שטויות! באמת אתה חושב שאם נכנס לבתי ספר תיכוניים(חולניים) זה ישפיע עליהם? יש לי חברים בבתי ספר חולניים (גם אני הייתי פעם כזה) ואם אתה רוצה להשפיע מבפנים במצב כזה אז אתה כ"כ טועה...

שצריך להיות גרעין תורני

ולהכנס לכל בית ספר לאו דוקא חילוני..גם לדתים לא חסר

אצלנו מי שעושה את זה זה בני עקיבא שלי לפני כל חג ותאריך ביהדות חשוב אנחנו הולכים ומעבירים שיעור בנושא הנדרש עם שילוב יהדות..

פאנט-כ"כ רואים שאתה חוזר בתשובה..

בהרבה מקומות

ברעננה..בגולן בבנימינה ועוד

אבל יכול להיות....צריך להאמין!

אני הייתי בבי"ס דתי עירוני שיש שם גם בנות חילוניות בכלל ולמזלי אחרי שנה עברתי!

אתה מאמין בזה שאתה יכול להביא משיח,להפוך עולם משנאה ממלחמות לעולם שקט אוהב ורודף שלום..

אתה מאמין שאתה יכול לתקן עולם במלכות שדי!!!

כל יום אתה אומר את זה בתפילות שלך אז זה סתם אמירה שאתה לא מאמין בה?!?!

אם אומרים לך ואתה בעצמך אומר שלהביא משיח רק אנחנו יכולים,וולתקן עולם שלם רק אנחנו יכולים וכל זה תלוי רק בנו!!

אז אתה לא מאמין שאתה יכול לשנות בית ספר?!?!

זה אמור להיראות לך כ"כ קטן לעומת מה שאתה אומר יום יום!

תפסיק לזלזל ביכולות שלך ושלנו!

אתה כן יכול לתקן אתה כן יכול לשנות!

גם בית ספר וגם צבא שלם!!!

אבל וזה אבל חשוב-רק בכוח האמונה!בכוח הרצון אם מלכתחילה תבוא בראש של "אני בורג כ"כ קטן איך אני אשנה" אז אתה לא תשפיע על החברים הקטנים שלך,על השבט שלך,על הסניף שלך,על הבית ספר בעיר שלך,על הצבא,על המדינה ומן הסתם שלא תצליח לתקן עולם שלם!!

תאמין בעצמך גם אם זה נראה קשה ואולי בלתי אפשרי יש לך את הכוח לזה!!!

מי שמגיע בד"כ לתיכונים "דתיים" זה אנשים שמלכתחילה לא היו כ"כ דתיים ו\או אנשים שנפלטו מישבות תיכוניות\אולפנות

אם תשימי לב לא אמרתי שאסור לתקן וצריך לעזוב אותם ושהם, ח"ו, לא מעניינים אותי, פשוט אמרתי שלהכנס לתוך בתי הספר שלהם ולהקים "גרעין" תורני פשוט א) לא יצליח ב) יצא מזה יותר קלקול מאשר תיקון

גרעין תורני זה דבר רציני הרבה יותר ממה שאתה עושה ממנו..

לגרעין יש רב מנחה,יש אנשים בוגרים יש גם בנות שירות ומי שבאה לגרעין ברור לך שהיא באה במטרה להשפיע מבחינה תורנית גדולה,וברור לך שהיא יודעת שיש לה מה לתת..וגם אם לא בגרעין עצמו נותנים הרבה...(חברות שלי שמה השנה אני קצת מבינה)

ברגע שזה דבר רציני ובאמת..אז אין שום סיבה שזה לא יצליח

ולהגיד שדבר כזה בלתי אפשרי זה לזלזל באיכותם של האנשים שנמצאים היום!

אז לאן תכנס כדי להשפיע,לישיבות חזקות?!

אלה המקומות שצריכים אותך!

נכון מלכתחילה צריך לעשות זאת עפ"י כל גדרי ההלכה,אבל מה קורה כשערך חשוב מאוד מתנגש בערך חשוב מאוד ואתה לא יכול לוותר לא על זה ולא על זה?!

יש גמרא שעוסקת בזה עיין בה ותענה לי תשובה אם מותר לי לוותר,על ערך ובאיזה תנאים...אם לא תדע איזו גמרא אני אפנה אותך אני פשוט לא זוכרת..

ובית חב"ד וברלסב..לא יודעת איך הם משפיעים אצלכם

אצלנו הדבר שהם עושים זה מניחים תפילין לאנשים,אבל סוג הדברים האלה מגיעים רק במצב שהאדם מבחירתו החופשית בא כדי להניח תפילין,תחשוב אדם כופר לא הניח תפילין בחיים שלו אין שום סיבה שפתאום הוא יילך להניח..אבל אם תבוא בדרך עקיפה לכיתה של אותו כופר תסביר לו למה זה חשוב במצב שכזה יש יותר סיכוי שהאדם ירצה להניח תפילין..

ומי כמוך יודע כמה יש סיכוי לכל  אדם ואדם משמה לחזור בתשובה..(זה נאמר בקטע של הערכה לא זילזול)

הוא צריך להיות כבר מלא מהבחינה הזו שהוא יוכל להשפיע ולא ח"ו להפגע

אני אגיד לך בדיוק מה אני עושה כששני ערכים מתנגשים אני בודק א)מה יותר דחוף ב)מה יותר ודאי ולעומתו מה יותר ספר ג)על מה אני אצטרך לוותר 

על רב שהוא מספיק מלא?

או על בבוגרים נשואים אחרי ישיבות?

ועל הבנות שרות אולי פחות אבל ממלאים אותם מאוד לפני שהן יוצאות

זה מה שאתה עושה..הגמרא ממש לא חושבת כמוך..

וכן אני סומך על בוגרים נשואים אחרי ישיבות

ולא אני לא סומך על בנות שירות (לא משנה למה)

ואולי תוכלי בבקשה להביא את הגמרא שאת כ"כ אוהבת להזכיר אך לא לצטט

וגם אני לא ממש סומכת על בנות שירות..אבל נניח אותן אפשר להוציא מזה

ובמיוחד בשבילך אדון זלזלן

מסכת ברכות דף כ' או כ"א אני לא סגורה מה מהם..

אין לי כח לחפש

לקרוא בארמית..

אני אדבר עם אחד הבנים ואגיד לך

דף כ' עמוד א' שליש ראשון

הערך הראשון זה כבוד הבריות

הערך שמתנגש זה מצות הקב"ה..

שהרי ע"י קבורת המת הוא לא עושה פעולה ישירה שעוקרת את המצווה אלא שמימילא מתבטלת היכולת שלו לעשות את המצווה בגלל כבוד הבריות,וזה לא דומה לעקירה בפועל

ולכן זה לא דומה לכאן!

נ.ב

שם יש את הסיפור המוזר על רב יוחנן (ניראה לי אם אני לא מתבלבל) שישב לפני המקווה של הנשים כדי שהן יראו את פניו (היפות) ואז יהיו להם ילדים יפים

שמעתי על זה פרוש שמסביר את זה אבל כבר שכחתי אותו!

שלמה בנושא

ואני לא הולכת להסביר לך אותה..

אבל יש שמה את הנושא שהרב קרע מהאישה את הבגדים שהוא חשב שזה שעטנז..

אני דיברתי יותר על הנושא הזה..

אלא שהיא היתה כותית

אבל מה הקשר להתנגשות ערכים?

משנה..אם היא כותית זה לא עדיין נורמלי להוריד את בגדיה באמצע השוק

ויש את הערך של הצניעות מול הערך של השעטנז..

אז כמו שהבנת הוא ויתר על ערך הצניעות..וגם על שמירת העיניים שלו עצמו..

כדי לזעזע את כל מי שילבש שעטנז..

אתה יכול להתאים את זה לעיניין של הגרעין,לעיניין של בנ"ע,לעיניין של הפגנות (לא מול מצעד ) אלא סתם הפגנות חשובות..ועוד מלא..

לדוג' אנחנו רצינו לעשות תפילה במרכז ועשינו מחיצה אבל היא לא הכי כיסתה את הבנות ז"א כיסתה אבל ראו ראשים ולא היתה למהדרין..אז שאלנו רב..נדמה לי הרב שמואל אליהו.. והוא הציג לנו את הגמרא הזאתי..ואז עבר שמה ביניש והתחיל לצעוק בני עקיבא איך הדרדרתם אז אחד המדריכים הלך הסביר לו והוא  שתק..

לענ"ד הזמנים השתנו והיום פחות חשוב לא ללבוש שעטנז מאשר לראות כזה דבר!

חוצמזה אני לא בטוח שאם זאת היתה אישה יהודית שלא היו מענישים אותו! יכול להיות שבשניה בלי לחשוב הוא קרע וגם אם זאת היתה אישה יהודיה הוא היה נענש!

זה לא ממש חשוב עכשיו..

למרות שכשאני אמרתי מזה איך הרב ההזה עשה דבר כזה אז אמרו לי להרגע ושזה רב חשוב וזה עדיין גמרא...

כנראה שיש עיניין גדול וחשוב בזה והוא רצה לעשות את זה כדי לזעזע

אני לא חושבת שאם רב היה "מפשל" היו מעלים את זה על הגמרא..

הרי גם רב הוא אדם! כמובן שיש חובה לנסות להוציא את הרבנים לכף זכות

חוצמזה אם את רוצה לראות מקרה יותר מוזר אז תראי את ההמשך של הגמרא...

ויש יותר חמורות וכנ"ל גם למצוות ואני לא רואה צורך לבאר למה!

כמו:

רצח,לשקר

כמה תגובות עם אביעד..

מישהו שמע על תנועת "עוז""?

זו תנועה של ילדים דתיים שהולכים לבתי ספר יסודיים לכיתות א-ה ולומדים איתם

יש אותו דבר אצל הבנות-כמדומני

קיצר אחלה דבר מציע לכולם להצטרף

זה לא ידוע אבל מי שיחפש ימצא שגם בעירו יש את זה!

אין קשר לא מבחינה ערכית ולא מבחינת האנשים הנמצאים בו!

עוז זה חלק מבנ"ע..

המדריכים הם מבנ"ע עם חולצות של בנ"ע

הערכים הם תורה ועבודה

הקטע הנפרד בא כי אמרו שלילדים קטנים ממילא לא יהיו בעיות..

בזמנו הציעו לי

וגם עוז אצלנו יש להם יום שלהם שהם עושים את זה בסניף שלנו,של בנ"ע..

ולא חסר להם מקומות לעשות..

אני מתכוון למקימים של זה!

חוצמזה שהישיבה שלנו אחראית על כל עוז שבירושלים

למקימים

אמרתי שלי הציעו וחברות שלי שמה והן עם חולצות תנועה של בנ"ע

מלמדות את הימנון בנ"ע הערכים הם תורה ועבודה..

גם התקציב שלנו (של בנ"ע בלבד) מתחלק איתם..

הציוד משותף התיכנונים משותפים..

אתה מוצא קשר?

כי אני כן..

לא ניראה לי שיצא מזה משו חוץ מסתם כיף לי ולחניכות. וזה לא שלא עשינו פעולות טובות פשוט הן פיציות וחוץ מלזכור את השירים ששרנו איתם לפני הפעולה הם עכשיו...לא זכורת כלום...

זה קצת תנועה מצחיקה.. לדעתי ..לא ממש מועילה.. 

אחותי הקטנה נהנית שמה

ובאה כל פעם ומלמדת אותנו משהו

מעבירה לנו מיני פעולה בבית...ומעבירים להם שמה ממש דברים טובים

אומנם הם ילדים קטנים אבל הם לא מפגרים והם יכולים לקלוט ולהבין

ואפשר להסביר להם על המון דברים תורניים..

יש שחר לישראל שזה לפני בנ"ע...והשנה אנחנו אמורים להיכנס להדריך שם...

זה כל יום שלישי ואין מחנות מסעות וכאלה.....

חחח מה אנחנו נהיה מדריכים שלהם??

חחחח בטח אפחד לא ירצה

תיכון מעורב!!! (אל תשאלו איך הגעתי לשם זה סיפור ארוך)

ברור לי שלתיכון שלי ממש לא יזיק גרעין תורני..

אם אני מרגישה שליחות ללמוד שם אז גרעין תורני יהיה שליחות יותר גדולה!!

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.