אמרו לי משהוא על סניף בין החומות אבל רציתי להיות בתוך.
מישהוא כאן יודע איך הוקם "אריאל"בן של מלך
סניף קרית משה נדמה ליעמית-טליה
בנ"ע לא רצו להפריד אותו וכו וכו
א. סניף גב"שליאור ברוכים
ב. זה יותר מסובך
בין החומות היו סניף נפרד בתוך בנ"ע עצמה
לאחר מכן סניף גב"ש גם ניסה להיפרד ובנ"ע לא נתנו לו (אא"כ הוא יעמוד בתנאים מסוימים, בתוך הקבוצה עשו הצבעה אם להישאר בבנ"ע בתנאים שלהם או להיפרד, היו שם כמה רבנים שהיו אחראים על ההצבעה, וראו שיש רוב לטובת אלה שרוצים להישאר בבנ"ע והחליטו לדחות את ההצבעה למועד בתוך שנת הלימודים שרוב אלו שרצו להישאר בתוך בנ"ע לא יוכלו להיות)
עד כאן פחות או יותר לפי מה שאני שמעתי
בין החומות היו סניף נפרד בתוך בנ"ע עצמה
לאחר מכן סניף גב"ש גם ניסה להיפרד ובנ"ע לא נתנו לו (אא"כ הוא יעמוד בתנאים מסוימים, בתוך הקבוצה עשו הצבעה אם להישאר בבנ"ע בתנאים שלהם או להיפרד, היו שם כמה רבנים שהיו אחראים על ההצבעה, וראו שיש רוב לטובת אלה שרוצים להישאר בבנ"ע והחליטו לדחות את ההצבעה למועד בתוך שנת הלימודים שרוב אלו שרצו להישאר בתוך בנ"ע לא יוכלו להיות)
עד כאן פחות או יותר לפי מה שאני שמעתי
הנה:פלספנית
סניף בין החומות בנ"ע רצה להקים סניף נפרד, וביקש מבנ"ע להיות כאילו האגף הנפרד של בנ"ע.
בנ"ע לא הסכימו, בין החומות הקים סניף נפרד- בנ"ע, אחרי שראו שחברה מגב"ש באים לבין החומות החליטו חברה מהסניף ובראשם הרב אליעזר מלמד להקים גם בגב"ש סניף נפרד, בנ"ע התנגדו, הרב מלמד אמר שחבל להתווכח על השם של התנועה, וכך קמה בעצם תנועת אריאל. עוד פרטים על תנועת אריאל- מתוך וויקיפדיה:
בסיוון ה'תשל"ט הוקם סניף גב"ש (גבעת שאול) ולאחריו גם סניף הבנות. במפקד הראשון שקיימה ה"תנועה" נכחו 60 חניכים (בכדי לסבר את האוזן, במחנה בשנת תשס"ה יצאו מסניף זה כמאה חניכים). בשנת ה'תש"מ הוקמה תנועת אריאל באופן רשמי, כ"תנועת נוער ישראלית". המזכ"ל הראשון היה הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה, בנו של הרב זלמן ברוך מלמד. התפצלות תנועה זו מבני עקיבא נגרמה בשל העובדה שההנהלה הראשית של בני עקיבא, שנשלטה באותן שנים על ידי הקיבוץ הדתי בעיקר, לא ראתה בעין יפה הקמת סניפים נפרדים (למעט סניף הרובע היהודי בירושלים), ולכן הורים שחפצו בפעילות נפרדת לילדיהם לא יכלו לקבלה תחת המסגרת של בני עקיבא. הפיצול נגרם כתוצאה מדרישה שהעלו מקימי אריאל להעלאת הרמה הרוחנית של התנועה, ביטוי שמשמעותו בין השאר גם דרישה להפרדה מוחלטת בין הבנים והבנות. הקמת התנועה עוררה ביקורת מצד חוגים בציונות הדתית, שראו בה ביטוי להקצנה הדתית של הציבור הדתי לאומי.
בנ"ע לא הסכימו, בין החומות הקים סניף נפרד- בנ"ע, אחרי שראו שחברה מגב"ש באים לבין החומות החליטו חברה מהסניף ובראשם הרב אליעזר מלמד להקים גם בגב"ש סניף נפרד, בנ"ע התנגדו, הרב מלמד אמר שחבל להתווכח על השם של התנועה, וכך קמה בעצם תנועת אריאל. עוד פרטים על תנועת אריאל- מתוך וויקיפדיה:
בסיוון ה'תשל"ט הוקם סניף גב"ש (גבעת שאול) ולאחריו גם סניף הבנות. במפקד הראשון שקיימה ה"תנועה" נכחו 60 חניכים (בכדי לסבר את האוזן, במחנה בשנת תשס"ה יצאו מסניף זה כמאה חניכים). בשנת ה'תש"מ הוקמה תנועת אריאל באופן רשמי, כ"תנועת נוער ישראלית". המזכ"ל הראשון היה הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה, בנו של הרב זלמן ברוך מלמד. התפצלות תנועה זו מבני עקיבא נגרמה בשל העובדה שההנהלה הראשית של בני עקיבא, שנשלטה באותן שנים על ידי הקיבוץ הדתי בעיקר, לא ראתה בעין יפה הקמת סניפים נפרדים (למעט סניף הרובע היהודי בירושלים), ולכן הורים שחפצו בפעילות נפרדת לילדיהם לא יכלו לקבלה תחת המסגרת של בני עקיבא. הפיצול נגרם כתוצאה מדרישה שהעלו מקימי אריאל להעלאת הרמה הרוחנית של התנועה, ביטוי שמשמעותו בין השאר גם דרישה להפרדה מוחלטת בין הבנים והבנות. הקמת התנועה עוררה ביקורת מצד חוגים בציונות הדתית, שראו בה ביטוי להקצנה הדתית של הציבור הדתי לאומי.
סניף בין החומות?תפוזה 1
בס"ד
מ'זתומרת זה שם של מקום?
מ'זתומרת זה שם של מקום?
זה הסניף של הרובע והסביבה ש"בין החומות".אוסנת
בין החומות הםהכלטובה!
הסניף הנפרד הראשון...ובהתחלה בנ"יע לא רצו לספח אותם....
אחרי איזה שנה שנתיים כן......אבל אז הוחלט להקים תנועה נפרדת בשם....:אריאל...
זה לא זכות......
אחרי איזה שנה שנתיים כן......אבל אז הוחלט להקים תנועה נפרדת בשם....:אריאל...
זה לא זכות......
המידע במקרה זה בויקיפדיה מאוד לא מפורט...הכלטובה!
מתוך האתר של אריאל:yoel_s4אחרונה
סיפור הקמתה של תנועת הנוער "אריאל" / עיתון "בשבע"
הפצעתה של תנועת 'אריאל', מסביר הרב יוסף ברמסון, שהיה בין מקימיה, קשורה למכלול רחב יותר: הקמת בתי ספר לציבור החרד"לי, כמו הישיבה לצעירים שליד 'מרכז הרב', ומאוחר יותר 'נועם' ו'צביה'.
"אך סמלי הוא שתחילת ההתעוררות, היתה בירושלים שבין החומות", אומר הרב ברמסון. השנה היתה תשל"ט, והמשפחות רצו שילדיהן יפעלו במסגרת בני עקיבא אך באופן נפרד, כפי שהיו רגילים בבתי הספר.
כמה חבר'ה צעירים ונמרצים חברו יחדיו והקימו סניף של התנועה ברובע היהודי. בשנת תש"מ, לאחר מאמצים רבים, נחנך הסניף הנפרד, חידוש של ממש באותם ימים. את הטקס כיבדו בנוכחותם הרב מרדכי אליהו והרב אביגדור נבנצאל, הרב ירחמיאל וייס והרב נחום נריה, שקרא מכתב ברכה מאביו: "זה היה מאוד משמעותי עבורנו, שמי שהקים את התנועה תומך בסניף הנפרד".
ברגע שבו נודע על הקמת הסניף, מיהרה ההנהלה הארצית של בני עקיבא והעומד בראשה, אמנון שפירא, ופרסמה מודעה מאירת עיניים ב'הצופה' בזו הלשון: "הננו להודיע כי אין ולא הוקם ברובע שום סניף של בני עקיבא, ובוודאי לא סניף נפרד ומופרד. צר לנו שאנשים עושים מעשים המנוגדים לתנועה. רק ההנהלה הארצית של בני עקיבא רשאית להקים סניפים, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול".
הרב ברמסון, שלימד אז בישיבה לצעירים, שלף את עטו והשיב מכתב שערה. הוא הביע תמיהה על מידת הדמוקרטיה של מדינת ישראל ושל התנועה, ושאל על עניין הפרדת המינים: "למי יש את הסמכות המוסרית והתורנית לשלול זאת?"
מקימי הסניף, ובהם הרב אליעזר מלמד, ניסו להרגיע את הרוחות. הם נפגשו עם המזכ"ל שפירא ועם הרב נריה, אבי התנועה. "הרב נריה אמר: 'אש בוערת במחנה'", נזכר הרב מלמד. "הוא אמר שהסניף חייב להשתייך לבני עקיבא. הוא לא שבע נחת מההתנגדות של אמנון שפירא לכך". גם הרב דרוקמן ניסה לפשר, ותמך למעשה בקיומו של הסניף הנפרד, אך הוא נמנע מנקיטת לשון חריפה כמו זו של הרב נריה.
הוויכוח להט עוד שנים רבות. גם כש'אריאל' היתה מסגרת קיימת לא נסתיימו הוויכוחים ולא נעלמו המשקעים. בעוד הוויכוח סביב סניף הרובע מתלהט, החלו לבקר בו בני נוער מגבעת שאול. כמות החניכים, שמו לב הפעילים, הצדיקה הקמת סניף שכונתי ועצמאי לחבר'ה האלה.
גם כאן הם כינו את עצמם 'בני עקיבא' במשך כשנה, מתוך תקווה שיוכלו לפעול באופן נפרד במסגרת התנועה הגדולה שאמורה להכיל את השכבות השונות של הציונות הדתית. לאחר כשנה, כשהתקווה התבדתה, החליט הרב מלמד כי אין טעם להתווכח על שם, "ואז החלטתי לקרוא לתנועה הזו 'אריאל'. תוך שנה וחצי צצו עוד כשמונה סניפים, בעיקר בירושלים".
סניף הרובע אגב, נשאר, באופן אירוני משהו, סניף נפרד בתוך 'בני עקיבא'. כך הוא מתנהל עד עצם היום הזה, כמו עוד 5-4 סניפים ברחבי התנועה.
תנועת הנוער "אריאל" - תעודת זהות
תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית שהתפצלה מתנועת בני עקיבא.
התנועה היא תנועה נפרדת (הפעילות לבנים ולבנות אינה מתקיימת באותה מסגרת).
בנוסף, לכל סניף ישנו רב סניפי - מלבד רב התנועה.
הסניפים הראשונים של התנועה הוקמו בשכונות שונות של ירושלים, וגם במבשרת ציון,
בית אל, קרית ארבע, מעלה אדומים, נווה דקלים, קיבוץ שעלבים ועצמונה.
היום נמצאים רוב סניפי התנועה בירושלים ובהתנחלויות, אולם קיימים
סניפים גם בשאר חלקי הארץ (נתניה, פ"ת, רחובות, צפת) ובעיירות פיתוח.
כיום, תשס"ח, גדלה התנועה ל-5,000 חניכים,
ויש בה 59 סניפים: 27 סניפי בנים ו-32 סניפי בנות.
שבטי התנועה (כלומר, שכבות הגיל) מקבילים לשבטי תנועת בני עקיבא, והם:
זרעים, נבטים, ניצנים, מעלות, מעפילים, הרא"ה וה"שבט החדש".
ירחון התנועה נקרא טל שמים, שנערך ונכתב על ידי חניכי חב"ב- השכבה הבוגרת.
מזכ"ל התנועה כיום הוא יוסי ורדי.
הפצעתה של תנועת 'אריאל', מסביר הרב יוסף ברמסון, שהיה בין מקימיה, קשורה למכלול רחב יותר: הקמת בתי ספר לציבור החרד"לי, כמו הישיבה לצעירים שליד 'מרכז הרב', ומאוחר יותר 'נועם' ו'צביה'.
"אך סמלי הוא שתחילת ההתעוררות, היתה בירושלים שבין החומות", אומר הרב ברמסון. השנה היתה תשל"ט, והמשפחות רצו שילדיהן יפעלו במסגרת בני עקיבא אך באופן נפרד, כפי שהיו רגילים בבתי הספר.
כמה חבר'ה צעירים ונמרצים חברו יחדיו והקימו סניף של התנועה ברובע היהודי. בשנת תש"מ, לאחר מאמצים רבים, נחנך הסניף הנפרד, חידוש של ממש באותם ימים. את הטקס כיבדו בנוכחותם הרב מרדכי אליהו והרב אביגדור נבנצאל, הרב ירחמיאל וייס והרב נחום נריה, שקרא מכתב ברכה מאביו: "זה היה מאוד משמעותי עבורנו, שמי שהקים את התנועה תומך בסניף הנפרד".
ברגע שבו נודע על הקמת הסניף, מיהרה ההנהלה הארצית של בני עקיבא והעומד בראשה, אמנון שפירא, ופרסמה מודעה מאירת עיניים ב'הצופה' בזו הלשון: "הננו להודיע כי אין ולא הוקם ברובע שום סניף של בני עקיבא, ובוודאי לא סניף נפרד ומופרד. צר לנו שאנשים עושים מעשים המנוגדים לתנועה. רק ההנהלה הארצית של בני עקיבא רשאית להקים סניפים, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול".
הרב ברמסון, שלימד אז בישיבה לצעירים, שלף את עטו והשיב מכתב שערה. הוא הביע תמיהה על מידת הדמוקרטיה של מדינת ישראל ושל התנועה, ושאל על עניין הפרדת המינים: "למי יש את הסמכות המוסרית והתורנית לשלול זאת?"
מקימי הסניף, ובהם הרב אליעזר מלמד, ניסו להרגיע את הרוחות. הם נפגשו עם המזכ"ל שפירא ועם הרב נריה, אבי התנועה. "הרב נריה אמר: 'אש בוערת במחנה'", נזכר הרב מלמד. "הוא אמר שהסניף חייב להשתייך לבני עקיבא. הוא לא שבע נחת מההתנגדות של אמנון שפירא לכך". גם הרב דרוקמן ניסה לפשר, ותמך למעשה בקיומו של הסניף הנפרד, אך הוא נמנע מנקיטת לשון חריפה כמו זו של הרב נריה.
הוויכוח להט עוד שנים רבות. גם כש'אריאל' היתה מסגרת קיימת לא נסתיימו הוויכוחים ולא נעלמו המשקעים. בעוד הוויכוח סביב סניף הרובע מתלהט, החלו לבקר בו בני נוער מגבעת שאול. כמות החניכים, שמו לב הפעילים, הצדיקה הקמת סניף שכונתי ועצמאי לחבר'ה האלה.
גם כאן הם כינו את עצמם 'בני עקיבא' במשך כשנה, מתוך תקווה שיוכלו לפעול באופן נפרד במסגרת התנועה הגדולה שאמורה להכיל את השכבות השונות של הציונות הדתית. לאחר כשנה, כשהתקווה התבדתה, החליט הרב מלמד כי אין טעם להתווכח על שם, "ואז החלטתי לקרוא לתנועה הזו 'אריאל'. תוך שנה וחצי צצו עוד כשמונה סניפים, בעיקר בירושלים".
סניף הרובע אגב, נשאר, באופן אירוני משהו, סניף נפרד בתוך 'בני עקיבא'. כך הוא מתנהל עד עצם היום הזה, כמו עוד 5-4 סניפים ברחבי התנועה.
תנועת הנוער "אריאל" - תעודת זהות
תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית שהתפצלה מתנועת בני עקיבא.
התנועה היא תנועה נפרדת (הפעילות לבנים ולבנות אינה מתקיימת באותה מסגרת).
בנוסף, לכל סניף ישנו רב סניפי - מלבד רב התנועה.
הסניפים הראשונים של התנועה הוקמו בשכונות שונות של ירושלים, וגם במבשרת ציון,
בית אל, קרית ארבע, מעלה אדומים, נווה דקלים, קיבוץ שעלבים ועצמונה.
היום נמצאים רוב סניפי התנועה בירושלים ובהתנחלויות, אולם קיימים
סניפים גם בשאר חלקי הארץ (נתניה, פ"ת, רחובות, צפת) ובעיירות פיתוח.
כיום, תשס"ח, גדלה התנועה ל-5,000 חניכים,
ויש בה 59 סניפים: 27 סניפי בנים ו-32 סניפי בנות.
שבטי התנועה (כלומר, שכבות הגיל) מקבילים לשבטי תנועת בני עקיבא, והם:
זרעים, נבטים, ניצנים, מעלות, מעפילים, הרא"ה וה"שבט החדש".
ירחון התנועה נקרא טל שמים, שנערך ונכתב על ידי חניכי חב"ב- השכבה הבוגרת.
מזכ"ל התנועה כיום הוא יוסי ורדי.
לפי דעתכם:שמיניסט באמ"ש
האם צריך להקים תנועת נוער בגרעין שנכנס לתוחמת הצפונית ב"רצועת עזה"?
תלוירעות שרהאחרונה
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
אני צריכה פעולה פיגוזית על תפילהאחי אהוביה
יש למישו אולי?
קצת יותר פרטים, גברת תותחיתימח שם עראפת
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
לכיתה ואחי אהוביה
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
צ'אט ג'יפיטיזיויק
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
צריך משו עם נשמה 😉אחי אהוביה
לאלא התגובה שכתבתי היתה לזו של @זיויקאחי אהוביה
אני ממש מסכימה איתך..
טוב אז אם את מוצאת משו אני אשמח שתעדכני
אחי אהוביה
לגמריזיויק
יש לי כמה חומריםאנוני-מי?
אז אני אשמח
אחי אהוביהאחרונה
מכירים סניף בנע בירושלים שמחפש מדריכת חוץ?תורת חיים בעiז
חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
מדשיותאנונימי (פותח)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
תשחרר. לא בידיים שלךמשה
בכלל. אנרגיה של אנשים אחרים לא בשליטה שלך,סשום צורה. רק התגובות שלך.
סיפור אהבה בסניף | עלילתי קצרElad Mukades
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
סניף בלי מבנהתורת חיים בעiז
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות
צובעים על בדיםadvfb
אנחנו צבענו פעם על דיקטים, אפשר גם אולי במקלטהחנוניתאחרונה
קלסר הדרכה ונחשוןאוריהש
רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?
וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)
ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)
תודה רבה!