצלחתי להוציא את הבדים של הטיולון לכביסה אבל יכול להיות שבדגמים חדשים יותר זה אחרת.
בעיני התמורה ביחס למחיר- מדהימה.
מצד אחד האמבטיה לתקופה די קצרה מצד שני די נצרך.
לנסיעות יהיה לנו דונה
הסתדרתי עם עגלה טובה שנשכבת עד הסוף מגיל לידה
ושתי הקטנות היו בטיולון שנשכב עד הסוף. הוספנו מזרן וכיסוי רגליים בשביל הנוחות והבטיחות.
לאמצעיים הייתה עגלת אמבטיה כי לא הייתה לנו אז עריסה. (כשהגדולים נולדו גרנו בבית אחר והיה לנו חדר גדול יותר. לקטנות קניתי עריסה מתחברת שנכנסה בדיוק ליד המיטה שלי)
הכי נהניתי מהשימוש בטיולון, כי אפשר לקפל אותו בקלות וכך יותר קל להתנייד.
@השקט הזה תודה על התיוג
זו עגלה חזקה, הגלגלים לא גדולים אז פחות מתאימה לשטח, והיתרון המרכזי שלה בעיניי הוא האמבטיה הגדולה.
קניתי פעמיים כי הראשונה אחרי 3 ילדים נהרסו לה הגלגלים (לגיטימי סה"כ)
הולכות לבד עם הילדים לבדיקות דם? או עם הבעל?
תמיד אני לקחתי אבל היה לי קשוח בטירוף
מצד שני בעלי מתפלל ועד שהוא יחזור הוא כבר יקום וירצה לאכול
זה מהוריד לא מהאצבע...
פעם אחרונה יצא במקרה שבעלי היה.
אין לי בעיה עם בדיקות דם לילדים.
ואצלינו אם צריך, המזכירה עוזרת להחזיק את הילד.
אני רגישה מדי לדברים האלה והילדים נלחצים בהתאם
גם טיפות חלב והכל
בדכ אני עושה לבד איתם פתאום ירד לי הביטחון
זה אומר שבעלי יצטרך לצאת באמצע בשביל זה או יתפלל מאוחר יותר ואז דופק את כל היום
יכול לשנות טיפה את סדר היום, זה לא לגמרי דופק את היום, גג שעה.
כל מה שבעלי יכול לעשות גם, אני נותנת לו (: במיוחד מה שמאתגר אותי
לק"י
לאחרונה בעלי לקח את בן הארבע, כי הוא יכל לאחר טיפה לעבודה ולי זה יותר מסובך.
אנחנו אנשים עסוקים בשביל לשנות את הלוז לכל דבר..
לא נעים, לא נורא. ככה זה מבחינתי לפחות
אולי זה פסיכולוגי אבל על הילדים שלי זה עובד.
הם בוכים אבל לא בהיסטריה
ויאכל מיד אחכ
באמת הייתה פעם אחת קשוחה שטוב שבעלי הלך (זה היה בגיל פצפון עם תינוקת זערורית, והיה צריך לקחת דם מהצוואר... לא מחזה שהייתי רוצה שהייתי רוצה לראות
)
אבל הילדים שלי יחסית בסדר בבדיקות דם ב"ה. אם היה ילד שלא - אז הייתי שולחת את בעלי...
(היו פעמים שבכו כמובן, כמו הפעם ההיא שבדיעבד הסתבר שהמחט הייתה תקולה, והאחות פשוט לא הצליחה להוציא דם עם כל הניסיונות, והתינוקת צרחה את נשמתה... היה קשה - אפילו האחות זכרה את זה כשהגעתי איתה שוב והתנצלה נורא - אבל שרדתי...)
הלכתי לעוד הרבה דברים לבד, כולל אישפוזים.
אני חושבת שהעמדה שאני מגיעה איתה הכי חשובה, אני עושה משהו שהוא לטובת הילד שלי ולא רוצה לפגוע בו ולכן קודם כל אני רגועה ונינוחה ואז יכולה לשדר רוגע ונינוחות גם לילד.
אני כמובן מסבירה בבית מה יהיה, מחזיקה את הילד עליי, שרה באוזן ומלטפת. כמובן מביאה מהבית בובה שמרגיעה או מוצץ
נכנס בי פחד לא מוסבר
אולי כי הוא כבר גדל ואני יודעת שהוא יותר חזק מבעבר ולא יעזור דיבורים איתו והסבר מראש בזמן אמת הוא ישבור את הכלים
נקווה שנעבור בשלום
תודה יקרות 🙏🙏
אפשר לחשוב ביחד מה יעזור לו.
אבל אם זה בלתי אפשרי אז בהחלט שהבעל יבוא גם
בדר"כ אני מסתדרת לבד, חיסונים, בדיקות..
אבל ילדה אחת שלי שתהיה בריאה, עכשיו את מזכירה לי, לקחתי אותה לבדיקת דם והיא היתה כ"כ עקשנית וחזקה שחזרתי הביתה כלעומת שבאתי😵💫
ביום אחר בעלי לקח אותה. אבל היא באמת ילדה קיצונית ברמות לא רגילות בבדיקות וטיפולים...
אותיות ומספרים עם מנגינה להסחת הדעת וזה לרוב הצליח
אבל הוא טוען שרוב הילדים מגיעים רק עם אמא 
בדיקות דם על פי רוב שולחת את בעלי, גם אם זה משבש לו את הסדר יום, וכנ"ל רופאי שיניים- כשבעלי לוקח הם מבינים שאין להם ברירה אלא לשתף פעולה, ואצלי הם מתחילים לעשות פרצופים... דווקא טיפת חלב בחיים הוא לא הלך נראה לי.
נאלצתי ללכת לבד איתו, ב"ה עבר בשלום ובהצלחה
תודה וחגשמח!! ❤️
לק"י
שמי שלא מכבסת בחול המועד, זכאית לחופש באיסרו חג.
או לפחות זכאית להתחיל מאוחר או לסיים מוקדם.
מי שתצביע לי בבחירות הבאות (לאלה כבר מאוחר מידי להתמודד), אני מתחייבת לחוקק חוק כזה😅
אני מכבסת כמעט הכל, כמעט הכל צריכה..
לק"י
ולרוב יש לנו מספיק בגדים....
זה ההפך מחופש..
וגם באמת קשה לי לראות את הערמות שמצטברות
בכל אופן לי בסוף הריון יש יחסית מעט בגדים וגם לילדים מתלכלך הרבה..
בדרך כלל אין לי מספיק בגדים.
ובעלי בחופש עד ראש חודש חשוון, אז הוא מתגבר על הכביסות שנשארו.
(גם ביום יום הוא לרוב מכבס).
עשיתי כביסה ביום שני. נראה אם נוכל לא לכבס שןב עד סוף השבוע, לא בטוחה
אבל הלוואי שהיה חופש בכל זאת
לק"י
אין לי כח לחזור ישר מהחג.
או לחזור בכלל🙈
אבל שיהיה חופש בנסיבות טובות בלבד!
ועד אז, נעצום את העיניים כדי לא לראות את ערמות הכביסה.
מסכן הבעל שהחג יצא שבוע שלי ואיסרו חג שבוע שלו
מבאס כ''כ שחייבים לעבוד וא''א לכבס
שיוצא לנו כמעט כרגיל, אני מעדיפה חופשים באסרו חג, יום איפוס אחרי החג, מאשר הגשר הטיפשי הזה בין יום כיפור לסוכות.
שמי שרוצה לטוס יקח ימי בחירה ויעזוב אותנו בשקט...
אגב, אצלנו מכבסים לבנים ומגבות
חצי נחמה.