שלום לדליה ולמייעצים השונים.
קראתי את שרשרת ההודעות, ואני חייבת לומר שקצת הופתעתי. ראשית, לא ברור לי מי קשר ומדוע להיות בעל עסק עצמאי הולך עם קמצנות? קמצנות היא תופעה נפשית, שאיננה מאפיינת דווקא עצמאיים. כמי שמגיעה ממשפחה שכמעט כולם בה עצמאיים בעלי עסקים שונים- ובמקביל: מאד רחבי לב, לא אהבתי, ואינני מסכימה עם ההנחה המוטעית הזאת.
גם אני בעלת עסק עצמאי, ואני רוצה לשתף אתכם במחשבות שלי על כסף ואמונה. להיות עצמאי ואדם מאמין זה אתגר יומיומי. אין שום דרך לדעת מה תהיה המשכורת שלי בסוף החודש, מה צופן לי המחר, או השעה הבאה. יכולה להגיע לי שיחת טלפון שמשמעותה עסקה חדשה, ובאותו הנף טלפון: אני יכולה גם לאבד הכנסה חודשית. מאז שהפכתי לעצמאית התחזקה האמונה שלי בקב"ה, כיון שאין לי במה להאחז חוץ ממנו. לא מחכה לי משכורת קבועה בסוף כל חודש, אין לי ימי מחלה, ימי מחלת ילדים, חופשות וכד'. רק הקב"ה יודע מה צפוי לי. למעשה- הרי זאת האמת גם אצל שכירים, רק שאצלם קיימת מעין אשליה שהם כן יודעים מה צפוי להם בסוף החודש.
כעצמאית, למדתי בייתר שאת שכל הכסף בא ממנו, כל השפע הוא שלו, לכן, אני מקפידה יותר על מתן צדקה, משתדלת לעמוד במעשר כספים, כי זה לא שלי, אני רק מקבלת ומעבירה הלאה.
נכון, אני חרדה יותר, אבל בה בעת גם רגועה יותר. אני לא יכולה להרשות לעצמי לחשוב באיזה מצב אהיה בעוד חודשיים, כי אין לי שום דרך לשלוט על זה. אז אני מרגיעה את עצמי ואומרת: הכל ממנו, אני אעשה את המאמץ שלי, אבל רק הוא יחליט מה יהיה גורלי.
דליה, לגבי בעלך. סביר להניח שגם אם היה שכיר שמרוויח יפה היה מגיע לאותה הבעיה. הפתרון לדעתי הוא לדבר איתו על זה, להחדיר בו בטחון, לגרום לו להרבות בצדקה. וגם- לתת לו הרגשה שאת בוטחת ביכולת שלו לפרנס את משפחתכם בכבוד ועוד להעניק לאחרים.
