היתר מרב הסניף..

בכללי מאיפה ההיתר?

הרב חיים דרוקמן ממקימי התנועה וממשיכה..שהוא רב פוסק

ועוד רבנים פוסקים המתירים לתנועה הזאתי להתקיים במצב של היום..

בידיעה שאין ברירה..בדיוק כמו ללכת לצבא שהוא מקום מאוד בעייתי...

כתבתי בפירוש שאני לא רוצה לקבל תשובה של 'יש רבנים שתומכים/חברים בתנועה' אלא מהו ההיתר ההלכתי??? (לא ממש הבנתי את הנימוק של 'אין ברירה':

1. יש ברירה(לכל הפחות בהרבה מהסניפים. עובדה. אריאל.

2. מה הכונה 'אין ברירה'? 'אין ברירה' למה?

3. מה הקשר לצבא? בהליכה לצבא אתה עובר על איסור? בצבא עצמו- אתה עובר על איסורים באופן קבוע?

אדרבה, לצבא הולכים כי זו מלחמת מצווה!!!. (אומנם, מכיוון שיש בצבא יותר החשפות לחילוניים, ויותר דיונים אמוניים הרבנים פסקו ללכת רק אחרי שמתמלאים בתורה ומשתדלים להתחסן.)

ההבדל תהומי - ההליכה לצבא זו מצווה, אלא ששם אתה מייצג את הדת לכן עליך להתמלא כדי שלא ירוקנו אותך, אולם פה עוברים על המוני איסורים מפורשים בכל פעם!!! מהו ההיתר לכך? 

4. מה זה הנימוק 'בידיעה שאין ברירה'? התורה משתנה בהתאם למציאות? מה שאסור- אסור. נקודה!!. (יש מצבים של הוראות שעה ו-'עת לעשות לד'-הפרו תורתך', אך זה רק במצבים קיצוניים, כגון: שמא תשתכח תורה מישראל, או כאשר ההתבוללות משתוללת (וכאמור - אפילו אז זה במחלוקת), אולם כאן אין שום מצב קריטי נורא ואיום שיחייב לכך (ושוב- ולכל הפחות בהרבה מהסניפים)!!!

נ.ב. רק כדאי לזכור שגם אם יש היתר- ודאי וודאי שיש אוסרים, כגון הגר"ע יוסף ע"פ המקורות שהביא, וכן עוד רבים, על כן נראה לי שלפחות מי שאין לו בזה צורך גדול מאוד- שומר נפשו ירחק מזה.

נ.ב.ב.  וכדאי שוב להזכיר, שגם למתירים- הם מתירים תנועת נוער שכזו, אך ודאי שלא נגיעה/הסתכלות/חברות וכו' וכו'.

מומלץ שתבין שלסניפים יש היום רבנים שמנחים

אם בצבא יש בעיה?1?2? אולי 1000 בעיות

בצבא אתה חי גר ונושם אם אתה לא מסכים להכנס לתנועת נוער מעורבת ואתה הולך לצבא זה צביעות לשמא.מי אמר שלהגן על עמ"י יותר חשוב מלחנך?!?1

דוקא אני רואה בכל מי שמחנך נוטל תפקיד יותר אחראי ויותר קשה מלהלחם!

יש 101 איסורים גם בסניף מעורב אבל בשביל לחנך מותר לי..כמובן שזה בגבולות הנכונים של שיחה,נגיעה,הסתכלות וכל אותם עיניינים אבל כדי לחנך מותר לי!

איך אני יודעת את זה?תשאלי רב גם אני עשיתי את זה!נתן לי אישור

ההצלחה של אריאל ועזרא היא פעורה לעומת הצלחת בנ"ע גם בשנים גם בגודל בקיצור בהכל

אם אני רוצה לחנך 10 ילדים אני אלך לאריאל אם אני רוצה לחנך קבוצה גדולה ודוקא קבוצה קשה יותר אני אלך לבנ"ע וזה מה שאני עושה מעל שנתיים!

אם אתה רוצה לדאוג לנוחיות של עצמך לך לתנועה נפרדת יהיה לך יותר קל פשוט ונחמד אם אתה רוצה לעבוד על היצר שעות נוספות אבל לחנך את מי שבאמת צריך אותך לך לתנועה מעורבת שצריכה את החזקים!

הרי לדעתך בנ"ע היא תנועה חלשה מבחינה דתית?

אז כל הדתיים החזקים צריכים ללכת ולהרים אותה!

וזה לא כמו לפני 30 שנה היום פתוחים רוצים ועושים כדי לקדם את התנועה!

אני בחרתי בדרך הקשה יותר..

אל תחפש לקטול כי אתה לא קוטל אותי ועצם הבריחה שלך (אם אתה תברח בסוף) מוכיחה על אגואיסטיות ורצון לדאגה לעצמך בלבד.וזה תופס אותו דבר לגבי הצבא...

לוויכוח חסר תועלת

אני רק אגיד שרב שהתיר לך הוא התיר לך ולא בקנה מידה כוללי

שמקיים וייקים בעז"ה

הוא גם התיר באופן אישי?לציבור שלם?

שהתיר התיר לי באופן אישי..

והרב שהקים את התנועה?

הרב שמקיים את התנועה?

והרב שייקים את התנועה?

התיר באופן אישי..לציבור שלם?

קצת היסטוריא: הפעם הראשונה בהיסטוריא היהודית שהותר (לפי ההלכה(?)) מוסד חינוכי מעורב היה לפני 100 שנים בצרפת ע"י בעל שו"ת "שרידי אש" והוא כותב שם במפורש שההיתר הוא רק כדי למנוע התבוללות שאז זה היה ל"ע מצב גורף לכל העם היהודי  ובכ"ז חלקו עליו כמעט כל גדולי הדור ההוא!! שתביני כמה הדבר הזה(ההפרדה) זה לא דבר של מה בכך זה בנפשנו ולצערינו ההיתר הזה של ה"שרידי אש" (אנחנו עפר ואפר לכפות רגליו אך בכ"ז) אולי הציל כמה מאוד יהודים אך גרם להורדת ערכה של הצניעות באופן מחפיר!!!

והיום סכנת ההתבוללות אינה כ"כ גדולה, ובמקומות שיש סכנה כזאת את רואה שרבנים יתירו באופן פרטני אך כלל וכלל לא באופן כללי (חוץ מיובל שרלו)

א. בצבא - זו מצוה עצומה, אשר אין דרך אחרת לקים אותה, והעבירות אינם חלק בלתי נפרד ממנו, ובודאי שניתן גם להימנע מהם (ויש שעשו זאת בהצלחה).

 אשמח אם תפרטי לי (כדרך שאני עשיתי לגגבי בני עקיבא) מהם בדיוק האיסורים הכרוכים בצבא (נתחיל בחמש-עשר מתוך ה'אלף').

ב. אינני חושב שאני זה שהתחיל לקטול, אני לדוגמא נמנעתי מלהשתמש בביטוי 'צביעות לשמה' בו השתמשת את.

ג. אשמח אם תפרטי לי מהם 'הגבולות הנכונים' של שיחה, הסתכלות, וכו', הסתכלתי בספרי ההלכה אך לא בדיוק הצלחתי למצוא אותה,.

ד. אשמח לדעת מהו המקור ההלכתי לפסיקה החד משמעית 'כדי לחנך מותר לי' (אנא, שאלי את הרב שפסק לך מהו המקור, והשיבי לי, אני בכנות מעוניין לדעת, רב הוא לא בנק או מורה חלילה, מה זה 'נתן לי אישור', הוא לא המציא את התורה והיא אינה שלא, אני משוכנע שלא לכך התכוונת ואשמח מאוד מאוד לקבל תשובה טובה יותר, עדיף עם מקורות).

ה. לגבי הצלחת אריאל ועזרא(??):

       1. מה משנה כאן ההצלחה? איזה מין נימוק הוא זה?

        2. מידת ההצלחה של אריאל לא גדלה פי כמה וכמה, אך ורק משום שקים 'בני עקיבא' שמפתה הרבה יותר את נוער.

        3. להזכירך, תנועת אריאל הוקמה אך ורק בשל כך שתנועת בני עקיבא אסרה (ועדין אוסרת ככל הידוע לי) על הקמת/הפיכת סניפיה למעורבים, למקימי אריאל לא היה שום רצון להקים תנועה חדשה, והם עשו זאת מחוסר ברירה מצד הנהלת בני עקיבא בלבד.

ו. לגבי ה-10 ילדים?

       1. שוב- איזה מין נימוק זה להתיר?

       2. רק לידיעתך הכללית בסניף אריאל שבעירי יש שבט בעל 48 חניכים (-מידיעה, חברי לכיתה מדריכים אותו), כך שדבריך גם לא ממש מבוססים על המציאות. (אמנם איני מנסה אף להככחיש שבבני עקיבא זה נפוץ הרבה יותר, אך שוב - מהו הנימוק כאן?)

ז. אם אני 'רוצה לדאוג לנוחיות של עצמי' - אני יכול פשוט לא להדריך...

ח. א. קודם כל, אין כזה מושג 'לעבוד שעות נוספות על היצר' - המלחמה ביצר היא תמידית 24 שעות ביממה, ואסור להפסיקה. מי שמפסיק/נח - נופל.

    ב. הליכה (לכל הפחות ללא צורך גדול מאוד) למקום בו עוברים על איסורים (אפילו אם נניח לרגע שזה לא ודאי אלא רק 'חשש'-) אסור ע"פ ההלכה, 'אסור לאדם להביא עצמו לידי נסיון'. (אמת שכל החיים הם נסיון אחד גדול, ולא משנה איפה תהיה, אולם ללכת לשטח פתוח יותר, בו אתה פגיע יותר, והסיכויים להכשל גבוהים הרבה הרבה יותר - זו 'פשיעה צבאית'  חמורה ביותר במלחמת היצר, ואסורה ע"פ ההלכה). 

ט. מי אמר שבתנועה מעורבת קל יותר? ליצר דרכים רבות, אם תתרחק מאיסור א' ינשא להביאך לאיסור ב', מחובתינו להתחמק מכולם כמיטב יכולתינו.

י. לא הבנתי את טענתך שעל ה'חזקים' ללכת לתנועה-

     1. 'אין אפוטרופוס לעריות' - עוד מאמר חז"ל שנפסק להלכה.

     2. ללכת לתנועה שאני יודע שזה אסור ושם להתחיל להטיף לילדים על חובתינו בעולם ועל להמנע מעברות- אם כבר הזכרת את המושג של צביעות - אז לזה אני קורא צביעות.

    3. 'אין אומרים לו לאדם חטוא בשביל שיזכה חברך' - עוד מאמר חז"ל שנפסק, (ועד כמה שאני זוכר, למסקנה אפילו אין אומרים חטוא בדרבנן כדי שיזכה מדאוריתא).

יא. מה ההדל בין היום לבין לפני 30 שנה? כאז כן היום- אין רשות להקמת /הפיכת סניפים למעורבים!

יב. אם היתי 'רוצה לדאוג לעצמי בלבד' כדבריך - לא היתי יושב כאן וכותב את השורות הללו, אלא הולך לאריאל ו-'שלום עליך נפשי'.

יג. אינני מחפש 'לקטול' אלא לעשות, וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו.

יד. לא הבנתי גם את המשפט 'בחרתי בדרך הקשה', אשמח להסבר (-ואם היא 'קשה', אז מה זה אומר? שהיא הנכונה? ודרך אגב, לדעתי זו יותר דרך מכשולים מדרך קשה להגיע למטרה).

ושוב- גם אם וכאשר תראו לי שיש היתר הלכתי לתנועה- ודאי שיש גם את האוסרים, וממש לא כדאי להכנס למחלוקות בין גדולים ללא צורך.

הערה: (במיוחד ל-'אלעש')

המקור בשו"ת אגרות משה הוא אבן העזר חלק ד' סימן ס', שם מבואר בהרחבה שזה בודאי אפילו בשומרי יחוד ונגיעה, והרבה ממה שכתוב שם שיך גם לתנועה ככלל. ניתן לעיין בקלות.

ושוב רק להדגיש- נהניתי מאוד מהתגובה, אך שאלתי היתה רק מהו ההיתר ההלכתי.

אשמח מאוד לתשובה בקרוב שתתיר את תמיהותי,

ממך או מכל אחד אחר, קט.

א.ברור לי שצבא זה מצווה עצומה,אך ברור לי שלחנך חשוב לא פחות.

15?! נראה אם יעלה לי בראש..

1.כשרות..כמה בעיות יש?!אלפי...

2.בנות..כמה אתה נחשף לחוסר צניעות? בלי סוף..

בשתי האיסורים האלה יש מלא איסורים,שמירות עם בנות,מפקדת בת,והחיילים שכאן יכולים לעזור יותר.

ב.הגבולות שלי זה יחוד נגיעה הסתכלות זה עיניין של בנים יותר..אני לא יעבור בין שתי בנים ואמנע שבן ילך אחרי...שיחה אני לא אדבר סתם אלא אם כן זה למטרת קשר רציני.. כל הגבולות הללו...שקשה יותר לשמור בבנ"ע אבל חשוב לי מספיק כדי להתאמץ יותר.

ד.אין לי מקורות אבל אני אשלח שאלה לרב ותראה את התשובה לכך..מכיר את הרב חיים דרוקמן?תלמיד חכם גדול..מקיים את התנועה כולה..אני סומכת על ההיתר שלו ולא בגלל שהוא בנק אלא כי התורה אינה שחור ולבן יש הרבה מצבים שצריך לנהוג במקרה של ערכים מתנגשים...

ה ו'- הבנת לא נכון בכללל...

לא דיברתי על ההצלחה ועל הכמות במובן הטכני אלא להפך במובן ההגיוני שאם אתה רוצה להדריך קבוצה ענקית ולא מספר פעור אז זה הרוב בנ"ע הסניף שלך הוא סניף יוצא דופן..לך לרוב המקומות ותראה את מה שאני אמרתי..אתה מוזמן גם לפה בנ"ע 200 300 עזרא 60 זה עובדה!בנ"ע היא התנועה הגדולה ביותר!וחבל להתווכח עם עובדות.. ולכן אם אתה רוצה לחנך כמות גדולה,לחנך איפה שתשפיע יותר יפנו אותך לבנ"ע...חד וחלק.

ח א. זו קטנוניות לשמא והבנת על מה דיברתי..שכשאתה בחברת בנות קשה יותר והיצר צריך יותר חיזוקים מאשר שאתה בחברת בנים..אני לא אגיד לך לנסות אבל איפה יותר קל בבית ספר נפרד או מעורב ברור שנפרד..ואני יודעת מעצמי ומהחבר'ה שקשה בעיקר כשאתה לא רוצה את זה.זה קשה אבל הידיעה שאני אחנך דור לתורה ומצוות שווה את הקושי הזה.

ב.ואתה מתכנן ללכת לצבא?!אם התשובה שלך היא כן אז סתרת את כל הפיסקה שלך! ואם תגיד לי שללכת לצבא יותר חשוב מלשבת ולחנך אז תדע שכל הצבא בנוי על הדור שאתה תחנך!אני יודעת שהחניכים שלי יהיו חיילים יום אחד ואני יודעת שהם יכולים ליפול והם יכולים לבחור בדרך הנכונה ובזה אתה שותף בצבא העתידי!לכן חינוך חשוב וללכת לחבר'ה החזקים זה לא חוכמה נכון גם הם צריכים חיזוקים ברור לי אבל יש כאלה שאין להם בסיס וזה לענ"ד בוער יותר.

ט'.מי אמר?!לא אני..אני אמרתי הפוך שבתנועה מעורבת הרבה יותר קשה ראה פיסקה ח א.

י'.אמרתי שלפי כל הטענות שלך בנ"ע לא במצב האידאלי ואתה צודק..בנ"ע לא במצב האידיאלי מבחינה דתית..איך היא כן תיהיה במצב אידאלי?!אם כל החזקים יברחו לאריאל או יבואו לבנ"ע וישפרו אותה!הרי אריאל יש לה רף גבוה מבחינה דתית...לבנ"ע פחות בנ"ע צריכה דחיפות וכן דוקא מהחניכים והמדריכים ולכן צריך להכנס לבנ"ע ולשנות אפילו רק את הסניף או השבט או המחוז!

1.לא אמרתי שיש אני האחרונה שאחלוק על חז"ל...

2.מה עדיף שחניכיך לא ידעו מזה טלית אפילו?!שיורידו את הכיפה כמה שנים?!מכיר שקר לבן?אז זה צביעות לבנה...חוצמזה שכשאני מעבירה לחניכים שלי על בנים בנות הם ישר נותנים את הדוג' של הסניף ואני מסבירה להם שהסניף טועה כן זה לא נכון ולא טוב ולא צריך להיות ככה!תעודד אותם לשנות גם..ויצא מצב שבשבת אירגון אז מקבלים כל שבט את השם החדש אז תמיד השבטים באים לאמצע ועושים בנים בנות ואצל הבנים שלי היה ברור להם שהם לא עושים את זה והם אמרו לי "עזבי לא צריך בנות"ולפני שנה וחצי הם היו עם הבנות כל יום וכל היום...

3.תסביר..

י"א-מה ההבדל?שיש היום סניפים נפרדים,שיש מחנות נפרדים,שיש רכזים מדריכים וחניכים שכן רוצים יש הבדל 1 שהחבר'ה האלה נשארים כדי לשנות ולא הולכים להקים תנועה אחרת...לא רק שיש לך רשות יש לך גיבוי מלא ובנ"ע דוחפים לכך...אותנו הם דוחפים לזה...תיהיה בבנ"ע תכיר את הכל מבפנים ואמיתי ותעביר ביקורת (בונה כמובן)

י"ד אמרתי שאני אישית בחרתי בדרך הקשה.בחברת בנים זה מצריך הרבה יותר עבודה...עם סיכונים ליפול ביחוד בנגיעה בדיבור (גם אם מדברים מקצועית אפשר להגיע לשיחה אישית) אבל בכל זאת בחרתי בדרך הזאת לא כי אכפת לי מהדת פחות מלך..אלא כי אכפת לי מהנוער שכאן..שאני רואה שבשכבה של אחותי הרוב הורידו את הכיפות ואני לא רוצה שזה ימשיך לקרות.אז כן זאת הדרך הקשה לענ"ד היא גם הכי נכונה כי אם נלך לאריאל ולא נקדם את בנ"ע התנועה תישאר במצבה ולא תתקדם אבל אם נלך לבנ"ע היא תתקדם בדיוק כמו היום מתקדמת בצורה מדהימה!ולא כל אחד נכנס להדרכה אצלנו נכנסו החזקים באמת.ועשו לנו מבחנים של טייס אבל כן ככה זה צריך להיות אתה הולך לחנך אתה הולך לגעת בנשמות של ילדים אין יותר חשוב מזה!

בקשר להיתר..אז שוב יש עשרות רבנים מהתנועה אבל יישר כוח אתה רוצה יותר לעומק אתה רוצה יותר פרטני אני אשאל על המקרה שלי ויהיה ניתן ממנו להבין לגבי השאר.

הערה חשובה..המצב בבנ"ע הוא לא מלכתחילה ממש לא,הוא בדיעבד במצב של הנוער היום מה עושים כדי לקרב,כדי לחנך נכון השאיפה הגדולה זה תורה ועבודה אמיתיים עד סופם.ועוד משהו אני לא חושבת שבנ"ע זה תנועה מושלמת ובדיוק בגלל זה אני מדריכה שמה כדי לגרום לה להיות מושלמת!

בברכת חברים לדרך חיים!

בס"ד.

אני קראתי מלא רבנים שממש לא מתירים ואפילו נגד.

שעוסק בדיוק בסוגייה הזו.

שזה אגב החסרון היחיד [או הבולט והמשמעותי ביותר] [לדעתי] של בנ"ע.

אני מאוד-מאוד מעוניין לקבל תשובה לשאלתי ממי שיוכל(השאלה המקורית באשכול).

ובהזדמנות זו אתחנן לכל אלו השמחים להוציא לעז על הרב שלמה אבינר שליט"א שתחוסו על עצמכם והשתדלו מאוד שלא להכנס חלילה אף לחשש הקל ביותר של מבזה ת"ח המוגדר 'אפיקורס' ואין לו חלק לעוה"ב וכיוצא בזה דברים חמורים מאוד מאוד!!!

(ובנוגע לטענות עצמם: אינני מעוניין (ואף איני יודע מספיק) כדי להתחיל להתמקח עליהם עצמם, ואני אין לי אלא ההלכה היסודית והפשוטה, שעל כל תלמיד חכם (והוא מי שעמל בתורה כפי דרגת דורו ויודע להורות הלכה) ישנו איסור גמור לדון לכף חובה, אפי' אם הדבר נוטה יותר לכף חובה, וגם אם נראה לך אף ודאי במאה אחוז, ובודאי ובודאי שאיסור חמור מאוד לספר דברים כאלה לאחרים, (-שוב, אפי' אם משוכנע ב-100% שחטא) ו'תקצר היריעה' מלפרט את כל האיסורים שנעברים כך, (דוג': 'ואהבת לרעך כמוך, והלכת בדרכיו, לא תשא, לא תלך רכיל, השמר בנגע הצרעת, לפני עיור, השמר לך פן תשכח אץ ד' אלוקיך, לא תחללו את שם קדשי, זכור את אשר עשה...למרים, הצדק תשפוט עמיתך, ובו תדבק (שענינו בת"ח), והדרת פני זקן (דהינו חכם), וקדשתו (בנוגע לרב אבינר שליט"א שהוא כהן), את ד' אלוקיך תירא, תלמוד תורה (ח"ח עשיין אות יב),  ויתכן שגם ב-מדבר שקר תרחק (אם יש אפי' תערובת שקר או גוזמא), ולא יהיה כקרח וכעדתו, ואולי עוד דברים שהשמטתי.

(ואנא, אל תתנו ליצה"ר לעבוד עליכם ולומר שזה לתועלת, כי אפי' אם נאמר שהדבר נכון לחלוטין, ואין בו אף תערובת שקר/גוזמא, צריך עוד הרבה תנאים שאני משוכנע שאינם קימים כדי לבוא ולדבר לשה"ר כזה).

מקורות: מלוקט מתוך כל ספר הח"ח, ואנא עיינו במיוחד בהלכות לשה"ר כלל ג הלכה ז.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.