ב"ה
יש "אנשי יריחו"!
שלום וברכה, אשמח לשתף אתכם ברגעים מרגשים שחוויתי אתמול בכיתה.
אני משמש כר"מ בקיאות בישיבה קטנה. אתמול, לקראת סיום השיעור, נשאתי בפני תלמידיי שיחה קצרה -כמה מילים, שאותם אני מבקש לחלוק גם עמכם הקוראים.
"הרב, מה הסיפור שאמרת שתספר לנו בסוף השיעור על יריחו?" שאלו תלמידיי האהובים בסקרנות, אף שכבר היו רשאים לצאת להפסקה.
"הו, טוב שאתם מזכירים לי. כמעט שכחתי..." השבתי.
אנו לומדים בכיתה את מסכת פסחים, פרק "מקום שנהגו". בדף נ"ה ע"ב פותחת המשנה במילים: "שלושה דברים עשו אנשי יריחו, על שלושה מיחו בידם (חכמים) ועל שלושה לא מיחו בידם". את המשנה למדנו בכיתה בשבוע שעבר, והשבוע, בדף נ"ו ע"א, פגשנו בגמרא את הדיון במנהגיהם של אנשי יריחו.
"תלמידים יקרים!" פתחתי בהתרגשות, "בשבוע שעבר למדנו את המשנה העוסקת באנשי יריחו. ומשום מה, עלתה בתוכי איזו מחשבה, הרהור כזה: כמה עצוב! במשנה אנו פוגשים יהודים שחיו ביריחו – העיר הראשונה שאליה הגיעו בני ישראל עם כניסתם לארץ ישראל, הארץ המובטחת; "שער הכניסה" לארץ הקודש. והיום, לצערנו הרב, רק 'שועלים הלכו בו'... כבר אין יהודים ביריחו.
כך חלפה במוחי המחשבה. אבל..."
המשכתי: "מאז הפעם האחרונה שפגשנו במשנה את 'אנשי יריחו', התרחש שינוי היסטורי! ביום רביעי האחרון נכנסו ליריחו במסירות נפש, שמונה משפחות יהודיות, משפחות שלימות! אנשים נשים וטף! ובמבצע לוגיסטי מדהים בהשתתפות עשרות יהודים יקרים וקדושים התיישבו המשפחות בשמונה בתים בפאתי העיר יריחו, מתוך שאיפה לייהד את המקום ולנחול את ארצנו הקדושה!"
הרמתי את קולי וקראתי בהתרגשות: "בפעם הקודמת שפגשנו במשנה את המושג "אנשי יריחו", הוא היה עבורנו מושג תלמודי היסטורי ששייך לעבר. אבל היום, כשאנו שוב -רק כשבוע לאחר מכן פוגשים שוב את המושג "אנשי יריחו" – הפעם בגמרא – המציאות כבר השתנתה. נתהווה שינוי במושג, היום כבר יש שוב 'אנשי יריחו' יהודים!"
כאן כבר זעקתי: "תלמידים יקרים! יש "אנשי יריחו"! יש יהודים, יראי שמים, כאלה ש"יכולים לדון ולסבור סברות הלכתיות", ממש כמו אנשי יריחו של אותם ימים, שגרים ברגעים אלו ממש בעיר יריחו!"
ההתרגשות הייתה ניכרת על פניהם של תלמידיי היקרים. היה נראה כי החיבור הרגעי להבנה שמשהו היסטורי קורה פה, החיבור למשהו של עבר הווה ועתיד בו זמנית, הרים אותם להבנה של משהו גבוהה, משהו שהיה חזק וגדול מספיק בשביל להשכיח מהם את ההפסקה אליה הם כל כך מייחלים (: והתרגשותם זו מצטרפת להתרגשות של רבים בעם ישראל בימים אלו.
ואולי זהו אחד הדברים המופלאים בתורתנו כשחיים אותה כ"תורת חיים": לפעמים, בתוך דפי הגמרא, בין משנה לסוגיא, אנו מגלים שההיסטוריה כבר איננה רק סיפור על מה שהיה – היא ממשיכה להיכתב לנגד עינינו. וזאת בזכות אנשים קדושים ש'נחלצים חושים לפני בני ישראל' .
"והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה"
