מה מהמם בסיפור הקטגוריה הזה? יש מחלקה מיוחדת, של המלאך מיכאל, בא אוספים סנגוריא. אצלנו כל יום קמים ואומרים "מודה אני". אחר יש ברכות השחר עם המון תודה, וגם בקרבנות לא מעט, ואז בפסוקי דזמרא מתחילים "הודו" והכל הודיות, ובשמו"ע יש "מודים". כל הזמן אומרים תודה.

יותר מזה, כל פעם שנושמים טוב, מהללים את ה' - "כל הנשמה תהלל י-ה"

כל פעם שאני זז ולא חוטא, אני מחצצר "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך"

מה אתם רוצים מהיהודים המתוקים - קוראים להם יהודים כי הם כל הזמן אומרים תודה. זה שגויים לא אומרים כל כך זה אכן ידפוק להם את הצורה ויהפוך להם לנחש את חוט השדרה, אבל מצד שני אפשר להבין אותם - אנו נבראנו יהודים, מודים-מודים-מודים

דרך אגב, יש כל מיני תודות:

יש תודה רבה, היה כיף

ויש תודה, אני מודה, טעיתי ואתה צודק

ויש תודה, אני מתוודה שחטאתי, לך ה' הצדקה

ויש תודה, אתה מהדהד היום מכל פינה בהוד המלכות שלך, רבונו של עולם

תודה ענקית שאתה, ותודה ענקית שאנחנו

המלאך עצוב כי לא אמרו לו מספיק לחיים, אז תרימו כוס בירה, ותגידו תודה, עוד אחת, תודה, עוד אחת, תודה, עוד אחת

עד שתקיאו ויבלו שפתותיכם מלומר די

אח שלי, אל תצטער שקראת לי שוודי מסריח. גם לי שוודיה עושה רע - מזכיר לי איך קוראים אצלכם בארץ למתנדבות. לכן אני מקפיד על סווידן. נקי, חלק, אירופי. אני דווקא ציינתי שם כמה אני אוהב אותך, וכמה אתה מרבה אהבת ישראל גם לחולירות המחרידות (שלא יבינו אותי לא נכון, בעצם נוכחותך אתה מעורר אהבת ישראל אצל האחרים גם כלפי חולירע, ואינך היחיד), וכמה ג'וני ווקר משקה מצוין אם נתקעת מחוץ לסווידן.

בכל מקרה, תלמד להנות אח שלי. אולי תיסע לבקר באגם בציריך, עיר הצ'אראס, ותהיה יותר רגוע. שב על בירה, אולי יצא לך איזה גרעפס, אבל תהיה יותר שמח. הרבה יותר.

תלמד זכות.

ותגיד תודה

פשוט תגיד תודה על הכל

אם נתנו לך חמישה ניקים בפורום, זה כבר פי חמש מהרבה אחרים...

כמו שציינתי קודם (ואני דווקא לא רציתי לפרט את הסיפור באגם) - זה לא נראה לך חילול ה' שיהודים חסידים רוקדים ומנופפים בבריתו של אברהם אבינו בראש כל חוצות לעיני כל העמים?

מה ההתלהבות שלך מזה?

ר' צביקוש המתוקוש

נדמה לך שבטעות הכנסת את התגובה לאשכול הזה, אבל זו לא טעות אלא השגחה פרטית (כמו שהציונים חשוב שבטעות הקימו את אוגנדיניסטאן כאן, ולא באוגנדה, אבל זה היה בהשגחה פרטית - די דומה יש לצין). זה בשביל שנוכל לענות לך לענין, באוירה טובה, ולא בהקשר העצבני של האשכול ההוא (וככה הציונים, אם היו הולכים לאוגנדה, לא היו פוגשים יהודים טובים כמוך, שבטח היו הולכים לארץ ישראל בכלל, וכך הציונים היו אובדים לנצח מעם ישראל, במקום לחטוף בלוקים בראש ממתנחלים וחרדים ולחזור בתשובה כשיפתח להם הראש מאוולתם).

בכל מקרה, תבין ממה מתחילה ט'ע'ות: מזה שמקדימים את הט'פל לע'יקר. אז הכל משתבש. אבל אם מבינים שהכל בהשגחה, אז הטעות הופכת לנס להתנוסס - כמו שאתה בע"ה תנופף ביהדותך בשמחה בראש כל חוצות אחרי ההסבר.

אם היית בבני עקיבא באמת, ולא סתם מתחזה שבא לבני עקיבא כדי למצוא כלה (התחתנתם בסוף? כמה ילדים יש לכם? כן ירבו!), אז היית לומד שהמושג הכי חשוב אצלנו, המזרוחניקים האמיתיים, זה "גדול קידוש ה' יותר מחילול ה'". זה בדיוק אומר שרואים את העיקר! שמבינים שאם יש מציאות מעורבת (כמו בני עקיבא) צריך לראות את הטוב (את הבנות, כי טובות מראה הנה) ולא להתמקד ברע. ככה לדוגמה אם יהודים רוקדים על הנהר בציריך אז צריך להתלהב מזה שרוקדים, מזה שהם מהולים (תשאל את עמית, מנהלת הפורום, איך כל רבע שעה יהודי אחד פחות נימול, ר"ל), מזה שהם לא פוחדים מאנטישמיות, מזה שהם טובלים בנהר, מזה שיש להם כיפה, מזה שהם שמחים. קח דוגמה שנותנים בבני עקיבא: נכון שהמדינה מסריחה, מושחתת, פועלת נגד ה', נלחמת ביהודים, מכפישה את התורה. היית אומר - חילול ה'. אבל, וזה אבל גדול, "גדול קידוש ה' יותר מחילול ה'" - יש לנו אחלה כדורגל, אנחנו מובילים בליברליות, יש יותר מגנב יהודי אחד. צריך לראות את הטוב. יש גם זן חדש של יהודי מחמד שטופחו כאן, שמתחרה בגאוה במושוקואים של הפריץ. ויש בארץ גם פריצים יהודים! אין בעל הנס מכיר בניסו - אתה חי במדינה, אז אתה מתבלבל, אבל מסווידן רואים הכל יותר טוב. בוא אלי, נשתה קצת בירה, אולי נעלה על הבאר ונרביץ ריקוד חסידי.

ואיך זה קשור לאשכול? אז זה בדיוק הנס! שכאן מבינים שצריך להגיד על הכל תודה, תודה, תודה

תודה ה' שאני חי, תודה שאני יהודי, תודה שהייתי בבני עקיבא, תודה שיצאתי מבני עקיבא, תודה שאני חסיד, תודה שאני רוקד באגם, תודה שלא הרביצו לי, תודה שזה היה קידוש ה' ולא חילול ה'. תודה על בריתך שחתמת בבשרנו.

תפוזים מובחרים ליצוא, מדענים ליצוא. ידעתם שמדענינו מפארים את כל האוניברסיטאות ומכוני המחקר בחו"ל? ולא רק כדורגל, גם כדורסל. מכבי ת"א זכתה לפני שנתיים באליפות אירופה. גם בתחומי הרוח והמוסר אנו אור לגויים: בכל מקום אחר בעולם יש הרבה יותר סמים. בהולנד ובשוייץ כמעט כל אחד צורך סם זה או אחר. גם לגבי זנות- אין ספק שבתאילנד למשל או במזרח אירופה המצב הרבה יותר גרוע. והכי חשוב, אנטישמיות. בעוד בעולם מתגברת האנטישמיות ומחללים בתי כנסת, אצלנו , למעט עכשיו בגלל מצעד התועבה, שקצת מרססים כתובות על בתי כנסת, ולמעט בזמן ההתנתקות, שתלשו בבזיון ובכח ספרי תורה מבתי כנסת ואח"כ שרפו אותם (ובואו נודה- בעולם זה היה נראה לא טוב)- כאן הכי בטוח. כאן גם יש את האחוז הגבוה ביותר של יהודים בעולם, (ולא בשבדיה מר פאם שפיל הנכבד). כמעט כל ישראלי שני הוא יהודי!! למעט הערבים והרבה רוסים שעלו שהם נוצרים, יש די הרבה יהודים בארץ. ולמרות שיש כאן הרבה התבוללות גם, שמתחתנים עם רוסיות נוצריות ועם תיירות ומתנדבות משבדיה, בסך הכל בצבור שלנו זה לא קורה. בארץ הצבור שלנו שומר לא להתבולל, ובחו"ל הצבור שלנו לפעמים לא עומד בפיתוי הנשים הנכריות. גם בענין הבטחון האישי, בחו"ל אינך יודע מי יתקיף אותך לפתע, ובארץ אין כזה מצב. למעט מטעני חבלה מחרידים  ופיגועי ירי, שהם רק תולדה של המאבק על ארצנו. אני מסכים אתך, פאם שפיל, יש לראות את החיובי.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.