אהלן אנשושים!רכס כפרה!

כמו שאתם רואים יוצא לי לצאת לגיחה לאתר מידי פעם...

אז רציתי לשתף אתכם בבעיה קטנה...

לפני שבוע וכמעט וחצי נכנסתי להדרכה.. שבט מעפילים בנים, 7 חניכים בכללי.. בד"כ מגיעים רוב מוחלט אם לא כולם..

אבל משום מה, אחרי התלהבות של שנים שאני מת להדריך אותם, שבוע אחד וכבר אני מת לעזוב...

אני מרגיש כאילו איזה גננת.. וממש ממש לא מסתדר לי שאנחנו התנהגנו ככה כשהיינו בגילם...

זה פשוט סבל, יום שלישי, מבריז ממתמטיקה בשביל להגיע לסניף.

הכנו אני ועוד שני מדריכים מהרא"ה תחרות ספורט בין השבט שלי לשלהם.. שעה לקח שהם יתארגנו עוד חצי שעה עד שהם הפסיקו לריב ואז בקושי הספקנו לעשות משהו וכבר היינו צריכים לעלות לערבית... ואז נגמר.

יצאתי די מיואש וניסיתי לומר שזה שבוע ראשון, וזה... אבל גם בשבת, יעני ממש כמו ילדים קטנים.. רבים על כל דבר קטן..

זה די מאכזב.. וממש לא בא לי לעזוב, אבל יש לי גם לימודים וכל השטויות של ילד בכיתה י' ככה שלא ממש בא לי להכניס ת'צמי לעוד איזה צרה מעיקה...

תנסו לייעץ מניסיון אישי וכדו'... כי זה גם לא כ"כ פשוט לתפוס אותם לשחנ"שים, הם לא ממש בעניין...

תודה! שבוע טוב! פסח כשר ושמייח! (-:

נריה.

 

נ.ב.

תשלחו במסרישי, כי הסיכוי שאני יראה ת'פורום בזמן הקרוב לא ממש גדול...תודה!

 

זה באמת מיאש לפעמיםמשה
מדריך שלא רצה לעזוב הוא לא מדריך. הוא חפיפניק.

קל מאוד לראות את האידיאל הגדול מאחורי הדברים האלה, הרבה יותר קשה להילחם בשטויות של היום יום אבל זה הרבה פעמים לב העניין.


בהצלחה !
תודה!רכס כפרה!
אבל זה לא נורמלי שעל השבוע בראשון...?!
................אנונימי (פותח)
אני חחושבת מה שקורה לך זה דברים שקורים לכל מדריך לא משנה באיזה תקופה הוא בהדרכה-בהתחלה באמצע או בסוף.זה באמת דברים שעוברים על כל מדריך...וחלק מההדרכה זה להתמודד גם עם דברים כאלה..לא הכל תמיד ורוד ויפה ויש הרבה פעמים שהחניכים מעצבנים והכל אבל יש הרבה פעמים שזה ממש להיפך ואתה פשוט לא רוצה עזוב את החניכים.
זה שזה קרה לך בהתחלה זה לא בעיה שלך..אז יכול להיות ששהם חניכים שעושים בלגן וכל פעולה שתעשה תיקח לך חצי שעה עד שתתחיל אותה אבל בסופו של דבר זה עובר והחניכים גדלים ומבינים יותר ופחות מפריעים..ואצלך שהם כבר במעפילים שזה גיל די גדול הם יבנו את זה בקרוב ואתה תראה שאתה רק תהנה מההדרכה!!!
אז אין שום סיבה ליאוש...תזכור שאתה מדריך בשביל לגדל את הדור הבא..ברגע שתבין מה הכוח שיש לך בידים לא משנה מה יקרה אתה לא תרצה לעזוב!!!
(ואני מדברת מניסיון..גם לי היו תקופות שאולי נמאס לי קצת מהחניכות שלי אבל עכשיו אחרי שנתתים וחצי של הדרכה אני בכלל לא רוצה לעזוב...)

אז המון בהצלחה!!
בברכת חברים לתורה ועבודה!!!
אנסה לעזור...עמית-טליה
יצא לך טוב יחסית..
אתה נכנסת בתקופה נורמלית..
אני נכנסתי בשבוע האחרון של חודש אירגון ועוד רצו שאעשה להם הצגה פינה והכל.
והם היו קטנים וקשים.
אז קשיים זה דבר שתמיד יש.
ותאמת לפעמים רוב הקשיים זה בהתחלה.
אתה בא לעבודה חדשה אז קשה להתרגל,אפילו כשאדם נושא אישה אז השנה הראשונה היא הקשה ביותר,אולי כי אמרו לך מעפילים ציפית ליותר אבל שתדע שילדים בעייתים בכל גיל.
השבט שלי עשה את המוות למדריכות של מעלות מעפילים.

טוב זה רק היה להרגעה כדי שתיכנס לפרופורציה ותבין שהמצב שאתה בו הגיוני.

דבר שני-נכנסת להדרכה,לא כי המדריך שלך החליט שאתה אחלה גבר ואתה יכול להדריך,אנחנו המאמינים יודעים שהכל מאיתו יתברך,ז"א שאתה בהדרכה כי מישהו למעלה מאמין בך,בכוחותייך,בהשפעותייך וכדומה.
ולכן אם הוא מאמין בך אין שום סיבה שאתה לא תאמין בעצמך!!!
אתה שמה כי יש לך כוחות להרים את השבט הזה!
קשה לך?!יש לך את הכוחות להתמודד!!!

דבר שלישי-
עכשיו אתה צריך לבחון את המצב ולראות מה עלייך לעשות כדי לשפר את המצב כי להשאר ככה זה בלתי אפשרי.
אתה אומר ששיחות נפש לא יעזרו.
וטוב ששמת לב לזה כי בנים לא אוהבים את השחנשים האלה.
אבל מה שבנים כן אוהבים או יותר נכון בדרך הזאתי כן נקלט להם משהו,זה שיחה כמו של מפקד.
ועכשיו בטח תגיד אבל אני לא רוצה להרגיש כמו המפקד שלהם,או כמו המורה שלהם ולתת עונשים.
את הלתת עונשים לא תיתן,אני גם לא מסכימה עם הדרך הזאתי.
אבל אתה צריך לדעת שמדריך הוא לא חבר,מדריך הוא הכל.
הוא חבר,הוא אח,הוא אמא (או אבא),הוא מורה הוא פשוט הכל.
וצריך לדעת מתי אני חבר מתי אני אח מתי אני אבא ומתי כשצריך אני מורה.

וכאן לענ"ד תכניס את תפקיד המורה,תבהיר להם את העשיה המרובה שלך,את זה שאתה משקיע בהם אבל כשאתה בא להעביר משהו הם לא נותנים לך,ובמצב כזה אי אפשר להמשיך,אתם מפסידים בתור חניכים ואני מפסיד בתור מדריך.
ומעכשיו זה הולך להשתנות.
אין יותר מריבות באמצע ואין יותר הפרעות.
פעם הבאה אני לא ממשיך להתווכח איתכם אתם לא רוצים שאעביר פעולה אני לא אעביר.
מה שחשוב שתגיד,זה תמיד עוזר בויכוחים ובאמירות
אני מבין שאתם רוצים לשחק גם אני הייתי כמוכם אז תנו לי להעביר פעולה ואח"כ נשחק ביחד.
אתם תכבדו אותי אני אכבד אתכם.

פשוט דבר איתם בטיפת קשיחות.
גם את זה צריך לפעמים.
ואל תצעק קשיחות זו לא צעקות.
צעקות יהרסו לך,חניכים לא אוהבים צעקות כי אז הם ירגישו שאתה מורה מעניש כזה,ואם רק תדבר בטון קשוח הם יבינו שאתה טיפה מאוכזב או כועס ושהם היו לא בסדר אבל אתה מדריך ולא איזה מורה מעניש.

בהצלחה.



.............חיים ביטון
אוףףףףףףףףףף!!!!!!!חיים ביטוןאחרונה
כל פעם זה נשלח באמצע!!!!!!!!!!
קיצ'ר מילותי:
נריה גבר קח ת'חיים בקלילות ( לחלוטין!) כולנו עברנו ועד יעברו הרבה מים בירדן בזמן שעוד המון אנשים יעברו את זה !!!
עוד מעט זה יעבור להם ויש הקוראים לה "פוזות של התחלה "
יאללה בהצלחה ואל תתייאש!!!!!!!
לפי דעתכם:שמיניסט באמ"ש
האם צריך להקים תנועת נוער בגרעין שנכנס לתוחמת הצפונית ב"רצועת עזה"?
הנחשון יוצא לטיולים עם כל הסניף?אנונימי (פותח)
תלוירעות שרהאחרונה

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

אני צריכה פעולה פיגוזית על תפילהאחי אהוביה

יש למישו אולי?

קצת יותר פרטים, גברת תותחיתימח שם עראפת

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

אשמח גם..אנונימי (2)

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

לכיתה ואחי אהוביה

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

צ'אט ג'יפיטיזיויק

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

חמוד אבלאנונימי (2)

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

צריך משו עם נשמה 😉אחי אהוביה
כן ברור אבלאנונימי (2)

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

לאלא התגובה שכתבתי היתה לזו של @זיויקאחי אהוביה

אני ממש מסכימה איתך..

אה הבנתייאנונימי (2)
טוב אז אם את מוצאת משו אני אשמח שתעדכניאחי אהוביה
סגורראנונימי (2)
מה את מחפשת?אנונימי (2)

לאיזה כיתה?

 

לגמריזיויק
יש לי כמה חומריםאנוני-מי?
אז אני אשמחאחי אהוביהאחרונה
מכירים סניף בנע בירושלים שמחפש מדריכת חוץ?תורת חיים בעiז

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

מדשיותאנונימי (פותח)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

תשחרר. לא בידיים שלךמשה
בכלל. אנרגיה של אנשים אחרים לא בשליטה שלך,סשום צורה. רק התגובות שלך.
כן אבלאנונימי (פותח)אחרונה

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.

סיפור אהבה בסניף | עלילתי קצרElad Mukades

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

 

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

סניף בלי מבנהתורת חיים בעiז

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

צובעים על בדיםadvfb
אנחנו צבענו פעם על דיקטים, אפשר גם אולי במקלטהחנוניתאחרונה
קלסר הדרכה ונחשוןאוריהש

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

 

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

 

תודה רבה!

אולי יעניין אותך