קרא שוב את הודעתי

מאזור החיוג של ישיבת המקדש אם הבנתי נכון.

יואב שורק הוא וונצפן ליברל, לא רציני

לפי מה שאני מבין שורק ישלו גם רוח קוונסרבטיבית של שינויים מסוימים לפםי רוח התקופהץ

בעוד שוונצפנים אמיתיים מנסים פשוט לקרוא את הגמרא ואם הם מבינים אחרת מכל הראשונים הם יכולים פשוט לחלוק על כולם (כמו ידידינו איך שקוראים לו בענייןו לולב ושופר בשבת, ראה פרוו םבית מדרש לאחרונה), אבל לא בגלל "צורך שינוי לפי רוח התקופה". זה יותר פונדמנטליסטי מאשר קונסרבטיבי

"חוץ.מזה לא התכוונתי לרבנים כמו הרב ישראל אריאל שליטא.

אלא ליותר כמו יואב שורק"

אם גם אתה מאמין (בדומה לרב שרקי, הרב גיא אלאלוף והרב בנימין טבדי) בגישה ההלכתית לפיה ההלכה נפסקת ע"י עם ישראל או אנא עארף, מאוד מעניין אותי מה הביסוס התורני לכל הגישה

כך ב1000 שנה היהדות נוהגת. ההלכה היא מה שעם ישראל לדורותיו קיבל. וזה לא חידוש של הרב שרקי. הרב קוק אומר את זה כבר. עיין בשרשורים האחרונים בבית המדרש בפורום, טיפות של אור הביא לזה הרבה מקורות.

עובדה שראושנים לא חולקים על גאונים, ואחרונים לא על ראשונים. ולא כל אברך שמבין גמרא חולק על גדולי הפוסקים בדור. וגם לא כל רב שכונה.

התנועה של הרב ישראל אריאל היא החידוש, לא ההפך

זה לא חידוש של הרב שרקי, זה דבר פשוט בכל עמ"י כבר אלף שנה, ולראיה, כבר הרב קוק (נפטר לפני פחות ממאה שנה) אומר זאת

הסיפא של דברי. לא הייתי מסודר

גם אני לא מבין אותה

לא נראים לו דבריהם של כל גדולי דורו, מי קבע שאסור לו לחלוק עליהם.

ב. ראשונים יכולים לחלוק על גאונים. רא"ש סנהדרין פרק ד' סימן ו': "ומה שפסקו הגאונים אחר סתימת הש"ס מדעת מכרעת ולא מהלכה ברורה ופסוקה מן הש"ס כסוגיין דעלמא הוי. ומאן דטעי ביה טעי בשקול הדעת ולא בדבר משנה... כי כל הדברים שאינם מבוארים בש"ס שסדר רב אשי ורבינא אדם יכול לסתור ולבנות אפילו לחלוק על דברי הגאונים". ואכן ראשונים חולקים לפעמים על הגאונים. גם אחרונים חולקים על ראשונים, יש לי רשימת מקומות, אם תרצה אצלמנה לך

הוא בר הכי בגינון

אנגלית: expert"

ברור שיש גם פוסקים שהםאומנם חכמים גדולים אך לא פוסקי הדור.

אז: דיברתי בעיקר על כל וונצפן מזדמן שוודאי אינו בר הכי, גם אם חושב כך.

ב. גם בר הכי לא יכול להתיר עגונות למשל

מי התיר לו, מה הוא מבין בכלל.

אם הוא מסתמך על מישהו גדול ממנו, מה הבעיה?

שכל האחרונים פסקו נגדו ובעד כל שאר הראשונים?

לשיטתך

א. הוא טעון גניזה

ב. הוא (בעיקר נושאי כליו) מקור הלכתי חשוב. יש בו הרבה דעות ומו"מ הלכתי רציני. אבל קצת קשה לדון על הנושא באוויר אז כדאי שתביא דוגמאות ספציפיות

דעתך מהווה חידוש ביהדות (לפחות של ה400 שנה האחרונות) ולא המיינסטרים

שוב, כדאי שתביא דוגמא ספציפית. קצת קשה לדון באוויר

שהרי מבחינתך כל הדיונים ההלכתיים בשו"ע ובנו"כ לא מעלים ולא מורידים, אפשר פשוט לשאול את סבא שלי מה הוא עושה/לצאת לרחוב ולעשות סקר.

הדור.

כשאמרתי "האומה לדורותיה" זה האומה לדורותיה, ולא מנהג שטות שהתקבע באיזו עיירה וכל פוסקי דורינו יוצאים נגדו

ב. מה זה "האומה לדורותיה", מי מחליט מה זה

א. מי שחכמי הדור הולכים אליו להתיר עגונות

ב. מה שהתקבל על האומה לדורותיה , או על קהל ועדה מסויימת לדורותיהם. נגיד הרמא לאשכנזים השוע לספרדים והרמבם לתימנים.

או התקבל לפסוק לפי נושאי כלי השו"ע ולא לפי סברתי האישית של אדם מהרחוב בשולחן ערוך.

ג. גבול מדוייק - אין. אבל וודאי שלולב ושופר בשבת זה התקבל על האומה לדורותיה

ב. הרמ"א לאשכנזים-די מכליל גם הרמב"ם לתימנים. השו"ע לספרדים-מאוד מאוד מכליל.

ג. כשרע"י שלזינגר ניסה להשיג את הסכמותיהם של רבני ירושלים לתקיעות בשבת, אף אחד לא התנגד בגלל שלא נהגו כך. ההתנגדויות היו בעיקר מטעמים פרקטיים ולא הלכתיים. (לא ביררתי את הנושא, אבל כך שמעתי מפי ת"ח גדול שלא חשוד כלל בוונצפניות)

ברור שלפי מה שהתקבל על כל עדה ביחס שלה לשוע ולרמא וכדומה. אבל גם זה מקבלת האומה או מקבלות העדות לדורותיהן

לא יכול לחדש את תקיעת שופר בשבת.

צריךהסכמה רחבה של גדולי הדור לזה

לא מספיקה? מיהם גדולי הדור?

להתיר עגונות אצלם

האם היהדות היא אומה ולכן ההלכה הולכת ומתעצבת לפי האומה לדורותיה, או שהיא דת ואנו קראים של הגמרא שרק צריכים לפענח כל אדם מהרחוב את האמת שצפונה בגמרא וייתכן ש1500 שנה עם ישררל עשה הלכה מוטעת ואני הוונצפן מהרחוב גיליתי את ההלכה האמיתית ועושה אטתה?

זה הבדלי הגישות

גם הרב עובדיה חלק על הבן איש חי.

לא על ראשונים, ולא כל רב שכונה יכול לחלוק על אחרונים

תאלץ לחפש את הספר "תושב"ע-סמכותה ודרכיה" (הרב יהושע ענבל), עמ' 239-247

לאחרונים שלא היססו לחלוק על ראשונים

איך כינה הנודע ביהודה את הרב אולסקר על זה שחלק. במקור שהבאתי

מהעמודים שציינתי ותווכח לראות שאתה טועה. הרב אולסקר חידש הבנה משלו נגד כל הראשונים והאחרונים. זה מה שהנוב"י כותב. ציטטתי את השורות הרלוונטיות בשרשור הסמוך

ראויל היות מוקע כזקן ממרא

של לולב ושופר בשבת.

או יהודי פולני שיטען שמהיום בוא שומר שעה כמו הולנדים

של הרב ישראל אריאל. חלקם. שלפי שמעות פוסקים מה שהם מבינים מהגמרא.

וגם תלמידים של הרב ניר מס. ועוד כמה בסגנון של יש"ע, שאל אותו הוא מכיר הרבה כאלו.

מקור הלכתי שאל את גדולי הפוסקים.

שהרי אנחנו נכנס ללופ: על כל מקור הלכתי שאביא שטוען שצריך לשמוע לגדולי הפסוקים ולא כל אדם יכול לפרש את הגמרא ולפסוק מפירושו, הוונצפן יפרש אותו כראות עיניו ויסתור לי אותו כפי פירושו, שהרי הוא יכול לפרש כל מקור לפי סברתו האישית.

כך שאם לא יוצאים מנקודת הנחה של האקסיומה של להקשיב לפוסקים, אין ממה להתחיל

בינתיים לא הבאת כלום

א. בעניין מי מוסמך לפסוק ועל הבעיתיות.לחלוק על ראשונים, עיין תשובת הנודע ביהודה מהדורא קמא או"ח סימן לז לח).

והרב קוק עץ הדר עמוד פו

ב. בתור מה אתה מבקש ממני להביא? וכי אני מוסמך בסוגיא זו? שאל את גדולי הפוסקים!

ג. יש הרבה מקורות שהביא טיפות של אור בדיונים האחרונים בפורום בית מדרש בשרשורים על לולב ושופר בשבת.

ד. אחפש עוד מקורות. בעיקר אמוניים. אני לא זוכר כרגע בעל פה. אבל בעיקרון מאותה סיבה שאני מאמין שהתורה שבכתב נכונה, אני מאמין שמה שהפרשנות של הראשונים והאחרונים לגמרא מחייבת אותנו דווקא היא, ומחייב אותנו להקשיב בהלכה לגדולי הפוסקים. למה? כי האומה היהודית היא עם האלוהים. ואלוהים מתגלה דרכה ודרך ההלכה שהיא קיבלה ולא דרך טקסט יבש.

ה. כמובן אם תביא לי מקור שגדולי הפסוקים בימינו מתירים לחלוק על ראשונים, אז אקשיב להם. אני לא מומחה בשורשים ההלכתיים של סוגיא זו. אלא יודע מה אמרו גדולי הפוסקים בעניין.

ו. כנ"ל פירוש של אמונה של מקורות חז"ל (כמובן יש יותר גמישות אבל ברור שאנו נאמנים להגות הראשונים והראחרונים בעיקר)

ז. בעניין שאסור לבזו תאת ספר הזוהר רק בגלל שהוא התקבל על האומה לדורתיה, עיין אגרת הרב קוק לרב יחיא קפאח בעניין

א. בשרשור הנעול ציטטתי את השורות הרלוונטיות בנוב"י. הוא לא אומר את מה שאתה אומר. אין לפני עץ הדר, אעיין בהזדמנות

ב. בתור מי שמנפנף בטענה הזו בגאון, ראוי שתדע על מה אתה מתבסס. (בשביל אנשים שמתנגדים לשיטה "הרב שרקי אמר" לא אומר כלום כמובן) אלו שעמ"י מכתיר בתור גדולי הפוסקים לא טוענים את הטענה הזו.

ג. אני מחפשם כעת

ד. "אני מאמין שמה שהפרשנות של הראשונים והאחרונים לגמרא מחייבת אותנו דווקא היא" גם אני, אבל אתה טוען שדווקא הפרשנות שעמ"י (? אי אפשר לקבוע בזה גדרים ברורים) קיבל ע"ע היא המחייבת. את זה אני לא מבין.

ה. שוב. הגדר "לחלוק על ראשונים". אם הכוונה היא שכל הראשונים ללא יוצא מן הכלל מבינים סוגיא באופן אחד, ואתה באופן אחר-גם אני מתנגד. אם הכוונה שיש מחלוקת ראשונים וכל האחרונים פסקו כראשון מסויים, ואתה רוצה לנהוג כשיטת הראשון הדחוי-למה לא?

ו. כנ"ל באות הקודמת

ז. אעיין

אין בזה גדרים ברורים, אבל מגמה ברורה

אז אתה לא יכול לעשות בדיוק מה שסבא שלך עשה, כי שינוי של דור אחד לא קובע, אבל גם אין בזה גדרים ברורים, אז מה אתה אמור לעשות?

אתה לא יכול להתעלם מזה שהם הפכו לספרים מחייבים ואדם מהרחוב לא יכול לפתוח גמרא ולפסוק כרצונו.

אני מדבר על מגמה ולא על גדרים מדוייקים כי אין בזה תמיד גדרים מדוייקים אלא גם אזורי שוליים.

אדם מהרחוב לא לא פוסק מהגמרא כרצונו לא כי השו"ע והרמ"א מחייבים, אלא כי הבנת כל הראשונים והאחרונים בסוגיא מחייבת. אם יש ראשון או אחרון שמבין כמוהו, לחיי

זה עונה גם על השאלה מה עושה אותו למוסמך. אם הוא רוצה לחלוק על כל גדולי ישראל, אין כ"כ אפשרות ריאלית שיהיה לו את הכח לעשות זאת. ואם הוא רוצה לעשות כראשון/אחרון מסויים ששיטתו לא פופולרית מי מונע בעדו

שמבין יותר מכל חכמי ישררל, והוא הכריע לי שדווקא ראשון מסוים צודק למרות שכל האחרונים הכריעו נגד הראשון. אני יכול לעשות כדברי הפרופסור הגוי הזה? נגיד שהוא גאון בגמרא ברמה של הגרא

הוא לא צריך להיות הגר"א, או אפילו להיות פרופסור. אתה יכול גם להכריע בעצמך. תוכיח לי אחרת. שוב, קשה לדון בזה בלי דוגמא

ב. הציטוט מהנודע ביהודה שהבאתי ומהרב קוק לא מספיק?

ג. אז אתה מעקר את כל המושג "חכמים" מתוכנו. שהרי כל אדם מהרחוב יכול לפסוק. מה כוונת בגמרא "טיפשים אלו שקמים מספר תורה ולא מחכם"? מה הכוונה "שנו חכמים בלשון המשנה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם"? מה כוונת הרמבן בציווי המקראי "זקניך ויאמרו לך"?

את הרב קוק לא ראיתי.

לא. כי חכמים יכולים לחדש הבנות נגד אלו שהיו לפניהם. אדם מן הרחוב לא. אינני מכיר את הרמב"ן המדובר

אחרון יכול לחלוק על אחרון. לא על ראשון. ובטח לא אחרון שהוא רב שכונה ותו לא (אני מדבר ברמת הגדלות. לא על תפקיד מנהלי. היו גדולי דור שהיו רבני שכונות)

החכם יכול לחדש הבנה. הרב אולסקר היה "רב שכונה". הרב ענבל מביא דוגמאות למאות של גדולי האחרונים שחידשו הבנה נגד כל הראשונים

דיברתי על וונצפנים שהם רב שכונה ומטה.

וגם הרב ישראל אריאל שליטא, במחילה, אף רב לא הולך אליו להתיר עגונות

אם תפרט זה יכול להועיל לדיון

אשכנזים מנוסים יודעים שלא כל מה שרשום עליו קטניות (בפסח) - הוא קטניות.

הרבה מאוד, יותר מידי מוצרים, רושמים עליהם כשר לפסח קטניות, ובעיון ברשימת המרכיבים מגלים שאין בהם קטניות.

בנוסף, אשכנזים רבים לא רואים בשמן הקנולה / ובצמח הלפתית קטניות.

ובמקום להשאיר לשיקול הדעת של הצרכן את ההחלטה האם המזון שמכיל לפתית/קנולה הוא קטניות, רשום על המוצר קטניות בלי קשר למה שהוא מכיל.

לא על המקרה שהבאת.

שאל את ישע הוא יביא לך רשימת וונצפנים אשכנזים שאוכלים חומוס ושעועית ואורז בפסח.

שמתירים, ולבני קהילות אחרות לא?

שגם רבני מרוקו אחרי שביררו לעומק נמנו וגמרו ואסרו חשמל ביו"ט, במיוחד כשראו ששאר החכמים עושים כך ולא רצו להתגודד ולפרוש מהציבור אבל לא בטוח. עובדה שכיום מרוקאים אוסרים חשמל ביו"ט. כולל תלמידי הרב משאש , לזכרוני

רק 3 שופטי איגוד חכמי המערב מתיר כיום להלכה למעשה למרוקאים להדליק חשמל ביו"ט. ושלושתם רחוקים מאוד מלהיות גדולי הפוסקים

האחרים רחוקים בכלל מלפסוק בכל נושא כלשהו

לפי המרא דאתרא.

לא מכיר שום פוסק גדול אחר שמתיר חשמל ביו"ט

וונצפן מזדמן לא יכול להתיר מדעתו

השאלה: ב"ה שלום. קראתי בספר של הלכה של רבני בוכרה אם אני לא טועה, שמותר להדליק נורה ביום טוב, הוא הסביר, בערך, שחיבור שני החוטים זה בדיוק כמו הדלקה מנר לנר, השאלה שלי האם כולם מסכימים לזה ? האם אין פה בעי'ה אחרת של בונה ? האם יש מחלוקת בפוסקים לגבי זה או שכלל לא דיברו על זה. האם ניתן לדעת מה דעת מרן או רמ"א או רבי שניאור זלמן בעל התניא בנושא ? כמובן שלא הי'ה בזמנם חשמל אבל האם היסוד להתיר או לאסור את הנורה נמצא בדבריהם או לא ? מסקרן אותי מאוד לדעת כי אני הולך לפי פסקי בעל התניא במיוחד מה דעתו בנושא, האם מותר לי להדליק ביום טוב נורה או אסור, אין לי מושג איפה ניתן לעיין בנושא הזה, אשמח קצת לקבל מקורות אם אפשר. בברכה

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | י"א חשון תשע"ט 21:48

בס"ד

שלום וברכה

תפיסת החשמל וידיעת פעולתו השתנתה הרבה מאז שנכתב הספר הנ"ל. חשמל לעולם איננו שייך בהעברה מאחד לשני, כל פתיחת חשמל (נורה, תנור וכו') זה יצירה חדשה של אש, אין החשמל עובר בחוטים כממשות, אלא זה פעולה של זרם חילופי הנוצר ממהירות המהפך, וכאשר אדם פותח זרם הוא מוליד וממציא דבר חדש בחוטים אלו. על כן החשמל ביו"ט הוא איסור של מוליד ולא שייך לדון (לפי הידע שקיים היום במושגי החשמל) על הבערה מאש לאש. ועיין בשלחן שלמה (אויערבאך, הל' יום טוב, סי' ט) שהאריך בכך והסביר מדוע החשמל אסור ביו"ט. 

שבוע טוב 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

אלא שהמתירים לא למדו את הנושא

שהרב אולסקר ראוי להיות מוקע כזקן ממרא

הבתיו. הנה בדבר אשר לא דבר נכונה לא אשא פנים ואת אשר אאהב אוכיח ובאהבה מסותרת ובתוכחת מגולה אתו אתוכח כי ראיתיו עוקר הרים והלכות קבועים במסמרים. לא נולד בהם ספק מקובלים מדור דורים. הראשונים הרי"ף ורמב"ם והרא"ש ורש"י ותוספות וכל ראשי המורים. והם הם אשר היו למאורים. ולולא הם שהורו לנו חוקים ומשפטים ישרים. היינו מגששים באפילה כעורים. וכל הש"ס היה לנו כספר חתום בכל הדברים. ע"כ חלילה לנו לחלוק על פירושיהם ולבדות מלבנו דברים. רק להיות להם כשור לעול וכחמור נושא ספרים. ללמוד ספריהם מפז יקרים. ועתה קם רמכת"ר כזאב טורף בעדרים. לחלוק עליהם לא בדבר קטן כ"א ביסודות התורה ושרשי העקרים. וכל הבארות אשר חפרו לנו מן הש"ס עינות ותהומות יוצאים בהרים. יאמר מעלתו מימיכם מי מערה ואפרכם אפר כירה וחוצב לעצמו בורות נשברים. צלמות ולא סדרים. ושיעורי תורה אשר מבית דינו של יעבץ באמת נאמרים. קובע שיעורים אחרים. הכי עליו כיונו רז"ל במס' יומא שחשו שמא יעמוד ב"ד אחר וירבה בשיעורים. אבל לא נקרא ב"ד כ"א מומחים וסמוכים שכבר בטלו בזמננו כי אין אתנו יודע עד מה. ומאד מאד אני תמה על כבוד מעלתו שבקיה לחסידותיה בשביל קושיא אחת קטנה וקלה כמות שהיא דחה כל דברי הפוסקים. הלא ידעתיו לבו לב חריף עוקר הרים בפילפולו וקושיא קשה כברזל הוא בשכלו מפעפעו ויעשה רקועים. ועתה הכי לא היה בכח שכלו ופלפולו לדחות קושיא זו עד שמלאו לבו לחלוק על הקדמונים. לא זו העיר ולא זו דרך החכמים השלמים ויאמין לי מעלתו כי מרוב אהבתו דברתי עד כה ולא עצרתי במילין. ואחרי כל ההתווכחות אבוא לעמק יהושפט להתווכח עמו בדין:

דעה בלימוד גמרא לא לפסיקה

שאני לא יכול לפר/ש את המשנה והברייתות כפי דעתי ולחלוק על הגמרא? למה זה שונה?

הנה, אני יכול לטעון שאני מכיר את יוספוס שאמר שעין תחת עין זה כפשוטו או שנותנים כופר, ולכן רבי אליעזר שאמר "עין תחת עין - ממש" זה כשפוטו ממש. בעוד שהאמוראים לא הכירו את יוספוס ואני חכם יותר מהם. ולכן אני מחר מקים בית דין פיראטי שחותך לאנשים את הידים

אין חולק שא"א לחלוק על התלמוד הבבלי. הכס"מ כותב שזו "גזירה". אם זה מכח "קבלת האומה"-שיהיה.

יוספוס לא היה ת"ח ואם הבנתי אותך נכון הוא לא אומר את זה בשם ר"א אלא מציג זאת כפרשנות מקורית. וגם אם האמוראים סילפו את דברי ר"א זה לא משנה בגלל קבלת התלמוד

פונדמנטליסט, לא קונסרבטיב. שתי תנועות הפוכות.

לא התכוונתי על לשנות את נוסח תפילת נחם אלא יותר

הןא שמע את המושג ממני וכהרגלו מעוות אותו

חברה מאזור ישיבת המקדש והאזור, ולא הליברלים של יואב שורק

בכל מקרה גם יואב שורק עושה דברים דומים גם אם ממניע הפוך

במידע חסר תועלת זה

שמש בבישול בון מארי

בשביל שריפה צריך חמצן, משהו שאין בשמש

אוי, אני מרגיש ברסלבר...

מרה שחורה בחזקת מרה שחורה

ושהירח זורח יחד איתן

הייתי אומר 74%

שבת שלום @אני))))

@פ.א.

@פתית שלג

@תמימלה..?

@אברהם יאיר שטרן

ישר כח💪

נשאר שני

אני לא כותב דברים עצובים בסגנון הזה, זה טוב

זה רע?

אין כבר דרך חזרה

זה טוב.. זה כאילו השלמה

רק כתבתי את זה ככה כי זה תיאור של תגובת נגד לצד בנפש (של בעל או בעלת העיניים החומות) שמפחד מזוגיות כי הוא מפחד להתמסר ולתת ולהיפגע

אולטרה סגול,

ותדליק פה את הכל מחדש

אז אני מניח שזה הצבע.

עם עיניים ירוקות

אני מכירה מישהי עם עיניים כחולות-סגולות

(היא מזכירה לי דמות אמיתית שאני לפעמים קורא תוכן שלה במדיה אחרת)

של ירוק וחום

מקרינג' ומקריפ למוות...

געגועים למרוקו

* השילוב של הסרטון והחתימה זה הדיסוננס במיטבו

זו תהיה חפירה רבתי להסביר למה

ואיזו מסכת?

ונעשה גם תימני?