זה שהוא בוגר זה לא קשור אלייך..פשוט כי הגיל והזמן מבגרים

השאלה איך הוא התבגר? האם הוא יכל להיות פחות דתי,ואת גרמת לבגרות שלו ללכת לכיוון הנכון לכייון הדת!

זה המטרה שלך!

להכניס דת והרבה אופקים שהחניכים שלך לא יודעים..ואת יודעת גם מהניסיון הגדול וגם מהחוכמה הגדולה יותר..

חניכים שלך צמאים לזה!גם אם הם לא מראים הנשמה שלהם דורשת את זה!

תכניסי להם דת דת ודת!כמובן שבמינון הנכון ובזמן הנכון כדי שזה לא ימאס להם והם יצאו מזה לחלוטין אבל את צריכה להכניס דת!

אפילו כשאת מלמדת על גיבוש..אל תגידי גיבוש תגידי אחדות!תנווטי אותם לדרך הנכונה..אם לא תוסיפי דת מה ההבדל בינך לבין מדריכה בשומר הצעיר?גם היא מלמדת על גיבוש..

לתת לחניכים תשובות,לתת להם נקודות למחשבה,לעזור להם בהתלבטות (שאולי את לא מודעת אליה) זה המון!ואת לא רואה תוצאות גם לא אחרי שנתיים...את רואה ניצוצות לא יותר..השינוי יגיע אחרי שתתמידי בזה!

הסיסמא של "לחנך דור" זה לא לחנך אותם לא להתחפץ למורים הורים מדריכים,זה לא להגיד להם לא להרביץ לחברים שלהם זה לחנך אותם לדרך התורה!(שממילא אומרת את זה)

לכן כל מדריך שעושה את זה,הוא פשוט מתקן עולם במלכות שדי..כמה שזה נשמע רחוק וכבד (וגם לי קשה לראות את זה) את מבינה שאת מוסיפה דת את מתקנת משהו!

ברכה והצלחה בהמשך..

בברכת חברים לדרך חיים!

בתור חניכה כבר 6 שנים אני יכולה לומר לכן שמדריכה יכולה לעשות המון לשבט.

אין לי "דוגמאות" כי כל שבט הוא שונה, אבל לפעמים, חושבים שכמו גנן- מנסים לשתול משהו, זרעים כל שהם,משקים את האדמה, משקים ומשקים וחושבים שכלום לא "מזיז" לזרעים, אבל בעצם כל המים מחלחלים פנימה ומצמיחים את הצמח.

גם אם בהתחלה לא רואים.

ולפעמים כשסוף סוף מתחילים לנבוט הזרעים צריכים לפרוש, לעזוב. אבל כל פעם שהגנן עובר ליד אותה גינה ורואה את הפרחים שהוא שתל, גם אם עכשיו הם עם גנן אחר, הוא יודע שיש לו חלק בהם, הוא הצמיח אותם, בלעדיו- מי יודע אם היה את מה לטפח.

ככה גם מדריכה. לפעמים היא יכולה להשקיע ולהשקיע וכלום, לא אכפת לחניכות. אבל אח"כ, אולי כשהיא תצטרך לפרוש, אולי לפני ואולי גם אחרי,פתאום יתחילו לפרוח, וכל פעם כשתראה חניכה שלה (לשעבר- אם היא כבר פרשה), היא תוכל לומר לעצמה: "הנה פרי ההשקעה של שנתיים" (או כמה זמן שזה לא יהיה.)

נכון? מן הסתם כן.

אבל את לא יכולה לדעת מה הן עושות עם מי הן מדברות וכאלה..

היו לנו 2 מדריכות ושנאנו אותן חשבנו שהן גרועות אח"כ הבנו כמה הן הועילו

בכלל את רוצה להיות מדריכה ואם את מבינה מה זה מדריכה?

מי שלא מתאים להדרכה כדאי לו /לה להתחףף כי הוא עושה יותר נזק מאשר להועיל. כל הדיבורים על גיבוש זה בסה"כ אמצעי בשביל המטרה.

שבי תחשבי עם עצמך מה את מסוגלת לתרום להם ואם את לא מסוגלת תגידי שלום יפה כל עוד הם אוהבים אותך

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.